האיגרת אל הקולוסים – שיעור מס' 6

Print Friendly

פרק א, פסוקים 15-17 – ישוע המשיח כבורא וכמקיים הבריאה

שאול השליח מתאר את אלוהותו של ישוע ב-4 תפקידים על מנת לעודד את המאמינים בקולוסה להתמיד ולהתמקד בישוע בדעת ובמעש.

בשיעור שעבר למדנו את התפקיד הראשון: ישוע המושיע (פסוקים 13-14).

ראינו כי ישוע חייב להיות אלוהים כדי למלא את תפקידו כמושיע מן החטא.

1. רק ישוע יכול היה להציג דם כפרה ללא חטא, וכך למלא את תנאי הקורבן שאלוהים הציב.

2. ישוע ניצח את המוות, ביטל את השפעתו, וכך הסיר את האיום הגדול ביותר נגד הבריאה.

3. ישוע ניצח את השטן – את "ממלכת החושך" – והוא ישליך אותו ואת מלאכיו לאגם האש לנצח.

4. ישוע הוא מקור החיים לכל אלו הרואים בו אדון ומושיע; רק בו הפדות והסליחה.

5. ישוע חי לנצח, ומשתף את ילדיו בנצח – ב"ממלכת האור" של אלוהים.

רק אלוהים יכול למלא את הסעיפים הללו, ולכן ישוע הוא מלוא האלוהים באדם.

שאול אמר: "אֵין שֵׁם אַחֵר נָתוּן לִבְנֵי אָדָם תַּחַת הַשָּׁמַיִם, וּבוֹ עָלֵינוּ להיוושע" (מעשי השליחים ד 12).

בשיעור זה נלמד תכונה ותיאור נוסף של ישוע המעיד על אלוהותו; ומכאן, על היותו הכתובת היחידה עבור בני האדם.

פסוקים 15-17:

15 "וְהוּא צֶלֶם שֶׁל הָאֱלוהִים הַבִּלְתִּי נִרְאֶה, בְּכוֹר כָּל בְּרִיאָה; 

16 כִּי בּוֹ נִבְרָא כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ, מַה שֶּׁנִרְאֶה וּמַה שֶּׁבִּלְתִּי נִרְאֶה, גַּם כִּסְאוֹת וְרָשֻׁיּוֹת וְגַם מֶמְשָׁלוֹת וְשִׁלְטוֹנוֹת. הַכּל נִבְרָא בְּאֶמְצָעוּתוֹ וּלְמַעֲנוֹ,

17 וְהוּא קוֹדֵם לַכּל וְהַכּל קַיָּם בּוֹ."

 

 

א. ישוע הוא "צֶלֶם שֶׁל הָאֱלוהִים הַבִּלְתִּי נִרְאֶה."

שאול אמר: "הָאֱלוהִים הַבִּלְתִּי נִרְאֶה." אלוהים הוא רוח: "הָאֱלוהִים הוּא רוּחַ וְהָעוֹבְדִים אוֹתוֹ צְרִיכִים לְעָבְדוֹ בְּרוּחַ וּבֶאֱמֶת" (יוחנן ד 24); אין לו מסגרת חומרית.

מה קרה ואיך קרה שאלוהים לבש מסגרת גשמית?

בספר בראשית א 26 השלמות האלוהית הרוחנית החליטה כי האדם יברא כך שישקף באופן גשמי את הצלם והדמות של אלוהים בעצמו: "וַיּאמֶר אֱלוהִים: נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵֽנוּ כִּדְמוּתֵֽנוּ…"

במילים אחרות: אלוהים החליט כי הצורה שאנו נראים, האופי והתכונות שבנו, כל אלו ביחד, יכולים באופן חומרי להציג את אלוהים הרוח בדרך הנאמנה ביותר.

אהבה, חסד, געגועים, קנאה, התחברות ועוד דברים רבים יכולים להתבטא דרך האדם, וכך להצביע על שלמותם באלוהים (התכונות הנ"ל מצביעות על אלוהים כדמות חברותית).

אילו האדם לא היה חוטא, הבריאה הייתה זוכה ללמוד אודות תכונותיו ואופיו הנעלה של אלוהים הרוח דרך חיי האדם הגשמי.

בשלב קצר לאחר הבריאה, קרה אסון: האדם ואשתו חווה, חטאו. החטא גרם לניתוק ההתחברות בין אלוהים לאדם שברא, ולסילוקם מגן-עדן.

חטאו של האדם השפיע על אופי ותכונות האדם וכל שאר הבריאה. החטא הרס בצורה מאסיבית את האפשרות של האדם להציג את אלוהים כפי שהיה לפני החטא.

אלוהים אוהב את האדם שברא, ולכן קבע את המחיר להושיע את האדם מן החטא:

"כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִוא, וַאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם עַל־הַמִּזְבֵּחַ, לְכַפֵּר עַל־נַפְשׁותֵיכֶם; כִּי־הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר" (ויקרא יז 11). רק דם טהור יכול לכפר על חטא!

מכיוון שכל הבריאה נגועה בחטא, אלוהים בעצמו היה חייב לשלם בדמו.

אז איך אלוהים רוח, נטול גוף, משלם את מחיר הכפרה בדמו החומרי?

לצורך העניין, בא אלוהים בגוף.

אם כל הרוחניות של אלוהים הייתה נכנסת לממיר אשר הופך רוח לחומרי, ללא השפעת החטא, הרי שאותו ממיר היה מוציא את ישוע, אל שדי – שלמות האלוהים בשלמות האדם הגשמי, ללא חטא.

שאול השליח אמר את אותו משפט בפרק ב 9: "הֵן בַּמָּשִׁיחַ, בְּגוּפוֹ, שׁוֹכֵן כָּל מְלוֹא הָאֱלוהוּת."

אין פה שום המצאה! הדבר הזה היה ידוע לאברהם ולכל האבות: "וַיְדַבֵּר אֱלוהִים אֶל־משֶׁה; וַיּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יהוה; וָאֵרָא, אֶל־אַבְרָהָם אֶל־יִצְחָק וְאֶל־יַעֲקב בְּאֵל שַׁדָּי; וּשְׁמִי יהוה, לא נוֹדַעְתִּי לָהֶם" (שמות ו 2-3).

אלוהים, בדמות האדם הזה, הציג עצמו כאל שדי: "וַיְהִי אַבְרָם, בֶּן־תִּשְׁעִים שָׁנָה וְתֵשַׁע שָׁנִים; וַיֵּרָא יהוה אֶל־אַבְרָם, וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי־אֵל שַׁדַּי, הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים" (בראשית יז 1, יח; שמות לג).

נבואות התנ"ך הציגו את אל שדי כמושיע וגואל. אותן נבואות גם קבעו את מועד ביאתו כמשיח. הוא אמנם בא בשם "ישוע"; שם המתאר את תפקידו: ישוע = ישועה.

ישעיהו נג 6: "כֻּלָּנוּ כַּצּאן תָּעִינוּ, אִישׁ לְדַרְכּוֹ פָּנִינוּ; וַיהוה הִפְגִּיעַ בּוֹ, אֵת עֲווֹן כֻּלָּנוּ."

ח 14: "וְהָיָה לְמִקְדָּשׁ; וּלְאֶבֶן נֶגֶף וּלְצוּר מִכְשׁוֹל לִשְׁנֵי בָתֵּי יִשְׂרָאֵל לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ, לְיוֹשֵׁב יְרוּשָׁלָיִם."

ט 5-6: "כִּי־יֶלֶד יֻלַּד־לָנוּ, בֵּן נִתַּן־לָנוּ, וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל־שִׁכְמוֹ; וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ אֵל גִּבּוֹר, אֲבִיעַד שַׂר־שָׁלוֹם׃

לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין־קֵץ, עַל־כִּסֵּא דָוִד וְעַל־מַמְלַכְתּוֹ, לְהָכִין אותָהּ וּלְסַעֲדָהּ, בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה; מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם, קִנְאַת יהוה צְבָאוֹת תַּעֲשֶׂה־זּאת."

מיכה ה 1: "וְאַתָּה בֵּית־לֶחֶם אֶפְרָתָה, צָעִיר לִהְיוֹת בְּאַלְפֵי יְהוּדָה, מִמְּךָ לִי יֵצֵא, לִהְיוֹת מוֹשֵׁל בְּיִשְׂרָאֵל; וּמוֹצָאתָיו מִקֶּדֶם מִימֵי עוֹלָם."

דניאל ט 24-27: "שָׁבֻעִים שִׁבְעִים נֶחְתַּךְ עַל־עַמְּךָ וְעַל־עִיר קָדְשֶׁךָ, לְכַלֵּא הַפֶּשַׁע ולחתם (וּלְהָתֵם) חטאות (חַטָּאת) וּלְכַפֵּר עָוֹן, וּלְהָבִיא צֶדֶק עולָמִים; וְלַחְתּום חָזוֹן וְנָבִיא, וְלִמְשׁחַ קודֶשׁ קָדָשִׁים׃

25 וְתֵדַע וְתַשְׂכֵּל מִן־מצָא דָבָר, לְהָשִׁיב וְלִבְנוֹת יְרוּשָׁלָיִם עַד־מָשִׁיחַ נָגִיד, שָׁבֻעִים שִׁבְעָה; וְשָׁבֻעִים שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם, תָּשׁוּב וְנִבְנְתָה רְחוֹב וְחָרוּץ, וּבְצוֹק הָעִתִּים׃

26 וְאַחֲרֵי הַשָּׁבֻעִים שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם, יִכָּרֵת מָשִׁיחַ וְאֵין לוֹ; וְהָעִיר וְהַקּודֶשׁ יַשְׁחִית עַם נָגִיד הַבָּא וְקִצּוֹ בַשֶּׁטֶף, וְעַד קֵץ מִלְחָמָה, נֶחֱרֶצֶת שׁומֵמוֹת׃

27 וְהִגְבִּיר בְּרִית לָרַבִּים שָׁבוּעַ אֶחָד; וַחֲצִי הַשָּׁבוּעַ יַשְׁבִּית זֶבַח וּמִנְחָה, וְעַל כְּנַף שִׁקּוּצִים מְשׁומֵם, וְעַד־כָּלָה וְנֶחֱרָצָה, תִּתַּךְ עַל־שׁומֵם."

מי שמכיר את אל שדי וזהותו יכיר טוב מאוד את ישוע, כי מדובר באותו האחד! זאת הסיבה שישוע אמר: "הָרוֹאֶה אוֹתִי רָאָה אֶת הָאָב …" (יוחנן יד 9). יוחנן גם אמר: "הוּא בָּא אֶל שֶׁלּוֹ וְאֵלֶּה אֲשֶׁר לוֹ לא קִבְּלוּ אוֹתוֹ" (יוחנן א 11).

מכאן, ישוע הוא צלם של האלוהות הבלתי נראה. נשמע כל-כך הגיוני!

כשאנו מבינים כי ישוע הוא סך כל האלוהות הרוחנית בדמות אדם, יהיה קל יותר להבין את משמעות המילה "בְּכוֹר כָּל בְּרִיאָה" (א 15).

במשך דורות ועד היום, אנשים התלבטו במשמעות הפסוק. האם הכוונה שישוע נברא ראשון ואחריו אנחנו? או שהפסוק מציין חשיבות ודוגמה; זאת אומרת, ישוע הנו החשוב ביותר והדוגמה לכלל הבריאה.

על פי המסקנה מהפסוקים הקודמים – ישוע הנו התגלמות כל האלוהות בגוף אדם – ברור מעל לכל ספק שישוע לא נברא, הוא היה תמיד, הוא אלוהים בבשר.

המילה ביוונית הנה: פרוטו-טוקוס, שמשמעה "אב-טיפוס".

ישוע היה מאז ומתמיד אלוהים, אך הופיע בדמות אדם בשלב כלשהו בהיסטוריה.

המשמעות של "בְּכוֹר כָּל בְּרִיאָה" מתייחס למעמדו הראשוני והדוגמה שלו בכל הנוגע לנו – כמוהו נתהלך, כמוהו נחיה, כמוהו נקום מן המתים וכו'….

כעת, לאחר שהוכח כי ישוע הוא מלוא האלוהות בבשר והנו בחשיבות עליונה בכל הנוגע לבריאה ולחיינו, הבה נראה מה הוא עשה?

השאלה הנשאלת: איזה אדם רגיל שנברא יכול לעשות מה שישוע עשה?

פסוק 16: "כִּי בּוֹ נִבְרָא כָּל אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ, מַה שֶּׁנִרְאֶה וּמַה שֶּׁבִּלְתִּי נִרְאֶה, גַּם כִּסְאוֹת וְרָשֻׁיּוֹת וְגַם מֶמְשָׁלוֹת וְשִׁלְטוֹנוֹת. הַכּל נִבְרָא בְּאֶמְצָעוּתוֹ וּלְמַעֲנוֹ."

הפסוק הזה עונה לבעיה שעמדה מול הקולוסים.

הפילוסופיה הגנוסטית טענה כי אלוהים לא יופיע בבשר מכיוון שהבשר נחשב לתצורה נחותה לעומת הרוח, והמסקנה היא שישוע לא יכול להיות אלוהים.

והנה שאול השליח אומר להם:

  • לא רק שישוע עצמו ברא את כל מה שהוא חומרי, הוא זה שברא גם את כל מה שנקרא: היקום הבלתי נראה.
  • שוע הוא זה שברא את כל המלאכים והרשויות הרוחניות.
  • זה שנראה לכם נחות בבשר הנו עליון לכל דבר: חומרי ורוחני ביקום.
  • לא רק שישוע ברא זאת, אלא הכל כפוף לו.
  • הכול, החומר והרוח ביקום, חיים בזכותו ולמענו.

שאול השליח אמר: "הֲלא כָּתוּב: חַי־אֲנִי, נְאֻם־יהוה, כִּי־לִי תִּכְרַע כָּל־בֶּרֶךְ וְכָל־לָשׁוֹן תּוֹדֶה לֵאלוהִים" (רומים יד 11); "… וְכָל לָשׁוֹן תּוֹדֶה כִּי יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הוּא הָאָדוֹן, לְתִפְאֶרֶת אֱלוהִים הָאָב" (פיליפים ב 11);

"הֲלוֹא אֲנִי יהוה … בִּי נִשְׁבַּעְתִּי, יָצָא מִפִּי צְדָקָה דָּבָר וְלא יָשׁוּב; כִּי־לִי תִּכְרַע כָּל־בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל־לָשׁוֹן" (ישעיה מה 23).

כבני אדם, אנו מתרשמים מעוצמת הרס של הוריקן אך לא מסוגלים לתפוס איזו עוצמה צריך כדי לברוא תינוק בריא, או שושנה יפה!

אלוהים גיבור בא בדמות שה כפרה, ואנו לא מסוגלים להבין איזה כוח של ענווה טמונה בו!

יום אחד אלוהים יבוא כאריה, אך אז הוא יבוא לטרוף את אלו שזלזלו בו בדמות שה הכפרה.

תפילתי שנזכה בחסד אלוהים לראות עוד כאלו שיזהו את האריה בדמות השה – את ישוע כאלוהים מושיע אישי.

סיכום

שאול השליח מודע ללחץ ולמצב אשר בו נמצאים המאמינים, ולכן מוכיח את אלוהותו של ישוע דרך תפקידיו.

המטרה היא להבהיר, חזור והבהר, שאין כתובת אחרת לאדם הרוצה להיוושע – מלבד ישוע!

שאול השליח הוכיח את אלוהותו של ישוע בתפקידו: כמשיח וכבורא.

א. ישוע הוא סך כל האלוהות הרוחנית בדמות אדם, ללא מגע חטא.

ב. ישוע ברא את כל החומר והרוח בבריאה, והוא עליון ודוגמה לכל.

ג. בזכות ישוע הבריאה קיימת; בלעדיו, הבריאה מתמוטטת.

מסקנה: "אֵין שֵׁם אַחֵר נָתוּן לִבְנֵי אָדָם תַּחַת הַשָּׁמַיִם, וּבוֹ עָלֵינוּ לְהִוָּשַׁע" (מעשי השליחים ד 12). אם תקבל את ישוע כאדון – תיוושע, ותוכל לחזור לנוכחות הבורא!