השתלשלות המאורעות בחייו של ישוע המשיח(יוחנן ג,10-15) – שיעור מס' 8

Print Friendly

בשורת יוחנן פרק ג, פסוקים 10-15 – נקדימון וישוע: איך נולדים מן הרוח כדי לראות את מלכות אלוהים? (חלק ב)

השתלשלות המאורעות בחייו של ישוע המשיח – שיעור מס' 8

בשורת יוחנן פרק ג, פסוקים 10-15

 
נקדימון וישוע: איך נולדים מן הרוח כדי לראות את מלכות אלוהים? (חלק ב)

נקדימון, יהודי פרוש אשר נחשב לחכם בנוגע לתורה, חבר הסנהדרין ("שר ליהודים"), בא לישוע בלילה כדי לשוחח איתו.

נקדימון לא בא לחפש איך להיוושע או להיחשב צדיק מכיוון שהפרושים האמינו שייחוסם היהודי ושמירת מצוות התורה הם ביטוח ישועתם. נקדימון מבחינתו כבר הגיע לדרגה הארצית הגבוהה ביותר והדבר היחידי שעוד היה חסר לו זה אותה הקירבה לאלוהים כמו שנראתה במעשיו של ישוע.

נקדימון בא כדי לשאול את ישוע:  אילו מעשים עשית כדי להגיע לכזו קירבה לאלוהים, עד כי אלוהים עובד דרכך?  אילו מעשים אני (נקדימון)  צריך עוד לעשות היום כדי שגם אני אוכל להתקרב לאלוהים, כמוך? 

 

בפסוק 3  ישוע הסביר לנקדימון שמה שיאפשר לו לראות את מלכות האלוהים (להתקרב לאלוהים)  זאת לידה שניתנת משמים. זה דבר שאלוהים נותן  ולא מעשה כוח בני אדם.

 

נקדימון הבין את העיקרון אבל מה שהטריד אותו כרגע זה:

אם הכניסה למלכות אלוהים ניתנת מאלוהים ואינה תלויה בכוח המעשים, אז מהם  הקריטריונים שעל פיהם אלוהים נותן לאדם לראות את מלכותו?

מהו הקריטריון שעל פיו רוח אלוהים תיכנס אליך?

 

בפסוקים 10-13 ישוע אומר לנקדימון:

10 עָנָה יֵשׁוּעַ וְאָמַר אֵלָיו: “אַתָּה מוֹרֶה בְּיִשְׂרָאֵל וְאֵינְךָ יוֹדֵעַ אֶת זֹאת?
11 אָמֵן אָמֵן אֲנִי אוֹמֵר לְךָ, אֶת אֲשֶׁר אָנוּ יוֹדְעִים אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים וְאֶת אֲשֶׁר רָאִינוּ עַל זֶה אֲנַחְנוּ מְעִידִים, וְאֶת עֵדוּתֵנוּ אֵינְכֶם מְקַבְּלִים.
12 אִם בְּאָמְרִי לָכֶם דְּבָרִים מֵעִנְיְנֵי הָאָרֶץ אֵינְכֶם מַאֲמִינִים, אֵיךְ תַּאֲמִינוּ אִם אֹמַר לָכֶם דְּבָרִים מֵעִנְיְנֵי הַשָּׁמַיִם?
13 אִישׁ לֹא עָלָה הַשָּׁמַיְמָה מִלְּבַד זֶה שֶׁיָּרַד מִן הַשָּׁמַיִם – בֶּן־הָאָדָם.

שימו לב לסגנון התשובה של ישוע. כשנקדימון בא אליו הוא אמר: "רבי, אנחנו יודעים…" (פסוק 2). כשנקדימון אמר אנחנו יודעים, הוא התייחס לכך שהוא התדיין עם רבנים ומורים השווים או דומים לו במעמדם. כעת ישוע עונה וגם הוא אומר: "אנו יודעים", "אנחנו מדברים", "אנחנו מעידים". כשישוע דיבר בגוף רבים הוא התכוון לאביו שבשמים ולרוח הקודש.

מכאן – ה – "אנחנו יודעים, מעידים, מדברים" של ישוע הינו עליון יותר ואמין יותר!

בדבריו של ישוע יש רמז לריבוי ההוויות בשלמות האלוהית האחת (ישעיה מ"ח 16). הרמז של ישוע ברור – ישוע הוא הוויה אלוהית! 

הקריטריון שעל פיו אלוהים מעניק לאדם את רוחו תלויה בקבלת דברו של ישוע!

הנתון הזה מתבהר יותר בפסוק 13 ואילך.

ישוע מצביע על עצמו כאחד אשר ירד מן השמים ובא לומר לנו את האמת ישירות מאלוהים.

המילים שישוע משתמש בהם ומצביע על עצמו כאחד המקיים אותם לקוחות מספר משלי פרק ל' פסוקים 1-4 ומספר דניאל פרק ז'.

בספר משלי פרק ל' אנו למדים שידיעת אלוהים מתבססת על ידיעת שם אלוהים האב ובנו.

"מי עלה שמים וירד, מי אסף רוח בחופניו, מי צרר מים בשמלה, מי הקים כל אפסי ארץ, מה שמו ומה שם בנו כי תדע"…

 

ישוע מכנה עצמו בן-האדם וכך מצביע על עצמו כאחד המתואר בספר דניאל ז 13-14:

13. "רואה הייתי בחזיונות לילה, והנה עם ענני השמים בא אחד הדומה לבן-אדם, ועד עתיק יומין הגיע והובא לפניו.

14. שלטון וכבוד ומלכות נתנו לו, וכל העמים, האומות והלשונות עבדו לו. שלטונו שלטון עולם שלא יסור וממלכתו לא תכלה."

כשפסוקים אלו מתחברים למזמור תהילים פרק ב' אז ניתן להבין שישוע מצביע על עצמו כבן האלוהים, המשיח, מלך העולם!

 

לאחר שישוע מבסס את זהותו וסמכות דבריו, הוא מסביר לנקדימון בפסוקים 14-15 את הסיבה שלשמה הוא בן האלוהים, המשיח, בא לעולם:

14 וּכְמוֹ שֶׁהִגְבִּיהַּ מֹשֶׁה אֶת הַנָּחָשׁ בַּמִּדְבָּר, כָּךְ צָרִיךְ שֶׁיּוּרַם בֶּן־הָאָדָם,
15 לְמַעַן יִהְיוּ חַיֵּי עוֹלָם לְכָל הַמַּאֲמִין בּוֹ.

ישוע מציין לנקדימון שתכלית עבודתו של בן האדם, דומה לפעולתו של נחש הנחושת על העמוד במדבר.

ישוע מציין את הדוגמא מספר במדבר פרק כא 4-9:

4. "וַיִּסְעוּ מֵהור הָהָר, דֶּרֶךְ יַם-סוּף, לִסְבוב, אֶת-אֶרֶץ אֱדוֹם; וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ-הָעָם, בַּדָּרֶךְ.
5. וַיְדַבֵּר הָעָם, בֵּאלוֹהִים וּבְמשֶׁה, לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם, לָמוּת בַּמִּדְבָּר:  כִּי אֵין לֶחֶם, וְאֵין מַיִם, וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה, בַּלֶּחֶם הַקְּלוֹקֵל.
6. וַיְשַׁלַּח יְהוָה בָּעָם, אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים, וַיְנַשְּׁכוּ, אֶת-הָעָם; וַיָּמָת עַם-רָב, מִיִּשְׂרָאֵל.
7. וַיָּבוֹא הָעָם אֶל-משֶׁה וַיאמְרוּ חָטָאנוּ, כִּי-דִבַּרְנוּ בַיהוָה וָבָך, הִתְפַּלֵּל אֶל-יְהוָה, וְיָסֵר מֵעָלֵינוּ אֶת-הַנָּחָשׁ; וַיִּתְפַּלֵּל משֶׁה, בְּעַד הָעָם.
8. וַיאמֶר יְהוָה אֶל-משֶׁה, עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף, וְשִׂים אוֹתוֹ, עַל-נֵס; וְהָיָה, כָּל-הַנָּשׁוּךְ, וְרָאָה אוֹתוֹ, וָחָי.
9. וַיַּעַשׂ משֶׁה נְחַשׁ נְחוֹשֶׁת, וַיְשִׂמֵהוּ עַל-הַנֵּס; וְהָיָה, אִם-נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת-אִישׁ, וְהִבִּיט אֶל-נְחַשׁ הַנְּחוֹשֶׁת, וָחָי."

 

בהיותם במדבר, התלוננו בני ישראל נגד אלוהים. נמאס להם ללכת סחור סחור במדבר וביטחונם בהדרכת אלוהים אפסה. בתגובה, שילח בהם אלוהים את הנחשים.

הנחשים הכישו המון בעם ורבים מתו. העם בא אל משה, התוודה על חטאו וביקש מאלוהים שיסיר מעליהם את הנחשים.

אלוהים ציווה על משה לעשות נחש מנחושת ולהציבו על עמוד.

על מנת להבריא מארס הנחש, נדרש כל אדם להביט אל נחש הנחושת המורם.

זיכרו, העם קיבל את העונש בגלל שלא בטח באלוהים ובא בתלונות. אלוהים העמיד לפניהם מבחן אשר צריך היה להחזיר את ביטחונם ואמונם בו.

חשבתי על מבחן הנחש רבות:

הנחשים הכישו כל אדם, ללא הבדל בין זכר ונקבה, עשיר או עני, צדיק או רשע, חכם או טיפש.  אנשים נואשים מנסים להציל את עצמם או את ילדיהם על ידי מציצת הארס, קטיעת איברים וכל דרך שעלתה במוחם, וכל ניסיון הצלה שניסו, נגמר במות האדם.

והנה מה מבקש מהם אלוהים? פעולה אבסורדית!

במקום לבצע איזו פעולה רפואית, מבקש אלוהים שיביטו לעבר נחש הנחושת המורם.

מי שיביט לעבר הנחש המורם, יבריא מארס הנחש, וחייו יוחזרו לו.

מבחן הנחש הבהיר לבני ישראל ללא הבדל כי חייהם אינם תלויים ביכולת עצמית שלהם אלא ניתנים להם על סמך אמונה ובטחון אישי באלוהים.

הנתון הזה היה תשובה מאוד ברורה לנקדימון!

"אתה מבין, נקדימון? אתם מנסים להיפטר מחטאיכם על ידי מצוות ומעשים טובים אבל כל אלו לא יכפרו על חטאיכם. אתם מנסים למצוא כן בעיני אלוהים בזכות מעשיכם ולא בזכות אמונתכם בו וכניעתכם לדברו ורצונו. אתם מנסים להיות מושלמים בכוחות עצמיכם אך כל הניסיונות הללו ייכשלו, כי אין בכוחם להסיר את חטאיכם. בסוף אתם תמותו בגלל החטא ולא תוכלו לראות את מלכות אלוהים לעולם!"

"נקדימון! בן האלוהים ירד ארצה כדי להיות מורם כמו שמשה הרים את הנחש."

המילה "מורם" בטקסט מתייחסת למותו של המשיח על הצלב (ח 28).

כמו שהמבט לעבר הנחש המורם היה מבחן אמונה ובטחון באלוהים שיתן בריאות, כך המבט לעבר בן האלוהים הצלוב מהווה מבחן אמונה ובטחון באלוהים שחטאי יכופרו בדם המשיח ויינתן לי חיי עולם.

לאלו המביטים לעבר בן האלוהים באמונה מלאה, מעניק אלוהים את רוחו ופעולה זו נקראת לידה משמים – לידה מחדש – ישועה.

 

אתה רואה נקדימון? הקריטריון לקבל את רוח אלוהים ולהיוולד משמים אינו מבוסס על כוח, מעשים וחכמה אישית, אלא על אמונה ובטחון בבן אלוהים – ישוע כמושיע מן החטא!

 

מה היתה תגובת נקדימון לדברי ישוע? תגובתו אינה מצוינת בפרק ג אך…

בפרק ז פסוק 50 נקדימון מגן על עדות ישוע לפני חבריו הפרושים ובפרק יט פסוקים 38-42 נקדימון ויוסף מרמתיים קוברים את ישוע.

נקדימון הביא איתו 30 קילוגרם בשמים: תערובת של מור ואהלות – שווי מחירן היום כ- 23 אלף דולר.

בספר דברי הימים כתוב כי כך היה נהוג לקבור מלכים.

נקדימון כפרוש לא היה מעז לטפל בגוויה של אדם. והנה נקדימון מטפל באופן אישי בגוויתו של ישוע.

נקדימון מבחינתו בא לקבור מלך – הוא ראה בישוע את המשיח בן האלוהים התלוי אשר בטחון בו נותן חיים.

בספר מתי ב 11 באו חכמים מן המזרח כשישוע נולד ונתנו לו מתנות. כשישוע מת על הצלב, באים חכמים יהודים ומביאים מתנות. אחד מהם הוא נקדימון!

 

קורא יקר:

ומה יחסך לישוע המשיח?

 למרות שנקדימון שמר על פרופיל נמוך ביותר, ניתן לשער שהוא ראה בישוע משיח!

בפסוק 15 ישוע ציין את המטרה שלשמה הוא בא.

בפסוק 16 ישוע מציין את המניע שבגללו הוא בא.

על כך בשיעור הבא.

 

נספח:

רוח אלוהים אינה דבר שולי.

בפסוק 11 כשישוע אמר "אנחנו מדברים ואנחנו מעידים" הוא התייחס לרוח אלוהים השווה לו.    (בפרק ח' 26 "..את מה ששמעתי מהאב את זה אני מדבר")

בפרק  טז 12-15  יוחנן מציין שרוח אלוהים מדריכה ומלמדת אותנו להכיר את האמת.

ישעיהו הנביא בפרק סג 10 מציין שרוח אלוהים בעלת רגשות. מכאן, רוח אלוהים הינה אישיות,  ובמקרה זה, אישיות שוות ערך לישוע!