יונה פרקים ג – ד

Print Friendly

אנשי נינווה חוזרים בתשובה – לקח הקיקיון

יונה – פרקים ג'-ד'

שיעור שלישי ואחרון

עד כה למדנו את שני הפרקים הראשונים של ספר הנביא יונה, ומהם למדנו מספר לקחים מאוד חשובים.

אי אפשר לברוח מאלוהים, אלוהים ישיג אותך בכל מקום.

ציות לאלוהים ימנע ממך ומהסובבים אותך סבל מיותר.

יונה ברח מאלוהים כי סרב ללכת לבשר לאנשי נינוה שנחשבו בעיניו עם אכזר הראוי לעונש אלוהים.

אלוהים לימד את יונה כי גם גויים עובדי אלילים אכזריים יכולים להיות כלים מכובדים לאלוהים מרגע חזרתם בתשובה.

לפני שיונה נזרק למים הוא היה עד לראות איך אותם גויים מתפללים לאלוהי אברהם יצחק ויעקב ומשרתים אותו לא פחות טוב מיהודי כמוהו.

עוד לפני שיונה הגיע לנינוה אלוהים לימד אותו כי גם הגויים חשובים לאלוהים.

יונה זכה להיבלע על ידי דג ולחזור לחיים לאחר שלושה ימים.

יונה למד שיעור מאלף אודות כוח האלוהים ולכן הצהיר בפרק ב': 10 כי הישועה באה מאלוהים בלבד.

הבה נקרא מפרק ג' את פסוקים 1-4:

1. וַיְהִי דְבַר-יְהוָה אֶל-יוֹנָה שֵׁנִית לֵאמוֹר. 

2. קוּם לֵךְ אֶל-נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה; וּקְרָא אֵלֶיהָ אֶת-הַקְּרִיאָה אֲשֶׁר אָנוֹכִי דּוֹבֵר אֵלֶיךָ. 

3. וַיָּקָם יוֹנָה וַיֵּלֶךְ אֶל-נִינְוֵה כִּדְבַר יְהוָה; וְנִינְוֵה הָיְתָה עִיר-גְּדוֹלָה לֵאלוֹהִים מַהֲלַךְ שְׁלושֶׁת יָמִים.

4. וַיָּחֶל יוֹנָה לָבוֹא בָעִיר מַהֲלַךְ יוֹם אֶחָד; וַיִּקְרָא, וַיאמַר, עוֹד אַרְבָּעִים יוֹם וְנִינְוֵה נֶהְפָּכֶת." 

פרק ג' מתחיל כשיונה נמצא על החוף, לאחר שה' ציווה על הדג לפלוט אותו.

אלוהים שוב קורא ליונה ומצווה עליו ללכת לנינוה ולקרוא לתושביה לחזור בתשובה.

בפסוק 3 אנו למדים שיונה למד משהו מהלקח שעבר עליו.

"ויקם יונה וילך אל נינוה כדבר ה'.."

יונה לבסוף קם לעשות את רצון אלוהים וזאת לאחר ששלושה פעמים נאמר לו- "קום".

אלו חיים קלים היו ליונה אילו היה מציית לאלוהים בפעם הראשונה!

יונה הלך אל העיר נינווה כדי לקיים את הוראתו של אלוהים.

יונה מציין בהמשך הפסוק שנינוה הייתה עיר גדולה לאלוהים…

המילה גדולה די ברורה, אנו יודעים למה הכוונה. העיר הייתה חשובה לאלוהים וכמובן גם גדולה מבחינה פיזית.

רבותיי, נינוה, העיר בבבל, סימלה בעיני יונה היהודי את העולם האלילי, והתחליף לאמונה באלוהים. בעיני יונה היא מסמלת את העולם הלא מאמין.

מה תהיה ההשפעה על כל בני האנוש אם העם החסר אמונה ביותר יחזור בתשובה?

הרי הסיכוי יהיה שכל שאר בני האדם ישקלו בכובד לחזור בתשובה.

מכאן ניתן להבין טוב יותר את דברי שאול השליח שאמר לקהילה ברומא: "היכן שיגבר החטא, שם ידבר החסד" היכן שהעונש יותר נחוץ, החסד יותר ברור! אל הרומיים ה': 20.

בפסוק 4 יונה מגיע לעיר נינוה, הולך בתוכה, מהלך יום אחד (כדי להגיע פחות או יותר למרכז אוכלוסין או קרוב ביותר למושב המלך) ומכריז: "עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת".

מדוע "נהפכת"? מדוע לא לומר שאויב יבוא וישמידם?

נינווה היתה עיר גדולה וחזקה. האם יוכל לבוא עליה אויב בהפתעה?

האם מישהו יכול להפחיד מעצמה אם יאמר לה שהשכן הקטן יכבשנה?

לא!

המילה "נהפכת" הבהירה לתושבי נינווה שיש להם עסק עם אלוהים ולא עם אנשים. רק אלוהים יכול להפוך עיר על פיה! (בראשית י"ט 25-29 – סדום ועמורה נהפכו).

מבחינה היסטורית ידוע שתושבי נינווה סבלו ממגפות שנחשבו בעיניהם יד האלים ולא על ידי צבא זר. כשיונה בא עם מסר שכזה, נפל המסר על לבבות מוכנים. הם באמת חשבו שהצרות הנוכחיות באו עליהם כעונש מאלוהים. יתרה על כך, יונה העברי אשר בא להזהירם לא נחשב כדורש רעתם ולכן רק הוסיף על פחדם.

מפסוק 5 ועד סוף הפרק מתרחש דבר שלא קרה מעולם.

5. וַיַּאֲמִינוּ אַנְשֵׁי נִינְוֵה בֵּאלוֹהִים וַיִּקְרְאוּ-צוֹם וַיִּלְבְּשׁוּ שַׂקִּים מִגְּדוֹלָם וְעַד-קְטַנָּם. 

6. וַיִּגַּע הַדָּבָר אֶל-מֶלֶךְ נִינְוֵה וַיָּקָם מִכִּסְאוֹ וַיַּעֲבֵר אַדַּרְתּוֹ מֵעָלָיו; וַיְכַס שַׂק וַיֵּשֶׁב עַל-הָאֵפֶר. 

7. וַיַּזְעֵק, וַיאמֶר בְּנִינְוֵה מִטַּעַם הַמֶּלֶךְ וּגְדולָיו לֵאמוֹר:  הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה הַבָּקָר וְהַצאן, אַל-יִטְעֲמוּ מְאוּמָה–אַל-יִרְעוּ, וּמַיִם אַל-יִשְׁתּוּ.

8. וְיִתְכַּסּוּ שַׂקִּים הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה, וְיִקְרְאוּ אֶל-אֱלוֹהִים בְּחָזְקָה; וְיָשֻׁבו אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וּמִן-הֶחָמָס אֲשֶׁר בְּכַפֵּיהֶם.

9. מִי-יוֹדֵעַ יָשׁוּב וְנִחַם הָאֱלוֹהִים וְשָׁב מֵחֲרוֹן אַפּו וְלא נאבֵד. 

10. וַיַּרְא הָאֱלוֹהִים אֶת-מַעֲשֵׂיהֶם כִּי-שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה; וַיִּנָּחֶם הָאֱלוֹהִים, עַל-הָרָעָה אֲשֶׁר-דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת-לָהֶם וְלא עָשָׂה."

עם שלם הידוע בחוסר אמונתו ובאכזריותו מאמין לדברי הנביא וחוזר בתשובה כנה ואמיתית.

לא רק העם חזר בתשובה, המלך עצמו קם מכיסאו והחל מתאבל.

כל העם שהיה עובד אלילים, יושב בשקים ואפר, צם ומתפלל שאלוהים ירחם עליהם ולא יממש את איומו.

המלך אפילו ציווה שחיות המרעה תכוסנה בשקים.

כל אדם קרא אל אלוהים, וחזר ממעשיו הרעים אשר עשה, וכל זאת עם תקווה שאולי ינחם אלוהים ולא יענישם. (פסוקים 9-8)

מה היתה תגובתו של אלוהים לחזרה בתשובה של העם האלילי הזה?

פסוק 10: "וירא האלוהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה וינחם האלוהים על הרעה אשר דיבר לעשות להם ולא עשה".

אלוהים ראה כי מעשיהם תואמים את אמונתם, זאת אומרת שהחזרה בתשובה לא היתה מס שפתיים אלא חזרה כנה.

במשך מאות שנים אלוהים שלח עשרות נביאים כדי שידריכו את עמו לחזור אל דרך הישר ולשרת את אלוהים. במשך מאות שנים המשיך העם הנבחר לדכא ולהרוג את נביאיו. (אליהו ואחאב..)

והנה, עם כופר, פושע ואכזר נשמע לנביא קטן ולא ממושמע במיוחד תוך בשורה אחת מפיו.

הנה מלך נינווה, מלך אימפריה מוריד את אדרתו, יושב על אפר ומשפיל עצמו לפני אלוהים ובדיוק באותו הזמן העם הנבחר נמצא מפולג, ומלכיהם מתעניינים באדרתם.

איזה בושה!

אלוהים כבר חזה את ההתנהגות של עמו ואמר למשה בספר דברים ל"ב 21 "הם קנאוני בלא אל, כיעסוני בהבליהם, ואני אקניאם בלא עם, בגוי נבל אכעיסם".

עם ישראל גרם לאלוהים לקנא בכך שהם השתחוו לפסלים ואבנים, עם ישראל גרם לאלוהים לכעוס בגלל שהחשיב אבנים לאלוהים. בתגובה, עם ישראל ירגיש את אותה קנאה בכך שאלוהים יעניק מחיבתו וחסדו לעמים שנחשבים בעינינו כגויים חסרי ערך.

אלוהים יגרום לעמו לשקול מחדש את צעדיהם כשהם יראו איך נבל זוכה לברכת אלוהים בעקבות חזרתו בתשובה, והם, בנים בכורים יזכו לזעם.

מעניין איך יונה הרגיש, האם יונה שמח לראות את חסד אלוהים?

פרק ד'  פותח בתיאור הרגשתו של יונה:

1. "וירע אל יונה רעה גדולה, ויחר לו"

יונה לא רק שלא שמח, הוא הרגיש רע מאוד. איך הייתם מרגישים אם האויב השנוא עליכם היה זוכה בפרס הגדול?

יונה מתעלם מן העובדה שאותו אויב כרגע חזר בתשובה ומשרת את אלוהים בדיוק כמו שהעם הנבחר היה צריך לעשות.

בפסוק 2 יונה מגלה מדוע הוא ניסה לברוח לתרשיש מלכתחילה:

2. "ויתפלל אל יהוה ויאמר, אנה  יהוה הלוא זה דברי עד היותי על אדמתי על כן קידמתי לברוח תרשישה. כי ידעתי כי אתה אל חנון ורחום ארך אפיים ורב חסד וניחם על הרעה".

בגלל שידעתי שאתה מסוגל כך לסלוח, בגלל שידעתי שחסדך אינו יודע גבולות, העדפתי לברוח כדי לא לתת לאנשי נינווה את ההזדמנות להינצל מהעונש המגיע להם.

כעת אלוהים, אני מעדיף שתהרוג אותי. עדיף שאמות. פסוק 3

3. "ועתה יהוה קח נא את נפשי ממני, כי טוב מותי מחיי."

מדוע?

איך אתם חושבים שבני ישראל יקבלו את יונה כאשר הוא יבשר להם שבגלל בשורתו אנשי נינווה ניצלו?

דבר אחד בטוח, לא יאהבו אותו במיוחד בארץ!

יונה מעדיף למות מאשר לחזור לישראל עם סוג כזה של הצלחה.

דבר נוסף מתברר לנו.

למרות שיונה שמע לציווי אלוהים בפעם השניה וקם ללכת לנינווה, הוא עשה זאת מציות אך לא מאהבה.

מתי כ"א  29-28 מלמדינו שציות ללא אהבה ורצון הינו כחוסר ציות, ומכאן ברור מדוע אלוהים עוד היה צריך ללמד את יונה לקח נוסף.

בפסוקים 4-11 אלוהים סוגר חשבון עם יונה ומלמד אותו את לקח הספר.

4. וַיאמֶר יְהוָה הַהֵיטֵב חָרָה לָךְ. 

5. וַיֵּצֵא יוֹנָה מִן-הָעִיר וַיֵּשֶׁב מִקֶּדֶם לָעִיר; וַיַּעַשׂ לוֹ שָׁם סֻכָּה, וַיֵּשֶׁב תַּחְתֶּיהָ בַּצֵּל עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה מַה-יִּהְיֶה בָּעִיר.

6. וַיְמַן יְהוָה-אֱלוֹהִים קִיקָיוֹן וַיַּעַל מֵעַל לְיוֹנָה, לִהְיוֹת צֵל עַל-ראשׁוֹ לְהַצִּיל לוֹ מֵרָעָתוֹ; וַיִּשְׂמַח יוֹנָה עַל-הַקִּיקָיוֹן שִׂמְחָה גְדוֹלָה. 

7. וַיְמַן הָאֱלוֹהִים תּוֹלַעַת בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר לַמָּחֳרָת; וַתַּךְ אֶת-הַקִּיקָיוֹן וַיִּיבָשׁ. 

8. וַיְהִי כִּזְרוֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ וַיְמַן אֱלוֹהִים רוּחַ קָדִים חֲרִישִׁית, וַתַּךְ הַשֶּׁמֶשׁ עַל-ראשׁ יוֹנָה וַיִּתְעַלָּף; וַיִּשְׁאַל אֶת-נַפְשׁו לָמוּת וַיאמֶר, טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי. 

9. וַיאמֶר אֱלוֹהִים אֶל-יוֹנָה, הַהֵיטֵב חָרָה-לְךָ עַל-הַקִּיקָיוֹן; וַיּאמֶר, הֵיטֵב חָרָה-לִי עַד-מָוֶת.

10. וַיאמֶר יְהוָה אַתָּה חַסְתָּ עַל-הַקִּיקָיוֹן אֲשֶׁר לא-עָמַלְתָּ בּוֹ וְלא גִדַּלְתּוֹ:  שֶׁבִּן-לַיְלָה הָיָה וּבִן-לַיְלָה אָבָד. 

11. וַאֲנִי לא אָחוּס עַל-נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר יֶשׁ-בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם אֲשֶׁר לא-יָדַע בֵּין-יְמִינוֹ לִשְׂמאלוֹ וּבְהֵמָה רַבָּה."

יונה יוצא מהעיר נינווה וישב ממזרח לעיר ומחכה לראות אם אלוהים יקבל את החזרה בתשובה של תושבי נינווה.

מדוע שיונה יצא מן העיר?

יונה קיווה שאלוהים לא יסלח לאנשי נינווה ואם אכן היה צודק, הרי שהעיר הייתה נהפכת כסדום ועמורה. במצב שכזה, עדיף שיהיה מחוץ לעיר!

יונה בונה לו סוכה ויושב בתוכה בצל.

אלוהים עושה נס ומצמיח בין יום שיח שעלה על הסוכה והצל על יונה מקרני השמש.

בפסוק 6 כתוב שיונה שמח שמחה גדולה. (על עץ הוא שמח אך על אנשים הוא בכה)

באותו הלילה אלוהים מינה תולעת אשר פגעה בשיח הקיקיון וגרמה לנבילתו המיידית.

ביום המחרת אלוהים גרם לרוח קדים, רוח מזרחית חמה ויבשה שייבשה את יונה, והשמש מלמעלה קדחה על ראשו. יונה הרגיש רע כל כך עד שהתעלף והעדיף למות מאשר לסבול את המצב הקשה הזה.

בשלב הזה אלוהים שוב פונה ליונה ואומר לו את המשפט שבעבורו הוא קרא לו ללכת לנינווה. פסוקים 10-11: "…אתה חסת על הקיקיון אשר לא עמלת בו ולא גידלתו, שבין לילה היה ובין לילה אבד. ואני לא אחוס על נינווה העיר הגדולה?, אשר יש בה הרבה משתים עשרה ריבו אדם אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו ובהמה רבה"…

אלוהים נתן ליונה שיעור מאלף כדי שיכיר את האופי האמיתי שלו ושל עמו. יונה שמח שמחה גדולה שצמח הקיקיון הצל עליו מחום השמש והצטער מאוד כשהצמח נבל. יונה הצטער מאוד על צמח שלא שתל, לא השקה ולא גידל. יונה בכה בעבור צמח ובכלל לא התייחס לגורל של עם שלם שעמד להיכחד. לעומת האנוכיות של יונה, ניצבת אהבתו של אלוהים לבני האדם.

אתה יונה בכית בעבור צמח, כי נמנע ממך הצל ואני אלוהים לא ארחם על עיר בעלת יותר מ- 120 אלף קטינים? אני אלוהים לא ארחם על ילדים שגידלתי? אני אלוהים אהרוס את כולם סתם כך?

לא!

אלוהים הוכיח את גודל חסדו כפי שתיאר גם לירמיה הנביא בפרק י"ח 7-9. אלוהים יראה לנכון להשמיד ולהרוס אומה בגלל חטאיהם אך ינחם מלהעניש במידה ואותה אומה תחזור מרשעתה.

רבותי:

ספר יונה מגלה את גודל חסדו של אלוהים כלפי ילדיו, בני האדם.

ספר יונה מוכיח כי כל בני האדם שווים לפני אלוהים למרות שהם נבדלים בקריאתם.

ספר יונה מוכיח שאלוהים יפעל למען הגוי בדיוק כמו שיפעל למען היהודי כי ברגע ששניהם חוזרים בתשובה, הם משרתים את אלוהים בצורה זהה.

ספר יונה מלמד שאין חטא גדול מדי עבור אלוהים לסלוח. אם אלוהים סלח לאנשי נינווה, הוא יכול לסלוח גם לי.

זכור!

החטא היחידי שאין עליו סליחה הינו חטא חוסר האמונה. (במידה וכך תסיים את חייך!)

איזה סוג של חזרה בתשובה אלוהים דורש מאיתנו היום?

היום כמו אז, אלוהים דורש שנאמין בו ונבקש ממנו שיכפר על חטאינו.

כתבי הקודש מבהירים לנו שכפרת אלוהים ניתנת על ידי אמונה בבן האלוהים, ישוע המשיח שנצלב ומת מות כפרה בעבור החטאים שלנו (ישעיה נ"ג 6).

נביאי התנ"ך תיארו את זהותו של המשיח.

יעקב אבינו אמר שהמשיח יבוא משבט יהודה – בראשית מ"ט 8-10.

ישעיה הנביא אמר שהמשיח ייוולד לעלמה, ז"א בתולה – ישעיה ז' 14.

ישעיה אף ציין את שמותיו של המשיח בפרק ט' פסוקים 5-6.

מיכה הנביא אמר שהמשיח ייוולד בבית לחם אפרתה – מיכה ה' 1.

זכריה הנביא אמר שהמשיח יכנס לירושלים רכוב על עיר בן אתונות – זכריה ט' 9.

ישעיה הנביא אמר שהמשיח ייתן את נפשו כקורבן עבור חטאינו – ישעיה פרק נ"ג.

דניאל הנביא אמר שהמשיח ייכרת לפני חורבן בית שני. הנתונים המספריים שדניאל הנביא נותן מלמדים שכריתת המשיח התרחשה בחודש ניסן של שנת 32 לספירה.

כל הנתונים הללו התקיימו באישיות אחת בכל ההיסטוריה היהודית. אותה אישיות היא ישוע. כן, ישוע המשיח.

מי שמאמין שישוע הוא משיח ישראל אשר כיפר בדמו על חטאותיו, יוושע ויזכה לחיי נצח אצל אלוהים.

מי שאכן נושע, חי לאור הדרכת דבר אלוהים. זאת היא חזרה בתשובה שבכוחה להושיע ולשנות חיים.

שמעון השליח אמר: "ואין ישועה באחר, כי אין שם אחר נתון לבני אדם תחת השמים, ובו עלינו להיוושע".

הערה: ככל הנראה בני הדור הצעיר בעיר נינווה היו אלו שמאוחר יותר עלו על ישראל להילחם בה ולהגלותה…