האגרת הראשונה לטימותיאוס – שיעור מס' 4

Print Friendly

פרק ב, 15-8 – הכללים לתפילה ציבורית בקהילה על־פי כתבי הקודש

האיגרות של שאול השליח לטימותיאוס ולטיטוס הנן איגרות הדרכה לקהילה. בפרק הראשון שאול השליח ביקש מטימותיאוס להיפטר ממורים מטעים ולשמור מכל משמר את הטוהר הלימודי בבית אלוהים.

בשיעור שעבר למדנו את מרכיבי התפילה וחשיבותה בבית אלוהים.

למדנו שהתפילה הנה הבסיס להשתחוויה הקהילתית ועורק איכות החיים שאלוהים מעניק לילדיו.

בשיעור זה נלמד את הכללים של כתבי הקודש לתפילה ציבורית בקהילה (לא בבית או באופן אישי).

8 רְצוֹנִי שֶׁהָאֲנָשִׁים יִתְפַּלְּלוּ בְּכָל מָקוֹם בִּנְשִׂיאַת יָדַיִם טְהוֹרוֹת, בְּלֹא כַּעַס וּבְלֹא מַחֲלֹקֶת. 9 כְּמוֹ כֵן תַּעֲטֶינָה הַנָּשִׁים תִּלְבֹּשֶׁת הוֹלֶמֶת, בִּצְנִיעוּת וּבְאִפּוּק; לֹא בְּהִתְגַּנְדְּרוּת שֵׂעָר, לֹא בְּזָהָב וּפְנִינִים, וְלֹא בְּמַלְבּוּשִׁים יְקָרִים,

10 אֶלָּא בְּמַה שֶּׁיָּאֶה לְנָשִׁים הַמַּצְהִירוֹת עַל יִרְאַת שָׁמַיִם — בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים. 11 הָאִשָּׁה תִּלְמַד בְּדוּמִיָּה, בְּהַכְנָעָה שְׁלֵמָה. 12 אֵינֶנִּי מַרְשֶׁה לָאִשָּׁה לְלַמֵּד, אַף לֹא לְהִשְׂתָּרֵר עַל הָאִישׁ, אֶלָּא לְהִשָּׁאֵר בְּדוּמִיָּה;

13 כִּי אָדָם נוֹצַר רִאשׁוֹנָה וְאַחֲרֵי כֵן חַוָּה. 14 אָדָם לֹא נִפְתָּה, אֶלָּא הָאִשָּׁה שָׁמְעָה לְקוֹל הַמְפַתֶּה וּבָאָה לִידֵי עֲבֵרָה. 15 אֲבָל הִיא תִּוָּשַׁע בְּלִדְתָּהּ יְלָדִים, אִם תַּעֲמֹד בָּאֱמוּנָה, בָּאַהֲבָה, בַּקְּדֻשָּׁה וּבַצְּנִיעוּת.

בפסוק 8 שאול השליח פונה אל הגברים בלבד ומלמדם כיצד להתפלל, כמו כן את הגישה הנכונה לתפילה בקהילה:

"רְצוֹנִי שֶׁהָאֲנָשִׁים יִתְפַּלְּלוּ בְּכָל מָקוֹם בִּנְשִׂיאַת יָדַיִם טְהוֹרוֹת, בְּלֹא כַּעַס וּבְלֹא מַחֲלֹקֶת."

על־פי הטקסט, ברור שעל הגברים מוטל תפקיד התפילה בציבור.

כאשר אנו רואים אנשים מתפללים, אנו מגלים שישנם כאלו המרימים ידיים, אחרים יורדים על ברכיהם, משלבים ידיים ועוצמים עיניים, וכאלו המביטים לשמים (מלכים א ח 22; דניאל ו 10; לוקס יח 11; בראשית כד 26).

כיצד שאול השליח מבקש מהגברים להתפלל?

מתברר שהמילים "בִּנְשִׂיאַת יָדַיִם טְהוֹרוֹת" לא מתייחסות למצב הפיזי של הידיים, אלא סמל לטוהר הפנימי של האדם.

דוד המלך אמר בתהילים כד 4: "נְקִי כַפַּיִם, וּבַר־לֵבָב אֲשֶׁר לֹא־נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי, וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה." הוא הוסיף בתהילים סו 18 "אָוֶן אִם־רָאִיתִי בְלִבִּי, לֹא יִשְׁמַע אֲדֹנָי."

מתברר ששאול השליח מבקש מהגברים אשר עומדים להתפלל לפני ציבור הקהילה מספר דברים:

א. להימצא נקיים לפני אלוהים.

ב. להימצא נקיים וללא אשמת כעס ומחלוקת לפני האחים המאמינים — כלומר, תפילה מפי גבר שאינו עומד טהור לפני אלוהים, הנה תפילה שאלוהים לא ישמע לה.

אח יקר, לפני שתעמוד בציבור, פנה לאלוהים והתוודה על חטא שקיים, פתור בעיה עם האח או האחות, ואז תוכל לעמוד נקי לפני אלוהים ולפני הקהילה ולהתפלל עבורה (ראשונה ליוחנן א 9).

כמו כן, ראוי לזכור את ההנחיה לגברים הנשואים:

"… וְכֵן אַתֶּם, הַבְּעָלִים, חֲיוּ יַחַד עִמָּהֶן בִּידִיעָה שֶׁהָאִשָּׁה הִיא כְּלִי חַלָּשׁ יוֹתֵר, וּתְנוּ לָהֶן כָּבוֹד כְּשֻׁתָּפוֹת בְּנַחֲלַת חֶסֶד הַחַיִּים, לְמַעַן לֹא תְּעֻכַּבְנָה תְּפִלּוֹתֵיכֶם" (הראשונה לפטרוס ג 7).

והנשים …

לאחר הפניה לגברים, פונה שאול השליח לנשים ומציב לפניהן את הדרך המבורכת לעמוד בציבור. זיכרו! מדובר בתפקוד במסגרת הציבורית בבית הקהילה.

פסוקים 9-10: "כְּמוֹ כֵן תַּעֲטֶינָה הַנָּשִׁים תִּלְבֹּשֶׁת הוֹלֶמֶת, בִּצְנִיעוּת וּבְאִפּוּק; לֹא בְּהִתְגַּנְדְּרוּת שֵׂעָר, לֹא בְּזָהָב וּפְנִינִים, וְלֹא בְּמַלְבּוּשִׁים יְקָרִים, 10 אֶלָּא בְּמַה שֶּׁיָּאֶה לְנָשִׁים הַמַּצְהִירוֹת עַל יִרְאַת שָׁמַיִם — בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים."

בראשונה לפטרוס ג 4-3 נאמר: "וּפְאֵרְכֶן אַל יְהֵא פְּאֵר חִיצוֹנִי שֶׁל מַחְלְפוֹת שֵׂעָר וַעֲדִי זָהָב וּבְגָדִים, 4 אֶלָּא הָאָדָם אֲשֶׁר בְּסֵתֶר הַלֵּב, הַפְּאֵר הַבִּלְתִּי נִשְׁחָת שֶׁל רוּחַ עֲנָוָה וּשְׁקֵטָה אֲשֶׁר יְקָרָה הִיא מְאֹד בְּעֵינֵי אֱלֹהִים."

מדוע שאול השליח מדריך את הנשים להתלבש בצניעות ובאיפוק?

כאשר אנו באים להשתחוות בבית אלוהים, כל תשומת הלב והמחשבה יש להפנות קדימה לעבר אלוהים.

אישה אשר מנסה למשוך את תשומת הלב, ועוד בבית אלוהים, מכריזה שהנה חשובה, או יותר נכון בגדיה ותכשיטיה חשובים יותר מהריכוז בלימוד דבר אלוהים. לא רק שהיא מפריעה לאחרים, אלא היא עצמה עסוקה בהופעתה ובהשפעתה על אחרים.

היא מעמידה את עצמה במרכז, ומסירה משם את אלוהים. מעשה שכזה הנו חטא!

שאול השליח מלמד את הנשים להביט לעבר העיקר בחיים: שהיא תעטר את עצמה לא בדברים חיצוניים, אלא בציות לדבר אלוהים; שיופיה יראה במעשיה עבור אלוהים.

בית אלוהים הנו מפגש להשתחוויה עבור כל בני האדם מכל המעמדות. אסור שאדם כלשהו ירגיש לא בנוח רק בגלל שאינו יכול לקנות חליפה יקרה!

שאול השליח אינו אומר שאסור לענוד תכשיטים וללבוש בגדים יפים, אלא מדריך את הנשים להשתמש בדברים אלו בצורה הולמת, צנועה ושאינה פרובוקטיבית.

ביקרתי בקהילות בארה"ב, ובכל יום ראשון בבוקר הייתה לי הרגשה שרבים הלכו לתצוגת אופנה במקום להשתחוות לאלוהים!

אני מתפלל שלאחר כל אסיפה נחשוב על מה שלמדנו ואיך ליישם זאת בחיינו — לא בשיחות ורכילויות על סוג החליפות והתכשיטים שראינו בקהילה.

הבה נזכור שהמבט של אלוהים הנו מבט שחודר ישר ללב, וכל הלבוש המפואר לא נועד להרשים את אלוהים אלא את האדם בלבד ולכן מקומו לא יהיה בבית אלוהים.

לאחר ששאול השליח הדריך את הנשים לגבי הופעתן החיצונית, הוא ממשיך ומדריך אותן לגבי דרך השתחוותן בקהילה:

פסוקים 11-14:

הָאִשָּׁה תִּלְמַד בְּדוּמִיָּה, בְּהַכְנָעָה שְׁלֵמָה. 12 אֵינֶנִּי מַרְשֶׁה לָאִשָּׁה לְלַמֵּד, אַף לֹא לְהִשְׂתָּרֵר עַל הָאִישׁ, אֶלָּא לְהִשָּׁאֵר בְּדוּמִיָּה; 13 כִּי אָדָם נוֹצַר רִאשׁוֹנָה וְאַחֲרֵי כֵן חַוָּה. 14 אָדָם לֹא נִפְתָּה, אֶלָּא הָאִשָּׁה שָׁמְעָה לְקוֹל הַמְפַתֶּה וּבָאָה לִידֵי עֲבֵרָה".

מילת המפתח ששאול השליח מעלה הנה "הכנעה".

הקהילה באפסוס רק נולדה, והמאמינים הראשונים והצעירים הכניסו את תרבות העולם לתוך הקהילה.

מתברר שתרבות העולם לא עולה בקנה אחד עם רצון אלוהים! היום, כאשר אנשים שומעים את המילה "הכנעה" הם מרגישים נחותים ולא שווים, אך זה לא כך בבית אלוהים!

בבית אלוהים אין שווה יותר או שווה פחות, את כולם אלוהים ברא ועבור כולם המשיח נתן את דמו. באיגרת אל הגלטים ג 28 נאמר: "אֵין יְהוּדִי אַף לֹא גּוֹי, אֵין עֶבֶד אַף לֹא בֶּן חוֹרִין, לֹא זָכָר אַף לֹא נְקֵבָה, מִשּׁוּם שֶׁכֻּלְּכֶם אֶחָד בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ."

במשיח גברים ונשים שווים, כלומר שהדרך לישועה גם עבור יהודי או גוי, עבד או אדון, הנה זהה.

אלוהים קבע סדר בכל פרט בחיינו, בין אם בבית או בבית הקהילה.

על מנת שהתא המשפחתי ובית אלוהים ינוהלו בסדר ובמופת ולא באנרכיה, קבע אלוהים תפקידים לבני המינים. אין הבדל ערכי בין המינים, אלא שוני תפקידים.

ראשונה לקורינתים יא 3: "רֹאשׁ כָּל אִישׁ הוּא הַמָּשִׁיחַ, וְרֹאשׁ הָאִשָּׁה הוּא הָאִישׁ, וְרֹאשׁ הַמָּשִׁיחַ הוּא אֱלֹהִים."

אפסים ה 33-21: הגבר מחויב לאהוב את אשתו ולכבדה, והאישה מחויבת להיכנע לבעלה.

ראשונה לפטרוס ג 7: הגברים מחויבים לכבד ולאהוב את נשותיהן על מנת שאלוהים ישמע לתפילותיהם.

הסיבה שאלוהים דורש מהנשים לא ללמד גברים בקהילה לא נובעת משנאה או מחוסר אהבה, אלא על מנת לשמור על סדר ואחריות במסגרת הקהילה.

שאול השליח מבקש מהאישה להישאר בדומיה במהלך ההשתחוויה של הקהילה — כלומר, אינן יכולות להתפלל בקול רם גם באסיפת תפילה.

לכן, אצלינו, בזמן אסיפות התפילה, הגברים והנשים נפרדים לחדרים שונים. זאת על מנת לאפשר להן להתחבר אחת עם רעותה, לחלוק ביניהן בקשות תפילה ונושאים אישיים הראויים למסגרתן ולפרטיותן כך תוכלנה להתפלל ביחד ובקול.

תפקידי הנשים מאוד מגוונים בקהילה: לימוד נשים, שיחות אישיות עם נשים והדרכה בנושאים שראוי שנשים תלמדנה. לימוד ילדים ונוער, והדרכה כאשר אחריות הפגישה מוטלת על הגבר (טיטוס ב 3-4; השנייה לטימותיאוס א 5, ג 15; מעשי השליחים יח 24-28).

ולכן אם דרך מסוימת נועדה לקבוצה ספציפית, אין הדבר פוסל ומטיל דופי בקבוצה אחרת. להזכירכם: מדובר פה על סדר ואחריות, ולא על שינוי בערך האדם (בשיעורים הבאים נרחיב בנושא).

ישנן נשים שמקבלות צמרמורת כאשר אומרים להן להיכנע לבעליהן וכי ישנם תפקידים שלא יועדו להן!

רבותיי, לא אנחנו הגברים קבענו את נטל התפקידים במסגרת הקהילה, ולכן כל סירוב וחוסר משמעת לגבי ההנחיות הללו הנם מרידה בדבר אלוהים!

שאול השליח אומר כי כבר מסדר בראשית אלוהים ברא את הגבר ראשון וקבע כי הוא יהיה אחראי על האישה (ראה גם ראשונה לקורינתים יא 1-10).

סיבה נוספת קשורה לחטא הראשון. השטן פיתה את האישה (בראשית ג; שנייה לקורינתים יא 3); — ואדם, במקום להיות אחראי ולמנוע מאשתו ליפול בחטא, שמע לה! הוא לא ציית לאלוהים וכך הוצג החטא הראשון לעולם.

מכאן, בגלל שאדם לא ביצע את המוטל עליו: להיות אחראי על מעשי אשתו, כל שאר  האנושות סובלת (רומים ה 19).

במילים אחרות: אם הקהילה תנהג על־פי ההנחיות האלוהיות וכל איבר בה יפעל על־פי הנטל שאלוהים הפקיד בידו, כי אז אלוהים יברך אותנו ונימנע מלטעות.

פסוק 15 מאוד מעניין: "… הִיא תִּוָּשַׁע בְּלִדְתָּהּ יְלָדִים, אִם תַּעֲמֹד בָּאֱמוּנָה, בָּאַהֲבָה, בַּקְּדֻשָּׁה וּבַצְּנִיעוּת."

שאול השליח הרי כבר מדבר אל אנשים מאמינים בקהילה, וברור מעל לכל ספק שישועה וסליחת חטאים באים בעקבות אמונה בישוע המשיח ולא בגלל הריון (רומים י 9-10).

אם כך למה מתכוון שאול השליח?

המילה "תִּוָּשַׁע" במקור היווני (ספר הברית החדשה נכתב במקור ביוונית) גם מתייחסת להצלה, הגנה.

שאול השליח לא בחר את הפרק כדי "לרדת" על הנשים, ולכן הוא מסיים אותו בעובדה שאישה יכולה למצוא את הגנתה וכבודה בעזרת העדות שבגידול ילדיה על בסיס האמונה והציות לאלוהים —

  כלומר, אם האישה תציית לחוקי הסדר שאלוהים קבע עבורה כי אז ביטחונה ומקומה המכובד מובטחים.

סיכום:

אלוהים מדריך את ילדיו לשמור על טוהרם הרוחני, על סדר והאחריות שהוא קבע עבורם על מנת שיוכלו להתברך ולקבל את כל הבטחותיו.

אף־על־פי שלפני אלוהים אנו שווים —  ללא הבדל מין וגזע —  הרי הוא דורש כי נשמור על סדר התפקידים.

רבותיי, הבה נקבל בהכנעה את ייעודנו מאלוהים. נשמור כל אחד על תפקידו באהבה, בשמחה ובצניעות על מנת שהקהילה תגדל, תביא ברכה לחיי כל אחד מאתנו, וכבוד לאלוהים!