בשורת יוחנן – שיעור מס' 59

Print Friendly

פרק יט, פסוקים 27-42

כשישוע נצלב, נתלה מעל ראשו לוח אשר בו נכתב כתב אשמתו.

ההנהגה היהודית דרשה שיכתב כי ישוע טען להיותו מלך היהודים.

הנציב הרומי, פונטיוס פילטוס ציווה כי יכתב: מלך היהודים, וזאת בשלוש שפות, עברית לטינית ויוונית.

בדרך זו, כתב אשמתו של ישוע הפך להיות כתב אשמה נגד כל בני האדם.

העובדה שעל הצלב תקוע האחד שהוא מלך היהודים, מצביע על כך שעמו לא זיהה את מלכו!

החטאים של כל אחד מאיתנו הביאו את ישוע אל הצלב, ולכן כפרתו נועדה ומיועדת עבור כל אחד מאיתנו.

 

כשישוע נצלב, ניצלבו לידו שני פושעים.

האחד דחה את ישוע, והשני האמין כי ישוע הוא המשיח בן האלוהים.

ישוע אמר לאותו אחד כי עוד היום הוא יהיה בגן עדן.

שני הפושעים שנצלבו ליד ישוע הם דוגמא לכלל האנושות:

כולנו נגזרנו למוות בגלל פשענו, רק אמונה וחסד מאלוהים יהפוך את המוות למקור חיי נצח.

 

היום נלמד את אחד הקטעים המרתקים אשר מתארים את כוחו האלוהי של ישוע.

 

נא לקרוא את פסוקים 28-30:

28 יֵשׁוּעַ יָדַע כִּי עַתָּה כְּבָר נִשְׁלַם הַכֹּל, וּכְדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם הַכָּתוּב אָמַר: “אֲנִי צָמֵא.”
29 כְּלִי מָלֵא חֹמֶץ הָיָה מֻנָּח שָׁם. שָׂמוּ סְפוֹג רָווּי חֹמֶץ עַל אֵזוֹב, וְהִגִּישׁוּ אוֹתוֹ אֶל פִּיו.
30 אַחֲרֵי שֶׁקִּבֵּל אֶת הַחֹמֶץ אָמַר יֵשׁוּעַ: “נִשְׁלַם”, וּבְהַרְכִּינוֹ רֹאשׁוֹ מָסַר אֶת רוּחוֹ.

 

יוחנן מציין כי ישוע אמר אני צמא כדי למלא לפרטי פרטים את הנבואות אודותיו.

הנבואה הזו נאמרה במזמור תהילים ס"ט פסוק 22.

שם נאמר – אני מצטט: "ויתנו בברותי ראש, ולצמאי ישקוני חומץ".

 

צריך להיות אלוהים כדי לדעת את כל הנבואות שעליך להגשים במועד הנכון ולדאוג לקיימן במצב שבו ישוע היה נתון!

ישוע לא קיבל כוס חומץ על מנת להשתכר ולהקל על כאב הגוף אלא להרטיב את שפתיו כדי לומר בקול: נשלם! (מתי כ"ז 34)

 

מה נשלם?

מה המלה הזו אומרת לי היום? איך היא משנה את חיי?

1. יסוריו של משיח אלוהים על הצלב הגיעו לסיומם!

2. כבר מקדם ימי עולם תכנן אלוהים את תוכנית הישועה עבור בני האדם.

סילוק בני האדם מנוכחות אלוהים נבע מחטא, והנה על הצלב השלים אלוהים את התשלום עבור החטא של כל בן אנוש אם יאמין, וכך יוכל לחזור לנוכחות אלוהים!.

בעוד שעד הצלב היה על כל אדם להאמין כי אלוהים יכפר בדמו על חטאיו, הרי שלאחר מילת הנשלם של ישוע, על כל בן אדם להאמין כי ישוע הוא אלוהים אשר כיפר בדמו על חטאי – על מנת להיוושע.

 

עד הצלב נתן אלוהים לבני האדם מצוות כדי להעלות קורבנות וכך, על ידי הסמליות לימד אלוהים אותנו את מחיר כפרת החטא. את העקרון אשר על פיו – עולה בחיים כדי לקבל חיים!

מילת הנשלם של ישוע על הצלב, הביאה את הסמליות לסוף, ומכאן והלאה עומד לפנינו השלם – ישוע המשיח בכבודו ובעצמו. קולוסיים ב' 17.

 

ארוע מאוד מיוחד התרחש כשישוע מת.

מתי, אחד מתלמידי ישוע מציין בספר הבשורה שכתב בפרק כ'ז בפסוק 51 שהפרוכת המסתירה את קודש הקודשים נקרעה מלמעלה למטה!

קודש הקודשים היה מקום משכן השכינה, נוכחות אלוהים בארץ.

רק לכהן הגדול היה מותר להיכנס לשם ביום הכיפורים!

בקריעת הפרוכת, לימד אלוהים כי המקדש אינו מהווה יותר מקום משכנו וכי מקום משכנו החדש הינו בלב כל מאמין: ראשונה לקורינתים ג' 16.

אין יותר צורך בשירות מתווכים כדי להגיע אל אלוהים: הכפרה של ישוע פתחה את הדרך לנוכחות קבע של אלוהים בגוף כל בן מאמין.

העובדה הזו חייבת לעמוד לנגד עיני בכל יום ולאורך כל חיי.

אלוהים שוכן בגוף ילדיו המאמינים!

שכינת אלוהים היא הכח המניע לאהוב את אלוהים, לציית לרצונו ולהשלים את עדותינו למען כבודו.

מכיוון שכך, על כל מאמין לוודא שמעשיו, מחשבתו וכל דבר בחייו אומנם נאותים לאור עובדת שכינת אלוהים בו.

 

יוחנן מציין כי ישוע הרכין את ראשו ומסר את רוחו!

שני הפושעים שנצלבו ליד ישוע מתו בעקבות תוצאה פיזית טבעית: – איבוד דם, חוסר אוויר וכו'. הם עמדו פסיביים אל מול מותם. המוות היה חזק מהם!

ישוע לעומתם שלט במועד מותו. ברצונו יצאה רוחו והופקדה בידי אביו שבשמיים.

בכך שישוע מסר את רוחו, הוא הוכיח את ריבונותו על המוות. את אלוהותו!

מעבר לכך!

מותו של ישוע לא היה "תאונת עבודה" אלא תוכנית ידועה מראש מבחינתו של אלוהים. כל נבואה אודות מותו של ישוע הוגשמה בדיוק מוחלט: יוחנן א' 29, ב' 19, ג' 14, י' 11-18.

 

מה הדבר אומר לי היום?

הנשק החזק ביותר של השטן זה מוות. ישוע מוכיח כי הוא מעל המוות ובכך מוכיח את נצחונו על השטן.

עם ישוע גם אני יכול לנצח את המוות. עם ישוע יש לי כח להתמודד נגד נכלי השטן! אפסיים ו'.

נא לקרא את פסוקים 31-37:

ישנם הטוענים כי ישוע איבד הכרה ונקבר חי, ולכן אין כל אמת בתקומתו. כגון המוסלמים.

אך לא כך מתאר יוחנן את הארוע!

על מנת להזדרז ולקבור את הנצלבים, (בגלל כניסת השבת והציווי התנ"כי לא להשאיר מת תלוי בלילה: דברים כ"א 23) בקשו ראשי העם לזרז את מות הצלובים על ידי שבירת שוקייהם.

 

שוק שבור משמעו שמשקל הגוף נוחת על הריאות והמוות יהיה תוך פרק זמן קצר ביותר.

החייל שבר את שוקי שני הפושעים אך כשהגיע לישוע הוא הבחין כי ישוע כבר מת!

במקום לשבור את שוקיו, דקר החייל את ישוע בצידו כדי לוודא מוות ומתוך הפתח יצאו מים ודם.

התיאור חשוב מכיוון שברגע שהלב מפסיק לפעום, הדם עומד ומתחיל מיד בתהליך פירוק והפרדה.

יציאה של מים ודם הינם הוכחה להפסקת פעולת הלב שמשמעה – מוות!

מעבר להסבר המדעי קיימות נבואות אשר הוגשמו: תהילים ל"ד 21. עצם לא נשברה בו, ו- זכריה י"ב 10: והביטו אלי את אשר דקרו, וספדו עליו כמספד על היחיד…"

אם ישוע לא היה מת – כפרת אלוהים לא היתה מושלמת!

הנשלם של המשיח יחד עם העדות האמינה של הכותב מוכיחות כי תשלום הכפרה של החטאים הושלם על ידי ישוע על הצלב.

 

אלוהים כה אוהב אותך ואותי, עד כי הוא לבש בשר ובא לשלם את מחיר החטאים שלך ושלי.

אלוהים קבע מחיר מאוד גבוה לכפרת חטאים.

דם נקי שחטא לא נגע בו.

אלוהים קבע מחיר שרק הוא יכול לשלם.

אלוהים קבע מחיר כזה על מנת שכל בני האדם יעמדו שווים לפניו ומבקשים את חסדו.

 

אני בקשתי את חסדו של ישוע, את חסדו של אל-שדי,

ישוע המשיח סלח לחטאי, הוא שוכן בי ומשנה את חיי.

 

נא לקרוא את פסוקים 38-42:

38 אַחֲרֵי כֵן בָּא יוֹסֵף אִישׁ רָמָתַיִם – שֶׁהָיָה תַּלְמִידוֹ שֶׁל יֵשׁוּעַ בַּסֵּתֶר, מִפַּחַד רָאשֵׁי הַיְּהוּדִים – וּבִקֵּשׁ מִפִּילָטוֹס שֶׁיַּנִּיחַ לוֹ לָקַחַת אֶת גּוּפַת יֵשׁוּעַ. פִּילָטוֹס הִרְשָׁה לוֹ וְהוּא הָלַךְ וְלָקַח אֶת גּוּפָתוֹ.
39 בָּא גַּם נַקְדִּימוֹן, זֶה שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה בָּא אֶל יֵשׁוּעַ בַּלַּיְלָה, וְהוּא נוֹשֵׂא תַּעֲרֹבֶת מוֹר וַאֲהָלוֹת, כִּשְׁלוֹשִׁים קִילוֹגְרַם.
40 הֵם לָקְחוּ אֶת גּוּפַת יֵשׁוּעַ וְעָטְפוּ אוֹתָהּ בְּתַכְרִיכִים עִם הַבְּשָׂמִים כְּמִנְהַג הַקְּבוּרָה אֵצֶל הַיְּהוּדִים.
41 בַּמָּקוֹם שֶׁנִּצְלַב יֵשׁוּעַ הָיָה גַּן וּבַגַּן קֶבֶר חָדָשׁ שֶׁעוֹד לֹא הֻנַּח בּוֹ אִישׁ.
42 שָׁם שָׂמוּ אֶת יֵשׁוּעַ, כִּי עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה לַיְּהוּדִים וְהַקֶּבֶר קָרוֹב.

לאורך לימוד בשורת יוחנן למדתי רבות דרך חייו של נקדימון.

בפעם הראשונה הוא מופיע בפרק ג', שם הוא בא לישוע בלילה, בחשש, ובסתר, ומציג שאלה.

מה עלי לעשות על מנת להיכנס למלכות אלוהים?

כבר אז אמר נקדימון כי אינו לבד אלא הוא ואחרים מנסים לעמוד על טיבו של ישוע.

יתכן מאוד שכבר אז יוסף מן הרמתיים ונקדימון חקרו ביחד את זהותו של ישוע.

 

בפעם השניה מוזכר נקדימון בפרק ז' 50 ואז הוא מגן על עדותו של ישוע ועל כך הוא סופג ביקורת מעליבה.

בפעם השלישית מופיעים נקדימון ויוסף מן הרמתיים לאור יום ובגלוי ליד ישוע, ושניהם עומלים לקבור את ישוע!

 

חשוב לזכור כי ההנהגה היהודית איימה בהחרמת כל אדם שיראה אהדה לישוע.

בעוד יוסף מן הרמתיים נותן את קברו, מסכן ומקריב את מעמדו בגלל אהדתו הגלויה לישוע, מגיע נקדימון באור יום.

לא רק שנקדימון מסכן את מעמדו, הוא גם מביא עימו 30 ק"ג בשמים כדי להכין את ישוע לקבורה.

ערך הבשמים נע היום ב: 25000$. 100גרם = 85$. 1 ק"ג = 850$. 30 ק"ג = 25500$.

נקדימון לא רק שבא לאור יום, אלא הוא נתן לישוע דבר בעל ערך יקר!

אל תשכחו שנקדימון היה מורה הוראה בישראל – והוא ראה בישוע משיח!

נקדימון ויוסף לבסוף העדיפו את הקרבה לישוע על פני כל מעמד או עושר!

ישוע קיבל מתנה ערבה לפחות במותו.

 

יוסף מן הרמתיים ונקדימון היו תלמידים בסתר, אך גדולתם נעשתה באור יום! תלמידות בסתר יכולה להיות שלב ראשוני אך לא סופי! בשלב מסוים עליך להחליט את מי אתה משרת:

את העולם או את ישוע!

 

לסיכום.

תיאור מעשיהם של נקדימון ויוסף אינו מקרי!

ישוע המשיח, אלוהים אשר לבש בשר, בא למות כדי לשלם את מחיר החטא עבור ישועת בני האדם.

נקדימון ויוסף מן הרמתיים מראים את התמורה הראויה עבור אהבתו של משיח ישראל, ישוע.

שניהם מקריבים לישוע את היקר להם:

את עצמם ואת רכושם!

שניהם התחילו כמאמינים בסתר, אך את הכבוד לאלוהים ומאלוהים מקבלים באור!

בפרק ג' נקדימון בא בסתר, בפרק ז' הוא הגן על עדות ישוע ונסוג ובפרק י"ט הוא הקריב עצמו ורכושו.

איזו סוג של תלמידות יש לי? כזו בלילה ומוסתרת, כזו הבודקת ונסוגה או כזו המקריבה את עצמי ורכושי?

נעזור אחד לשני על מנת שלא נבוש בשייכותנו למשיח ישראל, לישוע המשיח.