איגרתו הראשונה של יוחנן — שיעור מס' 8 — פרק ג, פסוקים 18-11

Print Friendly

 

ראשונה ליוחנן פרק ג 11-18 - תכלית הבשורה – אהבו זה את זה

בעשרת הפסוקים הראשונים של פרק ג יוחנן ציין:

א.      את הזכות הגדולה להיקרא ילדי אלוהים והאחריות הבאה עימה

ב.      את הזיקוק הרוחני הנובע מתוך התקווה לראות את האדון בכל רגע.

ג.       את ההבדל המהותי בין ילדי אלוהים לילדי השטן – חיי החטא אינם מאפיינים את חיי ילדי אלוהים.

בפסוקים 11-18 יוחנן מזכיר לנו שוב את העיקר שבחיים המשיחיים – את תכלית הבשורה – אהבו זה את זה.

פסוקים 11-18:

11. "הן זהו דבר הבשורה אשר שמעתם מראשית, שנאהב איש את רעהו. 12. לא כקין אשר היה מן הרע והרג את אחיו. ומדוע הרגו? מפני שמעשיו היו רעים, אך מעשי אחיו מעשי צדק.

13. אחי, אל תתמהו אם העולם שונא אתכם. 14. אנחנו יודעים כי עברנו מן המוות אל החיים, שכן אוהבים אנחנו את אחיינו. איש אשר אינו אוהב נשאר במוות.

15. כל השונא את אחיו רוצח הוא. ויודעים אתם שכל רוצח אין חיי עולם מתקיימים בו. 16. בזאת הכרנו מה היא אהבה, בעובדה שהוא מסר את נפשו בעדנו. גם אנחנו חייבים למסור את נפשנו בעד אחינו.

17. מי שיש לו נכסי העולם והוא רואה את אחיו במחסור ומונע את רחמיו ממנו, איך תעמוד בו אהבת אלוהים? 18. ילדי, אל נא נאהב במילים ובדיבור, כי אם בפועל ובאמת.

בקטע הקודם יוחנן הבהיר שחיים המאופיינים בחטא תמידי וחיי מוסר ירודים אינם מאפיינים את חייהם של ילדי אלוהים.

ילדי אלוהים אומנם נופלים בחטא, שהרי אין אדם שלא יחטא, אך הם באותה מידה מתוודים על חטאיהם ופועלים כל הזמן להימנע מן הרע על כל צורותיו (א-תסלוניקים ה 22).

בפסוקים הבאים יוחנן שוב מבהיר ומלמד את העיקרון שכבר לימד בעבר – אהבו איש את רעהו, אך הפעם מזוית שונה, מימד אחר, עטוף בחבילה אחרת.

כאשר יוחנן דיבר על אהבה בפרק ב 7-11 הדגש היה על – התחברות. מאמין האוהב את אחיו ישאף להיות עימם ובחברתם.

בקטע הנוכחי הדגש על יחס כלפי מאמינים אחרים, עזרה ותמיכה.

בכל פעם שיוחנן מציין את האמת החשובה הזו, הוא עושה זאת כדי לוודא שילדי אלוהים יוכלו לזהות טוב יותר את תכסיסי מורי השקר וצוררי המשיח, המציגים עצמם כמקור אמת ואור.

יוחנן שוב מוכיח שאור ואמת מאלוהים תמיד יתבטאו באהבה מקריבה עבור הזולת.

אהבה שכזו ניתן למצא רק אצל ילדי אלוהים ולכן אהבה שכזו היא סימן ההיכר של אלו אשר זרע אלוהים שוכן בהם (ג 9, יוחנן יג 35, טו 12, אל הרומים ה 5, א-תסלוניקים ד 9, א-פטרוס א 22-23).

11. "הן זהו דבר הבשורה אשר שמעתם מראשית, שנאהב איש את רעהו. 12. לא כקין אשר היה מן הרע והרג את אחיו. ומדוע הרגו? מפני שמעשיו היו רעים, אך מעשי אחיו מעשי צדק.

ובכן, אחים יקרים, מה היה המסר הקבוע והמתמשך בבשורה ששמעתם מאז ומתמיד?

אהבו איש רעהו.

מדוע יוחנן שוב מציין זאת?

כי המסר של מורי השקר וצוררי המשיח חיזק את האגו האישי, הרים את האני ודיכא את האחר.

המסר השקרי שהם שומעים ללא הרף מחוץ לבית אלוהים לעיתים מלא בניצוצות של חכמה ארצית אך דתות אלו מעצימות את האני ולא את הזולת.

אותם מורי שקר הסיתו את האנשים מאלוהים וגרמו להם להסתמך ומחוברים לכל מוצא פיהם ולא למוצא פי אלוהים.

לפני שאסביר מדוע יוחנן מזכיר את קין, כדאי שנזכיר לעצמנו את משמעות המצווה: אהבו איש את רעהו.

אהבה אמיתית אינה מסתכמת במילים.

למרות שאין רע במילים טובות, הרי שללא מעשים, זו לא אהבה.

אלוהים ברא את העולם במילים אך את ישועתנו הוא עשה בדם אלוהים הבן ולא במילים.

לאהוב את הזולת זה לרצות את טובתו לפני טובתי שלי.

לאהוב את הזולת זה לתת ממה שיש לי כדי לקדם את אחי באמונה כדי שידמה לישוע בכל.

לאהוב את אחי באמונה זה לראות את חטאיו, לא להתעלם מהם, אך להובילו באהבה להתוודות, ולרצות לסלוח עליהם הרבה יותר משאני רוצה שיענישו אותו עליהם.

לאהוב את אחי ואחותי באדון זה לא לקנא בו לרעה, לא להתלונן בלי סוף אלא באהבה לתקן ולהבליג על מה שאפשר.

אינני אומר את המילים הללו מתוך הצלחה ושלמות אישיים. אני מתמודד כל יום עם כל מה שציינתי.

אני אומר זאת כי כך אני מזכיר לעצמי את האמת של אלוהים ומתעודד להתפלל ולתקן את דרכיי כדי לפאר את שם האדון.

כולנו יודעים שקל לאהוב את אלו העוזרים לעצמם ורחוקים ממך.

קל לעזור לאלו שאינם זקוקים לעזרה רבה.

אך כשאתה רק ליד כאלו, לעולם לא תלמד לאהוב באמת – ז"א, לתת ברמה מקריבה (זמן, כוח, יכולת, אמצעים) ולעיתים לכאלו שלא ימהרו להחזיר לך טובה.

כשאתה לא נמצא במבחן קשה, לעולם לא תדע את רמתך הרוחנית האמיתית.

המבחן הקשה מראה לך את גודל האהבה שאתה מוכן להעניק, ובמילים פשוטות – את הרמה בה אתה מפקיד חייך ואת כל הוויתך בידי רוח הקודש.

מבחן קשה דורש תפילה רבה יותר ואמונה ברמה גבוהה משהייתה לך קודם.

המבחן הקשה לאהוב את הנזקק יגרום לך לגדול באמונה ולהתנסות בכוח אלוהים ובחסדו בדרך וצורה שלא ידעת קודם לכן.

ישנם כל מיני דרכים להתמודד עם מבחני אהבה שאלוהים מציג לחיינו:

להלן מספר דוגמאות בהן מדובר על אח או אחות באדון, נזקק אמיתי אך לא פשוט לטיפול. שהרי לכולנו קל לאהוב את הבריאים, חזקים ועמאיים.

א. לעיתים איננו יודעים איך לעזור כראוי אבל אנו מנסים לעזור בכל מאודנו. אנו מתקשים אך אנו מתפללים ומבקשים משאר האחים והאחיות בקהילה לעזור לנו בתפילה כדי שנוכל להעניק עוד מיכולתנו עבור אח או אחות באמונה. אנו מתוודים על הקושי לאהוב כראוי ומבקשים אפילו עזרה מהאח או אחות לו אנו עוזרים, למען ייקל עלינו להמשיך ולבטא את אהבתנו כפי שאלוהים מצווה עלינו.

ב. ישנם מקרים בהם אנו פשוט בוחרים לברוח או להתעלם מהמבחן. אנו מעדיפים לעצום עיניים ואוזניים לזעקת הנזקק. אנו ממש עסוקים וממש לא יכולים כרגע להקדיש לו מזמננו ומיכולנו.

ג. ישנם מקרים בהם אנו מתקשים לאהוב ולתת יותר, או כאשר הנזקק פוגע בנו. במצב שכזה לעיתים אנו מוצאים פתרון מבריק. אנו פוסלים את הנזקק בטענות שונות (הוא נצלן, הוא אינו מוכן אי פעם להשתנות, הוא פוגע בי בכוונה). בדרך זו אנו הופכים את הנזקק באמת לשד מוקצה, וכך מכשירים את אי אהבתנו כלפיו.

[למרות שישנם מקרים בהם אנו מחוייבים להתרחק מגורם רע שכל תכליתו לפגוע בנו, הרי שדוגמאות אלו מצומצמות למקרים בהם מדובר על אח ואחות נושעים הזקוקים לעזרה רבה.]

אני יכול להתוודות לבושתי שיש לי חלק ולו קטן בדוגמאות ב' וג'.

אני מתחנן לאלוהים שחלק זה יעלם מחיי ואתמקד כולי בחלק א.

אחים ואחיות יקרים:

אנו מתפללים כל כך הרבה שאלוהים יעזור לנו לאהוב איש את רעהו, והנה כאשר אלוהים עונה לנו ומעמיד אותנו במבחן, אנו לא תמיד מבינים שזה המבחן דרכו אנו עשויים לחוות ולהתנסות בכוחו של אלוהים, כוח ויכולת שלא ידענו קודם לכן.

דרך מבחני האהבה אנו לומדים את גודל האהבה שאלוהים העניק לנו בישוע.

דרך מבחני האהבה אנו לומדים להישען על עזרת האדון.

דרך מבחני האהבה אנו לומדים להפקיד חיינו ביד רוח הקודש.

דרך מבחני האהבה אנו לומדים עד כמה אנו זקוקים זה לעזרתו של השני. אנו לומדים את משמעות המילה – גוף-המשיח (אל הרומים יב, א-קורינתים יב).

אלוהים מאפשר את הנזקקות בקהילה כדי שכולנו נגדל באמונה.

זיכרו, מה שגורם לנו לעלות ברמה רוחנית זה מבחן והתנסות ולא רק פז"מ.

לא קל לאהוב את הזולת, אבל כדאי שנזכור: מבחן שלא עוברים אותו אינו נעלם!

מבחן שלא עוברים פשוט נדחה למועד מאוחר יותר ולא מוסיף לנו כבוד, אלא ההיפך.

נוכל לדבר רבות על האמונה בישוע, על תיאולוגיה, אך יוחנן אומר משפטים קצרים וחורצי גורל – אהבת האחים חזקה יותר מכל מילה.

את אהבת האחים רואים, וכשהיא מתגלית, הוא סותמת פיו של כל אוייב (יוחנן יג 34-35).

אהבת האחים היא הכרזה רבת עוצמה, היא זעקה בקול המשיח המשקיטה כל ביקורת.

באותה מידה, אהבת האחים היא הדבר היקר שמצריך את כל משאבינו.

אהבה אמיתית עולה ביוקר, מאוד ביוקר, אך פרי הצלחתה הינו פרי מבורך שאת פריו הנפלא נראה גם בעולם הזה והרבה אף יותר בעולם הבא.

בפסוק 12 יוחנן מזכיר את קין ולא לחינם.

א. אהבה בין האחים נדרשה כבר מההתחלה.

ב. קין לא היה אתאיסט אלא מבחינה חיצונית נראה ירא אלוהים ממש כמו הבל.

יוחנן מציין את קין ללמדנו ששייכות לאלוהים אינה מתבססת רק על מעשים דתיים אלא על אהבה כנה ואמיתית כלפי האחים והאחיות לאמונה. מעשיו של קין הוכיחו שליבו לא נכנע לאלוהים.

חוסר אהבה היא קרקע נוחה לגרוע מכל.

על מנת שלא נהיה בכיוון הרע, יוחנן מציג את קין כאחד אשר ידע את האמת, הוזהר בכל הקשור לניסיון השטן להכשילו, ובכל זאת לא ציית לאלוהים.

התוצאה ידועה לכולנו – קין רצח את הבל אחיו הצדיק. במילים פשוטות, כולנו עלולים למצא עצמנו במצב של קין…

יוחנן מציין שקין היה מן הרע ושמעשיו היו רעים.

מהיכן ליוחנן הנתונים הללו? הרי כל שכתוב לנו על קין נמצא בבראשית ד 1-24, וכן איגרת אל העברים יא 4.

יוחנן יכול להסיק את המסקנה הנכונה הזו מתוך העובדה שהרצח של הבל לא נבע מתוך עניין רגעי אלא מתכנון מתמשך.

שימו לב!

המחשבה שעלתה במוחו של קין נחה שם והתבשלה. במקום להתוודות על חטא ולהסיר מחשבה זו מליבו, קין טיפח את המחשבה ההרסנית עד שהתבשלה לרצח אחיו (מתי ה 21-26).

קין לא הסיר מרירות וחימה ממוחו (כפי ששאול השליח מלמד אותנו לעשות באיגרת אל האפסים ד 17-32). הוא נתן לשטן לכבוש את ליבו ולהטוות את מהלכיו.

כשאין סליחה והתוודות על חטא, הזרע הרע הורס חלקים טובים בליבנו, הורס שלום והתחברות.

אין שום תוצר מועיל בחוסר סליחה ולכן אסור שתכונה כזו תאפיין את חיינו.

מי שחי כך דומה לקין ולא לכך אלוהים רוצה שנידמה.

כדאי לכולנו להתרענן ולזכור את האזהרה שנתן אלוהים לקין לפני שזה רצח את אחיו.

בראשית ד 2-7:

2. "ויהי מקץ ימים, ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה. 4. והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלבהן. וישע יהוה אל-הבל ואל מנחתו.

5. ואל-קין ואל-מנחתו לא שעה. ויחר לקין מאוד, ויפלו פניו." 6. "ויאמר יהוה אל-קין: למה חרה לך? ולמה נפלו פניך?

7. הלוא אם-תיטיב שאת, ואם לא תיטיב – לפתח חטאת רובץ. ואליך תשוקתו, ואתה תמשול בו."

אלוהים קיבל ברצון את מנחתו של הבל ודחה את מנחתו של קין.

הסיבה?

הבל הביא מבכורות צאנו המובחרים, ז"א את הראשית של ברכתו. במעשה זה הבל הכריז כי הוא מבין שברכתו מאלוהים ולכן העניק לאלוהים את הראשון והטוב ביותר. הבל הוכיח שהוא אוהב את אלוהים ולא את החומר.

קין לעומתו הביא לאלוהים מנחה מעמלו, אך את השארית שבסוף העונה, "ויהי מקץ ימים ויבא…".

אלוהים לא עמד בראש מעייניו של קין.

קין הביא לאלוהים כאילו מתוך הכרח אך לא מתוך תודה והבנה שחייו תלויים בחסדו של אלוהים.

איך הגיב קין?

הוא כעס והתרגז. הוא קינא באחיו לרעה.

אלוהים פנה אל קין ונתן לו את התשובה לחזרה בתשובה וחידוש התחברות – פסוק 7:

"…הלוא אם-תיטיב, שאת. ואם לא תיטיב, לפתח חטאת רובץ, ואילך תשוקתו ואתה תמשול בו."

במילים פשוטות:

קין, אם תפעל כראוי, בדרך של אמונה ואהבה, כי אז תראה ברכה בעמלך, ממש כפי שקורה בחייו של הבל.

אם לא תפעל כראוי, כפי שהודרכת וכפי שאתה רואה כדוגמא חיובית בחייו של הבל והוריך, דע לך שתהפוך למטרה קלה לחטא ולתוצאותיו.

החטא כל הזמן נמצא לידך ומנסה להכשילך. החטא ממש מת לכבוש אותך. החטא חושק בך ממש כמו שאשתך אוהבת אותך [שימוש באותה מילה – אישך תשוקתך – בראשית ג 16]. דע לך שהשטן כאריה שואג מנסה כל הזמן להכשילך (ראה גם א-פטרוס ה 8).

במצבך הנוכחי: אינך מוכן לסלוח, אינך מוכן להשתנות ולהתנהג כמו הבל, אתה מאפשר לחטא לכבוש כל חלקה טובה בחייך ולהשתלט על מעשיך. במצב שכזה אתה חלש מאוד ורחוק מחסד אלוהים.

קין, דע לך שיש לך את כל הכלים להתגבר על היצר הרע ועל נכלי השטן.

אם תתוודה על חטאיך ותפעל כפי הדוגמא הטובה, אתה תוכל לשלוט על רגשותיך ולהסיר את הרע מלשלוט עליך.

קין, לא עזבתי אותך לבד. נתתי לך את כל הכלים להתגבר על הרע על כל צורותיו.

האם קין שמע לעצת אלוהים?

לא!

בבראשית ד בפסוק 8 קין נתן לחטא לשלוט על חייו ורצח אחיו הפך לבלתי נמנע.

יוחנן מציין שמעשיו של קין היוו הוכחה לחוסר אמונתו באלוהים ומכאן חוסר ישועתו.

מי שחייו מאופיינים בדרך שבחר קין, שידע לו, שאינו נושע, רוח אלוהים אינו שוכן בו, ואם לא ישתנה מצבו, לא יזכה לבלות את הנצח בנוכחות אלוהים.

קין העדיף לרצוח את האור מאשר להסיר את החושך מליבו.

פסוק 15 מהווה סיכום להתנהגותו וחריצת דינו של קין:

15. כל השונא את אחיו רוצח הוא. ויודעים אתם שכל רוצח אין חיי עולם מתקיימים בו.

[ראה גם ספר ההתגלות כב 14-15).

כאמור, יוחנן מציג את הדוגמא של קין ללמדנו שאהבת אחים נדרשה כבר מאז תחילת האנושות. זה תמיד היה סימן ההיכר של ילדי אלוהים.

אין לו מסר חדש, אלא אותו הדבר החשוב והטוב שאמר אלוהים כבר לקין והבל.

כבר אז חתימתו של אלוהים נמדדה באהבה ומעשי צדקה – כאלו הנעשים על פי רצון אלוהים ובאמונה, וחתימתו של השטן נמדדה בשנאה וברצח.

יוחנן אינו מלמד דבר או לקח חדש ולכן על כולנו לקבל את דבריו – להידמות להבל ולא לקין.

יוחנן מציין שמעשי הבל היו מעשי צדק.

מהו מעשה צדק?

דבר הנעשה על פי רצון אלוהים ובעבור שם אלוהים וזאת מתוך אמונה כנה באלוהים.

כך הביא הבל את מנחתו לאלוהים וכך היה סגנון חייו בכל תחום שפעל ועשה.

הבל הוא דוגמא לצדיק.

יוחנן מדבר על אהבה, והדוגמא הראשונה שלו היא – מה אהבה היא לא, הדוגמא השלילית של קין.

מאוחר יותר בפסוקים 16 ואילך, יוחנן מציג את הדוגמא החיובית – מהי אהבה אמיתית.

בפסוקים 13-14 יוחנן מוכיח את שאמר עד כה:

13. אחי, אל תתמהו אם העולם שונא אתכם. 14. אנחנו יודעים כי עברנו מן המוות אל החיים, שכן אוהבים אנחנו את אחיינו. איש אשר אינו אוהב נשאר [יוונית – עומד] במוות.

העולם בחר ללכת בדרך של קין ולכן הוא מפתח את השנאה: נגד ביקורת בונה, נגד דרך הצדק של אלוהים, נגד אלו שנכנעים לרצון אלוהים, ופרי השנאה נראה בבירור בעולם.

העולם בוחר לא לתקן את דרכיו אלא להסיר את האור המגלה את חטאיו (יוחנן ג 18 ואילך).

אחים יקרים.

העולם הלא מאמין הדוחה את צדקת אלוהים דוגל בהצלחה אישית, התקדמות אישית, עושר וכו. תכלית חיו של אדם שכזה היא התגשמות מאוויו. לאדם שכזה אין כל מטרה להציג את חייו כקורבן חי וקדוש לפני אלוהים…

בני האדם שדוחם את קיום אלוהים ואמיתות דברו, אינם משקיעים בחיים שלאחר המוות…

העולם הלא מאמין אינו אוהב שמציינים אותו כחוטא.

העולם הלא נושע אינו אוהב לשמוע שלא כל הדרכים כשרות להשיג את מבוקשו, ממש כפי שגנב אינו נהנה שמאירים עליו במהלך עבודתו.

קיומנו בעולם המקדש את הרע על פני הטוב מהווה תזכורת תמידית לרשעתם של הרעים ולכן אנו מציקים להם בנוכחותנו – כמו אז גם היום.

מדוע רבני היהדות הרבנית שונאים אותנו כל כך?

כי קיומינו מחייב אותם לתת הסברים לא משכנעים בכל הנוגע לזהות של ישוע ולנבואות אודותיו בתנ"ך.

כי הצהרותנו לגבי ישוע מחייבות אותם להמציא שקרים לאנשיהם.

קיומינו מזכיר להם כל הזמן את מה שהם חפצים להסיר מנגד עיניהם ולשכוח כל הזמן – את ישוע המשיח.

ראו מה אמר ישוע המשיח בבשורת יוחנן ג 19-21:

"…וזהו הדין: האור בא אל העולם ובני האדם אהבו את החושך יותר מן האור, כי רעים היו מעשיהם. כל עושה עוולה שונא את האור ואינו בא אל האור פן יוכחו מעשיו. אולם עושה האמת בא אל האור למען יגלו מעשיו כי נעשו באלוהים."

במקום להיכנע לאמת של אלוהים ולחדול מגאווה דתית, הם מעדיפים לאפשר לחטא למשול על חייהם. מסיבה זו הם עתידים לפעול כמו קין ולהתחבר עימו – אם לא יחזרו בתשובה לישוע המשיח במהלך חייהם.

רבותי, שימו לב: המסר של יוחנן ברור: אסור שתשרור שנאה או חוסר אהבה בין ילדי אלוהים.

שנאה היא תכונה של הלא נושעים (טיטוס ג 3).

לשנאה אין מקום בקרב ילדי אלוהים.

ולכן…

כשאנו מגלים שנאה בלב אנשים חסרי ישועה, אנו נוטים לומר: "מה לעשות, אינם מכירים את אלוהים, רוח הקודש אינו שוכן בהם ולכן שלום אלוהים וכוחו אינו מתבטא בחייהם. הם אינם נושעים ואינם מבינים ששנאה היא פרי פעולתו של השטן ולכן גם אינם בהכרח נלחמים לרפא את ההרגשה הזו מיד."

אך, מה עלינו לחשוב כאשר אנו מגלים שנאה בקרב אחים נושעים?

אם פרי השטן פורח בקהילה, בקרב ילדי אלוהים, אז מה כבר יש לנו לבשר לחסרי הישועה?

במה מתבטאת הלידה החדשה שלנו אם גם אנחנו שונאים זה את זה?

במה אנו מוכיחים שאנו ילדי אלוהים אם סימן ההיכר הבולט ביותר של השטן פורח בחברת ילדי אלוהים?

שימו לב מה אמר ישוע לתלמידיו בבשורת יוחנן יג 34-35.

"מצווה חדשה אני נותן לכם: אהבו זה את זה. כמו שאהבתי אתכם כך גם אתם אהבו זה את זה. בזאת ידעו הכל שתלמידי אתם, אם תהיה אהבה ביניכם."

ישוע מלמד: האהבה ביניכם היא סימן ההיכר של שייכותכם אליי.

בתפילתו של ישוע המשיח בבשורת יוחנן יז הוא התפלל וביקש מאלוהים האב דבר אחד בעיקר: שתלמידיו יהיו מאוחדים כפי שהוא ואלוהים האב מאוחדים.

מכאן, עלינו להסיר את גילויי הקנאה והשנאה מחיינו בשלב המוקדם ביותר שהם עולים למוחינו.

לא לחינם שאול השליח אומר לנו שלא ניתן לשמש לשקוע על כעסנו כי אז אנו מאפשרים לשטן להשיג את מבוקשו (אל האפסים ד 26-27, אל הרומים ח 13).

כאשר זרע הרע נמצא במצב של מחשבה, חייבים כבר אז לטפל בו כגידול סרטני. לחתוך, להתוודות, להתחנן לפני אלוהים כדי שלא יגדל במוחנו ובליבנו. המאמין זוכר ויודע שישוע אמר שהשנאה כמוה כרצח מבחינה מוסרית ולכן אין לה מקום בלב ילד של אלוהים (מתי ה 21-22).

אהבה ושנאה לא יכולים לשכון באותו לב.

אחד מהם חייב לצאת – וכולנו רוצים להרוג ולהוציא את זרע השנאה והקנאה מליבנו.

ניתן לומר בוודאות שהשנאה אינה חלק מחיי האדם הנושע. הנושע אינו מפתח את השנאה אלא נלחם נגדה ומנסה לדכאה ובהצלחה.

יוחנן אומר: (פסוק 13)

"…אחי, אל תתמהו אם העולם שונא אתכם…"

מי הוא שר העולם הזה?

השטן! (יוחנן יד 30, אל האפסים ב 2).

אין אדם שנטול השפעה רוחנית.

כל אדם מושפע או מרוח אלוהים או מרוח השטן. הנושעים מרוח אלוהים, והלא נושעים מהשפעת השטן.

ראה פסוק 10 – העולם נחתך לשניים – ילדי אלוהים וילדי השטן…ראה גם ב-קורינתים ו 14-18.

שימו לב אילו נושאים ואילו עינוגים מספקים את רצונותיהם ותאוותיהם של בני העולם.

לעיתים קרובות אנו מרגישים מנותקים, לא שייכים ואף ממש לא בנוח במסיבה או פגישה של חבורה שאינה נושעת.

הנושאים, האווירה והבדיחות גורמים לנו רתיעה, אי יכולת להשתתף בשיחה או רצון לא להישאר באותו מקום.

הלא נושעים מרגישים באי הנוחות שלנו ורבים מהם מפרשים זאת בדרכים שונות.

מיעוט מבין אותנו אך הרוב סולד מהתנהגותנו ומחשיב אותנו כמתחסדים, או ככאלו הגורמים להם להרגיש רעים ופסולים.

ולכן, אל לנו להתפלא אם אלו הדוחים את אמת וצדקת ה' אינם אוהבים את נוכחותנו. הם בחרו "בעולם" ואנו בחרנו בישוע.

גם אם אינם מודעים לכך, רוחו של השטן היא זו הפועלת בליבם ועוצרת כל דרך להביא שינוי בחייהם.

(ג 8).

לכן: אל תתפלאו אם אינכם מקובלים ואהובים על ידי בני העולם למרות שאתם מנסים לעשות את הטוב.

המלחמה והמאבק אינו נגדנו באופן אישי אלא נגד אלוהים. אנו בסך הכל הפנים של ישוע…כמו שהתנגדו לו ורצו כל כך לסלקו מנוכחותם, כך ישאפו וירצו לעשות לנו. הרי התלמיד אינו גדול יותר ממורו…

(ב-טימותיאוס ג 12)

לנו נשאר להתעודד בעובדה שאלוהים חי ותוכניתו תצא לפועל.

לנו הביטחון ששום דבר לא יפריד אותנו מאהבת אלוהים שבמשיח ישוע (אל הרומים ח 34-38)

לנו הביטחון שרוח הקודש אשר בנו חזק יותר מכל תחבולותיו של השטן (א-יוחנן ד 4, ב-מלכים ו, אל האפסים ו 10-18).

לנו הביטחון שנהיה עם אבינו שבשמיים לנצח נצחים (התגלות כא-כב, א-תסלוניקים ד 18).

ולכן, איך אנו יודעים שנולדנו מחדש? איך אנו יודעים שעברנו ממוות לחיים?

באהבה הכנה שיש לנו כלפי האחים והאחיות בישוע המשיח אדוננו (יוחנן ה 24).

בפסוקים 16-18 יוחנן מציין שוב את אמת המידה לאהבה ואז פורט אותה לגורמים קטנים כדי לעזור לילדי אלוהים ליישמה בחיי היומיום.

בפסוקים אלו יוחנן נותן דוגמא חיובית לאהבה:

16. בזאת הכרנו מה היא אהבה, בעובדה שהוא מסר את נפשו בעדנו. גם אנחנו חייבים למסור את נפשנו בעד אחינו.

17. מי שיש לו נכסי העולם והוא רואה את אחיו במחסור ומונע את רחמיו ממנו, איך תעמוד בו אהבת אלוהים? 18. ילדי, אל נא נאהב במילים ובדיבור, כי אם בפועל ובאמת.

א. בעוד השנאה עלולה להביא למצב בו אנו נוטלים את החיים מאדם (ראו את דוגמת קין), הרי שאהבה היא זו שבכוחה להעניק חיים.

ב. אמת המידה האולטימטיבית לאהבה היא זו של ישוע עבורנו. אל לנו להשוות את אהבתנו או נתינתנו לזו של החיים מסביבנו או לאדם כלשהו אלא לזו של ישוע אדוננו.

1. ישוע המשיח העניק לנו כפרת חטאים ודרך לחיי נצח עוד שהיינו אוייביו (אל הרומים ה 10).

2. לעולם לא נוכל להחזיר לישוע באותה מידה שהוא העניק לנו – נתינתו היא חסד טהור ללא כוונה לקבלה בחזרה.

כעת לאחר שאנו מבינים שמשמעות האהבה היא לעזור ולקדם חיים ולתת ברמה מקריבה, יוחנן מפרט לנו באילו תחומים אלוהים מצפה מאיתנו לבטא את אהבתנו.

למרות שאנו לא נדרשים בכל יום להקריב את חיינו בעבור אחרים, הרי שכמעט בכל יום אנו כן נדרשים להעניק ולתת חלק ממה שברשותינו כדי לעזור לאחינו להתקיים ברמה בסיסית – לעודד, לנחם, לבנות.

17. מי שיש לו נכסי העולם והוא רואה את אחיו במחסור ומונע את רחמיו ממנו, איך תעמוד בו אהבת אלוהים?

למה הכוונה במילים: "נכסי העולם"?

נכסי העולם מתייחס לכל יכולת שהעניק לך אלוהים:

כלכלית (ראה ספר מלאכי)

אינטלקטואלית – למד אחרים, הדרך, פתור בעיות .

רגשית וכו

אנו עוזרים יחסית מאוד מהר באוכל ובגדים, אך איך עוד?

בעידוד, בנחמה, בזמן של ביקור ועזרה שהרי לא כל אחד זקוק רק לכסף…

בדוק וראה מהו הנכס שאלוהים הפקיד בידך?

הקפד להשתמש בכל נכס שאלוהים העניק לך ככלי עזרה לנזקק לו, וזאת במטרה חשובה – לכבד את שם האדון ישוע.

באיזו מידה?

ראה ב-קורינתים ח 1-5, ט  5-8.

יעקב, באיגרתו, מציין מצב דומה ושם הוא מפרט יותר.

איגרת יעקב ב 14-17:

14. "אחי, מה תועלת בדבר אם יאמר איש, "יש לי אמונה", ואין לו מעשים? התוכל האמונה להושיעו?

15. אח או אחות אם יהיו בעירום ואין להם לחם חוקם,

16. ואיש מכם יאמר להם, "לכו לשלום, התחממו ואיכלו לשובע", ולא תתנו להם צורכי גופם – מה הועלתם?

17. כך גם האמונה, אם אין בה מעשים, מתה היא לכשעצמה."

יעקב מתייחס לצרכים בסיסיים כמו אוכל ולבוש.

האם הוראתם של יעקב ויוחנן תואמת לכתוב בכל ספרי כתבי הקודש?

בוודאי.

לאורך כתבי הקודש, בתורה ובנביאים אלוהים הדריך את בני ישראל שזבחים רצויים בעיניו הם כאלו שמקריבים לו מלב אוהב הרגיש לצרכי הנזקק החי בקרבנו.

א.      דברים י 12-22.

בפסוקים אלו אלוהים מבהיר שאינו זקוק לשום דבר שאדם יעניק לו מכיוון שהכל במילא שייך לאלוהים ובא ממנו. מה שאלוהים רוצה זה לראות את ילדיו אוהבים ותומכים בחלש אשר בקרבם.

ב.      ישעיה א 10-20.

אלוהים כועס על בני יהודה מכיוון שלא פספסו שום חג או אירוע אך עיוותו משפט, ניצלו את החלשים והשתמשו בהם לקדם את עושרם ומטרותיהם האנוכיות.

אלוהים הבהיר שהסימן לחזרה בתשובה ועזיבת דרך הרע זה באהבת הזולת ותמיכה בחלש.

הכונה במילה אהבה היא לתת, להעניק, לסלוח, לרחם.

ג.       הושע ו 6:

"…כי חסד חפצתי ולא זבח, ודעת אלוהים מעולות…"

אלוהים מבהיר שמה שמשמח את ליבו ונחשב לקורבן רצוי זה הנתינה המקריבה – חסד!

אלוהים רוצה לראות אותנו נותנים ללא חישובים של רווח ולא על פי המסורה אלא בנפש חפצה.

אלוהים רוצה לראות אותנו חולקים את הברכה שהוא העניק לנו לכאלו הזקוקים לה גם כן ולא בקמצנות ולא במחשבה של כוונת רווח מאוחר יותר…

ד.      מיכה ו 6-8:

6. "במה אקדם יהוה איכף לאלוהי מרום, האקדמנו בעולות בעגלים בני שנה?

7. הירצה יהוה באלפי אילים ברבבות נחלי שמן? האתן בכורי פשעי פרי בטני חטאת נפשי?

8. הגיד לך אדם מה טוב, ומה יהוה דורש ממך, כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוהיך…"

בפסוקים הללו אלוהים אינו מבטל את מצוות הקורבנות שנתן לעמו בתורה. אלוהים פשוט מבהיר לכל בני ישראל שכל קיום מצוות הקורבנות שבתורה אינם רצויים לו אם בחיי היומיום שלהם, ילדיו אינם אוהבים זה את זה כפי שהוא אוהב אותם.

עשו משפט – משמע, היו רגישים לקדושה וצדק אלוהים בכל תחום בחייכם.

פעלו אהבת חסד – חלקו את שיש לכם עם הנזקקים בלב רחב ולא במסורה, ממש כפי שקיבלתם מהאדון.

הישארו ענווים – זיכרו כי עושרכם בא מאלוהים ולא מכוחכם וחוכמתכם. פעלו בדרך הממוקדת באלוהים ולא באדם. תנו ברמה מקריבה לא כדי לקבל תודה וכבוד מבני אדם. זיכרו שאלוהים רואה במסתרים. עשו לאחרים בדרך בה יד ימין אינה יודעת מה עושה יד שמאל.

רבותי, אלוהים יכול לעשות הכל עבור הנזקק בעצמו, וללא עזרתנו ומעורבותנו. אלוהים מאפשר לנו לשרת אותו ועל כך עלינו להיות אסירי תודה.

הנתינה ואהבת החסד עוזרים לנו לאהוב זה את זה ולהתאחד ביחד.

הנתינה באהבה – ז"א בשפע, היא הוכחה לבגרות רוחנית. זה מבחן אמונתנו.

אני יודע שהנכסים שאלוהים נתן בידי הם כלי שירות.

אני בטוח שאלוהים ימשיך לברך ולהעניק אם אני משתמש בנכסים שהוא הפקיד בידי בדרך המפארת את שמו.

הלימוד הזה והמסר הזה לא היה זר גם לקהילה בהתהוותה.

בספר מעשי השליחים ב 43-47, אנו לומדים שהמאמינים הראשונים התאספו ביחד וחילקו ביניהם (לכל אחד כפי צורכו) את רכושם.

הסיבה שהקהילה גדלה לא היה בגלל שאנשים קיבלו כסף ורכוש באסיפת המאמינים אלא מכיוון שאהבת המשיח התבטאה ביניהם.

את האהבה הזו אנו צריכים לבקש ולעורר מחדש.

את האהבה הזו המשיח ישוע דורש מאיתנו לא לשכוח כי אחרת הוא יסיר את מנורתנו (התגלות ב 4-5).

אנו לא נדרשים לחלק שווה בשווה את כל רכושנו. לא לכך מתכוון הכתוב, אלא להיות עירניים לצרכי הנזקקים בינינו ולמלא את החסר בנפש חפצה ומתוך אהבה ואמונה באדון ודברו.

להזכירנו:

האם הנתינה מתבטאת רק בכסף?

לא!

יש בינינו כאלו שאינם זקוקים לכיכר לחם אך משתוקקים לביקור, לשיחה, לסבלנות, להבנה.

מתברר שמצרכים אלו הפכו להיות נדירים יותר מכסף וזהב.

יוחנן אומר:

מי שרואה צורך שעליו הוא יכול לענות ואינו עושה כך, איך הוא יכול לומר שהוא אוהב? [ראה השומרוני הטוב – לוקס י 25-37).

מי שאינו חולק באהבה מן "הנכסים" שאלוהים הפקיד בחייו, חוטא נגד אלוהים ומהווה עדות שלילית.

יוחנן מסיים את הקטע בפסוק 18 ואומר:

18. ילדי, אל נא נאהב במילים ובדיבור, כי אם בפועל ובאמת.

המשפט הזה בעיקרו מכוון למורי השקר ולפילוסופים המסתפקים במילים יפות אך לא יעזו לחפור בכיסם ולתת לנזקק באהבה וברמה מקריבה.

יוחנן אומר דבר קרדינאלי בצמד המילים המסיימות את פסוק 18: "בפועל ובאמת".

אהבת ילדי אלוהים אינה מן הפה החוצה ולכן חייבת להיראות במעשים – כאלו הנעשים בהקרבה ובלב שלם. אהבה זה לתת ברמה בה אנו מרגישים שיצא מאיתנו דבר חשוב ומשמעותי.

על נתינה וחלקה הראוי ראה:

משלי ג 8-10, ב-קורינתים ח-ט, ספר מלאכי.

ומהי משמעות המילה – אמת?

איך אוהבים בפועל ובאמת?

המילה "אמת" מתווספת כדי לציין את האחריות לצרף את האמת המושיעה ליד המאכילה והתומכת באופן פיזי.

במילים פשוטות: אהבה כנה, כזו הנובעת מאלוהים כוללת בתוכה את דבר הבשורה.

האוכל והלבוש הפיזי חשובים מאוד אך אינם מושיעים.

האוכל הרוחני אוחז בתוכו את דבר הישועה ולכן חייב להיות כלול במנת האהבה.

האם עלינו להתנות נתינה של מזון או לבוש בנוכחות ב"הרצאה" הכוללת את הבשורה?

אינני חושב כך.

אך עלינו להתפלל למען נוכל תמיד ובחכמה לחלוק את דבר הבשורה עם כל אדם אשר בה עמנו במגע או נזקק כלשהו.

לסיכום:

יוחנן מרחיב בכל הנושא של אהבת האחים בין המאמינים מכיוון שזה סימן ההיכר החשוב והגדול ביותר לנולדים מחדש ברוח הקודש. "זרע" אלוהים השוכן במאמין בישוע אינו מוביל אותו רק לחיי טוהר אלא בהכרח גם לחיים המלאים באהבה כלפי שאר ילדי אלוהים (יוחנן יג 35, אל הרומים ה 5, א-תסלוניקים ד 9). אלה שלא מבטאים את אהבת המשיח כלפי שאר המאמינים, כהרגל וסגנון חיים, פשוט לא נולדו מחדש!

אדם אינו נחשב לרוצח רק לאחר שפגע באחיו באופן פיזי, אלא ברגע שחשב בליבו להרע לו (מתי ה 21-26). לכן כאשר אנו ערים לצרכים של אחינו, עלינו להגיב בעזרה ותועלת. התעלמות בכוונה או בזדון מצורך אמיתי כמוה כרצח מבחינה מוסרית.

אחים ואחיות בישוע זוכים לנוכחות רוח הקודש בחייהם כך שחטא אינו זוכה לתקופת דגירה ארוכה בחיינו.

הנושעים באמת נכנעים לרצון אלוהים, ונוכחות אלוהים בהם מתבטאת באהבה המקריבה הקיימת בקרבם.