הושע הנביא – שיעור מס' 1

Print Friendly

ספר הושע

ספר הבטחת אהבתו הנצחית של אלוהים לעמו ישראל

פרק א

מבוא

פסוק 1: "דְּבַר־יהוה אֲשֶׁר הָיָה, אֶל־הוֹשֵׁעַ בֶּן־בְּאֵרִי, בִּימֵי עֻזִּיָּה יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּה מַלְכֵי יְהוּדָה; וּבִימֵי יָרָבְעָם בֶּן־יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל".

 

הושע בן בארי פעל כנביא בין השנים 755-710 לפנה"ס במהלך תקופותיהם של עוזיה (790-739 לפנה"ס), יותם (750-731 לפנה"ס), אחז (735-715 לפנה"ס), יחזקיה (715-686 לפנה"ס) מלכי יהודה ובימי ירובעם בן יואש (ירובעם השני) מלך ישראל (793-753 לפנה"ס).

הנביא מציין רשימה מפורטת של מלכי יהודה וזאת כדרך להדגיש ולציין שתקפות המלוכה היא לבית דוד משבט יהודה.

משמעות שמו של הנביא הוא – ישועה, כמו משמעות שמותיהם של יהושוע (במדבר יג 8,16) וישוע (מתי א 21).

מן הסתם הושע לא פעל במהלך כל תקופת חייהם של כל המלכים הנזכרים. גם אם התחיל לפעול כנביא במהלך שנתו האחרונה של עוזיה (אשר מלך במקביל לבנו מפאת הצרעת שפגעה בו – דברי הימים ב פרק כו) ועד שנתו הראשונה של אחז, הרי שהושע פעל במהלך שנים רבות (לפחות 45 שנים).

הושע הינו אחד מנביאי ה "תרי עשר" והכתובים אינם מפרטים אודות מוצאו של הושע מלבד שם אביו – בארי.ככל הנראה הושע התגורר בתחום ממלכת ישראל (הממלכה הצפונית) מכיוון שהוא מגלה בקיאות רבה בהיסטוריה שלה ואירועים הקשורים בממלכה הצפונית ובטופוגרפיה שלה (ד 15, ה 1, 13, ו 8-9, י 5, יב 11-12, יד 6).

למרות שהושע נושא את דבר אלוהים לישראל וליהודה, הוא מכנה את מלך ישראל כ"מלכנו" (ז 5).

הושע היה בן תקופתם של יונה (מלכים ב פרק יד 25), ישעיה, עמוס ומיכה הנביאים.

האירועים שהנביא הושע מתייחס אליהם ומתארים את תקופת פועלו מתועדים בספר מלכים ב פרקים יד- כ ובספר דברי הימים ב פרקים כו-לב.

הנביא הושע היה עד לחורבן ממלכת ישראל על ידי האשורים ולהגליית רבים מתושביה (732-722 לפנה"ס).משמע, כמו ירמיהו, גם הוא היה עד להתגשמות נבואותיו הנוראות. הושע גם חי בתקופת התיקונים הדתיים של חזקיה המלך.

 בתחילת ימי שלטונו של ירובעם השני, ממלכת ישראל נהנתה משלום מדיני ושגשוג כלכלי. יחד עם זאת החלה התדרדרות מוסרית ורוחנית אשר הגיעה לשיא לקראת סוף מלכותו של ירובעם השני (753 לפנה"ס).

כמו בחיים האישיים שלנו, כאשר אנו משגשגים מבחינה חומרית אנו נוטים לסמוך על חכמתנו ועושרנו ולשכוח את אלוהים ותלותנו הבלעדית בו.

 ממלכת ישראל סבלה מאנרכיה והתדרדרה במהירות מבחינה חברתית ורוחנית. בפרק זמן של 13 שנים מאז מותו של ירובעם השני, 4 מלכים נרצחו על ידי מחליפיהם.

1. זכריה בן ירובעם – מלך שישה חודשים.

2. שלום בן יבש – מלך שלושים יום.

3. מנחם בן גדי – מלך 10 שנים.

4. פקחיה בן מנחם – מלך שנתיים.

הנביא הושע מתמקד בדברי תוכחתו על מצבה הרוחני הירוד של הממלכה הצפונית ולא חוסך דברי ביקורת גם על בני הממלכה הדרומית.

מלכי ישראל ויהודה סטו כל כך מדרך אלוהים עד כי אימצו את אלילי הגויים ופנו למלכים גויים כדי לבקש הגנה וביטחון (הושע ז 11, מלכים ב פרק טו 19, טז 7).

עם ישראל ככלל, עמד אשם לפני אלוהים. בני ישראל נטשו את אלוהים והיו ראויים לכל עונש ממנו, זאת לאור תנאי הברית כפי שמפורטים בספר דברים פרקים כ"ח- ל'.

על מנת להבהיר בדרך שאינה משתמעת לדו-פנים את מצבו העגום של עם ישראל ולעומת זאת להציג את נאמנותו ואהבתו הנצחית של אלוהים לעם הברית, אלוהים משתמש בחיי הנישואין והמשפחה של הושע כדגם.

פסוקים 2-3:

"2 תְּחִלַּת דִּבֶּר־יהוה בְּהוֹשֵׁעַ; פ  וַיֹּאמֶר יהוה אֶל־הוֹשֵׁעַ, לֵךְ קַח־לְךָ אֵשֶׁת זְנוּנִים וְיַלְדֵי זְנוּנִים, כִּי־זָנֹה תִזְנֶה הָאָרֶץ, מֵאַחֲרֵי יהוה׃ 3 וַיֵּלֶךְ וַיִּקַּח, אֶת־גֹּמֶר בַּת־דִּבְלָיִם; וַתַּהַר וַתֵּלֶד־לוֹ בֵּן"

אלוהים מצווה על הושע להתחתן עם אשה שעתידה לבגוד בו, להיות זונה ובגלל תזנותה היא תביא לעולם ילדי זנונים. ז"א או ילדים מגברים אחרים או ילדים של שניהם (הושע וגומר) אך שיגדלו בתוך אווירה זנותית. אלוהים מצווה על הושע להתחתן עם אשה אשר תמלא את חייו באכזבה, כאב, צער וכעס.

משמעות שמה של "גֹּמֶר בַּת־דִּבְלָיִם":

"גֹּמֶר" – סיום, שלמות. "בַּת־דִּבְלָיִם" –שם מציין חיבה ואהבה – עוגת תאנים- (ירמיה מח 21, במדבר לג 46, הושע ג 1).

נשאלות מספר שאלות:

א.       האם הושע הצטווה לקחת אשה שכבר הייתה זונה עם ילדי זנונים או אשה הגונה שזנתה לאחר נישואיה?

אני מאמין שהושע נצטווה לקחת אשה הגונה ורק לאחר נישואיה היא זנתה, מהסיבות הבאות:

  • אלוהים לא היה דורש מהושע להתחתן עם זונה מכיוון שאלוהים מנחה אותנו בכתבי הקודש להתרחק מדרך חיים שכזו ומשותפות לחיים עם אנשים כאלה (ראה שניה לקורינתים ו 14-18, ראשונה לתסלוניקים ה 22).
  • מכיוון שחייו של הושע אמורים להוות משל ליחס אלוהים ועם ישראל הרי שגומר צריכה להיות ראויה בתחילה כפי שעם ישראל לא זנה בשלב הראשוני (שלב האבות) אלא רק לאחר מכן – ב 17, ט 10, יא 1.

ב.       איך הרגיש הושע כשנדרש להיכנס בברית נישואים לכל ימי חייו עם אשה שתביא לו בושה, כאב וצער?

מכיוון שחיי הושע הם דגם ליחס אלוהים – ישראל, עלינו לשאול גם כן:

איך הרגיש אלוהים ביום שכרת ברית עם בני ישראל לנצח נצחים ביודעו שסבל, צער, כאב ובושה יהיו מנת חלקו היומיומית? (בראשית יב, טו, דברים ז 7-9, ט 1-6).

ג.       מדוע אלוהים בחר בעם ישראל למרות שידע למפרע את כל הצרות שהעם הזה יביא לו?

אלוהים ריבון והוא יודע איך הדברים יסתיימו. אלוהים יודע שכל הצרות שהוא חווה מעם ישראל הם זמניות ובטלות בשישים לעומת הנצח שבו ייהנה עם ברואיו. אלוהים אוהב את עם ישראל ונאמן להבטחותיו. אהבתו לישראל ונאמנותו לדברו פועלים לטובתנו כך שאלוהים לא יזנח אותנו לעולם (דברים ז 7-9, זכריה ב, ירמיה לא 35-37).

הושע הנביא לעומת זאת אינו אלוהים…

 אם כך,מה העניק להושע עידוד, נחמה וכוח לציית לאלוהים ולקחת לאישה את גומר שעתידה למלא את חייו במרורים?

כלי העידוד שעמדו לרשות הושע הינם הכלים שעומדים לנו היום כשאנו מצייתים לאלוהים בידיעה שהציות יביא עלינו סבל וכאב. אנו שואבים כוח ועידוד מהבטחות אלוהים הכתובות בכתבי הקודש ומיועדות לילדי אלוהים ההולכים בתמים:

  • רוח אלוהים שוכן בתוך גופנו. אלוהים כל הזמן עימנו – (אל האפסים א 13-14, ראשונה לקורינתים ג 16-17).
  • אלוהים הבטיח ששום דבר לא יפריד אותנו מאהבתו – (אל הרומים י 35-38).
  • יש לנו הבטחות נפלאות שאלוהים לא יתן לנו מבחן גדול מידי ויחד עם הקושי אלוהים יעניק מספיק חסד -  (ראשונה לקורינתים י 13).
  • אלוהים מבטיח לנו חיי נצח עימו שבהם אנו נמלוך עימו עם גוף חדש שאינו מושפע יותר מן החטא וכל כאבי החטא לא יהיו יותר מנת חלקנו. במילים אחרות – כל כאבי הציות בחיינו הינם זמניים – (ראשונה לקורינתיים טו, יוחנן יד, ראשונה לתסלוניקים ד 13-18, התגלות כא- כב).
  • אנו עתידים לבלות את הנצח עם היקירים שלנו שמתו כנושעים – ראה מראי מקומות מפסקה קודמת.

מי שזונח את ההבטחות הנפלאות הללו מנגד עיניו שידע לו – השטן ימלא את הוואקום הזה בדאגות, כאב, יאוש, דיכאון ונפילה בחטא. אנא, הבה נעזור אחד לשני לשמור את הבטחותיו של אלוהים עמוק בליבנו.

ד.       איזו זכות יש לאלוהים להשתמש בחייו של הושע ככלי? מה יש להושע לומר בעניין? 

אלוהים הוא זה שיצר אותנו ואף הוליד אותנו מחדש ממוות לחיים. חיינו הינם מתנת חסד של אלוהים אשר קיבלנו בזכות קורבן החיים של אלוהים הבן – ישוע המשיח.

כל בני האדם הם כלים בידו של אלוהים – ירמיה יח.

אשרנו שאנו כלים של כבוד בשירות אלוהים.

מכיוון שאלוהים הוא אל קדוש, צדיק, רב חסד ונאמן, אנו צריכים להיות מאושרים שאנו תחת עיניו וממלאים את רצונו.

 מי שאינו רוצה להיות כלי של כבוד, עלול להיות כלי של קלון.

הושע אומנם סבל אך יהוה ניחם אותו ועודד אותו. הושע אומנם סבל שנים רבות אך כל עם ישראל ומליוני בני אדם לאורך ההיסטוריה למדו דרך חייו אודות אהבתו הנצחית של אלוהים לבני בריתו. הושע סבל פרק זמן קצר יחסית לחיי הנצח המובטחים לילדי אלוהים, אך עם ישראל למד שאלוהים לעולם לא ינטוש אותם ויחליפם בעם או קבוצה אחרת.

כמו איוב גם הושע – היו כלי כבוד בידו של אלוהים. כמו איוב כך גם הושע התעודד בעת הצרה כי ידע שהדבר הטוב ביותר שאדם יכול לשאוף לו זה למסור את חייו כקורבן חי, קדוש ורצוי עבור אלוהים – (אל הרומים יב 1).

הלוואי שלנו תהיה אותה גישה כמו שהייתה להושע ולאיוב. הלוואי שנהיה כל כך יראי אלוהים כך שאלוהים יראה בנו מועמדים לדוגמאות לאהבתו, חסדו ונאמנותו. עלינו לזכור שעם המבחן אלוהים יתן את החסד להתגבר ולהצליח.

כאשר אנו בוחנים את התנהגותה של גומר, אנו מרגישים בכלל לא רע. רובנו הגדול מעולם לא חווה זנות גופנית ולכן רובנו אולי מרגישים שהנושא הזה לא כל כך מדבר אלינו. רבים מאיתנו חושבים שאנו ממש טובים יותר מגומר-טעות!

למרות שמעטים המאמינים החוטאים בזנות גופנית, הרי שרבים הרבה יותר חוטאים בזנות רוחנית! כולנו זקוקים לאהבתו ולסליחתו של אלוהים ממש בדיוק כפי שגומר הייתה זקוקה לו.

מהי זנות רוחנית?

  • זנות רוחנית היא סטייה לנושאים רוחניים שאינם מאלוהים או תואמים לדבר אלוהים.
  • זנות רוחנית היא אחיזה בדרך אמונה או דיעה על אלוהים שאינה תואמת לכתבי הקודש.
  • זנות רוחנית היא החשבת סמלים ומסורות מעבר לחשיבות שאלוהים נתן להם.

כולנו ללא יוצא מן הכלל מחויבים ללמוד את דבר אלוהים במדויק ולהיכנע לכתוב ולא להישען על דעתנו או לקבוע מהי אמת על פי רגשותינו. כולנו נדרשים להתמקד באלוהים בלבד ולא לסטות לשום דבר אחר.

 ראו את התנהגותם של המלכים הטובים בתנ"ך. הם הסירו מן הארץ כל דבר שמשך את ליבם של בני ישראל מאלוהים. כך גם עלינו לעשות בחיינו האישיים ובבתינו.

מאוד פשוט ליפול בזנות רוחנית. רובנו נופלים בחטאים שכאלו על בסיס יומי.

הבה נפקח עין זה על זה באהבה, באכפתיות כדי שביחד נלך בדרך של קדושה גופנית ורוחנית כאחד.

הלוואי שנמלא את ליבו של אלוהים בשמחה ולא בצער, כאב ואכזבה. למרות שאלוהים לא יעזוב את ילדיו, הרי שאהבה כנה שואפת לשמח את אלוהים ואדם ולא להכאיב.

סיכום ביניים:

א.     אלוהים משתמש בחייו של הושע ואשתו כדי להדגים את היחס של אלוהים לעם ישראל על אף הזנות הרוחנית שהעם נימצא בה.

ב.     ילדי אלוהים הם כלי כבוד בידיו של אלוהים. יחד עם הנטל אלוהים מעניק כלי עידוד ונחמה כדי שנעמוד בכל מבחן בהצלחה. כך נביא כבוד לשמו של אלוהים. הלוואי שאלוהים ישתמש בכל אחד מאיתנו לפאר את שמו ולהביא את מסר הישועה לכל לב.

ג.      אלוהים נאמן לעם ישראל לא בגלל מעשיו הטובים של העם אלא רק בגלל אהבתו ונאמנותו לקיים את הבטחותיו בצדק וקדושה.

ד.     אלוהים אינו תמיד מפרט את הסיבות שבעטין הוא עושה את שהוא עושה. מכיוון שאלוהים הוא ריבון, נאמן וקדוש, יש לנו את הביטחון שכל מעשיו בחיינו יסתיימו בטוב ולתפארתו.

מה משמעות שמות ילדיו של הושע? מדוע אלוהים מציין את שמו של יהוא?

 פסוקים 4-5:

4 וַיֹּאמֶר יהוה אֵלָיו, קְרָא שְׁמוֹ יִזְרְעֶאל; כִּי־עוֹד מְעַט, וּפָקַדְתִּי אֶת־דְּמֵי יִזְרְעֶאל עַל־בֵּית יֵהוּא, וְהִשְׁבַּתִּי, מַמְלְכוּת בֵּית יִשְׂרָאֵל׃ 5 וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא; וְשָׁבַרְתִּי אֶת־קֶשֶׁת יִשְׂרָאֵל, בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל

גומר יולדת להושע בן והוא נצטווה על ידי אלוהים לקרא לבנו – "יִזְרְעֶאל".

מכיוון שאלוהים הוא בוחר השם לילד הילוד, משמע ששמו של הילד מהווה ציון וסמל לגבי העתיד להתרחש ובמקרה זה לממלכת ישראל. אין זו פעם ראשונה שבה שמות ילדים מציינים את אשר עתיד לקרות לעם. בניו של ישעיה – 'שאר ישוב' 'ומהר שלל חש בז' (ישעיה ז ו-ח) נקראו כך כדי לציין את אשר עתיד לבוא על יושבי יהודה.

אלוהים אף ציין זאת בישעיה ח 18: "הִנֵּה אָנֹכִי, וְהַיְלָדִים אֲשֶׁר נָתַן־לִי יהוה, לְאֹתוֹת וּלְמוֹפְתִים בְּיִשְׂרָאֵל; מֵעִם יהוה צְבָאוֹת, הַשֹּׁכֵן בְּהַר צִיּוֹן"

 אם כן, מה משמעות השם – יזרעאל?

השם יזרעאל במקרה הנוכחי מציין כמו שאר שמות הילדים (לא-רוחמה, לא-עמי) את המשבר ביחסים בין בני ישראל לאלוהים.

על פי התוכן מתברר שאלוהים עתיד להפיץ את בני ישראל (הממלכה הצפונית) לגלות כפי שמפזרים זרעים בשדה (ראה לדוגמא זכריה י 9 – " וְאֶזְרָעֵם בָּעַמִּים, וּבַמֶּרְחַקִּים יִזְכְּרוּנִי, וְחָיוּ אֶת בְּנֵיהֶם וָשָׁבוּ").

יזרעאל הינו גם שם של איזור פורה במיוחד בגליל התחתון (יהושוע יז 16).

אלוהים משתמש במשחק מילים כדי לציין גם את אשר התרחש (בעבר) באיזור עמק יזרעאל וכעת הוא אלוהים עתיד לעשות חשבון עם הרשעים.

מה קרה בעמק יזרעאל?

למה הכוונה במילים: "וּפָקַדְתִּי אֶת־דְּמֵי יִזְרְעֶאל עַל־בֵּית יֵהוּא"?

מי הוא יהוא ומה הוא עשה?

בעמק יזרעאל בנה לו מלך ישראל,אחאב, היכל (מלכים א פרק כא).

ליד היכלו של המלך היה לנבות כרם. אחאב המלך חשק בכרם של נבות והציע לרוכשו בכסף או להחליפו בחלקת אדמה מובחרת – כרם אחר ובמקום אחר. נבות סרב למכור את כרמו או להחליף את נחלת אבותיו וכאן החלה הבעיה. איזבל (בתו של מלך צידון), אשתו של מלך אחאב מתפלאת שאחאב המלך נכנע לאחד מנתיניו ויושב בביתו מדוכדך. איזבל החליטה להשיג את כרם נבות בדרך מרמה. היא ביימה משפט שקר בו נבות הואשם כאילו קילל את יהוה. נבות נימצא אשם על סמך עדותם של עדי שקר ונסקל למוות. מעשה הרשע של איזבל ואחאב לא נסתרו מעיניו של אלוהים. אליהו הנביא נשלח לאחאב כדי לומר לו בכרם שאותו גזל – "הֲרָצַחְתָּ וְגַם־יָרָשְׁתָּ?" (פסוק 19).

בעקבות פשעם של אחאב ואיזבל אשתו אמר עליו אלוהים:

"וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יהוה, בִּמְקוֹם, אֲשֶׁר לָקְקוּ הַכְּלָבִים אֶת־דַּם נָבוֹת, יָלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת־דָּמְךָ גַּם־אָתָּה" (פסוק 19).

אלוהים אמר לאחאב דרך אליהו הנביא שעונשים כבדים אלו באים עליו מכיוון שהוא "התמכר" לעשות את הרע בעיני ה' (מלכים א פרק כא 20).

אליהו הנביא הוסיף ואמר לאחאב שאלוהים יהרוג את כל הגברים שיבואו מזרע אחאב ושיוכלו אי פעם להיות מלכים בישראל. כל הרע הזה יבוא על אחאב כי הוא פנה לפשע ולעבודת אלילים ומשך אחריו את בני ישראל.

כולנו נופלים בחטא, כולנו 'צולעים' בהליכתנו הרוחנית אך חשוב שלא נתמכר לחטא. כשאנו חוטאים אנו מוכחים על ידי רוח הקודש על החטא ואז אנו פונים לאלוהים, מתוודים על החטא ומבקשים כוח ויותר אמונה לעמוד נגד החטא בפעם הבאה. התמכרות לחטא היא מצב בו אפילו המצפון אינו מבחין ברע ועשיית הרע נחשבת לדבר הרגיל והטבעי ביותר. זהו מצב שבו התנוונו לחלוטין 'שרירי המצפון' (אל האפסיים ד 19). מצב שכזה עלול להביא עונש כפול ומכופל מאלוהים. בעוד כל אחד מאיתנו עלול להוות עדות פסולה למספר קטן יחסית של אנשים, הרי שאחאב המלך היווה עדות פסולה לישראל וגרם לרבים מאוד ללכת בדרך החטא. איזבל המלכה גם כן נענשה ועליה נובא כי תמות והכלבים יאכלו אותה.

בעקבות דברי אליהו הנביא הצטער אחאב המלך והתאבל על מעשיו. אלוהים עשה עימו חסד. העונש נדחה במעט. הצרה שתבוא עליו תתרחש בעת מלכות בנו ולא לנגד עיניו. בספר מלכים א פרק כב 29 מתואר מותו של המלך אחאב בקרב נגד מלך ארם ברמות גלעד. אחאב נקבר בשומרון. את המרכבה המלאה בדמו של אחאב שטפו בבריכה בשומרון והכלבים לקקו את דמו בדיוק כפי שאלוהים דיבר (מלכים א פרק    כב 38).

שני בניו של אחאב מלכו אחריו בזה אחר זה (אחזיה ויהורם – מלכים ב פרקים א ו- ג). בעת שיהורם בן אחאב מלך על ישראל, אלישע הנביא שולח את אחד מבני הנביאים לבשר ליהוא בן יהושפט בן נמשי שאלוהים בחר בו להיות מלך על ישראל. ליהוא בן יהושפט ניתנה משימה מאוד ברורה וישירה: להכות את בית אחאב כדי לנקום את דמי כל עבדי יהוה והנביאים שרצחה איזבל אישתו:

"הִנְנִי מֵבִי (מֵבִיא) אֵלֶיךָ רָעָה, וּבִעַרְתִּי אַחֲרֶיךָ; וְהִכְרַתִּי לְאַחְאָב מַשְׁתִּין בְּקִיר, וְעָצוּר וְעָזוּב בְּיִשְׂרָאֵל" (ראה מלכים א פרק כא 21).

יהוא בן יהושפט בן נמשי אינו מבזבז כל זמן ומתחיל במסע רציחות והרג:

  • יהוא הורג את יהורם בן אחאב בירי חץ ישיר לליבו ממש בכרם נבות שביזרעאל – מלכים ב פרק ט פסוקים 14-26.
  • יהוא הורג את אחזיה מלך יהודה – מלכים ב פרק ט פסוק 27.
  • יהוא מגיע ליזרעאל לביתה של איזבל ומצווה על עבדיה לדחוף אותה מחלון ביתה אל מותה. לאחר שסיים את ארוחתו הוא מבקש מעבדיו לקבור את איזבל אך מגלה שהכלבים כבר אכלו את גוויתה, ממש כפי שאלוהים אמר (מלכים א כא 23, מלכים ב ט 30-37).
  • יהוא שולח מכתב לשומרון ובו מצווה על ראשי העיר לשחוט את 70 בניו של אחאב. שבעים הבנים נשחטים וראשיהם מובאים ליהוא. הוא מעמיד את הראשים בשני ערמות בשער העיר ביזרעאל (מלכים ב פרק י 1-10).
  • יהוא הורג את כל כוהניו, גדוליו ומיודעיו של אחאב כדי שלא ישאר לו שריד (מלכים ב י 11)
  • יהוא מגיע לשומרון ושם פוגש את האחים של אחזיהו מלך יהודה. יהוא מצווה לרצוח את כולם – 42 במספר (מלכים ב י 13-14).

          מדוע שיעשה זאת לבית יהודה?

          סיבה אפשרית היא שבת אחאב נישאה למלך יהודה וכך זרע אחאב "התערבב בזרע מלך יהודה."

  • יהוא אוסף בתחבולה את כל כהני הבעל, נביאיו ועובדיו לנשף לכבוד הבעל. יהוא משקר ואומר כי הוא מתכונן לעשות נשף לכבוד הבעל ולנשף המפואר הזה הוא מזמין את כל הנכבדים עובדי הבעל. יהוא מצווה להלביש את כל עובדי הבעל בבגד אחיד שנתן להם ואז מצווה על חייליו להשמיד את כולם עד האחרון שבהם (מלכים ב פרק י פסוקים 18-28).

מה חשב אלוהים על יהוא בן יהושפט בן נמשי?

"וַיֹּאמֶר יהוה אֶל־יֵהוּא, יַעַן אֲשֶׁר־הֱטִיבֹתָ לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינַי, כְּכֹל אֲשֶׁר בִּלְבָבִי, עָשִׂיתָ לְבֵית אַחְאָב; בְּנֵי רְבִעִים, יֵשְׁבוּ לְךָ עַל־כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל" (מלכים ב י פסוק 30).

אלוהים מציין לטובה את העובדה שיהוא אכן הוציא לפועל את מה שאלוהים אמר שיקרא לבית אחאב. לאור עשייתו התואמת את דבר אלוהים, יהוא עתיד לראות את בן נכדו יושב על כסא מלכות ישראל.

אם יהוא זוכה למילות שבח שכאלו מאלוהים, מדוע אלוהים אומר דרך הושע: "… כִּי־עוֹד מְעַט, וּפָקַדְתִּי אֶת־דְּמֵי יִזְרְעֶאל עַל־בֵּית יֵהוּא, וְהִשְׁבַּתִּי, מַמְלְכוּת בֵּית יִשְׂרָאֵל"? (פסוק 4).

יהוא לא היה צדיק בכל מעשיו. למרות שעל פניו נראה כי הוא הרג את כל עבדי הבעל ונלחם בכל כוח נגד עובדי האלילים, אלוהים הכיר את יהוא טוב יותר וביקר את פועלו. אלוהים ממשיך לתאר את התנהגותו של יהוא ואומר:

"וְיֵהוּא, לֹא שָׁמַר לָלֶכֶת בְּתוֹרַת־יהוה אֱלֹהֵי־יִשְׂרָאֵל בְּכָל־לְבָבוֹ; לֹא סָר, מֵעַל חַטֹּאות יָרָבְעָם, אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת־יִשְׂרָאֵל" (מלכים ב פרק י פסוק 31).

מתברר שבעוד מעשיו של יהוא העניקו לו שם של קנאי לשמו של יהוה, בפנימיותו הוא נשאר רחוק מאלוהים. לאחר שהרג תוך פרק זמן קצר ביותר את צאצאי אחאב ויחד עימם את אלו שיכלו לסכן את כיסאו, יהוא המשיך לחיות בדרך שאינה מכבדת את אלוהים. מתברר שהמניעים שהניעו את יהוא היו אישיים ולאו דווקא בעבור אלוהים  – נטו. לאור נתונים אלו, אלוהים עתיד לבוא חשבון עם בית יהוא.

בשנת 752 לפנה"ס, שלום בן יבש רצח את זכריה הצאצא לדור רביעי של יהוא ומלך תחתיו. בכך הביא לסיום את מלכות בית יהוא בישראל (מלכים ב טו 10).

בספר ישעיה פרק י אנו עדים למצב דומה בו אלוהים מצווה על הארמים לפגוע ביהודה ולאחר מכן מעניש את הארמים על אותו מעשה.מדוע?

מכיוון שהארמים באו עם שנאה ורצון להשמיד לחלוטין את מה שאלוהים אוהב.

כך לגבי יהוא. הוא נדרש לדבר אך עשה את שעשה ממניעים פסולים ועל כך נותן דין וחשבון לפני אלוהים.

 תעודת היוחסין של מלכי ישראל ויהודה:

ישראל                                                           יהודה   

אחאב בן עמרי                                                  יהושפט בן אסא

אחזיה בן אחאב (שנתיים)(מלכים ב א)                 יהורם בן יהושפט

יהורם בן אחאב (12 שנים)                                 אחזיהו בן יהורם

יהוא בן יהושפט בן נמשי – (מלכים ב פרק ט)

יהואחז (17)                                                    יהואש בן אחזיה

יואש (16)                                                       אמציה בן יהואש

ירובעם בן יואש (41)                                          עזריה

זכריה (שישה חודשים)                                       יותם

שלום בן יבש (רוצח את זכריה ומסיים את שושלת יהוא בן יהושפט)

זכריה, בנו של ירובעם בן יואש נרצח על ידי שלום בן יבש שמולך במקומו וכך קוטע את מלכות זרעו של יהוא בדור הרביעי, בדיוק כפי שיהוה דיבר:

" בְּנֵי רְבִעִים, יֵשְׁבוּ לְךָ עַל־כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל…" (מלכים ב פרק טו 12).

מדוע אני מתעכב כל כך על יהוא בן יהושפט בן נמשי?

א. נבואות אלוהים מתגשמות לכן עלינו לקחת ברצינות את דבר אלוהים ותוכניותיו.

ב. יהוא עשה את מה שה' ציווה עליו לעשות אך הוסיף על כך מניעים פסולים ואף פשע. עלינו לוודא שנעשה את רצון אלוהים במדויק אך גם באופן טהור וקדוש. אצל אלוהים המטרה אינה מקדשת את האמצעים. יש לנו אלוהים קדוש וטהור ואמת וכך גם הוא רוצה שנפעל.

ג. כמו שרוחניותם של מלכים השפיע כל כך על רמת הרוחניות של בני העם, כך קרבתנו לאלוהים יכולה להשפיע לטובה על בני בתינו. עלינו להתעודד וללכת בדרך אלוהים בכל מצב כי חיינו היומיומיים עם אלוהים מהווים עדות מעודדת לילדינו.

בפסוק 5 אומר אלוהים דרך הושע:" וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא; וְשָׁבַרְתִּי אֶת־קֶשֶׁת יִשְׂרָאֵל, בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל.."

מעבר לעובדה שאלוהים עתיד לסיים את שושלת יהוא על כסא מלכות ישראל, אלוהים עתיד לסיים כל שושלת מלכים מממלכת ישראל.

בעמק יזרעאל עתידים בני עשרת השבטים לגלות שכוחם כשל והם ניתנים ביד מלך זר. הביטוי "קֶשֶׁת יִשְׂרָאֵל" מתייחס לכוח שהאומה מסתמכת עליו (שמואל א פרק ב 4, תהילים מו 10, ירמיה מט 35). ממלכת ישראל הסתמכה על כוחה וצבאה ואת המשענת הזו אלוהים ישבור ויתן ביד מלך אשור תיגלת פילאסר השלישי בשנת  734-722 לפנה"ס. האשורים אז כבשו את נחלת עשרת השבטים והגלו את מירב תושביהם (מלכים ב פרק טו 29, יז 3-5).

פסוקים 6-9:

6 וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בַּת, וַיֹּאמֶר לוֹ, קְרָא שְׁמָהּ לֹא רֻחָמָה; כִּי לֹא אוֹסִיף עוֹד, אֲרַחֵם אֶת־בֵּית יִשְׂרָאֵל, כִּי־נָשֹׂא אֶשָּׂא לָהֶם׃ 7 וְאֶת־בֵּית יְהוּדָה אֲרַחֵם, וְהוֹשַׁעְתִּים בַּיהוה אֱלֹהֵיהֶם; וְלֹא אוֹשִׁיעֵם, בְּקֶשֶׁת וּבְחֶרֶב וּבְמִלְחָמָה, בְּסוּסִים וּבְפָרָשִׁים׃ 8 וַתִּגְמֹל אֶת־לֹא רֻחָמָה; וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן׃ 9 וַיֹּאמֶר קְרָא שְׁמוֹ לֹא עַמִּי; כִּי אַתֶּם לֹא עַמִּי, וְאָנֹכִי לֹא־אֶהְיֶה לָכֶם׃

לאחר שנולד בנו הראשון של הושע מגומר, היא ילדה בת ולאחר מכן עוד בן.   מתברר שאלוהים הוא זה שבחר את מין הילוד כדי להתאים את השם הראוי לתאר את יחסי ישראל ואלוהים. גם במקרים אלו אלוהים החליט על השם שינתן לילדים: "לֹא רֻחָמָה" ו-"לֹא עַמִּי."

גם השמות הללו מתארים את היחס המנוכר בין ישראל לאלוהים ויתכן מאוד שאף מרמזים על כך שילדים אלו באו מעיסוקה של גומר בזנות ולא מהושע עצמו.

"לֹא רֻחָמָה" ו-"לֹא עַמִּי.": משמע, עשרת השבטים עומדים להתמודד עם הבעיות הקשות הבאות עליהם לבדם, בכוחם שלהם וללא מעורבותו של אלוהים. הם עתידים להיות חשופים ללחצי האויבים ואלוהים לא יעניק להם מחסדו ורחמיו כפי שעשה בעבר. עד כה ההצלחות של בית ישראל לא נבעו מכוחם וחכמתם אלא מרחמי אלוהים. במקום להבין שהצלחותיהם בעבר נובעים מרחמי אלוהים והוא צריך להיות מוקד תודתם והערכתם, בני ישראל הודו לאלילים עבור הברכות שקיבלו מאלוהים והאדירו את כוחם שלהם (ב 10). במשך דורות בני ישראל עבדו אלילים ממש כמו שכניהם הנוכרים שלא שמעו על תורת אלוהים.

אלוהים עתיד להתייחס לבני אותו הדור בדיוק כפי שהוא התייחס לגויים עובדי אלילים: "לֹא רֻחָמָה", "לֹא עַמִּי"י. אלוהים עתיד להעניש לבטח ולשם כך נאמרו המילים: "כִּי־נָשֹׂא אֶשָּׂא לָהֶם".

המילים הללו קשות ביותר אך גם מלמדים אותנו עיקרון מאוד חשוב:

העובדה שאדם הינו צאצא ביולוגי של אברהם, יצחק ויעקוב אינה ערובה לכך שהוא יזכה רק בזכות נתונים אלו לברכתו של אלוהים ורחמיו.

אלו מבית ישראל שזנחו את אלוהים והתמידו בדחייתם אותו ואת תורתו, לא היו שונים בגורלם מאלו מבין הגויים שפעלו כמוהם. לו היו מתים בחוסר אמונה, הם היו נשפטים לאבדון בדיוק כמו גוי שמת חסר אמונה באלוהים.

את העובדה הזו שאול השליח מפתח בדרך כה ברורה באיגרת לרומים פרק ט פסוק 6. במשפט אחד מפליא אמר שאול: "הֲרֵי לֹא כָּל אֲשֶׁר מִיִּשְׂרָאֵל יִשְׂרָאֵל הֵם".

בהמשיכנו את אותו העיקרון, ניתן גם לקבוע שגוי אשר יאמץ את אמונתו של אברהם יזכה לקרבת אלוהים וברכתו בדיוק כפי שהיהודי הנושע מקבל אותה (ראה אל הרומים ט 25-26). למרות שלכל אחד הבטחות ארציות שונות, הרי שביחס האישי לאלוהים, הגוי והיהודי הנושע זוכים לאותו קרבה וישועה (אל הגלטים ג 26 עד ד 7, אל האפסים א- ב).

גם לנו כדאי מאוד ללמוד מהלקח הזה:

אלוהים הינו אל רב חסד ורב רחמים (שמות לד 6). ההורים הטובים ביותר ביקום לא יוכלו לאהוב ולרחם על ילדיהם יותר ממה שאלוהים מרחם.

כמה פעמים אנו מתייחסים לרחמי אלוהים כדבר מובן מאיליו וממשיכים בדרכינו הפסולות והמכאיבות לאלוהים עם גישה של:"אין דבר! עוד מעט נבקש סליחה ואלוהים במילא יסלח". אסור לנו לאמץ הלך מחשבה שכזה. אלוהים עלול להפסיק את מתן החסד ואז נצטער מאוד שהלכנו בדרך החטא -  שניה אחת מאוחר מדי (שמות לד 7). כשאנו מזהים חטא בחיינו, עלינו לפעול בכל הנחישות להפסיק את החטא, להתוודות על החטא ולהתאמץ בתפילה כדי שלא ניפול בחטא זה שוב.

בפסוק 7 אלוהים מציין שיחסו כלפי בני יהודה שונה לחלוטין מיחסו כלפי בני עשרת שבטי ישראל. בעוד שושלת מלכי ישראל עתידה להיפסק לעולם, גורל שונה מחכה ליהודה: "וְאֶת־בֵּית יְהוּדָה אֲרַחֵם, וְהוֹשַׁעְתִּים בַּיהוה אֱלֹהֵיהֶם; וְלֹא אוֹשִׁיעֵם, בְּקֶשֶׁת וּבְחֶרֶב וּבְמִלְחָמָה, בְּסוּסִים וּבְפָרָשִׁים".

האם יחסו השונה של אלוהים ליהודה נובע מהתנהגותם הטובה של בני יהודה?

לא ולא!

ישעיה הנביא מכנה את בני יהודה בשם – קציני סדום ועמורה (ישעיה פרק א).   הושע מתייחס בנבואתו לאירוע ניסי שהתרחש ביהודה מספר שנים לאחר כתיבת הנבואה. אלוהים בחר להציל את בני יהודה מהכיבוש האשורי (סנחריב) בשנת 701 לפני הספירה. בלילה אחד אלוהים הרג באופן ניסי 185000 מחיילי אשור שצרו על ירושלים (מלכים ב יט 32-36, ישעיה לז 1-38, דברי הימים ב פרק לב 20-23).

בני יהודה לא ניצלו מהצבא האשורי בזכות יכולתם הצבאית או תכסיס שהיה פרי מוחם. מבחינתם של יושבי ירושלים הם היו בטוחים שהמוות בלתי נמנע.

אלוהים הושיע את בני יהודה בכוח זרועו כדי ללמדם כי חייהם תלויים לחלוטין בידי אלוהים ולא בידי שום גורם אחר – לא הם עצמם ולא מלך גוי כלשהו או אליל.

ה' הושיע את בני יהודה מכיליון גם מכיוון שהוא מחויב לבית דוד. המשיח עתיד להיות צאצא משבט יהודה ומבית דוד המלך.

למרות שנבואתו של הושע התגשמה מילולית בשנת 701 לפנה"ס, הרי שהעיקרון הנלמד בה נכון לתמיד ולכל מקרה בחיינו. לאורך כל כתבי הקודש אנו למדים שעלינו לבטוח באלוהים כי הוא הריבון והקיים באמת. הלוואי שנדע את אלוהים באופן מאוד אישי ונביט אליו בכל תחום בחיינו.

האם ניסתם הגולל על עשרת שבטי ישראל?

האם מלכות ישראל לעולם תהיה לא-רוחמה ולא-עמי?

לא ולא!

בפרק ב הושע מאזן את המסר של אלוהים ומציין שאלוהים לא דן את כל עשרת שבטי ישראל לאבדון נצחי. יש עתיד לכל נציגי שבטי ישראל ואלוהים אינו מצטער על  בחירתו.

מתי יתגשמו פסוקים נפלאים אלו? מתי כל ישראל ייוושע?

על כך בשיעור הבא.