ספר מלאכי – שיעור מס' 5

Print Friendly

פרק ג, פסוקים 1-5

 

בשיעור שעבר למדנו אודות חטאי בני ישראל נגד אלוהים.

בעקבות עדותם הכושלת של הכוהנים, סטו בני ישראל מתורת אלוהים, גירשו את נשותיהם, אשת נעוריהם לטובת עובדת אלילים נוכרית.

ראינו שבגידה רוחנית בסופו של דבר תחלחל לתא המשפחתי ותהרוס גם אותו.

בעקבות בגידתם הרוחנית והמשפחתית, אמר אלוהים כי אינו מוכן לקבל את מנחותיהם, אינו מוכן לשמוע לתחינות פושעים אשר לא סרו מחטאם.

אלוהים הביע את דעתו בנוגע לגירושין במשפט קצר ומאוד נחרץ: "כי שנא שלח אמר ה'.."

(פסוק 16). לא משנה מאילו סיבות זוגות מפרים את ברית הנישואין, כל הפסקת נישואין הינה דבר שאלוהים שונא! אלוהים רואה את הנישואין כברית נצחית ולא כחוזה זמני.

בסוף פרק ב' אלוהים נותן עצה איך להימנע מגירושין ובגידה, רוחנית ומשפחתית.

"ונשמרתם ברוחכם ואל תבגוד באשת נעוריך" פסוקים 15-16.

 

בני ישראל נמצאים במצב מיוחד.

הם באו מגלות, עברו התעוררות רוחנית בתקופת עזרה ונחמיה, כ־ 20 שנה מוקדם יותר והנה ברכות אלוהים לא נפלו עליהם למכביר. אלוהים הבטיח להם אינספור ברכות אם ישמרו את מצוותיו ועדיין הם מחכים לברכות.

במקום שגשוג וחופש, הם עדיין נשלטים על ידי אימפריה עובדת אלילים. והנה אותם עובדי אלילים מתחזקים ומשגשגים.

על פי פסוק 17 ניתן להבין שבני ישראל כבר החלו מאשימים את אלוהים בשחיתות.

לקרא פרק ב' פסוק 17:

ב,יז "הוֹגַעְתֶּם יְהוָה בְּדִבְרֵיכֶם, וַאֲמַרְתֶּם בַּמָּה הוֹגָעְנוּ:  בֶּאֱמָרְכֶם, כָּל-עֹשֵׂה רָע טוֹב בְּעֵינֵי יְהוָה וּבָהֶם הוּא חָפֵץ, אוֹ אַיֵּה אֱלֹהֵי הַמִּשְׁפָּט."

1. עושי הרע נחשבים לטובים בעיניך

2. אלוהים שמח במעשי הפשע של החוטאים. עובדה: הם משגשגים…

3. איה אלוהי המשפט?

על פי יחסם של בני ישראל ניתן להסיק שהם העמידו את אלוהים במבחן במקום לשרתו כעבדיו.

האשמותיהם הוכיחו עד כמה הם חסרי אמונה, ויותר נכון לומר, עד כמה אינם מכירים את אלוהי אברהם יצחק ויעקב.

 

לאורך כל ההיסטוריה היו מאמינים שהתמודדו עם הבעיה של צדיק ורע לו, רשע וטוב לו.

למרות הקושי של התבוננות ברשע המצליח, אותם מאמינים שמו מבטחם באלוהים מפני שהכירו אותו כאלוהי משפט צדק וידעו שהצדק יצא לאור בסופו של דבר. (תהילים ע"ג 11-20, חבקוק ב' 3 ו־ ג' 2-9). למרות הדילמה, אותם מאמינים לא הטילו דופי במשפט הצדק ובטוהר אלוהים ובכל הזדמנות הם ברכו את שמו.

 

גם היום אנו שואלים את אותה השאלה, ואיך אלוהים עונה עליה?

מתי ה' 43-48. אלוהים מוריד את הגשם על צדיקים ורשעים ומזריח את שמשו על פושעים וצדיקים.

מדוע?

אלוהים מראה בדרך זו את גודל אהבתו וחסדו ומלמד אותנו לאהוב ולהתפלל בעד אויבנו.

אלוהים לא אוהב את מעשי הרשע, אך גם לרשעים הוא נותן הזדמנות לחזור בתשובה, כל עוד הם חיים…

בני ישראל התעלמו מחסד ואהבת אלוהים לבני האדם וראו במעשיו מוסר ירוד ואופי מושחת.

תשובת אלוהים מפי הנביא לא אחרה לבוא:

1. פרק ב' 17 דבריכם מעייפים ומטרידים אותי ־ מכאן, אין אמת וטוהר מאחורי האשמות. אתם מתחסדים. אתם חוטאים ועוד מעזים להאשים אותי בחוסר טוהר!

2. פרק ג' 1-5 משפט הצדק של אלוהים בוא יבוא וזאת על פי לוח הזמנים של אלוהים.

 

בפרק ג' 1 הנביא מלאכי משמיע את תשובת אלוהים לגבי עשית הצדק!

עם יקר, רציתם צדק? הנה זה בא!

ג,א "הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי, וּפִנָּה-דֶרֶךְ לְפָנָי; וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל-הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר-אַתֶּם מְבַקְשִׁים, וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר-אַתֶּם חֲפֵצִים הִנֵּה-בָא, אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת.  ג,ב וּמִי מְכַלְכֵּל אֶת-יוֹם בּוֹאוֹ, וּמִי הָעֹמֵד בְּהֵרָאוֹתוֹ:  כִּי-הוּא כְּאֵשׁ מְצָרֵף, וּכְבֹרִית מְכַבְּסִים.  ג,ג וְיָשַׁב מְצָרֵף וּמְטַהֵר כֶּסֶף, וְטִהַר אֶת-בְּנֵי-לֵוִי וְזִקַּק אֹתָם, כַּזָּהָב וְכַכָּסֶף; וְהָיוּ לַיהוָה מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה.  ג,ד וְעָרְבָה לַיהוָה מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָיִם, כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת.  ג,ה וְקָרַבְתִּי אֲלֵיכֶם לַמִּשְׁפָּט וְהָיִיתִי עֵד מְמַהֵר בַּמְכַשְּׁפִים וּבַמְנָאֲפִים וּבַנִּשְׁבָּעִים לַשָּׁקֶר; וּבְעֹשְׁקֵי שְׂכַר-שָׂכִיר אַלְמָנָה וְיָתוֹם וּמַטֵּי-גֵר, וְלֹא יְרֵאוּנִי אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת."

ה' שולח את מלאכו כדי להכין את הדרך לאדון, למלאך הברית אשר אתם חפצים. (אירוניה?)

שימו לב טוב, האדון ומלאך הברית הינם אותה אישיות!. הטקסט בעברית אומר לגבי שניהם ־ הנה בא.. ולא הנה באים.

התואר מלאך הברית מאוד חשוב.

בני ישראל הפרו את ברית הנישואין וברית שמירת הטוהר לפני אלוהים.

בשני המקרים אלוהים היה עד לברית, והנה הוא בא להעיד ולהחזיר את המצב לקדמותו.

האדון, מלאך הברית הינם שמותיו של אלוהים, ומדויק יותר, ־ המשיח בכבודו ובעצמו, גם על פי הפרשנות הרבנית.

 

ישעיה הנביא השתמש באותם מילים כמעט כדי לתאר את ההכנה לבוא אלוהים.

בישעיה מ' 3-5 הנביא מציין שאלוהים בעצמו יגלה ויראה, ועוד מכנה ישעיה את האלוהים שיתגלה לעמו בשם: שימו לב: כבוד ה'!. משיח ה' ולא אחר.

כל כך יפה לראות איך התנ"ך מושלם.

כבר בפתח פרק ב' אמר הנביא שהברכה תלויה בשמיעה וכיבוד שם ה'. למדנו ששם ה' מתייחס למשיח, לאלוהים אשר לבש בשר וניגלה לעמו. והנה הוא בא,

(אגב, הטקסטים הללו הינם הוכחה מאוד חזקה לטובת קיום השילוש ולאלוהותו של ישוע).

 

מי הוא השליח אשר קרא במדבר להכין את דרך המשיח?

ישוע המשיח אמר שהשליח אשר נקרא להכין את הדרך למשיח הוא יוחנן המטביל.

(מתי י"א 2-12). מתי ג' 3 , מרקוס א' 3, לוקס ג' 4 ויוחנן א' 23 מציינים כי נבואתו של ישעיה חופפת לנבואת הנביא מלאכי ושניהם מתייחסים ליוחנן המטביל כשליח שמכין את הדרך לקבלת ישוע המשיח לפני שזה יכנס למקדש.

אגב, בתקופה ההיא היה באמת נהוג לישר דרכים ולתקן מסילות לפני בוא המלך ־ ממחשבה ־ לא יאה למלך ללכת בדרך לא מוכנה ולא ישרה. הדבר נכון גם מבחינה רוחנית.

מכאן, שוב ניתנת ההוכחה שהאדון אשר אתם מבקשים ומלאך הברית אשר אתם חפצים הוא לא אחר מאשר ישוע המשיח, אלוהים הבן בכבודו ובעצמו. (תהילים ב', משלי ל' 1-4).

 

מתי המשיח נכנס להיכלו?

ישוע נכנס להיכל אלוהים כשהוריו באו לפדות אותו כתינוק (לוקס ב' 21-38) ובפעם השניה כשנכנס לטהר את ביתו מרוכלים (יוחנן ב' 14-16, ומתי כ"א 12-13).

בשני מקרים אלו ישוע לא בא לשפוט אלה להראות את חסד אלוהים למען יחזרו האנשים בתשובה, יקבלו את ישוע כמושיעם כדי להיוושע ולמנוע מעצמם את עת המשפט אשר בוא יבוא.

מצד שני, המילה פתאום במשמעות התנכ"ית מופיעה בתנ"ך 25 פעמים ובכולם חוץ מפעם אחת (דברי הימים ב' כ"ט 36) המילה מתקשרת לאסון, לשואה ולמשפט.

הרי העם אמרו לנביא : "איה אלוהי המשפט.." (ב' 17).

 

הנביא מלאכי תיאר בקטע אחד את כל פעולותיו של המשיח, אך לא ציין שפעולות אלו יתגשמו בשתי ביאות.

התופעה מאוד אופיינית לנביאים: גם ישעיה (ט' 5-6) דיבר על ילד שניתן לנו ובמשפט אחריו נתן הנביא את תיאור מלוכתו של המשיח על כסא דוד לעולמי עולמים. (גם זכריה ט' 9-10,  יואל ג')

למרות שהנביאים ידעו מה המשיח עתיד לעשות, לא תמיד הם ידעו אודות פרק הזמן בין המעשים. כמו להביט על שני פסגות מבלי לראות את העמק ביניהן (2 ממדים במקום 3).

 

ובכן, אנו יודעים מה עשה ישוע המשיח בביאתו הראשונה, והנה מלאכי הנביא מתאר את פעולותיו של המשיח בהופעתו השניה.

 

פסוקים ב' ־ ה':

ג,ב "וּמִי מְכַלְכֵּל אֶת-יוֹם בּוֹאוֹ, וּמִי הָעֹמֵד בְּהֵרָאוֹתוֹ:  כִּי-הוּא כְּאֵשׁ מְצָרֵף, וּכְבֹרִית מְכַבְּסִים.  ג,ג וְיָשַׁב מְצָרֵף וּמְטַהֵר כֶּסֶף, וְטִהַר אֶת-בְּנֵי-לֵוִי וְזִקַּק אֹתָם, כַּזָּהָב וְכַכָּסֶף; וְהָיוּ לַיהוָה מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה.  ג,ד וְעָרְבָה לַיהוָה מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָיִם, כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת.  ג,ה וְקָרַבְתִּי אֲלֵיכֶם לַמִּשְׁפָּט וְהָיִיתִי עֵד מְמַהֵר בַּמְכַשְּׁפִים וּבַמְנָאֲפִים וּבַנִּשְׁבָּעִים לַשָּׁקֶר; וּבְעֹשְׁקֵי שְׂכַר-שָׂכִיר אַלְמָנָה וְיָתוֹם וּמַטֵּי-גֵר, וְלֹא יְרֵאוּנִי אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת."

הנביא שואל שאלות רטוריות אשר כל בר דעת יודע את התשובה עליהן.

אף פושע וחוטא לא יוכל לעמוד מול צדקת המשיח.

הנביא משתמש במילים המתארות זיקוק: אש וסבון.

כשהמשיח יבוא בפעם השניה, מטרת בואו תהיה לסלק כל פושע וחוטא מנגד עיניו.

המשיח יזקק את הנותרים משבע שנות התופת אשר ניחתו על יושבי העולם בגלל חוסר האמונה, וזאת לאחר שהקהילה הוסרה מן התווך. (השניה לתסלוניקים ב', וראשונה לתסלוניקים ד' ־ ה').

על פי נבואתו של זכריה הנביא (י"ג 8-9) שני שלישים מהעם יכחדו במהלך הצרה הגדולה.

מכאן, מדובר על אירוע קשה ביותר שעומד לפני העם.

 

לשם מה הטיהור?

מלאכי תיאר בשני פרקים מלאים את פשעי העם אשר נבעו מכישלון תפקידם של בני לוי.

תפקיד הכוהנים היה לשרת בקודש וללמד את בני ישראל תורה. הכוהנים פשעו והחטיאו את העם לדרגה אשר בה אלוהים לא יכול היה לקבל את מנחותיהם.

במהלך הופעתו השניה של המשיח, בני לוי שוב יעמדו טהורים מול ה', הם יגישו לפניו מנחה טהורה, ובני ישראל ישמעו תורה משפתיים טהורות.

מכאן, מטרת משפט אלוהים על עמו יהיה להחזיר את העם למצבו הראשוני שבו שרת את אלוהים בטוהר.

פעולות אלו יתבצעו במהלך 1000 השנים אשר בהם המשיח ימלוך בארץ. יחזקאל מ' ־ מ"ח.

למרות העונש הקשה והבלתי נמנע, הבטיח אלוהים שעמו לא יכלה…. עם ישראל יחיה כדי לשרת את אביו, את אלוהים! עם ישראל יפעל על פי תורת הצדק של אלוהים. ראה זכריה י"ג 1-7.

 

סיכום שיעור חמישי.

בני ישראל הטילו ספק בטוהר ובמשפט הצדק של אלוהים מכיוון שהם ראו את הרשעים משגשגים.

לאורך כל תקופת התנ"ך התמודדו עבדי אלוהים עם אותה תופעה ומתברר שמי שבאמת הכיר את אלוהים באופן אישי, שמר על טוהר רוחניותו, המשיך לבטוח באלוהים, וידע שהצדק יבוא גם אם יתמהמה.

המשיח עוד יחזור להוציא לאור את משפט הצדק של אלוהים וראו זה פלא: הנענשים הם אלו המתלוננים על חוסר טוהר אלוהים.

דבר ה' מלמד אותנו שסבל אינו בהכרח עונש, ועושר אינו בהכרח ברכה.

דבר ה' מלמדנו לשמוע ולכבד את שם אלוהים, את המשיח ישוע על מנת שביום הופעתו נעמוד לפניו כבנים ולא מהצד השני של המתרס. שם יהיה חרוק השיניים.