נחמיה פרק ג (2) – מרכזיותה וחשיבותה של ציון

Print Friendly

נחמיה פרק ג – ה' אוהב את שערי ציון

 

בשיעור שעבר למדנו אודות תחילת בניית חומת ירושלים ושערי העיר.

נוכחנו לדעת שנחמיה מרבה בפרטים בכל הקשור לשמות השערים והפעולות הקשורות לבניית חומות ירושלים.

ציינו את החשיבות של השתתפות הכוהן הגדול ושאר הכוהנים בבנייה, את הסיבה לבניית שער הצאן כראשון בשערים ואת ההקדשה של שער זה בלבד.

 

נשאלת השאלה, מדוע שנחמיה יתעכב כל כך על פרט טכני שנראה שולי?

הרי נחמיה לא היה היחיד שבנה חומות או שיקם עיר. על בניית מגדל בבל לא נכתב כמו על בניית חומות ירושלים.

התשובה טמונה בחשיבות העיר ירושלים לאלוהים.

 

א. מרכזיותה וחשיבותה של ירושלים בעיני אלוהים.

העיר ירושלים זוכה למספר שמות לאורך הכתובים ואחד משמותיה הוא: ציון.

השם ציון מיוחד מאוד.

השם ציון מתייחס לשלושה מרכיבים:

1. ירושלים העיר (יואל ד 17, זכריה א 14, ישעיה סב 1)

2. עם ישראל (ישעיה נ"א 16, נ"ט 20

3. ארץ ישראל (איכה ב 4)

 

מכיוון שהתנ"ך במקור נכתב ללא ניקוד, המילה ציון יכולה גם לתאר התמקדות, ציון מקום כמרכזי או חשוב.

 

לאור הכתוב ניתן לומר שאלוהים – ציוני!

למה הכוונה?

הוא מיעד את עם ישראל לשבת על הנחלה המובטחת כפי שהבטיח לאברהם ובגבולות שציין אז (בראשית ט"ו).. ראה גם תהילים קל"ב 13)

יתרה על כך, לאורך כתבי הקודש אני עדים לעובדה שישועת עם ישראל וגאולת הנחלה – ארץ ישראל, הם עסקת חבילה ובלתי נפרדים (ראה ירמיה ל-ל"ג, יחזקאל ט"ז, ישעיה ב, מיכה ד ועוד)

 

הנביא יחזקאל ציין מספר נתונים חשובים הקשורים למיקומה של ירושלים בעיני אלוהים.

יחזקאל ה 5: "כה אמר אדוני יהוה זאת ירושלים בתוך הגויים שמתיה, וסביבותיה ארצות…"

יחזקאל לח 12: ירושלים – ציון – "…יושבי על טבור הארץ".

 

ז"א, שמנקודת מבטו של אלוהים ירושלים היא מרכז הבריאה מבחינה גיאוגרפית ורוחנית.

  • אלוהים ברא את ירושלים קודם, ואז את שאר ערי הבריאה.

  • ירושלים היא מרכז העצבים, מקום המושב של מנהל היקום (ישעיה ב 1-3, תהילים קל"ב 13).

  • העיר הנצחית השמיימית נקראת גם כן – ירושלים (התגלות כא-כב)

    הדעה המקובלת היא שגן עדן המקורי היה בירושלים. לא לחינם הנביא יחזקאל מציין בפרק מז שמהר הבית יצא נהר מים חיים שחציו יזרום לים התיכון וחצי שני לים המלח.

    העיר ירושלים מוזכרת מעל 800 פעמים בכתבי הקודש. ראוי לציין בהזדמנות זו שהעיר ירושלים לא מוזכרת בשמה אפילו לא פעם אחת בספר הקוראן!

    השם ציון מוזכר בתנ"ך כ- 153 פעמים.

    בספר תהילים בפרקים מ"ח, פ"ז, ק"ב 17, קל"ב 13, ניתן לעמוד על הקרבה, חשיבות ואהבה שיש לאלוהים לירושלים ושעריה.

    1. תהילים ק"ב 17: "כי בנה ה' ציון, נראה בכבודו"

    המחבר מבהיר שבניית ירושלים היא מעשה ידו של אלוהים וחלק מרצונו ותוכניתו. לכן, העומד ומחבל בבנית ירושלים על פי רצון אלוהים, הריהו נלחם באלוהים (קל"ב 13, נחמיה ב 20).

    2. תהילים מ"ח: להלן מספר פסוקים נבחרים כדי להדגיש את מעשי נחמיה בירושלים.

    פסוקים 2-4:

    2. "גדול יהוה ומהולל מאוד, בעיר אלוהינו הר קודשו…"

    3. "יפה נוף משוש כל הארץ הר ציון ירכתי צפון, קריית מלך רב".

    4. ".אלוהים בארמנותיה נודע למשגב".

    פסוקים 9-15:

    9. "כאשר שמענו כן ראינו בעיר יהוה צבאות, בעיר אלוהינו. אלוהים יכוננה [יעמיד אותה] עד עולם סלה"

    10. "דימינו אלוהים חסדך בקרב היכלך.

    11. כשימך אלוהים כן תהילתך על קצווי ארץ, צדק מלאה ימינך.

    12. ישמח הר ציון, תגלנה בנות יהודה למען משפטך.

    13. סובו ציון והקיפוה, סיפרו מגדליה." [[שים לב לשימוש בחיבור – עיר ומגדל…זו העיר והמגדל היחידים שאלוהים עומד מאחוריהם ומסכים להקמתם…ראה מגדל בבל בבראשית י"א וכן בבל הזונה ובבל המסחרית בספר ההתגלות י"ז-י"ח]]]

    14. שיתו לבכם לחילה פסגו ארמנותיה, למען תספרו לדור אחרון.

    15. כי זה אלוהים אלוהינו עולם ועד, הוא ינהגנו על מות".

    הפרק הנפלא מכיל כל כך הרבה נתונים אך אני אתמקד על אלו הקשורים לנחמיה ושערי ירושלים.

    נחמיה ידע שירושלים היא עיר הבחירה של אלוהים.

    ירושלים היא העיר היפה מכל ערי העולם כי בה שוכן אלוהים – היא משוש כל הארץ. כאמור, יופיה של ירושלים נובע מנוכחות אלוהים בה ומעובדת היותה נבחרה על ידי אלוהים.

    נחמיה ידע שבית אלוהים נמצא בירושלים ולכן ירושלים מהווה מקום משכן לבורא העולם (ישעיה ב, מיכה ד, יחזקאל מח 35-38, תהילים ב, ירמיה לא 22, דברי הימים ב יב 13, תהילים קל"ב 13).

    נחמיה ידע שאלוהים שמח בבניית ירושלים, שהרי אלוהים גם ענה לתחינתו וסיפק לו את כל שהיה זקוק כדי לעלות לירושלים ולהתחיל בשיקומה (נחמיה פרק ב).

    כאשר נפלה בחלקו של נחמיה הזכות לבנות ולשקם את ירושלים – ציון, נחמיה הבין את גודל האחריות וניגש לפרוייקט שכזה בהכנעה וברצון אדיר לעמוד נכון ושלם לפני אלוהים.

    מבחינתו של נחמיה – בניית המקדש או בניית ירושלים – אחד הם! בניית בית אלוהים!

    זיכרו מה היה הלך מחשבת הגולים כשזכרו את ירושלים בגולה: תהילים קל"ז…איך נוכל לשיר בעוד ירושלים חרבה?…

    והנה, נפלה בידו של נחמיה הזכות לשקם את העיר האהובה כדי שבני ישראל יוכלו לשיר…

    נחמיה רכב על גב חמורו בטיול הלילי מסביב לירושלים ולא פספס שום שער (ראה תהילים פ"ז: ה' אוהב שערי ציון).

    נחמיה ציין את שם כל שער. כל מי שקרא את פרק ג יודע בדיוק כמה שערים היו לירושלים בעת שיקום החומות.

    1. שער הצאן = היה המזרחית צפונית של חומת הר הבית.

    2. שער הדגים = צפון מערב

    3. שער הישנה = החומה הישנה שבנה שלמה המלך. בפינה המערבית דרומית.

    4. שער הגיא = בפינת דרום מערב.

    5. שער השפות = אשפות. בפינת דרום מזרח.

    6. שער העין = בפינה מזרח-דרום, בקרבת מעין השילוח.

    7. שער המים

    8. שער הסוסים = המוליך מן בית המלך אל אורוות הסוסים, ובחומה המזרחית היה ממעל לו שיכון הכוהנים.

    9. שער המזרח = של הר הבית

    10. שער המיפקד = למזרח הר הבית

    שמות המגדלים:

    מגדל המאה, מגדל חננאל, מגדל התנורים, המגדל היוצא מבית המלך העליון, המגדל היוצא משער המים, המגדל הגדול. שישה מגדלים.

    נחמיה קיים את שכתבו בני קורח במזמור מח בפסוק 13:

    13. סובו ציון והקיפוה, סיפרו מגדליה."

    מעניין אותי לדעת כמה מאיתנו בני ירושלים הלכו לפחות פעם אחת בחייהם מסביב לכל חומות ירושלים, והתבוננו על כל אחד משערי ירושלים בעת נחמיה או דוד המלך.

    מעבר לעניין החומות מאבן, קיים ההיבט הרוחני.

    1. מי שמביט על ירושלים ומשווה את יופייה לשאר ערי העולם מבין שירושלים אינה העיר היפה מכולם.

    לעומת זאת, מי שמביט על ירושלים ובעיני רוחו מביט על עיר בחירתו של אלוהים, רואה את העיר היפה מכל ערי העולם.

    יופייה אינו נובע מהנוף הפיזי גיאוגרפי אלא מנוכחות אלוהים בתוכה.

    כאשר בלעם ניבא אודות עם ישראל – ה' העניק לו מבט נבואי אודות העם והארץ בה ישכון עם ישראל. הוא ראה את אחרית עם בחירתו של אלוהים ובמצב המבורך שלהם.

    כאשר אנו מביטים על ירושלים ועל עם ישראל, האם אנו רואים את העם והארץ במצבם העתידי או תקועים במצב העכשווי? ראה תהילים קכ"ב 6 – שאלו שלום ירושלים…

    2. מבחינה סמלית, כל אחד מילדי אלוהים בקהילה הוא אבן ואיבר בגוף המשיח. האם אנו פוקחים עיניים ורגישים לצורך של כל איבר בקהילה?

    האם אנו "סופרים" כל אחד? – משמע לא מפספסים שום איבר.

    המזמור השני שאני רוצה לציין הוא מזמור פ"ז:

    1. לבני קורח מזמור שיר, יסודתו בהררי קודש.

    2. אוהב יהוה שערי ציון, מכל משכנות יעקב

    3. נכבדות מדובר בך, עיר האלוהים סלה.

    4. אזכיר רהב [מצרים] ובבל ליודעי, הנה פלשת וצור עם כוש, זה יולד שם

    5. ולציון יאמר איש ואיש יולד בה, והוא יכוננה עליון.

    6. יהוה יספור בכתוב עמים, זה יולד שם סלה.

    7. ושרים כחוללים, [יוצאים במחולות] כל מעיני בך.

    בני קורח שוב מעניקים לנו נתונים לגבי מיקומה של ירושלים בבריאתו של אלוהים ובליבו.

    אלוהים הציב את ירושלים בהר הקודש (ראה ישעיה יד 32 – כי יהוה יסד ציון).

    ז"א שאלוהים מפריד בין ההר שעליו בנויה ירושלים לשאר ההרים. ההר הזה מיוחד וקדוש מכל שאר ההרים כי יהוה שוכן שם (ראה יחזקאל מח 35).

    עלינו לזכור שבירושלים נצלב בן האלוהים, המשיח האדון ישוע.

    מהעיר הזו עלה האדון המשיח לשמיים כדי לשבת לימין אלוהים האב (תהילים ק"י 1, מע"ש א)

    אל העיר הזו בדיוק ישוב המשיח ישוע (זכריה י"ד, ובה ישב וימלוך על כל העולם – ישעיה ב 1-5, מיכה ד 1-2)

    ה' אוהב את שערי ציון.

    משמע, יש להם מקום מיוחד בליבו. הם מזכירים לו דבר שגורם להתרגשות (ראה ירמיה ל"א 20).

    אלוהים מלמד אותנו לאורך כל הכתובים שאהבתו מתמקדת באנשים כי בעבורם הוא בא לעולם כדי למות מות כפרת חטאים.

    אלוהים אוהב את שערי ציון לא בגלל אבניה היקרות אלא מכיוון שילדיו הנאמנים שוכנים שם.

    שימו לב לפסוק 7:

    בני קורח אומרים שכל מעיניהם בירושלים.

    ז"א, ירושלים נמצאת במרכז המחשבה, הרגש והעשייה של אוהבי אלוהים.

    התמקדות שכזו מצינת שאלוהים ממלא את ציון. אילו לא היה הדבר כך, הרי שהיינו עובדי אלילים.

    אני אוהב את קהילת ירושלים בית גאולה.

    אהבתי אינה בבניין, ברהיטים ובציוד.

    אהבתי ותפילתי היום יומית היא לבני הקהילה שנושעו בדם ישוע המשיח.

    אלוהים בא לעולם להושיע אנשים ולא בניינים.

    ב. חובת הגויים הנושעים לבניית ירושלים

    ישעיה הנביא מקדיש פרקים רבים יחסית (ס-ס"ו) לתיאור מעורבות העמים בבניית ירושלים וארץ ישראל בעתיד.

    בפרקים ס-ס"ו הנביא ישעיה מתמקד באחרית הימים, בתקופת מלכות המשיח ישוע בארץ לאורך 1000 שנים.

    1. פרק ס' 1-22: ראה גם זכריה י"ד 16-21

    כל הגויים, גם אלו שבעבר היו אוייבי ישראל, אשר שרדו את הצרה הגדולה, עתידים לחזור בתשובה

    ולעלות להר הקודש כדי לראות את המשיח. הם יבטאו את אהבתם לאלוהים ולבחיריו בכך שיביאו עימם את אוצרותיהם לכלכל את כוהני יהוה ולבנות את ירושלים וישראל. ראה גם ישעיה ס"ו 8-13, 19-21).

    זכריה הנביא מציין שכל עמי הגויים יעלו לירושלים בחג הסוכות כדי לראות את האדון.

    ירושלים עתידה להיות עיר המפגש של כלל יראי אלוהים מכלל העמים.

    2. ישעיה ס"ב 1-12:

    אלוהים לא ישקוט עד שיצא כנוגה צדקה של ירושלים.

    משמע, עד שהוא ישוב וישכון בה ואורו יפציע לכל העולם.

    ירושלים היא עטרת תפארת ביד יהוה וצניף מלוכה בכף-אלוהים.

    שמה של ירושלים: חפצי-בה

    שם ארץ ישראל: בעולה

    על חומותיה יפקיד אלוהים שומרים כל העת.

    אלוהים מצווה על כל ילדי אלוהים – לא לשקוט אלא להתפלל כל העת עד שיהוה יגשים את כל אשר הבטיח על ירושלים ועל עמו – לבוא אליה ולמלוך ממנה על עמו ועל העולם.

    בפרק ס"ד 11 שואל הנביא ישעיה:

    אלוהים, האם תשתוק נוכח הרס ירושלים?

    תפילת ישעיה כמוה כתפילת דניאל הנביא בפרק ט ונחמיה בפרק א.

    ירושלים חרבה היא בושה גם לשם אלוהים.

    כשירושלים חרבה, עובדי האלילים חושבים שאליליהם חזקים מיהוה האל האמיתי.

    לפיכך, אלוהים יקר, בנה וחזק את ירושלים למען שמך הגדול (ראה יחזקאל ל"ו 22).

    ג. נצחיותה של ירושלים

    נחמיה מציין את שמות שערי ציון בעת ההיא.

    מתברר ששמות שערי ציון בתקופת נחמיה שונים משמות שערי ירושלים הנצחית.

    כשנשמע את שמות שערי ציון הנצחיים, אז נבין מדוע אלוהים אוהב את שערי ציון!

    הבה נקרא בספר ההתגלות פרק כא 9-27:

9. "אחד משבעת המלאכים, אשר להם שבע הקערות המלאות בשבע המכות האחרונות, בא ודבר אתי. "בוא אראה לך את הכלה אשת השה", אמר.

10. הוא נשא אותי, ברוח, אל הר גדול וגבוה והראה לי את עיר הקודש, ירושלים, יורדת מן השמים מאת אלוהים.

11. וכבוד אלוהים לה. אור נגהה כאבן יקרה מאד, כאבן ישפה זכה כבדולח,

12. ויש לה חומה גדולה וגבוהה עם שנים-עשר שערים, ועל השערים שנים-עשר מלאכים ושמות כתובים עליהם – שנים-עשר שבטי בני ישראל;

13. ממזרח שלושה שערים, מצפון שלושה שערים, מדרום שלושה שערים, ממערב שלושה שערים.

14. ולחומת העיר שנים-עשר יסודות ועליהם שנים-עשר שמות של שנים-עשר שליחי השה.

15. המדבר אלי החזיק קנה-מדה מזהב כדי למדוד את העיר ואת שעריה ואת חומתה.

16. והעיר מרובעת, ארכה כרחבה. הוא מדד את העיר בקנה – אלפים ושלוש מאות קילומטר; ארכה ורחבה וקומתה שווים.

17. גם את חומתה מדד, והמידה מאה וארבעים וארבע אמות לפי מידה אנושית אשר היא מידה של מלאך.

18. החומה בנינה אבן ישפה, והעיר זהב טהור כזכוכית טהורה.

19. יסודות חומת העיר מקושטים בכל אבן יקרה; היסוד הראשון ישפה, השני ספיר, השלישי שבו, הרביעי ברקת,

20. החמישי יהלום, השישי אודם, השביעי תרשיש, השמיני שוהם, התשיעי פטדה, העשירי נופך, האחד-עשר לשם, השנים-עשר אחלמה.

21. ושנים-עשר השערים — שתים-עשרה מרגליות; כל שער ושער היה ממרגלית אחת, ורחוב העיר זהב טהור כזכוכית זכה.

22. היכל לא ראיתי בה, כי היכלה הוא יהוה אלוהים צבאות והשה.

23. והעיר איננה צריכה לשמש ולירח שיאירו בה, כי כבוד אלוהים האיר אותה והשה הוא מנורתה.

24. הגויים ילכו לאורה ומלכי הארץ מביאים את כבודם אליה.

25. שעריה לא יסגרו ביום; והרי לילה לא יהיה שם.

26. את כבוד הגויים ויקרם יביאו אליה,

27. ולא יכנס אליה כל טמא ועושה תועבה ושקר, כי אם הכתובים בספר החיים של השה.

 

1. אלוהים אוהב את שערי ציון ובונה את ירושלים מכיוון ששם כל אחד מן השערים מזכיר לו את העם האהוב, צאצאי האבות הנאמנים שעימם הוא כרת ברית עולם (הושע ב 18-22, ירמיה ל"א 20).

2. אלוהים אוהב את שערי ציון מכיוון שיסודותיה בנויים על אמונת ילדיו הנאמנים אשר הקדישו חייהם להודעת דבר בשורת החיים שנתנה בדם השה – ישוע המשיח.

3. אלוהים אוהב את שערי ציון הנצחיים כי בני ציון הנושעים גם מתגוררים בירושלים הנצחית.

ירושלים נקראת הכלה מכיוון שהיא מלאה בנושעים בדם השה. אלה יבלו עם האדון לנצח נצחים.

 

מדוע יסודות העיר מסומלים על ידי שליחי השה ולא על ידי שמות שבטי ישראל?

מכיוון שישועה ניתנת על סמך אמונה בישוע המשיח כאדון ומושיע אישי מן החטא ולא על סמך ייחוס משפחתי או קשר ביולוגי לעם כזה או אחר.

 

נחמיה אמר לסנבלט החורוני, טוביה העבד העמוני וגשם הערבי שלא יהיה להם חלק וזיכרון בירושלים (ב 20).

מדוע?

כי מי ששונא את מקום מושבו של אלוהים ואת אהוביו, לא יכול לשכון בקרבתו, ולכן לא יבלה את הנצח במחיצתו.

המחבל בשיקום ירושלים הינו אוייב לאלוהים.

תהילים קכ"ט 5: "…יבושו ויסוגו כל שונאיי ציון…"

 

לסיכום:

א. ציון – שם כינוי ל:

- ארץ ישראל

- ירושלים

- עם ישראל

היא מרכז בריאתו של אלוהים וזו העיר היחידה שלה אחות נצחית בשמיים – ירושלים השמיימית.

 

נחמיה מציין בפירוט רב את שערי ירושלים כי בדרך זו הוא מבטא את אהבתו ואדיקותו לאלוהים ולדברים שאלוהים אוהב.

כך, כשאנו מכבדים, אוהבים ופועלים עבור נושאים שאלוהים אוהב, הוא עוזר לנו ומברך את פועלנו.

עלינו לאמץ את גישתו של נחמיה כלפי ירושלים ולנהוג בדיוק באותו האופן כלפי כל איבר בגוף המשיח – הקהילה.

 

ב. ירושלים היא מקום מושבו הנצחי של אלוהים. זו העיר בה הקים הגואל ישוע המשיח את הברית החדשה בדמו מכפר החטאים. זו העיר אשר כל ילדי אלוהים מצווים להתפלל לשלומה, כי כאשר יהיה שלום בציון, יהיה גם שלום בכל העולם.

 

ג. נחמיה מזכיר מספר פעמים את שונאי היהודים וירושלים. לכאלו אין מקום בירושלים השמימית והנצחית כי בהתנהגותם הם מוכיחים את סלידתם מאלוהים ומכל האהוב עליו.

באותה מידה, מי ששונא את גוף המשיח מוכיח בהתנהגותו את סלידתו מישוע המשיח ובכך מודיע שאינו נושע.

 

הלוואי שנתמיד לאהוב את אלוהים ואת ילדיו שבעבורם הוא בא לעולם כדי למות כקורבן כפרת חטאים. יוחנן יג 34-35.