האיגרת אל הקולוסים – שיעור מס' 4

Print Friendly

פרק א, פסוקים 9-12

בשיעור שעבר למדנו את הקשר בין אמונה כנה, אהבה ותקווה.

א. אמונה אמיתית ויציבה היא כזו אשר מעמידה את ישוע כאדון ומושיע במרכזה.

ב. אמונה כנה וחיה מתבטאת בעיקר בעזרה, לימוד, הדרכה, נתינה וכל זאת בענווה לשאר האחים בגוף המשיח; ובמילה אחת – אהבה כנה.

ג. תקוותו של המאמין היא מימוש ישועתו; זאת אומרת, לחיות ולשרת את המשיח לנצח.

אמונה יציבה וכנה – כזו הנראית באהבה בין האחים, היא התרגול הטוב ביותר לילדי אלוהים העומדים לממש את תקוותם עם האדון.

תזכורת:

איגרת זו נכתבה לאור מצב שבו פילוסופיות זרות נכנסו לקהילה. כל אותם ספסרים רוחניים טענו כי בידם החכמה העליונה – הידע לשלמות רוחנית.

אותם טועים ומטעים ניסו להסיט את המאמינים מדרך האמונה הפשוטה והאמיתית בישוע כאדון ומושיע. לכן, שאול השליח מבהיר למאמינים, ודרכם לנו: מהו מקור החכמה העליונה ומהם פירותיה ומטרתה.

פסוקים 9-12:

9 "מִשּׁוּם כָּךְ גַּם אָנוּ, מִיּוֹם שֶׁשָּׁמַעְנוּ אֶת זאת, אֵינֶנּוּ חֲדֵלִים לְהִתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם וּלְבַקֵּשׁ שֶׁתִּמָּלְאוּ דַּעַת רְצוֹנוֹ, בְּלִוְיַת כָּל חָכְמָה וּתְבוּנָה רוּחָנִית,

10 לְמַעַן תִּתְהַלְּכוּ כַּיָּאוּת לִפְנֵי הָאָדוֹן, כְּכָל חֶפְצוֹ, וּלְמַעַן תָּנִיבוּ פְּרִי בְּכָל מַעֲשֶׂה טוֹב וְתִגְדְּלוּ בְּדַעַת אֱלֹהִים,

11 וְתִתְחַזְּקוּ בְּכָל כּוחַ כְּפִי עוצֶם כְּבוֹדוֹ, וְתִהְיֶה לָכֶם סַבְלָנוּת וְאורֶךְ רוּחַ בַּכּל, וּבְשִׂמְחָה

12 תִּתְּנוּ תּוֹדָה לְאָבִינוּ שֶׁהִכְשִׁיר אֶתְכֶם לְהִשְׁתַּתֵּף בְּנַחֲלַת הַקְּדוֹשִׁים בָּאוֹר."

שאול השליח אומר: "מִשּׁוּם כָּךְ גַּם אָנוּ, מִיּוֹם שֶׁשָּׁמַעְנוּ אֶת זאת, אֵינֶנּוּ חֲדֵלִים לְהִתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם…" (פסוק 9).

מה שאול השליח שמע?

מהיום ששמענו את החדשות הטובות המתארות את אמונתכם היציבה ופועלכם הנכון, מהיום ששמענו על אהבתכם שברוח… (פסוקים 8-3, בעיקר פסוק 6).

שאול השליח שמח כי למרות הלחץ ממורי שקר המנסים להחדיר פילוסופיות זרות, ממשיכים המאמינים לשמור על יציבות רוחנית, ועל כך הוא מודה לאלוהים ומתפלל עבורם.

בפסוק 9 אנו עדים לתפילה מאוד מיוחדת של שאול השליח עבור הקולוסים: "שֶׁתִּמָּלְאוּ דַּעַת רְצוֹנוֹ, בְּלִוְיַת כָּל חָכְמָה וּתְבוּנָה רוּחָנִית."

עד כמה מיוחדת בקשתו של שאול השליח?

להלן פירוט הבקשה ומשמעותה:

א. "תִּמָּלְאוּ דַּעַת רְצוֹנוֹ (רצון אלוהים)."

האם אנשים פשוטים כמונו יכולים להתקרב ולדעת את רצונו של בורא עולם… את כל רצונו?

1. אלוהים רוצה שנדע את רצונו: "… אֱלוהֵי אֲבוֹתֵינוּ בָּחַר בְּךָ לָדַעַת אֶת רְצוֹנוֹ…" (מעשי השליחים כב 14; קולוסים ג 16: "דְּבַר הַמָּשִׁיחַ יִשְׁכּון נָא בְּקִרְבְּכֶם בְּשֶׁפַע…" 

2. הוא רוצה שנבין את רצונו: "לָכֵן אַל תִּהְיוּ חַסְרֵי דַעַת, אֶלָּא הָבִינוּ לָדַעַת מָה רְצוֹנוֹ שֶׁל הָאָדוֹן" (אפסים ה 17).

3. ה' אומר לנו את כל מה שהוא רוצה מאיתנו, ורצונו אינו נסתר: "לא אוֹסִיף לִקְרא לָכֶם עֲבָדִים, כִּי הָעֶבֶד אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֶת אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֲדוֹנָיו. קָרָאתִי לָכֶם 'יְדִידִים', מִפְּנֵי שֶׁהוֹדַעְתִּי לָכֶם אֶת כָּל אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מֵאֵת אָבִי" (יוחנן טו 15).

כל הנתונים אודות אלוהים ורצונו כתובים בספר ברור שנקרא: תנ"ך.

קריאה ולימוד מדבר אלוהים יניבו ידיעה בכל הנוגע לרצון אלוהים.

שאול השליח אומר: "תִּמָּלְאוּ בדעת אלוהים". משמעות המילה "תִּמָּלְאוּ" בהקשר הזה הנה: תהיו מצוידים מכף רגל ועד ראש. זה כמו אדם המצטייד בכל הדרוש לטיול ארוך.

ההנחיה הזו מאוד דומה לפסוק אחר שאמר שאול השליח לאפסים: "הִמָּלְאוּ בְּרוּחַ!" (ה 18). הכוונה הייתה: היו נשלטים על-ידי הדרכת רוח הקודש. לא רצוני, אלא רצונו!

על אותו משקל, כאשר שאול השליח אמר לקולוסים: "הימלאו בדעת אלוהים", הוא מתכוון:

תנו למלוא דעת אלוהים למלא אתכם כך שרצונכם יפעל על פי דעתו ולא על פי דעתכם.

ההנחיה הזו מאוד חשובה לאור השפעת אותם מורי שקר הטוענים כי קיימת חכמה ודעת ממקור אחר.

שאול השליח מבהיר בדרך שאינה משתמעת לדו פנים: כל הדעת קיימת בישוע – "הֵן בַּמָּשִׁיחַ, בְּגוּפוֹ, שׁוֹכֵן כָּל מְלוֹא הָאֱלֹהוּת" (ב 9).

שאול ממשיך ואומר:

ב. "בְּלִוְיַת כָּל חָכְמָה וּתְבוּנָה רוּחָנִית" (א 9).

בעוד שכל אחד יכול לקרא את התנ"ך, הרי שחכמה ותבונה רוחנית ניתנים רק על-ידי אלוהים, על-ידי נוכחות ופעולת רוח הקודש במאמין (ראשונה לקורינתים ב 1-10).

הכתוב אומר: "כְּדֵי שֶׁאֱלוהֵי אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, אֲבִי הַכָּבוֹד, יִתֵּן לָכֶם רוּחַ שֶׁל חָכְמָה וְהִתְגַּלּוּת שֶׁתֵּיטִיבוּ לָדַעַת אוֹתוֹ, וְיָאִיר עֵינֵי לְבַבְכֶם לָדַעַת מַהִי הַתִּקְוָה הַצְּפוּנָה בִּקְרִיאָתוֹ…" (אפסים א 17-18);

"אִישׁ מִכֶּם אִם יֶחְסַר חָכְמָה, יְבַקֵּשׁ מֵאֱלֹהִים הַנּוֹתֵן לַכּל בִּנְדִיבוּת…" (יעקב א 5).

למה הכוונה?

  • רוח הקודש השוכן בי, לוקח את המילים שקראתי על אלוהים בדברו, ומאפשר לי להבינם בדרך נכונה המופנמת לחיי.
  • רוח הקודש מאפשר לי להשתמש באותו ידע ודעת אלוהים – ברגע, בזמן ובדרך הנכונה והרצויה לאלוהים; וכך הופך את הידע לדבר מעשי אשר מתבצע בחכמה ותבונה רוחנית.

לדוגמה:

א. אנו קוראים בתנ"ך את הציווי לעזור אחד לשני (יעקב ב).

עזרה יכולה להיות הרסנית ומפנקת אך גם עוזרת, מחנכת ובונה. בעזרת כוח רוח הקודש אנו יכולים ליישם את ההדרכה התנ"כית כך שתועיל לאח, לא תפנק או תפגע בו.

יישום נכון של דבר אלוהים בעזרת רוח הקודש, יניב תוצאה מבורכת. אלוהים יקבל את הכבוד, ואנו נגדל בניסיון ובהתנסות עם אלוהים.

הדוגמה לעיל הנה המשמעות של פסוקים 10-12:

"לְמַעַן תִּתְהַלְּכוּ כַּיָּאוּת לִפְנֵי הָאָדוֹן, כְּכָל חֶפְצוֹ, וּלְמַעַן תָּנִיבוּ פְּרִי בְּכָל מַעֲשֶׂה טוֹב וְתִגְדְּלוּ בְּדַעַת אֱלוהִים, וְתִתְחַזְּקוּ בְּכָל כּוחַ כְּפִי עוצֶם כְּבוֹדוֹ, וְתִהְיֶה לָכֶם סַבְלָנוּת וְאורֶךְ רוּחַ בַּכּל, וּבְשִׂמְחָה תִּתְּנוּ תּוֹדָה לְאָבִינוּ שֶׁהִכְשִׁיר אֶתְכֶם לְהִשְׁתַּתֵּף בְּנַחֲלַת הַקְּדוֹשִׁים בָּאוֹר."

שאול השליח התפלל עבור המאמינים בקולוסה על מנת שהבנתם העמוקה את אלוהים תבוא לידי ביטוי בחיים הרצוים לאלוהים, ולא כמו המורים המטעים המלמדים תיאוריה שאין בה כל תועלת מעשית.

פסוקים 10-11 מבהירים בצורה מאוד ברורה כי הגדילה בידיעת אלוהים – הבגרות הרוחנית – נובעת מתוך יישום גדל וגובר של רצון אלוהים בחיי המאמין.

גדילה ביישום וציות הנם המרכיבים הבונים את האופי המשיחי.

למה הכוונה?

אלוהים אינו אדיש לציותינו לדברו. אלוהים עונה לנו בכך שהוא מברך את פועלנו, הוא מחזק אותנו וממלא את מחסורינו. דרך תשובתו אנו לומדים לבטוח בו, להכיר אותו באופן אישי וכך אנו רוצים לדעת יותר אודותיו.

מאמין כנה הלומד יותר אודות אלוהים, מניב עשייה מדויקת ומכוונת אשר תניב קשר אישי וקרוב יותר עם אלוהים.

איך ניתן למדוד את קירבתו של אדם לאלוהים, ובגרותו הרוחנית?

על-ידי גדילה של כל אחד מתכונות פרי הרוח:

"וְתִתְחַזְּקוּ בְּכָל כּוחַ כְּפִי עוצֶם כְּבוֹדוֹ, וְתִהְיֶה לָכֶם סַבְלָנוּת וְאורֶךְ רוּחַ בַּכּל…" (פסוק 11).

"פְּרִי הָרוּחַ הוּא אַהֲבָה, שִׂמְחָה, שָׁלוֹם, אורֶךְ רוּחַ, נְדִיבוּת, טוּב לֵב, נֶאֱמָנוּת, עֲנָוָה, רִסּוּן עַצְמִי — עַל מִדּוֹת כָּאֵלֶּה אֵין תּוֹרָה חָלָה" (גלטים ה 22-23).

כל התכונות המצביעות על הסתמכות מוחלטת על אלוהים, כוחו, ותזמון פועלו בחיינו. תכונות אשר מצביעות על ניסיון אישי עשיר, קרוב ומבורך עם אלוהים.

שימו לב לפסוק 12: "וּבְשִׂמְחָה תִּתְּנוּ תּוֹדָה לְאָבִינוּ שֶׁהִכְשִׁיר אֶתְכֶם לְהִשְׁתַּתֵּף בְּנַחֲלַת הַקְּדוֹשִׁים בָּאוֹר."

עוד לא נולד אדם אשר הלך עם אלוהים באמונה כנה וביטחון ואשר סיים את חייו באכזבה מאלוהים. דוד המלך אמר: "נַעַר הָיִיתִי, גַּם־זָקַנְתִּי וְלֹא־רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב; וְזַרְעוֹ, מְבַקֶּשׁ־לָחֶם." (תהילים לז 25).

הליכה עם אלוהים תמיד תגרום לנו להודות לו; כזה הוא אלוהים, וכה גדול חסדו וטובו!

פסוק 12 מאפשר לנו לקבל מבט לעבר עיסוקנו בשירות אלוהים בנצח. שאול השליח מודה לאלוהים על כך שהוא מכשירו להשתתף בנחלת הקדושים.

במילים אחרות: אם ידיעת רצון אלוהים בלווית חכמה ותבונה רוחנית מהווים הכשרה, הרי שבנחלת הקדושים – בשלב הנצח – זה בדיוק מה שנעשה.

נדע את אלוהים בצורה מוחלטת ונשרת אותו במלוא החכמה והתבונה הרוחנית.

סיכום

א. שאול השליח שמח שאמונת הקולוסים יציבה ומבוססת מכיוון שאמונה יציבה מובילה למעשים נכונים. במילים אחרות: מה שאתה מאמין קובע מה אתה עושה ואיך אתה עושה.

ב. פסוקים 9-12 מזכירים לנו עד כמה קריטי להקדיש זמן איכותי ללימוד דבר אלוהים ותפילה.

ישוע אמר: "הַמְנַחֵם, רוּחַ הַקּודֶשׁ שֶׁהָאָב יִשְׁלַח לָכֶם בִּשְׁמִי, הוּא יְלַמֵּד אֶתְכֶם הַכּל וְיַזְכִּיר לָכֶם כָּל מַה שֶּׁאֲנִי אָמַרְתִּי לָכֶם" (יוחנן יד 26).

מכאן, דבר אלוהים הנו חומר הגלם של רוח הקודש.

הרבה חומר גלם: ידיעה רבה של דבר אלוהים – יש תוצר מדויק, ברור ומבורך יותר.

ג. לימוד דבר אלוהים וציות לדברו הנו תהליך המכשיר אותנו לשרת בצורה חכמה ונבונה את בורא העולם.

הבה ננצל את תקופת ההכשרה בחיים אלו בדרך מכובדת, כדי שנזכה להודות לאלוהים ולשרת אותו בכבוד בתקופה של הנצח.