האגרת הראשונה לטימותיאוס – שיעור מס' 2

Print Friendly

פרק א, 19-1 – שמור על טוהר לימוד דבר ה'!

בשיעור שעבר התחלנו ללמוד את האיגרת הראשונה של שאול השליח לטימותיאוס. שאול השליח כתב לטימותיאוס כדי לעודדו ולהנחותו איך לנהל קהילה ולהסביר לו את סמכותו ואחריותו בקהילה כמשרת אלוהים.

בקהילה צצו בעיות, ולכן שאול השליח ביקש מטימותיאוס להישאר באפסוס ולטפל בבעיותיה.

שאול השליח הכיר את הקהילה באפסוס שהרי הוא הקימה, ולכן היה מודע למאורעות שמתרחשים בה ולאנשים המעורבים (מעשי השליחים יט).

הפרק הראשון באיגרת מציב אתגר קשה בפני טימותיאוס הצעיר: "שמור על טוהר לימוד דבר ה'!"
פסוקים 1-19:

1 מֵאֵת שָׁאוּל, שְׁלִיחַ הַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ עַל־פִּי מִצְוַת הָאֱלֹהִים מוֹשִׁיעֵנוּ וְהַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ תִּקְוָתֵנוּ, 2 אֶל טִימוֹתֵיאוֹס בְּנִי הָאֲמִתִּי בָּאֱמוּנָה: חֶסֶד וְרַחֲמִים וְשָׁלוֹם מֵאֵת אֱלֹהִים אָבִינוּ וְהַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדוֹנֵנוּ.

3 כַּאֲשֶׁר הָלַכְתִּי לְמָקֵדוֹנְיָה בִּקַּשְׁתִּי מִמְּךָ לְהִשָּׁאֵר בְּאֶפֶסוֹס וּלְצַוּוֹת עַל כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא יוֹרוּ תּוֹרָה אַחֶרֶת, 4 וְלֹא יִתְּנוּ לִבָּם לְאַגָּדוֹת וּלְסִפּוּרִים אֵין קֵץ עַל תּוֹלְדוֹת הַדּוֹרוֹת, דְּבָרִים הַנּוֹתְנִים מָקוֹם לְחִטּוּטִים וּוִכּוּחִים יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לְתָכְנִית אֱלֹהִים שֶׁיְּסוֹדָהּ בֶּאֱמוּנָה.

5 תַּכְלִיתָהּ שֶׁל הַמִּצְוָה הַזֹּאת הִיא הָאַהֲבָה הַנּוֹבַעַת מִלֵּב טָהוֹר, מִמַּצְפּוּן יָשָׁר וּמֵאֱמוּנָה אֲמִתִּית. 6 יֵשׁ שֶׁסָּטוּ מִזֶּה וּפָנוּ לְדִבּוּרֵי הֶבֶל; 7 רְצוֹנָם לִהְיוֹת מוֹרֵי תּוֹרָה, אַךְ אֵין הֵם מְבִינִים לֹא אֶת מַה שֶּׁהֵם אוֹמְרִים וְלֹא אֶת מַה שֶּׁהֵם טוֹעֲנִים בְּתֹקֶף.

8 אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁהַתּוֹרָה טוֹבָה אִם חַיִּים בָּהּ לְפִי חֻקֶּיהָ. 9 זֹאת יוֹדְעִים אָנוּ, שֶׁחֹק אֵינוֹ נִקְבָּע בִּשְׁבִיל אָדָם צַדִּיק, אֶלָּא מְכֻוָּן הוּא לְמֻפְקָרִים וּלְסוֹרְרִים, לִרְשָׁעִים וּלְחַטָּאִים, לִטְמֵאִים וְעוֹשֵׂי תּוֹעֵבָה, לְרוֹצְחֵי אָב וָאֵם וְלִמְרַצְּחִים,

10 לְזוֹנִים וּלְשׁוֹכְבֵי זָכָר, לְחוֹטְפֵי אָדָם וְשַׁקְרָנִים וְנִשְׁבָּעִים לַשֶּׁקֶר, לְכָל מַה שֶּׁנּוֹגֵד אֶת הַתּוֹרָה הַבְּרִיאָה 11 אֲשֶׁר עַל־פִּי בְּשׂוֹרַת הַכָּבוֹד שֶׁל אֱלֹהִים הַמְבֹרָךְ, הִיא הַבְּשׂוֹרָה שֶׁהֻפְקְדָה בְּיָדִי.

12 אֲנִי מַכִּיר טוֹבָה לַנּוֹתֵן בִּי כֹּחַ, לַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדוֹנֵנוּ, כִּי חֲשָׁבַנִי נֶאֱמָן וּמִנָּה אוֹתִי לְשֵׁרוּתוֹ, 13 אַף שֶׁקֹּדֶם לָכֵן הָיִיתִי מְגַדֵּף, רוֹדֵף וּמְבַזֶּה. אֲבָל רֻחַמְתִּי מִפְּנֵי שֶׁבִּהְיוֹתִי חֲסַר אֱמוּנָה פָּעַלְתִּי בְּלִי דַּעַת,

14 וְחֶסֶד אֲדוֹנֵנוּ שָׁפַע עָלַי יַחַד עִם אֱמוּנָה וְאַהֲבָה אֲשֶׁר בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ. 15 מְהֵימָן הַדָּבָר וְרָאוּי לְהַסְכָּמָה מְלֵאָה, שֶׁהַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ בָּא אֶל הָעוֹלָם לְהוֹשִׁיעַ חוֹטְאִים אֲשֶׁר אֲנִי הַגָּדוֹל בָּהֶם.

16 וְאוּלָם מִשּׁוּם כָּךְ רֻחַמְתִּי, כְּדֵי שֶׁבִּי בָּרִאשׁוֹנָה יַרְאֶה יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֶת כָּל אֹרֶךְ רוּחוֹ, כְּמוֹפֵת לָעֲתִידִים לְהַאֲמִין בּוֹ לְשֵׁם חַיֵּי עוֹלָם.

17 לְמֶלֶךְ הָעוֹלָמִים, הַקַּיָּם לְאֵין קֵץ וְהַבִּלְתִּי נִרְאֶה, אֲשֶׁר הוּא לְבַדּוֹ הָאֱלֹהִים, לוֹ הַכָּבוֹד וְהַתִּפְאֶרֶת לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. אָמֵן.

18 אֶת הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲנִי מוֹסֵר לְךָ, טִימוֹתֵיאוֹס בְּנִי, עַל־פִּי נְבוּאוֹת מִן הֶעָבָר הַנּוֹגְעוֹת אֵלֶיךָ, כְּדֵי שֶׁתִּלָּחֵם בְּעֶזְרָתָן אֶת הַמִּלְחָמָה הַטּוֹבָה, 19 מִתּוֹךְ אֱמוּנָה וּמַצְפּוּן יָשָׁר…"
בפסוק 1 שאול מציג עצמו כשליח של ישוע "עַל־פִּי מִצְוַת הָאֱלֹהִים".

בשיעור שעבר למדנו את הרקע של שאול השליח, ונוכחנו לדעת שישוע המשיח נגלה אליו בדרכו לדמשק לאסור את המאמינים (מעשי השליחים ט).

השליח קיבל את המשימה של ישוע מפיו של חנניה, האיש מדמשק, וראה בזאת מילוי פקודה שניתנה משמים.

כעת הוא מאציל את אותה האחריות והסמכות על טימותיאוס: "אני קיבלתיה מאלוהים ומעביר לך את אותה הסמכות."

איגרת זו נועדה להיקרא לפני הקהילה, וכולם הרי הכירו את שאול השליח ואת סמכותו כשליח במצוות המשיח ישוע! — כעת, היה עליהם להביט אל טימותיאוס ולהבין כי סמכותו אינה נופלת מזו של שאול השליח.

מדוע שאול השליח היה צריך "לשחק" את משחק הכוח הזה?

פסוקים 3-4, 7 עונים על השאלה:

3 כַּאֲשֶׁר הָלַכְתִּי לְמָקֵדוֹנְיָה בִּקַּשְׁתִּי מִמְּךָ לְהִשָּׁאֵר בְּאֶפֶסוֹס וּלְצַוּוֹת עַל כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא יוֹרוּ תּוֹרָה אַחֶרֶת, 4 וְלֹא יִתְּנוּ לִבָּם לְאַגָּדוֹת וּלְסִפּוּרִים אֵין קֵץ עַל תּוֹלְדוֹת הַדּוֹרוֹת, דְּבָרִים הַנּוֹתְנִים מָקוֹם לְחִטּוּטִים וּוִכּוּחִים יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לְתָכְנִית אֱלֹהִים שֶׁיְּסוֹדָהּ בֶּאֱמוּנָה…

7 רְצוֹנָם לִהְיוֹת מוֹרֵי תּוֹרָה, אַךְ אֵין הֵם מְבִינִים לֹא אֶת מַה שֶּׁהֵם אוֹמְרִים וְלֹא אֶת מַה שֶּׁהֵם טוֹעֲנִים בְּתֹקֶף.

בקהילה באפסוס היו אנשים אשר החשיבו עצמם למורים ולימדו תורה שונה מזו ששאול השליח לימד.

מכיוון שבידי שאול השליח הופקדה הבשורה שעליו להעביר (פסוק 11), יוצא מכך שכל לימוד הסוטה מדברו נחשב לתורה אחרת — לסטייה אסורה.

שאול השליח ביקש מטימותיאוס להישאר באפסוס על מנת לסמן את מורי השקר ולדאוג לכך שלא יזהמו את הטוהר הלימודי של הקהילה.
מה לימדו מורי השקר?

אותם מורים טענו שהם מלמדים תורה (פסוק 7), אך במקום ללמד את תורת אלוהים הם התמקדו באגדות, סיפורים ומסורות אשר אינם מבוססים בכתבי הקודש. הם עוררו מחלוקות בין המאמינים.

במקום לבגר ולהשביע רוחנית את המאמינים, הם דיברו הרבה דברי הבל ללא תועלת.

בפסוקים 8-10 שאול השליח מפרט את הטעות של אותם מורים מתעים ומה הסכנה הטמונה בלימוד שכזה:

"אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁהַתּוֹרָה טוֹבָה אִם חַיִּים בָּהּ לְפִי חֻקֶּיהָ. 9 זֹאת יוֹדְעִים אָנוּ, שֶׁחֹק אֵינוֹ נִקְבָּע בִּשְׁבִיל אָדָם צַדִּיק, אֶלָּא מְכֻוָּן הוּא לְמֻפְקָרִים וּלְסוֹרְרִים, לִרְשָׁעִים וּלְחַטָּאִים, לִטְמֵאִים וְעוֹשֵׂי תּוֹעֵבָה, לְרוֹצְחֵי אָב וָאֵם וְלִמְרַצְּחִים,

10 לְזוֹנִים וּלְשׁוֹכְבֵי זָכָר, לְחוֹטְפֵי אָדָם וְשַׁקְרָנִים וְנִשְׁבָּעִים לַשֶּׁקֶר, לְכָל מַה שֶּׁנּוֹגֵד אֶת הַתּוֹרָה הַבְּרִיאָה".

מתברר שאותם מורים לא לימדו נכונה את משמעות התורה.

אלוהים נתן את התורה במעמד הר סיני בידי משה רבינו על מנת שעם ישראל ידע עד כמה אלוהים קדוש ועד כמה אנחנו בני אדם חוטאים וזקוקים לכפרה.

התורה — עשרת הדיברות — ניתנו על מנת שנבין כי אנו חולים במחלה הנקראת "חטא". החטא מונע מאתנו להתחבר עם אלוהים.

התורה לא רק אמרה שאנו חולים בחטא, אלא גם הצביעה על התרופה. היא מלמדת שהתרופה הנצחית נמצאת בידי המשיח ושמה: כפרת חטאים, ישועה — כלומר, חידוש הקשר עם אלוהים.

ובכן, מה נעשה עם המחלה, עם החטא, עד שיבוא המשיח? הרי החטא מונע מאתנו קרבה אל אלוהים.

אלוהים הכין עבורנו את מערכת הקורבנות בבית המקדש על מנת לספק לנו כפרה זמנית עבור החטאים. מכאן, הקורבנות במקדש נועדו מלכתחילה להיות זמניים.

כאשר יבוא המשיח ויכפר על חטאינו פעם אחת ולתמיד, לא יהיה יותר צורך בקורבנות הזמניים שהוקרבו בבית המקדש. בעת הנצח, לא יועלו יותר זבחים וקורבנות.

ישוע המשיח — בן האלוהים — ירד ארצה בדמות אדם כדי לשלם בדמו את מחיר כפרת החטאים שלנו. מי שמאמין שישוע נצלב עבור חטאיו, נחשב בעיני אלוהים לצדיק. המאמין מודע לקיום החטא, ורוח הקודש השוכנת בו מחנכת אותו להישמע ולציית לדבר אלוהים.

מכיוון שישוע המשיח סיפק כפרה נצחית ובכך ביטל את חשיבות העלאת הקורבנות במקדש, אלוהים איפשר לרומאים להרוס את בית המקדש — המרפאה הזמנית לחטאים — לאחר תקומתו של המשיח (דניאל ט 26).

ראוי לציין שחורבן המקדש והעם נבעו מתוך חוסר אמונת העם באלוהים וביטויה בדחיית המשיח (ראה לוקס יט 41 ואילך).
שאול השליח אמר שהתורה טובה ויעילה

למי?

לאותם אנשים אשר עדיין לא נושעו וזקוקים לדעת שהם חולים בחטא; הם חייבים לדעת שהם חוטאים לפני שיוכלו לקוות לכפרה הנצחית. ולכן, שאול השליח מונה רשימה של חטאים המקבילה ברובה לנושאים בעשרת הדיברות.

זאת כדי להראות למי עדיין נועדה התורה (פסוקים 9-10).

אותם מורים מתעים דרשו מהמאמינים הנושעים להמשיך ולמלא אחר תורת הקורבנות והכפרות הזמניות, ובכך הוכיחו שלא הבינו לחלוטין את מהות הכפרה הנצחית של ישוע המשיח. אותה בעיה צצה גם אצל הגלטים ומוזכרת באיגרת אל הרומים פרקים ה—ח.
אם כן, מדוע אותם מורים היו כל כך מסוכנים?

מכיוון שהם לא הבינו את משמעות הישועה על־ידי האמונה. הם לימדו דרך מוטעית שאיננה מאלוהים ולכן הדריכו את שומעיהם בדרך הגיהינום. כל זאת בגלל יומרנותם להציג עצמם כמורים, ולא בגלל טעות תמימה.

אני מקווה שהקהילה תבין את חשיבות הלימוד הנכון. העניין רציני מכיוון שמדובר בחיים או מוות נצחיים!

על מנת להראות את החשיבות של לימוד נכון ומרכז הכובד של האמונה במשיח ישוע,  שאול השליח מציין את עדות חייו כדוגמה:

פסוקים 12-17:

"אֲנִי מַכִּיר טוֹבָה לַנּוֹתֵן בִּי כֹּחַ, לַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ אֲדוֹנֵנוּ, כִּי חֲשָׁבַנִי נֶאֱמָן וּמִנָּה אוֹתִי לְשֵׁרוּתוֹ, 13 אַף שֶׁקֹּדֶם לָכֵן הָיִיתִי מְגַדֵּף, רוֹדֵף וּמְבַזֶּה. אֲבָל רֻחַמְתִּי מִפְּנֵי שֶׁבִּהְיוֹתִי חֲסַר אֱמוּנָה פָּעַלְתִּי בְּלִי דַּעַת,

14 וְחֶסֶד אֲדוֹנֵנוּ שָׁפַע עָלַי יַחַד עִם אֱמוּנָה וְאַהֲבָה אֲשֶׁר בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ. 15 מְהֵימָן הַדָּבָר וְרָאוּי לְהַסְכָּמָה מְלֵאָה, שֶׁהַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ בָּא אֶל הָעוֹלָם לְהוֹשִׁיעַ חוֹטְאִים אֲשֶׁר אֲנִי הַגָּדוֹל בָּהֶם.

16 וְאוּלָם מִשּׁוּם כָּךְ רֻחַמְתִּי, כְּדֵי שֶׁבִּי בָּרִאשׁוֹנָה יַרְאֶה יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֶת כָּל אֹרֶךְ רוּחוֹ, כְּמוֹפֵת לָעֲתִידִים לְהַאֲמִין בּוֹ לְשֵׁם חַיֵּי עוֹלָם.

17 לְמֶלֶךְ הָעוֹלָמִים, הַקַּיָּם לְאֵין קֵץ וְהַבִּלְתִּי נִרְאֶה, אֲשֶׁר הוּא לְבַדּוֹ הָאֱלֹהִים, לוֹ הַכָּבוֹד וְהַתִּפְאֶרֶת לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים."

אף־על־פי ששאול השליח היה בהשכלתו רב יהודי קנאי לתורה, הוא אמר על עצמו שהוא גדול החוטאים! הוא גם אמר שכל עוד היה ללא האמונה, כל מה שהשיג כתואר לימודי היה למעשה חוסר דעת בעיני אלוהים.

מה שהציל אותו היה החסד של המשיח אשר שפע עליו בעקבות האמונה. שאול השליח הדגיש שרק הכפרה של המשיח היא הדרך לחיי עולם ולא שום דבר אחר.

מכאן, לימוד נכון משמעו לקבל את הישועה, למלא את רצון המשיח ולא לחזור אל דברים ישנים.

מדוע שאול השליח בחר בטימותיאוס למשימה הקשה של טיהור הקהילה?

מפני שטימותיאוס היה אדם אשר דאג בראשונה לענייני המשיח ולא לענייניו (פיליפים ב 19-21: "תִּקְוָתִי בָּאָדוֹן יֵשׁוּעַ שֶׁאֶשְׁלַח אֲלֵיכֶם בִּמְהֵרָה אֶת טִימוֹתֵיאוֹס, לְמַעַן אֶתְעוֹדֵד גַּם אֲנִי בְּהִוָּדַע לִי מַה מַּצַּבְכֶם.

20 אֵין לִי אִישׁ תְּמִים דֵּעִים עִמִּי כָּמוֹהוּ, אֲשֶׁר בְּלֵב שָׁלֵם יִדְאַג לְעִנְיְנֵיכֶם. 21 הַכֹּל דּוֹאֲגִים לְעִנְיְנֵיהֶם, לֹא לַדְּבָרִים אֲשֶׁר לַמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ").

אותם מורים מתעים התמקדו בעצמם ובכבודם, ולעומתם טימותיאוס דאג לקדושת אלוהים וטוהר לימוד דברו.
איזו עצה נתן שאול השליח לטימותיאוס על מנת שיצליח?

פסוק 5: "תַּכְלִיתָהּ שֶׁל הַמִּצְוָה הַזֹּאת הִיא הָאַהֲבָה הַנּוֹבַעַת מִלֵּב טָהוֹר, מִמַּצְפּוּן יָשָׁר וּמֵאֱמוּנָה אֲמִתִּית".

טימותיאוס, אתה תצטרך לעמוד מול האנשים בקהילה ולהצביע לעבר אותם מורי שקר. זה לא יהיה קל! — תצטרך להוכיח על סמך דבר אלוהים שהם טועים ומתעים. תוכל לחנך ולצוות איך להתנהג אם תשכיל לעשות זאת באהבה הנובעת מלב טהור;

תוכל לשנות את אורח חייהם אם הם יהיו משוכנעים שאתה עושה זאת לטובתם, ולא מפאת אינטרס אישי! אתה יכול לשנות את לבם אם תבוא לפניהם ותוכיח באהבה ובענווה כי דרכיהם אינן חופפות את דבר ה'.

כאשר תבוא לפני קהל המאמינים עם אהבת אלוהים בלבך, ידיעת דבר ה' במוחך ורוח אלוהים כמדריכך, תקל עליך מלאכת הלימוד של ילדי אלוהים.

הדרך היחידה שבה תוכל להצליח תהיה: אם הקהילה תיווכח שאלוהים הוא זה הדובר דרכך, ולא אתה עצמך! — כאשר אתה חי על־פי הוראת דבר אלוהים אתה מהווה דוגמה. אם אהבתך אליהם תהיה כנה, הם ירגישו בזאת וישמעו לדבריך.

לסיכום:

שאול השליח מבקש מטימותיאוס ללמד את המאמינים באפסוס כיצד להתנהג בבית אלוהים.הצעד הראשון מתחיל בטוהר הלימוד.הבה נלמד את הצעד הראשון ונקפיד על טוהר לימוד הבשורה! נסתכל לעבר המשיח ונעלה אִתו כיתה לעבר הישועה!