האגרת הראשונה לטימותיאוס – שיעור מס' 8

Print Friendly

פרק ה, פסוק 1 – משמעת קהילתית

בשיעור זה נלמד קטע מהראשונה לטימותיאוס פרק ה. הנושא מעניין אך קשה ולא נעים לביצוע! הפעולה נקראת: "משמעת קהילתית".

קהילת ירושלים בית גאולה ממשה את הכתוב בנוגע למשמעת קהילתית פעמיים במהלך שלוש וחצי השנים הראשונות לקיומה.

בכל פעם הדבר היה קשה ורגשי, אך התוצאה הסופית הייתה ברכה גדולה, מכיוון שהלכנו בתמימות וביצענו את מצוות אלוהים — גם אם מהלך העשייה לא היה נעים.

בפרק ה פסוק 19 שאול השליח מנחה את טימותיאוס כיצד לנהוג בכל הנוגע להאשמות כלפי זקן קהילה, או איך לשמור על שמו מרכילות לא מבוססת:

"אַל תְּקַבֵּל דְּבַר קִטְרוּג עַל זָקֵן, בִּלְתִּי אִם עַל־פִּי שְׁנַיִם אוֹ שְׁלוֹשָׁה עֵדִים".

צעד ראשון: "אחד על אחד"

כדי ללמוד נכונה את הנושא באופן כללי, נפנה לספר מתי פרק יח מפסוק 15 ונבחן איך עלינו לנהוג אם ראינו אח או אחות הסוטה מדרך הישר. את אותה הנחייה ניישם גם לגבי זקן הקהילה:

מתי יח 15: "אִם יֶחֱטָא לְךָ אָחִיךָ, לֵךְ וְהוֹכֵחַ אוֹתוֹ בֵּינְךָ וּבֵינוֹ לְבַד. אִם יִשְׁמַע לְךָ, קָנִיתָ לְךָ אֶת אָחִיךָ".

במידה ואחיך (הפיזי או הרוחני) חטא לך, לך אתה אליו ודבר עמו. אל תערב אחרים או תפרסם את הבעיה, אלא אתה לבדך נסה להבריא את הבעיה אתו.

מדוע?

א. ייתכן כי החטא נעשה שלא ביודעין;

ב. במידה והחטא נעשה ביודעין, צורת גישתך, צניעותך ואהבתך יעזרו לאחיך לחזור בתשובה ולהתנצל (הפורום המינימלי יעזור בשלב זה).

אף אחד מאתנו אינו אוהב ביקורת, אך כשהיא באה, ותמיד היא באה, היא הרבה יותר נעימה כשהיא צנועה ומכובדת, ומעל הכל — אוהבת ושואפת לתקן.

שאול השליח כתב באיגרת אל הגלטים פרק ו 1 כי עליהם להקים (להרים, להבריא) את החוטא. זאת אומרת לעזור לו ולא רק להכות בו, להבריא אותו ולא לגרום לו להישאר בחטא:

הגלטים ו 1: "אַחַי, אִם יִכָּשֵׁל אִישׁ מִכֶּם בְּאֵיזוֹ עֲבֵרָה, אַתֶּם הָאֲנָשִׁים הָרוּחָנִיִּים תָּקִימוּ אוֹתוֹ בְּרוּחַ שֶׁל עֲנָוָה; וְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא תָּבוֹא גַּם אַתָּה לִידֵי נִסָּיוֹן".

גם בשנייה לטימותיאוס ב 24-26, עבד ה' מתבקש להוכיח בענווה, בסבלנות ובנוחות את האח הטועה על מנת לפכוח את עיניו שיסור מטעותו.

זכרו! כל אחד מאתנו יכול ליפול בחטא, וכל אחד היה רוצה מעט הבנה וחיבה גם בשעה קשה.

בספר ויקרא יט 17 נאמר: "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ, הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ, וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא".

התנ"ך מצווה עליך להוכיח את אחיך על מנת שלא תשאיר שנאה, או דבר נגדו, בלבבך. אלוהים רוצה שילדיו ישמרו על קשר טהור זה עם זה.

מה כל כך חשוב בפתרון מהיר של הבעיה?

הקהילה הנה גוף המשיח (אפסים ה). אם שני איברים לא יוכלו לתפקד, הגוף יהיה פגום. אם הבעיה לא תיפתר במהירות, תמיד תהיה לה נטייה לגדול ולהתפשט. לכן, ככל שתיפתר מהר כך ייטב לכולם! — "אַל תִּתְּנוּ מָקוֹם לַשָֹטָן" (אפסים ד 27).

יעקב אומר באיגרתו (ה 19-20) כי אדם המשיב אח מחטא יכסה על המון פשעים — כלומר, ככל שהתוכחה תהיה מהירה ונכונה, יפסיק האח לחטוא ופחות פשעים יתבצעו.

במידה והאח ישכיל להבין שאתה רק רוצה את טובתו ושהתוכחה מבוססת על דבר ה', הוא יחזור לדרך הישר ויראה בך אח נאמן ואוהב. כך הקשר ביניכם ישתפר ושם ה' יתפאר.

צעד שני: "קח אתך עוד אחד או שניים"

מה קורה אם האח החוטא מסרב לשמוע לך וממשיך בחטא?

מתי יח 16: "וְאִם לֹא יִשְׁמַע, קַח אִתְּךָ עוֹד אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם, כְּדֵי שֶׁעַל־פִּי שְׁנַיִם אוֹ שְׁלוֹשָׁה עֵדִים יָקוּם כָּל דָּבָר."

הבסיס לדרישה מופיע בספר דברים יט 15-21. במידה והאח דוחה את הביקורת, פנה אליו עם עוד עדים וחלוק עמם ביושר את כל הנתונים שבידך.

ייתכן שאתה לא צודק, והאחים פשוט יאירו את טעותך! במידה והאחים בדעה שאתה צודק, פנו שניכם או שלושתכם אל האח החוטא — ובגישה נכונה הוכיחו אותו על טעותו.

צעד שלישי: "הגד לקהילה"

מה יקרה אם הוא לא ישמע גם לשאר האחים?

מתי יח 17: "אִם לֹא יִשְׁמַע לָהֶם, הַגֵּד לַקְּהִלָּה; וְאִם לֹא יִשְׁמַע גַּם לַקְּהִלָּה, שֶׁיִּהְיֶה לְךָ כַּגּוֹי וְכַמּוֹכֵס".

השנייה לתסלוניקים ג 14-15: "אִם מִישֶׁהוּ לֹא יְצַיֵּת לַדְּבָרִים שֶׁכָּתַבְנוּ בָּאִגֶּרֶת, צַיְּנוּ לָכֶם אֶת הָאִישׁ הַזֶּה וְאַל תִּתְעָרְבוּ עִמּוֹ, לְמַעַן יֵבוֹשׁ. אֲבָל אַל תַּחְשְׁבוּהוּ לְאוֹיֵב, אֶלָּא הוֹכִיחוּ אוֹתוֹ כְּאָח."

בשלב זה החטא כבר לא מוסתר, אלא מובא לפני הקהילה יחד עם עדות האנשים המעורבים. גם במעמד זה האח יכול לחזור בו ולהפסיק עם החטא.

במידה ויסרב, הקהילה מצווה להעניש את אותו אדם בכך שלא יהיה יותר חלק ממנה וחטאו לא ישפיע על טוהר הקהילה. כאשר העניין כולו מובא לפני הקהילה ונשלם לפניה, אין יותר סודות או סיבה לדבר על הנושא וכך תמנע רכילות.

איך עלינו להתייחס לאותו אדם ומדוע?

אותו אדם לא נחשב יותר כאח בקהילה, אלא כזר. הוא זכאי לשמוע את דבר ה' אך לא ראוי להתחברות עם גוף המשיח. ניתנת לו האפשרות לבוא לקהילה ולשמוע את לימוד דבר ה', כי כך ייתכן שילמד וישתכנע כי טעה ודבר ה' צודק.

אנו מנועים להתחבר עמו בביתנו, בסעודת האדון ובפעילויות חברתיות של הקהילה. עליו להבין כי גוף המשיח השומר על טוהרו, אין לו חלק עם אדם החוטא ביודעין שאינו מוכן להפסיק עם חטאו ולחזור למוטב.

לא בכל מקרה מתאפשר לאדם להשתתף באסיפות!

באיגרת לרומים פולוס מדריך את הקהילה להרחיק מתוכה את אלו אשר מעוררים מחלוקות ופועלים בניגוד ללימוד:

רומים טז 17: "וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם, אַחַי: הִשָּׁמְרוּ מִן הַמְעוֹרְרִים מַחֲלוֹקוֹת וּמִן הַמַּכְשִׁילִים, הַפּוֹעֲלִים בְּנִגּוּד לַלִּמּוּד שֶׁלֻּמַּדְתֶּם, וְהִתְרַחֲקוּ מֵהֶם."

האם הכוונה היא להרחיק מהקהילה כל אדם שאינו חושב כמונו? חס וחלילה! אך מי שאינו מקבל את בסיס האמונה של הקהילה ופונה ליחידים בסתר או בגלוי כדי ללמד כנגד — אותו נרחיק על מנת לשמור על טוהר הלימוד.

אנו לא בונים מנגנון אטום לביקורת, אלא מנגנון שבו לכולם הזכות והחובה לדבר ולבקר, אך על בסיס ההנחיה התנ"כית הישרה והתמימה.

לפנינו מקרה שארע בקהילה: במהלך שיעור, מישהו פנה לאנשים בטענה שמה שהם שומעים אינו נכון. ארבע פעמים פנינו אליו, ובאהבה רבה ביקשנו ממנו שישוחח עמנו אם ידועה לו טעות לימודית כלשהי.

אותו אדם התעקש להפיץ את רעיונותיו הפסולים, ולכן ביקשנו ממנו בצורה יפה שלא לבוא יותר לקהילה אם כל מטרתו היא להפיץ בשורה חדשה.

אם מישהו חושב שאנו מלמדים טעות וברצונו לתקן, הוא מוזמן — בכל שעות היממה — לדבר עם זקני הקהילה ולהוכיח להם כי הם טועים.

בכל מקרה, אין לו זכות להפיץ לימוד הנוגד את לימוד הקהילה בין חברי הקהילה, בתוך אסיפת הקהילה או מחוצה לה.

סלחו כפי שנסלחתם

בספר מתי פרק יח ישוע ממשיך את הדרכתו בנוגע להתנהגותנו כלפי אח טועה:

מתי יח 21-22: "כֵּיפָא נִגַּשׁ וְשָׁאַל אוֹתוֹ: 'אֲדוֹנִי, כַּמָּה פְּעָמִים יֶחֱטָא לִי אָחִי וְאֶסְלַח לוֹ? הַאִם עַד שֶׁבַע פְּעָמִים?' הֵשִׁיב לוֹ יֵשׁוּעַ: אֵינֶנִּי אוֹמֵר לְךָ עַד שֶׁבַע פְּעָמִים אֶלָּא עַד שִׁבְעִים וָשֶׁבַע".

הוא מורה לנו לסלוח לפחות "שִׁבְעִים וָשֶׁבַע" פעמים לאח שחטא לנו.

משמעת קהילתית אינה מוציאה להורג אח טועה, אלא מבהירה לו את חומרת מעשיו בכך שאינו מתקן את דרכו וחוזר לדרך ה'. משמעת קהילתית משאירה לפניו דלת רחבה של ידיים מחבקות ומוכנות לסליחה — במידה ויחזור מחטאו.

משמעת קהילתית דורשת טהר־ידיים (נקיון־כפיים).

כיצד נוכל לדרוש מאדם להפסיק לחטוא אם השאר חיים כמוהו? האם אנו חבורת רודנים השומרים על עסק פרטי? חס וחלילה! אנו מופקדים על טוהר וקדושה בבית אלוהים. מסיבה זו עלינו להימצא קדושים ונקיים מטומאה.

בקהילה אין שוטרים שתפקידם לרחרח ולהעניש! הקהילה מוציאה לפועל את רצון אלוהים הכתוב בדברו בכל הקשור לשמירת טוהרה, וזאת על מנת להחזיר למוטב אח חוטא.

כיום, מעטות הקהילות המעזות להפעיל עונש קהילתי. הן מפחדות מהדים ומפירוד אנשים מהקהילה. קהילות שכאלו מתרצות את חוסר ציותן במשפטים כגון: "זה חייו! זה עניינו לפני אלוהים… שאלוהים ישפוט אותו!" הן לא מבינות שאלוהים הטיל בידיהן את הסמכות והאחריות הזו.

כאשר קהילות אינן מצייתות לאלוהים בתחום זה, אותו אדם חוטא ממשיך להיות מעורב בקהילה ולמעשה מטמא והורס את גוף המשיח.

למרות שמשמעת קהילתית אינה נעימה, היא פעולה הכרחית כדי לשמור על קהילה מבורכת וגדלה (ראה דוגמה שלילית בראשונה לקורינתים פרק ה).

לאורך כל הכתובים אלוהים הוכיח את עזרתו וברכתו לאלו שהוציאו לפועל את דברו גם במצבים מאוד לא נוחים.

סיכום:

משמעת קהילתית נובעת מן הצורך לשמור על טוהר גוף המשיח — הקהילה. באותה מידה שהורים פועלים בנחישות ומתוך אהבה לשמור על טוהר חינוך ילדיהם, כך גם משמעת קהילתית נובעת מאהבה.

משמעת קהילתית נועדה לעזור לחוטא להפסיק לחטוא, ולכן היא דבר חיובי.

אלוהים האציל את סמכותו בידי הקהילה על מנת ללמד, וגם בצורה חריפה, את חשיבות הטוהר הנחוץ מכל איבר בגוף המשיח.

אלוהים מדריך אותנו לבצע את הליך המשמוע הקהילתי בחכמה, באהבה ובצניעות על מנת להראות את אהבת אלוהים גם בחינוך כואב.

אלוהים מוכיח את אהבתו במהלך ענישתו את ילדיו, בכך שהוא משאיר לפניהם את דלתו פתוחה תמיד אם יחליטו לחזור לדרכו.

הבה נביט על עצמנו בכל יום כדי שנסיר כל חטא בתחילת הוויתו. אם נשמור על מילוי רצון אלוהים, לא נצטרך להתעסק בנושא קשה זה! אדרבה, נהנה משפע ברכות אלוהים בגלל ציותינו.
מראי־מקום לנושא משמעת קהילתית:

מתי יח 15-18; ראשונה לקורינתים ה; שנייה לקורינתים ב 6-11; גלטים ו 1-3; שנייה לתסלוניקים ג 6-16; שנייה לטימותיאוס ב 23-26; טיטוס ג 10; שנייה ליוחנן 9-11.