שניה לקורינתיים פרק י"ב 13-19: לב-לשרת

Print Friendly

שניה לקורינתיים י"ב 13-19.
כותרת פרקים י'-י"ג: שאול מגן על מעמדו כשליח. השליח מפציר בקורינתיים להתכונן כראוי לביקורו – הסירו מקרבכם את מורי השקר והשפעתם המרעילה.

כותרת השיעור: מבט אל לב-לשרת. מאפיינים לשירות משיחי נאמן.

נושא עיקרי של הקטע: שאול מתכנן להגיע אל הקורינתיים וזה יהיה הביקור השלישי שלו שם. תקוותו של שאול שהביקור לא יתבזבז על בעיות משמעת ומריבות אלא יימלא בהתחברות קדושה, למען גדילתם הרוחנית של המאמינים בקורינתוס.
על מנת לעודד את הקורינתיים לחזור בתשובה כנה, ולהסיר מקרבם את מורי השקר והשפעתם המזיקה, שאול השליח עונה על כל ההאשמות והטענות נגדו, וכך מדגיש את צדקתו ושירותו הנאמן כלפי הקורינתיים. שאול מוכיח להם שכל ההאשמות נגדו הם למעשה הפשעים בפועל שעשו מורי השקר. לפיכך עליהם להסיר את מורי השקר הללו מקרבם ומליבם, להתוודות על טעותם ולשוב ליחסים קדושים עם אלוהים ושליחיו. בפסוק 19 שאול מבהיר שכל שירותו נעשה כזבח עבור האדון, ולפני האדון ישוע הוא עומד נקי!.

הבה נקרא את פסוקים 13-21:
13. "…ובמה נגרעתם לעומת שאר הקהילות, זולתי בזה שאני עצמי לא הייתי לכם למעמסה? סלחו נא לי את העוול הזה!
14. הריני מוכן לבוא אליכם פעם שלישית, ולא אהיה לטורח עליכם, שכן אינני מבקש את אשר לכם, אלא אתכם. הלא הבנים אינם חייבים לאצור אוצרות להוריהם, אלא ההורים לבניהם.
15. ואני בשמחה אתן גם את מה שיש לי וגם את עצמי למען נפשותיכם. אם אני אוהב אתכם במידה יתרה, התאהבו אותי במידה פחותה?
16. כן, אני לא הייתי למעמסה עליכם, אך הועיל ואני איש ערמומי לכדתי אתכם בערמה!
17. הגידו לי, האם הוניתי אתכם על ידי איש מהאנשים אשר שלחתי אליכם?
18. בקשתי מטיטוס ושלחתי איתו את האח. האם טיטוס הונה אתכם? האם לא התהלכנו לפי אותה רוח? האם לא באותה דרך?
19. זה מכבר סבורים אתם שאנחנו מגינים על עצמנו לפניכם. ובכן לפני אלוהים, במשיח, אנחנו מדברים. והכל, חביבי, כדי שתיבנו."

תוכן עניינים. (המאפיינים של שירות נאמן של שליחי ישוע)
א. שירות – בהקרבה (פ. 13-15)
ב. שירות – יושר והגינות (פ. 16-18)
ג. סיבת השירות – יראת יהוה (פ. 19א')
ד. תכלית השירות – למען בניית גוף המשיח (פ. 19ב')

הקדמה:
לאחר ששאול הבהיר לקורינתיים שהוא היחידי שהוכיח את היותו שליח מטעם ישוע וזאת לאור אותות, ניסים וגבורות שעשה בקרבם, הוא ממשיך ומוכיח את שירותו הנאמן בכך שלא ניצל את הקורינתיים אלא אדרבה הקריב למענם.
בפסוקים 13-19 שאול השליח מפרט איך שרת אותם בהקרבה, יושרה, יראת יהוה ולמען בגרותם הרוחנית.
תשובותיו של שאול מאפשרות לנו לגזור ולהבין באילו האשמות הואשם שאול, ועד לאיזה עומק הייתה הדיבה שהפיצו עליו שליחי ומורי השקר.
תשובתו של שאול השליח מעניקה לנו את המצופה ממשרתי המשיח כדי ששירותנו יציג בנאמנות את המשיח ישוע, ויניב את הברכה הרצויה לכבוד האדון. נקודת הכובד היא פסוק 19: את כל שאנו עושים, נעשה עבור המשיח ולמען בניית גוף המשיח.

א. שירות שליח ישוע – בהקרבה (פ. 13-15)
13. "…ובמה נגרעתם לעומת שאר הקהילות, זולתי בזה שאני עצמי לא הייתי לכם למעמסה? סלחו נא לי את העוול הזה!
14. הריני מוכן לבוא אליכם פעם שלישית, ולא אהיה לטורח עליכם, שכן אינני מבקש את אשר לכם, אלא אתכם. הלא הבנים אינם חייבים לאצור אוצרות להוריהם, אלא ההורים לבניהם.
15. ואני בשמחה אתן גם את מה שיש לי וגם את עצמי למען נפשותיכם. אם אני אוהב אתכם במידה יתרה, התאהבו אותי במידה פחותה?

שאול השליח עונה לדבר הדיבה או טענת שקר שיחסו לקורינתיים נחות מיחסו כלפי קהילות אחרות בהן שרת.
או במילים אחרות, שאול מואשם שאינו אוהב את הקורינתיים כפי שהוא אוהב קהילות אחרות, או שאינו פועל למען הקורינתיים כפי שהינו פועל עבור אחרים…
אכן?
שאול עונה לעניין ואומר להם שטענתם מופרכת.
אומנם יש שוני בשירות של שאול בקורינתוס לעומת שירות בקרב קהילות אחרות.
מהו השוני? מן הקורינתיים שאול לא דרש ולא ביקש כל תשלום!
בהכירו את רמתם הרוחנית הירודה, שאול העדיף להקריב מכל מה שיש לו ולקבל תמיכה מקהילות אחרות, בוגרות מבחינה רוחנית, ובפרט שלא לקבל דבר מהקורינתיים. שאול ידע שדרישה לתמיכה כלכלית מהקורינתיים תהווה מכשול לבשורה בקרבם, למרות שהאדון העניק לו את הזכות לכך ותמיכת משרתי המשיח מהווה זכות וכבוד לכל קהילה (קור"א ט' 1-18).

שימו לב לסגנון הדיבור של שאול.
שאול עונה לקורינתיים כאבא לילדיו!
בביקור הראשון בקורינתוס (50 לספירה) הוא "הוליד" את הקהילה (מע"ש י"ח). בביקור השני הנקרא הביקור המעציב (54\55 לספירה), שאול נדרש להוכיח את הקורינתיים על התנהגותם הפסולה (ב' 1, י"ג 2).
גם בביקורו השלישי שהתכוון לעשות בעתיד, שאול לא תכנן לקבל או לבקש מהם תמיכה כלכלית. כל מה ששאול עושה בקרב הקורינתיים נעשה על חשבונו הפרטי (כעובד בתפירת אוהלים), או בתמיכת קהילות אחרות.

שאול השליח משתמש באנלוגיה – מקבילות, של הורה וילדיו.
מבחינתו של שאול, המאמינים בקורינתוס הם כילדיו הרוחניים (קור"א א' 15) ולכן אין בו כל שאיפה, רצון או תכלית לגזול מהם דבר או לפגוע בהם בדרך כלשהי.
ההיפך נכון. כמו הורה ביולוגי, שאול מוכן לתת לקורינתיים את חייו ואת כל שיש בידו בשמחה רבה. הוא מוכן להתרוקן מכל אשר בחזקתו – עבורם!
מבחינתו, להעניק להם בהקרבה נחשבת זכות וברכה ולא עול או בזבוז.

ומה שאול כן מבקש מהקורינתיים בחזרה להקרבה שהוא מעניק להם?
שאול מבקש מהקורינתיים את אהבתם כלפיו. שאול מבקש שלפחות יחזירו לו באותה מטבע כפי שהוא מרגיש ופועל עבורם – באהבה מקריבה.
ואיך אהבתם כלפיו צריכה להתבטא?
- שלא יחשבוהו לאויב או לשקרן, שיאמינו לו.
- שיסלקו מליבם ומתוכם את מורי ושליחי השקר ויתכוננו כראוי לבואו.
במילים פשוטות: יישמו את – כבד את אביך… כלפיי.

בפסוק 13 שאול שוב מדבר בדרך סרקסטית… "סילחו נא לי על העוול הזה!…" כאומר: סילחו לי באמת שלא ניצלתי אתכם…
השימוש הנרחב בסרקסטיות, מצביע על תסכולו של שאול ואכזבתו מהקלות והמהירות בה הקורינתיים נטשו את דבר האמת משליח נאמן, שהוכיח את סמכותו מישוע, ופנו ונכנעו לשליחי שקר המפיצים דברי שקר במתק שפתיים.

מה אנו יכולים ללמוד אודות פעולותיהם ומעלליהם של מורי השקר מתוך דבריו של שאול?
הם מאשימים את שאול בכל הפשעים שהם עצמם עושים. מי שרוצה לדעת בפירוט מה היו נכלי מורי השקר בקרב הקורינתיים, שילמד את ההאשמות שלהם נגד שאול השליח.
לכן, בעוד שאול שרת בקרבם על חשבונו ובעזרת תמיכת קהילות אחרות, ולא לקח אגורה מהקורינתיים כדי לא להיות למעמסה עליהם, מורי השקר לא פסקו מלנצלם ולשאוב את כל מה שיכלו לקחת מהם.
התנהגותם תואמת את הנאמר אודות מורי שקר בספרי הנביאים: (מיכה ג' 2-3, 5, זכריה י"א 16, מרקוס י"ב 38-40).

יישומון:
האם אנו משרתים בגוף המשיח בהקרבה? האם כל אחד מאיתנו מיישם לפחות אחד ממתנות השירות שלו למען גוף המשיח מתוך הקרבה המונעת מאמונה ואהבה? האם כל אחד מאיתנו מכיר את קופסת המעשר באופן אישי?
או, האם אני יושב על הכיסא וכל העת חושב מה הם זכויותיי ומדוע לא עושים עבורי? אם כך אני, אז זו מעמסה שאינה מועילה לא לי ולא לקהילה. מחשבות שכאלו אינן מאלוהים ואינן לכבודו.
כאשר מעניקים מאהבה והקרבה על פי מתנות השירות שנתן לנו אלוהים – אנו מתמלאים בסיפוק, מברכים את האחר ומתברכים בעצמנו.

ב. שירות שליח ישוע – יושר והגינות (פ. 16-18)
16. כן, אני לא הייתי למעמסה עליכם, אך הועיל ואני איש ערמומי לכדתי אתכם בערמה!
17. הגידו לי, האם הוניתי אתכם על ידי איש מהאנשים אשר שלחתי אליכם?
18. בקשתי מטיטוס ושלחתי איתו את האח. האם טיטוס הונה אתכם? האם לא התהלכנו לפי אותה רוח? האם לא באותה דרך?

ההאשמה השניה ששאול מתייחס אליה היא בתחום הרמאות, חוסר יושרה וחוסר הגינות.
נגזר מדברי שאול שמורי השקר העלילו עליו שהתרומות שהקורינתיים נתנו לטיטוס עבור הנזקקים בירושלים, הגיעו לבסוף לכיסו של שאול ולא לנזקקים באמת.
שאול שוב עונה בסרקזם המביע את תסכולו ואכזבתו…'כן, בטח, ממש עבדתי עליכם בעורמה…'.
משמעות ההאשמה הזו היא שגם טיטוס והאח הנוסף היו שותפים לפשע ורמאות.
שאול פונה אל הקורינתיים ושואל: האם כך אתם מכירים את טיטוס והאח הנוסף?
הרי מעצם העובדה ששלחתי מספר אנשים, הוכחתי את יושרי בכל הקשור לכספים.
שני אנשים מקובלים עליכם וידועים ביושרם והגינותם היו אלו שאספו את התרומה (ח' 23). טיטוס והאח השני פועלים בדיוק כמוני. לא הם ולא אני פועלים בעורמה.
לפיכך, מורי השקר אינם מעלילים רק עלי, אלא גם על טיטוס והאח השני, אותם אתם מכירים היטב ומעריכים מאוד.
אני בטוח שאינכם תומכים בדברי דיבה כאלו.

תכלס, כמו בהאשמה הקודמת, גם כאן שליחי השקר מגלים בדיוק את שיטות ההונאה הפסולות שלהם.
כמושחתים, כל מחשבותיהם ותכלית מעשיהם קשורים לפשע ורמאות. מסיבה זו הם חושבים שכל מה שאחרים עושים, גם כן קשור לפשע ותרמית.
על אנשים כאלה בדיוק כתב שאול השליח באיגרת לטיטוס א' 15: "…הכל טהור לטהורים, אבל לטמאים ולשאינם מאמינים שום דבר אינו טהור, כי גם שכלם וגם מצפונם טמאים."
ז"א, מי שליבו טמא, חושב שהלב של כל האחרים גם כן טמא…
מי שגונב, חושב שכל האחרים גם כן גונבים…

יושר והגינות הם מאפיינים הכרחיים למשרתי המשיח. תכונות אלו מונעות על ידי רוח הקודש וממלאות את הנושעים כדי שישרתו בנאמנות. מדוע? כי כל מה שאנו עושים מעיד על המשיח.
שאול השליח ושותפיו היו מלאי רוח הקודש ותכונות פרי הרוח נראו בחייהם.
על כך מעידים דבריו באיגרת אל הרומים ט' 1, קור"ב י"א 31, אל הגלטים א' 20, טימ"א ב' 7, קור"ב א' 12, ד' 2.
תכונות פרי הרוח לעומת זאת לא נראו בחייהם של מורי השקר – מה שנראה דרכם היה פרי הבשר (אל הגלטים ה' 19-21).

יישומון:
שירות משיחי נאמן אינו מתבטא רק באהבת החלש אלא גם בניהול חיים וניהול כספי בשקיפות, יושר והגינות.
כשגרירי המשיח, כל תחום בחיינו מעיד על האדון שלנו, ולמען שם האדון עלינו לוודא שאין כל דופי בחיינו האישיים וגם הציבוריים.
יושרה והגינות פותחים דלתות ללבבות! ומאפשרים שירות רב יותר.

ג. סיבת השירות הנאמן – יראת יהוה (פ. 19א')
19א'. "…זה מכבר סבורים אתם שאנחנו מגנים על עצמנו לפניכם. ובכן לפני אלוהים, במשיח, אנחנו מדברים…"
שאול מבהיר לקורינתיים שכל מעשיו וכל המניעים של פעולותיו ומחשבותיו נעשים מתוך האמונה שאלוהים קיים ורואה את מחשבות הלב.
שאול פועל כפי שהוא פועל מתוך יראת יהוה – כי הוא יודע שהוא עתיד לתת דין וחשבון על כל מחשבה ומעשה לפני האדון (קור"ב ה' 10).

שאול אינו מפחד מהקורינתיים! הוא ירא מאלוהים. מסיבה זו, כל מעשיו ומחשבותיו תואמים את קדושת אלוהים.
באיגרתו הראשונה אליהם בפרק ד' 1-5 שאול כבר ענה ואמר:
"ובכן צריך שהבריות יראו אותנו כמשרתי המשיח וכמופקדים על סודות אלוהים. ואולם מן המופקדים נדרש להימצא נאמנים. לגבי דידי דבר פחות ערך הוא להישפט על ידיכם או להישפט ביום דין אנושי. אני אף לא דן את עצמי, כי אינני יודע דבר נגד עצמי. אבל לא בכך אני יוצא זכאי. האדון הוא השופט אותי. לכן אל תשפטו דבר בטרם עת, עד כי יבוא האדון אשר גם יוציא לאור את תעלומות החושך וגם יגלה את מחשבות הלב. אז תינתן התהילה לכל איש מאת האלוהים."

מילים בהקשר דומה אמר שאול גם לטימותיאוס באיגרת השניה ד' 1-2.
עלינו כל העת לזכור שאנו משרתים את האדון ישוע ולפניו ניתן דין וחשבון על כל מעשינו.
יראת אלוהים הניעה את שאול לשרת בהקרבה, יושר והגינות.
האם יראת אלוהים נמצאת לנגד עינינו בכל רגע?

מורי השקר שוב הוכיחו את חוסר יראת אלוהים שבחייהם.
איך?
הם לא האמינו באלוהים חי וקיים שלפניו יתנו דין וחשבון, ולכן הם פעלו בשקר ורמאות. ליבם ופיהם לא היו שווים. מסיבה זו הם האשימו את שאול גם הפעם בפשעים שהם עושים.

ד. תכלית השירות – למען בניית גוף המשיח (פ. 19ב')
19ב'. "…והכל, חביבי, כדי שתיבנו."
שאול השליח יודע היטב שכל מתנות הרוח וכל היכולות שקיבל מהאדון נועדו לשרת את גוף המשיח ולהכשירו לבגרות רוחנית (אל האפסים ד 12-16).
כמו שפרי העץ נועד עבור אחרים, כך פרי הרוח ומתנות הרוח שהוענקו לנו מאלוהים, נועדו לאפשר ולעזור לנו לשרת אחרים.
שאול לא השתמש ביכולת שקיבל כדי לענג את עצמו או לעשות מזה רווח אישי.

מדוע שאול משקיע מילים כה רבות בהצטדקות לפני הקורינתיים?
הם יקרים לו. הוא רוצה שהם ידעו את האמת ולא ימשיכו להיות תחת השפעת מורי השקר.
שאול יודע שאין בו אשמה לפני האדון.
שאול יודע שכל ההאשמות הללו אינן מבוססות ואינן אמת.
ליבם של הקורינתיים ובריאותם הרוחנית עומדים לנגד עיניו.
אם הוא השליח של ישוע לא ידאג להם, מורי השקר בטח לא יעשו זאת. שאול מיישם עד תום ובנאמנות את מתנות הרוח שלו. הם מורי השקר מיישמים עד תום את פרי הבשר בכוח רוח השטן שבקרבם.

יישומון:
כל המשרת את האדון עלול להיתקל בתלונה או האשמת שווא. אם אנו רוצים שהאדון עצמו יגן עלינו ועל שמנו, אנו חייבים לאמץ את ההנחיה ששאול אמר לקולוסים בפרק ג' 23-25:
"כל מה שאתם עושים, עשו בכל נפשכם, כעושים למען יהוה ולא למען בני אדם, שכן יודעים אתם כי תקבלו מאת יהוה את שכר הנחלה. את האדון המשיח אתם עובדים! אך העושה עוון יקבל את גמול עוולתו, ואין משוא פנים."
האם אנו משתמשים במתנות הרוח למען גוף המשיח?
האם אנו עושים זאת בהקרבה, יושר, הגינות וביראת אלוהים?
הרי כולנו עתידים לעמוד לפני האדון וניתן דיון וחשבון על כל פעולה ומחשבה.

לסיכום:
א. תשובותיו של שאול להאשמות נגדו מאפשרות לנו לגזור ולהבין אילו פשעים וניצול עשו שליחי השקר בקרב הקורינתיים. הם ניצלו אותם והיו למעמסה כלכלית ורוחנית בחייהם. פועלם היה חסר יראת אלוהים ונועד לשרת את רווחיהם האישיים בלבד. מורי השקר הפיצו בשורת שקר חסרת חיים ולכן הם הרסו את הקהילה והדריכו אנשים לגיהנום ולא לאלוהים.

ב. למרות ששאול היה שליח ישוע ומתנותיו הרוחניות שונות משלנו, הרי שכולנו נדרשים להוציא לפועל את מתנות השירות באופן זהה: שירות משיחי נאמן חייב להיעשות בהקרבה, יושר והגינות, כי תכונות אלו מעידות על נוכחות ופעילות רוח הקודש בתוך המשרת הנושע.
שירות משיחי נעשה מתוך יראת אלוהים ומועיל לגדילה רוחנית של גוף המשיח ומפאר את האדון ישוע – ראש הקהילה.

ג. שאול כתב את האיגרת בין היתר כדי להכין את הקורינתיים לביקורו. אם יתכוננו היטב, ז"א, יסירו את השפעת הרע מקרבם, כי אז ייהנו מהתחברות וגדילה רוחנית.
אם לא, שאול יוכיח ויעמיד למשמעת קהילתית את החוטאים ביניהם וכל הקהילה תכאב.
העיקרון ששאול מלמד אותנו הוא שבכל עת עלינו להיות מוכנים גם לביקור המיוחל של האדון ישוע את קהילתו. הרי עלינו לתת דין לפני האדון על כל דבר!
- האם אנו מוכנים לראות את האדון ישוע ברגע זה?
- האם הסרנו מליבנו וחיינו כל חטא ורשע?
- האם אנו רודפים שלום בנישואינו, משפחתנו ובקהילתנו?
האם יאמר לנו – יפה עבד נאמן, בוא למלכות אדונך?
מי שאינו מוכן לאדון, נותר לו רק לחכות לדין האדון.
הבה נבחר בטוב מתוך יראת אלוהים ואהבת המשיח. הבה נעשה זאת כרגע, כי היום זה יום ישועה.