איגרתו הראשונה של יוחנן — שיעור מס' 5 — פרק ב, פסוקים 29-18

Print Friendly

פרק ב פסוקים 29-18

מבוא

עד כה למדנו על אודות…

א.        האור והחושך. אלוהים הוא אור ואין בו כל חושך.

ב.        הליכה באור — משמעה, הליכה עם המשיח.

ג.         אהבה ושנאה. ראינו את דוגמת האהבה בחייו של ישוע המשיח.

בשיעור הקודם למדנו שיוחנן כתב את האיגרת למאמינים לא בגלל פשעים גדולים או רבים שנעשו בקהילות, אלא מכיוון ששמע והבחין כי תורות הרסניות תופסות תאוצה, ולא ירחק היום שבו יפגעו ויערערו את אמונתם של ילדי אלוהים. יוחנן כתב את האיגרת כדי להתריע ולהזהיר מפני המחבלים באמת של אלוהים. הוא כתב כדי ששאר האחים והאחיות לא יירדמו על משמרתם הרוחנית, אלא יישארו ערניים תמיד כדי לזהות את "הזאבים" הרוחניים המשחרים להרוס את גוף המשיח.

בפסוקים הבאים יוחנן מלמד אותנו על אודות ניגודים נוספים:

 

אמת או שקר?

א-יוחנן ב 29-18:

18 יְלָדַי, זֹאת הַשָּׁעָה הָאַחֲרוֹנָה. וּכְמוֹ שֶׁשְּׁמַעְתֶּם כִּי יָבוֹא צוֹרֵר הַמָּשִׁיחַ, גַּם עַכְשָׁו קָמוּ צוֹרְרֵי מָשִׁיחַ רַבִּים; מִכָּאן יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁזּוֹהִי הַשָּׁעָה הָאַחֲרוֹנָה. 19 הַלָּלוּ מִקִּרְבֵּנוּ יָצְאוּ, אֲבָל לֹא מִשֶּׁלָּנוּ הָיוּ; כִּי אִלּוּ הָיוּ מִשֶּׁלָּנוּ, הָיוּ נִשְׁאָרִים אִתָּנוּ, אַךְ הֵם יָצְאוּ לְמַעַן יִוָּדַע שֶׁכֻּלָּם אֵינָם מִשֶּׁלָּנוּ. 20 וְאַתֶּם יֵשׁ לָכֶם הַמְשִׁיחָה מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ, וְכֻלְּכֶם יוֹדְעִים. 21 כָּתַבְתִּי אֲלֵיכֶם לֹא מִפְּנֵי שֶׁאֵינְכֶם יוֹדְעִים אֶת הָאֱמֶת, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁאַתֶּם יוֹדְעִים אוֹתָהּ וְיוֹדְעִים שֶׁכָּל שֶׁקֶר אֵינֶנּוּ מִן הָאֱמֶת. 22 מִי הוּא דּוֹבֵר שֶׁקֶר בִּלְתִּי אִם הַכּוֹפֵר בְּכָךְ שֶׁיֵּשׁוּעַ הוּא הַמָּשִׁיחַ? זֶה הוּא צוֹרֵר הַמָּשִׁיחַ, הַכּוֹפֵר בָּאָב וּבַבֵּן. 23 כָּל הַכּוֹפֵר בַּבֵּן גַּם הָאָב אֵין לוֹ; הַמּוֹדֶה בַּבֵּן יֵשׁ לוֹ גַּם הָאָב. 24 אַתֶּם, מַה שֶּׁשְּׁמַעְתֶּם מֵרֵאשִׁית יִשָּׁאֵר נָא בְּקִרְבְּכֶם. אִם יִשָּׁאֵר בְּקִרְבְּכֶם מַה שֶּׁשְּׁמַעְתֶּם מֵרֵאשִׁית, אֲזַי גַּם אַתֶּם תִּשָּׁאֲרוּ בַּבֵּן וּבָאָב. 25 וְזוֹהִי הַהַבְטָחָה שֶׁהוּא הִבְטִיחַ לָנוּ — חַיֵּי עוֹלָם. 26 אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כָּתַבְתִּי לָכֶם עַל־אוֹדוֹת הַמַּתְעִים אֶתְכֶם. 27 וְהַמְשִׁיחָה שֶׁאַתֶּם קִבַּלְתֶּם מֵאִתּוֹ נִשְׁאֶרֶת בְּקִרְבְּכֶם וְאֵינְכֶם צְרִיכִים לְמִישֶׁהוּ שֶׁיְּלַמֵּד אֶתְכֶם, אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁמְּשִׁיחָתוֹ מְלַמֶּדֶת אֶתְכֶם עַל־אוֹדוֹת הַכֹּל — וְהִיא אֱמֶת וְאֵינֶנָּה כָּזָב — לְפִי מַה שֶּׁלִּמְּדָה אֶתְכֶם עִמְדוּ בּוֹ. 28 וְעַתָּה, יְלָדַי, עִמְדוּ בּוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ עֹז כַּאֲשֶׁר יִתְגַּלֶּה וְלֹא נֵבוֹשׁ מִפָּנָיו בְּבוֹאוֹ. 29 אִם יוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁהוּא צַדִּיק, יוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁגַּם כָּל עוֹשֵׂה צְדָקָה נוֹלָד מִמֶּנּוּ.

בעולם ישנן דתות רבות אך אמת אחת.

העולם אינו אוהב לשמוע את המשפט הזה. בכל פעם שאנו אומרים זאת אנו זוכים לתשובה דומה לזו של פונטיוס פילטוס: "מהי אמת?" (יוחנן יח 38).

למרות זאת: יש אמת, ורק אחת, בכל הקשור לכפרת חטאים וישועה מקללת החטא. האמת המושיעה היא: ישוע הוא אלוהים אשר בא לעולם בדמות אדם כדי למות כקורבן כפרת החטאים של בני אדם חוטאים (יוחנן ג 16; ישעיהו נג 6-5).

כל המאמין בישוע כאדון ומושיע מן החטא נושע מקללת החטא, זוכה לנוכחות רוח אלוהים בחייו ומשתוקק ללמוד את רצון אלוהים ולציית לו באמונה ובאהבה. אדם נושע מנצח את המוות ועתיד לחיות לנצח בנוכחות אלוהים.

במילים פשוטות, ישוע המשיח הוא אמת המידה לאמת המושיעה.

מקובל לחשוב שכל עוד אתה נאמן לדתך — תהיה אשר תהיה, ולא משנה במה אתה מאמין — זה בסדר, ובסוף תגיע לנוכחות אלוהים. אך זאת טעות!

דוגמה להמחשה: תל-אביבי רציני, נהג למופת, רוצה לנסוע לירושלים, אבל בטעות עולה על כביש חיפה. לא משנה עד כמה יציית לכל חוקי התנועה, ינהג בזהירות ובאדיבות, לבסוף הוא יגיע לחיפה ולא לירושלים.

כך בדיוק המצב עם האמונה האמיתית. גם אם תהיה מורמוני, מוסלמי, יהודי חרדי (על פי ההגדרה הרבנית) או בודהיסטי אדוק שבאדוקים — אין זה יעזור לך דבר! כל אדיקותך הדתית לא תעניק לך סליחת חטאים. לא תוכל להיוושע ולבלות את הנצח בנוכחות אלוהים.

מדוע?

כי אמונתך נוגדת את הכתוב בדבר אלוהים בכל הנוגע לתנאי כפרת חטאים וישועה מקללת החטא.

להלן התנאים לישועה כפי שהם כתובים בכתבי הקודש — בתנ"ך ובברית החדשה:

א.        ישוע אמר על עצמו: "אֲנִי הַדֶּרֶךְ וְהָאֱמֶת וְהַחַיִּים. אֵין אִישׁ בָּא אֶל הָאָב אֶלָּא דַּרְכִּי" (יוחנן יד 6). ישוע גם ציין בהמשך הפסוקים שהוא והאב אחד הם, ומי שמכיר את האב מכיר את ישוע וההפך (ח 19, 42).

ב.        "אֵין יְשׁוּעָה בְּאַחֵר (מלבד ישוע) כִּי אֵין שֵׁם אַחֵר נָתוּן לִבְנֵי אָדָם תַּחַת הַשָּׁמַיִם, וּבוֹ עָלֵינוּ לְהִוָּשַׁע" (מעשי השליחים ד 12).

ג.         שאול השליח הגדיר באיגרת אל הרומים י 10-9 את התנאי הבלעדי לישועה: "…זֶהוּ דְּבַר הָאֱמוּנָה שֶׁאָנוּ מְבַשְֹרִים. וְאִם אַתָּה מוֹדֶה בְּפִיךָ שֶׁיֵּשׁוּעַ הוּא הָאָדוֹן וּמַאֲמִין בִּלְבָבְךָ שֶׁאֱלֹהִים הֵקִים אוֹתוֹ מִן הַמֵּתִים — תִּוָּשַׁע. 10 הֲרֵי בְּלִבּוֹ מַאֲמִין אִישׁ וְיֻצְדַּק, וּבְפִיו יוֹדֶה וְיִוָּשַׁע."

ישוע אמנם אמר על עצמו שהוא אדון ומושיע מן החטא — אך מדוע שנאמין לדבריו על פני דברי אנשים אחרים?

מפני שהוא הוכיח כי הוא שונה מכל האחרים! נבואות התנ"ך המתייחסות למשיח (בכל הנוגע להופעתו הראשונה) התגשמו בישוע באופן מושלם:

מיכה ה 1:             ישוע נולד בבית לחם אפרתה.

ישעיהו ז 14:         ישוע נולד לבתולה בהתערבות רוח אלוהים.

ישעיהו לה, סא:     ישוע ריפא חולים וחולל נסים, אותות ונפלאות (ראה את התיעוד בארבע הבשורות).

זכריה ט 9:           ישוע נכנס לירושלים רכוב על עיר בן אתונות.

דניאל ט 26-24:     ישוע המשיח נכרת מבין החיים לפני חורבן בית שני, בתאריך שדניאל ניבא: בחודש ניסן בשנת 32 לספירה.

אין אישיות אחרת בעולם אשר בה הוגשמו הנבואות המשיחיות כפי שנובאו על ידי הנביאים בתנ"ך.

אנשים יאמרו: אבל גם המורמונים ועדי יהווה מתפללים לישוע… גם הם אומרים "אמן" ו"הללויה"! אם כן, באיזה "ישוע" הם מאמינים? האם הם מתפללים לישוע אחר? התשובה היא: "כן"!

 הבה נבחן את השאלות הללו ואחרות:

פסוק 18:

"יְלָדַי, זֹאת הַשָּׁעָה הָאַחֲרוֹנָה (escatos). וּכְמוֹ שֶׁשְּׁמַעְתֶּם כִּי יָבוֹא צוֹרֵר הַמָּשִׁיחַ (anti-christos), גַּם עַכְשָׁו קָמוּ צוֹרְרֵי מָשִׁיחַ רַבִּים; מִכָּאן יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁזּוֹהִי הַשָּׁעָה הָאַחֲרוֹנָה."

יוחנן משתמש במילים "הַשָּׁעָה הָאַחֲרוֹנָה" ו"צוֹרֵר הַמָּשִׁיחַ" כסימנים לציון מצב משבר, מצב סופני. אלו הן מילים המציינות את תקופת אחרית הימים.

כתבי הקודש לא נותנים תאריך מדויק לחזרתו של ישוע המשיח, אך בהחלט מדגישים כי מרגע הופעתו הראשונה של ישוע החל עידן חדש הנקרא "הימים האחרונים"—  דהיינו, אחרית הימים:

א.        שמעון פטרוס מציין שהופעתו הראשונה של ישוע המשיח תואמת את האירועים המתקשרים לאחרית הימים (מעשי השליחים ב 17);

ב.        גם מחבר האיגרת אל העברים מלמד כי עצם הופעתו הראשונה של ישוע כמשיח נותנת לנו להבין שאנחנו חיים באחרית הימים (אל העברים א 2);

ג.         שאול השליח כותב לטימותיאוס כי זמנים קשים והתדרדרות במוסר מציינים את תקופת אחרית הימים (ב-טימותיאוס ג 1).

מה שיאפיין את התקופה הנקראת "אחרית הימים" יהיו מימדי הכפירה והסטיה מחיים על פי רצון אלוהים. יוחנן אינו יודע את תאריך חזרתו של ישוע אך מזהיר את שומעיו: "היזהרו! הופעתם של מתנגדים רבים למשיח מתאימה לתקופת חזרתו של האדון" (ב-טימותיאוס ג 9-1).

המזלזלים באמיתות הכתוב בדבר אלוהים נוהגים ללעוג: "הנה יוחנן חשב כבר לפני אלפיים שנים כי המשיח עומד לבוא — וישוע עדיין לא חזר!"

רבותיי, הזמן של אלוהים אינו זמננו! פטרוס מלמד כי מה שנראה לנו כאיחור של אלוהים זהו חסד. הוא אומר:

"אַךְ אַל יֵעָלֵם מִכֶּם הַדָּבָר הַזֶּה, אֲהוּבַי: יוֹם אֶחָד כְּאֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֵי יהוה, וְאֶלֶף שָׁנִים כְּיוֹם אֶחָד. 9 אֵין יהוה מְאַחֵר בַּדָּבָר אֲשֶׁר הִבְטִיחַ, כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ הַחוֹשְׁבִים זֹאת לְאִחוּר, אֶלָּא שֶׁהוּא מַאֲרִיךְ אַפּוֹ לָנוּ; אֵין הוּא רוֹצֶה שֶׁיֹּאבַד אִישׁ, אֶלָּא שֶׁהַכֹּל יָבוֹאוּ לִידֵי תְּשׁוּבָה." (ב-פטרוס ג 9-8).

אלוהים בחסדו יכול להאריך את הזמן עד למועד שובו של המשיח על מנת לאפשר לעוד נפשות להיכנס למלכותו, אך ברגע שתחל תקופת צרת יעקב בת שבע השנים, אשר בסופה יחזור ישוע המשיח להקים את מלכותו הארצית, תלקח האפשרות להיוושע מרבים מיושבי תבל.

כל אלו שידעו מספיק על אודות האמת (אלוהים יודע בדיוק מי הם) אך סרבו להאמין, לא תהיה להם יותר האפשרות להאמין, וזאת כחלק מהעונש שאלוהים מטיל עליהם:

"…וְזאת מִפְּנֵי שֶׁלּא קִבְּלוּ אֶת אַהֲבַת הָאֱמֶת אֲשֶׁר יָכְלוּ לְהִוָּשַׁע בָּהּ; עַל כֵּן אֱלוֹהִים שׁוֹלֵחַ לָהֶם מַדּוּחִים לְהַטְעוֹתָם לְהַאֲמִין לַשֶּׁקֶר, לְמַעַן יִדּוֹנוּ כָּל אֲשֶׁר לא הֶאֱמִינוּ לָאֱמֶת אֶלָּא חָפְצוּ בָּעַוְלָה" (ב-תסלוניקים ב 12-10).

מהלכי העולם מראים כי מועד הופעתו של המשיח קרוב. את אשר יוחנן אמר אז, זה בדיוק מה שאנו אומרים היום: ישוע יכול לבוא בכל רגע. אל תגידו "מחר נאמין!" כי ישוע יכול לבוא היום (ארחיב על כך בפרק ג 3-1).

צורר המשיח ו"הצוררים הרבים"

יוחנן משתמש במילים "צוֹרֵר הַמָּשִׁיחַ" (anti-christos) ו"צוֹרְרֵי מָשִׁיחַ" (פסוק 18).

צוֹרֵר הַמָּשִׁיחַ הנו אדם אשר יופיע בעתיד (ייתכן שהוא חי כבר היום) ויוביל את המערכה הסופית — את המרד העולמי נגד ישוע המשיח. אותו צורר לא יסתפק בדחיית אלוהותו ומשיחיותו של ישוע, אלא יכריז מלחמת חורמה על כל אלו שלא ישתחוו לו עצמו (ראה: ב-תסלוניקים ב 12-1; דניאל ט 27; ספר ההתגלות, במיוחד פרק יג).

צוֹרְרֵי מָשִׁיחַ הם אותם אנשים אשר חושבים ומתנהגים כמו אותו צורר משיח עתידי, אך פועלים בממדים פחותים יחסית לקנה־המידה הגלובלי שיהיה מנת חלקו של "צורר המשיח" הסופי. צוררי המשיח מהווים דגימה של העתיד לבוא.

 "גַּם עַכְשָׁו קָמוּ צוֹרְרֵי מָשִׁיחַ רַבִּים." — יוחנן מזהיר אותנו מצוררי המשיח, והוא גם נותן לנו הנחיות איך לזהותם.

להלן שלושת האפיונים והתכונות של צוררי ישוע המשיח:

א.        צוררי המשיח אינם אוהבים את ההתחברות עם ילדי אלוהים (פסוק 19);

ב.        צוררי המשיח דוחים את אלוהותו של ישוע אשר בא בבשר (פסוקים 23-22, ד 6-1);

ג.         צוררי המשיח ינסו להסיט אתכם מדרך האמת (פסוק 26).

סימני הזיהוי האלה הם כלי חיוני לקיום קהילה בריאה ולהליכתנו האישית בדרך האור והאמת. לכן, הבה נלמד עליהם ביתר פירוט:

א.       צוררי המשיח אינם אוהבים את ההתחברות עם ילדי אלוהים

פסוק 19:

"הַלָּלוּ מִקִּרְבֵּנוּ יָצְאוּ, אֲבָל לא מִשֶּׁלָּנוּ הָיוּ; כִּי אִלּוּ הָיוּ מִשֶּׁלָּנוּ, הָיוּ נִשְׁאָרִים אִתָּנוּ, אַךְ הֵם יָצְאוּ לְמַעַן יִוָּדַע שֶׁכֻּלָּם אֵינָם מִשֶּׁלָּנוּ."

כאשר חוטא מקבל את ישוע כאדון ומושיע הוא מיד הופך לחלק מגוף המשיח בעולם (א-קורינתים יב; אפסים ב 22-19).

על מנת להזדהות כחלק מגוף המשיח ובכך לשרת את המשיח ישוע, הוא מתחבר לקהילה מקומית (מעשי השליחים ב 42-41).

אחד מסימני ההיכר של חיים משיחיים הנו הרצון להתחבר עם מאמינים:

"אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים כִּי עָבַרְנוּ מִן הַמָּוֶת אֶל הַחַיִּים, שֶׁכֵּן אוֹהֲבִים אֲנַחְנוּ אֶת אַחֵינוּ. אִישׁ אֲשֶׁר אֵינוֹ אוֹהֵב נִשְׁאָר בַּמָּוֶת" (א-יוחנן ג 14).

אותם משיחיים מדומים — צוררי המשיח — לא אוהבים את ההתחברות עם ילדי אלוהים, כי הם לא נושעים ולא חפצים לשלם את המחיר היקר של חיי קדושה, טוהר והקרבה על פי רצון האדון ישוע.

"אִלּוּ הָיוּ מִשֶּׁלָּנוּ, הָיוּ נִשְׁאָרִים אִתָּנוּ." — מדוע הם יוצאים מן הקהילה ומנתקים קשר עם שאר המאמינים?

1.        כי הם לא חושבים כמונו, אינם מעוניינים ולא מסוגלים להקדיש את לבם ואת חייהם למען כבוד ורצון ישוע המשיח. המחיר של חיים טהורים, שבהם אנו נדרשים להתכחש לרצון הבשר, הוא גבוה. ללא עזרת רוח הקודש הדבר בלתי אפשרי.

2.        גוף המשיח עובר תהליך של טיהור גם בתקופות של רדיפה קשה. בעת בה נדרשים המאמינים לשלם מחיר אישי גבוה, ניתן להבחין באלו ש"עושים חשבון אישי" ומחליטים שישוע אינו בשבילם. אותם אנשים לא איבדו את ישועתם, הם מעולם לא נושעו מלכתחילה.

"מִקִּרְבֵּנוּ יָצְאוּ." — כאשר לומדים את ההיסטוריה של הכתות המשיחיות, מתברר שרבים מאותם סוטים יצאו מקהילות מבורכות. לכן יוחנן אומר: "הם היו איתנו, ישבו איתנו, אך הם לא היו משלנו! — הם יצאו על מנת שייוודע כי הם לא משלנו."

מכאן אנו גם לומדים שלעתים אלוהים מאפשר מחלוקת בקהילה כדי לציין את ילדיו האמיתיים, ובאותה מידה להסיר מתוך גוף המשיח חלק שאינו שייך לו ושנוכחותו אף יכולה להזיק לשאר איברי הגוף.

לעתים התהליך כואב מאוד ואף גורם לזעזוע בקהילה, אך מבחינתו של אלוהים הוא עושה זאת לטובת ילדיו, למען יישמר טוהרם ותימשך התחברותם הקדושה עמו.

קורה שהחלק שמתנתק הוא בן משפחה — דבר שהופך את התהליך לכואב עוד יותר. כל מקרה שכזה הוא מבחן אמונה לכלל איברי הגוף: מה חשוב לנו יותר, ישוע או חבר? ישוע או בן? ישוע או בת? ישוע או כל דבר אחר או כל אדם אחר?

על כך ענה ישוע המשיח:

"… מִי שֶׁשָֹם אֶת יָדוֹ עַל הַמַּחֲרֵשָׁה וּמַבִּיט אֲחוֹרַנִּית לֹא יִכְשַׁר לְמַלְכוּת הָאֱלֹהִים" (לוקס ט 62).

"כָל מִי שֶׁעָזַב בָּתִים אוֹ אַחִים וַאֲחָיוֹת אוֹ אָב וָאֵם אוֹ אִשָּׁה אוֹ בָּנִים אוֹ שָׂדוֹת לְמַעַן שְׁמִי — יְקַבֵּל פִּי מֵאָה וְיִירַשׁ חַיֵּי עוֹלָם. 30 אֲבָל רַבִּים מִן הָרִאשׁוֹנִים יִהְיוּ אַחֲרוֹנִים וּמֵהָאַחֲרוֹנִים — רִאשׁוֹנִים" (מתי יט 30-29).

מסיבות אלו צוררי המשיח אינם אוהבים את ההתחברות עם ילדי אלוהים.

ב.       צוררי המשיח דוחים את אלוהותו של ישוע אשר בא בבשר 

פסוקים 23-22:

"מִי הוּא דּוֹבֵר שֶׁקֶר בִּלְתִּי אִם הַכּוֹפֵר בְּכָךְ שֶׁיֵּשׁוּעַ הוּא הַמָּשִׁיחַ? זֶה הוּא צוֹרֵר הַמָּשִׁיחַ, הַכּוֹפֵר בָּאָב וּבַבֵּן. 23 כָּל הַכּוֹפֵר בַּבֵּן גַּם הָאָב אֵין לוֹ; הַמּוֹדֶה בַּבֵּן יֵשׁ לוֹ גַּם הָאָב."

א-יוחנן ד 3-1:

"אֲהוּבַי, אַל תַּאֲמִינוּ לְכָל רוּחַ, כִּי אִם בַּחֲנוּ אֶת הָרוּחוֹת אִם מֵאֱלֹהִים הֵן, כִּי נְבִיאֵי שֶׁקֶר רַבִּים יָצְאוּ לָעוֹלָם. 2 בָּזֶה תַּכִּירוּ אֶת רוּחַ אֱלֹהִים: כָּל רוּחַ הַמּוֹדָה כִּי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בָּא בִּלְבוּשׁ בָּשָׂר, מֵאֱלֹהִים הִיא; 3 וְכָל רוּחַ אֲשֶׁר אֵינֶנָּה מוֹדָה בְּיֵשׁוּעַ לֹא מֵאֱלֹהִים הִיא. זוֹהִי רוּחַ צוֹרֵר הַמָּשִׁיחַ אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם כִּי תָּבוֹא, וּכְבָר כָּעֵת הִיא בָּעוֹלָם."

בעולם ישנן הרבה קהילות משיחיות, ולחלקן יש עקרונות אמונה שונים אלו מאלו. למרות ההבדלים, ישנם מספר עקרונות משותפים לכולם:

1.         כולם מאמינים כי ישוע הוא אלוהים הבן אשר בא בבשר למות עבורנו ולהושיע אותנו מהחטא;

2.         כולם מאמינים שהתנ"ך והברית החדשה הם דבר אלוהים.

טעות או אי־הבנה חלקית בדבר אלוהים לא בהכרח מונעת את ישועתך. אך אי אמונה באלוהותו של ישוע מונעת את הישועה ומעמידה אותך כאויב לאלוהים. ללא כפרת חטאים נשארת עם קללת החטא ובמעמד של אויב לאלוהים! דחיית בן האלוהים מונעת את ההתחברות עם האב.

להלן שאלות מאוד פשוטות הבוחנות מיד אם אדם נושע או לא:

1.         האם אתה מאמין כי ישוע הוא אלוהים שבא בבשר בדמות אדם על מנת להושיע אותנו מהחטא?

2.         האם אתה מאמין שישוע נצלב ומת, ולאחר שלושה ימים ושלושה לילות קם לתחיה מן המתים, וכעת יושב לימין אלוהים האב?

בנוסף לתשובה חיובית לשתי שאלות אלה, הנושע באמת יוכיח את אמיתות הכרזתו לבני אדם בפרי הרוח שיראה בחייו.

הידעת כי מורמונים, עדי יהווה, מוסלמים, בודהיסטים ואחרים אינם מאמינים שישוע הוא אלוהים? לכן לא כל מי שאומר "ישוע" או "אמן" הופך מיד לילדו של אלוהים ולאח באמונה.

מי הוא ישוע עבור:

משיחיים

יהדות רבנית

איסלאם

עדי יהווה

מורמונים

אלוהים הבן, משיח

אדם, כופר

(דוחים את עיקרון השילוש)

אדם, נביא

(דוחים את עיקרון השילוש)

יציר נברא, הוא היה המלאך מיכאל לפני שהופיע בבשר כישוע.

(דוחים את עיקרון השילוש)

יציר נברא, הראשון לאלוהים האב ולאלוהים האם, הוא אחינו הבכור. ישוע הוא אח לשטן.

(דוחים את עיקרון השילוש)

מניין לנו לדעת מי הוא הישוע האמיתי?

עלינו ללמוד זאת מכתבי הקודש ולקבל את הכתוב בו כפשוטו וכמשמעו.

כאשר אנו מדברים עם בן אמונה אחרת על ישוע, חשוב לשאול אותו: "מי הוא ישוע עבורך?"

אתן דוגמה פשוטה מן החיים:

שני גברים נפגשים, ומתברר שלשניהם רעיה עם אותו שם.

איך נברר שאינם נשואים לאותה אישה?

נבקש מכל אחד מהם לתאר את אשתו.

מספיק שאחד מהם יציין נתון שונה, ולו במעט, כדי שיתברר שאינם נשואים לאותה אישה. — מדובר בשתי נשים בעלות אותו שם.

כך בדיוק עם ישוע. אם אנו מתארים ישוע שונה מזה שמתואר בכתבי הקודש, משמע שאנו מאמינים במושיע פרי יציר מחשבתנו, כזה שאינו קיים במציאות, ולכן הישוע הדמיוני הזה גם לא יכול להושיע.

לפיכך, צוררי המשיח מתרחקים מהתחברות עם מאמינים נאמנים לישוע בן האלוהים ודוחים את אלוהותו ומשיחיותו של ישוע. הם אינם מאמינים שישוע הוא אלוהים שבא לעולם בדמות בשר כדי להושיענו מעונש החטא.

הדבר השלישי שמאפיין את צוררי המשיח:

ג.        צוררי המשיח ינסו להסיט אתכם מדרך האמת

פסוק 26: "אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כָּתַבְתִּי לָכֶם עַל־אוֹדוֹת הַמַּתְעִים אֶתְכֶם."

נלמד כעת מהו ההבדל בין אדם בלתי מאמין לבין "צורר משיח":

אם אדם יושב באסיפות הקהילה, שומע ולומד ולא מסכים לחומר הנלמד, זכותו. כל אדם רשאי ללמוד בקצב שלו ולהישאר בקהילה גם אם אינו מסכים לכל מה שנלמד בה.

אך אם אדם כלשהו מנסה להסיט אנשים בקהילה או מחוצה לה נגד לימוד דבר אלוהים, נגד אלוהותו של ישוע המשיח וביאתו בבשר, אזי הוא מתגלה כצורר משיח. הוא יתבקש להפסיק את פעולתו ואף להתרחק מאיתנו.

אחים יקרים, צוררי המשיח אינם מופיעים עם שלט על מצחם המזהה אותם כאויבי ילדי אלוהים. תכסיסיהם כל כך מתוחכמים עד כי רבים נופלים במלכודותיהם. לעתים לוקח זמן לא מעט עד שהקהילה מצליחה להבין מה קרה, לזהות את מקור הבעיה ולהזהיר את שאר ילדי אלוהים מצורר המשיח.

בדרך כלל אנשים אלו אינם קמים על רגליהם בקהילה ומכריזים את טענותיהם בפומבי. הם מזמינים את חברי הקהילה לביתם או מתארחים אצלם. בשקט הם טומנים בלב האנשים את דעותיהם הנוגדות את הכתוב בדבר אלוהים ואת ביקורתם השלילית נגד חלק מחברי הקהילה.

לא לחינם יוחנן אומר בפרק ד 1:

"אֲהוּבַי, אַל תַּאֲמִינוּ לְכָל רוּחַ, כִּי אִם בַּחֲנוּ אֶת הָרוּחוֹת אִם מֵאֱלֹהִים הֵן, כִּי נְבִיאֵי שֶׁקֶר רַבִּים יָצְאוּ לָעוֹלָם."

סיכום ביניים

צוררי המשיח…

1.        שונאים התחברות משיחית,

2.        דוחים את אלוהותו ומשיחיותו של ישוע,

3.        מסיתים אנשים אחרים מהאמונה האמיתית.

4.        במקרים קיצוניים הם פועלים לפגוע פיזית בנאמנים לישוע.

לאור הנלמד, כיצד נוכל להתגונן מפני צוררי המשיח?

אילו כלי הגנה אלוהים מעמיד לרשותנו?

יוחנן עונה על שאלה זו בפסוקים 20, 24, 29-27 ובפרק ד פסוקים 6-4.

התשובה מחולקת לשני סעיפים:

א.        הכלים שאלוהים מעניק לנו כדי להבטיח את הגנתנו (ב 20, 27).

ב.        האחריות שלנו כילדי אלוהים להשתמש בכלים אלו להגנתנו ולכבוד אלוהים (ב 24, 29-28; ד 6-4).

הכלים שאלוהים מעניק לנו כדי להבטיח את הגנתנו מצוררי המשיח

פרק ב 20, 27:

"וְאַתֶּם יֵשׁ לָכֶם הַמְשִׁיחָה (charisma) מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ, וְכֻלְּכֶם יוֹדְעִים";

"וְהַמְשִׁיחָה שֶׁאַתֶּם קִבַּלְתֶּם מֵאִתּוֹ נִשְׁאֶרֶת בְּקִרְבְּכֶם וְאֵינְכֶם צְרִיכִים לְמִישֶׁהוּ שֶׁיְּלַמֵּד אֶתְכֶם, אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁמְּשִׁיחָתוֹ מְלַמֶּדֶת אֶתְכֶם עַל־אוֹדוֹת הַכֹּל — וְהִיא אֱמֶת וְאֵינֶנָּה כָּזָב — לְפִי מַה שֶּׁלִּמְּדָה אֶתְכֶם עִמְדוּ בּוֹ."

 

להלן האמצעים שאלוהים מעמיד לרשותינו כדי לחיות חיים רוחניים בטוהר ובקדושה ולנצח בכל מאבק רוחני:

1.        אלוהים הבטיח כי מרגע הישועה, רוח הקודש ישכון בקרבנו. נקודה זו נקראת "הלידה מחדש". יוחנן קורא לזה "הַמְשִׁיחָה".

רוח הקודש מתחיל בתיקון פגע החטא ברוחנו ובנפשנו, כך שמרגע ישועתנו אנו פועלים להידמות יותר ויותר באופינו לאדון ישוע המשיח. רוח הקודש יעזור לנו ללמוד ולהבחין בין אמת לשקר. רוח אלוהים בנו יזכיר לנו את כל מה שאנו לומדים בשקיקה בכתבי הקודש. כך נוכל להשוות את שאנו שומעים ממורי השקר למה שאלוהים מלמד בדברו ולבחור בטוב ובאמת (א-קורינתים ג 16, ב 15-10; ב-קורינתים א 22; יוחנן יד-טז; אל האפסים א 14-13).

2.        אלוהים הבטיח לנו כי בחירתו אותנו מקדם ימי עולם אינה דבר שנתון לשינוי. לכן הוא גם הבטיח שכפי שהתחיל בנו את העבודה של ההולדה מחדש והתלמידות, כך הוא גם יסיים בחיינו את מה שהוא התחיל:

אל האפסים א 5-4: "…כְּשֵׁם שֶׁבָּחַר אוֹתָנוּ בּוֹ בְּטֶרֶם הִוָּסֵד תֵּבֵל, לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים וּבְלִי דֹּפִי לְפָנָיו בְּאַהֲבָה. 5 הוּא יָעַד אוֹתָנוּ לִהְיוֹת לוֹ לְבָנִים עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, כְּחֵפֶץ רְצוֹנוֹ."

אל הפיליפים א 6: "בָּזֹאת בָּטוּחַ אֲנִי, שֶׁהַמַּתְחִיל בָּכֶם אֶת הַפְּעֻלָּה הַטּוֹבָה הַשְׁלֵם יַשְׁלִים אוֹתָהּ עַד יוֹם הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ."

3.        אלוהים הבטיח לנו שבשום מקרה הוא לא ינטוש אותנו, את ילדיו. כך שום דבר לא יוכל להפריד אותנו מאהבת אלוהים שבמשיח ישוע (אל הרומים ח 38-34). אלוהים עמנו לנצח נצחים.

4.        אלוהים הבטיח לנו שלעולם לא יטיל עלינו מבחן או משא שלא נוכל לעמוד בהם. הוא הבטיח שייתן לנו את החסד (הכוח, היכולת) הדרוש כדי להתגבר על כל מבחן וכל משא. אלוהים גם הבטיח שכל מה שנבקש ממנו על פי רצונו יינתן לנו (א-קורינתים י 13; יעקב א 6-5; תהילים לז 5-4; א-יוחנן ג 22, ה 15-14).

5.        אלוהים הבטיח לנו שיש לנו את כל כלי הנשק הרוחניים כדי לנצח את השטן בכל מערכה, תהיה אשר תהיה (אל האפסים ו 18-10; א-יוחנן ד 4; מלכים-ב ו 16).

שאול השליח תיאר את היכולת הנפלאה הזו באיגרת השנייה לקורינתים פרק י 6-3:

"אָמְנָם חַיִּים אָנוּ כְּבָשָׂר וָדָם, אַךְ אֵין אָנוּ נִלְחָמִים כְּדֶרֶךְ בָּשָׂר וָדָם; 4 שֶׁכֵּן כְּלֵי מִלְחַמְתֵּנוּ עָצְמָתָם אֵינָהּ מִבָּשָׂר וָדָם, אֶלָּא עָצְמַת אֱלֹהִים בָּהֶם לַהֲרֹס מִבְצָרִים. 5 אֲנַחְנוּ מְמוֹטְטִים תַּחְבּוּלוֹת וְכָל דָּבָר רָם שֶׁמִּתְנַשֵֹא נֶגֶד דַּעַת אֱלֹהִים, וּמַכְנִיעִים כָּל מַחֲשָׁבָה לְשֵׁם צִיּוּת לַמָּשִׁיחַ, 6 וּמוּכָנִים לְהַעֲנִישׁ עַל כָּל הֲפָרַת מִשְׁמַעַת, כַּאֲשֶׁר תֻּשְׁלַם מִשְׁמַעְתְּכֶם אַתֶּם."

לפיכך, למרות שהעולם יכול להיות מלא בצוררי משיח, אלוהים העניק לנו את הכלים שמבטיחים את נצחוננו.

6.        הבה נזכור את המקרה של קין והבל: בעת שקין התעצב והתעצבן, דיבר אליו אלוהים והזהיר אותו לבל יתן לכעס לכבוש את לבו. אלוהים הבהיר לקין שאל לו ליפול בחטא, כי ניתן לאדם, מאלוהים, היכולת לאמר "לא!" לחטא:  — "הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב, שְׂאֵת. וְאִם לֹא תֵיטִיב, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ; וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ" (בראשית ד 7).

במילים פשוטות: "קין, אם תפעל כראוי — אם תציג לאלוהים זבח ראוי לפי דרישתו, כמו זה של הבל, כי אז אקבל את מנחתך, אז תוכיח את מעלתך כבכור ותזכה לכבוד (ראה דוגמה לשימוש דומה במילה "שְׂאֵת" בבראשית מט 3: "רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה, כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי; יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז"). אך אם לא תפעל כראוי ותיתן לכעסך לשלוט על תגובותיך, דע לך כי החטא, אשר תמיד מוכן ומזומן להכשילך, יינצח אותך ויפילך!"

זכור! יש לך את היכולת לקבוע את תגובתך.— אם תרצה, תוכל לנצח את החטא. לעולם אל תאשים את החטא כדי לפתור עצמך מאחריות.

כעת, לאחר שהובטח לנו חתימת רוח הקודש שמתפקידו לפקוח את מוחנו כדי להבין נכונה את דבר אלוהים ולהעניק לנו את הכוח לבחור בעצת אלוהים, עלינו להבין דבר נוסף: כלי נשק — ולו גם המשוכלל ביותר — לא יביא ניצחון אם איננו יודעים להשתמש בו, או אם לא נשתמש בו כלל.

דוגמה: במלחמת לבנון השנייה טיל של חיזבאללה פגע בספינת טילים של צה"ל. בחקירת האירוע התברר כי המערכת שנועדה להטות ולהסיט טילים לא הייתה פעילה. התוצאה: ארבעה חיילים נהרגו ונגרם נזק לספינה.

לכן, הבה נלמד את הפסוקים המבהירים לנו מהי האחריות שלנו כלפי אלוהים כדי שננצח את השטן בכל מערכה רוחנית:

האחריות שלנו כילדי אלוהים היא להשתמש בכלים אלו להגנתנו ולכבוד אלוהים

א-יוחנן ב 24, 29-28, ד 6-4:

פסוק 24:

"אַתֶּם, מַה שֶּׁשְּׁמַעְתֶּם מֵרֵאשִׁית יִשָּׁאֵר נָא בְּקִרְבְּכֶם. אִם יִשָּׁאֵר בְּקִרְבְּכֶם מַה שֶּׁשְּׁמַעְתֶּם מֵרֵאשִׁית, אֲזַי גַּם אַתֶּם תִּשָּׁאֲרוּ בַּבֵּן וּבָאָב."

האחריות שלנו היא להיצמד לכתוב בכתבי הקודש. אין לחשוב שאלוהים שינה דבר באופיו, בתכונותיו או באמת שלו בגלל שינויי הזמן או התרבות. אלוהים אינו משנה את דברו ואת הבטחותיו. אדרבה, הוא מזהיר אותנו לבל נסמוך על דעתנו, ולבל נטיל ספק בדברו, גם אם זה נוגד את הגיוננו:

משלי ג 8-1:

1 בְּנִי תּוֹרָתִי אַל תִּשְׁכָּח, וּמִצְוֹתַי יִצֹּר לִבֶּךָ;
2 כִּי אֹרֶךְ יָמִים וּשְׁנוֹת חַיִּים וְשָׁלוֹם יוֹסִיפוּ לָךְ;
3 חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל יַעַזְבֻךָ.
קָשְׁרֵם עַל גַּרְגְּרוֹתֶיךָ, כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ;
4 וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם.
5 בְּטַח אֶל יְהוָה בְּכָל לִבֶּךָ, וְאֶל בִּינָתְךָ אַל תִּשָּׁעֵן;
6 בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ, וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ;
7 אַל תְּהִי חָכָם בְּעֵינֶיךָ; יְרָא אֶת יְהוָה וְסוּר מֵרָע;
8 רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ, וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ.

דבר אלוהים כמוהו כנר המאיר לנו כל צעד. כל סטייה מהאור של אלוהים היא הליכה בחושך, ושם הסיכוי ליפול ולהיכשל מובטח (תהילים קיט 105: "נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶךָ, וְאוֹר לִנְתִיבָתִי").

"מַה שֶּׁשְּׁמַעְתֶּם מֵרֵאשִׁית." — מה שמענו מראשית?

●         שישוע הוא האדון — אלוהים הבן אשר ירד לעולם בדמות אדם ובא כדי למות כקורבן כפרת חטאינו.

●         שכל אדם חוטא וזקוק לכפרת חטאים.

●         שישוע הוא הדרך, האמת והחיים, ואף אחד לא בא אל האב אלא דרכו.

●         שאין שם אחר בו אנו יכולים להיוושע מלבד ישוע המשיח.

●         שמעשיו של ישוע מגשימים את הנאמר בתנ"ך על אודות המשיח המובטח.

●         שהתנ"ך, דבר המשיח ודבר השליחים הנם דבר אלוהים חיים, ואין בהם כל טעות או סתירה.

האמת הזו חייבת להיות מופנמת לתוך חיינו כך שכל מחשבה ומעשה, בכל תחום ועניין, ימדדו וייבחנו על פי האמת של דבר אלוהים. אם נלך בדרכו — נישאר עמו!

"עִמְדוּ בּוֹ"

פסוקים 29-28:

"וְעַתָּה, יְלָדַי, עִמְדוּ בּוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ עֹז כַּאֲשֶׁר יִתְגַּלֶּה וְלֹא נֵבוֹשׁ מִפָּנָיו בְּבוֹאוֹ. 29 אִם יוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁהוּא צַדִּיק, יוֹדְעִים אַתֶּם שֶׁגַּם כָּל עוֹשֵׂה צְדָקָה נוֹלָד מִמֶּנּוּ."

הביטוי "עִמְדוּ בּוֹ" מאוד חשוב ולמעשה מהווה תנאי עיקרי. האחריות שלנו היא "לעמוד בישוע המשיח".

ישוע השתמש במילים אלו במשל הגפן והשריגים בבשורת יוחנן בפרק טו. שם הוא אמר שרק אם נעמוד בו נוכל לעשות פרי. במילים פשוטות, העמידה בישוע משמע, התמדה בהתחברות ובהוצאה לפועל של הוראותיו — של דבר אלוהים — בחיינו. העמידה בישוע מתבטאת:

●         בשינון דבר אלוהים וקבלת הוראת אלוהים באמונה וללא ספק,

●         בציות בפועל לכתוב בדבר אלוהים,

●         בהתרחקות מן החטא על כל צורותיו — בשמירה על טוהר שבלעדיה לא נוכל להתחבר עם אלוהים,

●         בתפילה,

●         בהתחברות עם שאר האחים והאחיות באמונה שמתבטאת בשיתוף, בעזרה, בעידוד ובבנייה הדדית.

מי שמשקיע את זמנו ואת לבו בעמידה בישוע, מן הסתם יתרחק מצוררי המשיח ומהשפעתם.

הציווי "עמדו בו" מזכיר לי סרטי טבע המראים גורים הולכים בצמוד להוריהם ביער או בג'ונגל. הם כל כך צמודים אליהם מפני שכל התרחקות מעיני ההורים משמעה סכנת מוות.

אדם מאמין לעולם לא יאבד את ישועתו, אך אם יתרחק מהתחברות קדושה עם שאר ילדי אלוהים ומלימוד דבר אלוהים, נפילתו בחטא והרס עדותו יהיו משימות קלות ביותר עבור השטן.

עלינו לזכור שנושענו ונסלחו חטאותינו למען נפאר את שם האדון (ב 12). הבה נקפיד לעשות הכל כדי שלא ניפול בקלות בשום חטא.

להלן פסוקים המבהירים את משמעות הביטוי "לעמוד בו" ויעזרו לנו לבחון את קירבתנו לאדון:

ב 19     צוררי המשיח יצאו מתוכנו. ז"א, אין להם התחברות עמנו ועם האור;

ב 24     "אַתֶּם, מַה שֶּׁשְּׁמַעְתֶּם מֵרֵאשִׁית יִשָּׁאֵר נָא בְּקִרְבְּכֶם."

ב 27     "וְהַמְשִׁיחָה שֶׁאַתֶּם קִבַּלְתֶּם מֵאִתּוֹ נִשְׁאֶרֶת בְּקִרְבְּכֶם וְאֵינְכֶם צְרִיכִים לְמִישֶׁהוּ שֶׁיְּלַמֵּד אֶתְכֶם, אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁמְּשִׁיחָתוֹ מְלַמֶּדֶת אֶתְכֶם עַל־אוֹדוֹת הַכֹּל — וְהִיא אֱמֶת וְאֵינֶנָּה כָּזָב — לְפִי מַה שֶּׁלִּמְּדָה אֶתְכֶם עִמְדוּ בּוֹ."

ב 28     "וְעַתָּה, יְלָדַי, עִמְדוּ בּוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ עֹז (ביוונית "פַּרְהֶסְיָה" = עדות אמיצה בציבור) כַּאֲשֶׁר יִתְגַּלֶּה וְלֹא נֵבוֹשׁ מִפָּנָיו בְּבוֹאוֹ." הכוונה היא שכאשר יבוא המשיח, לא נתבייש לעמוד לפניו, אלא יהיה לנו אומץ וביטחון לעמוד.

ב 6      "הָאוֹמֵר שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּיֵשׁוּעַ, כְּדֶרֶךְ שֶׁהִתְהַלֵּךְ יֵשׁוּעַ כֵּן גַּם עָלָיו לְהִתְהַלֵּךְ."

ב 10     "הָאוֹהֵב אֶת אָחִיו עוֹמֵד בָּאוֹר וּמִכְשׁוֹל אֵין בּוֹ."

ב 14     אם דברו בנו, אנחנו חזקים מבחינה רוחנית: "כָּתַבְתִּי לָכֶם, יְלָדִים, מִפְּנֵי שֶׁהִכַּרְתֶּם אֶת הָאָב. כָּתַבְתִּי לָכֶם, אָבוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהִכַּרְתֶּם אוֹתוֹ אֲשֶׁר הוּא מֵרֵאשִׁית. כָּתַבְתִּי לָכֶם, בַּחוּרִים, מִפְּנֵי שֶׁאַתֶּם חֲזָקִים וּדְבַר אֱלֹהִים קַיָּם בְּקִרְבְּכֶם וְנִצַּחְתֶּם אֶת הָרַע."

ב 17     "הָעוֹשֶׂה אֶת רְצוֹן אֱלֹהִים עוֹמֵד לָעַד."

 בפסוק 21 יוחנן מזכיר לשומעיו את מעמדם:

"כָּתַבְתִּי אֲלֵיכֶם לא מִפְּנֵי שֶׁאֵינְכֶם יוֹדְעִים אֶת הָאֱמֶת, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁאַתֶּם יוֹדְעִים אוֹתָהּ וְיוֹדְעִים שֶׁכָּל שֶׁקֶר אֵינֶנּוּ מִן הָאֱמֶת."

פטרוס השליח עושה ממש את אותו הדבר כשהוא כותב:

"עַל כֵּן לא אֶחְדַּל לְהַזְכִּירְכֶם בְּכָל עֵת אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ, אַף עַל פִּי שֶׁאַתֶּם יוֹדְעִים אוֹתָם וְהִנְּכֶם יַצִּיבִים בָּאֱמֶת הַזּאת. וְרוֹאֶה אֲנִי לְנָכוֹן לְהַזְכִּיר וּלְעוֹרֵר אֶתְכֶם כָּל עוֹד אֲנִי נִמְצָא בַּמִּשְׁכָּן הַזֶּה" (ב-פטרוס א 13-12).

שניהם מזכירים לילדי אלוהים את הדברים הבסיסיים שנאמרו להם בעבר, כי הבסיס האיתן הזה של דבר המשיח מבטיח את יציבותנו הרוחנית.

הישארו דבקים למה ששמעתם מתחילת דרכיכם המשיחית! היו נאמנים לאמונה במשיח ישוע, בן האלוהים, שמת עבור חטאיכם. היו נאמנים לאמת, וכך תישארו רחוקים מהשקר ומהשקרנים. כך נזכה לחוות את מלוא חוזקו וברכתו של אלוהים בחיינו.

זיכרו! גם אם חיינו יגיעו לקיצם בעולם הזה בגלל כל סיבה שהיא, יש לנו הבטחה נפלאה בפסוק 25:

"וְזוֹהִי הַהַבְטָחָה שֶׁהוּא הִבְטִיחַ לָנוּ — חַיֵּי עוֹלָם."

את זאת אף אחד לא יכול לקחת מאיתנו.

רבותיי, אנו לא מספיק מעריכים את ההבטחה הזו. — אין דבר בעולם הזה יקר יותר, שווה יותר ומושך יותר מאשר לחיות בנוכחות אלוהים ולשרת אותו לנצח נצחים.

הלוואי שנשקיע יותר זמן בכל יום להגות ולהרהר בהבטחה הנפלאה הזו. כשנעשה כך, נעניק ללבנו יותר זמן של שלום. כך נלמד להודות יותר לאלוהים ונימלא מוטיבציה להתרחק מן החטא ולחיות בדרך המפארת את שם ישוע המשיח.

בפרק ד 6 יוחנן מציין עוד נקודה חשובה שאנו חייבים להתייחס אליה במסגרת אחריותנו הרוחנית "לעמוד בישוע":

"אֲנַחְנוּ מֵאֱלֹהִים. הַיּוֹדֵעַ אֶת אֱלֹהִים שׁוֹמֵעַ לָנוּ; מִי שֶׁאֵינוֹ מֵאֱלֹהִים אֵינֶנּוּ שׁוֹמֵעַ לָנוּ. מִתּוֹךְ כָּךְ מַכִּירִים אָנוּ אֶת רוּחַ הָאֱמֶת וְאֶת רוּחַ הַתָּעוּת."

"אֲנַחְנוּ מֵאֱלֹהִים." — יתכן שבמילה "אנחנו" יוחנן התייחס לעצמו, יתכן גם שכתב בתקופה בה חיו עדיין מספר שליחים נוספים.

"מִתּוֹךְ כָּךְ מַכִּירִים אָנוּ אֶת רוּחַ הָאֱמֶת וְאֶת רוּחַ הַתָּעוּת." — אחד מסימני ההיכר של ילדי אלוהים הוא שהם שומעים לדברי השליחים ומצייתים להם כדבר אלוהים. נכון לימינו, דבר השליחים מהווה חלק מדבר אלוהים הכתוב, ותלמידותנו ושייכותנו לאדון נמדדות על פי כניעתנו לכתוב בכל כתבי הקודש.

ילדי אלוהים שומעים לאלוהים. לעומתם, אלו הדוחים את הוראת אלוהים שנאמרה מפי השליחים, מוכיחים במעשיהם כי אינם שייכים לאלוהים.

העמידה בדבר אלוהים לא רק מוכיחה כי אתה שייך לו, היא גם מגנה עליך מן הרע.

סיכום

יוחנן מזהיר אותנו מ"צוררי משיח" המנסים יומם ולילה להפיץ את שקריהם.

להלן שלושת האפיונים והתכונות של צוררי ישוע המשיח:

א.        צוררי המשיח אינם אוהבים את ההתחברות עם ילדי אלוהים (פסוק 19);

ב.        צוררי המשיח דוחים את אלוהותו של ישוע אשר בא בבשר (פסוקים 23-22, ד 6-1).

ג.         צוררי המשיח ינסו להסיט אתכם מדרך האמת (פסוק 26).

אלוהים לא השאיר את ילדיו לבד וחסרי הגנה מול נכלי השטן. הוא חתם את ילדיו ברוח הקודש וכך הבטיח את נוכחותו והגנתו האישית בחיי כל אחד מהם.

אלוהים גם דורש מילדיו לגלות אחריות ולהיצמד להוראתו שבכתבי הקודש.

מי שפועל כיאות לילד טהור של אלוהים, מובטח לו שיזהה את צוררי המשיח ולא ייפגע מתורתם המתעה.

זכור! אלוהים לא שולח את ילדיו לקרב החיים ללא הגנה, הכלי — רוח הקודש — קיים. לכן, נעמוד ליד המשיח ונישאר מוגנים מהשקר!