האיגרת הראשונה אל התסלוניקים – שיעור מס' 1

Print Friendly

מבוא

האיגרת של שאול השליח למאמינים בתסלוניקי מאוד מעניינת מכיוון שהיא נוגעת במגוון רחב של תחומים. אף־על־פי שהאיגרת קצרה יחסית שאול השליח נוגע כמעט בכל אחת מעקרונות האמונה.

בשיעור זה נרחיב את הרקע להקמת הקהילה בתסלוניקי, אבל בשיעורים הבאים נתמקד בעקרונות האמונה.

הקהילה בתסלוניקי קמה בתקופה קצרה ובמהירות. תוך זמן קצר התחילו רדיפות קשות נגד המאמינים עד כי היה צורך להבריח את שאול השליח מחוץ לעיר על מנת להגן על חייו: "בַּלַּיְלָה מִהֲרוּ הָאַחִים לְשַׁלֵּחַ אֶת שָׁאוּל וְאֶת סִילָא לְבֵּרֵאָה…" (מעשי השליחים יז 10).

כאשר שאול השליח נמצא הרחק מתסלוניקי, הוא שומע שהרדיפות לא פסקו וכי המאמינים החדשים עוברים תקופת מבחן מאוד קשה.

טימותיאוס נשלח לבקר את המאמינים, וחוזר אל שאול עם חדשות מעודדות: המאמינים שומרים על טוהר האמונה ולא נכנעים לרדיפות וללחצים.

בנוסף למילים אלו, מתברר שאותם מאמינים רצו מספר הבהרות לגבי מועד שובו של המשיח ומידע לגבי גורלם של המאמינים שכבר נפטרו. הם החלו לדאוג שמא אותם מאמינים שכבר מתו לא יפגשו את המשיח.

באיגרת הנוכחית שאול השליח כותב את אחד הקטעים המעודדים ביותר עבור מאמינים, בהם מובטחת הגנת אלוהים לילדיו כאשר עונש אלוהים יבוא על עולם מלא חטא.

לפני כ-1900 שנים מאמיני תסלוניקי התעודדו. ואני משוכנע כי במהלך לימוד האיגרת אנו נתעודד לא פחות מהם מכיוון שההבטחות שניתנו להם עומדות גם לנו, המאמינים היום.

איך נולדה הקהילה בתסלוניקי?

ספר מעשי השליחים מתעד את מסעותיו של שאול השליח. המטרה הייתה: לבשר את בשורת ישוע המשיח במקומות רבים. שאול נבחר לבשר לגויים ולכן עיקר עבודתו הייתה בגולה.

כאשר שאול השליח ירד לטרואס, "… בַּלַּיְלָה נִרְאָה חָזוֹן אֶל שָׁאוּל: אִישׁ מָקֵדוֹנִי אֶחָד נִרְאָה עוֹמֵד וּמְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ, 'עֲבֹר אֶל מָקֵדוֹנְיָה וַעֲזֹר לָנוּ'" (מעשי השליחים טז 8).

מיד לאחר מכן שאול, סילא וטימותיאוס יצאו אל עבר מקדוניה. החבורה עברה דרך פיליפי, ושם נשארו מספר ימים.

בפיליפי שאול השליח וסילא "זכו" לשבת בכלא. מדוע?

שם פגשו נערה "אֲחוּזַת רוּחַ נִחוּשׁ" שבעזרת אותה רוח שטנית "עָשְׂתָה הוֹן רַב לַאֲדוֹנֶיהָ בְּנִחוּשׁ הֶעָתִיד." אותה נערה הלכה אחרי שאול וסילא לכל מקום וזה מאוד הפריעה בעבודתם.

גם השטן יכול לבצע פעולות על־טבעיות. ההבדל בין פעולותיו העל־טבעיות של השטן לבין הנסים של אלוהים הם: תוצאת פעולותיו של השטן לא מקרבת את האדם לאלוהים, אלא מרחיקה אותו.

אלוהים מעולם לא נתן כוח לבצע נס על מנת להתעשר, אלא רק על מנת להעיד על אלוהותו וכך לאפשר לחסרי אמונה להכירו ולהאמין בו.

לאחר מספר ימים של הטרדות, שאול השליח פנה אל הרוח שבנערה וציווה עליה בשם ישוע המשיח לצאת ממנה: "אֲנִי מְצַוֶּה עָלַיִךְ בְּשֵׁם יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ, צְאִי מִמֶּנָּה! בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָצְאָה הָרוּחַ.

" הרוח השטנית יצאה ממנה, והיא הפסיקה לצעוק אל שאול השליח. מפעיליה כבר לא יכלו לעשות רווחים – "אָבְדָה תִּקְוָתָם לַעֲשׂוֹת רְוָחִים", כי היא לא יכלה יותר לנחש את העתיד.

כאשר מפעיליה הבינו כי הפסידו כסף רב, הם תפסו את שאול השליח וסילא והאשימו אותם לפני אנשי העיר: "הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה מְעוֹרְרִים אַנְדְּרָלָמוּסְיָה בְּעִירֵנוּ. יְהוּדִים הֵם, וּמְלַמְּדִים מִנְהָגִים שֶׁאָסוּר לָנוּ לְקַבְּלָם וְאָסוּר לָנוּ לַעֲשׂוֹתָם, שֶׁכֵּן רוֹמִים אֲנַחְנוּ." לאחר מכן הוכו על־ידי ההמון ונשלחו לכלא.

בכלא בילו שאול השליח וסילא את זמנם בשירה ובתפילה בקול רם, ושאר האסירים והסוהרים שמעו את דבר הבשורה. ראו כיצד אלוהים משתמש בילדיו בכל מקום!

25 "בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה, בְּשָׁעָה שֶׁשָׁאוּל וְסִילָא הִתְפַּלְּלוּ וְשָׁרוּ שִׁירֵי הַלֵּל לֵאלֹהִים וְהָאֲסִירִים מַקְשִׁיבִים לָהֶם, 26 הָיְתָה פִּתְאוֹם רְעִידַת אֲדָמָה חֲזָקָה עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁיְּסוֹדוֹת בֵּית הַסֹּהַר הִזְדַּעְזְעוּ, וּבְבַת אַחַת נִפְתְּחוּ כָּל הַדְּלָתוֹת וְכָל הַשַּׁרְשְׁרוֹת נִתְּקוּ.

27 הַסּוֹהֵר הִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ וּכְשֶׁרָאָה כִּי דַּלְתוֹת הַכֶּלֶא פְּתוּחוֹת שָׁלַף אֶת חַרְבּוֹ וְעָמַד לַהֲרֹג אֶת עַצְמוֹ, בְּחָשְׁבוֹ שֶׁהָאֲסִירִים בָּרְחוּ. 28 אַךְ שָׁאוּל קָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל וְאָמַר: אַל תַּעֲשֶׂה שׁוּם רַע לְעַצְמְךָ; כֻּלָּנוּ פֹּה!" (מעשי השליחים טז).

בכלא היו אסירים נוספים, אך אף אחד ניסה להימלט. הסוהר הבין כי נס התרחש לנגד עיניו, ולכן פנה אל שאול וסילא ונפל לרגליהם כדי לשמוע את דבר הישועה. הוא הבין כי רוח אלוהים בהם ואמר: "רַבּוֹתַי, מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לְהִוָּשַׁע?"

מתברר שהשירה והתפילה שנאמרו בקול רם הגיעו לא רק לאוזנו של הסוהר, אלא גם למעמקי לבו. הוא הבין את הצורך בכפרת חטאים על מנת להיוושע.

"הַאֲמֵן בָּאָדוֹן יֵשׁוּעַ וְתִוָּשַׁע אַתָּה וּבְנֵי בֵּיתְךָ," ענו לו. "הֵם הִשְׁמִיעוּ לוֹ אֶת דְבַר הָאָדוֹן, וּלְכָל אֲשֶׁר הָיוּ אִתּוֹ בְּבֵיתוֹ." הם לימדו את הסוהר ובני ביתו את דבר ה', וכולם נטבלו לאחר שהאמינו.

שאול שוחרר מהמאסר ומיד פנה לכיוון תסלוניקי, בירת חבל מקדוניה – מרחק של 160 ק"מ מפיליפי.

מדוע שאול השליח לא עצר בערים קטנות?

א. בדרך כלל הוא התחיל את שירותו בבתי כנסת; ושם לא היו כאלה.

ב. המאמינים בערים הגדולות שמסביב נתבקשו לקחת על עצמם את האחריות לבשר את הבשורה בעיירות הסמוכות (מעשי השליחים יט 10, 26; ראשונה לתסלוניקים א 8: "הֵן מִכֶּם יָצָא שֵׁמַע דְּבַר יהוה לֹא רַק בְּמָקֵדוֹנְיָה וְאָכָיָה בִּלְבַד, אֶלָּא בְּכָל מָקוֹם נִתְפַּרְסְמָה אֱמוּנַתְכֶם בֵּאלֹהִים עַד כִּי אֵין לָנוּ צֹרֶךְ לְהַגִּיד דָּבָר").

מה שאול השליח לימד את אנשי תסלוניקי שהיו בבית הכנסת?

שישוע המשיח היה צריך לסבול ולמות עבור חטאינו, ולקום לתחייה מן המתים.

זיכרו: שאול השליח היה צריך ללמד את כל הפרטים הללו מתוך הכתובים, קרי, מתוך התנ"ך בלבד. ספר הברית החדשה נחתם כמאה וחמישים שנה מאוחר יותר.

פרקים בתנ"ך, כגון ישעיהו נג, דניאל ט  ורבים אחרים, מלמדים על אודות זהותו של המשיח ישוע ומועד בואו. נתונים אלו מהווים הוכחה חותכת למשיחיותו של ישוע.

שאול השליח התמקד בבניית קהילות מבוססות ומרכזיות בערים הגדולות.

כאשר שאול השליח הגיע לתסלוניקי הוא חיפש את בית הכנסת והתחיל ללמד שם את דבר אלוהים (מעשי השליחים יז: "הֵם עָבְרוּ דֶּרֶךְ אַמְפִיפּוֹלִיס וְאַפּוֹלוֹנְיָה וְהִגִּיעוּ אֶל תֶּסָּלוֹנִיקִי, מָקוֹם שֶׁהָיָה בּוֹ בֵּית כְּנֶסֶת. כְּמִנְהָגוֹ נִכְנַס שָׁאוּל אֲלֵיהֶם וְשָׁלוֹשׁ שַׁבָּתוֹת דָּרַשׁ לִפְנֵיהֶם מִתּוֹךְ הַכְּתוּבִים…").

תושבי תסלוניקי היו כ-200000 איש.

במשך שלושה שבועות שאול השליח דרש, לימד והוכיח מתוך הכתובים בבית הכנסת. לימודו נשא פרי. אל לנו לשכוח כי הוא היה רב בהשכלתו! כך שדרשה, לימוד והוכחה בבית הכנסת היו דברים שבשגרת חייו.

יהודים רבים, גויים יראי־אלוהים ונשים נכבדות אשר השתתפו בפעילות בית הכנסת, התחילו להאמין שישוע אמנם הוא המשיח – הוא אלוהים הבן אשר לבש בשר וירד ארצה כדי להוות כפרת חטאים עבור בני האדם.

מה הייתה תגובתם של חלק מהיהודים בבית הכנסת?

"אֲבָל הָיוּ יְהוּדִים שֶׁנִּתְמַלְּאוּ קִנְאָה. הֵם לִקְּטוּ כַּמָּה אַנְשֵׁי בְּלִיַּעַל מִן הַשּׁוּק, וּלְאַחַר שֶׁהִקְהִילוּ אֲסַפְסוּף עוֹרְרוּ מְהוּמָה בָּעִיר וְהִתְקִיפוּ אֶת בֵּיתוֹ שֶׁל יָסוֹן לְחַפֵּשׂ אֶת הַשְּׁנַיִם וְלַהֲבִיאָם לִפְנֵי הָעָם" (מעשי השליחים יז 5).

המילה "קִנְאָה" מסיטה את הוויכוח ממסלול רוחני לפסים אישיים חומריים.

הם קנאו בהצלחתו של שאול השליח ובעובדה שלימודו המשכנע הוציא מבית הכנסת חלק נכבד מהמכובדים ומהעשירים – ה"קצפת" של אותה חברה. "מִקְּצָתָם הֶאֱמִינוּ וְנִסְפְּחוּ אֶל שָׁאוּל וְסִילָא, וְכֵן גַּם הַרְבֵּה יְוָנִים יִרְאֵי אֱלֹהִים וְנָשִׁים נִכְבָּדוֹת לֹא מְעַט" (מעשי השליחים יז 4).

מה שהטריד אותם היה הפסד כספי של תרומות מאותם אנשים נכבדים מאשר אמיתות דבר ה' מפיו של שאול השליח.

אם הבעיה היחידה הייתה ויכוח תיאולוגי, הרי לא הייתה כל מניעה מצדו של שאול השליח להישאר ולברר את הלימוד עד תום.

במקום לבדוק את הכתובים וללמוד ביחד את אמת דבר אלוהים, אותם אנשים שכנעו קהל אנשים פשוטים מקומיים להקים מהומה בעיר על מנת להפסיק את פעולת הלימוד אשר שאול השליח החל בה. הרדיפה לא התנהלה רק אחרי שאול, אלא גם אחרי המאמינים הראשונים.

המאמינים הראשונים חיו תחת רדיפות וצרות. היהודים והגויים הבלתי מאמינים לא רחשו להם כבוד ואהדה כלשהי (מעשי השליחים יז 6; ראשונה לתסלוניקים א 6: "וְאַתֶּם הֲלַכְתֶּם בְּעִקְּבוֹתֵינוּ וּבְעִקְּבוֹת אֲדוֹנֵנוּ וְקִבַּלְתֶּם אֶת דְּבַר הַבְּשׂוֹרָה בְּתוֹךְ סֵבֶל רַב, בְּשִׂמְחַת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ").

במעשי השליחים יז 10 נאמר: "בַּלַּיְלָה מִהֲרוּ הָאַחִים לְשַׁלֵּחַ אֶת שָׁאוּל וְאֶת סִילָא לְבֵּרֵאָה, וּכְשֶׁאֵלֶּה הִגִּיעוּ לְשָׁם נִכְנְסוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת." באותו לילה הבריחו המאמינים את שאול השליח ואת סילא מהעיר. הם הגיעו לבראה וגם שם לימדו, וכתוצאה מכך רבים האמינו.

אותם יהודים מתסלוניקי שמעו על הצלחתו של שאול ומיד הגיעו בניסיון לתפסו: "כְּשֶׁנּוֹדַע לְאוֹתָם יְהוּדִים אֲשֶׁר בְּתֶסָּלוֹנִיקִי כִּי גַּם בְּבֵּרֵאָה מַשְׁמִיעַ שָׁאוּל אֶת דְּבַר אֱלֹהִים, בָּאוּ גַּם לְשָׁם וְעוֹרְרוּ וְהֵסִיתוּ אֶת הֲמוֹן הָעָם" (פסוק 13).

מבראה שאול המשיך לאתונה.

שאול השליח שהה בתסלוניקי תקופה מאוד קצרה – מספר שבועות או חודשים בודדים ביותר. התקופה הקצרה הזו הספיקה כדי ליצור גרעין נאמן אשר הקים קהילה למופת.

איך ייתכן שאחרי זמן כה קצר נוצר גרעין כה חזק?

הראשונה אל התסלוקינים א 5: "שֶׁהֲרֵי בְּשׂוֹרָתֵנוּ לֹא בָּאָה אֲלֵיכֶם רַק בְּמִלִּים, אֶלָּא גַּם בִּגְבוּרָה וּבְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּבְבִטָּחוֹן רַב – דָּבָר שֶׁאַתֶּם יוֹדְעִים מִשֶּׁנּוֹכַחְתֶּם כֵּיצַד הִתְנַהַגְנוּ לְמַעַנְכֶם כַּאֲשֶׁר הָיִינוּ בֵּינֵיכֶם."

אלוהים אינו מבזבז כוח, גבורה או נס.

אותם אנשים הקדישו מזמנם ללמוד את האמת, והאמת שראו לנגד עיניהם שינתה את חייהם. כך פועלת רוח אלוהים באנשים המוכנים ללמוד את דבר אלוהים.

מה כל כך מיוחד בלהכיר את ישוע?

הייחוד טמון בלהכיר את אלוהים ואת החסד שהוא עשה עבורך!

מה קרה למשה ליד הסנה הבוער? ולאברהם – שאל שדי (ישוע) הופיע באוהלו (בראשית יח)? ולמנוח ואשתו – כאשר אלוהים בכבודו ובעצמו שוחח עמם (שופטים יג)?

אותם אנשים למדו להכיר את אלוהים באופן אישי. הם הרגישו את ריבונותו על חייהם, את אהבתו כלפיהם ואת אפסותם מול קדושתו ואלוהותו.

מאמיני תסלוניקי למדו להכיר את אהבת אלוהים כלפיהם. הם הבינו כי ישוע הוא לא אחר מאשר אל שדי אשר בא בכבודו ובעצמו לשלם את מחיר החטא שלהם.

אלוהים כבר לא היה עבורם משהו גדול ורחוק, אלא אב אוהב הקרוב לילדיו והמכלכל את צעדיהם. אלוהים מקיים את דברו ומוכן לשים את חייו עבורם.

התנ"ך, שאותו שמעו או קראו, כבר לא היה יותר ספר תיאורטי בלבד, אלא דבר חיים אשר מתגשם ופועל לנגד עיניהם.

בגלל קירבתם לאלוהים כה אישי, הם יכלו לבטוח בו ולהמשיך להאמין גם בתקופות סבל קשות.

מדוע?

כל עוד הם בוטחים בישוע, שום כוח לא יכול להביסם. זאת גדולתו של פעולת רוח אלוהים בלב אדם מאמין.

שאול השליח שהה בתסלוניקי מספר שבועות או חודשים, וקהילה חדשה וחזקה צמחה. ככל שנלמד על אודות בני אותה קהילה ניווכח עד כמה נוכל ללמוד מפועל אמונתם.