האיגרת הראשונה אל התסלוניקים – שיעור מס' 2

Print Friendly

פרק א

1 מֵאֵת שָׁאוּל וְסִילְוָנוֹס וְטִימוֹתֵיאוֹס, אֶל קהילת הַתֶּסָּלוֹנִיקִים אֲשֶׁר בֵּאלֹהִים הָאָב וּבָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ: חֶסֶד וְשָׁלוֹם לָכֶם מֵאֵת הָאֱלֹהִים אָבִינוּ וְהָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ. 2 אָנוּ מַתְמִידִים לְהוֹדוֹת לֵאלֹהִים עַל כֻּלְּכֶם וּמַזְכִּירִים אֶתְכֶם בִּתְפִלּוֹתֵינוּ,

3 בְּזָכְרֵנוּ תָּמִיד לִפְנֵי אֱלֹהִים אָבִינוּ אֶת פֹּעַל אֱמוּנַתְכֶם, אֶת הֶעָמָל שֶׁעֲמַלְתֶּם בְּאַהֲבָה, וְאֶת הַתְמָדַתְכֶם בַּתִּקְוָה לְבוֹא אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ. 4 אַחִים אֲהוּבֵי אֱלֹהִים, אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁנִּבְחַרְתֶּם;

5 שֶׁהֲרֵי בְּשׂוֹרָתֵנוּ לֹא בָּאָה אֲלֵיכֶם רַק בְּמִלִּים, אֶלָּא גַּם בִּגְבוּרָה וּבְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּבְבִטָּחוֹן רַב – דָּבָר שֶׁאַתֶּם יוֹדְעִים מִשֶּׁנּוֹכַחְתֶּם כֵּיצַד הִתְנַהַגְנוּ לְמַעַנְכֶם כַּאֲשֶׁר הָיִינוּ בֵּינֵיכֶם.

6 וְאַתֶּם הֲלַכְתֶּם בְּעִקְּבוֹתֵינוּ וּבְעִקְּבוֹת אֲדוֹנֵנוּ וְקִבַּלְתֶּם אֶת דְּבַר הַבְּשׂוֹרָה בְּתוֹךְ סֵבֶל רַב, בְּשִׂמְחַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. 7 בְּכָךְ הֱיִיתֶם לְמוֹפֵת לְכָל הַמַּאֲמִינִים אֲשֶׁר בְּמָקֵדוֹנְיָה וְאָכָיָה.

8 הֵן מִכֶּם יָצָא שֵׁמַע דְּבַר יהוה לֹא רַק בְּמָקֵדוֹנְיָה וְאָכָיָה בִּלְבַד, אֶלָּא בְּכָל מָקוֹם נִתְפַּרְסְמָה אֱמוּנַתְכֶם בֵּאלֹהִים עַד כִּי אֵין לָנוּ צֹרֶךְ לְהַגִּיד דָּבָר,

9 שֶׁכֵּן הֵם בְּעַצְמָם מְסַפְּרִים כֵּיצַד קִבַּלְתֶּם אוֹתָנוּ וְכֵיצַד פְּנִיתֶם מִן הָאֱלִילִים לֵאלֹהִים כְּדֵי לַעֲבֹד אֵל חַי וַאֲמִתִּי 10 וּלְחַכּוֹת לִבְנוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, אֲשֶׁר הוּא הֱקִימוֹ מִן הַמֵּתִים, לְיֵשׁוּעַ הַמַּצִּיל אוֹתָנוּ מִן הַזַּעַם הַבָּא.

בשיעור שעבר למדנו את הרקע להקמתה של קהילת תסלוניקי, וראינו כי הגרעין הראשוני הוקם בעקבות ביקור קצר יחסית של שאול השליח, סילא (סילוונוס) וטימותיאוס. בעקבות הרדיפות שאול השליח נאלץ לעזוב את תסלוניקי.

כשהוא טרוד מגורלם של המאמינים בתסלוניקי, שאול השליח שולח לשם בחזרה את טימותיאוס על מנת לוודא את מצב אמונתם:

"לָכֵן כַּאֲשֶׁר לֹא יָכֹלְתִּי עוֹד לָשֵׂאת זֹאת, שָׁלַחְתִּי לְהִוָּדַע מַה מַּצַּב אֱמוּנַתְכֶם, מֵחֲשָׁשׁ שֶׁמָּא נִסָּה אֶתְכֶם הַמְנַסֶּה וַעֲמָלֵנוּ הָיָה לָרִיק" (ג 5).

לאחר הביקור חוזר טימותיאוס כשבפיו בשורה משמחת: הקהילה גדלה, התפתחה ושמרה על קיומה למרות כל הקשיים.

מה מיוחד ומודגש באיגרת הראשונה לתסלוניקים?

הנושא הדומיננטי הוא: שובו של המשיח ישוע לבחיריו, ואיך מידע זה משפיע על חיינו הרוחניים היומיומיים.

שאול השליח פותח את האיגרת לתסלוניקים במילים, "חֶסֶד וְשָׁלוֹם לָכֶם מֵאֵת הָאֱלֹהִים אָבִינוּ וְהָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ".

לרובנו הפתיחה הזו היא כל כך כללית, ובדרך כלל אנו פוסחים עליה ועוברים הלאה לראות מה עוד שאול השליח אומר.

במילות הפתיחה טמון מידע רב שיכול להעשיר את חיינו: חסד, שלום ושילוש; שלושה נושאים שקשורים אחד בשני.

לפני שנעמוד על משמעות המילים "חֶסֶד וְשָׁלוֹם" ראוי שנכיר את ההויות הנותנות אותם.

מה הקשר בין "אֱלֹהִים אָבִינוּ וְהָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ"? ומה חלקו של רוח הקודש בשלמות האלוהית האחת?

התנ"ך מלמד שיש אלוהים אחד אשר בו קיימות שלוש הוויות.

איך יכולות להיות שלוש הוויות באלוהים אחד?

המילה "אלוהים" הנה צורת הרבים של המילה אל; והמילה "אחד" בתנ"ך מתארת חיבור מספר מרכיבים היוצרים שלמות אחת.

שלוש ההוויות:

א.  רוח אלוהים – רוח הקודש

בראשית א 2: "וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם."

ב.  אל שדי – ההוויה אשר בני אדם יכולים לראות

בראשית יז: "וַיֵּרָא יהוה אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר אֵלָיו: אֲנִי אֵל שַׁדַּי, הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים…"; בראשית יח: "וַיֵּרָא אֵלָיו יהוה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא…"; שמות ו 2-3: "וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יהוה;  וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי; וּשְׁמִי יהוה, לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם";

שמות לג 11: "וְדִבֶּר יהוה אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים, כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ."

אלוהים אפשר לנו להתוודע לאחת ההוויות על מנת שנוכל להכירו באופן אישי.

ג. ההוויה באלוהים אשר בני אדם אינם מורשים לראות פנים אל פנים

שמות לג 20: "וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי; כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי."

התנ"ך מתאר את הקשר בין שתי ההוויות כקשר בין אב לבן, וזאת רק כדי שאנו בני האדם נוכל להזדהות ולהבין את הקרבה ביניהם:

תהילים ב: "בְּנִי אַתָּה; אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ";

משלי ל 4: "מִי עָלָה שָׁמַיִם וַיֵּרַד? מִי אָסַף רוּחַ בְּחָפְנָיו? מִי צָרַר מַיִם בַּשִּׂמְלָה? מִי הֵקִים כָּל אַפְסֵי אָרֶץ? מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ, כִּי תֵדָע?";

ספר ישעיה מח 16 מלמדנו שהשלמות האלוהית האחת מורכבת משלוש הוויות: "קִרְבוּ אֵלַי שִׁמְעוּ זֹאת, לֹא מֵרֹאשׁ בַּסֵּתֶר דִּבַּרְתִּי, מֵעֵת הֱיוֹתָהּ שָׁם אָנִי; וְעַתָּה, אֲדֹנָי יְהוִה שְׁלָחַנִי וְרוּחוֹ."

התנ"ך מלמד אותנו פרט נוסף ומאוד חשוב הקשור לתפקידו של הבן – ההוויה באלוהים אשר אנו יכולים לראות – אל שדי.

לאורך פרקים רבים התנ"ך מלמד שאל שדי הוא המשיח, הגואל, הפודה, אשר יבוא ויגאל את בני האדם מחטאתם:

ישעיה מח 17: "כֹּה אָמַר יהוה גֹּאַלְךָ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל: אֲנִי יהוה אֱלֹהֶיךָ מְלַמֶּדְךָ לְהוֹעִיל, מַדְרִיכֲךָ בְּדֶרֶךְ תֵּלֵךְ";

נד 5: "כִּי בֹעֲלַיִךְ עֹשַׂיִךְ, יהוה צְבָאוֹת שְׁמוֹ; וְגֹאֲלֵךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, אֱלֹהֵי כָל הָאָרֶץ יִקָּרֵא"; סג 9: "בְּכָל צָרָתָם לֹא (לוֹ) צָר, וּמַלְאַךְ פָּנָיו הוֹשִׁיעָם, בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם; וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם כָּל יְמֵי עוֹלָם";

מלאכי ג 1: "הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי, וּפִנָּה דֶרֶךְ לְפָנָי; וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְשִׁים, וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר אַתֶּם חֲפֵצִים הִנֵּה בָא, אָמַר יהוה צְבָאוֹת."

כשהגיע יום התגשמות הנבואה הופיע בן האלוהים, המשיח הפודה, והוא בחר להיקרא בשם המצביע על מהות תפקידו: ישוע – ישועה.

איך מתחלק סידור העבודה ביניהם?

אנו ניווכח שכלל האלוהות מעורב ופועל בישועת בני האדם.

מבחינתו של אלוהים האב, אני נבחרתי להיות נושע מקדם ימי עולם – עוד לפני שבני אדם נבראו, עוד על "שולחן התכנונים":

"כְּשֵׁם שֶׁבָּחַר אוֹתָנוּ בּוֹ בְּטֶרֶם הִוָּסֵד תֵּבֵל, לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים וּבְלִי דֹּפִי לְפָנָיו בְּאַהֲבָה" (אפסים א 4; ראה גםרומיים ט–י).

אלוהים הבן, ישוע המשיח, הוא זה אשר שילם – בדם טהור – את המחיר שקבע אלוהים לכפר על חטאים:

"כִּי נֶפֶשׁ הַבָּשָׂר בַּדָּם הִוא, וַאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם; כִּי הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר" (ויקרא יז 11; ראה גם  ישעיה נג).

ישוע שילם בדמו את המחיר הנחוץ כדי לסלוח על חטאיי. ישועת אלוהים נחשבת לי כאשר אני מאמין בישוע כמושיעי ומוסר את חיי בידו. כפרת החטאים של ישוע שניתנה לי על סמך אמונה בו, פתחה עבורי את הדרך כדי להגיע בחזרה לנוכחות אלוהים.

אלוהים האב קיבל מאלוהים הבן את התשלום עבור החטא.

תפקיד רוח הקודש הוא להוכיח אותי על חטא ולפקוח את עיני לבבי להבין את דבר אלוהים, להפנים את משמעו ולתת לי את הכוח לציית ולחיות על־פיו.

יוצא אם כן שכלל האלוהות מעורב בישועת בני האדם.

שאול השליח אמר: "חֶסֶד וְשָׁלוֹם לָכֶם!" הבה נבין מעט לעומק מה מתארות מילים אלה:

 א. חסד

חסד – זה יחס לפנים משורת הדין. זאת אומרת: במשפט אני לא מקבל את העונש שמגיע לי.

אלוהים מכנה כחסד את פעולת סליחת החטאים שהוא הכין עבורנו.

אנשים שואלים: איזה חטא כבר עשיתי? מדוע אני צריך את חסד אלוהים?

אדם וחווה חטאו. הם עשו מעשה שנגד את מצוות אלוהים. גופם נטמא בחטא, ולכן כל צאצאיהם נפגע מאותו חטא ראשוני:

"הֵן בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי, וּבְחֵטְא יֶחֱמַתְנִי אִמִּי" (תהילים נא 7);

"כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא" (קוהלת ז 20).

מכיוון שאדם חוטא אינו יכול לשלם בדמו עבור כפרת חטאים כלשהי (קורבן הרי חייב להיות מושלם) הרי שנקלענו כבני אדם למצב של חוסר אפשרות להציל את עצמנו בשום מקרה (הקורבנות במקדש רק כיפרו זמנית, אך לא הסירו לנצח את החטא).

כאשר גזר דין מוות נגזר על הגזע האנושי – מכיוון שאין ביכולתו לטהר את עצמו מחטא ולחזור לנוכחות אלוהים – פעל אלוהים מתוך אהבתו הגדולה אלינו ושילם בדמו את מחיר כפרת החטאים עבור בני אדם. הוא, ישוע המשיח, עשה מה שאנו לא יכולנו לעשות.

הוא נתן לנו מה שלא מגיע לנו בצדק. יוחנן ג 16: "כִּי כֹּה אָהַב אֱלֹהִים אֶת הָעוֹלָם עַד כִּי נָתַן אֶת בְּנוֹ יְחִידוֹ לְמַעַן לֹא יֹאבַד כָּל הַמַּאֲמִין בּוֹ, אֶלָּא יִנְחַל חַיֵּי עוֹלָם"; ישעיה נג 6: "כֻּלָּנוּ כַּצֹּאן תָּעִינוּ, אִישׁ לְדַרְכּוֹ פָּנִינוּ; וַיהוה הִפְגִּיעַ בּוֹ אֵת עֲוֹן כֻּלָּנוּ."

אלוהים קבע: אם נאמין כי ישוע הוא באמת אלוהים שמת עבור חטאינו וקם לתחייה ביום השלישי – ניוושע. זאת אומרת, ניחשב נקיים מחטא ביום שבו נעמוד לפניו:

"וְאִם אַתָּה מוֹדֶה בְּפִיךָ שֶׁיֵּשׁוּעַ הוּא הָאָדוֹן וּמַאֲמִין בִּלְבָבְךָ שֶׁאֱלֹהִים הֵקִים אוֹתוֹ מִן הַמֵּתִים – תִּוָּשַׁע. הֲרֵי בְּלִבּוֹ מַאֲמִין אִישׁ וְיֻצְדַּק, וּבְפִיו יוֹדֶה וְיִוָּשַׁע" (רומים י 9-10).

במקום להעניש אותי (דבר שהיה מגיע לי ללא ספק) אלוהים נתן לי חיי עולם – דבר שלא היה מגיע לי. זאת המשמעות האמיתית של המילה "חסד".

שאול השליח כתב באיגרת למאמינים באפסוס: "הֵן בַּחֶסֶד נוֹשַׁעְתֶּם עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה" (ב 8). אם כן הברכה "חסד לכם" מזכירה למאמינים את גודל אהבת אלוהים אשר מנע מאתנו עונש אף־על־פי שהיה מגיע לנו, וכל זאת רק בגלל שהאמנו בכפרתו.

חסד אלוהים העניק לנו חיים וחיי נצח עמו.

ב. שלום

שאול השליח גם אמר כי ניתן לנו שלום. מיהו מקור השלום? ואיך מקבלים אותו?

"שלום" זו מילה המתארת מצב של חוסר מלחמה, חוסר עוינות, ובהרחבה גם חוסר דאגה. המילה שלום בדרך כלל באה יחד עם המילה ביטחון, ואף מציינת מצב של מעמד.

הבה נראה מספר דוגמאות לעשיית וקבלת שלום. נלמד את הדרך הנכונה לקבלת שלום אמיתי:

ויקרא כו 3-6:

3 "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם 4 וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם, וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ; 5 וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר, וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת זָרַע; וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע, וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם;

6 וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד; וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ, וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם."

אם בני ישראל יקיימו את רצון אלוהים, הרי שהגשם יבוא בעתו, הארץ תיתן יבולה והעם ישב בארצו בשלום וללא חשש.

הנביא ירמיהו אמר כי אלוהים יסיר את שלומו במידה ועם ישראל יסור מדברו: "כִּי אָסַפְתִּי אֶת שְׁלוֹמִי מֵאֵת הָעָם הַזֶּה נְאֻם יהוה, אֶת הַחֶסֶד וְאֶת הָרַחֲמִים" (טז 5).

יהושוע בן־נון כרת הסכם שלום עם הגבעונים ולא שאל את פי ה': "וַיִּקְחוּ הָאֲנָשִׁים מִצֵּידָם; וְאֶת פִּי יהוה לֹא שָׁאָלוּ" (יהושוע ט 14); אף־על־פי שמבחינה צבאית ומדינית הנתונים נראו טובים, עד מהרה בני ישראל נוכחו לדעת שהשלום שכרתו ללא התערבות אלוהים הביא עליהם צרה צרורה לאורך מאות רבות של שנים.

הפסוקים הבאים מתארים תקופת שלום שתבוא בעתיד על עם ישראל. אותו שלום יהיה פרי של הסכם בין עמים אך מחוץ לרצון אלוהים:

"8 מִיָּמִים רַבִּים תִּפָּקֵד, בְּאַחֲרִית הַשָּׁנִים תָּבוֹא אֶל אֶרֶץ מְשׁוֹבֶבֶת מֵחֶרֶב, מְקֻבֶּצֶת מֵעַמִּים רַבִּים, עַל הָרֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הָיוּ לְחָרְבָּה תָּמִיד; וְהִיא מֵעַמִּים הוּצָאָה, וְיָשְׁבוּ לָבֶטַח כֻּלָּם.

9 וְעָלִיתָ כַּשֹּׁאָה תָבוֹא, כֶּעָנָן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ תִּהְיֶה; אַתָּה וְכָל אֲגַפֶּיךָ, וְעַמִּים רַבִּים אוֹתָךְ.  10 כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יַעֲלוּ דְבָרִים עַל לְבָבֶךָ וְחָשַׁבְתָּ מַחֲשֶׁבֶת רָעָה.

11 וְאָמַרְתָּ, אֶעֱלֶה עַל אֶרֶץ פְּרָזוֹת, אָבוֹא הַשֹּׁקְטִים יֹשְׁבֵי לָבֶטַח; כֻּלָּם יֹשְׁבִים בְּאֵין חוֹמָה וּבְרִיחַ וּדְלָתַיִם אֵין לָהֶם. 12 לִשְׁלֹל שָׁלָל וְלָבֹז בַּז, לְהָשִׁיב יָדְךָ עַל חֳרָבוֹת נוֹשָׁבֹת, וְאֶל עַם מְאֻסָּף מִגּוֹיִם עֹשֶׂה מִקְנֶה וְקִנְיָן יֹשְׁבֵי עַל טַבּוּר הָאָרֶץ.

13 שְׁבָא וּדְדָן וְסֹחֲרֵי תַרְשִׁישׁ וְכָל כְּפִרֶיהָ יֹאמְרוּ לְךָ, הֲלִשְׁלֹל שָׁלָל אַתָּה בָא, הֲלָבֹז בַּז הִקהלת קְהָלֶךָ; לָשֵׂאת כֶּסֶף וְזָהָב לָקַחַת מִקְנֶה וְקִנְיָן לִשְׁלֹל שָׁלָל גָּדוֹל" (יחזקאל לח 8-13).

"כַּאֲשֶׁר יֹאמְרוּ הַבְּרִיּוֹת: 'שָׁלוֹם וּבִטָּחוֹן!', אָז יָבוֹא עֲלֵיהֶם שֶׁבֶר פִּתְאוֹם, כְּצִירֵי לֵדָה עַל אִשָּׁה הָרָה, וְלֹא יוּכְלוּ לְהִמָּלֵט" (ראשונה לתסלוניקים ה 3).

זכריה הנביא מלמדנו שתוצאת אותו שלום (שנראה כה מבטיח בראשיתו) יביא להכחדת שני שליש מעם ישראל. פרק יג 8-9:

"וְהָיָה בְכָל הָאָרֶץ נְאֻם יהוה, פִּי שְׁנַיִם בָּהּ יִכָּרְתוּ יִגְוָעוּ; וְהַשְּׁלִשִׁית יִוָּתֶר בָּהּ; וְהֵבֵאתִי אֶת הַשְּׁלִשִׁית בָּאֵשׁ, וּצְרַפְתִּים כִּצְרֹף אֶת הַכֶּסֶף, וּבְחַנְתִּים כִּבְחֹן אֶת הַזָּהָב; הוּא יִקְרָא בִשְׁמִי, וַאֲנִי אֶעֱנֶה אֹתוֹ; אָמַרְתִּי עַמִּי הוּא, וְהוּא יֹאמַר יהוה אֱלֹהָי."

שלום אמת

באיגרת אל הרומים בפרק ה שאול השליח מלמדנו את הדרך הנכונה והבטוחה לעשיית שלום. שלום עם אלוהים אפשרי רק לאחר שהוצדקנו על סמך אמונה:

"עַל כֵּן לְאַחַר שֵׁהֻצְדַּקְנוּ עַל סְמַךְ אֱמוּנָה יֵשׁ לָנוּ שָׁלוֹם עִם אֱלֹהִים הוֹדוֹת לַאֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ…"

במילים אחרות: ללא אמונה בישוע כמושיע מן החטא, אין שלום. ללא שלום בתוכנו, לא נוכל לתת לאחרים את מה שאין לנו, ולא נוכל לקבל מהם את מה שאין להם!

כל אדם יכול לקבל את השלום של אלוהים באופן אישי אם יאמין שישוע הוא המושיע שלו מהחטא. מאמין כנה חי על־פי רצון אלוהים.

שלום עולמי יהיה רק לאחר שישוע המשיח ישוב ארצה ויסיר מעל פני האדמה את מתנגדיו.

כל הנותרים שהכירו את ישוע כמושיע ומלך העולם, יזכו למלוך עמו בממלכתו וליהנות מההבטחות שנתן לילדיו.

ישוע אמר לתלמידיו לפני שעלה השמיימה:

"שָׁלוֹם אֲנִי מַשְׁאִיר לָכֶם, אֶת שְׁלוֹמִי אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם; לֹא כְּדֶרֶךְ שֶׁהָעוֹלָם נוֹתֵן אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם…" (בשורת יוחנן יד 27; ראה גם בשורת מתי פרקים ו, ז).

ישוע אמר כי שלום אלוהים נמצא עמנו, ויהיה עמנו בכל מקום שנלך. בכל בית שנהיה, שלום אלוהים ישכון בתנאי שבני הבית יקבלו את דבר אלוהים:

"לְכָל בַּיִת שֶׁתִּכָּנְסוּ אִמְרוּ תְּחִלָּה 'שָׁלוֹם לַבַּיִת הַזֶּה'. 6 וְאִם יִהְיֶה שָׁם אִישׁ שָׁלוֹם, הַ'שָּׁלוֹם' שֶׁלָּכֶם יִשְׁרֶה עָלָיו; אִם לֹא – אֲלֵיכֶם יָשׁוּב. 7 בְּאוֹתוֹ הַבַּיִת הִשָּׁאֲרוּ, וְאִכְלוּ וּשְׁתוּ מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ אֶצְלָם, כִּי רָאוּי הַפּוֹעֵל לִשְׂכָרוֹ. אַל תַּעַבְרוּ מִבַּיִת לְבַיִת" (לוקס י 5-7).

לסיכום

לא לחינם אמר שאול השליח כי חסד ושלום מקורם מאלוהים.

"חסד" – מכיוון שלא יכולנו לשלם בעצמנו את החוב לאלוהים.

"שלום" – זהו תיאור המצב בינינו לבין אלוהים לאחר שהוצדקנו על־ידי אמונה. אלוהים, בורא היקום, עסק כולו בנושא שנקרא: תכנית חיי הנצח עבורנו. אם פעולה שכזו אינה מוכיחה את גודל אהבתו, אז מה כן?!

אם יש בינינו אדם אשר עדיין לא קיבל את ישוע כאדון ומושיע, אנא אל תחכה למחר! אל תדחה את הציות לאלוהים! אלוהים מציע שלום אמיתי ונצחי לילדיו. קבל זאת עכשיו!