יונה פרק א, פסוקים 1-16

Print Friendly

יונה היהודי מסרב למלא אחר הוראתו של אלוהים

יונה – פרק א' פסוקים 1-16.

שיעור ראשון

מה מיוחד בלקח הנלמד מחיי יונה הנביא?

במהלך השיעורים נלמד אודות החשיבות בציות לדבר ה' ואת גודל אהבתו לכל העמים.

גם ישוע המשיח התייחס ליונה ומציין את האירוע שקרה בחייו כסימן לתחייתו.

לפיכך, למרות שספר יונה יחסית קצר, הרי הלקח מחייו מאוד גדול.

יונה בן אמיתי בא מאזור שבט זבולון אשר בצפון הארץ. הוא התגורר בגת החפר, ליד נצרת. (מלכים ב' פרק י"ד פסוק 25 ויהושוע פרק י"ט פסוק 13). יונה חי כ- 800 שנה לפני הופעתו בעולם של ישוע המשיח ופעל בארץ כנביא תחת יהוא מלך ישראל ויואש מלך יהודה.

הבה נקרא את פסוקים 1-3

1. "וַיְהִי דְּבַר-יְהוָה אֶל-יוֹנָה בֶן-אֲמִתַּי לֵאמור. 

2. קוּם לֵךְ אֶל-נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה וּקְרָא עָלֶיהָ:  כִּי-עָלְתָה רָעָתָם, לְפָנָי. 

3. וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרוֹחַ תַּרְשִׁישָׁה, מִלִּפְנֵי יְהוָה; וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אֳנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ, וַיִּתֵּן שְׂכָרָהּ וַיֵּרֶד בָּהּ לָבוֹא עִמָּהֶם תַּרְשִׁישָׁה, מִלִּפְנֵי יְהוָה"

בפסוקים 1-3 אלוהים ציווה על יונה לקום וללכת לנינווה ושם לקרוא לכל תושביה לחזור בתשובה כי רעתם עלתה לפני אלוהים.

יונה אומנם קם אך החל לנוע לכיוון ההפוך. במקום ללכת לנינווה אשר נמצאת בעירק, יונה הולך לנמל יפו וקונה כרטיס הפלגה לתרשיש אשר נמצאת ככל הנראה בספרד.

מה כבר אמר ה'  שגרם ליונה לקום ולברוח מאלוהים לקצה העולם הידוע אז?

מה היה כל כך מיוחד באנשי נינווה או בבקשה של אלוהים שגרם ליונה ללכת לקצה העולם?

הבה נלמד מספר פרטים על העיר נינווה ואנשיה.

נינווה הייתה אחת מהערים העתיקות בתבל אשר נבנתה ע"י נמרוד (בראשית י' 10-11). סנחריב קבע את נינווה כעיר הבירה של ממלכת אשור בערך 700 שנה לפני הספירה.יונה מציין שנינווה הייתה עיר גדולה לאלוהים והכוונה כפולה: העיר אכן הייתה גדולה – היו בה יותר ממאה ועשרים אלף קטינים (פרק ד' 11), וכמובן הכוונה לעיר חשובה בעיני אלוהים.

נינווה הייתה עיר מיושבת אשר חיו בה מעל למיליון בני אדם.

מלבד הנתונים הגיאוגרפיים סוציולוגים הללו, אנשי נינווה היו אנשים רעים אשר מלבד רעתם כלפי אלוהים הם נחשבו לאויבים בנפש של העם בציון. לפני שאלוהים הרס את סדום ועמורה גם עליהם נאמר שרעתם עלתה לפני אלוהים. (בראשית י"ח: 20-21). בעוד יונה לא מתאר את חטאי אנשי נינווה, נחום הנביא אינו מסתיר מאומה:

נחום מופיע לאחר תקופתו של יונה ונבואתו מוקדשת כולה לתיאור חטאי אנשי נינווה ולעונש שאלוהים יביא עליהם בעתיד.

מכאן, יונה מקבל משימה מאוד לא נעימה.

יונה, עליך ללכת ולהזהיר את האויבים שלך, את האנשים שנלחמו והרגו את בני עמך, שאם הם לא יחזרו בתשובה, אלוהים ישמיד אותם.

איך הייתם מגיבים אילו הייתם נדרשים לעזור לאויבים בנפש? להזהירם מעונש העתיד לבוא עליהם ובצדק? האם הייתם רצים למלא את הבקשה? האם הייתם מזדהים איתה?

יונה החליט שהוא לא מוכן לבצע את המשימה הזאת וברח רחוק מנינווה ככל שאפשר.

יונה ידע שאלוהים מסוגל לסלוח לאויבים הללו ולכן ברח. (ד' 2).

פסוקים 4-5

4. "וַיהוָה הֵטִיל רוּחַ-גְּדוֹלָה אֶל-הַיָּם, וַיְהִי סַעַר-גָּדוֹל בַּיָּם; וְהָאֳנִיָּה חִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵר. 

5. וַיִּירְאוּ הַמַּלָּחִים וַיִּזְעֲקוּ אִישׁ אֶל-אֱלוהָיו, וַיָּטִלוּ אֶת-הַכֵּלִים אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה אֶל-הַיָּם, לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם; וְיוֹנָה יָרַד אֶל-יַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה, וַיִּשְׁכַּב וַיֵּרָדַם."

יונה מפליג תרשישה ובדרך אלוהים מסעיר את הים באופן שמסכן את שלמות האונייה ואת חיי המפליגים בה. כל המלחים מתפללים איש איש לאלוהיו, הם מטילים לים את כל המטען הכבד כדי להקל על האונייה ויונה לעומת זאת מצא פינה נוחה בירכתי האונייה להירדם בסערה.

רב החובל ניגש ליונה ומבקש ממנו להצטרף לתפילות ולתחינות כדי שאולי אחד מהאלוהים הקיימים יציל אותם ממוות בים.

תראו איך אלוהים מעיר את יונה…

עובד אלילים צריך להזכיר לאיש אלוהים כי עליו להתפלל! איזו בושה.

שאר המלחים שהיו גויים עובדי אלילים, הבינו שהסערה הפתאומית לא הייתה מקרית אלא באה "בהזמנה". הרי בתור מלחים עשירי ניסיון הם כבר התנסו בסערות ותורגלו בים סוער.

הסערה הזו הייתה שונה. מכיוון שהפלגות שכאלו נעשו בעונות נוחות להפלגה, לא ציפו המלחים לסערה מסוג שכזה. עוצמת הסערה בעת שכזו גרמה להם להסיק שהסיבה אלוהית ולאו דווקא טבעית.

הבה נקרא את פסוקים 6-16:

6. "וַיִּקְרַב אֵלָיו רַב הַחובֵל וַיאמֶר לוֹ מַה-לְּךָ נִרְדָּם; קוּם, קְרָא אֶל-אֱלוֹהֶיךָ אוּלַי יִתְעַשֵּׁת הָאֱלוֹהִים לָנוּ, וְלא נאבֵד. 

7. וַיאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, לְכוּ וְנַפִּילָה גוֹרָלוֹת, וְנֵדְעָה, בְּשֶׁלְּמִי הָרָעָה הַזאת לָנוּ; וַיַּפִּלוּ גּוֹרָלוֹת וַיִּפול הַגּוֹרָל עַל-יוֹנָה. 

8. וַיאמְרוּ אֵלָיו הַגִּידָה-נָּא לָנו בַּאֲשֶׁר לְמִי-הָרָעָה הַזאת לָנוּ:  מַה-מְּלַאכְתְּךָ, וּמֵאַיִן תָּבוֹא–מָה אַרְצֶךָ, וְאֵי-מִזֶּה עַם אָתָּה. 

9. וַיאמֶר אֲלֵיהֶם, עִבְרִי אָנוכִי; וְאֶת-יְהוָה אֱלוֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲנִי יָרֵא, אֲשֶׁר-עָשָׂה אֶת-הַיָּם, וְאֶת-הַיַּבָּשָׁה.

10. וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים יִרְאָה גְדוֹלָה, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו מַה-זֹּאת עָשִׂיתָ:  כִּי-יָדְעוּ הָאֲנָשִׁים, כִּי-מִלִּפְנֵי יְהוָה הוּא בוֹרֵחַ כִּי הִגִּיד לָהֶם. 

11. וַיאמְרוּ אֵלָיו מַה-נַּעֲשֶׂה לָּךְ, וְיִשְׁתק הַיָּם מֵעָלֵינוּ כִּי הַיָּם הוֹלֵךְ וְסוֹעֵר. 

12. וַיאמֶר אֲלֵיהֶם, שָׂאוּנִי וַהֲטִילֻנִי אֶל-הַיָּם וְיִשְׁתוֹק הַיָּם מֵעֲלֵיכֶם:  כִּי יוֹדֵעַ אָנִי כִּי בְשֶׁלִּי הַסַּעַר הַגָּדוֹל הַזֶּה עֲלֵיכֶם.

13. וַיַּחְתְּרוּ הָאֲנָשִׁים לְהָשִׁיב אֶל-הַיַּבָּשָׁה וְלא יָכלוּ:  כִּי הַיָּם הוֹלֵךְ וְסועֵר עֲלֵיהֶם.

14. וַיִּקְרְאוּ אֶל-יְהוָה וַיאמְרוּ, אָנָּה יְהוָה אַל-נָא נאבְדָה בְּנֶפֶשׁ הָאִישׁ הַזֶּה וְאַל-תִּתֵּן עָלֵינוּ דָּם נָקִיא:  כִּי-אַתָּה יְהוָה כַּאֲשֶׁר חָפַצְתָּ עָשִׂיתָ.

15. וַיִּשְׂאוּ, אֶת-יוֹנָה, וַיְטִלֻהוּ, אֶל-הַיָּם; וַיַּעֲמד הַיָּם, מִזַּעְפּוֹ.

16. וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים יִרְאָה גְדוֹלָה אֶת-יְהוָה; וַיִּזְבְּחוּ-זֶבַח לַיהוָה וַיִּדְּרוּ נְדָרִים."

המלחים החלו להפיל גורלות כדי לדעת בשל מי האלים מענישים אותם. פסוק 7 – הגורל נפל על יונה.

(אגב – הנה לכם הוכחה לתהילים י"ט שמעשה רקיע ושאר פעולות הבריאה מעידים על קיום אלוהים).

כל העיניים של עובדי האלילים מופנות כלפי יונה ושואלות אותו: תגיד, מאיפה אתה? לאיזה עם אתה שייך? מה עשית שרעה כזו נפלה עלינו?

בפסוק 9 יונה מגלה להם כי הוא עברי, שמאמין באלוהים, שברא את השמים ואת הארץ.

דבריו של יונה עומדים נגד מעשיו בפועל. בעוד הוא טוען להיותו ירא אלוהים, הוא בורח מאלוהים ואינו מציית לו בפועל. יראת אלוהים חייבת להיראות בציות לדבר אלוהים.

אלוהים הוכיח ליונה וכך גם לכל אנשי צוות האונייה שמרחק גיאוגרפי אינו מחליש את השפעתו של אלוהים וריבונותו. אלוהים לא שולט על יונה רק בגבולות ארץ ישראל אלא בכל גרמי הבריאה ובכל מקום על פני כדור הארץ.

בפסוק 10 עובדי האלילים המומים ואומרים ליונה: מה עשית? וכעת, מה עלינו לעשות לך על מנת שהים ישקוט? פסוק 11

יונה עונה בפסוק 12 ואומר:

12. "…וַיאמֶר אֲלֵיהֶם, שָׂאוּנִי וַהֲטִילֻנִי אֶל-הַיָּם וְיִשְׁתוֹק הַיָּם מֵעֲלֵיכֶם:  כִּי יוֹדֵעַ אָנִי כִּי בְשֶׁלִּי הַסַּעַר הַגָּדוֹל הַזֶּה עֲלֵיכֶם." 

יונה מודה כי אי ציותו לאלוהים היא הסיבה לצרה, והתפטרותם ממנו בכך שיטילו אותו אל הים תביא לסיום הסערה והסכנה לחייהם.

מעניין:

מדוע יונה לא ביקש להגיע לחוף ולחזור לכיוון נינווה?

הרי הוא כבר הבין בדיוק את סיבת הסערה, האם יונה העדיף למות מאשר לראות איך אלוהים סולח לאויבים?

בפס' 13 המלחים מנסים לחתור לעבר החוף כדי לא להטיל את יונה לים ולגרום למותו.

הם חותרים נגד הגלים והסערה ולא יכולים לנווט את הסירה לחוף מבטחים.

אלוהים מלמד אותם וכך גם אותנו שהשרירים שלנו מאוד מוגבלים.

קיימת דרך להצלה אבל אם ננסה להצליח בכוחות עצמנו ניכשל. אם נשאף לעשות זאת בעזרת אלוהים אזי הפתרון תמיד יהיה טוב יותר.

ראו איזו עדות קיבל יונה איש האלוהים מאותם עובדי אלילים.

הם, אשר כל ימיהם עבדו פסלים אבנים ושטויות מתאמצים בכל כוחם לחתור בסערה נגד הגלים להציל את איש האלוהים והוא בורח לקצה העולם כדי לא להזהיר עם שלם מעונש אלוהים.

המלחים הבינו כי לא יוכלו לחתור לחוף וכל רגע נוסף שיונה בקרבם רק יביא עליהם צרה גדולה יותר.

פסוק 14 מאוד מעניין:

אותם עובדי אלילים קוראים אל יהוה.

אותם עובדי אלילים הבינו שיהוה, אלוהי השמים והארץ, הוא הבוס והכתובת לפתרון הבעיה.

הם מבינים שאין מנוס אלא להטיל את יונה לים, לא לפני שהם עומדים לפני בורא עולם ומתנצלים על המעשה שהם עומדים לעשות ומבקשים מאלוהים שיעשה ככל שיחפוץ.

יונה נזרק למים לא לפני שאלוהים הראה לו איך גויים עובדי אלילים יכולים לחזור בתשובה ולשרת את אלוהים לא פחות טוב ממנו. אלוהים הראה ליונה דוגמא של "מיני – נינווה"  לפני שהוא הועבר לנינווה הגדולה.

כשהמלחים זרקו את יונה למים הם נוכחו לדעת שאלוהים, אותו אחד שברא את השמים ואת הארץ ענה לתפילתם. הסערה פסקה מיד. הים נרגע, וחייהם ניצלו.

מה הייתה תגובתם של עובדי האלילים לשעבר?

פסוק 16:

16. "…וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים יִרְאָה גְדוֹלָה אֶת-יְהוָה; וַיִּזְבְּחוּ-זֶבַח לַיהוָה וַיִּדְּרוּ נְדָרִים."

יונה נזרק לים ומתברר שאלוהים לא זונח את ילדיו גם כאשר הם הולכים נגד רצונו. אלוהים תמיד נמצא לידנו. לא הוא עוזב אותנו אלא אנחנו אלה שמתרחקים.

בין אם יונה החל לשחות או נתן גופו לטביעה איננו יודעים. בעת שיונה נמצא במים בלע אותו דג גדול. הדג הגדול אשר נקרא למקום ע"י אלוהים, בלע את יונה וירד עמו ל"סיור" בתחתיות ארץ.

בשיעור הבא נלמד מה קרה ליונה בבטן הדג אך כעת ננסה ליישם מספר לקחים לחיינו האישיים.

רבים מהמפרשים רואים הקבלה מחיי יונה למצב של עם ישראל בין העמים. (אלוהים קרא לנו להיות אור לגויים, ואנו מסרבים, בגלל זה העולם סובל, וכשנחזור לאלוהים הכל יהיה בסדר.)

למרות הדמיון הגדול, אני ארגיש הרבה יותר בטוח אם ניישם את הלקח של יונה לחיים האישיים שלנו.

א. האם אתה בורח מרצון אלוהים היום?

האם ישנו דבר בחייך שאתה יודע שעליך לעשות עבור אלוהים ואינך עושה זאת כעת?

ב. האם אתה מודע לכך שאי מילוי רצון אלוהים גורם צרות לך ולאחרים?

סירובו של יונה למלא אחר רצון אלוהים גרם סבל רב, לו ולסובבים אותו.

הבט לתוך חייך ושפוט את עצמך.

הקפד ללכת בנתיב שאלוהים מורה לך כדי לעזור לעצמך ולאלו שחיים בסביבתך.

ג. האם אתה מבין שבסופו של דבר אלוהים יתפוס אותך?

אלוהים הוכיח ליונה שמרחק גיאוגרפי לא מחליש את ריבונותו.

אלוהים יגיע אלינו בכל מקום.

לאור כל זאת: אם יש דבר בחייך שאלוהים רוצה שתעשה -  עשה זאת כבר היום!

לאלו בינינו שעדיין לא מאמינים בדבר ה' ובישועת החטאים שה' נתן לנו בישוע המשיח, אלוהים הוכיח את אלוהותו לאורך כל התנ"ך. אנא אל תחכו עד שתעמדו בתוך סערה המאיימת על חייכם כדי לבחון את אלוהותו של בורא עולם.

לימדו מניסיונם של המלחים בספינה.

בשיעור הבא נראה איך פעל ה' בחייו של יונה.