ספר חבקוק – שיעור מס' 2

Print Friendly

פרק א, פסוקים 1-4

1 הַמַּשָּׂא אֲשֶׁר חָזָה חֲבַקּוּק הַנָּבִיא׃ 2 עַד־אָנָה יהוה שִׁוַּעְתִּי וְלֹא תִשְׁמָע; אֶזְעַק אֵלֶיךָ חָמָס וְלֹא תוֹשִׁיעַ׃ 3 לָמָּה תַרְאֵנִי אָוֶן וְעָמָל תַּבִּיט, וְשֹׁד וְחָמָס לְנֶגְדִּי; וַיְהִי רִיב וּמָדוֹן יִשָּׂא׃ 4 עַל־כֵּן תָּפוּג תּוֹרָה, וְלֹא־יֵצֵא לָנֶצַח מִשְׁפָּט; כִּי רָשָׁע מַכְתִּיר אֶת־הַצַּדִּיק, עַל־כֵּן יֵצֵא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל׃

היכן אלוהי הצדק?

חברה חולה הוא ביטוי המשמש לעיתים לתאר את הניוון בתרבות המערבית. התחזיות מזהירות  שגל השינויים המוסריים השוטף את ארצנו יכול לגרום להתמוטטות הסדר החברתי.

אמנות חולנית מתארת דמויות מעוותות של יאוש. מוסיקה חולנית משמיעה בקול תרועה ויברציות הגורמות לרגשות חושניים בשומעיהן, ותוצאותיהן מעשים תת-אנושיים. פרסומות חולניות בטלויזיה מפרסמות סרטים חדשים המלאים פשע, אלימות, סמים, מין ומעשי זוועה שטניים. אפשר היה לומר רבות גם על כוחן ההרסני של מהפכת המין, כתות דת מזרחיות ותורות נסתר, המקובלות יותר ויותר בחברה בימינו.

כל זה אינו חדש! בזמנו של חבקוק יהודה היתה רקובה עד הלשד. היא היתה מוכנה למשפט, אך זה לא בא.  כמו מנהיגים רבים בימינו, חבקוק זעק כנגד גל הריקבון המוסרי שגאה ביהודה. כמו רבים היום, הוא תהה מדוע אלהים מאפשר לרשע להמשיך, בלי להביא משפט. עקב כך, חבקוק החל בדו-שיח עם אלהים על בעית הצדק.

פסוק 1:

דאגתו של חבקוק מתבטאת בביטוי, " הַמַּשָּׂא אֲשֶׁר חָזָה חֲבַקּוּק הַנָּבִיא " (פס' 1). שלושה רעיונות מובעים בהקדמה קצרה זו המבטאים את דאגתו הכנה של הנביא למצב העם:

  • משמעות שמו של חבקוק היא "חיבוק". זהו שם הולם, מכיוון שלמרות רצונו שצדקת אלהים תגבור על חטאי יהודה, הוא מחבק אותם אל ליבו (כמו ילדים סוררים) בתקווה שמתוך אהבה וחמלה הם יכירו בחטאם וישובו לאלהים.
  • דאגתו של חבקוק הפכה ל"משא". משמעות המילה היא משהו כבד, עול שיש לנשאו. חטא העם, ואדישותו לכאורה של אלהים לכך, היו לו למעמסה. אך המסר בנוגע למשפט שהיה עליו להעביר לעם היה למשא אף הוא.
  • חבקוק "חזה" ברעה החברתית, הפוליטית והדתית של יהודה. הצרות הצפויות לבבלים צפויות גם ליהודה. מנהיגים גרועים מילאו את כיסם ברווח לא-להם (ב 6-8), עשקו את העניים (ב 9-11), בנו ערים במחיר חיי אדם (ב 12-14), גרמו לאנשים להשתכר ולנהוג בתאווה (ב 15-17), ועבדו אלילים (ב 18-20).

איזה מאמין לא רואה עוולה דומה בחברה שלו? איזה מאמין לא יסכים כי יש לעשות יותר כדי לרסן, לתקן ולעצור עוולה זו? ואיזה מאמין יאמץ אל ליבו את החברה באהבה, ישא את המסר הכבד ויעזור לתקן את העוולה? מעטים יעשו כן! אך דאגתו של חבקוק התבטאה בקריאה לאלהים לפעול.

זעקה לצדק

למרות שירמיה הנביא ידוע כנביא הזעם, אותו התואר מתאים גם לבן-זמנו, חבקוק. בשורת הצדק בערה בליבו והתבטאה בזעקה: " עַד־אָנָה יהוה שִׁוַּעְתִּי וְלֹא תִשְׁמָע " (פס' 2). הוא התאבל על חטאי יהודה זמן רב לפני שנתן מילים למשאו.

בפסוק 2 יש שתי מילים המבטאות קריאה לאלהים בעת צרה, "שוועה" ו"זעקה". שוועה היא קריאה לעזרה. חבקוק שואל כמה זמן יהיה עליו להמתין לתשובת אלהים.

ירמיה וישעיה שאלו את אותה שאלה, אך קריאתו של דוד לעזרה היתה הנוגעת ביותר ללב. בתהלים יג הוא שואל עד-אנה ארבע פעמים בקריאתו לעזרה: " עַד־אָנָה יְהוָה תִּשְׁכָּחֵנִי נֶצַח; עַד־אָנָה תַּסְתִּיר אֶת־פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי." (פס' 2). למרות שהשמיים שתקו, דוד בטח באלהים שיקבל תשובה ל" עַד־אָנָה" שלו. הוא בטח בחסד אלהים (פס' 5) וידע שיש סיבה להתמהמהותו. הוא יכול היה לשיר לה' (פס' 6) למרות מצוקתו בגלל שה' עזר לו בעיתות מצוקה בעבר. האמונה מנעה מדוד לאבד תקווה תחת עול הניסיונות הקשים והזכירה לו ניצחונות קודמים בכוחו, חסדו ונאמנותו של אלהים. חבקוק היה יכול להתעודד ולהתחזק בזכרו את ניסיונו של דוד.

המילה השנייה, זעקה, היא מילה חזקה יותר לקריאה לעזרה, ומשמעה צעקה. שתיקתו של אלהים לנוכח תפילת הנביא הביאה אותו לזעוק זעקה עזה לצדק כנגד החמס ביהודה. ה"חמס" (פס' 2) בארץ היה נורא, בדומה למצב לפני המבול (בראשית ו 13). אנשים היו מושחתים ועשקו זה את זה, " וְכָל־יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ, רַק רַע כָּל־הַיּוֹם " (בראשית ו 5).

יאשיהו המלך טיהר את פולחן הבעל מיהודה רק דור אחד לפני-כן. הוא שרף את כהני הבעל על מזבחותיהם וניתץ את המזבחות, שבר את הפסלים והמסכות, הדק אותם לאבק ופיזר אותם על קברי הזובחים להם (דברי הימים ב פרק לד 4-5).

לא רק שיאשיהו השמיד את עבודת האלילים, הוא גם שיפץ את בית המקדש והשיב את עבודת אלהים על-כנה. בזמן שיפוץ המקדש מצא חלקיהו הכהן הגדול את ספר התורה וקרא אותו למלך, שמיד חזר בתשובה ואף דרש מהעם לעשות כן.

פרעה-נכו, מלך מצרים, הרג את יאשיהו. יהואחז, בנו של יאשיהו, מלך תחתיו, אך פרעה-נכו הורידו מכס המלוכה אחרי שלושה חדשים בלבד (מלכים ב  כג 31-33). פרעה-נכו החליף את יהואחז באליקים, בן אחר של  יאשיהו, ששינה את שמו מאוחר יותר ליהויקים. יהויקים היה רודן חסר-לב וחסר אמונה שעשק את המעט שנותר לעם אחרי המסים הכבדים שהטיל עליהם שפרעה-נכו. יהויקים העביד את נתיניו בפרך ללא תשלום ובנה ארמון ענק שקירותיו מצופים ארזים וצבועים בשני ומשובצים אבנים טובות.

יהויקים ביטל את כל הרפורמות הדתיות של יאשיהו אביו. הוא הקים מזבחות לעבודת אלילים בירושלים והנהיג פולחני אלילים מצריים. הוא קרע ושרף את המגילה ששלח לו ירמיה, בה תואר המשפט הנורא עליו ועל הארץ, בהפגנת בוז כלפי אלהים (ירמיה לו 1-26).

את שלטונו של יהויקים ניתן לסכם בדברי הנביא ירמיה: " כִּי אֵין עֵינֶיךָ וְלִבְּךָ, כִּי אִם־עַל־בִּצְעֶךָ; וְעַל דַּם־הַנָּקִי לִשְׁפּוֹךְ, וְעַל־הָעֹשֶׁק וְעַל־הַמְּרוּצָה לַעֲשׂוֹת " (ירמיה כב 17). ירמיה המשיך וניבא כי יהויקים לא יספד במותו ואף לא יקבר, אלא יסחב ויושלך עם יתר האשפה מחוץ לחומות ירושלים (ירמיה כב 18-19, לו 30). הוא יושפל במותו מכיוון שחטא בחטא מנשה ומילא את ירושלים בדם נקי (מלכים כד 3-4).

הרפורמה הדתית שיהודה עברה לא היתה לאורך ימים, כי המנהיגים חזרו לטמא את הארץ, להשחית את העם, ולעורר את אלהים למשפט.

חבקוק זעק כפי יכולתו כנגד השחיתות המוסרית בזמנו, אך אלהים המשיך לשתוק.

תלונה אודות אי-צדק

זעקת חבקוק עד-אנה? הובילה לתלונה מדוע? אלהים, מדוע אינך מביא משפט לנוכח כל החטא והעוולה? אלהים, מדוע אתה שותק לנוכח תחנוני? חבקוק עמד נבוך, כי אין זה באופיו של אלהים קדוש לראות חטא (א 13) ולא לשפוט אותו.

מתוך מבוכה על שתיקת אלהים שאל חבקוק, " לָמָּה תַרְאֵנִי אָוֶן וְעָמָל תַּבִּיט, וְשֹׁד וְחָמָס לְנֶגְדִּי; וַיְהִי רִיב וּמָדוֹן יִשָּׂא " (פס' 3). הוא אומר: אלהים, אם אתה מסרב לפעול או לענות לתפילה, מדוע אתה מגלה בפני את עומק החטא של יהודה?

חבקוק השתמש בשישה שמות תואר לתאר את הריקבון המוסרי ביהודה. היא היתה מלאה ב"אוון", מילה המדגישה את החטא הגשמי של העם. אוון מוביל ל"עמל" או סבל לאלה אשר עושקים את שכניהם למטרת רווח. כאשר אנשים נעשקים קורה "שוד" ותוצאותיו "חמס" או הרס הממשלה, המשפחה, או כל מערך חברתי אחר. כאשר אנשים אנוכיים וחמדנים רוצים לעשות ככל העולה על רוחם על חשבון אחרים, התוצאה היא "ריב ומדון".

מעט מאוד השתנה ב-26 המאות האחרונות.

מה יכול להסביר את התמוטטות כל ערכי המוסר אצל צעירים? יש כנראה הרבה גורמים, אך הטלויזיה משחקת כאן תפקיד חשוב…חוקרים מצאו כי ילדים מושפעים על-ידי הטלויזיה ונהיים יותר אלימים, תוקפניים ומפוחדים, ופחות אינטליגנטיים. האם יש פלא בכך שאנו רואים בעיות חברתיות רבות כל-כך?

שאננות הצדק

חבקוק הסיק מספר מסקנות לגבי הצדק ביהודה. ראשית, " תָּפוּג תּוֹרָה " (פס' 4). התורה תהיה חסרת משמעות מפני שהעם התעלם ממנה כמערכת חוקים לחיים אזרחיים, מוסריים ודתיים. המסקנה השניה נובעת באופן טבעי מן הראשונה. אם מתעלמים מהתורה, "לֹא־יֵצֵא לָנֶצַח מִשְׁפָּט" (פס' 4). התורה לא יכולה להביא לשינוי ממשי ביהודה אם אלה המופקדים לשמור אותה אינם מקיימים אותה. מסקנתו הבאה של חבקוק היא כי בתנאים אלה הצדיקים סובלים,"כִּי רָשָׁע מַכְתִּיר אֶת־הַצַּדִּיק" (פס' 4). הוא ראה את הצדיקים נעשקים על-ידי שופטי רשע שגזלו מהם את רכושם וקניינם. לא היה לצדיקים כל גישה למשפט צדק. המשפט היחיד שיצא לאור היה "מִשְׁפָּט מְעֻקָּל" (פס' 4). המנהיגים סילפו את התורה למטרת רווח. אין פלא שאיש צדיק כחבקוק זעק לאלהים בראותו את החטא, והתלונן על שאננות הצדק.

כמו חבקוק, רבים נבוכים לנוכח הצלחת הרשעים ושגשוגם, בעוד המאמינים סובלים מרדיפות. אסף היה אחד מאלה שקינא בעושרם של הרשעים. במזמור עג הוא מתאר את הרשעים כמצליחנים, גאוותנים ומושחתים, הרודפים את הצדיקים ועושקים אותם ללא הרף. כלפי חוץ לא נראה כי הם סובלים כאחד האדם, כי הם מתו בשיא אונם וללא כאב (תהלים עג 3-12).

מאמינים רבים חיים, כמו אסף, בחברה בעלת חוקים מושחתים, המונהגת על-ידי מנהיגים חסרי מוסר. הם מתייאשים כי אלהים אדיש וחסר מעש לכאורה, ואינו מביא שינוי. כתוצאה מכך, הם עצמם שוקעים באדישות וחוסר מעש.

אסף הביא את מבוכתו לפני אלהים, וזה הראה לו את סופם האמיתי של הרשעים (תהלים עג 17). מנקודת מבטו של אלהים,  גורל הרשעים שונה בתכלית. הם חיים במקום חלקלק ובלא ערובה לעתיד מקומם ועושרם בחברה. הם נופלים לפתע, בבהלה, לתהום הנשייה (תהלים עג 18-19). זה היה גורלו של יהויקים ששלט בזמנו של חבקוק.

אסף הבין שהביטחון היחיד הוא אמונה בשילטונו הריבוני של אלהים בגורל עמו (תהלים עג 21-28), אפילו כאשר אלהים מחריש לנוכח סבלו.

למרות ששתיקת אלהים וחוסר פעולתו לנוכח תחנוני הנביא יכולה להתפרש כאדישות, אלהים לא ינום ולא ישן (תהלים קכא 4), כפי שנראה בפרק הבא.

 

זכור כי נסתרות דרכי צדקת אלהים, אך תמיד יש לו את התשובות לשאלות עד-אנה? ומדוע?