האיגרת הראשונה אל התסלוניקים – שיעור מס' 5

Print Friendly

פרק א, פסוקים 2-3

בשיעור שעבר למדנו על תכנית הישועה של אלוהים. מראשית בחר אלוהים את אלו שאותם הוא מושיע:

"לֹא אַתֶּם בְּחַרְתֶּם בִּי, כִּי אִם אֲנִי בָּחַרְתִּי בָּכֶם וְהִפְקַדְתִּי אֶתְכֶם לָלֶכֶת וְלַעֲשׂוֹת פְּרִי, שֶׁפֶּרְיְכֶם יִתְקַיֵּם וְכָל אֲשֶׁר תְּבַקְשׁוּ מֵהָאָב בִּשְׁמִי הוּא יִתֵּן לָכֶם" (יוחנן טו 16);

"כְּשֵׁם שֶׁבָּחַר אוֹתָנוּ בּוֹ בְּטֶרֶם הִוָּסֵד תֵּבֵל, לִהְיוֹת קְדוֹשִׁים וּבְלִי דֹּפִי לְפָנָיו בְּאַהֲבָה" (אפסיים א 4);

"חַיָּבִים אָנוּ לְהוֹדוֹת לֵאלֹהִים עֲלֵיכֶם בְּכָל עֵת, אַחַי אֲהוּבֵי הָאָדוֹן, כִּי מֵרֵאשִׁית בָּחַר בָּכֶם אֱלֹהִים לִישׁוּעָה בְּקִדּוּשׁ עַל־יְדֵי הָרוּחַ וּבֶאֱמוּנָה בָּאֱמֶת" (שנייה לתסלוניקים ב 13).

אלוהים קבע שישועה באה מתוך שמיעת הבשורה. הוא אפשר לנו, המאמינים, להשתתף במשימה להפיץ את הבשורה בעולם (רומים פרקים ט–י).

כמו כל איגרת, גם זו נושאת מסר מרכזי. שאול השליח עונה לתסלוניקים על שאלות הנוגעות ליום הופעתו של המשיח. מכיוון שיום המפגש עם ישוע אינו ידוע ויכול להיות בכל רגע, שאול השליח הדריך אותם לחיות חיי טוהר וקדושה על מנת להיות תמיד מוכנים:

"לָכֵן אַל נָא נִישַׁן כַּאֲחֵרִים, אֶלָּא נִהְיֶה עֵרִים וּמְפֻכָּחִים… יְקַדֵּשׁ אֶתְכֶם אֱלֹהֵי הַשָּׁלוֹם קְדֻשָּׁה שְׁלֵמָה וְתִשָּׁמֵר שְׁלֵמוּת רוּחֲכֶם וְנַפְשְׁכֶם וְגוּפְכֶם, לִהְיוֹת בְּלִי דֹּפִי בְּבוֹא אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ" (ה 6, 23).

מהי תפילה?

על־פי ההגדרה במילון: תפילה הנה שיחה עם אלוהים. בקשה מאלוהים.

התפילה היא אחת הדרכים לשמור על טוהר וקשר הדוק עם אלוהים ועם בני קהילתך.

בפרק ג 10 שאול השליח אומר שהוא מתפלל יום ולילה, "יוֹמָם וָלַיְלָה מַרְבִּים אָנוּ לְהִתְפַּלֵּל";  ובפרק ה 17 הוא מצווה: "הַתְמִידוּ לְהִתְפַּלֵּל". למעשה כבר בשלב זה ברור ששאול מצפה שנהיה בקשר הדוק ומתמיד עם אלוהים דרך התפילה.

זה מאוד נחמד שתפילה מקרבת וממקדת את מחשבותינו באלוהים, אך …

האם יש בתפילה תועלת מעשית לחיינו?

בספר יהושוע י 12-14 ה' עונה לבקשת יהושוע בן־נון ועוצר את מהלך סיבוב כדור הארץ – את השמש והירח:

"וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד". שעות יום נוספות אפשרו ליהושוע לנצח את אויביו: "אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַיהוָה, בְּיוֹם תֵּת יהוה אֶת הָאֱמֹרִי לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל: שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם, וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן;

13 וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד, עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו, הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר; וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם, וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים; 14 וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא לְפָנָיו וְאַחֲרָיו, לִשְׁמֹעַ יהוה בְּקוֹל אִישׁ; כִּי יהוה נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל."

באיגרת יעקב ה 16-18 כתוב:

"16 הִתְוַדּוּ עַל חֲטָאֵיכֶם אִישׁ לִפְנֵי רֵעֵהוּ וְהִתְפַּלְּלוּ אִישׁ בְּעַד רֵעֵהוּ, לְמַעַן תֵּרָפְאוּ. גָּדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל תְּפִלַּת צַדִּיק בִּפְעֻלָּתָהּ.

17 אֵלִיָּהוּ הָיָה אָדָם בַּעַל רְגָשׁוֹת כָּמוֹנוּ; הוּא הִתְפַּלֵּל בְּחָזְקָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה מָטָר, וְלֹא יָרַד מָטָר עַל הָאָרֶץ שָׁלוֹשׁ שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים. 18 הוּא הִתְפַּלֵּל שֵׁנִית, וְהַשָּׁמַיִם נָתְנוּ מָטָר וְהָאָרֶץ הִצְמִיחָה אֶת פִּרְיָהּ."

בתהילים נ 15 דוד המלך אומר: "וּקְרָאֵנִי בְּיוֹם צָרָה; אֲחַלֶּצְךָ וּתְכַבְּדֵנִי."

בתהילים קמ"ה 18-19 אומר דוד המלך: "קָרוֹב יְהוָה לְכָל קֹרְאָיו; לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת. רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה, וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם."

ישנן המון דוגמאות נוספות בנושא.

בבשורת מתי כא 22 אומר ישוע המשיח: "… וְכָל מַה שֶּׁתְּבַקְשׁוּ בִּתְפִלָּה וְאַתֶּם מַאֲמִינִים תְּקַבְּלוּהוּ."

על־פי דוגמאות אלו ברור שאלוהים לא רק שומע את תפילת ילדיו, אלא גם עונה בצורה מעשית וחומרית. ראה במיוחד תהילים לז 4-5:

"וְהִתְעַנַּג עַל יְהוָה, וְיִתֶּן לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ; גּוֹל עַל יְהוָה דַּרְכֶּךָ וּבְטַח עָלָיו וְהוּא יַעֲשֶׂה."

חשוב לציין שאלוהים עונה לכל בקשה כאשר היא על־פי רצונו, והמבקש אכן חי על־פי רצון אלוהים.

ללא ציות אין תשובה מאלוהים:

משלי כח 9: "מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה, גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה."

ירמיהו יא 11: "… וְזָעֲקוּ אֵלַי, וְלֹא אֶשְׁמַע אֲלֵיהֶם."

אלוהים לא ישמע לזעקות ולתפילות של המסרבים ללכת בדרכו.

ניתן לומר בביטחון גמור שתפילה היא הכל, חוץ מדבר תיאורטי.

 ברור לי כעת מדוע שאול השליח השקיע זמן כה רב בתפילה. בפרק א 2-3 הוא אומר:

"אָנוּ מַתְמִידִים לְהוֹדוֹת לֵאלֹהִים עַל כֻּלְּכֶם וּמַזְכִּירִים אֶתְכֶם בִּתְפִלּוֹתֵינוּ, בְּזָכְרֵנוּ תָּמִיד לִפְנֵי אֱלֹהִים אָבִינוּ אֶת פֹּעַל אֱמוּנַתְכֶם, אֶת הֶעָמָל שֶׁעֲמַלְתֶּם בְּאַהֲבָה, וְאֶת הַתְמָדַתְכֶם בַּתִּקְוָה לְבוֹא אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ."

שאול השליח מלמד אותנו מעט על אודות חיי התפילה שלו. הוא אומר שהתסלוניקים תמיד מוזכרים בתפילותיו, לא רק באופן כללי, אלא הוא גם מביא לפני אלוהים את פועל אמונתם.

במילים אחרות: התפילה של שאול השליח כללה פרטים רבים. הוא זכר בתפילותיו את הפעולות שהם ביצעו, את העבודה הקשה שעשו עבור האדון, את הסבל שבא עליהם ואשר בעקבותיו הם גדלו בסבלנות.

ממה שאנו רואים, שאול השליח היה צריך להתפלל במשך זמן רב עבור המאמינים בתסלוניקי. ומה לגבי המאמינים באתונה, קורינתוס, רומא, פיליפי, קיליקיה, סמותרקיה, אנטיוכיה, גלטיה ו ירושלים? הרי גם באיגרות שכתב לחלקם הוא מזכיר אותם ללא הרף בתפילותיו:

אפסים א 16-10: "אֵינֶנִּי חָדֵל לְהוֹדוֹת עֲלֵיכֶם וּלְהַזְכִּיר אֶתְכֶם בִּתְפִלּוֹתַי, 17 כְּדֵי שֶׁאֱלֹהֵי אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, אֲבִי הַכָּבוֹד, יִתֵּן לָכֶם רוּחַ שֶׁל חָכְמָה וְהִתְגַּלּוּת שֶׁתֵּיטִיבוּ לָדַעַת אוֹתוֹ,

18 וְיָאִיר עֵינֵי לְבַבְכֶם לָדַעַת מַהִי הַתִּקְוָה הַצְּפוּנָה בִּקְרִיאָתוֹ, מָה עֲתִירַת כָּבוֹד נַחֲלָתוֹ בְּקֶרֶב הַקְּדוֹשִׁים, 19 וּמַה נַּעֲלָה גְּדֻלַּת גְּבוּרָתוֹ הַשּׁוֹפַעַת עָלֵינוּ, הַמַּאֲמִינִים, כְּמִדַּת פֹּעַל כֹּחוֹ הֶעָצוּם 20 אֲשֶׁר פָּעַל בַּמָּשִׁיחַ בַּהֲקִימוֹ אוֹתוֹ מִבֵּין הַמֵּתִים וּבְהוֹשִׁיבוֹ אוֹתוֹ לִימִינוֹ בַּשָּׁמַיִם".

רומים א 9: "וְהָאֱלֹהִים אֲשֶׁר אֲנִי עוֹבֵד אוֹתוֹ בְּרוּחִי בְּהַכְרִיזִי אֶת בְּשׂוֹרַת בְּנוֹ, הוּא עֵדִי לְכָךְ שֶׁאֲנִי מַזְכִּיר אֶתְכֶם לְלֹא הֶרֶף בִּתְפִלּוֹתַי."

עכשיו אנו יכולים להבין מדוע שאול השליח אמר שהוא מתפלל יום ולילה – "יוֹמָם וָלַיְלָה מַרְבִּים אָנוּ לְהִתְפַּלֵּל שֶׁנִּרְאֶה אֶת פְּנֵיכֶם וְנַשְׁלִים אֶת הֶחָסֵר לֶאֱמוּנַתְכֶם" (ג 10). הוא מלמד אותנו איך לנצל היטב את זמנינו.

מדוע שאול השליח מלמד אותנו להתפלל, ובמיוחד אחד עבור השני?

המטרה הראשונה של התפילה היא לקרב אותנו לאלוהים. למקד את מחשבותינו באלוהים. כשאלוהים עונה לתפילותינו ולתחינותינו אנו מתחזקים באמונה ומתעודדים לפנות אליו בכל תחום בחיינו.

חיי תפילה נכונים ועשירים הנם מדד בטוח לבדיקת גודל האמונה והביטחון באלוהים.

המטרה הנוספת לתפילה היא לקרב אותנו אחד לשני ולגבש את איברי הקהילה לגוף בריא אשר יעזור לכולנו להישמר נקיים וללא דופי ליום שבו נפגוש את האדון.

איך עושים זאת?

שאול השליח מלמד אותנו להתפלל עבור כל פרט שיכול להועיל לבני הקהילה.

כאשר אני זוכר ומתפלל עבור צורכי אחינו בקהילה, אני מתקרב אליהם ומשתתף במשאותיהם. כך אני לומד יותר לאהוב אותם ולעזור להם. קשר תפילה שכזה יעודד אותנו להיות מודעים יותר למצבם.

קשר תפילה שכזה יש בכוחו להביא לריפוי מחטא, ובעקבות כך גם מכל רע אחר. יעקב אמר בפרק ה 16: "הִתְפַּלְּלוּ אִישׁ בְּעַד רֵעֵהוּ, לְמַעַן תֵּרָפְאוּ. גָּדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל תְּפִלַּת צַדִּיק בִּפְעֻלָּתָהּ."

כאשר המבוגרים מתפללים עבור הצעירים, והצעירים לא שוכחים את המבוגרים בתפילותיהם, הרי שהתוצאה תהיה גיבוש של כל איברי הקהילה.

קהילה – זה לא מועדון! אסור שיהיו בקהילה קליקות חברתיות המחולקות לגילים. זה מאוד טבעי שצעירים ירגישו קרובים יותר לבני גילם, אך אבוי לנו אם תיווצר חומה בין קבוצות גיל.

הילדים ב"חוגי הילדים" מתפללים עבור צורכי שאר בני הקהילה, בין אם מבוגרים או צעירים. הילדים האלה הוגים בבקשות התפילה ששמעו בקהילה ובחוג, וכך מתפללים עבורם. בדרך זו הם יתקרבו לאלו אשר בעבורם הם התפללו כה רבות.

התמקדות בתפילה – זה לא זמן מבוזבז!

נבחן את לבנו ונשאל: כמה פעמים ביום אנו מתפללים אחד עבור השני? כמה פעמים ראינו אדם בקהילה ורק אז נזכרנו בקיומו?

1. קהילה בריאה היא כזו שאיבריה זוכרים ומזכירים אחד את השני לפני אלוהים בכל תחומי החיים. בדרך זו כולנו נתמקד באלוהים ונלמד להתקרב אחד לשני.

2. קהילה בריאה תעזור לכל אחד מאתנו בעת חולשה או מחסור להתגבר על בעיות ולגדול באמונה. התסלוניקים התגברו על בעיות בגלל בריאותם הרוחנית.

3. קהילה בריאה ואוהבת תעזור לכל אחד מאתנו לשמור על חיי טוהר וקדושה, כדי שנהיה ללא דופי ואשמה ביום הפגישה עם האדון.