איגרת שאול אל האפסים — פרק א, פסוקים 2-1 (חלק א) — שיעור מס' 1

Print Friendly

מי נקרא קדוש?

מבוא

באיגרת אל האפסים שאול מסביר את תכלית פועלו של אלוהים בעולם. השליח עושה זאת על מנת שהמאמינים יעריכו נכונה את חסדו של המשיח ואת גודל חשיבות עדות המאמין והקהילה בעולם.

לפני שנלמד את הפסוקים, אסכם במספר משפטים את כל האיגרת. סיכום כללי יעזור לנו לזכור את תכלית האיגרת ולהתמקד בעיקר:

אלוהים בחר את המאמינים עוד בטרם היווסד תבל.

את כל אלה שאלוהים בחר הוא מחבר לגוף אחד שנקרא "הקהילה" ו"גוף המשיח". בגוף זה אין הבדל בין יהודי לגוי.

מחיר פעולת החסד הזה הנו משיח צלוב: אלוהים ירד ארצה בדמות אדם לשלם בדמו הטהור את מחיר כפרת החטאים של ילדיו.

מטרת הקהילה היא (אפסים ד 12):

"לְהַכְשִׁיר אֶת הַקְּדוֹשִׁים (המאמינים בישוע) לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁרוּת, לִבְנִיַּת גּוּף הַמָּשִׁיחַ."

באמצעות הקהילה המשיח מביא ומקדם את ידיעת אלוהים בעולם (מעשי השליחים א 8; שנייה לקורינתיים ה 20; אפסים א 22-23; ראשונה לטימותיאוס ג 15).

מכיוון שהקהילה היא הגוף שמייצג את המשיח, מנסה השטן להכשיל ולהרוס את עדותנו באופן אישי וקבוצתי כקהילה.

כיצד נוכל להתמודד מול אויב הנקרא "שליט העולם הזה"? האם יש לנו סיכוי?

כן! אלוהים חתם אותנו ברוח הקודש, וכך הבטיח את נוכחותו הנצחית עמנו (א 14-13):

"וּבוֹ נַחֲלַתְכֶם גַּם אַתֶּם; שֶׁכֵּן בְּשָׁמְעֲכֶם אֶת דְּבַר הָאֱמֶת, אֶת בְּשׂוֹרַת יְשׁוּעַתְכֶם, וּבְהַאֲמִינְכֶם בּוֹ, נֶחְתַּמְתֶּם גַּם אַתֶּם בְּרוּחַ הַהַבְטָחָה, רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, 14 אֲשֶׁר הִיא עֵרָבוֹן לְנַחֲלָתֵנוּ עַד לִפְדִיַּת הַקִּנְיָן, לִתְהִלַּת כְּבוֹדוֹ."

אלוהים מעמיד לרשותנו את כל כלי הנשק הרוחניים הנחוצים כדי שנתמודד מול פיתויי ונכלי השטן, כך שננצח ונשמור על חיי קדושה וטוהר (ו 18-10).

ה' בחר בנו לייצג אותו. הוא חי בתוכנו ומצפה מאתנו להתנהג כמוהו.

מחבר האיגרת, מעמדו וברכת הפתיחה

אפסים א 2-1:

"מֵאֵת שָׁאוּל, שְׁלִיחַ הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ בִּרְצוֹן אֱלֹהִים, אֶל הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר (בְּאֶפֶסוֹס), הַמַּאֲמִינִים בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ: 2 חֶסֶד וְשָׁלוֹם לָכֶם מֵאֵת הָאֱלֹהִים אָבִינוּ וְהָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ."

הבה נרענן את זיכרוננו לגבי מעמדו וזכותו של שאול השליח להציג את דבר המשיח:

שאול היה יהודי משבט בנימין. לפני שהאמין בישוע הוא השתייך לזרם הדתי האדוק של ה"פרושים" (פיליפים ג 7-4: "נִמַּלְתִּי בִּהְיוֹתִי בֶּן שְׁמוֹנַת יָמִים; מִמּוֹצָא יִשְׂרָאֵל אָנֹכִי, מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין, עִבְרִי מִן הָעִבְרִים; אֲשֶׁר לַתּוֹרָה, מִכַּת הַפְּרוּשִׁים אֲנִי;

6 אֲשֶׁר לַקַּנָּאוּת, רוֹדֵף הַקְּהִלָּה אֲנִי; מִבְּחִינַת הַצְּדָקָה הַמֻּשְׁתֶּתֶת עַל הַתּוֹרָה, אֵין בִּי דֹּפִי. 7 אֲבָל הַדְּבָרִים שֶׁהָיוּ יִתְרוֹן בְּעֵינַי, אוֹתָם חָשַׁבְתִּי לְהֶפְסֵד בִּגְלַל הַמָּשִׁיחַ").

שאול מוזכר במעשי השליחים ז 58 כעד לסקילתו של סטפנוס, ומעורבותו הביעה את הסכמתו למעשה: את סטפנוס ("הֲדָפוּהוּ אֶל מִחוּץ לָעִיר וְסָקְלוּ אוֹתוֹ בַּאֲבָנִים. הָעֵדִים הִנִּיחוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם לְרַגְלֵי בָּחוּר אֶחָד, שָׁאוּל שְׁמוֹ").

הוא שנא את המאמינים, והחשיב למצווה את הרדיפה אחריהם והסרתם מעל פני האדמה.

קנאותו העיוורת למילוי המצוות (כפי שהבין אותן) הניעה אותו ללכת לדמשק שבסוריה עם כתב הסמכה מהכוהן הגדול, כדי לאסור ולהביא למשפט את המאמינים בישוע (מעשי השליחים ט).

בדרכו לדמשק נגלה אליו ישוע המשיח. המחזה שחווה שאול, העיוורון הפיזי ונס הריפוי שכנעו אותו שקנאותו נבעה מתורת בני אדם — תורה מוטעית — ולא מאלוהים.

שאול הבין שלרדוף את המאמינים זה בעצם כמו לרדוף את ישוע. זוהי פעולה נגד אלוהים וסופה אבדון. שאול קיבל את ישוע כאדון ומושיע מן החטא ונטבל.

באותו מעמד שאול הוסמך על־ידי ישוע המשיח לשאת את שם המשיח לפני גויים, מלכים ובית ישראל. דבריו, הנתונים לנו בספר הברית החדשה, כמוהם כדבר אלוהים.

במעשי השליחים ט 15 מעיד ישוע המשיח עצמו על שאול: "כְּלִי נִבְחָר הוּא לִי לָשֵׂאת אֶת שְׁמִי לִפְנֵי גּוֹיִם וּמְלָכִים וְלִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".

ובמעשי השליחים כו 16-18 ישוע פונה לשאול באמרו: "אֲבָל קוּם וַעֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ, כִּי לְשֵׁם כָּךְ נִרְאֵיתִי אֵלֶיךָ — לְמַנּוֹת אוֹתְךָ לִמְשָׁרֵת וּלְעֵד עַל דְּבַר זֶה שֶׁרָאִיתָ אוֹתִי וְעַל הַדְּבָרִים שֶׁלִּשְׁמָם אֵרָאֶה אֵלֶיךָ,

17 בְּהַצִּילִי אוֹתְךָ מִן הָעָם וּמִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אֲנִי שׁוֹלֵחַ אוֹתְךָ אֲלֵיהֶם 18 לִפְקֹחַ אֶת עֵינֵיהֶם, לְהָשִׁיב אוֹתָם מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר וּמִשִּׁלְטוֹן הַשָֹטָן לֵאלֹהִים כְּדֵי שֶׁיְּקַבְּלוּ עַל־יְדֵי אֱמוּנָה בִּי סְלִיחַת חֲטָאִים וְנַחֲלָה בְּקֶרֶב הַמְקֻדָּשִׁים."

לאחר שסמכותו של שאול התבססה, נלמד עתה על אודות דבר המשיח ישוע מפי שאול השליח.

"אֶל הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר בְּאֶפֶסוֹס." — שאול מפנה את האיגרת אל "הקדושים" אשר בעיר אפסוס, הכוונה למאמינים בישוע. אילו היה כותב את האיגרת אלינו, הוא היה מציין: "אל הקדושים שבקהילת ירושלים — בית גאולה."

שאלה: מי כאן יודע שהוא קדוש? — נא להרים יד!

יהיו כמה שיהססו. אבל בסוף השיעור אשאל את אותה השאלה ואשווה מספרים.

הבה נלמד את המילה "קדוש" ואת משמעותה באיגרת:

"קדוש" — משמע, נפרד.

"קדוש לאלוהים" — משמע, נפרד משאר העולם ומיועד לשרת את אלוהים ולמלא את רצונו.

אלוהים רוצה שילדיו יהיו "קדושים". לכן הוא אומר:

ויקרא יט 2: "… קְדֹשִׁים תִּהְיוּ, כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יהוה אֱלֹהֵיכֶם."

והשליח פטרוס נותן תמצית של מה שכרוך בקדושה הזו:

ראשונה לפטרוס א 16-18:

16 "שֶׁהֲרֵי כָּתוּב, 'קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אָנִי.'

17 וְאִם קוֹרְאִים אַתֶּם אֶל הָאָב, הַשּׁוֹפֵט בְּלִי מַשּׂוֹא פָּנִים לְפִי מַעֲשֵׂי אִישׁ וָאִישׁ, אֲזַי הִתְהַלְּכוּ בְּיִרְאָה בִּימֵי מְגוּרֵיכֶם עֲלֵי אֲדָמוֹת;

18 שֶׁהֲרֵי יוֹדְעִים אַתֶּם כִּי לֹא בְּדָבָר נִשְׁחָת, לֹא בְּכֶסֶף וְלֹא בְּזָהָב, נִפְדֵּיתֶם מִדַּרְכְּכֶם הַתְּפֵלָה שֶׁנְּחַלְתֶּם מֵאֲבוֹתֵיכֶם."

כלומר, אלוהים דורש מאתנו להידמות לו בתכונותיו הטהורות ובאופיו הצדיק.

הדבר הבולט ביותר אצל אלוהים הוא טוהר מוחלט, העדר חטא. ומאחר שישוע המשיח הוא אלוהים שבא לעולם בגוף אדם, נאמר עליו:

אל העברים ז 26-27:

26 "אָכֵן כֹּהֵן גָּדוֹל כָּזֶה יָאֶה לָנוּ — קָדוֹשׁ, תָּמִים, טָהוֹר, נִבְדָּל מֵחוֹטְאִים וְנִשָֹא מֵעַל הַשָּׁמַיִם,

27 אֲשֶׁר אֵינוֹ צָרִיךְ יוֹם יוֹם, כַּכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים, תְּחִלָּה לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת עַל חֲטָאָיו וְאַחֲרֵי כֵן עַל חֲטָאֵי הָעָם; כִּי זֹאת עָשָׂה אַחַת וּלְתָמִיד בְּהַקְרִיבוֹ אֶת עַצְמוֹ."

אי אפשר להתחבר עם אלוהים או להיות "מקודש לו" — נפרד עבורו — ללא כפרת חטאים, ללא טוהר מחטא.

את העיקרון הזה אלוהים קבע כבר בגן־עדן כאשר סילק את אדם וחווה, ומאוחר יותר הדגיש אותו שוב כשציווה על הקרבת הקורבנות כסמל לקורבן הנצחי של ישוע המשיח.

"אֶל הַקְּדוֹשִׁים … הַמַּאֲמִינִים בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ." — שאול קובע כבר במשפט הראשון שיש רק דרך אחת לקדושה שנחשבת בעיני אלוהים: האמונה בישוע המשיח.

הצעד הראשון שאדם צריך לעשות כדי שאלוהים יראה בו "קדוש" הוא להאמין בישוע כאדון ומושיע ששילם בדמו הטהור את מחיר כפרת חטאיו.

התמורה שתינתן מצד אלוהים היא הסרת קללת החטא והצלה מהמוות הנצחי באגם האש.

מי שבאמת מאמין כך, רוח אלוהים שוכן בו ועוזר לו יומיום ללמוד את דבר אלוהים ולציית לו.

מי שאכן כך מאמין יודע שאלוהים הפריד אותו משאר בני האדם, חיבר אותו לעצמו, מחשיב אותו לקדוש ועוזר לו לחיות ככזה.

שים לב:

בני אדם קדושים עדיין חוטאים. אנו ממשיכים לחטוא מכיוון שאנו עדיין כלואים בתוך גוף הבשר הנתון להשפעת החטא (רומים ז).

אם הקדושים גם חוטאים, אז מהו ההבדל בינינו לשאר בני האדם בעולם?

רוח אלוהים שוכן בתוך מאמין אמיתי, מלמד אותו מהו חטא ופועל בו כדי שיציית לה' ויתוודה על חטאיו (בשורת יוחנן יד-טז; ראשונה לקורינתים ג 17-16; אפסים א 14-13).

מאמין בישוע רעב לקדושה ולצדק של אלוהים.

מאמין אמיתי גם מחפש התחברות עם שאר המאמינים. התחברות עם מאמינים בקהילה בריאה היא כלי שיכול מאוד לעזור למנוע נפילות כואבות בחטא.

כאשר מאמין חוטא, הוא שואף לסליחה, להתוודות על חטאו לפני אלוהים ואדם. כשמציגים את אמת אלוהים מול קדוש שחוטא, הוא מוכן ללמוד, להשתנות ולתקן את מה שדורש תיקון.

קדושתנו נובעת מאמונה בישוע כאדון ומושיע אך מתבטאת באופן מעשי בחיינו, בשאיפה להידמות לישוע.

קדושתנו מתבטאת דרך מאבק יומיומי להתרחק מן החטא על כל צורותיו : (ראשונה לתסלוניקים ה 22: "הִתְרַחֲקוּ מִן הָרַע עַל כָּל צוּרוֹתָיו")

1.  בסגנון הדיבור שלנו.

2. בלבוש — למי ולמה אני מנסה למשוך את תשומת הלב דרך בחירת הבגדים שלי?

3. בשפת הגוף.

4. בצורה שבה אני משתמש ברכושי. — האם יש לאלוהים יד בכל החלטותיי?

5. ביחסי האישות — האם אשתי ואני נאמנים זה לזו?

6. בחינוך הילדים — האם אנו מחנכים את ילדינו להכיר את מושיעם?

7. בהתחברות בקהילה — האם אנו חברים נאמנים בקהילה?

כל יום בחיינו פה על פני כדור הארץ הוא מבחן להצהרתנו כקדושים לאלוהים.

שאלה: לאחר שהגדרנו את המושג "קדוש", מי רואה את עצמו ככזה?

לקדושים שבקהילת אפסוס אומר שאול: "…חֶסֶד וְשָׁלוֹם לָכֶם מֵאֵת הָאֱלֹהִים אָבִינוּ וְהָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ".

על חסד ושלום ונושאים אחרים נלמד בשיעור הבא.

סיכום

1. אלוהים בחר אותנו מקדם להיקרא "בנים". הוא מצפה מאתנו שנדמה לו בקדושה ובטוהר.

אלוהים נתן לנו את כל הכלים הנחוצים לחיות חיי קדושה ולנצח בכל מבחן ופיתוי.

איך נשמור על קדושתנו?

● על־ידי לימוד דבר אלוהים וידיעתו.

● על־ידי ציות.

● על־ידי תפילה.

● על־ידי התחברות עם שאר המאמינים.

2. עלינו לשאול את עצמנו כל יום:

האם ניתן "לראות" את אלוהים דרך סגנון חיי?

האם אנשים ירצו לכבד את ישוע לאחר שהכירו אותי?

הבה נתפלל ונעודד איש את רעהו לחיות חיים הנעימים לאלוהים.