שניה לקורינתיים פרק ו' 14-18: שימרו על ההיכל, אל תפגמו בשירות

Print Friendly

שניה לקורינתיים ו' 14-18.
כותרת פרקים א'-ז': שירות משיחי אותנטי
השליח שאול מגן על סמכותו כשליח ועל עצמו כמשרת נאמן
כותרת השיעור: שמרו על ההיכל אל תפגמו בשירות.

נושא עיקרי של הקטע: שאול מבהיר למאמינים בקורינתי אלו מעשים ופעולות התרחשו ביניהם וכעת מונעים מהם לשרת שירות משיחי נאמן וראוי. שאול מפציר במאמינים בקורינתי להתנתק לחלוטין ממורי השקר שמסיטים אותם מישוע, מזהמים אותם מבחינה רוחנית ומונעים מהם את הזכות והחובה להיות משרתים נאמנים של הברית החדשה.
שאול מתאר את אותם מורי שקר כבני בלייעל, חסרי קדושה, חושך, חסרי אמונה, בכל המילים והתיאורים המחייבים כל נושע להתרחק ולהתנתק מהם.
הסיבה לניתוק מוחלט מחוסר קדושה היא העובדה שאלוהים שוכן בקרב ילדיו ורק קדושה אמיתית יכולה לפאר את אלוהים ולייצג כראוי את אלוהים ושירות הברית החדשה.

כותרת השיעור: שמרו על ההיכל אל תפגמו בשירות.

נושא עיקרי של השיעור:
אל תרתמו לעול אחד עם בלתי מאמינים. בעוד המאמינים נקראים לחיות בעולם הזה, אנו גם נקראים לבשר את בשורת החיים ללא נושעים ולהישמר מדרך חיים הנוגדת את רצון אלוהים.
עלינו לוודא שאיננו מתקשרים ומשתתפים בקשר מחייב כגון: עסקי, נישואין, עם שאינם נושעים, דבר שייפגם ביכולת שלנו לשרת את האדון בחופשיות וללא פשרה.
חיים משיחיים ושירות משיחי חייבים להיות נקיים מכל פשרה וכניעה לחטא.

הקדמה:
בעת בה שאול נעדר מקורינתי, הגיעו מורי שקר וכבשו את לב רוב המאמינים בקהילה.
על פי הכתוב בפרק י"א, ועל פי הדרך בה שאול השליח מתאר אותם ואת עתידם, אותם מורי שקר היו יהודים אשר טענו להיותם מאמינים בישוע, אך לא היו נושעים באמת. מדובר במורי שקר מסוג דומה לאלו המוזכרים באיגרת אל הגלטים.
מורי השקר שכנעו רבים מהקורינתיים ששאול אינו דובר אמת ושאינו שליח מטעם ישוע.
הוראתם הסיטה את המאמינים בקורינתי מן האמת המושיעה, הרסה את טוהר הבשורה המושיעה ואת השירות המשיחי של אותם מאמינים. במילים פשוטות, המאמינים בקורינתי לא הציגו את כבוד המשיח אלא היוו מכשול לאחרים וגרמו לאחרים להשמיץ את הבשורה והמשיח (ראה פרק ו' 3).

לאורך שבעת הפרקים הראשונים שבאיגרת, שאול מגן על יושרו האישי ועל עצם עובדת היותו שליח המשיח ישוע, המשרת את המשיח שירות משיחי נאמן.
כעת בקטע שלפנינו, שאול מבקש ומפציר בפני הקורינתיים להינתק מכל השפעה רעה – להסיר מתוכם את מורי השקר ולא להיות יותר חשופים להשפעתם המזיקה, המונעת מהם לייצג את המשיח ישוע בקדושה וטוהר.

פסוקים 14 עד ז' 1:
14. אל תרתמו לעול אחד עם הבלתי מאמינים, כי איזו שותפות לצדקה עם עוולה? ומה רעות יש לאור עם חושך?
15. מה הסכמה יש למשיח עם בלייעל? או מה חלק למאמין עם מי שאינו מאמין?
16. ומה קשר יש להיכל אלוהים עם אלילים? הן אנחנו היכל אלוהים חיים, כפי שאמר אלוהים: "ושכנתי בתוכם". "והתהלכתי בתוככם". "והייתי להם לאלוהים והמה יהיו לי לעם."
17. על כן "צאו מתוכם והיברו, נאום יהוה, וטמא אל תיגעו". ואני אקבל אתכם.
18. והייתי לכם לאב ואתם תהיו לי לבנים ולבנות, נאום יהוה צבאות."
ז' 1: לכן, חביבי, בהיות לנו ההבטחות האלה, נטהר את עצמנו מכל טומאת גוף ורוח ונשלים קדושתנו ביראת אלוהים."

תוכן עניינים פרק ו' 14 עד ז' 1.
א. העיקרון: אל תרתמו לעול אחד עם הבלתי מאמינים (14א')
1. דוגמאות רטוריות – מובן מאיליו
a. צדקה עוולה (14 ב')
b. אור חושך (14 ג')
c. משיח בלייעל (15 א')
2. דוגמאות ממצוות התורה – העיקרון נשמר
a. איסור על רתימת חמור ושור (דברים כ"ב 10)
b. שדך לא תזרע כלאיים (ויקרא י"ט 19)
c. לא תלבש שעטנז (דברים כ"ב 11, ויקרא י"ט 19)
ב. המסקנה: אין שותפות של שירות משיחי בין מאמין ללא מאמין (15 ב' – 16)
ג. היישום בפועל (17 א')
ד. התוצאה: ברכה (17 ב' – 18)
ה. סיכום

א. העיקרון: אל תרתמו לעול אחד עם הבלתי מאמינים (14א')
שאול השליח אומר משפט ברור ונחרץ.
אל תרתמו לעול אחד עם הבלתי מאמינים.
למה הכוונה?
הבה נוודא קודם כל מה שאול לא אומר!
שאול השליח אינו מלמד או אומר שאנשים שנישאו ללא מאמינים צריכים להתגרש מהם, חס וחלילה!
רבים מהמשפחות בקהילה הראשונה היו זוגות מעורבים. הבשורה התקבלה על ידי אחד מבני הזוג לאחר שנישאו, וזה נדרש לחיות ולהראות את אמונתו ואמת הבשורה בשמירת התא המשפחתי. מצבים שכאלו קיימים גם בימינו!
לראיה, כך מלמד שמעון פטרוס באיגרת הראשונה פרק ג' 1-7, וכך מלמד שאול השליח באיגרת הראשונה לקורינתים ז' 12-14.

דבר אלוהים אינו מלמד אותנו לברוח מלא מאמינים ולחיות במקומות נידחים ומבודדים כמנזרים. חס וחלילה!
- דבר אלוהים מצווה עלינו להכריז את הבשורה כדי שלא נושעים ישמעו וייוושעו (מתי כ"ח 18-20, מע"ש א' 8-9, אל הרומים י' 14-17).
- דבר אלוהים מלמדנו שאנו בעולם אך לא מן העולם. ז"א, אנו אזרחי שמיים החיים בארץ, אך על פי כללי מלכות ה' (אל הפיליפים ג' 20).
- שאול הבהיר בפרק הקודם שאנו משרתי המשיח, שגריריו. מכאן, אנו חייבים לחיות בין לא מאמינים כדי למלא את הייעוד החשוב שיעד לנו אלוהים – משרתים של הברית החדשה. משרתי המשיח ישוע.

כעת נוכל להתמקד בכוונה של שאול השליח: אל תרתמו לעול אחד עם הבלתי מאמינים.
הקונטקסט של האיגרת קובע את הכוונה המדויקת של שאול השליח.
מורי השקר שלא היו נושעים, הסיטו את המאמינים הנושעים מדרך השירות הטהור.
מורי השקר הציגו הוראה שקרית וזיהמו את הבשורה. הם לא האמינו שישוע הוא אלוהים בכבודו ובעצמו, ולא האמינו שישועה היא מתנת חסד מאלוהים על סמך אמונה כנה.
מורי השקר גרמו לכך שלימוד כתבי הקודש כבר לא היה כפי שאלוהים רצה. שירות המאמינים בקורינתי כבר לא הציג את ישוע באופן נאמן והסתכן בכך שלא יכול היה להדריך אנשים לישועה.

במילים פשוטות:
הכוונה של שאול היא: לא להירתם, לא להיכנס למערכת של שותפות, או מחויבות, או השפעה, עם איזשהו גורם שאינו נושע, בכל הקשור לחיים המשיחיים שלנו או לשירות שלנו עבור המשיח ישוע ועבור הבשורה.

מדוע?
- כי אז אנו לא נהיה יותר משרתים של הברית החדשה באותה מידה של חופש.
- כי אז יש סיכוי שפינו ייסתם מלהכריז בשורה מושיעה.

על מנת להבהיר שהוראתו צודקת, הגיונית ולגמרי טבעית, שאול מציג שאלות רטוריות. ז"א, שאול השליח אינו מצפה לתשובה כלשהי שהרי התשובה ברורה.

1. איזו שותפות לצדקה עם עוולה? (14 ב')
צדקה היא דרך חיים של אמונה בישוע כאדון ומושיע וביטוי האמונה בציות לרצון אלוהים באהבה. חיי צדקה מתבטאים במעשים התואמים את רצון אלוהים ונעשים באמונה ואהבה.

עוולה – היא דרך חיים ומעשים הנוגדים את תורת המוסר של אלוהים. אלו מעשים שנועדו לספק את תאוות הבשר וניצבים בניגוד לרצון אלוהים.
צדקה ועוולה לא יכולים לשכון בנוחות באותו אדם.
צדיק ופושע גם לא יכולים להיות שותפים בשום מהלך או פרויקט. בטח לא בשירות הבשורה.

2. ומה (התחברות) רעות יש לאור עם חושך? (14 ג')
כולנו מבוגרים מספיק להבין שאור וחושך באים אחד על חשבון השני.
אור וחושך אינם מתערבבים. הם מבטלים אחד את השני. באותה דרך, שירות משיחי המשול לאור, יפגע וייהרס בשיתוף עם כל דבר הנוגד את טוהר הבשורה ודבר אלוהים.

3. מה (סימפוניה – הרמוניה) הסכמה יש למשיח עם בלייעל (15 א')
אלוהים קדוש אינו שוכן ומתחבר עם חטא. מסיבה זו אלוהים סילק את אדם וחווה מנוכחותו בגלל חטאם.
על אחת כמה וכמה אין לאלוהים, למשיח, כל התחברות עם בלייעל.
בלייעל הינה מילה שמשמעה – ללא תכלית חיובית.
בלייעל הינה מילת גנאי לאנשים שמסרו חייהם לעשיית הרע, למשרתיהם של השטן.
ולכן, מה שותפות, קשר או הרמוניה יש למשיח שהוא בן האלוהים, עבד יהוה לבין משרתי השטן? התשובה ברורה לכל השומעים – אין כל שותפות או קשר!
לכל אחד מהם תכלית שונה בתכלית.

a. דוגמאות ממצוות התורה –
חלק לא מבוטל של מצוות התורה נועדו ללמד ממש את עיקרון הנבדלות והשמירה על טוהר ושוני. זאת כדי לוודא שנייצג אלוהי אמת.
- לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו (דברים כ"ב 10)
- שדך לא תזרע כלאיים (ויקרא י"ט 19, דברים כ"ב 9)
- לא תלבש שעטנז (דברים כ"ב 11, ויקרא י"ט 19)

כל המצוות הללו נועדו ללמד את העיקרון החשוב.
עירוב של שני דברים שאינם שווים.
גם חיבור שור וחמור יצליח בחרישת השדה…אך העיקרון ברור – אין כוחות שווים, ולכן אין מאמץ משותף להישאר בקו ישר.

ב. המסקנה: אין שותפות של שירות משיחי בין מאמין ללא מאמין (15 ב'-16)
"…מה חלק למאמין עם מי שאינו מאמין?"
שאול השליח מצטט מספר ויקרא כ"ו 12, יחזקאל ל"ז 27 ומבהיר למאמינים בקורינתי שישנם עקרונות נצחיים שאסור להפר.
לאור הדוגמאות הרטוריות ששאול ציין, הוא כעת מסיק את המסקנה הפשוטה והמתחייבת.
למאמין אסור להיכנס לשותפות מחייבת עם בלתי מאמין. כי אז רצון אלוהים לא יהיה המילה האחרונה והקובעת בחיים של אותו מאמין.

ההתנהלות של אלוהים בהיסטוריה של עם ישראל מלמדת את אותו העיקרון.
בעבר, אלוהים השכין את משכנו בתוך עמו.
אלוהים הזהיר את עמו ישראל ואמר להם: היו קדושים כי אני קדוש (ויקרא י"ט).
קדושת אלוהים, ייחודיותו, נבדלותו, מחייבת את כל השייכים לו להיות נבדלים כמוהו.
הנבדלות של הנושעים היא ריחוקם מן החטא וריחוקם משותפות כלשהי שעלולה לסכן את חייהם המשיחיים, את שירותם עבור אלוהים קדוש, טהור וצדיק.
הנבדלות חייבת להתבטא בכך שרצון אלוהים הוא הקובע בחיינו.

כפי שעם ישראל נדרש לא להיטמא בין הגויים עובדי האלילים, אותו עיקרון נשמר גם היום בחיי כל המאמינים.

המאמין הינו מקדש אלוהים חיים. רוח הקודש, שוכן בתוך הגוף של כל מאמין בישוע (קור"א ג' 16-17, קור"ב ו' 19, אפסיים ב' 22).
ומכיוון שאלוהים שוכן בתוכנו, אסור לנו בתכלית האיסור להיכנס לקשר של שותפות, או כל קשר מחייב עם מי שאינו נושע.
הדבר היה נכון בקהילה בקורינתי – הסירו מקרבכם את מורי השקר, שהרי כתבי הקודש מלמדים שאסור להשתתף עימם בשום דבר.

כפי שהעיקרון נכון לגבי הקרבה והשותפות עם מורי השקר, הדבר נכון גם מבחינה עסקית, מבחינה אישית בנישואין וכן במסגרת קהילתית.

ההתקשרות המחייבת עם גורם שאינו נושע תאלץ אותנו להתפשר על קדושת אלוהים, וטוהר הבשורה.

ג. היישום בפועל (17 א')
17. על כן "צאו מתוכם והיברו, נאום יהוה, וטמא אל תיגעו". ואני אקבל אתכם.
המילים הללו נאמרו בראשונה על ידי ישעיה הנביא לעם ישראל באזהרתו לבל ייטמא עם ישראל באלילות הגויים (ישעיה נ"ב 11).
שאול השליח חוזר על אותן מילים ועל אותו עיקרון.
להזכירנו:
שאול לא דרש מאף מאמין לנטוש משפחה שאינה מאמינה.
הציווי לצאת מתוכם ולהתנקות, מתייחס בראש ובראשונה לסילוק מורי השקר מתוך הקהילה. וכן להתנתק ניתוק מוחלט מדרך החיים האלילית שאפיינה את הקורינתיים לפני שנושעו.
הדבר נכון אז ונכון היום באותה מידה בדיוק.

יישומים:
איך דברי שאול נוגעים בחיי האישיים היום?
א. בנוגע לקשר עם בחורה שאינה מאמינה.
הרעיון של להתחיל עם מי שאינו מאמין נוגד את רצון אלוהים.
אך אם אותה בחורה כל כך מתעניינת בך, תאמר לה במה אתה מאמין ומדוע אינך יכול להמשיך קשר שכזה.
אם היא כל כך מתעניינת בבשורה, תקשר אותה עם בחורה מאמינה שתלמד איתה.
ביום שהיא תיוושע, תוכל לדבר על לצאת עם…

ב. יש לי אפשרות להקים עסק עם אדם שיש לו הכסף ולי יש המוח…
נשמע מבטיח אך לא יחלפו ימים רבים לפני שתידרש לפעול על פי כללים הנוגדים את רצון אלוהים. כי בעל המאה הוא גם בעל הדיעה.
גם אם שניכם באים עם חלק שווה, הרי שהלא מאמין אינו שותף לך בעשיית עסקים בטוהר, אמת וקדושה. אותו אדם אינו כנוע לרצון אלוהים בכל הקשור לדרך עשיית עסקים.
זה רק ענין של זמן לפני שתיפרדו או שאתה תתפשר על קדושתך וטוהרך.

ג. ומה לי באופן אישי?
עלינו לבדוק האם יש דבר בחיים שלי שמונע ממני לומר בחופשיות שאני מאמין בישוע.
האם יש דבר שמאלץ אותי לחיות באופן הסותר את מוסר אלוהים?
האם זה מקום עבודה?
האם זה מקום מגורים?
האם זה חברים שמשפיעים עלי ועל חיי בדרך משעבדת המשפיעה לרעה על עדותי לפני אלוהים?
האם הוראה הנחשבת לכפירה בקהילה בה אני מתחבר?

השאיפה והחובה של כל אדם המאמין בישוע כאדון ומושיע מכפר חטאים לחיות כעבד נאמן של אלוהים. לעיתים יעלה גם הצורך להחליף מקום עבודה או מגורים אם אלו אינם מאפשרים לי לשרת את הגואל שלי בדרך המפארת אותו.
אלוהים מצווה עלינו לשמור את היכלו – שזה הגוף שלנו, נקי וטהור, כי רק כך יוכלו כל הסובבים אותנו לראות את המשיח.
רק כך נוכל להציג את האדון ולהיות משרתים נאמנים של הברית החדשה.

ד. התוצאה: ברכה (17 ב' – ז' 1)
17. "…ואני אקבל אתכם.
18. והייתי לכם לאב ואתם תהיו לי לבנים ולבנות, נאום יהוה צבאות."
אלוהים מעולם לא היה ואינו חרש או עיוור לציות נאמן של ילדיו.
כאשר אנו מעדיפים את רצון אלוהים ובוחרים בו גם במחיר של סבל, רדיפה וצרות בעולם הזה, הוא עומד לצידנו ומעניק לנו את כל כוחו כדי לנצח.
כאשר אנו מצייתים לו כאב, הוא אלוהים פועל במלוא כוחו הריבוני עבורנו – ילדיו.
ואיך זה מתבטא בחיינו?
- הוא שומע לתפילותינו
- הוא פועל בחיי אחרים עבורנו
- הוא מעניק לנו את הכוח ואת כל הכלים כדי לעמוד איתן בכל ניסיון.
- הוא ממלא את חיינו בברכה, שלום, סיפוק.
- הוא עוזר לנו לחיות חיים מלאי שירות המפארים את שמו.

ז' 1:
"לכן, חביבי, בהיות לנו ההבטחות האלה, נטהר את עצמנו מכל טומאת גוף ורוח ונשלים קדושתנו ביראת אלוהים."

ה. סיכום
1. שאול השליח לא לימד בשום דרך שמאמין יתנתק או יפר ברית נישואים עם מי שאינו מאמין. בעת ההיא ועד ימינו אנשים נשואים שומעים את הבשורה ונושעים. ייעודם ותכליתם של הנושעים הנשואים להראות עדות משיחית לבני ביתם ולמשפחתם שעדיין לא נושעה.
המטרה הראשונה וכוונת הטקסט המקורי היה שהמאמינים בקורינתי יתנתקו מיידית ממורי השקר המסיטים אותם מישוע, מדבר אלוהים ומחיי קדושה וטוהר הנחוצים לשירות משיחי.

2. דבר אלוהים מצווה עלינו [כאשר אנו במצב חופשי], לא להירתם, לא להיכנס למערכת של שותפות, או מחויבות, או השפעה, עם איזשהו גורם שאינו נושע, בכל הקשור לחיים המשיחיים שלנו או לשירות שלנו עבור המשיח ישוע ועבור הבשורה.
זאת כדי שנוכל לחיות כמשרתים נאמנים וראויים של המשיח ישוע, ליישם את רצון אלוהים ללא מגבלה או ריסון שאינו מאלוהים.
שאול הסביר את החשיבות והצורך על סמך דוגמאות מהתורה ומן החיים.

3. אם אנו כעת משתעשעים עם יחסים המנוגדים לרצון אלוהים או שוקלים להיכנס לשותפות עסקית עם בלתי נושעים, דבר אלוהים זועק ואומר:
"צאו מתוכם והיברו, נאום יהוה, וטמא אל תיגעו".

האם החיים שלנו שבויים בידי השפעה זרה, או חופשיים לחלוטין ליישם את רצון אלוהים ולהציג את בשורת החיים של ישוע?

אלוהים נאמן כאב טוב לברך את ילדיו המצייתים לו באמונה ואהבה