זיכרון תרועה – ראש השנה

Print Friendly

חג ראש השנה – זיכרון תרועה.

 

פסוקים חשובים: ישעיה כ"ז 12-13, מתי כ"ד 29-31, ויקרא כ"ג, במדבר כ"ט 1-6, תהילים פ"א 3, ירמיה ו' 17  

 

כשאנו לומדים אודות החגים, עלינו לזכור שכל החגים ביחד מספרים סיפור אחד שלם שנקרא – תוכנית הישועה של אלוהים עבור בני האדם.

כל מועד (חג) מציין תחנה אחת בתוך תוכנית הישועה של המשיח ישוע הכוללת כפרת חטאים, ניקיון עם ישראל מטומאתו והעמדתו בתפקיד המקורי שבעבורו אלוהים בחר בו – ממלכת כוהנים וגוי קדוש בקרב העמים.

כל המועדים הם סמל וצל כדי ללמד ולהצביע על האירוע האמיתי שעתיד להתרחש בעתיד (ראה גם איגרת אל העברים ט'. המקדש הארצי תבנית של השמימי).

 

שאול השליח הדגיש את המסר הזה כאשר כתב באיגרת אל הקולוסים ב' 16-17:

"לכן איש אל יחרוץ עליכם משפט על דבר מאכל ומשקה או על דבר מועד, ראש חודש או שבת, אשר הם צל הדברים העתידים לבוא, אבל הגוף הוא של המשיח…"

ז"א ־ כלל החגים הינם הצל (בבועה) של דבר גדול יותר ונצחי אשר מתגשמים בישוע המשיח.

במילים פשוטות – אלוהים לא העניק לנו חגים רק כדי להשתעשע או לבלות בחו"ל. החגים נועדו לכוון את ליבנו אל אלוהים ולהזכיר לנו בני האדם את תכלית חיינו.

לכן – חג ללא התמקדות והתגשמות במשיח ישראל כמוהו כעבודה לבטלה, חטא נגד אלוהים.

 

הבה נקרא מספר ויקרא פרק כ"ג את פסוקים 1-4 וכן את פסוקים 23-25.

א. "וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-משֶׁה לֵּאמר.

ב. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲליֵהֶם מוֹעֲדֵי יְהוָה אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אתָם מִקְרָאֵי קדֶש אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי.

ג. שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא-קדֶשׁ כָּל-מְלָאכָה לא תַעֲשׂוּ: שַׁבָּת הִוא לַיהוָה בְּכל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם.

ד. אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה מִקְרָאֵי קדֶשׁ אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אתָם בְּמוֹעֲדָם.

 

כג. וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל-מוֹשֶׁה לֵּאמוֹר. 

כד. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמוֹר: בַּחוֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחוֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן, זִכְרוֹן תְּרוּעָה, מִקְרָא-קוֹדֶשׁ. 

כה. כָּל-מְלֶאכֶת עֲבוֹדָה לא תַעֲשׂוּ; וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיהוָה.

 

פרק כ"ג נפתח עם דגש על המילים: "מועדי יהוה".

מועד, זה זמן נתון ומתוכנן מראש שבו אלוהים קבע לבצע פעולה כלשהי.

במועדים שאלוהים קבע, הוא מצווה על עמו לקיים פעילות מיוחדת שנועדה להכינם לחוות את ההתגשמות הקשורה במשיח, ובישועה שהוא בא לתת.

מועדי יהוה גם סובבים סביב עונות חקלאיות של קציר ועושר תבואה, ולא לחינם. במועדים אלו נצטוו בני ישראל לעלות לבית אלוהים בידיים מלאות מנחות וביכורים.

ביצוע הפעילויות בדיוק במועדים שאלוהים קבע, יעזרו לעם ישראל לזהות את המשיח האמיתי ולהבין את תכלית הופעתו.

 

עד כה למדנו אודות חג הפסח, חג המצות, עומר ראשית הקציר וחג השבועות.

ארבעת החגים הראשונים התגשמו במלואם על ידי ישוע בדיוק במועד שאלוהים קבע.

-         האדון ישוע מת על הצלב בחג הפסח כקורבן כפרת חטאים.

-         מותו המכפר של האדון ישוע מעניק למאמינים בו טוהר – חג המצות.

-         ביום ראשון מיד לאחר שבת הפסח קם האדון ישוע מן המתים. ללמדנו שניצח את המוות וכך יהיה בחיי כל המאמינים בו

-         בחג השבועות צלחה רוח הקודש על המאמינים הראשונים, וקהילת המשיח ישוע קמה.

אותם חגים היוו סמל וצל ושל ישוע המשיח וישועתו.

 

כפי שישוע המשיח הגשים את ארבעת החגים הראשונים בדיוק במועדם, אני מאמין שישוע המשיח יגשים את ארבעת החגים הנוספים במועדם.

כעת ניצבים לפנינו ארבעת המועדים האחרונים – חג זיכרון תרועה, יום כיפור, חג סוכות ושמיני עצרת (יש המחברים את שמיני עצרת לסוכות).

 

חג זיכרון תרועה.

ביום הראשון של החודש השביעי – תשרי, אלוהים מצווה על עם ישראל לזכור את התרועה, ולציין את אותו היום במקרא קודש.

מהי תרועה?

לאורך כל התנ"ך תקיעת השופר – התרועה, נועדה למלא שלושה תפקידים עיקריים:

 

1. לאסוף את העם לאסיפה, להכנה למלחמה, הכתר מלך וציון מועדי החגים (ויקרא כ"ה 9, במדבר י' 1-10, ל"א 6, יהושע ו' 5, מל"א א 39)

2. לקבוע הוראות תזוזה של שבטי ישראל (במדבר י' 1-10, ירמיה ד' 19, יהושוע ו' 20).

3. לציין קול זעקה, הודיה, או פשוט מילה נרדפת לקולו של יהוה (הריעו ליהוה…תהילים פ"א 3, עזרא ג' 11-13, ירמיה ו' 17)

 

ביום א' תשרי, אלוהים ציווה על עמו לזכור תרועה מאוד מיוחדת, תרועה מכוננת, כזו שהייתה צריכה לשנות את חייו של כל השומע אותה.

מכיוון שלכל תרועה יש מטרה מוגדרת, גם זיכרון התרועה ביום הזה (א' תשרי) נועד להעביר מסר חשוב. להיות נקודת פתיחה לסדרת מועדי יהוה האחרונים.

 

כדי להדגיש את מיוחדות אותו יום, אלוהים ציווה על בני ישראל לשבות ממלאכה – כמו ביום שבת. ז"א, למקד את לב כלל העם במשימה המיוחדת לאותו היום.

זהו יום זיכרון תרועה, מקרא קודש.

ביום זה מביאים קורבן לפני אלוהים.

על העם מוטלת החובה לקרא את התורה ובמשך עשרה ימים לעשות חשבון נפש לפני יום הכיפורים הממשמש ובא (ראה גם במדבר כ"ט, דברים ט"ז, במדבר י')

 

בעת הקדומה כאשר העם חנה במדבר, לא החזיקו בני ישראל בידם תורה כספר פרטי. הם התאספו לפני אוהל מועד ושם שמעו את קריאת תורת אלוהים מהכוהנים. החשיפה לדבר אלוהים היא הכלי בו אלוהים משתמש כדי להעיר את לב האדם לצורך בכפרת חטאים ובישועה (אל הרומים י' 14-17).

 

עשרת הימים שבין חג זיכרון תרועה ויום כיפור נקראים על פי המסורת: עשרת ימי תשובה והימים הנוראים.

במהלך עשרה ימים על כל אדם להביא עצמו עניו לפני אלוהים.

ענווה אינה מעלה הנרכשת בזול. ענווה כנה דורשת חקר נפש המביאה להכרת ריבונותו של אלוהים ולאפסותו של האדם. זו ההכרה באפסותי ובריחוקי מאלוהים בגלל טבעי החוטא ותלותי המוחלטת בחסד אלוהים.

במהלך עשרה ימים יכול כל אדם להבין עד כמה אינו ראוי לשום דבר קדוש וטהור. עד כמה חיינו מלאים טומאה וחטא.

לאחר עשרה ימים של חשבון נפש, כל אדם משתוקק לקבל את סליחת אלוהים הניתנת כמתנה שאיננו ראויים לה.

אבא שבשמיים אנו זקוקים לישועתך.

בשלב זה הנפש מוכנה ליום כיפור!

 

אחים ואחיות יקרים.

יש קשר הדוק בין יום זיכרון תרועה ליום הכיפורים.

מה נדרשים בני ישראל לזכור שבכוחו להכין את לב כלל העם ליום הכיפורים?

מה כבר יש בתרועה המיוחדת הזו שאלוהים ציווה על העם לזכור?

 

תרועה היא גם מילת תיאור לקול השמחה וההודיה של הקהל לאלוהים – קול תרועת השמחה.

תרועה היא גם מילת תיאור לקולו של אלוהים הדובר אל עמו!

א.    ראה מעמד הר סיני – ספר שמות י"ט 16-20.

ב.     נבואת בלעם בספר במדבר כ"ג 18-21: ותרועת מלך בו = קול המלך בו. ז"א, אלוהים בתוך עמו ומשמיע קולו.

ג.      צפניה א 12-18, קול תרועה מקביל לקול יהוה

ד.     ירמיה ו' 17: "והקימותי עליכם צופים: הקשיבו לקול שופר, ויאמרו: לא נקשיב".

הקונטקסט של ירמיה דורש את ההשוואה וההקבלה שקול השופר, ז"א התרועה, היא קולו של אלוהים. העם מסרב לשמוע לקול אלוהים.

 

לפיכך, התרועה שאותה עם ישראל מצווה לזכור מתייחסת לדבר אלוהים שנאמר לעם ישראל במעמד הר סיני, באירוע היחיד שארע לפני הכתוב בספר ויקרא כ"ג, בו שמע העם את קולו של אלוהים כתרועת שופר.

במילים פשוטות: זיכרון תרועה משמע, זכור את מה שיהוה אמר לך עד כה!

 

מסיבה זו המשך המילים בספר ויקרא כ"ג 24, הם: מקרא קודש…

זיכרון תרועה…מקרא קודש.

איך זוכרים את תרועת אלוהים?

חוזרים לתורתו וקוראים את דברו!

 

העם ידע טוב מאוד למה הוא מתכונן.

שימו לב! לאחר עשרת ימי התשובה הללו, עתיד להיכנס הכהן הגדול לקודש הקודשים ובמעמד הגדול הזה הכהן מייצג את עצמו וכל העם לפני כבוד אלוהים שבקודש הקודשים.

אם הכהן נימצא אשם לפני אלוהים, הוא ימות בו במקום כשייכנס לקודש הקודשים.

אם הכהן והעם הכינו נפשם כראוי, יצא הכהן כשהוא בחיים ויוכל למסור את מסר הברכה לכל העם.

אם הכהן נימצא ראוי אך העם נימצא אשם, יודיע ה' לכהן הגדול את אשמת העם והעונש הצפוי להם.

במפגש של הכהן הגדול עם אלוהים לאחר חג זיכרון תרועה, העם יודע מה יהיה גורלו לשנה הבאה.

לאור חשיבות עשרת ימי התשובה הללו, בתקופת ימי הביניים (במאה השלוש עשרה) החל נוהג שנקרא תשליך.

יהודים נהגו לעמוד על גדות נהר ומקורות מים ולרוקן את כיסיהם בהשליכם את תכולת הכיס לנהר.

באותו מעמד נהגו ונוהגים עד היום לקרא מספר מיכה ז' 18-20:

"…מי אל כמוך נושא עוון ועובר על פשע לשארית נחלתו. לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא. ישוב ירחמנו יכבוש עוונותינו ותשליך במצולות ים כל חטאותם. תיתן אמת ליעקוב חסד לאברהם, אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם."

 

אם העם עבר את תהליך עשרת ימי התשובה כשהוא חוזר בתשובה כנה מחטאיו, הרי שהעם מוכן ליום כיפור. ביום כיפור אלוהים מודיע רשמית כי חטאי העם נסלחו. מאחר שהעם בשלב זה עומד לפניו טהור מאשמה, יכולים בני ישראל להתכונן לחג ההתחברות עם אלוהים – חג הסוכות. חג השלמת הישועה.

 

כעת נשאלות שלושת השאלות העיקריות:

א.    מה משמעות חג זיכרון תרועה לעם ישראל בימינו?

ב.     מתי יתגשמו ארבעת מועדי יהוה האחרונים?

ג. מה משמעות החג לגוף המשיח, ליהודים וגויים נושעים בימינו?

 

א. מה משמעות חג זיכרון תרועה לעם ישראל בימינו?

אלוהים בנאמנותו מזכיר לעמו בכל יום ובכל שנה את הצורך של כל פרט בעם בחזרה בתשובה ובצורך בכפרת חטאים. אהבת אלוהים לעמו מתבטאת בתזכורת תמידית לחזרה בתשובה וכפרת חטאים בדם המשיח ישוע.

החשיפה לאמת ולבשורה היא המנגנון המדריך אדם לאלוהים.

חשיפה לבשורה היא מתנת חסד שאסור לפספס או לדחות. עתידה להגיע תקופה בה האמת תהיה מצרך נדיר.

עלינו לזכור שחגיגת חג כלשהו בהוד והדר, אך ללא הכרת האדון ישוע כמגשים אותו חג, אינה מכבדת את אלוהים ואינה נחשבת כזבח רצוי.  

 

ב. מתי יתגשמו ארבעת מועדי יהוה האחרונים?

כל קבוצת חגים היא מעין "עסקת חבילה". ז"א, כל ארבעת החגים האחרונים צריכים להתגשם בפרק זמן של 23 ימים.

 

הערה: יש הרואים בדברי זכריה הנביא בפרק ט 14-17, את השתלשלות התגשמות מועדי יהוה האחרונים.

 

בכל אופן, התנ"ך מתאר את התגשמות חג הסוכות בספר זכריה פרק י"ד.

בפרק י"ב אנו עדים לחזרה בתשובה הלאומית של עם ישראל לפני המושיע שאותו הם דקרו בעבר. אז העם ייכנע לפני ישוע ויחזור בתשובה כנה.

לאור זאת ומאחר שארבעת החגים האחרונים מהווים "חבילה" אחת, יוצא שחג זיכרון תרועה יתגשם ביום חזרתו של ישוע המשיח ארצה, על הר הזיתים.

 

להלן מהלך האירועים העיקריים שיתרחשו בעת חזרתו של המשיח ישוע ארצה.

א. המשיח ישוע חוזר ארצה עם בחיריו אשר נלקחו השמיימה אליו בהילקחות. חזרתו של המשיח ישוע תהיה על הר הזיתים (זכריה י"ד 4). הר הזיתים יבקע לשניים.

ב. המשיח ישוע ישמיד את אויביו שעלו על הארץ להשמיד את עם ישראל (התגלות י"ט 11-15.

ג. האדון ישוע הולך לאדום כדי להביא את שארית ישראל שברחה למדבר בחזרה לארץ ההבטחה (ישעיה ס"ג 1-6).

ד. לאורך שלוש וחצי השנים בהם שארית ישראל הייתה במדבר, הם בחנו את נפשם והתכוננו לחזרתו של גואל ישראל, ישוע המשיח.

ה. שארית ישראל חוזרת בתשובה כנה ומקבלת סליחת חטאים ביום אחד (זכריה ג 9).

ו. עם ישראל נושע ומוכן לחגיגת חג סוכות עם המשיח בירושלים (זכריה י"ב 10 – י"ג 1).

ז. המשיח שופט את העמים  – משל העיזים והכבשים (מתי כ"ה 31-46). העמים עתידים להישפט לאור יחסם לשארית עם ישראל במהלך צרת יעקב.

ח. קול אלוהים ישמע בתבל כדי לאסוף את כל בני ישראל לארץ ההבטחה (מתי כ"ד 31)

ט. דניאל הנביא (י"ב 11-13), מציין שני מועדים מיוחדים לאחר חזרתו של המשיח ישוע ארצה.

נקודת ההתחלה של המספרים אותם מציין הנביא היא אמצע תקופת הצרה – "מעת הוסר התמיד ולתת שיקוץ שומם…". ז"א מהעת בה צר המשיח טימא את המקדש והעמיד את צלמו להשתחוויה (ראה גם מתי כ"ד 15)

1.    1290 ימים מעת הוסר התמיד זה כשלושים יום לאחר חזרתו של האדון ישוע ארצה. ז"א, חודש חשוון. בשלב זה הסיר האדון את כל אויביו מעל פני האדמה, והציל את שארית ישראל שכעת כולם נושעים (אל הרומים י"א 26).

2.    1335 ימים מעת הוסר התמיד זה 75 ימים לאחר שהמשיח ישוע חזר ארצה. שלב זה כבר נושק לחג החנוכה. זכריה הנביא (זכריה ו 12) מציין שהמשיח עצמו יבנה את ביתו. ואומנם, עד שלב זה האדון ישוע יעמיד את בית המקדש של מלכותו ויחנוך אותו. לא לחינם אומר הנביא דניאל…אשרי המחכה ויגיע לימים 1335.

 

ג. מה משמעות חג התרועה, כיפור וסוכות, למאמינים בישוע שכבר זכו לסליחת חטאים ולישועה?

המאמין בישוע כבר קיבל סליחת חטאים!

ברגע ישועתנו נולדנו מחדש, אנו נחשבים לבריאה חדשה, ונקראים ילדי אלוהים (קור"ב ה 17, אל הרומים ח 15, אל הגלטים ו 15, יוח"א א-ד).

המאמין בישוע, בין אם יהודי או גוי, נכנס ברגע ישועתו למנוחת השבת הנצחית של אלוהים – מנוחת הישועה (אל העברים ד).

 

כל מתנות החסד שציינתי מעלה ניתנו כי:

המשיח ישוע נכנס לקודש הקודשים השמימי לאחר מותו מכפר החטאים פה בארץ. דמו המכפר חטאים התקבל על ידי אלוהים האב וכך נסללה דרכינו, הנושעים, לבוא לנוכחות אלוהים מיד לאחר מותנו, או בהילקחותינו….

למאמין בישוע כבר מובטחת ההתחברות הנצחית עם המשיח בממלכתו הבאה.

 

למרות זאת, אנו עדיין חיים בתוך גוף הנתון להשפעת החטא ואנו עדיין חוטאים (אל הרומים ז, קור"א ט"ו).

ראוי שגם אנו נבחן את נפשנו ונתקן את הלך ליבנו ומוחנו כפי שראוי לילדי אלוהים נושעים (יוח"א א 9, מתי ה', קור"א י"א 21-37)

הבה ננהג בתקופה זו כפי שאנו נוהגים לפני סעודת האדון – בחינה מדוקדקת של מעשינו לאור הכתוב בכתבי הקודש והתוודות על כל חטא למען נעמוד נקיים לפני אבינו שבשמיים.

עלינו לקחת זאת ברצינות כאילו היינו הכהן הגדול לפני כניסתו לקודש הקודשים ביום כיפור – אילו נימצא בו דבר אשמה – ימות בו במקום.

כשעושים חשבון נפש אמיתי, לא מפחדים לבוא לקרבת אלוהים! הלוואי שכך נרגיש בכל יום.

 

אז מדוע שנחגוג כמאמינים בישוע את מועדי יהוה?

1.    תזכורת לנו ולילדינו

2.    עדות

3.    בישור – כי בכל הזדמנות של מועדי יהוה אנו מסבירים איך הם מתגשמים בישוע המשיח

4.    הודיה – לאלוהים על פעולתו המקריבה עבורנו

אין עלינו החובה לחגוג מועד כלשהו. אין זה לישועתנו כי כבר קיבלנוה והאדון ישוע הגשימה, אלא אנו עושים זאת כאמצעי לימוד לילדינו ולסובבים אותנו.

 

כנושעים אנו מחכים לתרועה מיוחדת, קול השופר של האדון ישוע שעתיד לקרא לנו לעלות אליו השמיימה.

תסל"א ד 16: [ראה עידוד דומה מפיו של שאול השליח באיגרת הראשונה לקורינתיים ט"ו 51-52]

"…שכן, האדון עצמו ירד מן השמים בקריאה של פקודה, בקול שר המלאכים ובשופר אלוהים, והמתים השייכים למשיח יקומו ראשונה. אחרי כן אנחנו הנשארים בחיים נילקח יחד איתם בעננים לפגוש את האדון באוויר , וכך נהיה תמיד עם האדון."

קול השופר הבא שאנו הנושעים מחכים לו, בין אם כחיים או כישני עפר הינו – קולו של אלוהים הקורא לנו אליו השמיימה.

 

לסיכום:

1. מועדי יהוה נועדו להעניק לעם ישראל את המועדים בהם המשיח ישוע יפעל בקרב עמו כדי להשלים את תוכנית הישועה של אלוהים לעמו ולעולם.

לראיה, האדון ישוע הגשים כל אחד מארבעת החגים הראשונים בדיוק במועדם.

2. חג זיכרון תרועה כשמו כן הוא. זיכרון קול אלוהים הדובר אל עמו במעמד הר סיני, ומנחה את עמו לאמונה בו ושירות מלא אהבה וציות.

3. כל מי שיקרא את דבר אלוהים באמונה כנה, יגיע בכוח רוח אלוהים למסקנה שישוע הוא אכן גואל ישראל.

4. אין קיצורי דרך בישועה. מי שרוצה לחגוג עם ישוע המשיח את חג הסוכות בממלכתו, חייב להתחיל בפסח – ז"א להכיר את ישוע כשה כפרתו!.

 

בחג התרועה ראוי שנתפלל ונענה את נפשותינו בעבור עמנו למען יחזור בתשובה וייוושע.

 

שאול השליח באיגרת אל הרומים י' 9־10 תמצת את עקרון האמונה כדי להיוושע.

במשפט המתומצת ביותר הוא אמר: "ואם אתה מודה בפיך שישוע הוא האדון ומאמין בלבבך שאלוהים הקים אותו מן המתים ־ תיוושע". ז"א שהישועה שלנו מותנית באמונה שישוע הוא אדון, ז"א אלוהים ושהוא קם מן המתים. נושא התקומה הוא נושא קרדינלי לישועתנו!