הושע הנביא – שיעור מס' 5

Print Friendly

הושע פרק ב' פסוקים 21-25.

בשיעור שעבר למדנו שאלוהים בחסדו ורחמיו יגרום לשארית ישראל ללכת למדבר ושם הוא ידבר על לב העם. אילו אלוהים לא היה יוזם את הצלת השארית, לא היה נשאר שריד מישראל.

שארית ישראל תברח למדבר כדי להינצל מרדיפתו של צר-המשיח. מי שנחשב בעיני עם ישראל למנהיג העולמי אשר מביא שלום ובטחון לאזורנו, מתגלה כעת כאויב הגדול ביותר של עם ישראל בכל הזמנים (מתי כ"ד 15 ואילך, ראשונה לתסלוניקים ה', התגלות י"ב, ישעיה ס"ה).

שארית ישראל בורחת למדבר. שם אלוהים מחכה לשוחח עימם.

יש תכלית לפגישה של שארית ישראל עם אלוהים במדבר.

שם תדע השארית את כל האמת אודות ישוע המשיח והיא תכה על חטא. בהיותם במדבר, יזכרו שארית עם ישראל את חטאותיהם וניאופם הרוחני. שם במדבר תיכרע כל ברך וכל לשון של שארית בני ישראל תודה כי ישוע הוא אדון. מה שכל בן לשארית ישראל יעשה במדבר, עתידים לעשות כל שאר בני האדם.

שם במדבר שארית ישראל תחזור בתשובה ותבטיח לאלוהים להישאר נאמנה לו לעולמי עולמים (זכריה ג' 9, י"ב 10 – י"ג 2).

כעת, כאשר עם ישראל חוזר לכור מחצבתו, מתבררת תכלית הפגישה של שארית עם ישראל עם אלוהים.

פסוקים 21-25:

כא. וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם; וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים.

כב. וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה; וְיָדַעַתְּ אֶת-יְהוָה.

כג. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא אֶעֱנֶה נְאֻם-יְהוָה אֶעֱנֶה אֶת-הַשָּׁמָיִם; וְהֵם יַעֲנוּ אֶת-הָאָרֶץ.

כד. וְהָאָרֶץ תַּעֲנֶה אֶת-הַדָּגָן וְאֶת-הַתִּירוֹשׁ וְאֶת-הַיִּצְהָר; וְהֵם יַעֲנוּ אֶת-יִזְרְעֶאל.

כה. וּזְרַעְתִּיהָ לִּי בָּאָרֶץ וְרִחַמְתִּי אֶת-לֹא רֻחָמָה; וְאָמַרְתִּי לְלֹא-עַמִּי עַמִּי-אַתָּה וְהוּא יֹאמַר אֱלֹהָי."

בפסוקים אלו אלוהים מכריז לשארית ישראל את המילים הנחשבות לבין היפות ביותר בכל כתבי הקודש.

אלוהים מחדש את ברית הנישואין בינו לבין עם ישראל. נישואין קיימים בין בעל ואישה. במקרה זה אלוהים הוא הבעל ועם ישראל הוא אשתו של אלוהים (ספר הושע).

אלוהים גם מכנה את עם ישראל – בני בכורי (שמות ד' 22 – "ואמרת אל פרעה, כה אמר יהוה בני בכורי ישראל..").

אלוהים מציין את עם ישראל כבן בכור וזאת כדי להבהיר לפרעה את קרבתו, אהבתו והקרבתו עבור עם ישראל. כמו שפרעה אוהב את בנו בכורו ומיעד לו עתיד נפלא כיורש, כך אלוהים נתון כולו לבנו בכורו, מתכנן לו עתיד ויעשה הכול כדי לשחררו מציפורני זרים.

אם פרעה לא ישלח את עם ישראל, הרי שהוא עתיד לשלם בבכורו…

לפיכך, תיאור עם ישראל כאשתו של אלוהים נועד לציין את הקרבה והמחויבות ההדדית והנצחית שקיימת בין ישראל לאלוהים.

עם ישראל בכל רגע נתון הינו בנו בכורו של אלוהים וגם אשתו.

האם אלוהים התגרש מעם ישראל?

בספר ירמיה פרק ג' 8, אלוהים נותן לעם ישראל ספר כריתות (דברים כ"ד).

אלוהים מעולם לא יזם או רצה להתגרש מעם ישראל.

עם ישראל היה זה שפנה מאלוהים ועבד אלילים. אלוהים מבחינתו זעק מפי כל נביאיו וקרא לעם ישראל לחזור בתשובה. אלוהים נשאר נאמן בעוד עם ישראל מעמיק את קרבתו לאלילים.

עם ישראל בהתמדתו ללכת אחר אלילים ודחייתו הבוטה את אלוהים היה זה שקבע את הגירושין. בעוד עם ישראל נואף על ימין ושמאל, אלוהים נשאר נאמן ומחכה ליום שבו אשתו תחזור לבעלה הראשון.

בשעה שעם ישראל מתנהג כאישה שעזבה את בעלה, היא גם ממלאת את התפקיד של "הבן-האובד". האב לא התגרש מבנו הסורר אלא חיכה בלב שבור כל הימים עד שהבן חזר חפוי ראש.

להזכירנו – תכלית ספר הושע להראות את חסדו ורחמיו של אלוהים ביחסו לעם ישראל הנואף ובוגד בו. כמו שהושע נדרש להחזיר את גומר, אשתו הזונה בחזרה לחיקו, כך אלוהים עתיד לעשות עם שארית ישראל.

במקום לאפשר לה להתבוסס בחטאיה, אלוהים יוזם תוכנית הצלה לנישואיו עם שארית ישראל.

אלוהים עושה זאת למען שמו. אלוהים פועל להחזיר את שארית ישראל לקרבתו כדי ששמו לא יוכפש בפי הגויים (יחזקאל ל"ו).

כעת, כששארית עם ישראל עומד כנוע לחלוטין לפני אלוהים ומכיר באופן אישי את גואלו אשר בשלב זה הוא רואה פנים אל פנים, אלוהים מכריז בפי כל את מחויבותו לאשתו (ישעיה נ"ב 8-18, זכריה י"ב 10, מתי כ"ד 30).

כא. וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם; וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים.

כב. וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה; וְיָדַעַתְּ אֶת-יְהוָה.

אלוהים חוזר על המילה "ארשתיך לי" שלוש פעמים.

א.      אלוהים מציין את פרק הזמן שנישואין אלו עתידים להחזיק מעמד – לעולם!

בכתבי הקודש הביטוי- מושג "לעולם" מתייחס לעיתים לעידן. יום כיפור נאמר שישמר לעולם אך ברור שלא יתקיים בתקופת הנצח.

מכיוון שהבטחתו הנוכחית של אלוהים תתגשם בתקופת מלכות המשיח בת 1000 שנים, משמע שהכוונה המיידית היא לכל פרק הזמן המדובר. לאחר מלכות המשיח בת 1000 השנים תחל תקופת הנצח ואז כל הנושעים יחיו בעולם חדש שאלוהים יברא. אז כולם יהיו עם גוף חדש ובעולם ללא חטא לחלוטין. לפיכך, היחס הנפלא בין אלוהים לעם ישראל שיתחיל בממלכת 1000 השנים ימשך לנצח נצחים.

ב.      אלוהים מציין את התכונות והמעלות עליהן יתבססו הנישואין הללו – צדק, משפט, חסד ורחמים.

צדק ומשפט: אלוהים מבטיח לפעול ביושר, להיות נאמן לכל ההבטחות שלו. לתת לעם ישראל את כל מה שבעל נאמן וישר מבטיח לתת ולספק לאשתו. עם ישראל לעולם לא יצטרך לדאוג שמה אהבתו של אלוהים תדעך או שהוא יצטער על בחירתו (אל הרומים י"א 29, ירמיה ל"א 35-37, זכריה ב' 12, הושע י' 12, ירמיה כ"ג 6).

 

חסד ורחמים: מכיוון שאלוהים צדיק, טהור וקדוש, אינו זקוק לחסדי ורחמי ישראל או של מישהו מברואיו. לפיכך מתנות אלו באות רק מצידו של אלוהים. הוא מבטיח לסלוח, לוותר, לחבק במקום להכות, ולתקן במקום לשבור. הוא מבטיח לתת לעמו באהבה גם את מה שלא מגיע להם.

אלוהים מבטיח את המעלות הללו מכיוון שעם ישראל עדיין לא יהיה בגוף שמיימי מושלם ועתיד לחטוא.

עלינו לזכור שנביאים אחרים מציינים את העלות של "עסקת החבילה" הזו. סליחת החטאים של אלוהים אינה זולה ודרשה ממנו את תשלום חייו של בן האלוהים – ישוע המשיח (יוחנן ג' וישעיה נ"ג).

ג.       אלוהים מציין את האיכות וההדדיות בברית הנישואין הזו במילים – באמונה, וידעת את יהוה.

אמונה: בספר ישעיה ז' 9, ודברי הימים ב' כ' 20 כתוב: ("אם לא תאמינו כי לא תאמנו… האמינו ביהוה אלוהיכם ותאמנו, האמינו בנביאיו והצליחו…").

אמונה בין בני זוג היא הביטחון המושלם הקיים בלב שני הצדדים שכל מה שנאמר מפיהם קיים גם בליבם.

אמונה מתקשרת לנאמנות ומכאן כל צד נשאר נאמן לחלוטין לצד השני.

האמונה הנדרשת מעם ישראל היא לבטוח שכל מה שאלוהים אומר על עצמו, יכולותיו, הבטחותיו ואזהרותיו הן אמת צרופה.

ראה לדוגמא ספר במדבר כ' 7-13:

אלוהים מצווה על משה לדבר אל הסלע כדי שיוציא מים. משה מכה בסלע ולא קורה דבר. משה מכה שוב ואז מים יוצאים מן הסלע. אלוהים הוכיח קשות את משה על חוסר אמונתו בו ובגלל חטא זה הוא לא נכנס לארץ ההבטחה.

אלוהים הוציא את המים לאחר המכה השנייה רק כדי לשמור ולהגן על מנהיגותו של משה לפני העם…

דוגמא נוספת:

שמעון פטרוס ההולך על המים (מתי י"ד 22-33). פטרוס נדרש להוכיח את אמונתו בישוע כאדון בכך שהלך "על המילה של ישוע". כשפטרוס היסס, הוא שקע.

כאשר עם ישראל או מישהו מאמין בכל ליבו ובכוונה רבה למילתו של אלוהים, אז המאמין יכול לחוות את מלוא כוחו של אלוהים בחייו ובמעשיו.

המשמעות היא שבתקופת ממלכת המשיח כל אדם יוכל לראות את מלוא כוחו, הדרו ופועלו של ה' בחיי השירות היומיומי של בני ישראל.

לא לחינם ירוצו עשרה גויים אחר יהודי כדי שידריך אותם לאלוהים (זכריה ח' 23).

וידעת את יהוה:

אחת מההבטחות של הברית החדשה שנאמרה מפי ירמיה הנביא בפרק ל"א 30-34 היא שכל בני ישראל שיכנסו לברית החדשה ידעו את יהוה, רוח אלוהים תשכון בהם ותורתו תהיה כתובה על ליבם.

המילה "לדעת" מציינת יחסים מאוד אינטימיים בין בעל לאישתו. לפיכך אלוהים מבטיח שבממלכת המשיח עם ישראל יזכה לקרבה מיוחדת ויוצאת דופן עם אלוהים. כמו שבעל ואישתו מדברים בסימנים ויודעים אחד את רגשותיו של השני על סמך מבט וסימן נעלם, כך עם ישראל יהיה כה קרוב לאלוהים מבחינה טהורה וקדושה.

מכיוון שאלוהים קדוש וטהור, יוצא שמי שנמצא כה קרוב אליו חייב להיות עם אותן תכונות ומעלות.

בתקופה הקדומה הבעל היה משלם מוהר – מחיר בכסף או סחורה בעבור כלתו (שמות כ"ב 16-17, דברים כ"ב 23-29, שמואל א' י"ח 25, שמואל ב' ג' 14).

אלוהים אינו מפתה את עם ישראל אליו בכסף אלא בדברים נעלים הרבה יותר – הבטחות נצחיות ואיכותיות שהן האוצר האמיתי. צדק, משפט, חסד, רחמים, אמון הדדי מוחלט ויחס קרוב ואינטימי המאופיין בקדושה וטוהר.

ומה עם ישראל (השארית) מביא?

כניעה וחזרה בתשובה כנה. זה האוצר האמיתי שאלוהים רוצה (תהילים נ"א 18-19).

להלן מראי מקומות בהן אלוהים מציין מה הוא רוצה מבני אדם:

[תהילים נ"א 18-19, ס"ט 31-37, מ' 7, נ' 13-15, מיכה ו' 6-7, דברים י' 12-22, ישעיה א' 14-20, הושע ו' 6, זכריה ז' 4-14, שמואל א' ט"ו 22, איגרת יעקב א' 27, משלי כ"א 3].

אלוהים אינו זקוק ליותר מזה מכיוון שכל השאר במילא שלו!

רק כשאלוהים יקבל את מלוא לב עם ישראל, שאר העמים והבריאה יחוו תקופה נפלאה.

כעת נשאל את השאלה שרבים רוצים לשאול.

מכיוון ששארית ישראל היא בנו בכורו של יהוה ואשתו הנצחית, אז איך מסתדרת העובדה שהקהילה היא אשתו של המשיח?

האם אין ניגוד או משהו שכזה בין ישראל לקהילה?

לא ולא.

עם ישראל בממלכת 1000 השנים:

הקהילה בממלכת 1000 השנים:

נמצאים בגוף ארצי, ויכולים להינשא ולהתרבות כחול שעל שפת הים או ככוכבים בשמים.

נמצאים בגוף שמיימי (מצב סופי), מכיוון שכבר היו בשמים וחזרו לארץ עם ישוע. ראש. לתס. ד' 13-18, ראש. לקור. ט"ו 51-58.

מתגוררים בארץ ישראל המובטחת ומחולקים לשבטים (יחזקאל מ"ח).

  מתגוררים ב – ירושלים החדשה או בתבל

ממלכת כוהנים לאלוהים (שמות י"ט 5-6). עם ישראל כולו נושע ומלמד את כל בני האדם את ישועת אלוהים ודברו (זכריה ח' 20-23).

מולכים עם ישוע בעולם (התגלות ה' 10, כ"ב 5).

לאור תפקידיהם השונים של עם ישראל והקהילה ולאור השוני בגופם, הרי שאין כל תחרות ביניהם. כל אחד משרת את אלוהים בצדק, אמת ושלום לפי היעוד שאלוהים קבע עבורו.

  • לאחר ממלכת המשיח בת 1000 השנים יחל הנצח. אז כל בני האדם יהיו עם גוף מושלם ונצחי. החטא ימוגר לנצח וכולם ישרתו את אלוהים בקדושה וטוהר.

באיגרת הראשונה לפטרוס ב' 9-10 שמעון פטרוס מתאר את הקהילה היום כממלכת כוהנים. הדבר נכון מכיוון שהיום באופן זמני הקהילה ממלאת את תפקיד עם ישראל המסרב למלא את ייעודו.

הקהילה עושה את "העבודה" של עם ישראל עד שהיא תילקח השמיימה בהילקחות. לאחר הצרה עם ישראל ייוושע וימלא את ייעודו כממלכת כוהנים (אל הרומים י"א 26).

בפסוקים כ"ג – כ"ה הנביא הושע מציין חלק מהברכות שעם ישראל יחווה כשייכנע לאלוהים ויאהבו באמונה כנה.

כג. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא אֶעֱנֶה נְאֻם-יְהוָה אֶעֱנֶה אֶת-הַשָּׁמָיִם; וְהֵם יַעֲנוּ אֶת-הָאָרֶץ.

כד. וְהָאָרֶץ תַּעֲנֶה אֶת-הַדָּגָן וְאֶת-הַתִּירוֹשׁ וְאֶת-הַיִּצְהָר; וְהֵם יַעֲנוּ אֶת-יִזְרְעֶאל.

כה. וּזְרַעְתִּיהָ לִּי בָּאָרֶץ וְרִחַמְתִּי אֶת-לֹא רֻחָמָה; וְאָמַרְתִּי לְלֹא-עַמִּי עַמִּי-אַתָּה וְהוּא יֹאמַר אֱלֹהָי."

מתברר שכל הבריאה מחכה בקוצר רוח לישועת ישראל.

באופן מטפורי הנביא מתאר את השמיים מבקשים מאלוהים להטיל מטר על הארץ על פי בקשת האדמה.

האדמה תרצה להצמיח את התבואה והפרי כדי שאדמת ישראל תהיה דוגמא לברכה ואלוהים יענה לבקשת האדמה.

אלוהים עתיד לזרוע את עמו – לפזר במובן החיובי את עמו בארץ ההבטחה.

אז עם ישראל ייהנה מנחלתו ומיחס קרוב ואינטימי עם אלוהים.

אלוהים יקרא לעמו ועמו יענה לאלוהיו. לא כפי שהיה בעבר כאשר העם התעלם מקריאתו של אלוהים והתריס נגדו.

לסיכום:

א.      אלוהים הוא זה שיוזם את ישועת ישראל. לולא אלוהים יעשה זאת, לא יישאר שריד לעם ישראל.

ב.      אלוהים הוא זה המביא את כל "המוהר" – תשלום עבור עם ישראל. אלוהים מבטיח שיחסיו עם ישראל יאופיינו בצדק, משפט, חסד, רחמים ואמונה. עלינו לזכור שנביאים אחרים מציינים את העלות של "עסקת החבילה" הזו. סליחת החטאים של אלוהים אינה זולה ודרשה ממנו את תשלום חייו של בן האלוהים – ישוע המשיח (יוחנן ג' וישעיה נ"ג).

ג.       ומה אלוהים דורש מעם ישראל בתמורה? אמונה וידעת את יהוה – בטחון באלוהים ללא היסוס או פקפוק.

אלוהים דורש את אותו הדבר מכל נושע.

הבה נבדוק את ליבנו ולבחון אם אלוהים אכן מולך על שולחן ליבנו ואיננו פוזלים לשום מקום אחר.

הערות:

אלוהים מכנה את עם ישראל בתור אישתו או בנו כדי לציין את הקרבה ומחויבות הנצחית ביניהם.

ישנם הבדלים משמעותיים בין עם ישראל והקהילה בממלכת המשיח.

א.      שני הגופים אינם מתחרים על אותו מקום. הקהילה מולכת עם המשיח בעולם בעוד ישראל משרתת כממלכת כוהנים.

ב.      הקהילה בגוף שמיימי בעוד ישראל בגוף ארצי ויכולים להתרבות.

ג.       הקהילה מתגוררת בתבל או בירושלים של מעלה בעוד עם ישראל נהנה מארץ ההבטחה בגבולותיה המובטחים.

רק בעידן הנצח נמחק ההבדל בין הקהילה לישראל. אז כל בני האדם יהיו עם גוף נצחי מושלם. זכר ישראל נשאר לנצח נצחים בעובדה ששם שבטי ישראל מוזכרים על שערי ירושלים השמימית.