יחזקאל הנביא פרק לה

Print Friendly

יחזקאל פרק לה – דבר אלוהים על אדום

ספר יחזקאל

מבוא

 מה הקשר בין דברי שאול השליח באיגרת אל הרומים ט–יא לבין דברי הנביא יחזקאל בפרקים לה–לט?

בשני המקומות כתבי הקודש מלמדים כי :

א.       אלוהים מגן על צדקתו, קנאי לאמת דברו, ולא נטש את עמו ישראל למרות   דחייתם אותו.

ב.       לאלוהים תכנית מפוארת עבור עם ישראל (צאצאי אברהם, יצחק ויעקב) בעתיד.

מה הסיבה שאלוהים ממשיך להגשים תכנית זו עבור עם הדוחה את המשיח?

הוא עושה זאת "למען שמו", מפני שהוא תמיד נאמן להבטחותיו.

 

לפני שאמשיך עם נושא הספר, הבה נרענן את זיכרוננו במספר משפטים בכל הקשור למוצאו ולאירועים בתקופתו של יחזקאל.

יחזקאל בן בוזי היה כהן. משמעות שמו – מחוזק על ידי אלוהים. הוא היה בן 25 כשיצא לגלות בשנת 597 לפנה"ס יחד עם המלך יהויכין ועשירי הארץ (מלכים ב כד 11-18, יחזקאל לג 21). 5 שנים לאחר מכן, בהיותו בן 30 (גיל התחלת שירות הכהן) קרא לו אלוהים לשירות אשר נמשך כ- 22 שנים (א 1-3, כה 17).

יחזקאל היה צעיר מהנביא ירמיהו בכ- 20 שנה והיה בן גילו של דניאל הנביא. כמו ירמיה, זכריה ונחמיה, גם יחזקאל היה כהן ונביא. יחזקאל ואישתו התגוררו בתל-אביב על גדות הנהר כבר דרומית מזרחית לבבל (ג 15).

יחזקאל הנביא ניבא בתקופה מאוד קשה לעם ישראל. עשרת השבטים, הממלכה הצפונית כבר 135 שנים נמצאת בגולה לאחר שנכבשה על ידי האשורים בשנת 722 לפנה"ס. כעת, ממלכת יהודה נופלת בשלבים לבבלים (605-586 לפנה"ס) ורבים הוגלו לבבל. בארץ ישראל נשארו מעטים אשר היו העניים והחלשים.

הנביא יחזקאל מבקר בנבואותיו את מעשיהם הנפשעים של הגויים אך מפרט גם באופן ציורי עשיר את חטאי בני עמו אשר הביאו לעונש החמור כל כך – יציאת השכינה מבית המקדש (ט-יא) והגליה ארוכה.

בכל דבריו, הנביא אינו מטיל כל ביקורת נגד אלוהים. מעשי אלוהים קדושים וטהורים. הסיבה לכל הבעיות שבאו על עם ישראל נעוצים בחטאי העם בלבד.

למרות חטאי עם ישראל, הנביא מציין שאלוהים ימשיך למלא את כל הבטחותיו לעמו. אלוהים יעשה זאת בגלל מי שהוא – אל עליון, תמים וקדוש ולא בגלל מי שאנחנו, בני אדם חוטאים וחסרי נאמנות.

בין נבואותיו קיימות נבואות בנוגע לעתיד עם ישראל. בפרקים לו עד מח, יחזקאל מציין שעם ישראל יחזור לארצו וייהנה מהתחברות קדושה וטהורה עם אלוהים. התקופה המבורכת הזו נקראת מלכות המשיח בארץ. הנביא מתאר בפירוט רב את בית המקדש שיקום, עבודת הכוהנים, חלוקת הארץ לשבטים והשינויים המדהימים שיתרחשו בירושלים ובישראל בעקבות נוכחות המשיח בקרב עמו.

לאורך ספר יחזקאל, הנביא מתאר את חטאי בני ישראל: הם עזבו את תורת אלוהים ופנו לדרכי האלילים. בעקבות חטאם אלוהים הענישם ופיזרם בארצות הגויים. כתוצאה מגלות עם ישראל, חורבן הארץ ובית המקדש בירושלים, חולל שם אלוהים בעמים (עמי הגויים החשיבו תבוסה של עם במלחמה או במערכה כתבוסת אלוהיו).

חטאי ישראל כואבים ומאכזבים במיוחד מכיוון שמדובר בעם המכיר את אלוהים ואת דברו – עם שהתנסה בעזרתו וראה את ידו החזקה לאורך כל שנות קיומו. עם ישראל טעם מכל נפלאותיו של אלוהים ולכן הוא אמור להיות העם המוביל בידיעת דבר אלוהים וביישום רצונו.

הנביא יחזקאל מתאר את אכזבתו המרה של אלוהים מעמו ואת הבוז והלעג להם הוא אלוהים זוכה בגלל עדותם הפסולה והמושחתת של בני עמו הנבחר. מכיוון ששם אלוהים הפך ללעג ולקלס בעיני הגויים ונחשב לפחות ערך מפסילים ואלילים, ומכיוון שאלוהים קנא לשמו הקדוש, הוא עתיד לפעול.

מה יעשה אלוהים על מנת להוכיח כי הוא ריבון לכל ואין אלוהים מלבדו? איך יוכיח כי אינו טועה לעולם ושעם ישראל הוא זה שחייב לתקן את דרכיו?

n                  אלוהים עתיד לברך את עמוֹ – צאצאיו הביולוגיים של אברהם, יצחק ויעקב.

n                  אלוהים מבהיר שהברכות העתידות לבוא על ישראל לא ינבעוּ מצדקת מעשי עמו.

n                  למרות מעשיהם הנפשעים, אלוהים עתיד להעלות את בני עמו מארצות הגלות, לתת להם את ארץ ההבטחה ולברך את פרי עמלם ואת אדמתם. כל עין אשר תראה את השינויים שיחולו בעם ובארץ ישראל תעיד כי מדובר במעשה פלא של אלוהים בכבודו ובעצמו. אז שמו יתקדש ויתפאר בפי כל!

לפיכך, הכותרת המתאימה ביותר לתאר נבואות אלה שבספר יחזקאל היא:  "למען שמי!"

פרק לה:

1 וַיְהִי דְבַר-יְהוָה, אֵלַי לֵאמוֹר. 2 בֶּן-אָדָם, שִׂים פָּנֶיךָ עַל-הַר שֵׂעִיר; וְהִנָּבֵא, עָלָיו. 3 וְאָמַרְתָּ לּוֹ, כּה אָמַר אֲדוֹנָי יְהוִה, הִנְנִי אֵלֶיךָ, הַר-שֵׂעִיר; וְנָטִיתִי יָדִי עָלֶיךָ, וּנְתַתִּיךָ שְׁמָמָה וּמְשַׁמָּה. 4 עָרֶיךָ חָרְבָּה אָשִׂים, וְאַתָּה שְׁמָמָה תִהְיֶה; וְיָדַעְתָּ, כִּי-אֲנִי יְהוָה. 

יחזקאל מציין שניתן לו מסר מאלוהים בנוגע להר שעיר.

לאיזה עם הנביא מתכוון בציינו את הר שעיר?

בפסוק 15 הנביא מציין את האדומים (ראה גם פרק לו).

מי הם האדומים?

בספר בראשית כתוב כי אדום הוא השם הנרדף לעשיו:

" וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם " (לו פסוק 1).

ובפסוק 8 כתוב: "וַיֵּשֶׁב עֵשָׂו בְּהַר שֵׂעִיר, עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם".

 

השם אדום ניתן לעשיו בבראשית כה פסוק 30. שם עשיו רצה את המרק האדום של יעקב.

מי הוא עשיו?

ספר בראשית כה פסוקים יט ־ לד מציין כי עשיו הוא אחיו התאום של יעקב. יעקב ועכשיו הם בניהם של יצחק ורבקה. כבר בהיותם ברחם אימם אמר אלוהים לרבקה כי שני עמים בבטנה והאח הבכור ישרת את האח הצעיר( בראשית כה פסוק 23).

ממתי החל עשיו לשנוא את יעקב?

בבראשית כה פסוקים 27־34 מתואר המקרה שבו עשיו מכר את בכורתו ליעקב בעבור נזיד עדשים. הפרק מסתיים במילים: " וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת־הַבְּכֹרָה ".

לאחר שרבקה שמעה כי יצחק עומד לברך את עשיו בברכת הבכורה, היא הודיעה את הדבר ליעקב וביחד הכינו תוכנית לרמות את יצחק כדי שיעקב יקבל את ברכת הבכור. בבראשית כז כשחזר עשיו מן הציד ובא לבקש את ברכת הבכורה מאביו, אמר לו יצחק כי אחיו לקח את הברכה במרמה וכל שנותר לתת לעשיו זה:

"וְעַל־חַרְבְּךָ תִחְיֶה, וְאֶת־אָחִיךָ תַּעֲבֹד; וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד, וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ " (בראשית כז 40).

מפרק זה ואילך, החלה השנאה הגלויה בין שני האחים אשר הולידו עמים (כז 41). למרות שמאוחר יותר התחבקו יעקב ועשיו, (בראשית לג) התנהגות צאצאי עשיו מוכיחה כי אביהם לא לימדם לסלוח ולאהוב, אלא שנאת אביהם לאחיו יעקב דבקה גם בהם כך שצאצאי עשיו שנאו את צאצאי יעקב.

לאחר שיעקב חזר מגלות, התפייס עשיו ושני האחים התגוררו בסמיכות. שניהם התברכו ברכוש רב עד כי לא יכלו לשבת זה ליד זה!(בראשית לו 7).

עשיו החליט להעתיק את מקום מושבו לאיזור שעיר, ושם ישב. שעיר מעתה ואילך הופכת גם כן לשם נרדף לעשיו, לאדום. (בראשית לג פסוק 16, לו פסוק 8).

הבה נלמד רק חלק מעץ היוחסין של עשיו הוא אדום.

שמות בניו של עשיו:(בראשית לו)

אליפז (נזכר בספר איוב), רעואל, יעיש , יעלם, קורח.

אלו שמות נכדיו של עשיו:

תימן, אומר, צפו, געתם, קנז  נחת, זרח, שמה, מיזה, עמלק .

הבה נתמקד בשני שמות:

עמלק:

עמלק רדף את ישראל בדרכים הכי בזויות עד שאלוהים ציווה על ישראל להשמיד לו כל זכר(דברים כה 16-19, שמות יז). שנאת עמלק רדפה את ישראל אפילו בספר אסתר. שם המן האגגי, נצר לאגג מלך עמלק ניסה לגמור את העבודה שאבותיו החלו. מגילת אסתר ג 1.

אדום:

העם אשר סירב לאפשר לבני ישראל לחצות את ארצו כדי להיכנס לכנען  (במדבר כ 14-17). המלחמות בין ישראל לאדום היו חלק שבשגרת ההיסטוריה של עם ישראל. האדומים נלחמו נגד שאול (שמואל א פרק יד 47), נגד דוד (שמואל ב פרק ח 13-16), יואב (מלכים א פרק יא 16), ושלמה (מלכים א פרק יא 17-22).

הורדוס הגדול אשר היה אדומי, פקד לרצוח את כל התינוקות עד גיל שנתיים באיזור בית לחם על מנת לרצוח את המלך שנולד ־ את ישוע המשיח!

למרות שנאת אדום לישראל, ציווה אלוהים על ישראל לא לשנוא את אדום, כי אחיך הוא!

אדום לא היה העם היחידי אשר נלחם נגד ישראל! הרשימה ארוכה ביותר!

מהן הסיבות שבעבורן אלוהים קבע לבסוף גזר דין של סדום ועמורה על אדום? (ראה גם ירמיה מט 17-18, עובדיה, עמוס ט, יחזקאל כה 12-14).

בפסוקים 5 ו- 10 מסתכמות הסיבות לגזר דין סופי ומוחלט על אדום:

5 יַעַן, הֱיוֹת לְךָ אֵיבַת עוֹלָם, וַתַּגֵּר אֶת-בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, עַל-יְדֵי-חָרֶב–בְּעֵת אֵידָם, בְּעֵת עֲו‍ן קֵץ. 

10 יַעַן אֲמָרְךָ אֶת-שְׁנֵי הַגּוֹיִם וְאֶת-שְׁתֵּי הָאֲרָצוֹת, לִי תִהְיֶינָה–וִירַשְׁנוּהָ; וַיהוָה שָׁם הָיָה. 

 

הנביא אומר בקול רם את מה שכל אדומי ויהודי ידעו באותה עת.

1. האדומים שנאו את עם ישראל שנאת נפש. הסיבה מצוינת בפסוק 10 ומצביעה על כך שעשיו מעולם לא התכוון לכבד את הסכם המכירה של בכורתו.

האדומים לא שנאו את עם ישראל רק בפיהם ובלבבם אלא הוכיחו זאת במעשיהם.

בשנת 586 לפנה"ס כשהבבלים בראשות נבוכדנאצר כבשו את יהודה ועמדו להרוס ולשרוף את ירושלים והמקדש, הצטרפו אליהם האדומים וברצון רב השתתפו בהרס ירושלים, שריפת המקדש ורצח יהודים. האדומים לא חשבו אפילו להציל את פליטי יהודה. הם תפסו אותם והסגירו אותם לבבלים למען ילקחו לגלות או יוצאו להורג. הנביא עובדיה מציין בדבריו את מעשיהם הנפשעים של האדומים בעת הרס ירושלים והמקדש. מחבר מזמור ק"ז בפסוקים 8-9 אומר:

8 בַּת־בָּבֶל, הַשְּׁדוּדָה אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם־לָךְ; אֶת־גְּמוּלֵךְ, שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ׃

9 אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת־עֹלָלַיִךְ, אֶל־הַסָּלַע.

מתברר שהבבלים ושותפיהם לא הראו כל סימני רחמים לבני יהודה – גם לא לתינוקות. מחבר המזמור אינו מלמדנו לקום כל בוקר ולקוות למותו של עם זה או אחר אלא תפילתו נועדה להיות בקשה מאלוהים לעשיית צדק. ראה דוגמא דומה בספר התגלות פרק ו' 9-10.

ובכן, הסיבה הראשונה שבעבורה אלוהים מעניש בחומרה רבה את האדומים היא שנאתם הרבה והעמוקה עד אין סוף את ישראל ופגיעה פיזית בבני ישראל.

2. האדומים רצו את ארץ ישראל לעצמם.

10 יַעַן אֲמָרְךָ אֶת-שְׁנֵי הַגּוֹיִם וְאֶת-שְׁתֵּי הָאֲרָצוֹת, לִי תִהְיֶינָה–וִירַשְׁנוּהָ; וַיהוָה שָׁם הָיָה. 

עלינו לזכור שבתקופה שבה יחזקאל הנביא כתב את נבואתו, עם ישראל היה מפורד. הממלכה הצפונית (עשרת השבטים) נכבשה על ידי האשורים כ- 135 שנים לפני כן. כעת הבבלים כבשו את יהודה. לפיכך, המילים: את שני הגויים ואת שני הארצות מתייחס לישראל ויהודה.

האדומים ראו את ארץ ישראל כירושתם וחיכו כל העת להזדמנות לכבשה ולקחת לעצמם את הארץ. אלוהים מציין שדרישה זו של האדומים אינה מוצדקת.

המילים: "ויהוה שם היה" מציינים שאלוהים אינו מסכים עם דרישת האדומים. ארץ ישראל לא ניתנה כנחלה לאדומים אלא לעם ישראל (ספר בראשית יב 7, טו, דברים   ז ו- ט, יהושוע א).  זו נחלתו של אלוהים. אלוהים שוכן בנחלה זו והוא זה שבחר להעניק אותה לעם ישראל ולא לשום עם אחר.

האדומים ידעו טוב מאוד שאלוהים מייעד את הנחלה לישראל. עובדת היותם אוחזים בדעה המנוגדת לזו של אלוהים מעמידה אותם ברשימת אויביו המחכים לנחת זרועו.

נכון להיום, עם ישראל אינו אוחז בכל שטח ארץ ההבטחה. הפלשתינאים נמצאים באיזור עזה ובאיזור השומרון. נוכחות עם אחר בתוך ארץ ההבטחה כשהוא נהנה מאוטונומיה או ריבונות עצמית ואף נלחם נגד ישראל היא תזכורת לעם ישראל כי אינו מקיים את רצון אלוהים ועל כן נענש. בעתיד, כאשר עם ישראל יחזור בתשובה, אלוהים יתן לעמו את כל ארץ ההבטחה ושום עם לא יתנגד לרצון אלוהים.

ומה יהיה על אותם פלשתינאים?

כשהמשיח יחזור להקים את מלכותו, כל בני האדם הנותרים ביקום ייכנעו לרצון המשיח. כל בני האדם ישכנו במקום שאלוהים ייעד להם ויכוון אותם אליו. כל אדם ישמח ב"נחלה" שאלוהים נותן לו.

בין עם ישראל לשכניו ישרור שלום. בני כל העמים יהיו מוזמנים לעלות לבית אלוהים שבירושלים כדי לכרוע ברך לפני המשיח (זכריה יד 16-21).

בפסוקים 6-15 אלוהים מציין את העונשים העתידים לבוא על האדומים בעקבות יחסם לעם ישראל:

6 לָכֵן חַי-אָנִי, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה, כִּי-לְדָם אֶעֶשְׂךָ, וְדָם יִרְדְּפֶךָ; אִם-לֹא דָם שָׂנֵאתָ, וְדָם יִרְדְּפֶךָ. 7 וְנָתַתִּי אֶת-הַר שֵׂעִיר, לְשִׁמְמָה וּשְׁמָמָה; וְהִכְרַתִּי מִמֶּנּוּ, עֹבֵר וָשָׁב. 8 וּמִלֵּאתִי אֶת-הָרָיו, חֲלָלָיו; גִּבְעוֹתֶיךָ וְגֵיאוֹתֶיךָ וְכָל-אֲפִיקֶיךָ, חַלְלֵי-חֶרֶב יִפְּלוּ בָהֶם. 9 שִׁמְמוֹת עוֹלָם אֶתֶּנְךָ, וְעָרֶיךָ לֹא תישבנה (תָשׁוֹבְנָה); וִידַעְתֶּם, כִּי-אֲנִי יְהוָה. 10 יַעַן אֲמָרְךָ אֶת-שְׁנֵי הַגּוֹיִם וְאֶת-שְׁתֵּי הָאֲרָצוֹת, לִי תִהְיֶינָה–וִירַשְׁנוּהָ; וַיהוָה, שָׁם הָיָה. 11 לָכֵן חַי-אָנִי, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה, וְעָשִׂיתִי כְּאַפְּךָ וּכְקִנְאָתְךָ, אֲשֶׁר עָשִׂיתָה מִשִּׂנְאָתֶיךָ בָּם; וְנוֹדַעְתִּי בָם, כַּאֲשֶׁר אֶשְׁפְּטֶךָ. 12 וְיָדַעְתָּ, כִּי אֲנִי יְהוָה, שָׁמַעְתִּי אֶת-כָּל-נָאָצוֹתֶיךָ אֲשֶׁר אָמַרְתָּ עַל-הָרֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר שממה (שָׁמֵמוּ):  לָנוּ נִתְּנוּ, לְאָכְלָה.  13 וַתַּגְדִּילוּ עָלַי בְּפִיכֶם, וְהַעְתַּרְתֶּם עָלַי דִּבְרֵיכֶם:  אֲנִי, שָׁמָעְתִּי. 14 כֹּה אָמַר, אֲדֹנָי יְהוִה:  כִּשְׂמֹחַ, כָּל-הָאָרֶץ, שְׁמָמָה, אֶעֱשֶׂה-לָּךְ. 15 כְּשִׂמְחָתְךָ לְנַחֲלַת בֵּית-יִשְׂרָאֵל, עַל אֲשֶׁר-שָׁמֵמָה–כֵּן אֶעֱשֶׂה-לָּךְ:  שְׁמָמָה תִהְיֶה הַר-שֵׂעִיר וְכָל-אֱדוֹם כֻּלָּהּ, וְיָדְעוּ כִּי-אֲנִי יְהוָה.

 

אלוהים מציין שהוא עתיד להביא על האדומים את מה שהם לא רצו שיבוא עליהם ואת מה שהם מייחלים שיקרה לארץ ישראל ולעם ישראל (פסוק 15).

האדומים יפגעו ודם אדומים רב ישפך.הר שעיר יהיה שממה לתמיד ובני שעיר יכרתו.

אלוהים מציין שהאדומים בזו וליגלגו על לשמו (פסוק 13).איך?

1. כשהאדומים כבשו את ירושלים עם הבבלים ושרפו את המקדש, הם הקדישו את ניצחונם לאליליהם. מבחינתם, ניצחונם על ירושלים והיהודים היה הוכחה לעליונות אליליהם על יהוה. האדומים בזו לאלוהים וכוחו.

2. יהוה קבע שארץ ישראל היא נחלתו עבור עם ישראל. פעולת האדומים נגד ישראל ורצונם לרשת את הארץ היא התרסה נגד אלוהים ורצונו.

ולכן, אלוהים אומר בפסוק 14:

"כֹּה אָמַר, אֲדֹנָי יְהוִה:  כִּשְׂמֹחַ, כָּל-הָאָרֶץ, שְׁמָמָה, אֶעֱשֶׂה-לָּךְ". 

מתי כל הארץ תשמח?

שמחת הארץ האמיתית והמלאה תתרחש כשהמשיח יחזור ויקים את ממלכתו. אז החטא ימוגר וימלאו נבואותיהם הנפלאות של ישעיה ב, ד, יא-יב, לה 1-10, סא,    סה-סו. מיכה ד 1-8 ונבואות רבות אחרות.

בעוד ארצות ועמים אחרים יתמוגגו מנחת מעובדת נוכחות המשיח בארץ ומולך על היקום מירושלים, אדמת אדום תישאר שממה והאדומים יכחדו.

מה צריכה להיות גישתנו היום לאדומים?

יחס כפי שיש לנו אל כל אדם. לבשר את בשורת הישועה של אלוהים ולהראות את האהבה שאלוהים מבטא בישוע. אלוהים יודע מי הוא האדומי שלא נבחר להיוושע. לא לנו המשפט הזה. עלינו למלא באדיקות את תכלית חיינו – לבשר את הבשורה לכל העמים ולהכשיר את הקדושים לעבודת השירות. מעשי השליחים א 8-9, מתי כח  18-20, אל האפסים ד 12-14.

בעוד האדומים מקווים להשמדת עם ישראל ושממון ארץ ישראל, לאלוהים תוכנית לגמרי שונה עבור עמו וארצו.