איגרת שאול אל האפסים — פרק א, פסוקים 12-3 — שיעור מס' 3

Print Friendly

ריבונות אלוהים בבחירת ילדיו ותכלית הבחירה

מבוא

בשיעורים הקודמים למדנו מדוע המאמינים נקראים "קדושים" בעיני אלוהים וגם הבהרנו את משמעות הברכות "חסד" ו"שלום", ככתוב בפתיח לאיגרת: "חֶסֶד וְשָׁלוֹם לָכֶם מֵאֵת הָאֱלֹהִים אָבִינוּ וְהָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ".

"קדושים" — אנו נקראים קדושים לא בגלל טיב מעשינו, אלא מעובדת היותנו מאמינים בישוע כאדון ומושיע מן החטא ובגלל נוכחותו המלאה בגופנו על־ידי רוח הקודש.

מאמין נחשב ל"קדוש" בעיני אלוהים מכיוון שאלוהים הפריד אותו מן העולם ו"הקדיש" אותו לעצמו. אותו מאמין עדיין חוטא, אולם הוא שואף להתוודות, לסליחה על חטאו לפני אלוהים ואדם.

כאשר מציגים את אמת אלוהים מול קדוש שחוטא, הוא מוכן ללמוד, להשתנות ולתקן את הדרוש תיקון.

"חסד" — המשיח ישוע שילם בדמו את מחיר כפרת החטאים שלנו. אלוהים עשה עבורנו מה שלעולם לא היה מגיע לנו ומה שלא היינו יכולים לעשות בעצמנו. הוא עשה זאת מתוך אהבתו.

"שלום" — מכיוון שישוע המשיח — מקור השלום — חי בתוך המאמין, הרי שמלוא שלום אלוהים קיים בתוכנו. שלומנו מתבטא במלוא סיפוקנו וביטחוננו בישוע השוכן בתוכנו גם בעת משבר.

ריבונות אלוהים בבחירת ילדיו ותכלית הבחירה

אפסים א 4-3:

3 בָּרוּךְ הָאֱלֹהִים אֲבִי אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, אֲשֶׁר בֵּרֵךְ אוֹתָנוּ בְּכָל בְּרָכָה רוּחָנִית בַּשָּׁמַיִם, בַּמָּשִׁיחַ, 4 כְּשֵׁם שֶׁבָּחַר אוֹתָנוּ בּוֹ בְּטֶרֶם הִוָּסֵד תֵּבֵל, לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים וּבְלִי דֹּפִי לְפָנָיו בְּאַהֲבָה.

"אלוהים ברך אותנו בכל ברכה רוחנית שמימית בישוע." — מה הכוונה?

סליחת החטאים על־ידי ישוע המשיח היא התנאי לכל ברכה. עם ישוע יש לנו את ברכת אלוהים, אך בלעדיו אנו נשארים תחת קללת החטא ובמצב של מוות רוחני.

פסוק 13 מציין שיש לנו נחלה בישוע:

"וּבוֹ נַחֲלַתְכֶם גַּם אַתֶּם; שֶׁכֵּן בְּשָׁמְעֲכֶם אֶת דְּבַר הָאֱמֶת, אֶת בְּשׂוֹרַת יְשׁוּעַתְכֶם, וּבְהַאֲמִינְכֶם בּוֹ, נֶחְתַּמְתֶּם גַּם אַתֶּם בְּרוּחַ הַהַבְטָחָה, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ."

מכיוון שממלכתו הנצחית של ישוע היא ממלכה שמימית ביסודה, הרי שיש לנו חלק בכל הברכות השמימיות לנצח נצחים. יש לנו חלק באלוהים.

באיגרת הראשונה לקורינתים טו ובאיגרת הראשונה ליוחנן ג 2 מובטח לנו שנהיה כמו ישוע, כלומר — נצחיים וללא חטא:

"אֲהוּבַי, עַכְשָׁו יַלְדֵי אֱלֹהִים אֲנַחְנוּ, וְעוֹד לֹא נִגְלָה מַה נִּהְיֶה. יוֹדְעִים אָנוּ שֶׁבְּהִגָּלוֹתוֹ נִהְיֶה כָּמוֹהוּ, כִּי נִרְאֵהוּ כְּמוֹ שֶׁהוּא."

בספר ההתגלות כ-כב מתואר סגנון חיינו הנצחיים.

כשאנחנו לחוצים וסובלים ממחוסר, כדאי לזכור את ההבטחות הללו: אלוהים כבר ברך אותנו בברכות הגדולות ביותר.

אלוהים השקיע בחיינו את השקעתו הגדולה ביותר — את עצמו, ולכן שייכותנו אליו מובטחת. שאול השליח מבטא את הביטחון הזה באיגרת אל הרומים ח 39-34:

34 "מִי הַמַּרְשִׁיעַ? הַאִם הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲשֶׁר מֵת, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד כִּי אִם קָם לִתְחִיָּה, וְהוּא נִמְצָא לִימִין אֱלֹהִים וּמַפְגִּיעַ בַּעֲדֵנוּ?

35 מִי יַפְרִידֵנוּ מֵאַהֲבַת הַמָּשִׁיחַ? הַאִם צָרָה אוֹ מְצוּקָה, רְדִיפוֹת אוֹ רָעָב, הַאִם עֵירֹם אוֹ סַכָּנָה אוֹ חֶרֶב? 36 כַּכָּתוּב: 'כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם, נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה.'

37 בְּרַם בְּכָל אֵלֶּה, בְּעֶזְרַת הָאוֹהֵב אוֹתָנוּ, אֲנַחְנוּ יוֹתֵר מִמְּנַצְּחִים. 38 וַאֲנִי בָּטוּחַ כִּי לֹא הַמָּוֶת וְלֹא הַחַיִּים, לֹא מַלְאָכִים וְלֹא שַׁלִּיטִים, לֹא דְּבָרִים שֶׁבַּהוֶֹה וְלֹא דְּבָרִים שֶׁעֲתִידִים לָבוֹא, לֹא כֹּחוֹת,

39 לֹא גְּבָהִים וְלֹא מַעֲמַקִּים וְלֹא שׁוּם יְצוּר אַחֵר לֹא יוּכְלוּ לְהַפְרִידֵנוּ מֵאַהֲבַת אֱלֹהִים שֶׁבַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדוֹנֵנוּ."

שאול מדגיש את הנושא הרוחני כדי לציין ששום ברכה ארצית לא תשתווה לברכות השמימיות. הרי הרוח תמיד ינצח את הבשר.

הבחירה מקדם

אפסים א 4: "…כְּשֵׁם שֶׁבָּחַר אוֹתָנוּ בּוֹ בְּטֶרֶם הִוָּסֵד תֵּבֵל."

המשפט הקצר הזה מכיל אמת מדהימה על אודות ריבונותו של אלוהים. עוד לפני שאלוהים עשה סדר בבריאה, הוא בחר כל אחד מילדיו שייוולדו בעתיד.

הבה נחשוב לרגע מה מכילה האמת הזו:

הישועה שלי לא תלויה בכישוריי, אלא בהחלטתו הריבונית של אלוהים בעת בראשית.

מכיוון שאלוהים הוא זה שבוחר, וזאת על סמך ריבונותו, הרי שמאמין אינו יכול לאבד את ישועתו. ישועה היא מתנת חסד נצחית.

נתונים אלו מחזקים את השלום הפנימי שלי (מעשי השליחים יג 48: "הַגּוֹיִם כְּשָׁמְעָם שָׂמְחוּ וְהִלְלוּ אֶת דְּבַר הָאָדוֹן, וְכָל אֲשֶׁר הָיוּ מְיֻעָדִים לְחַיֵּי עוֹלָם הֶאֱמִינוּ").

לאור הקביעות הללו ניתן להבין טוב יותר את דברי ישוע המשיח בבשורת יוחנן י 30-27: "אָבִי שֶׁנָּתַן אוֹתָן לִי גָּדוֹל מִכֹּל וְאֵין אִישׁ יָכוֹל לַחֲטֹף אוֹתָן מִיָּד הָאָב";

ובפרק ו 44, 65: "אֵין אִישׁ יָכוֹל לָבוֹא אֵלַי אֶלָּא אִם כֵּן יִמְשֹׁךְ אוֹתוֹ הָאָב אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי, וַאֲנִי אָקִים אוֹתוֹ בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן… עַל־כֵּן אָמַרְתִּי לָכֶם שֶׁאֵין אִישׁ יָכוֹל לָבוֹא אֵלַי אֶלָּא אִם כֵּן נִתַּן לוֹ מֵאֵת הָאָב."

ראה גם את דברי שאול השליח באיגרת אל הרומים ח 36-35:

"מִי יַפְרִידֵנוּ מֵאַהֲבַת הַמָּשִׁיחַ? הַאִם צָרָה אוֹ מְצוּקָה, רְדִיפוֹת אוֹ רָעָב, הַאִם עֵירֹם אוֹ סַכָּנָה אוֹ חֶרֶב? כַּכָּתוּב: 'כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם, נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה'."

שום דבר לא יכול להפרידנו מאהבת המשיח — אהבה שמתבטאת בישועה שנתן לילדיו.

אנשים נאבקים עם עיקרון הבחירה מקדם

הפסוק "שֶׁבָּחַר אוֹתָנוּ בּוֹ בְּטֶרֶם הִוָּסֵד תֵּבֵל" העלה שאלות רבות לאורך ההיסטוריה:

1. אם אלוהים בחר מקדם את אלו שיאמינו בו, מדוע מצוּוה על המאמינים בישוע להודיע את דבר הבשורה בכל מקום ולכל אדם?

תשובה: מאמינים צריכים לבשר מכיוון שכך ישוע המשיח מצווה.

מתי כח 20-19:      "… עַל כֵּן לְכוּ וַעֲשׂוּ אֶת כָּל הַגּוֹיִים לְתַלְמִידִים, הַטְבִּילוּ אוֹתָם לְשֵׁם הָאָב וְהַבֵּן וְרוּחַ הַקֹּדֶש; וְלַמְּדוּ אוֹתָם לִשְׁמֹר אֶת כָּל מַה שֶּׁצִּוִּיתִי אֶתְכֶם. הִנֵּה אִתְּכֶם אֲנִי כָּל הַיָּמִים עַד קֵץ הָעוֹלָם."

מעשי השליחים א 8: "אֲבָל בְּבוֹא עֲלֵיכֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ תְּקַבְּלוּ כֹּחַ וְתִהְיוּ עֵדַי הֵן בִּירוּשָׁלַיִם וְהֵן בְּכָל יְהוּדָה וְשׁוֹמְרוֹן, עַד קְצֵה הָאָרֶץ."

באיגרת השנייה לקורינתים ה 20 שאול השליח אומר: "לָכֵן שַׁגְרִירֵי הַמָּשִׁיחַ אָנוּ וֵאלֹהִים כְּמוֹ מַפְצִיר בְּאֶמְצָעוּתֵנוּ";

באיגרת אל הרומים י 17: "לְפִיכָךְ הָאֱמוּנָה בָּאָה בִּשְׁמִיעָה וְהַשְּׁמִיעָה — בְּהַכְרָזַת דְּבַר הַמָּשִׁיחַ".

אלוהים מציין את האמצעי שבו הוא משתמש, ובחסדו הרב הוא מאפשר לנו להיות חלק בפעולתו הריבונית. עלינו לשמוח ולהודות לאלוהים שמאפשר לנו להיות פועליו.

מכיוון שאיננו יודעים למפרע את מי אלוהים בחר להושיע, עלינו להסתפק במילוי מצוותו ולבשר בכל מקום באהבה וברצון.

2. אם אלוהים בחר מקדם את מי להושיע, מדוע הוא שופט ומעניש את חסרי האמונה?

תשובה א: שאול עונה על השאלה הזו באיגרת אל הרומים פרקים א-ב:

לאדם יש יכולת להבין שהבריאה נוצרה על־ידי בורא. באמצעות הבריאה ועצמתה אלוהים מודיע על קיומו. כך מוצהר בתהילים יט: "… הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד־אֵל, וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ."

כאשר בני האדם דוחים את הרמזים הברורים ופונים לדרכים אחרות, הם מצדיקים את ענישתם.

תשובה ב: מי שמכיר את אלוהים הרי יודע שהוא קדוש, טהור וצדיק. גם אם אינני יודע את התשובה הברורה לכל השאלות, הרי אני יודע שאלוהים אינו טועה וכל מהלכיו ומשפטיו קדושים ומלאי צדק.

הפנמת משמעות המילה "ריבון" תעזור לנו להבין זאת. ראה דוגמה שנתן אלוהים בספר ירמיהו פרק י.

תשובה ג: בכל הנוגע לי, הבנת ריבונותו של אלוהים מבהירה לי שמהלכי העולם תלויים בכוחו ובחכמתו, ולא בטיב מעשיי. הידיעה שאלוהים קדוש, טהור וריבון משקיטה את נפשי ומחזקת את אמונתי וביטחוני בו.

נועדנו לתכלית

בפסוקים 12-5 שאול מגדיר באופן כללי את התכלית שלשמה אלוהים בחר אותנו להיות ילדיו ואת המסגרת שבתוכה עלינו לפעול:

5 הוּא יָעַד אוֹתָנוּ לִהְיוֹת לוֹ לְבָנִים עַל־יְדֵי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, כְּחֵפֶץ רְצוֹנוֹ, 6 לִתְהִלַּת כָּבוֹד עַל חַסְדּוֹ אֲשֶׁר הֶעֱנִיק לָנוּ בַּאֲהוּבוֹ, 7 שֶׁבְּדָמוֹ יֵשׁ לָנוּ הַפְּדוּת, סְלִיחַת הַחֲטָאִים כְּפִי עֹשֶׁר חֶסֶד הָאֱלֹהִים.

8 אֶת הַחֶסֶד הַזֶּה הוּא הִשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ בִּמְלוֹא חָכְמָה וּבִינָה, 9 וְהוֹדִיעַ לָנוּ אֶת סוֹד רְצוֹנוֹ כְּפִי חֶפְצוֹ, אֶת הַתָּכְנִית שֶׁהִקְדִּים וְעָרַךְ בּוֹ — 10 הַתָּכְנִית לְקַבֵּץ אֶת הַכֹּל בַּמָּשִׁיחַ בִּמְלֹאת הָעִתִּים, אֶת מַה שֶּׁבַּשָּׁמַיִם וְאֶת מַה שֶּׁבָּאָרֶץ.

11 וּבוֹ נוֹעֲדָה לָנוּ נַחֲלָה, כִּי נִבְחַרְנוּ מֵרֹאשׁ לְפִי תָּכְנִיתוֹ שֶׁל הַפּוֹעֵל בַּכֹּל בְּהֶתְאֵם לְמַחֲשֶׁבֶת רְצוֹנוֹ, 12 כְּדֵי שֶׁנִּהְיֶה לִתְהִלַּת כְּבוֹדוֹ, אָנוּ הַמַּקְדִּימִים לְקַוּוֹת לַמָּשִׁיחַ.

במילים פשוטות: אם נחיה במסגרת שאלוהים קבע ועל פי העקרונות שהתווה, כי אז חיינו יתנו לו כבוד ותהילה.

איך נותנים כבוד לאלוהים?

על־ידי חיי קדושה, טוהר, צדק ואמת לאור ההנחיות והדוגמה האישית שישוע נתן כאשר היה בינינו (ראה פרק ד).

אלוהים מכנה אותנו "בנים". — איזה סוג של בנים ובנות אנחנו?

● האם אנו ילדים ממושמעים שמביאים נחת וכבוד למושיענו, או ילדים ממזרים שמביאים בושה וכלימה?

● האם אלוהים יכול להיות גאה בהתנהגותנו?

● האם כל מי שרואה אותנו יכול גם לזהות לאיזה אבא אנו שייכים?

אם התשובה היא שלילית, הבה נתוודה על החטא ונפעל לחזק את ביטחוננו בישוע וציותנו לדברו.

מסגרת כללית — הקהילה

תכניתו של אלוהים להקים את "הקהילה" הייתה בגדר סוד לאורך ההיסטוריה, עד לכריתת הברית החדשה במותו של ישוע המשיח. כעת נודע הסוד הזה, כפי שמסביר שאול השליח באפסים ג 7-3:

3 "וְכֵיצַד בֶּחָזוֹן נִגְלָה לִי הַסּוֹד, כְּפִי שֶׁכָּתַבְתִּי לְעֵיל בְּכַמָּה מִלִּים. 4 כְּשֶׁתִּקְרְאוּ תּוּכְלוּ לִרְאוֹת אֶת הֲבָנָתִי בְּסוֹד הַמָּשִׁיחַ,

5 הַסּוֹד אֲשֶׁר בַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים לֹא נוֹדַע לִבְנֵי אָדָם, כְּמוֹ שֶׁנִּגְלָה כָּעֵת לִשְׁלִיחָיו וְלִנְבִיאָיו הַקְּדוֹשִׁים, בְּדֶרֶךְ הָרוּחַ —

6 שֶׁיִּהְיוּ הַגּוֹיִם שֻׁתָּפֵי נַחֲלָה, שֻׁתָּפֵי גּוּף וְשֻׁתָּפֵי הַהַבְטָחָה בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ עַל־יְדֵי הַבְּשׂוֹרָה; 7 וְלִבְשׂוֹרָה זֹאת הָיִיתִי לִמְשָׁרֵת מִתֹּקֶף מַתְּנַת הַחֶסֶד שֶׁאֱלֹהִים נָתַן לִי כְּפִי פְּעֻלַּת כֹּחוֹ."

יהודים וגויים פועלים ביחד, ללא הבדל, בגוף המשיח. לכל מאמין מתנות רוח שונות אך במסגרת אחת — הקהילה.

מכיוון שהקהילה היא גוף המשיח, ודרך פעולת הקהילה בני האדם יכולים לראות את מלוא פעולתו של המשיח בעולם, הרי שכל איבר צריך לדעת מהו תפקידו במסגרת הקהילה.

במילים אחרות: מכיוון שהמשיח מתגלה ופועל בעולם דרך הקהילה — באמצעות אברי הקהילה — חובה על כל מאמין להתחבר בקדושה ובטוהר לגוף המשיח, לקהילה המקומית.

באיגרת הראשונה לטימותיאוס פרק ג 15 שאול כותב: "אֲבָל אִם אֶתְמַהְמַהּ, הִנֵּה תֵּדַע כֵּיצַד לְהִתְנַהֵג בְּבֵית אֱלֹהִים, אֲשֶׁר הוּא קְהִלַּת אֱלֹהִים חַיִּים, עַמּוּד הָאֱמֶת וִיסוֹדָהּ."

סיכום

א. ישוע המשיח הוא המפתח לברכות אלוהים. אם אני מאמין שישוע הוא מכפר חטאיי וחיי מוקדשים למילוי רצונו, הרי שמובטחות לי השייכות הנצחית לאלוהים והחשיפה לברכותיו. ללא ישוע אין כל קרבה לאלוהים.

ב. מכיוון שאלוהים בחר אותי מקדם, וזאת על פי החלטתו הריבונית, הרי שישועתי היא מתנת חסד, פעולה נצחית, ואיננה ניתנת לביטול.

כלומר — אדם אינו יכול לאבד את ישועתו (ראה פרק ב 5: "אַף כִּי מֵתִים הָיִינוּ בִּפְשָׁעֵינוּ, הֶחֱיָנוּ עִם הַמָּשִׁיחַ — הֵן בַּחֶסֶד נוֹשַׁעְתֶּם!").

ג. ידיעת התכלית של בחירת אלוהים והמסגרת שבה אלוהים מעוניין שנחיה מאפשרות לנו למדוד יומיום את מידת תלמידותנו ואת בגרותנו הרוחנית.

● האם אני שואף לחיי קדושה, טוהר, צדק ואמת אלוהים?

● האם אני שואף לפעול בגוף המשיח על פי מתנות הרוח שנתן לי המשיח?

כל סטייה מביישת את המשיח, אך כל ניצחון מפאר אותו וממלא את חיינו בברכה.

נבחרנו בחסד אלוהים — לא כדי להגשים את תכניותנו, אלא את תכניותיו. לשם כך הוא העניק לנו חיים, ולמטרה זו עלינו לשאוף.