איגרתו הראשונה של יוחנן — שיעור מס' 9 — פרק ג, פסוקים 24-19

Print Friendly

 

ראשונה ליוחנן פרק ג 19-24 - עוז וביטחון לפני אלוהים

העולם רודף אחר שלום, אחר השלום שבלב ואינו משיג אותו.

אנשים רודפים אחר עוד אגורה בחושבם שעם עצמאות כלכלית גם יהנו משלום – אך מתאכזבים.

עובדה – גם עשירים מתגרשים, מתאבדים, סובלים מדכאונות. "מחלות" שכאלו אינן מנת חלקן של העניים בלבד.

אנו אומרים – העיקר הבריאות, ולמרות החסד הרב בבריאות תקינה, ישנם הרבה אנשים בריאים בגופם אך חסרי שמחת חיים.

אנשים מוצאים שלווה רגעית בכל מיני דתות ופעילויות, אך לאחר זמן מה מרגישים שוב ריקנות וחוזרים לחפש את השלום שעדיין לא מצאו.

בפסוקים הבאים יוחנן מעודד את ילדי אלוהים בכך, ששלומנו ושלוותנו תלוים באמונתנו בישוע ובאהבתנו את אחינו ואחיותנו לאמונה.

יוחנן מציין שלוש הטבות נפלאות שאלוהים מעניק לנו שתפקידן להסיר כל דאגה, פחד ואשמה מחיינו.

שלושת ההטבות הללו מעידות שאנו שייכים לו לנצח והוא פועל בחיינו ולמעננו.

פסוקים 19-24:

19. "בזה נדע כי מן האמת אנחנו ונשקיט את לבבנו לפניו, 20. שכן אם ליבנו ירשיע אותנו, האלוהים גדול מליבנו והוא יודע הכל.

21. אהובי, אם ליבנו אינו מרשיע אותנו, עוז לנו לפני אלוהים. 22. וכל אשר נבקש נקבל ממנו, מפני ששומרים אנו את מצוותיו ועושים את הטוב בעיניו.

23. זאת מצוותו: להאמין בשם בנו ישוע המשיח ולאהוב זה את זה כפי שציוונו. 24. השומר את מצוות אלוהים שוכן באלוהים ואלוהים בו. ובזאת נדע שהוא שוכן בנו: ברוח אשר נתן לנו."

בפסוקים 19-24 יוחנן מציג שלוש הטבות חסד של אלוהים לילדיו הנאמנים בכל.

הטבה ראשונה: 19-21

בטחון בישועה, מכיוון שמעשי אהבה ופועל האמת (אמונה בישוע וציות לדברו) הינם הוכחה לעדות משיחית.

התחלת פסוק 19 (במקור היווני) זהה לתחילת פסוק 16 ולכן אנו חייבים להתייחס אליהם בדרך זהה.

בפסוק 16 יוחנן ציין את אהבת ישוע המשיח כנקודת ייחוס לאהבת אמת.

16. "בזאת הכרנו מה היא אהבה, בעובדה שהוא מסר את נפשו בעדנו."

איך הכרנו מה היא אהבת אמת?

בעובדה שישוע מסר את נפשו בעדנו.

לפיכך הרעיון בפסוק 19 דומה.

איך נדע אם אנו שייכים באמת לישוע המשיח וחיים בדרך האמת כפי שישוע המשיח הטווה לנו?

ראה פסוק 18: בעובדה שאהבתנו אינה מסתכמת במילים ובדיבור אלא בפועל ובאמת – עזרה לנזקק מתוך אהבה.

כאשר אנו חיים ופועלים על פי הנחיית אלוהים בכתבי הקודש, ועל פי הדוגמא האישית שנתן לנו האדון ישוע המשיח, כי אז יש לנו ביטחון שאנו שייכים לישוע.

ההיפך נכון גם כן.

אם אדם מדבר גבוהה על יחסיו עם ישוע ועל ידיעתו בכתובים, אך אהבת אחים אינה נראית בחייו, הרי שאינו שייך לאדון. לא לחינם אמר ישוע לתלמידיו שהעולם יכיר אותם כתלמידיו על פי האהבה השוררת ביניהם (יוחנן יג 34-35).

יוחנן חוזר על העובדה הזו בבירור בפרק ד 7:

"אהובי, נאהב נא איש את רעהו, כי האהבה מאלוהים היא. וכל מי שאוהב נולד מאלוהים ויודע את אלוהים." 

האחריות לאהוב זה את זה מחייבת אותנו גם לפתור בעיות ומחלוקות כמה שיותר מהר ובדרך המפארת את שם האדון.

מחלוקות ומריבות לא מאפשרות לנו לאהוב כראוי איש את אחיו.

מחלוקות ומריבות גורמות לפירוד ופילוג והורסות התחברות.

מחלוקות ומריבות לא ניתן לסגור בחדר סודי. הן תוך זמן קצר ידועות לכל הנוכחים. אם תמשיך להתמיד במריבה והמחלוקת, ולא תפעל בכל מאודך ליישר הדורים, ההשפעה הזו תקרין גם על היחסים עם שאר ילדי אלוהים.

לכן, אהבת האחים חייבת גם להתבטא ברצון העז לפתור כל מחלוקת כמה שיותר מהר למען יכובד האדון אשר שוכן בינינו.

מסיבה זו הדריך האדון ישוע את שומעיו בדרשה על ההר, שאם אתה בדרך להעלות זבח, ויש לך דבר נגד אחיך, הנח את מנחתך ולך קודם פתור את המחלוקת עם אחיך. לאחר מכן, הצג את מנחתך לאלוהים (מתי ה 23-26).

להזכירנו:

לא כל מחלוקת חייבת להיפתר בפשרה.

אם אח בקהילה מתעקש על דרך של כפירה או חיי חטא, על הקהילה לבקר את התנהגותו וכגוף אחד להוכיח אותו על פי הכתוב בבשורת מתי יח.

מאמין האוהב את הזולת באמת, זוכה לגדול כל יום בהכרתו את אלוהים ובהתנסות עם חסד אלוהים בחייו.

מדוע?

אהבה כנה היא נתינה ברמה גבוהה. אדם שנותן הרבה חייב למלא את מה שניתן ממנו.

מכיוון שהאדון ממלא את מה שאנו נותנים, הרי שאנו זוכים ליהנות, להכיר ולהתנסות באלוהים ברמות גדולות יותר.

נתינה באהבת המשיח לעולם לא גורמת למחסור – ההיפך הוא נכון! (משלי ג 9-10)

נתינה ושאיפה בכל כוח להשלמה והתחברות הם מעשים ופעולות הגורמים לחידוש ורעננות רוחניים.

הם גורמים לאושר רוחני ומילוי של הנפש.

הם מעשירים את ההתנסות האישית שלנו עם האדון והבטחותיו.

מה כוונתו של יוחנן בפסוק 20? 20. שכן אם ליבנו ירשיע אותנו, האלוהים גדול מליבנו והוא יודע הכל.

למה הכוונה במילים: אם ליבנו ירשיע אותנו?

א. אפשר לומר שכל אחד מאיתנו באיזהו שלב בחייו שאל את עצמו: האם הוא באמת נושע?

כל אחד מאיתנו עמד מול המראה והביט בנפשו ואמר:

האם נפש שכזו באמת נושעת? הרי אנו מכירים היטב את נפשנו ויודעים היטב אילו מחשבות ומעשים אנו מסוגלים לעשות…

עלינו כל הזמן לזכור שישועתנו מושתתת על הבטחת אלוהים.

כפרת החטאים שלנו היא מתנת חסד מאלוהים דרך דמו המכפר של האדון ישוע המשיח ולא על סמך חכמתנו או מעשינו המוצלחים (אל הרומים י 9-10, אל האפסים ב 8-10).

ב. ליבנו מרשיע אותנו כאשר אנו באמת עוברים על מצוות אלוהים. כאשר כשלנו ביחסינו כלפי הזולת, כאשר התנהגנו באנוכיות, אם אמרנו מילה פוגעת שאינה במקום, אם הערנו בגסות או עשינו דבר בכוונה רעה כדי להציק. יש מיליון ואחד סיבות בהן הלב מרשיע אותנו בצדק.

מה תגובתנו כאשר ליבנו מרשיע אותנו?

  1. בחינת מחודשת של האירוע
  2. התוודות על חטא לפני אלוהים ולפני האדם נגדו חטאנו.

ג. אך מה קורה כאשר ליבנו מרשיע אותנו שלא בצדק?

על פי אילו אמות מידה הלב מרשיע אותנו שלא בצדק?

מה צריכה להיות תגובתנו אז?

הרשעת לב שאינה בצדק נגרמת על סמך הרגשה אישית שפעלתי לא מספיק, או לא נכון בנושא מסויים או כלפי אדם כלשהו.

ההאשמה אינה נובעת מכתבי הקודש, שכן לא מצאתי פסוק שאותו הפרתי, אלא מתוך דרישה אישית או מחשבה שאינה נכונה.

לדוגמא:

אדם בא לבקש עזרה ולאחר שבדקנו את מניעיו ואת יכולותיו האישיות החלטנו לסרב לעזור לו. על פי הנתונים הברורים, כל עזרה חומרית חיצונית תשרת אותו לרעה ותעודד אותו להמשיך בחיי עצלנות.

למרות שהנתונים היבשים ברורים ותואמים לכתוב בכתבי הקודש, מצב שכזה אינו נעים.

לאחר כל פגישה שכזו הלב מכה בך ובכל פעם עולה הרגשת אשם… אולי לא הייתי רגיש מספיק?

עלינו לזכור שבמצבים שכאלו הלב יכול לפעול נגדנו, כי דבר אלוהים אומר ש:

"עקוב הלב מכל ואנוש הוא, מי ידענו?" (ירמיה יז 9).

ולכן שלמה המלך אמר במשלי ג 1-5: "בטח אל יהוה בכל ליבך, ואל-בינתך אל תישען".

אז מה צריך להשקיט את ליבי במצב שכזה?

  1. העובדה שפעלתי על פי הכתוב בדבר אלוהים ואלוהים יודע בדיוק את כוונת ליבי.
  2. נבחנתי ופעלתי יחד עם שאר משרתי אלוהים נאמנים בקהילה. פעולתי נעשתה בזהירות ובהתחשבות כדי שתפעל לטובת אותו אח באדון ולא נגדו.

לעיתים ליבנו מרשיע אותנו בגלל ביקורת הנמתחת עלינו מאנשים שאינם נושעים או מילדי אלוהים שאינם פועלים על פי עצת אלוהים.

עלינו לזכור שלעולם יש אמות מידה לגבי עזרה ודרך חיים שלא תמיד חופפים לדרך של אלוהים שבכתבי הקודש.

לעיתים אנו נדרשים לעזור או להיות מעורבים בדבר או תחום שאינו תואם לרצון אלוהים.

במצב שכזה העולם יבקר את התנהגותנו ויציגנו כאכזרים, נצלנים, קמצנים או בדלנים.

דווקא במצבים שכאלו בהם הלחץ החיצוני יכול להיות כל כך חזק ומשפיע, עלינו למדוד את פועלנו במילים ועשיה על פי מעשיו ודבריו של ישוע המשיח ולא על פי דעת העולם.

אם נימצא עומדים בישוע, כי אז יש לנו את הבטחת אלוהים שהוא לא רואה בנו אשמה כלשהי ולכן ליבנו יכול לנוח בשלום ושלווה.

ומה אם הלב ממשיך להאשים?

אין לי ברירה אלא להניח את אשמת הלב בידו של אלוהים ולהמשיך לשרתו בחריצות, נאמנות ושמחה.

בטחוני שאני ילד של אלוהים ואף אחד, ואף דבר לא יוכל להפרידני ממנו (אל הרומים ח 10-38).

מה לגבי אלו שפועלים בדרך רעה וליבם אינו מרשיע אותם?

במידה ומדובר במצב מתמשך, בסגנון חיים, כי אז הדבר מהווה הוכחה לכך שאלוהים אינו שוכן באותו הלב…ראה איגרת אל הרומים א 18-32.

איך אני יודע שאלוהים אינו מרשיע אותי וממשיך לפעול בחיי?

הטבה שנייה: פסוקים 21-22.

אלוהים עונה לתפילותיי.

21. אהובי, אם ליבנו אינו מרשיע אותנו, עוז לנו לפני אלוהים.

22. וכל אשר נבקש נקבל ממנו, מפני ששומרים אנו את מצוותיו ועושים את הטוב בעיניו.

כתבי הקודש מלמדים אותנו שחטא הורס התחברות בינינו לאלוהים, וקדושה וטוהר הם הקרקע עליה נבנית התחברות ושיפור יחסים.

לאור זאת ניתן גם לומר שתשובת אלוהים לתפילותינו הינה מדד בו אלוהים מכריז שאנו חיים על פי רצונו ונקיים מאשמה.

יוחנן מכריז באופן ברור:

אם אין בנו אשמה, משמע, אין בחיינו חטא פתוח שעליו לא התוודנו, הרי שאנו עומדים נקיים לפני אלוהים.

כאשר אנו עומדים ללא אשמה או הרשעה לפני אלוהים, יש לנו הביטחון לבקש ממנו כל שאנו זקוקים כדי לחיות בקדושה וטוהר ולשרתו על פי רצונו.

מה עלינו לעשות כדי לוודא שיש לנו עוז לפני אלוהים?

  1. בחן את בקשתך, האם היא לכבודך או לכבוד אלוהים ולעשיית רצונו? (תהילים לז 4-5).
  2. בחן את יחסך עם אשתך, ילדיך, אחיך ואחיותיך באמונה…(א-פטרוס ג 1-7, אל האפסים ד 17-32, אל הרומים יג)
  3. בחן את התנהגותך ועדותך כלפי בני העולם שבתוכם אתה חי. האם עמיתך לעבודה זוכים לראות אדם החי על פי הנחיית רוח אלוהים המבטא את פרי הרוח? האם אתה באמת מלח הארץ או תבלין אחר…(מתי ה 13-16)
  4. בחן את התנהגותך כלפי השלטון שאלוהים הפקיד מעליך – תשלום מיסים ושירות המדינה על פי חוק (אל הרומים יג).

חוסר תשובה מאלוהים ברוב המקרים נובע מחטא שנמצא בחיינו או מבקשה שאינה תואמת בעליל את רצון אלוהים (תהילים סו 18: "אוון אם ראיתי בליבי, לא ישמע אדוני…")

חיים המאופיינים באהבת אלוהים ואהבת הזולת הם הביטוי המושלם לחיים קדושים וטהורים נטולי הרשעה ואשמה (מתי כב 37-40, אל הרומים יג 8-10).

לכן, חוויה של תשובה מאלוהים היא חיזוק ועידוד לכך שאנו חיים על פי רצונו, מכבדים אותו בחיינו ולכן זוכים לקבל ממנו את כל שאנו צריכים להמשיך בדרך הטוב (ראה גם א-יוחנן ה 14-15).

הטבה שלישית: פסוקים 23-24.

רוח הקודש מתבטא בחיינו בשפע

23. זאת מצוותו: להאמין בשם בנו ישוע המשיח ולאהוב זה את זה כפי שציוונו. 24. השומר את מצוות אלוהים שוכן באלוהים ואלוהים בו. ובזאת נדע שהוא שוכן בנו: ברוח אשר נתן לנו."

במהלך השיעורים דנו במצוות אלוהים. נוכחנו לדעת שהמצוות הראשיות מתמקדות באהבת אלוהים בכל מאודנו ונפשנו ואהבת הזולת (דברים ו, מתי כב 37-40). כל השאר נובע מקיום אהבת אלוהים ואהבת הזולת.

יוחנן מבהיר שאמונה אמיתית היא כזו המכירה בישוע כאדון ומושיע.

לא מספיק להאמין "באלוהים" שברא את העולם ובאותה עת להתכחש לישוע.

אין הכרת אלוהים האמיתי, המוזכר בכתבי הקודש – תנ"ך וברית חדשה, מחוץ לישוע המשיח – אלוהים הבן.

ישוע הבהיר את האמת הזו כשענה לפרושים בבשורת יוחנן ח 19, 42, וכשענה לפיליפוס בבשורת יוחנן יד 8-14.

מי שמכיר את ישוע כמשיח ואדון, הריהו ילד של אלוהים המכיר באמת גם את אלוהים האב (א-יוחנן ה 1-5).

היכולת הזו היא מתנת חסד המוכיחה שרוח הקודש נוכחת ופועלת בלב אותו אדם.

ההטבה השלישית והנפלאה שאלוהים מעניק בחסדו לילדיו היא נוכחות רוח קודשו בחיינו ובשליטת רוח אלוהים במהלכי חיינו הימיומיים (א-קורינתים א 10-15, ג 16-17, יוחנן ג 3-8, יד-טז).

יוחנן ציין את אותה האמת גם בפרק ד 13: "בזאת יודעים אנו שעומדים אנו בו והוא בנו, כי נתן לנו מרוחו."

ואיך אנו או שאר האחים והאחיות בגוף המשיח יכולים לראות את רוח הקודש פועל בחיינו?

בתכונות פרי הרוח המתבטאות בכל שאנו עושים ופועלים בחיינו היומיומיים בעבודה, בקהילה ובמשפחה.

אל הגלטים ה 22-26:

22. "…לעומת זאת, פרי הרוח הוא אהבה, שמחה, שלום, אורך רוח, נדיבות, טוב לב, נאמנות, 23. ענווה, ריסון עצמי – על מידות כאלה אין תורה חלה.

24. האנשים השייכים למשיח צלבו את בשרם עם תשוקותיו ותאוותיו. 25. אם חיינו מן הרוח, הבה גם נתהלך על פי הרוח. 26. אל נא נהיה שואפי כבוד שווא, המתגרים ומקנאים איש ברעהו."

מניין לנו לדעת שרוח הקודש פועל בחופשיות בחיינו?

ניתן לראות שאנו אוהבים את אחינו. פועלים למענם ולא מונעים כל דבר שניתן לתת כדי לספק את מחסורם או לעודד, לנחם ולקדם את בגרותם הרוחנית.

ניתן לראות את שלום אלוהים בחיינו. אנו משרים אווירה של נוחות, שלווה, ביטחון באלוהים בכל תחום בחיינו ובכל קושי הקופץ בחיינו.

אפשר לראות את רוח הקודש בחיינו בנאמנות שלנו לדבר אלוהים ולאחינו באמונה.

אנו נאמנים להבטחותינו ומכירים בכוחה של כל הבטחה שיוצאת מפינו – על פי רצון אלוהים.

ניתן לראות את רוח הקודש בחיינו בריסון העצמי שאנו מפגינים בכל הנוגע לתאווה כלשהי.

נוכחות רוח הקודש בילדי אלוהים אינה יכולה להתחבא.

אדם שלא רואים את ביטוי רוח הקודש בחייו הינו אדם שרוח הקודש אינה נמצאת בו.

אלוהים נתן לנו הטבת חסד.

רוח הקודש חי בתוכנו ומשנה יום אחר יום את תכונות הבשר שלנו לתכונות הרוח – לתכונות האופי של אלוהים בכבודו ובעצמו.

לסיכום:

אלוהים אינו מעוניין שנפקפק בישועתנו או בשייכותנו לו.

אלוהים מעניק לנו את שלושת ההטבות הבאות כדי לחזק את בטחוננו בשייכותנו הנצחית לו ולהרגיע את ליבנו מכל הרשעה שאינה ממנו.

א. ביטחון בישועתנו. הישועה אינה מתנה זמנית או על תנאי. הנושע באמת הריהו נושע לנצח נצחים.

ב. אלוהים מוכיח את שייכותנו אליו וטיב התחברותנו בכך שהוא עונה לתפילותינו

ג. אלוהים מוכיח את אהבתו וקרבתו בנוכחות ופעילות רוח הקודש בחיינו. הוא משנה את אופיינו כך שיידמה לאופיו ומנחה אותנו לחשוב ולפעול כרצונו בכל תחום ועניין בחיינו.