ספר עובדיה — פסוק 1 — שיעור מס' 1

Print Friendly

ספר עובדיה

פסוק 1:

משפט אלוהים על בני אדום בשל גאוותם ובשל שנאתם כלפי ישראל

 

עובדיה הנו נביא אשר דבר לא נכתב על אודות חייו ומוצאו — לא בספר עובדיה עצמו ולא במקום אחר במקרא.

כמקובל בתנ"ך, שמו של עובדיה — "עבד־ה'" — מתאר את האיש ואת יחסו לאל עליון.

עובדיה מוקיע את מעשי העם האדומי נגד ישראל, את ביטחונם בכוחם ואת גאוותם. עם שכזה לא יוכל להמשיך בדרכו עד אין סוף, ולכן אלוהים השפיל אותו עד עפר. נבואת עובדיה מפרטת את העתיד המר והסופי המחכה לכל זרע אדום.

לכולנו יש מה ללמוד מהלקח של ספר עובדיה.

מדוע חשוב ומעניין ללמוד את נבואות התנ"ך?

דרך הנבואות אנחנו לומדים מספר דברים על אלוהים:

א.        הן מדגישות את אלוהותו — כי הרי רק אלוהים יכול לדעת את העתיד;

ב.        הן מבליטות את ריבונותו ושליטתו המוחלטת על מהלך ענייני העולם — כי הרי כל מה שאלוהים מבטיח בנבואות, הוא גם מקיים במדויק ובפרטי פרטים;

ג.         הן הוכחה כי אלוהים אינו מסתיר מילדיו את תכניותיו. ידיעת הנבואות עוזרת לנו לדעת מה אבינו שבשמים מתכנן לעתיד, ומאפשרת לנו לבדוק היכן אנחנו נמצאים יחסית לתכנית זו.

מועד כתיבת ספר עובדיה לא צוין. ישנם שלושה תאריכים אפשריים, אך רוב החוקרים טוענים שהספר נכתב בין שנת 848 ל־586 לפנה"ס. בכל שלושת התאריכים האלה אדום נקט צעד צבאי נגד ישראל.

הצעד הכואב ביותר היה בשנת 586 לפנה"ס, כאשר האדומים נתנו יד לנבוכדנאצר, מלך בבל, להחריב את הארץ, להרוס ולשרוף את ירושלים ואת בית המקדש ולהשמיד רבים מבני ישראל.

 

פסוק מס' 1:

חֲזוֹן עֹבַדְיָה. כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לֶאֱדוֹם: שְׁמוּעָה שָׁמַעְנוּ מֵאֵת יהוה וְצִיר בַּגּוֹיִם שֻׁלָּח: "קוּמוּ וְנָקוּמָה עָלֶיהָ לַמִּלְחָמָה."  

עובדיה אומר כי נשמעה שמועה מאלוהים. נשלח שליח לעמים סביב עם המסר: "הבה נקום כולם להילחם נגד אדום!"

■         מי הוא אדום?

■         מדוע אלוהים רוצה להענישו בעונש כה חמור?

על שאלות אלו עובדיה עונה.

 

בספר בראשית פרק לו פסוק 1 כתוב כי אדום הוא שם נרדף לעשיו:

וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם.

השם "אדום" ניתן לעשיו כבר בבראשית כה 30:

וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל יַעֲקֹב: "הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה, כִּי עָיֵף אָנֹכִי." עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ 'אֱדוֹם'.

מי הוא עשיו?

ספר בראשית פרק כה פסוקים 34-19 מציין כי עשיו הוא אחיו התאום של יעקב, וששניהם נולדו ליצחק ורבקה.

עוד בהיותם ברחם אמר אלוהים לרבקה כי יהיו לשני עמים, ושהאח הבכור ישרת את האח הצעיר (בראשית כה 23):

וַיֹּאמֶר יהוה לָהּ: "שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ; וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר."

פריט חשוב שעוזר לנו להכיר את אפיו של עשיו ניתן דווקא בברית החדשה. שם הוא מתואר כ"אִישׁ זוֹנֶה וחֲסַר קְדֻשָּׁה" (אל העברים יב 16).

ממתי החל עשיו לשנוא את יעקב?

בבראשית כה 34-27 מתואר המקרה שבו עשיו מכר ליעקב את בכורתו תמורת נזיד עדשים. הפרק מסתיים במילים:

"… וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה".

כשרבקה שמעה כי יצחק עומד לברך את עשיו בברכת הבכורה, היא הודיעה את הדבר ליעקב, וביחד הכינו תכנית: לרמות את יצחק על מנת שיעקב יקבל את ברכת הבכור.

בספר בראשית פרק כז 35 צוין כי כאשר עשיו חזר מן הציד ובא לבקש את ברכת הבכורה מאביו, אמר לו יצחק:

"בָּא אָחִיךָ בְּמִרְמָה; וַיִּקַּח בִּרְכָתֶךָ."

…וכל שנותר לתת לו הוא (בראשית כז 40-39):

"הִנֵּה מִ[ללא]שְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ, וּמִ[ללא]טַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל. 40 וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה, וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד. וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד, וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ."

מנקודה זו ואילך החלה השנאה הגלויה בין שני האחים אשר הולידו עמים. בבראשית כז פסוק 41 אנו קוראים:

וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב עַל הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ אָבִיו.
וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ: "יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי,  וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי."

אף על פי שמאוחר יותר יעקב ועשיו התחבקו (בראשית לג), התנהגות צאצאי עשיו מוכיחה כי אביהם לא לימד אותם לסלוח ולאהוב. שנאת עשיו לאחיו יעקב דבקה גם בהם — צאצאי עשיו שנאו את צאצאי יעקב, וכך נבואת יצחק לעשיו קורמת עור וגידים.

 

■         מה אנו לומדים מהסיפור?

רבקה ויעקב פעלו מתוך שכנוע כי "המטרה מקדשת את האמצעים", אך זאת לא גישה מקובלת על אלוהים.

אלוהים הבטיח לרבקה כי "רַב יַעֲבֹד צָעִיר", ולכן אלוהים היה צריך ליישם זאת בדרכו שלו וללא עזרה בדרכי מרמה (בראשית כה 23). אלוהים הוא קדוש ודרכיו קדושות. אלוהים אינו רוצה שנפר חוק או מוסר כדי להוציא לפועל את רצונו.

אם רבקה ויעקב היו מחכים לאלוהים שיפעל, אזי יעקב לא היה צריך לברוח אל לבן, וככל הנראה גם צאצאי עשיו לא היו אויבי ישראל עד היום.

 

לאחר שיעקב חזר מהגלות, הוא ועשיו התפייסו ושני האחים התגוררו בסמיכות. שניהם התברכו ברכוש רב עד כי לא יכלו לשבת זה ליד זה. כך מתואר בבראשית לו 7:

כִּי הָיָה רְכוּשָׁם רָב מִשֶּׁבֶת יַחְדָּו, וְלֹא יָכְלָה אֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם לָשֵׂאת אֹתָם מִפְּנֵי מִקְנֵיהֶם.

עשיו החליט להעתיק את מקום מושבו לאזור הנקרא "שעיר" (בראשית לו 9-8):

וַיֵּשֶׁב עֵשָׂו בְּהַר שֵׂעִיר. עֵשָׂו הוּא אֱדוֹם. וְאֵלֶּה תֹּלְדוֹת עֵשָׂו אֲבִי אֱדוֹם, בְּהַר שֵׂעִיר:…

מעתה ואילך הופך "שעיר" גם כן לשם נרדף לעשיו, בנוסף לשם "אדום".

צאצאי עשיו (בראשית פרק לו)

■         כל פרק לו בספר בראשית מוקדש לעץ המשפחה של העם האדומי — צאצאי עשיו. במקום לעבור על כל הרשימות, הבה נלמד רק את השמות החשובים:

שמות בניו של עשיו:

1.        אֱלִיפָז (מפרשים רבים סבורים כי הוא אותו אליפז שנזכר בספר איוב);
2.     רְעוּאֵל;
3.    
[יעיש]
יְעוּשׁ;
4.     יַעְלָם;
5.     קֹרַח.

שמות נכדיו של עשיו:

1.        תֵּימָן;
2.     אוֹמָר;
3.     צְפוֹ;
4.     גַעְתָּם;
5.     קְנַז;
6.     נַחַת;
7.     זֶרַח;
8.     שַׁמָּה;
9.     מִזָּה;
10.  עֲמָלֵק.

 

נרחיב על שני שמות:

■         עמלק,

■         "בני אדום" כשם קיבוצי,

…וזאת כדי שנהיה מודעים לתמונה הכללית שעובדיה רואה לפניו.

עמלק:

העמלקים רדפו את ישראל בדרכים בזויות — עד כדי כך שאלוהים ציווה על ישראל להשמיד כל זכר לעמלק (דברים כה 19-17; שמות יז). שנאת עמלק רדפה את ישראל אפילו בגלות בבל, בתקופת אסתר. שם, "הָמָן בֶּן־הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי", נצר לאגג מלך עמלק, ניסה לסיים את העבודה שאבותיו החלו בתקופה שבה נדדו בני ישראל במדבר. במגילת אסתר פרק ג כתוב:

וַיְבַקֵּשׁ הָמָן לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, עַם מָרְדֳּכָי.

בני אדום:

הם העם אשר סירב לאפשר לבני ישראל לחצות את ארצו כדי להיכנס לארץ כנען. המאורע מתואר בספר במדבר כ 18-14:

וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים מִקָּדֵשׁ אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם: "כֹּה אָמַר אָחִיךָ יִשְׂרָאֵל: אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ׃ 15 וַיֵּרְדוּ אֲבֹתֵינוּ מִצְרַיְמָה, וַנֵּשֶׁב בְּמִצְרַיִם יָמִים רַבִּים; וַיָּרֵעוּ לָנוּ מִצְרַיִם וְלַאֲבֹתֵינוּ׃ 16 וַנִּצְעַק אֶל יהוה וַיִּשְׁמַע קֹלֵנוּ, וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ, וַיֹּצִאֵנוּ מִמִּצְרָיִם.

וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ בְקָדֵשׁ, עִיר קְצֵה גְבוּלֶךָ׃ 17 נַעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ, לֹא נַעֲבֹר בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם, וְלֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר; דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ, לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאול, עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גְּבוּלֶךָ."

18 וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם: "לֹא תַעֲבֹר בִּי, פֶּן בַּחֶרֶב אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ!"

גם במקומות אחרים שבהם מסופר על אדומים, הם אף פעם לא מצטיירים כאנשים טובים:

▪          בתקופת שלמה, חדד האדומי "עשה רעה" לישראל (מלכים א יא 14, 25),

▪          דואג האדומי הלשין על דויד והרג את כוהני נוב (שמואל א כא-כב),

▪          והאחרון והגרוע מכולם היה הורדוס, שניסה להרוג את המשיח הנולד (מתי ב 16).

 

המלחמות בין ישראל לאדום היו חלק משגרת ההיסטוריה של עם ישראל. האדומים נלחמו נגד…

          שאול  (שמואל א יד 47);

          דויד    (שמואל ב ח 14-13);

          יואב   שר הצבא של דויד (מלכים א יא 16);

למרות שנאת אדום לישראל, ציווה אלוהים על ישראל:

"לֹא תְתַעֵב אֲדֹמִי, כִּי אָחִיךָ הוּא" (דברים כג 8).

אדום לא היה העם היחידי אשר נלחם נגד ישראל. – הרשימה היא ארוכה מאוד.

■         לכן, מדוע אלוהים פונה במיוחד לאדום ומקדיש לפניה זו ספר שלם בתנ"ך?

בגלל הקרבה! עשיו ויעקב היו לא רק אחים אלא תאומים! הם נולדו מאותם הורים, ינקו יחד מאותה אם, גדלו ושחקו יחד מגיל אפס — לא יכלה להיות קרבה הדוקה יותר.

■         ומדוע גזר הדין הוא כה חמור? מדוע אלוהים קבע על אדום גזר דין של סדום ועמורה?

יחזקאל הנביא בפרק לה מציין שתי סיבות שהן ייחודיות לאדום:

1.        פסוק 5: יַעַן הֱיוֹת לְךָ אֵיבַת עוֹלָם, וַתַּגֵּר אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי חָרֶב בְּעֵת אֵידָם, בְּעֵת עֲוֹן קֵץ.

2.        פסוק 10: יַעַן אֲמָרְךָ: "אֶת שְׁנֵי הַגּוֹיִם וְאֶת שְׁתֵּי הָאֲרָצוֹת לִי תִהְיֶינָה וִירַשְׁנוּהָ." וַיהוה שָׁם הָיָה.

אדום, צאצאי עשיו, פשעו ופושעים בשני דברים:

1.        ב"שנאת עולם" — בשנאה נגד ישראל שהורישו מדור לדור ללא שום כוונה לסליחה או פיוס — שנאה שהובילה שוב ושוב לשימוש בחרב;

2.        ברצונם לגזול את נחלת ה' מישראל וליישם לבסוף את זכות הבכורה — דהיינו שליטה ריבונית על עם ישראל ועל ארצו, דבר שאלוהים קבע כי לא יהיה להם.

כדי להבין את הציטוט מיחזקאל לה 10 יש לזכור שבעת כתיבת הנבואה, עם ישראל היה מפולג לשתי ממלכות: ישראל ויהודה. מסיבה זו יחזקאל אומר: "שְׁנֵי הַגּוֹיִם וְשְׁתֵּי הָאֲרָצוֹת". הכוונה היא שאדום רצה לשלוט על ישראל ויהודה — כלומר, על כל זרע ישראל.

בעבור חטאים אלו הבטיח אלוהים מפי הנביא ירמיהו כי סופם של צאצאי עשיו היה כסוף סדום ועמורה (ירמיהו מט 18-17):

וְהָיְתָה אֱדוֹם לְשַׁמָּה. כֹּל עֹבֵר עָלֶיהָ יִשֹּׁם וְיִשְׁרֹק עַל כָּל מַכּוֹתֶהָ. 18 "כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה וּשְׁכֵנֶיהָ," אָמַר יהוה, "לֹא יֵשֵׁב שָׁם אִישׁ וְלֹא יָגוּר בָּהּ בֶּן־אָדָם."

סיכום שיעור מס' 1:

בשיעור זה למדנו להכיר במעט את העם אשר עובדיה מפנה נגדו את אצבע אלוהים.

כבר כעת, בשלב ההקדמה, למדנו מספר עקרונות ליישום:

1.        יעקב לא חיכה לתזמון וליד אלוהים לתת לו את הבכורה. הוא השתמש בדרך פסולה כדי לקבל את הבכורה, למרות הבטחת אלוהים שהיא שלו. בעקבות כך החלה שנאת עולם בין אחים ועמים שמשפיעה עד היום.

           אלוהים הוא קדוש ואינו משתמש בחטא או באמצעים פסולים על מנת להוציא לפועל את רצונו. איננו יכולים לרמות או להפר חוק בתואנה כי כך אנו עושים את רצון אלוהים.

           לפעמים צריך לחכות! — לחכות כדי לראות את ריבונות אלוהים פועלת בחיינו.  

2.        עשיו אף פעם לא באמת סלח ליעקב, גם לא כשחיבק אותו בשובו מפדן-ארם. לכן, עשיו לא לימד את ילדיו ואת צאצאיו לסלוח, ושנאתו ליעקב עברה מדור לדור. בסופו של דבר הביאה השנאה הזו את זעם אלוהים על צאצאי עשיו — עונש של סדום ועמורה.

           זכור! אי אפשר להצליח כאשר אתה שונא את מה שאלוהים אוהב.

           מסקנה: שנאה לא בונה, אלא הורסת. שנאת דבר שאלוהים אוהב מובילה לאסון.

בשיעור הבא נתמקד יותר בדברי עובדיה ונראה כיצד נבואת ה' נגד אדום החלה להתגשם, וגם נלמד מספר לקחים נוספים.