איך אתם יכולים להוכיח שישוע הוא המשיח?

Print Friendly

חשוב לומר כבר בהתחלה כי את אלה שכבר קבעו בדעתם שישוע איננו המשיח, שום אוסף של ראיות לא ישכנע. אולם אלו שכנים בשאלתם זו יווכחו לראות כי העובדות מדברות בעד עצמן זו שאלה טובה, במידה והיא נשאלת בכנות. הרי ככלות הכל, בהיסטוריה היהודית ידועים מספר משיחי שקר, שהבולטים הם בר כוכבא ושבתאי צבי. בר כוכבא עמד בראש המרד הגדול נגד הרומאים בשנים 132-135 לספירה. במהלך המרד הכריז ר' עקיבא שהוא המלך המשיח.
לרוע המזל נהרגו בר כוכבא, ר' עקיבא ואלפי יהודים אחרים בשנת 135, כאשר הרומאים הסתערו על ביתר וכבשוה. שבתאי צבי הכריז על עצמו שהוא המלך המשיח. תנועת השבתאים פרחה באירופה במהלך המאה ה17-. היא התפשטה בקרב בני העם הפשוטים וגם בין רבנים. אבל, כשנאסר שבתאי צבי בשנת 1666 על ידי שולטן תורכיה, הוא העדיף להתאסלם במקום למות. כעם, טעינו טעויות הרות-גורל בעבר, לכן אין זה מפתיע שאנשים דורשים הוכחות כבדות משקל לפני שיאמינו בישוע.

המשיח מוזכר ונרמז לאורך התנ"ך, שם מוצגת "תעודת הזהות" שלו. תארו לעצמכם
שאנחנו מחפשים יחד כתובת של חבר. קודם כל נאתר את ארץ מגוריו. מידע זה לא יספיק, לכן נצטרך לברר באיזו עיר הוא גר, באיזה רחוב ומהו מספר הבית. מספר הטלפון שלו ושעות שהייתו בבית יהיו לנו גם הם לעזר רב.

 התנ"ך, באופן דומה, מתאר לנו את המשיח. הוא מתאר את רקעו הלאומי, את מקום לידתו, את התקופה בה יגיע ועוד פרטים מזהים אחרים. פרטים אלה הם שמאפשרים לנו לזהות את המשיח ולהבחין בינו לבין רמאים.

 כמובן אפשר להתנגד ולומר, שאם "מכתבי המלצה" אלה אכן כה ברורים, מדוע אין רוב
צבי? היהודים מאמינים בישוע, או מדוע הלכו כה רבים בשבי אחרי משיחי שקר כמו בר כוכבא ושבתאי צבי?

 עלינו לזכור שהציפיה למשיח הפכה בימי ישוע למשהו עם צביון מאד פוליטי. העם השתוקק לשחרור מעריצות ממשל רומי. למרות שכתבי הקודש מדברים על סבלות המשיח ועל נצחונותיו גם יחד, דווקא נצחונותיו נהיו ראש וראשון בעיני העם בגלל לחץ השלטון הרומי.

השקפה "חד צדדית" זו דבקה בעם היהודי עד היום. הפוליטיזציה של התקווה למשיח נמשכת. אופי טועה זה של התקווה למשיח הכשיר את הקרקע לנכונות העם לקבל אנשים כבר כוכבא, ולדחות את ישוע.

 אין זאת אומרת שכל היהודים דחו את ישוע. נהפוך הוא, כל תלמידי ישוע הראשונים היו יהודים.
למעשה, רבני אותה תקופה ובמאות הראשונות שאחרי כן הכירו היטב את הנבואות אודות המשיח אשר המשיחיים טענו כי התגשמו בישוע. לדוגמא, למרות שהרבנים היו תמימי דעים שפרק נ"ג בספר ישעיה הוא נבואה אודות המשיח, בימי הביניים היה הלחץ מצד אלו שייחסו נבואה זו לישוע כה גדול, עד שרש"י, פרשן המקרא הדגול, פירש מחדש את הפרק וייחס אותו לעם ישראל. פירוש זה מקובל היום על אף העובדה שהופיע לראשונה רק בימי הביניים.

 מה הם, אם כן, פרטי הזיהוי של המשיח? כאן נוכל לציין רק כמה; יש רבים נוספים.
כל הקטעים שנצטט בהמשך היו בעבר מוכרים על ידי רבני ישראל כמתייחסים למשיח:

 המשיח צריך להיוולד בבית לחם: מיכה ה' 1.

המשיח יבוא משבט יהודה: בראשית מ"ט 10.
המשיח יופיע רוכב על חמור: זכריה ט' 9.

המשיח יעונה עד מוות: מזמור כ"ב.
המשיח יבוא לפני חורבן בית המקדש השני: דניאל ט' 24-27.

חייו של המשיח יהיו, על פי המתואר בישעיה, חיים של סבל. הוא ישתוק בשעה שייאסר ויישפט, הוא ימות וייקבר בקבר של עשיר, לבסוף יקום: ישעיה נ"ב 13 – נ"ג 12.

 בפרטים כמו שושלת היוחסין שלו, מקום לידתו ואורח חייו, ישוע תאם להפליא את מה שהתנ"ך אמר אודות המשיח. זכרון דברי התגשמות זו מצויים בדפי הברית החדשה. גורמים נוספים מצטרפים כדי לאמת את העובדה שישוע הוא המשיח:

 ראשית, הוא עצמו טען להיותו המשיח! כשאשה אחת אמרה לו, "ידעתי כי יבוא המשיח", הוא ענה, אני הוא המדבר אליך".

 כמובן, זה לא מוכיח דבר. אבל אם ישוע לא היה טוען אף פעם שהוא המשיח, לא היה טעם לנסות להוכיח שהוא אכן כזה! טענתו מניחה את היסוד לשאר ההוכחה.

 חיי ישוע הם ניגוד חריף בהשוואה לאלו של משיחי השקר. הם כל מה שהיינו מצפים מהמשיח לעשות: ישוע חולל נסי רפואה רבים והביא שלמות לחיי אחרים עלידי כך שסלח לחטאם ולימד אותם לשקם קשרי אנוש. בניגוד לשבתאי צבי, למשל, ישוע מילא את חוקי תורת משה כיהודי אדוק ונאמן. ובניגוד לבר כוכבא, הוא אמנם מת, אך גם קם לתחיה!

 התקומה היא עדות נוספת, שלישית, אולי המשכנעת ביותר. מלומד ישראלי (פנחס לפיד) כתב ספר שעורר תשומת לב רבה בקהיליה היהודית. לפיד אמר שתקומת ישוע היא בגדר האפשרי. לאחר ככלות הכל, הסביר, התנ"ך מזכיר מספר אנשים שחזרו לחיים. אם כך, למה לא ישוע? למרבה הצער, לפיד אינו ער לכך שתקומת ישוע מתוארת במונחים שהם מעל ומעבר לתחיית המתים המתוארת בסיפור התחיות האחרות, לכן הוא גם נכשל מלהבין ולהתמודד עם העובדה שישוע ניבא את תחייתו – שלו, דבר שתומך בטענתו להיותו המשיח.

 המון רב של הסברים הועלו במהלך ההיסטוריה כדי לנסות להפריך את עובדת התקומה ולהציגה כמעשה שלא היה או כמעשה שאפשר להסבירו בלא התיחסות לעל-טבעי. הסברים אלה אינם מוצלחים. עבור בעצמך על האפשרויות וראה איזה מהן נראות לך הגיוניות ביותר.

האם השלטונות הרומיים גנבו את גופת ישוע מקברו? אם כך, מדוע לא הציגו אותה בפני הכל כשהשמועה אודות תקומת ישוע החלה להתפשט? שמא גנבו אותה השליחים? האם אפשר להסביר על ידי זיוף שכזה את השינוי המדהים שחל בהם אחרי התחיה? שלשה ימים לפני כן הם היו כאנשים שתקוותם התנפצה, אידאליסטים מובסים שקיוו כי ישוע יביא סדר-עולם חדש; האם שקר ידוע יכול להסביר את תקוותם החדשה, את העוז ואת אומץ ליבם נוכח רדיפות השלטונות, ואת קני המידה המוסריים הנעלים שקבעו?

 ואולי ישוע כלל לא מת? אולי פשוט התעלף על הצלב והתעורר אחר כך במערת הקבר? דעה זו מצאה ביטוי בספר "מזימת הפסחא" שנכתב על ידי היו שונפילד. למרבה הצער, מחבר ספר זה התעלם מכך שהרומאים דקרו את צידו של ישוע, דבר שבלי ספק היה מבטיח את מותו. כמו כן, חיילים רומיים שמרו על הקבר וסלע גדול חסם את פתחו. לא היתה לישוע שום דרך, לאחר שהתאושש, לקום, לצאת מן הקבר ולשכנע מאות עדי-ראיה ספקניים שניצח את המוות!
ושמא היה זה מקרה של הזיית המונים? אם כך, הרי שמדובר במקרה מדהים! – משום שמדובר באנשים מסוגים שונים, בזמנים שונים ובמקומות רבים. אפשר בענין הזה להוליך שולל אדם אחד, אבל האם אפשר לעשות כן לחמש מאות איש שטענו כי ראו אותו בו בזמן? – ושלא כפי שקורה

בהזיות, הופעותיו של ישוע אחרי תחייתו נפסקו באותה פתאומיות בה החלו, ארבעים יום אחרי שתקומתו התרחשה.

 ההסבר היחיד היא שהתקומה שהתקומה התרחשה למעשה, בדיוק כפי שמסופר בברית החדשה, החדשה. ואם זהו מה שקרה, הרי שזו גם סיבה מוצקה כדי לקבל את העובדה שישוע הוא המשיח.

 ולבסוף, ישוע משנה חיי בני אדם. מאחר שהוא מכפר על חטא ומשכין שלום בינינו לבין אלהים, ישוע מביא שלום לחיי אנשים, שמחה ותוכן . רק אמונה בו מסוגלת לספק בסיס לשלום ותכלית אמיתיים. כפי שאומר מחבר המזמור בתהילים, "זורו רשעים מרחם" – אנשים זרים לאלהים עוד ברחם אימם. רפואה לפירוד זה והדרך לביטולו על ידי פועלו מביא-השלום של ישוע הם מציאות חיים בין אלו המאמינים בו. עדות לכך תוכל למצוא בספר "ישו?" שיצא לאחרונה לאור בהוצאת הגפן, שם מוקדש פרק שלם לסיפורי חייהם של יהודים (מהגולה ומישראל) שמאמינים בישוע.

וכך, גם מהעדויות האובייקטיביות שבתנ"ך ובבריה"ח, וגם מהתמיכה הסובייקטיבית שעדויות אלה זוכות לה בחיינו – אנחנו משוכנעים שיש די הוכחות להאמין שישוע הוא אכן כל מה שאמר על עצמו!