איגרת שאול אל האפסים — פרק א, פסוקים 2-1 (חלק ב) — שיעור מס' 2

Print Friendly

שלום אלוהים

מבוא

באיגרת אל האפסים שאול מסביר את תכלית פועלו של אלוהים בעולם דרך הקהילה. שאול עושה זאת על מנת שהמאמינים יעריכו נכונה את חסדו של המשיח ואת חשיבותה של עדות המאמין והקהילה בעולם

. במילים פשוטות: מהי הקהילה ואיך המאמינים צריכים לפעול בתוכה?

בשיעור שעבר למדנו שקדושת המאמין לא נובעת מטיב מעשיו, אלא מעובדת היותו מאמין בישוע כאדון ומושיע מן החטא.

מאמין נחשב ל"קדוש" בעיני אלוהים מכיוון שאלוהים הפריד אותו מן העולם ו"הקדיש" אותו לעצמו.

האדם המאמין חוטא אף־על־פי שנקרא "קדוש" בעיני אלוהים. כאשר מאמין אמיתי חוטא, הוא שואף לסליחה ולהתוודות על חטאו לפני אלוהים ואדם.

כאשר מציגים את אמת אלוהים מול "קדוש" שחוטא, הוא מוכן ללמוד, להשתנות ולתקן את מה שדורש תיקון.

בכל אדם מאמין שוכן רוח אלוהים. בעזרת רוח אלוהים אנו יכולים להבין ולציית לרצון אלוהים.

ככל שנכיר את ישוע ונידמה לו בתכונותיו, כך יוכל העולם לראות את אלוהים דרכינו וגם לראות מהי קדושה. באופן זה נתברך גם אנחנו.

חסד ושלום 

אפסים א 2-1: 1 מֵאֵת שָׁאוּל, שְׁלִיחַ הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ בִּרְצוֹן אֱלֹהִים, אֶל הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר (בְּאֶפֶסוֹס), הַמַּאֲמִינִים בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ: 2 חֶסֶד וְשָׁלוֹם לָכֶם מֵאֵת הָאֱלֹהִים אָבִינוּ וְהָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ.

רבים מאתנו משתמשים במילות הברכה "חסד ושלום". הבה נבחן את משמעותן וניווכח עד כמה גדולה הברכה הזו שאלוהים נתן לנו.

"חסד" — קיבלנו דבר שאינו מגיע לנו; קיבלנו דבר שלעולם לא נוכל לשלם בעבורו.

הצדק דורש שאנו נשלם בחיינו בגלל חטאנו. במקום לדרוש את הצדק הזה ולהמית אותנו, בחר המשיח לשלם בחייו כדי שאנו נחיה (ישעיה נג 6; יוחנן ג 18-16).

לשם כך לבש אלוהים הבן דמות אדם וירד ארצה. אנו קוראים לו "ישוע" (ישועה). עצם היותו אדם מושלם וללא חטא איפשר לישוע המשיח לשלם את מחיר סליחת החטאים שנקבע בתורה — דם טהור:

"כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִוא, וַאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ, לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם; כִּי הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר" (ויקרא יז 11).

החסד הזה — סליחת החטאים — שניתן לנו דרך ישוע המשיח, שם קץ לעוינות ולריחוק ששררו בינינו לבין הבורא.

כעת יש בינינו לבין אלוהים שלום, ואנו יכולים לחזור לנוכחותו ולהתחבר עמו (רומים ה 1-2: "עַל כֵּן לְאַחַר שֵׁהֻצְדַּקְנוּ עַל־סְמַךְ אֱמוּנָה יֵשׁ לָנוּ שָׁלוֹם עִם אֱלֹהִים הוֹדוֹת לַאֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ. 2 דַּרְכּוֹ יֵשׁ לָנוּ גַּם גִּישָׁה, בְּאֶמְצָעוּת אֱמוּנָה, לַחֶסֶד הַזֶּה שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים בּוֹ, וְאָנוּ מִתְהַלְּלִים בַּתִּקְוָה אֶל כְּבוֹד אֱלֹהִים").

מסיבה זו שאול השליח מברך אותנו גם במילה "שלום".

לאיזה שלום מתכוון שאול? באיזה סוג של שלום הוא מברך אותנו?

"שלום" — זו מילה שמתארת מצב של ביטחון, העדר מלחמה, חוסר עוינות, חוסר דאגה.

עמים רבים שואפים לעשות שלום זה עם זה ומנסים לחיות בשותפות ובשלווה, ללא עוינות ודאגה.

למרות ההסכמים הרבים שממשלות חתומות עליהם, מלחמות וקרבות לא פוסקים, ההרג נמשך, הפחד והדאגה אינם חולפים.

ראו, אפילו מדינות כמו הולנד, בלגיה או שוויץ — אין שם מלחמות חיצוניות, ולמרות זאת יש בעיה של סמים ובתי כלא מלאים בפושעים, ואנשים רבים מודאגים.

מדוע? מה חסר לכל העמים שאינם מסוגלים להבטיח שלום אמיתי — שלום שכולל את כל התחומים?

כמאמינים בישוע אנחנו נותנים למילה "שלום" משמעות שונה מזו שנותנת העולם. בהקשר זה, הבה נתבונן בלקח חשוב מספר יהושוע.

משפט המפתח נמצא בפרק ט 14, והוא: "… וְאֶת פִּי יהוה לֹא שָׁאָלוּ."

הגבעונים באו לכרות ברית שלום עם בני ישראל, אך בחזות שקרית ובדברי תרמית. יהושוע בן־נון הסתמך על חכמתו ועל חכמת אנשיו ולא פנה לשאול את עצת אלוהים.

מכיוון שאלוהים לא היה מעורב בהסכם השלום, התוצאה הייתה רעה עבור ישראל ומאוד לא נעימה עבור הגבעונים.

כלומר, ללא מעורבות אלוהים — אין שלום!

יחזקאל הנביא בפרקים לח-לט מנבא כי טעות שכזו תחזור על עצמה ותביא מכה נוראה על ישראל.

לעומת זאת, בספר שופטים פרק ו 24-11, אלוהים בדמות אדם מבקר את גדעון:

אלוהים אומר לגדעון שעליו לצאת למלחמה נגד המדיינים. על מנת להרגיע אותו ולהבטיח לו ניצחון, אלוהים אומר לו:

"כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ; וְהִכִּיתָ אֶת מִדְיָן כְּאִישׁ אֶחָד" (שופטים ו 16).

 ראו את תגובת גדעון בפסוקים 24-23: "וַיִּבֶן שָׁם גִּדְעוֹן מִזְבֵּחַ לַיהוָה, וַיִּקְרָא לוֹ 'יהוה שָׁלוֹם'."

אף־על־פי שגדעון בשלב זה עדיין לא הרים יד על חייל מדייני, הוא כבר מכנה את אלוהים בשם "יהוה שלום". הוא מבין שהשלום שלו נובע מהבטחת אלוהים שיהיה עמו.

שלוותו וביטחונו נבעו מקרבת אלוהים אליו, וזאת למרות הקרב העתיד להתרחש.

בספר ויקרא כו 13-3 אלוהים מציין את התנאים שעל עם ישראל למלא כדי שישכון שלום בארץ: עליו למלא ולקיים את חוקי אלוהים.

עשיית רצון אלוהים נדרשת לא מתוך כורח, אלא מתוך אהבה וכבוד לאלוהים. אלוהים מבחינתו מבטיח להתהלך בתוך עמו. כלומר, שלום אלוהים מובטח לבני העם כשאלוהים נמצא בתוכם (פסוק 12).

שימו לב!

מצד אחד כתוב בויקרא כו 6: "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד."

מצד שני נאמר בפסוק הבא (פס' 7): "וּרְדַפְתֶּם אֶת אֹיְבֵיכֶם."

למרות השלום המובטח, למרות נוכחות אלוהים בקרב עמו, אלוהים עדיין מציין שהעם "ירדוף את אויביו".

מדוע שיהיו אויבים? האם זה לא נוגד את המילה "שלום"?

לא! קיום האויבים משמש אמצעי לימוד ומבחן לאמונתנו. איום האויבים מחייב אותנו להתמקד במושיענו, והוא בתמורה משקיט את לבותינו ומעניק לנו כוח וחכמה לנצח את האויבים.

השלום שלנו אינו תלוי במספר האויבים העומדים מולנו או בכוחם, אלא בעובדה שאלוהים נמצא בתוכנו.

השלום שלנו נובע מתוך סיפוקנו בישוע, מתוך קרבתנו אליו, ביטחוננו בדברו ותלותנו בו.

ישעיהו הנביא הבין טוב מאוד ששלום תלוי לחלוטין באלוהים, ולכן אמר: "תִּצֹּר שָׁלוֹם שָׁלוֹם, כִּי בְךָ בָּטוּחַ" (ישעיהו כו 3).

לא רק שלום פוליטי .

לאור הבנת נושא שלום אלוהים ברמה הלאומית והמדינית, הבה נבחן את שלום אלוהים במימד האישי והפרטי היום.

זיכרו! הלקח מכל הדוגמאות הקודמות היה:

שלום אלוהים תלוי בנוכחות אלוהים.

לפני שישוע המשיח עלה על הצלב הוא הכין את תלמידיו לבאות. הוא אמר להם:

"שָׁלוֹם אֲנִי מַשְׁאִיר לָכֶם, אֶת שְׁלוֹמִי אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם; לֹא כְּדֶרֶךְ שֶׁהָעוֹלָם נוֹתֵן אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם. אַל נָא יֵחַת לְבַבְכֶם וְאַל יִירָא" (בשורת יוחנן יד 27).

בבשורת לוקס י 5-7 אמר ישוע לשליחיו: "לְכָל בַּיִת שֶׁתִּכָּנְסוּ אִמְרוּ תְּחִלָּה 'שָׁלוֹם לַבַּיִת הַזֶּה'. 6 וְאִם יִהְיֶה שָׁם אִישׁ שָׁלוֹם, הַ'שָּׁלוֹם' שֶׁלָּכֶם יִשְׁרֶה עָלָיו."

מתוך פסוקים אלו ואחרים אנו לומדים ששלום אלוהים כבר קיים אצל כל מאמין, וזאת מכיוון שאלוהים שוכן בו. אלוהים הוא מקור השלווה והסיפוק בכל תחום.

ראו איך שאול השליח מפנים את האמת הזו שעוזרת לו בכל תחום חייו (אל הפיליפים ד 7-4):

4 "שִׂמְחוּ בָּאָדוֹן בְּכָל עֵת; אֹמַר שׁוּב, שִׂמְחוּ. 5 נֹעַם הִתְנַהֲגוּתְכֶם יִוָּדַע נָא לְכָל אָדָם. הָאָדוֹן קָרוֹב.

6 אַל תִּדְאֲגוּ לְשׁוּם דָּבָר, כִּי אִם בְּכָל דָּבָר הַצִּיגוּ מִשְׁאֲלוֹתֵיכֶם לֵאלֹהִים בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים וּבְהוֹדָיָה. 7 וּשְׁלוֹם אֱלֹהִים הַנִּשְׂגָּב מִכָּל שֵׂכֶל יִנְצֹר אֶת לְבַבְכֶם וְאֶת מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ."

אין לנו סיבה לדאגה שמעיקה על לבנו ומכרסמת בסבלנותנו.

בכל תחום עלינו להציג את משאלותינו לאלוהים בתפילה, בתחנונים ובהודיה. בכל תחום — פרנסה, חיי אישות ונישואין, בדידות, בעיות משפחתיות, מהו רצון אלוהים עבורי.

ואלוהים יעשה עבורנו דבר נפלא: השלום שהוא העניק לנו ביום ישועתנו ינצור (ישמור במצב קבוע) את לבבנו ואת מחשבותינו במשיח ישוע.

במילים פשוטות:  אצל המשיח ישוע יש את התשובה המלאה עבור כל בקשה נכונה. הסיפוק שלנו חייב להימצא בישוע. כשכל סיפוקנו נובע מלימוד דברו, מיישומו בחיינו ומביטחוננו בו, ייתן לנו המשיח את כל הדברים שלהם אנו זקוקים כדי לשרתו.

קשיים וצרכים אינם בהכרח סימן לחטא או לחוסר תלמידות. לעתים ההפך הוא הנכון.

בכל מצב עלינו לבחון את לבנו, אך יש גם לזכור שקשיים ומבחנים באים לנו מאלוהים כדי שנלמד לבטוח בו יותר ולהכיר אותו באופן עמוק יותר.

קשיים ומבחנים מעצבים את אופיינו המשיחי (איגרת יעקב פרק א).

שאול השליח חי במחסור רב, תחת לחץ, רדיפות ואף עינויים. למרות זאת הוא שמח באדון. מדוע? מכיוון שהלך בדרך הנכונה וציית לרצון ישוע (ראה גם בשורת מתי ו 34-15).

הוא ידע שהמשיח נותן לו כל דבר שהוא זקוק. הוא ידע שישוע נמצא עמו בכל מקום ומצב.

שאול מצא את מלוא סיפוקו בישוע, ואת זאת הוא מבטא בפיליפים ד 13-11:

11 "אֵינֶנִּי מְדַבֵּר מִתּוֹךְ מַחְסוֹר; לָמַדְתִּי לְהִסְתַּפֵּק בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ לִי, בְּכָל מַצָּב. 12 יוֹדֵעַ אֲנִי לַעֲמֹד בְּעֹנִי, וְיוֹדֵעַ אֲנִי לַעֲמֹד בְּשֶׁפַע.

בְּכָל דָּבָר וּבְכָל הַנְּסִבּוֹת מֻרְגָּל אֲנִי גַּם לְשׂבַע וְגַם לְרָעָב, גַּם לְשֶׁפַע גַּם לְמַחְסוֹר. 13 הַכֹּל אֲנִי יָכוֹל בְּעֶזְרָתוֹ שֶׁל הַנּוֹתֵן בִּי כֹּחַ."

ומה איתך? האם גם אתה מסתפק בישוע?

סיכום

1. לנו ולעולם יכולה להיות הגדרה דומה למילה "שלום", אך הדרך להשגתו שונה בתכלית.

העולם שואף לשלום בכוח האדם. לעומת זאת, המאמינים בישוע יודעים ששלום אישי ועולמי תלויים בשייכותנו ובקרבתנו לישוע המשיח.

מכיוון שישוע המשיח הוא מקור השלום, למאמינים בו יש שלום — זה בניגוד לשאר העולם.

2. שלום אלוהים השוכן במאמין אינו מבטיח העדר קשיים או מבחנים בחיים, אלא מבטיח פתרון, חוסר דאגה ושלווה במהלכם.

3. מלוא שלום האלוהים מורגש בחיינו רק כאשר מלוא סיפוקנו הוא בישוע. עלינו לגדול מבחינה רוחנית וכך נטעם יותר מהשלום הנצחי הזה כבר בעולם הזה.

"חֶסֶד וְשָׁלוֹם לָכֶם מֵאֵת הָאֱלֹהִים אָבִינוּ וְהָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ."