השתלשלות המאורעות בחייו של ישוע המשיח(מתי י,16-25) – שיעור מס' 69

Print Friendly

בשורת מתי פרק י, פסוקים 16-25 – ישוע מפרט את הסכנות האורבות לתלמידים – סכנת השליחות

השתלשלות המאורעות בחייו של ישוע המשיח – שיעור מס' 69

בשורת מתי פרק י, פסוקים 16-25

(הקטעים המקבילים: מרקוס ו 7-11; לוקס ט 1-5)

 

אומץ לבם ומסירות נפשם של השליחים ומקור נחמתם – חלק ב:

ישוע מפרט את הסכנות האורבות לתלמידים – סכנת השליחות

 

ישוע המשיח קרא אליו את שנים עשר התלמידים והכין אותם לשליחות בשירות אלוהים.

על מנת להבטיח את הצלחת משימתם, ישוע המשיח מבהיר לתלמידיו מה עליהם לומר, מה עליהם לעשות וממה להימנע.

א. המסר שבפיהם יהיה מסר בשורת הישועה!

ב. על מנת לאמת את מסר הישועה שבפיהם נתן להם ישוע את כוח רוח אלוהים כדי לרפא חוליים חשוכי מרפא ואף להקים מתים לתחייה (אל העברים ב).

ג. ישוע חילק את התלמידים לזוגות כדי שיוכלו לעודד, לעזור ולתמוך זה בזה.

ד. ישוע ציווה על תלמידיו לתת ולהעניק בחינם כי גם הם קיבלו חסד רב מאלוהים ובחינם.

כאשר התלמידים מתמקדים בבשורה ובישוע ולא באוצר ארצי אז בשורתם נשארת טהורה והתמקדות השומעים תהיה בישוע בלבד.

ה. ישוע ציווה על התלמידים שילכו לצאן האובדות של עם ישראל. (ראה המשך מע"ש א' 8)

ו. ישוע הזהיר אותם מראש שלא כולם יקבלו את מסר הבשורה ולכן עליהם להמשיך וללכת לכל עיר וכפר עד שהבשורה תגיע לכל אוזן.

 

בפסוקים 16-25 ישוע המשיח מכין את התלמידים לסכנות האורבות להם:

16 “הִנֵּה אָנֹכִי שׁוֹלֵחַ אֶתְכֶם כִּכְבָשִׂים בֵּין זְאֵבִים. לָכֵן הֱיוּ עֲרוּמִים כִּנְחָשִׁים וּתְמִימִים כְּיוֹנִים.
17 הִזָּהֲרוּ מִבְּנֵי אָדָם, כִּי יִמְסְרוּ אֶתְכֶם לְסַנְהֶדְרִיּוֹת וְיַלְקוּ אֶתְכֶם בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּהֶם.
18 לִפְנֵי מוֹשְׁלִים וּמְלָכִים תּוּבְאוּ בִּגְלָלִי, לְעֵדוּת לָהֶם וְלַגּוֹיִים.
19 אֲבָל כַּאֲשֶׁר יִמְסְרוּ אֶתְכֶם אַל תִּדְאֲגוּ אֵיךְ וּמַה תְּדַבְּרוּ, כִּי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יִנָּתֵן לָכֶם מַה לּוֹמַר;
20 שֶׁכֵּן לֹא אַתֶּם תְּדַבְּרוּ, אֶלָּא רוּחַ אֲבִיכֶם הִיא אֲשֶׁר תְּדַבֵּר בָּכֶם.
21 זֹאת וְעוֹד, אָח יִמְסֹר אֶת אָחִיו לַמָּוֶת וְאָב יִמְסֹר אֶת בְּנוֹ. בָּנִים יָקוּמוּ עַל הוֹרֵיהֶם וְיָמִיתוּ אוֹתָם.
22 וְתִהְיוּ שְׂנוּאִים עַל הַכֹּל לְמַעַן שְׁמִי, אַךְ הַמַּחֲזִיק מַעֲמָד עַד קֵץ הוּא יִוָּשַׁע.
23 כַּאֲשֶׁר יִרְדְּפוּ אֶתְכֶם בְּעִיר אַחַת נוּסוּ לְעִיר אַחֶרֶת. אָמֵן אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, לֹא תַּסְפִּיקוּ לַעֲבֹר אֶת עָרֵי יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁיָּבוֹא בֶּן־הָאָדָם.
24 תַּלְמִיד אֵינֶנּוּ גָּדוֹל מִן הַמּוֹרֶה אַף לֹא הָעֶבֶד גָּדוֹל מֵאֲדוֹנָיו.
25 דַּי לוֹ לַתַּלְמִיד שֶׁיִּהְיֶה כְּרַבּוֹ וְהָעֶבֶד כַּאֲדוֹנָיו. אִם לְבַעַל הַבַּיִת קָרְאוּ בַּעַל־זְבוּל, כָּל שֶׁכֵּן לְאַנְשֵׁי בֵּיתוֹ.”

א. ישוע אומר – אני שולח אתכם ככבשים בין זאבים.

ביודענו שלכבשים אין כל סיכוי להתמודד עם זאבים, המשפט הזה נועד להבהיר לתלמידים שלבד ובכוחם בלבד אין להם כל סיכוי להתמודד עם מתנגדיהם ושונאי אלוהים.

כמו שכבשה ללא רועה היא יצור חסר הגנה וסיכוי, כך אנו ללא הרועה שלנו (ישוע המשיח), איננו מסוגלים לשרתו ביעילות.

המשפט הזה נועד ללמד את התלמידים ואותנו היום לחיות חיים המונחים על ידי רוח אלוהים וכך להבטיח את הגנתו של אלוהים עלינו בכל תחום.

 

ב. ישוע מבהיר לתלמידים שהם נשלחים לאיזור מסוכן, ככבשים בין זאבים.

ישוע אינו מציין שכל הלא נושעים מדומים לזאבים, אלא שבמהלך שירותם, התלמידים יהיו בין אנשים שכל רצונם ותכלית חייהם תהיה לפגוע בהם ובמשימתם כפי שזאב כל כך חפץ ומשתוקק לטרוף כבש.

ישוע מסמל כזאבים את הדוחים אותו ומתנגדים בפועל ובכוח לבישור הבשורה ולמשרתי האדון (ראה דוגמא דומה בספר יחזקאל כב 27).

העולם בו אנו חיים נימצא תחת השפעה כבירה של השטן ושדיו. (אל האפסים ב 2; ראשונה לפטרוס 8). השטן פועל בכל יכולתו כדי להרוס את תוכניתו של אלוהים.

השטן שפועל בחיי אנשים רבים, משתמש בהם כדי שהם יכשילו אותנו ובתחבולותיהם יגרמו לנו להרס עדות והפסקת שירות עבור האדון. אנשים שכאלו מחפשים בכל רגע ובכל יום איזשהו דופי בחיינו כדי להאשים אותנו ולשתק את שירותנו.

על מנת שתלמידיו של ישוע ישרתוהו בטוהר, קדושה ואמת לאורך זמן, מבלי שתיהרס עדותם וחייהם, ישוע אומר להם: "…היו ערומים כנחשים ותמימים כיונים…"

למה הכוונה?  – אל תהיו טיפשים.

הכירו היטב את דבר אלוהים כדי שתוכלו להבחין בפיתוי ובמלכודת הקטנים ביותר.

היו חכמים בכל הקשור לזיהוי החטא ותחבולותיו של השטן. ראו איך מלכים דגולים נפלו בחטא והרסו את עדותם והביאו סבל רב לחייהם וחיי משפחתם. לימדו מניסיונם והימנעו ממצבים מסוכנים שיערערו את עדותכם.

התרחקו מכל דבר שנראה לא טוב (ראשונה לתסלוניקים ה 22).

היזהרו משוחד וניאוף. הישמרו מחברה רעה. היו חכמים לראות את הנולד מאותה התחברות, עיסוק או דיבור מיותר ורכלני והימנעו מזה. (תהילים א', איגרת יעקב ג').

היו חכמים להימנע מסכנה ותמימים בדרך התנהגותכם ודיבורכם עם העולם.

 ישוע גם התנסה בפיתויים ותחבולות של השטן אך לא נפל בחטא. לוקס ד'.

ישוע מצא מחסה וכוח בדבר אלוהים והבטחותיו. כך בדיוק גם נדרש מאיתנו.

דבר אלוהים מצווה עלינו להיות עירניים, ז"א, ערים למתרחש סביבנו ולתוצאה האפשרית בחיינו מפעילות זו או אחרת.

רבותיי, האויב שלנו מאוד מתוחכם. הוא מסתובב כאריה המחפש טרף ולכן עלינו להיות עירניים ולזהות את המלכודות שהוא טומן לנו (ראשונה לפטרוס ה' 8).

 ישוע גם ציווה על התלמידים להיות תמימים כיונים.

רבותיי, תמימות היא לא נאיביות. יש הבדל גדול בין נאיבי לתמים.

נאיביות היא חוסר ידע או חוסר הבחנה בין טוב לרע המבוסס על חוסר ניסיון, חוסר חוכמה או טיפשות. מי שערמומי כמו נחש, אינו יכול להיות נאיבי.

התמימות שישוע מתייחס אליה היא:

חוסר ההתנסות בפועל בחטא וברשע, אך לא חוסר הכרת החטא והרשע.

התמימות הברוכה היא דרך החיים המתבטאת בריחוק מן החטא וניהול חיים המתבטאים בטוהר קדושה ואמת לאור דבר אלוהים ורצונו.

התמימות הזו היא דרך חיים של כניעה מוחלטת לרצון אלוהים ולעקרונות הנלמדים בדברו.

זו ההכרה שאלוהים יודע טוב יותר מה נכון עבורי ואני אציית לו גם אם כל העולם ילעג לי.

התמימות הזו היא התנאי הנדרש כדי לראות את מלוא כוחו של אלוהים מגן עלינו ונלחם עבורנו בכל תחום בחיינו.

"יצפון לישרים תושייה, מגן להולכי תם…" משלי ב' 7, ג' 1-9, בראשית י"ז 1-3.

ישוע המשיח היה תמים כיונה. ישוע היה חכם ונבון. הוא ידע תמיד מה לומר וגם מתי להימנע ממתן תשובה. ישוע נמנע מכל חטא ופשע ולא היה פושע מנוסה שניסה כל רע. כך גם אנו נדרשים לחיות, לאור הדוגמא של ישוע…

המילה 'תמים', נרדפת למילה 'טהור' בכתבי הקודש

 

ראו איך שאול השליח מבין את התמימות הנדרשת מהמאמין:

א. אל הרומים טז 19: "…שמח אני עליכם, כי ציותכם נודע לכל, אבל רצוני שתהיו חכמים לטוב ותמימים לגבי הרע."

ב. אל הפיליפים ב 15: "…למען תהיו נקיים מאשם וטהורים, בנים לאלוהים אין דופי בהם, בתוך דור עיקש ופתלתול אשר תופיעו בו כמאורות בעולם,…"

ג. אל הקולוסים ד 5: "התנהגו בחכמה עם אלה אשר בחוץ, ונצלו את ההזדמנות."

ד. ראשונה לקורינתים יד 20: "…אחי, אל תהיו ילדים בהבנתכם. באשר לרע היו ילדים, אך בהבנתכם היו מבוגרים…"

 

בפסוקים 17-18 ישוע מפרט את הסכנות והצרות העתידות להיות מנת חלקם של תלמידיו.

17. "…היזהרו מבני אדם, כי ימסרו אתכם לסנהדריות וילקו אתכם בבתי הכנסת שלהם.

18. לפני מושלים ומלכים תובאו בגללי, לעדות להם ולגויים…"

היזהרו מבני אדם. ישוע מזכיר לתלמידיו לא לסמוך על אדם אלא רק על אלוהים.

בני אדם נתונים להשפעת החטא וחלקם מהווים כלי קיבול של השטן ושדיו. התמקדותו וביטחונו של המאמין היא רק באלוהים. ירמיה י"ז 5-7, תהילים ב' 12, ל"ד 9.

שימו לב! חלק מהרדיפות אחר מאמינים היו על ידי הכנסייה – משמע, שהשטן בונה לו מאחזים גם בדת. לכן עלינו להישאר צמודים רק לאלוהים ודברו התמים.

 

ישוע אומר: ירדפו אתכם, יתפסו אתכם, יאיימו עליכם, יכו אתכם…

מדוע?

כדי להשפיע עליכם לשתוק ולא להיות הפה של ישוע.

מדוע העדות המשיחית הטהורה כל כך מטרידה את העולם?

מכיוון שישוע המשיח מזכיר לכל אדם שהוא חוטא ועתיד לתת דין וחשבון לפני אלוהים על מעשיו. ראה מע"ש ה' 40-42.

הבשורה של ישוע היא כמו פנס המעיר על גנב בפעולה… (יוחנן ח 12: "אני אור העולם…")

ישוע מזכיר לעולם שהם אבודים והעולם לא רוצה לשמוע את התזכורת הזו בכל יום וכל היום.

 

מי שקורא את השורות הללו יתכן ויאמר: "אז מדוע שהתלמידים ימשיכו לבשר? הרי הכרזת

הבשורה מבטיחה צרות…האם לא כדאי שנאמין בלב ונשתוק?"

ובכן, התלמידים בישרו ואנו עושים כמוהם מכיוון שזהו ציווי מאלוהים. מתי כ"ח 18-20, מע"ש א'.

בישור הוא הכלי שבאמצעותו אנשים יכולים לשמוע את הבשורה ולהיוושע, שהרי האמונה באה על ידי שמיעה (אל הרומים י 17).

בישור זה ביטוי לאהבת אלוהים את בני האדם.

הבישור זה קריאה לבני האדם לחזור בתשובה ולזכות לסליחת חטאים וחיי נצח ע אלוהים. התגובה לבישור תהווה בעתיד כתב אשמה נגד אלו שדחו את הזמנתו של אלוהים לסליחת חטאים. התגלות כ' 11-15.

אי בישור זה ביטוי לחוסר ציות לאלוהים ולשנאת בני האדם.

אנו המאמינים נדרשים ומצווים לאהוב את בני האדם ולכן אנו גם מבטאים זאת בבישור הבשורה, פשוט איננו יכולים אחרת.

אהבת המשיח דוחקת בנו לבשר. ראה שניה לקורינתים ה'.

 

ישוע המשיח אינו שולח את תלמידיו לשדה הקרב לבדם וחסרי חימוש.

בפסוקים 19-25 ישוע מפרט באילו מצבים תלמידיו עתידים להימצא ומהי העזרה שתינתן להם בכל מצב.

19. "…אבל כאשר ימסרו אתכם אל תדאגו איך ומה תדברו, כי באותה שעה יינתן לכם מה לומר;

20. שכן לא אתם תדברו, אלא רוח אביכם היא אשר תדבר בכם.

21. זאת ועוד, אח ימסור את אחיו למוות ואב ימסור את בנו. בנים יקומו על הוריהם וימיתו אותם.

22. ותהיו שנואים על הכל למען שמי, אך המחזיק מעמד עד קץ הוא יוושע.

23. כאשר ירדפו אתכם בעיר אחת נוסו לעיר אחרת. אמן אומר אני לכם, לא תספיקו לעבור את ערי ישראל עד שיבוא בן־האדם.

24. תלמיד איננו גדול מן המורה אף לא העבד גדול מאדוניו.

25. די לו לתלמיד שיהיה כרבו והעבד כאדוניו. אם לבעל הבית קראו בעל־זבול, כל שכן לאנשי ביתו."

ישוע מתחיל ואומר – "…אבל כאשר…". ישוע לא אומר – אם…

ז"א, הצרות והקשיים מובטחים. עלינו ללכת בעולם הזה עם ההבנה שאנו במלחמה רוחנית ולא בחופשת ירח דבש. האויב שלנו הוא השטן בכבודו ובעצמו וכוחו רב. אל האפסים ו' 10-18.

שאול השליח גם הודיע לטימותיאוס: "…ואומנם כל הרוצים לחיות חיי חסידות במשיח ישוע, ירדפו…" שניה לטימותיאוס ג' 12. ז"א, כל אלו שירצו לחיות חיים הדומים לאלו של ישוע המשיח, קרי, בהתנהגות ודיבור – יירדפו.

הסיבה ברורה. נוכחותנו הערה מזכירה לעולם את קיומו של החטא ומשפט אלוהים על החוטאים.

התנהגותנו החסידית מזכירה לשאר שמעשיהם אינם ראויים בעיני אלוהים.

ישוע הבטיח לתלמידיו כי הם יעצרו בהוראת השלטונות ויעמדו למשפט בעבור עדותם.

חקירה איננה דבר פשוט. לעיתים מילה או משפט שנאמר שלא במקום עלולים לגרום נזק כה רב.

האויבים שלנו ינסו להשפיל אותנו ולהציג אותנו כרפי שכל. הם ינסו לשכנע אותנו לשתוק ולא לבשר, ולהוכיח לנו שמסר הבשורה אינו הגיוני ובכך לערער את אמונתנו.

העולם ינסה לשכנע אותנו שחיים על פי עקרונות כתבי הקודש אלו חיים פרימיטיביים ואינם ראויים לאנשים מתקדמים…

רבותיי, ההתקפות הללו אינן באות רק מבחוץ ומזרים, לעיתים אנו מותקפים ומושפלים על ידי הקרובים לנו.

ישוע המשיח מבטיח לנו שבמצבים כאלו אל לנו לחשוש. באותה שעה אלוהים יתן לנו את הכוח לציית לו ואת המילים לתשובות הנכונות.

ישוע מבטיח לנו שמי שידבר דרכנו זה רוח הקודש. רוח הקודש השוכן בתוכנו יניב גם את המילים הראויות בכל מצב. מכיוון שלרוח הקודש יש את כל חוכמת אלוהים, (ראו עד כמה אלוהים אוהב אותנו) – הוא מעמיד את כולו לרשותנו. (ראשונה לקורינתים ג' 16-17, יוחנן י"ד 15-17, ט"ו 26-27, ט"ז 12-15, אל הרומים ח' 26-28).

 

שימו לב!. הבטחותיו של ישוע לא נועדו להכשיר את עצלנותנו לא ללמוד בכל יום את דבר אלוהים, שהרי הוא במילא ייתן לנו תשובה בכל מצב…

אנו נדרשים ללמוד ולהכיר היטב את דבר אלוהים אך ידוע לנו שלעולם לא נוכל להיות מוכנים לכל שאלה.

אלוהים מבטיח לתת לנו את המילה או המשפט החסר. כך הוא עשה עם השליחים וכך הוא עשה ועושה עימנו. בדרך זו אלוהים מזכיר לנו שהוא מעורב בחיינו, הוא עימנו תמיד ושומר עלינו בכל מצב. ראה אל הרומים ח' 15, 31-39.

 

בפסוק 21 ישוע המשיח ממשיך לתאר את גודל השנאה לבשורה ככל שהזמן יעבור.

רשעות העולם תגבר כל כך עד כי הורים ואחים יעדיפו את מות אחיהם וילדיהם על פני שמיעת הבשורה או חשיפה לסבל בגלל קירבה למאמין.

ישוע לא תיאר מצב היפותטי. הרי ישוע עצמו חווה את ההרגשה הזו מבני משפחתו. (ראה יוחנן ז' 1-9. אחיו של ישוע מנסים לשכנעו לעלות לירושלים לחג ביודעם ששם מתכננים לתפסו כדי להורגו.)

ישוע מתאר את שעתיד להיות לפני חזרתו לעולם. מדובר על תקופה כה קשה עד כי רבים יחשבו ש"אין אור בקצה המנהרה". ראה מתי כ"ד 9-14. מדובר על תקופת צרת יעקב בת 7 השנים.

ישוע מבטיח שגם בתקופה הגרועה ביותר עבור ילדיו בעולם, הוא מבטיח להיות עמם ולהשלים את תכלית חייהם. (אל הפיליפים א' 6).

אין הדבר אומר שמקרים שכאלו לא יתרחשו בימינו, אלא שהתופעה הזו תתרחב למימדים הגדולים ביותר בתקופת צרת יעקב.

 

בפסוק 22 ישוע אומר שמי שיחזיק מעמד עד קץ, הוא יוושע.

למה הכוונה?

האם כל המאמינים שיחיו בעולם בעת הצרה יישארו בחיים ולא ימותו בגלל עדות אמונתם?

לא.

להחזיק מעמד – משמע להישאר תמים ונכון לשמור את עדות המשיח גם אם תוצא להורג.

ראו את הדוגמא של דניאל ורעיו בספר דניאל פרקים א, ג' ו-ו'.

ישוע מבטיח שכל ילדיו יקומו לתחייה וימלכו עימו לנצח נצחים. (ראשונה לקורינתיים ט"ו, ראשונה לתסלוניקים ד' 13-18, דניאל י"ב 1-2, התגלות כ' 4-6).

המוות עבור המאמין היא תחנת מעבר קצרה שנועדה לאפשר לו להגיע לכבוד אלוהים וללבוש גוף חדש ונצחי. (אל הפיליפים א' 21-23)

ישוע אינו מנסה להמעיט מקושי העדות והשמירה על תמימות אלוהים שבחיינו.

אדרבא, כל התיאורים הללו של הצרות העתידות לבוא רק מלמדות אותנו עד כמה קשה למלא את ציוויו של האדון. הבה נעודד זה את זה לעמוד ערניים כדי שביחד נשרת את האדון לנצח נצחים. העידוד שלנו טמון בעובדה שאלוהים נימצא עימנו תמיד ובכל מקום (אל הפיליפים ד' 4-8).

בפסוק 23 ישוע אומר:

23. "…כאשר ירדפו אתכם בעיר אחת נוסו לעיר אחרת. אמן אומר אני לכם, לא תספיקו לעבור את ערי ישראל עד שיבוא בן־האדם…"

ישוע מדריך את תלמידיו להיות גמישים ונכונים לעבור ממקום למקום במידה ולא יוכלו למלא את ייעודם כמבשרים, במקום מסויים.

הפסוק הזה אוגר בתוכו מספר עקרונות.

א. אם במקום מסויים עדותי אינה מעשית, ז"א, אין לי כל יכולת לבטא במילים את אמונתי, או לחיות כמאמין עם עדות ברורה, עלי לאסוף את מטלטלי וללכת למקום אחר שבו אוכל לשרת את האדון. לחיים שלנו בעולם הזה יש תכלית הרבה מעבר להיותנו בעלי מקצוע חופשיים. 

ב. יסודותנו אינם בעולם הזה, אנו אזרחי שמיים, שגריריו של אלוהים. אל הפיליפים ג' 20, שניה לקורינתים ה'.

ג. עלינו לחיות עם התקווה לשובו היומיומי של ישוע לקחת אותנו אליו. סגנון חיים שכזה מעודד אותנו ללכת בחסידות יומיומית. (שניה לטימותיאוס ד' 6-8)

ישוע מצפה מאיתנו לחיות עם הרגליים בארץ ועם הראש – בשמים!

 

בפסוקים 24-25 ישוע מבהיר לתלמידיו וגם לנו שאל לנו לצפות ליחס טוב יותר מזה שהוא קיבל.

24. "…תלמיד איננו גדול מן המורה אף לא העבד גדול מאדוניו.

25. די לו לתלמיד שיהיה כרבו והעבד כאדוניו. אם לבעל הבית קראו בעל־זבול, כל שכן לאנשי ביתו."

כמו שתלמיד אינו גדול ממורו וכמו שעבד אינו גדול מאדונו, כך כפי שאת ישוע שנאו, כינו בשם של השטן ולבסוף צלבו אותו, ישנאו ויפגעו גם בתלמידיו וילדיו הנאמנים.

יחד עם זאת, עלינו לזכור שישוע ניצח את המוות והוא מבטיח את כל הברכה שהוא קיבל גם לילדיו שיחיו בנאמנות וטוהר כפי שהוא חי אל מול אביו שבשמיים.

לכן ישוע אמר – אשרי אלו הסובלים ונרדפים בעבור שמו. (מתי ה' 10-11).

עלינו לזכור כל יום וכל הזמן.

אלוהים לעולם לא יציב לפנינו מבחן שאיננו יכולים להצליח בו. יחד עם המבחן, אלוהים הבטיח שהוא ייתן לנו מספיק חסד כדי להתגבר ולנצח. ראשונה לקורינתים י' 13. אלוהים הבטיח לנו שהוא ילחם עבורנו אם אנו נחיה לפניו בתמימות שמשמעה טוהר וקדושה.

ראשונה ליוחנן ד' 4, מלכים ב' פרק ו' 16. אלוהים הבטיח לנו שהוא לעולם לא יעזוב אותנו (אל הרומים ח' 34-38).

שימו לב!

הרדיפה אחר המאמינים לא נעשתה לאורך ההיסטוריה רק על ידי "הרחוב" אלא גם על ידי "הכנסייה" ובאופן אכזרי וקשה. ראו מה קרה למאמינים כנים בתקופת האיקויזיציה.

הנתון הזה מלמדנו שהשטן בנה לו מאחזים בכל מקום ארצי ולכן עלינו למצוא מחסה רק אצל אלוהים ולא בדת או מאחז ארצי כלשהו.

בפסוקים 26-32 ישוע מלמד את תלמידיו – מהו מקור נחמתם.