ספר מלאכי – שיעור מס' 3

Print Friendly

פרק ב, פסוקים 1-9

 

הנביא מלאכי מניף אצבע מאשימה כלפי ההנהגה הרוחנית של העם ומאשים אותה בביזיון עבודת האלוהים.

ההתלהבות לשרת את אלוהים בקודש הוחלפה בפעולות פורמליות נטולות רגש וחיבה. ליבו של העם החל מתרחק מאלוהים.

הכוהנים זלזלו בציווי התורה והגישו על מזבח אלוהים קורבנות פסולים. קורבנות עיוורים, פסחים וחולים, הכוהנים הגישו לאלוהים קורבנות באיכות כזו שלא היו מעזים להביא כמתנה למושל, לבן אדם!

אלוהים אמר לעם על ידי הנביא שעדיף שהמקדש ייסגר מאשר שתימשך בו עבודה בזויה.

כמה עצוב שתוך פרק זמן של מספר עשרות שנים הם שכחו שחייהם תלויים בחסד ה'.

 

כדי להראות עד לאיזה שפל הגיע העם בריחוקו מאלוהים, אמר הנביא מלאכי ששם אלוהים מפואר בכל עמי הגויים אבל לא בתוך עמו וארצו!.

ישעיה הנביא שחי כמעט 300 שנים לפני מלאכי תיאר את המצב הרוחני של העם בתקופתו שלו, ואמר: "ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו, ישראל לא ידע, עמי לא יתבונן!". ישעיה א' ג'.

מתברר שהחזרה בתשובה שאפיינה את תקופתם של עזרה ונחמיה היתה זמנית ביותר, והעם חזר לסורו הרוחני.

 

בפרק א' בפסוק ו' אלוהים מבהיר לעמו שמצבם הנוכחי לא יוכל להימשך לאורך זמן.

מכיוון שאלוהים נחשב לאב ועם ישראל לבנים, הרי שמתפקידו של האב גם לדאוג לחינוך ילדיו.

בפרק ב' בפסוק א' ו־ 2א, אלוהים מציב אולטימטום לפני הכוהנים:

"ועתה אליכם המצווה הזאת הכוהנים: אם לא תשמעו ואם לא תשימו על לב לתת כבוד לשמי, אמר יהוה צבאות…"

אלוהים אומר שמבחן האמונה והציות של הכהונה עומד על:

שמיעה וכבוד לשם אלוהים.

למה ה' מתכוון באומרו: לתת כבוד לשמו? מדוע ה' לא אומר: לתת לי כבוד? לכבדני?

אגב, המילה שמי מופיעה 6 פעמים רק בפרק א'! ושיאה יבוא בפרק ג'!

 

על פי מספר פסוקים בתנ"ך ובברית החדשה ניתן להבין שהמילה שמי, ברבים מהמקרים מתייחסת למשיח, למשיח אלוהים.

לדוגמא: אוסף מזערי של דוגמאות!

שמות כ"ג כ'־כ"ג

אלוהים אומר שהוא שולח לפני ישראל את מלאכו, לשמור את ישראל ולהביאם לארץ. אלוהים מזהיר את העם לשמוע ולציית לכל הוראותיו מכיוון ש…."שמי בקרבו"

מכאן, השם ה' נימצא בתוך אותו מלאך.. או, ה' גילה עצמו דרך אותו המלאך!

אם תשמעו לו, תבורכו, אם לא, תפגעו!

אי ציות לדברו כמוהו כאי ציות לה' בכבודו ובעצמו.

 

שמות י"ג כ"א ו-י"ד י"ט מציינים בפירוש שאלוהים בכבודו ובעצמו הינו אותו מלאך ה' ההולך לפני מחנה ישראל בעמוד האש ובענן. שומר ישראל הינו המשיח, ושם ה' בקירבו. הוא אותו מלאך פניו של אלוהים שמות ל"ג י"ד ־ ט"ו.

 

מכיוון שה' בעצמו ירד בבשר ודם להוביל את עמו במדבר, העם קיבל אזהרה מקדימה.

מדוע?

מכיוון שבעבור כל אדם, אלוהים נחשב לדבר גדול ומרוחק.

אם אלוהים ירד ארצה ויראה מבחינה חיצונית כאחד האדם, העם עלול להתייחס כלפיו בדרך פסולה.

העם הוזהר כדי שיחסו כלפי אלוהים יהיה מכובד ומתאים.

(ראה בראשית י"ח ־ שלושה אנשים מופיעים לפני אברהם. אחד מהם הוא אלוהים והשניים האחרים הם מלאכים).

 

דוד המלך מציין במזמור נ"ד ג' ששם אלוהים מושיע!

במזמור ע"ב כל המזמור מהלל את המשיח בעת מלוכתו בארץ ובפסוק י"ז המשיח נקרא ־ שמו!

נבואות כמו ירמיה כ"ג  ה'־ו' מלמדות ששם אלוהים הוא המשיח אשר ישכון בבית אלוהים בעתיד ומשם ישפוט את כל העמים.

מכאן, האישיות ששם אלוהים נימצא בא ־ הוא המושיע!, משיח ישראל!.

 

כשישוע הופיע כמשיח הוא פנה אל הסופרים והפרושים ואמר להם:

ספר בשורת יוחנן פרק ה' פסוק כ"ג: "..מי שאינו מכבד את הבן, אינו מכבד את האב אשר שלח אותו"

יוחנן ח' י"ט : "..השיב ישוע: "גם אותי גם את אבי אינכם מכירים. אילו הכרתם אותי, גם את אבי הייתם מכירים". (אותו פסוק גם בפרק י"ד ז').

 

מכאן, מאז ומתמיד עמד אותו מבחן לפני עם ישראל:

אלוהים בחן את אמונת הכוהנים וציותם לדברו על פי יחסם למשיחו.

 

ובכן, מה יקרה לכוהנים אם הם לא ישמעו לדבר ה' ויתנו כבוד לשמו?

בפסוקים ב', ג' ו־ט' אלוהים מפרט באילו עונשים הוא יעניש את הכוהנים.

ב,א "וְעַתָּה, אֲלֵיכֶם הַמִּצְוָה הַזֹּאת–הַכֹּהֲנִים.  ב,ב אִם-לֹא תִשְׁמְעוּ וְאִם-לֹא תָשִׂימוּ עַל-לֵב לָתֵת כָּבוֹד לִשְׁמִי, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, וְשִׁלַּחְתִּי בָכֶם אֶת-הַמְּאֵרָה, וְאָרוֹתִי אֶת-בִּרְכוֹתֵיכֶם; וְגַם אָרוֹתִיהָ, כִּי אֵינְכֶם שָׂמִים עַל-לֵב.  ב,ג הִנְנִי גֹעֵר לָכֶם אֶת-הַזֶּרַע, וְזֵרִיתִי פֶרֶשׁ עַל-פְּנֵיכֶם, פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם; וְנָשָׂא אֶתְכֶם אֵלָיו.  ב,ד וִידַעְתֶּם–כִּי שִׁלַּחְתִּי אֲלֵיכֶם אֵת הַמִּצְוָה הַזֹּאת:  לִהְיוֹת בְּרִיתִי אֶת-לֵוִי, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת.  ב,ה בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ, הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם וָאֶתְּנֵם-לוֹ מוֹרָא וַיִּירָאֵנִי; וּמִפְּנֵי שְׁמִי נִחַת הוּא.  ב,ו תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ, וְעַוְלָה לֹא-נִמְצָא בִשְׂפָתָיו; בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ אִתִּי, וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָו?ֹן.  ב,ז כִּי-שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ-דַעַת, וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ:  כִּי מַלְאַךְ יְהוָה-צְבָאוֹת הוּא.  ב,ח וְאַתֶּם סַרְתֶּם מִן-הַדֶּרֶךְ, הִכְשַׁלְתֶּם רַבִּים בַּתּוֹרָה; שִׁחַתֶּם בְּרִית הַלֵּוִי, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת.  ב,ט וְגַם-אֲנִי נָתַתִּי אֶתְכֶם נִבְזִים וּשְׁפָלִים לְכָל-הָעָם:  כְּפִי אֲשֶׁר אֵינְכֶם שֹׁמְרִים אֶת-דְּרָכַי, וְנֹשְׂאִים פָּנִים בַּתּוֹרָה."

 

גם אם לא נפרש במדויק את משמעות העונשים, הרי מקריאה ראשונה ברור שמדובר במצב מאוד חמור ומביך.

א. אלוהים מקלל את ברכות הכוהנים.

תפקיד הכוהנים לברך את העם (במדבר ו' כ"ג) ואלוהים עומד להפוך את הברכות הללו לקללות.

מכאן, אלוהים מזהירם בביטול מוחלט של תפקידם. כי הרי אם כל פתיחת פה תוביל לקללה, אז עדיף שישתקו ולא יעשו דבר.

ב. אלוהים יכסה את פניהם בהפרשות שנוקו מהקורבנות , כך יביישם ויטמאם לעמוד כשרים לשרותו. יתכן שאלוהים השתמש בשפה הברורה להם באותה תקופה כדי לומר ־

אני אשפיל אתכם! הטקסט בפסוק ט' ברור יותר.

כמו שאתם בזיתם והשפלתם את אלוהים, כך אלוהים יבזה אתכם וישפיל אתכם לעיני העם!

 

שאלה.

מדוע אלוהים דורש כה רבות מהכוהנים? מדוע העונש כה חמור?

הכוהנים הינם בני שבט לוי. כהונה הינה שם התפקיד המוטל רק על שבט לוי.

פסוק ד': "וידעתם כי שילחתי אליכם את המצווה הזאת להיות בריתי את לוי אמר ה' צבאות".

כבר בהיות עם ישראל במדבר, בחר אלוהים בבני לוי להיות לו בן בכור מתוך העם.

במדבר ו' י"א ־ י"ג. מהבן הבכור נדרש להוות דוגמא!

 

שבט לוי היה גם השבט היחידי אשר פנה לצד משה במקרה העגל במדבר והדביר את עבודת האלילים בקרב העם. בכך תפסו בני שבט לוי את מקומם כשומרי הטוהר בעם. שמות ל"ב

 

מאוחר יותר בעת מסעם במדבר, (במדבר כ"ה) היה זה הכהן הגדול פנחס, נכדו של אהרון בן שבט לוי, אשר הוציא להורג נואף ונואפת עובדי אלילים מתוך העם אשר נאפו בפרהסיה וביזו את מצוות אלוהים.

בעקבות אותה קנאה לטוהר מצוות ה', הסיר ה' את חמתו מהעם ובישר לפנחס הכהן כי הוא כורת עם הכהונה ברית שלום .

 

בפסוקים ו'־ז' מלאכי מציין שה' ציפה מהכוהנים ללמד את תורת ה' וכך להשיב רבים מעוון.

הכוהנים היוו למעשה שגרירי אלוהים בקרב העם. ויקרא י' י"א.

אך במקום למלא את ייעודם, פסוק ח' מציין שהכוהנים:

א. סרו מן הדרך

ב. הכשילו רבים בתורה

ג. טימאו, שיחתו את ברית השלום שכרת אלוהים עם הכהונה.

 

ה' כועס כל כך על הכוהנים מכיוון שטעותו של מורה תמיד מוכפלת במספר תלמידיו.

נציגי ומורי הטוהר פשעו, וגרמו לעם שלם לסטות מתורת ה'.

 

סיכום שיעור שלישי

מאז ומתמיד בחן אלוהים את אמונת האדם על פי הציות לדברו והיחס לשמו, למושיע.

מאז ומתמיד העניק אלוהים את מלוא ברכותיו בכך שעמד לימין נאמניו וסיפק את כל צורכיהם של אלו אשר ראו בו אב ומושיע.

גם ללא כהונה משבט לוי, דאג אלוהים להעמיד שגרירים ומורי דברו בקרב בני האדם.

יוחנן השליח אומר בספר ההתגלות א' ו', ה' י' ו־כ' ו' שאלוהים רואה במאמיניו כוהנים.

 

באיגרתו הראשונה מציין שמעון השליח בפרק ב' פסוק ט' את מה שנדרש ממאמין אשר אלוהים רואה בו משרת ככהן.

"אבל אתם עם נבחר, ממלכת כוהנים וגוי קדוש, עם סגולה, למען תספרו תהילותיו של הקורא אתכם מחושך אל אורו הנפלא:"

 

רבותיי, כמו שכל העם הביט אל הכהונה ולמד ממנה אודות עבודת ה', כך בני האדם בוחנים את כל דברינו ומעשינו מרגע ידיעתם את אמונתנו.

כל מאמין ללא הבדל הינו שגריר המשיח ומשמש פה לאלוהים. האחריות עצומה מכיוון שמדובר בחיים ובמוות. (האיגרת השניה של שאול לקורינתיים פרק ה')

אנא, בל נהפוך את האמונה הקדושה לדת פורמלית חסרת אהבה ולב כמו שעשו הכוהנים בתקופת הנביא מלאכי אלא נציג ונשרת את אלוהים באהבה ובחום, מגיע לו הרבה יותר!