שניה לקורינתים י"ג 1-4: עקרונות הכרחיים להתחברות משיחית – חלק ב': משמעת קהילתית

Print Friendly

שניה לקורינתיים י"ג 1-4.
כותרת פרקים י'-י"ג: שאול מגן על מעמדו כשליח. השליח מפציר בקורינתיים להתכונן כראוי לביקורו – הסירו מקרבכם את מורי השקר והשפעתם המרעילה.

כותרת השיעור: עקרונות הכרחיים להתחברות משיחית
חלק ב: משמעת קהילתית

נושא עיקרי של הקטע: שאול מתכנן להגיע אל הקורינתיים וזה יהיה הביקור השלישי שלו שם. תקוותו של שאול שהביקור לא יתבזבז על בעיות משמעת ומריבות אלא יימלא בהתחברות קדושה, למען גדילתם הרוחנית של המאמינים בקורינתוס (י"ג 10).
לשם כך, שאול הדריך את הקורינתיים לחזור להתחברות הקדושה והטהורה שהייתה בקרבם כשהוא שרת ביניהם כרועה בעבר.
על הקורינתיים לחזור בתשובה כנה ולהסיר מתוכם את הגורם שהרס את ההתחברות המשיחית, השירות המשיחי והגדילה הרוחנית.
עליהם לסלק את מורי השקר והשפעתם המזיקה מקרבם, וכינון המשיח ישוע מחדש בלב המאמינים.
אך, כמו בכל קבוצה, לעיתים קרובות ישנו גרעין שאינו מוכן לקבל ביקורת או לנטוש את הדרך הרעה רק במילים טובות.
ישנם אלו שפשוט מתקשים להבין את הברור ללא איום, אזהרה, או עונש.
בקטע הנוכחי, שאול השליח מבהיר שלא יהסס להפעיל את מלוא הסמכות שהאדון ישוע מעניק לשליח (להנהגת הקהילה – משמעת קהילתית), על מנת להבטיח את טהרתה וקדושתה.

נושא עיקרי של השיעור: משמעת קהילתית נשמעת כזרוע הלוחמנית של הקהילה, אך לאמיתו של דבר, תכלית המשמעת הקהילתית היא להחזיר את הבן האובד הביתה, לזרועות המשיח ישוע. לבנות את הגוף, לא להרוס.

הבה נקרא את פסוקים 1-4:
1. "זו הפעם השלישית אבוא אליכם. "על פי שני עדים או על פי שלושה-עדים יקום דבר."
2. בהיותי אצלכם בפעם השניה כבר אמרתי, ועתה, כשאינני עימכם, אני מקדים ואומר לאותם אנשים אשר חטאו בעבר, ולכל השאר – שאם אבוא שוב, לא אחוס.
3. שכן מבקשים אתם להיווכח אם המשיח מדבר בי, המשיח אשר אינו חלש לפניכם כי אם חזק בקרבכם.
4. ואף כי נצלב כשהיה חלש, הוא חי בגבורת אלוהים. אומנם גם אנחנו חלשים בו, אך נחיה אתו בגבורת אלוהים המכוונת אליכם."

2Cor. 13:1 Τρίτον τοῦτο ἔρχομαι πρὸς ὑμᾶς. ἐπὶ στόματος δύο μαρτύρων καὶ τριῶν σταθήσεται πᾶν ῥῆμα. 2 προείρηκα καὶ προλέγω, ὡς παρὼν τὸ δεύτερον, καὶ ἀπὼν νῦν γράφω τοῖς προημαρτηκόσιν καὶ τοῖς λοιποῖς πᾶσιν, ὅτι ἐὰν ἔλθω εἰς τὸ πάλιν, οὐ φείσομαι·
3 ἐπεὶ δοκιμὴν ζητεῖτε τοῦ ἐν ἐμοὶ λαλοῦντος Χριστοῦ, ὃς εἰς ὑμᾶς οὐκ ἀσθενεῖ, ἀλλὰ δυνατεῖ ἐν ὑμῖν· 4 καὶ γὰρ εἰ ἐσταυρώθη ἐξ ἀσθενείας, ἀλλὰ ζῇ ἐκ δυνάμεως Θεοῦ. καὶ γὰρ καὶ ἡμεῖς ἀσθενοῦμεν ἐν αὐτῷ, ἀλλὰ ζησόμεθα σὺν αὐτῷ ἐκ δυνάμεως Θεοῦ εἰς ὑμᾶς.

תוכן עניינים. (עקרונות הכרחיים להתחברות משיחית חלק ב: משמעת קהילתית)
I. משמעת קהילתית נועדה להחזיר את החוטא למוטב (פ. 1)
II. משמעת קהילתית נועדה להרחיק את המזיק מילדי אלוהים כדי לשמור את הקהילה קדושה וטהורה (פ. 2)
III. משמעת קהילתית נעשית בסמכות אלוהים המואצלת על הנהגת הקהילה (פ. 3-4)

I. משמעת קהילתית נועדה להחזיר את החוטא למוטב (פ. 1)
"זו הפעם השלישית אבוא אליכם. "על פי שני עדים או על פי שלושה-עדים יקום דבר."

לאחר ששאול השליח עודד את הקורינתיים לחזור בתשובה במילים רכות, הוא כעת גם מציג את האפשרות השניה: מה יהיה גורלו של מי שיחליט להתמיד בחטאו ולא יחזור בתשובה.
עלינו לזכור בכל עת: הקהילה היא גוף המשיח.
הקהילה היא הכלה הבתולה והטהורה. הקהילה היא הגוף המייצג את ישוע.
ראש הקהילה הוא ישוע!
תכלית הקהילה זה לגדול למלוא קומתו של האדון, למלא את רצון אלוהים בחיי כל אחד מהנושעים למען כבוד המשיח (אל האפסים ד 12-16).
הקהילה על כל איבריה חייבת לעמול בכל יום להתנקות מחטא כדי להיות מוכנה לחתן – לישוע, כי הוא יכול לחזור לקחתנו אליו בכל רגע (י"א 2).
חטא בקהילה שאינו מטופל, עוצר ופוגם בהתקדשות הקהילה, בהתחברותה, בגדילתה הרוחנית ובתפקודה.
כאשר קהילה אינה מגשימה את ייעודה, היא חוטאת לאלוהים, ולכן אלוהים פועל כדי להבריא את גופו.
כמו שאף אחד מאיתנו לא יביט על נמק בגופו מבלי לפעול לריפוי או להסרת המפגע, כך אין לצפות מאלוהים שיהיה אדיש לפגיעה והרס בגופו.
האדון ישוע אוהב אותנו יותר מדי מכדי להיות אדיש לפגיעה בנו (אל האפסים ה 25-32).

הדרך להבריא את הקהילה זה להתמודד באהבה, בצדק ואמת עם החוטא, ולא לכסות את החטא או להתעלם ממנו. עלינו לזכור: לעיתים אין ברירה אלא לכרות איבר בגוף כדי לשמור על שאר הגוף!
הרקע לצורך בשניים או שלושה עדים:
1. הציטוט במקור: ספר דברים י"ז 6.
על מנת שנבאר את דברי שאול השליח באופן נאמן וכפי שהבינו אותו השומעים הראשונים, הבה נלמד את הקטע בתורה ממנו ציטט שאול השליח, ואת הקטע אותו אמר האדון ישוע בכבודו ובעצמו בבשורת מתי י"ח.
שאול השליח מצטט משפט מספר דברים י"ז 6-7, בהקשר של עשיית משפט צדק.
מטרת ריבוי העדים לוודא שגורל אדם ייחרץ באופן צודק ולא יהיה עיוות במשפט, במיוחד במקרה של גזר דין מוות. אלוהים שהוא אלוהי הצדק שוכן בתוך עמו (שמות כט 46, כה 8, במדבר לה 34), ולכן עמו חייב לפעול על פי תכונותיו הקדושות של אלוהים.
שופטי הארץ גם נקראים – אלוהים (שמות כא 6, כב 7-8) – וזאת כדי לציין את הסמכות שאלוהים ריבון העניק להם בגזירת דינו של אדם – לעיתים למוות.
כאשר משפט בארץ נעשה על פי עדות אמת ולאור ההנחיה של אלוהים בדברו, אלוהים בשמים מאשר את החלטת השופטים, ותוצאת הדין תנקה את הארץ מן החטא ותביא ברכה על יושביה. כאמור, מטרת ריבוי העדים היא לשמור את עמו של אלוהים קדוש וטהור, כי הם מייצגים את אלוהים, ואלוהים מתהלך בתוך עמו. משפט צדק מעורר יראת ה' בקרב העם, כי כל אדם ידע שחטאו יתגלה והאמת תצא לאור.
2. השימוש של האדון ישוע בשנים או שלושה עדים לצורך משמעת קהילתית: מתי י"ח 15-20.
האדון ישוע המשיח ציטט את הפסוק מדברים י"ז בבשורת מתי י"ח וגם שם בהקשר של משפט ועשיית צדק, וכן כאיום אזהרה כלפי החוטא למען יבחר בנכון ולא באסון..
בכל פעם שאנו מזכירים את פרק י"ח בספר מתי, עולה המחשבה על משמעת קהילתית, שפיטה, עונש וחטא בגוף המשיח. לאמיתו של דבר, תכלית הקטע מבשורת מתי י"ח (מה שאנו מכנים 'משמעת קהילתית'), נועד ללמד את תלמידי ישוע לפעול בכל דרך של ענווה ואהבה כדי לסלוח איש לרעהו, להחזיר את החוטא מחטאו להתחברות קדושה, ושמירה אוהבת אך נחושה על קדושת הקהילה. השימוש ב 'תותח', זה רק בשלב הסופי כאשר החוטא מחליט להתמיד בחטא ומסכן בכך את הקהילה. כל השלבים הראשונים כוללים 'תחינות, חיבוקים והפצרות'.
לפני שהאדון ישוע לימד את תלמידיו את השלבים הנדרשים כדי לפתור כל מחלוקת בין ילדי אלוהים, הוא אמר להם את משל השה האובד (מתי י"ח 10-14).
הנה לכם הסיפור המקדים לפסוקי המשמעת הקהילתית, התכלית של התיקון:
לאדם היו מאה כבשים. שה אחד אבד. האיש השאיר בצד את 99 הכבשים והלך לחפש את השה האובד.
הנמשל היה ברור לכל. אם אדם מן השורה פועל כך (ואת זה הבינו התלמידים מסיפורי ומקרי החיים בפועל), על אחת כמה וכמה יפעל אלוהים להחזיר את אחד מילדיו החוטאים, למוטב.
לפיכך, אלוהים אוהב את כל ילדיו! אלוהים מוכן ללכת לכל מקום כדי להחזיר בן אובד. אלוהים מלמד אותנו לעשות כל שביכולתנו, באהבה וענווה כדי להחזיר אח או אחות לחיק האדון (ראה גם פטר"ב ג' 9-10)
באווירה הזו ישוע אומר את פסוקים 15-35 שתפקידם ללמד אותנו איך להתייחס לאח חוטא, כך שהאח יסור מן החטא ויחזור להתחברות קדושה.
אחים ואחיות יקרים.
דברי שאול השליח בפרק י"ג 1-4 תואמים לתוכן של בשורת מתי י"ח 15-20.
הבה נקרא את הכתוב בבשורת מתי פרק י"ח פסוקים 15-16:
15. "אם יחטא לך אחיך, לך והוכח אותו בינך ובינו לבד. אם ישמע לך, קנית לך את אחיך.
16. ואם לא ישמע, קח אתך עוד אחד או שנים, כדי שעל־פי שנים או שלושה עדים יקום כל דבר.
הנה לנו ההנחיה איך להחזיר אח או אחות חוטאים לחיק המשיח ואיך לפעול למען שמירת הקהילה כבתולה קדושה וטהורה עבור המשיח ישוע.
מכיוון שכולנו בני אדם, ברור לנו שאנו חוטאים ופוגעים זה בזה גם מבלי להתכוון לכך!
כשאנו נפגעים על ידי מילים או מעשה של אח באדון, אנו נוטים לשקוע בכאב ומעדיפים להתרחק מן האח הפוגע! תגובה שכזו, למרות שלעיתים מרגיעה את הרגש, היא פסולה ומבטיחה את הנתק בין האחים, ולבסוף תוביל לפירוד ולהרס העדות של הקהילה.
בעיה שלא נפתרת מהר, כמוה כווירוס המשתולל במערכת. ההרס מובטח וגודל כל הזמן.
חשוב מאוד לציין שעלינו לפנות אל האח הפוגע קרוב ביותר למועד הפגיעה על מנת לא לתת לרגש הרע בתוכנו לגדול ולחשוב רעה נגדו: "רגזו ואל תחטאו, אל תשקע השמש על כעסכם, ואל תתנו מקום לשטן…" (אל האפסים ד' 26-27).
ישוע המשיח מלמד אותנו את הגישה הנכונה לפתור חטא וכל זאת כדי להבטיח:
- את הפסקת החטא
- החזרת השלום והאחדות בגוף המשיח. אחרי הכל, גם ישוע היה הולך כדי לחפש את השה האובד כדי להחזירו חי ושלם.

ישוע מלמד את התהליך הבא כדי להבטיח פתרון מבורך לכל בעיה.
א. אם אחיך חטא לך, פנה אליו ביחידות. פנה אליו בענווה ואמור לו ממה נפגעת.
יתכן מאוד, כמו ברוב המקרים, שהאח בכלל לא היה מודע לכך שפגע בך.
במקרה שכזה האח יתנצל והשלום יבוא על מקומו. אז נדרש מן המתלונן שנפגע לסלוח, לוותר ולהתפלל שגם יוכל לשכוח.
לעומת זאת, יתכן שהחטא אכן נעשה ביודעין ובזדון.
אם תבוא בגישה מלאת ענווה כנה, יתכן מאוד שהתנהגותך מלאת האהבה תגרום לאח לחזור בתשובה ולתקן את דרכיו (אל הגלטים ו' 1).
זכור: מטרת בואך אל אחיך היא לשאוף לשלום. השלום דורש מוכנות לסלוח וענווה רבה. אנא התפלל רבות כדי ששתי תכונות אלו יהיו בך למכביר.
זכור! מטרת הפגישה היא לנסות ולשקם יחסים בגוף המשיח ולהביא שלום ואחדות.
מה קורה לעיתים קרובות בפועל? אנו חולקים את המקרה עם שאר האחים. בכך אנו חוטאים בחטא הרכילות ופוגעים בשמו של האח שלא נתנו לו הזדמנות לומר סליחה, וזה לא ראוי.
במקום לרסן את החטא ולהקטינו, אנו מוסיפים "שמן למדורה"! הבה לא נעשה כך!
אם תשמור על דיסקרטיות אתה תוכיח את אהבתך לאחיך וכך תזכה לאמונו.
ב. במידה והאח החוטא מסרב להכיר בעובדה שחטא ומסרב להתנצל, אנו רשאים לפנות לאח אחד או שניים אחרים כדי לחלוק עימם את העניין, להתפלל, ולחזור לדבר עם האח הפוגע.
שאלה: מי אלו האחים האחרים?
זיכרו שכאשר ישוע הדריך את תלמידיו, הקהילה עדיין לא נולדה.
ההוראות של ישוע התאימו למסגרת של אותה תקופה והדבר נכון גם היום למסגרת חברתית נתונה. במסגרת החברתית ההיא – כפרית, בית כנסת מקומי, הכוונה לראשי הכפר או אחד מהמכובדים בכפר, או לזקנים.
התשובות בהמשך מתייחסות למסגרת של גוף המשיח – הקהילה.
לפיכך:
ראוי שהעדים יהיו מאמינים בוגרים, רודפי שלום, כנים וענווים.
עדיף שיהיו מאותה קהילה. עדיף שהם יהיו כאלו המכירים את הבריות ומקובלים עליהם וכך יוכלו לפעול בלב המעורבים.
מכיוון שמאוחר יותר יש סיכוי שאותם עדים יעמדו מול הקהילה ויתארו את כל המקרה, לכן כדאי שהעדים יהיו מקרב שמשי או זקני הקהילה.
מטרת העדים הללו היא לא בהכרח להסכים איתך – עם המתלונן, אלא לעזור לך ולאח החוטא להגיע לפתרון נכון וצודק של הבעיה.
תפקידם של העדים הנוספים זה לבחון את הבעיה, לעזור בקביעה (על פי דבר אלוהים) מי אכן חטא ולכן עליו להתנצל. בדרך כלל, כאשר אחים נוספים מוכיחים אח חוטא לאור דבר אלוהים, הם מהווים כוח השפעה חיובי כדי לעזור לו לסור מן החטא.
לאור זאת, ראוי שהעדים יהיה אנשים שאינם חייבים לך דבר ושאינם "חותמת גומי" שלך. עליהם לומר את האמת ללא משוא פנים.
זכור: מי קבע שאתה צודק?
אולי האח השני פעל נכונה ואתה הוא זה שטועה והגיע למסקנה מוטעית?
מדוע שניים?
דברים י"ז 6: "על פי שניים עדים או שלושה עדים יומת המת, לא יומת על פי עד אחד. יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו ויד כל העם באחרונה, ובערת הרע מקרבך…"
ראה גם דברים י"ט 15: "…לא יקום עד אחד באיש לכל-עוון ולכל-חטאת בכל חטא אשר יחטא. על פי שני עדים או על פי שלושה-עדים יקום דבר…"
על מנת לוודא שכל משפט יתבצע בצדק ואמת, אלוהים קבע הנחיות לעדות. אם שני עדים נאמנים מוסרים עדות ללא סתירה, הרי שעדותם היא עדות אמת ועל סמך עדותם יקבע גורלו של החוטא!
ברוב המקרים, באחוזים גבוהים ביותר, כל הבעיות נפתרות בשלב זה. אח נושע באמת, יבין את המסר, ייכנע לתוכחת רוח הקודש השוכן בו, ויחזור בתשובה.
אך מה לעשות, אנו חיים בעולם חוטא ולעיתים החטא גובר על הוראת האדון. במקרים קיצוניים, החוטא מחליט להעדיף את החטא על פני הוראת אלוהים. במקרה שכזה החלטתו פוגעת בקדושת כלל הקהילה ומסכנת אותה. מסיבה זו השלבים הבאים במשמעת הקהילתית כוללים מרכיבים קשים.
II. משמעת קהילתית נועדה להרחיק את המזיק מילדי אלוהים, כדי לשמור את הקהילה קדושה וטהורה (פ. 2)
"… בהיותי אצלכם בפעם השניה כבר אמרתי, ועתה, כשאינני עימכם, אני מקדים ואומר לאותם אנשים אשר חטאו בעבר, ולכל השאר – שאם אבוא שוב, לא אחוס."

שאול מבהיר לקורינתיים שהבקשה לחזרה בתשובה אינה דבר הניתן למשא ומתן או לבחירה אישית. חזרה בתשובה מחטא נדרשת כצו-אלוהי מכל ילדי אלוהים, למען קדושת גוף המשיח. לכן, זמן ההכנה הוא עד לביקורו של שאול בקרבם. כשיגיע אליהם, הוא יוציא לפועל את השלב הסופי במשמעת קהילתית.
לכן, הבה נמשיך לחלק השלישי של המשמעת הקהילתית כפי שכתוב בבשורת מתי י"ח 17
17. "…אם לא ישמע להם, הגד לקהילה; ואם לא ישמע גם לקהילה, שיהיה לך כגוי וכמוכס…"
א. במידה והבעיה לא נפתרה בשלום בשלבים הראשונים, האח הנפגע יחד עם העדים פונים אל כל הקהילה.
כל כך חבל כשאנו לעיתים מגיעים לשלב זה. מה שרצינו כל כך שיישאר קטן ויעלם, בגלל חוסר ענווה ולעיתים חוסר אמונה הופך להיות פצע מכוער שכולם רואים.
כאשר העדים עומדים מול הקהילה ומוסרים את עדותם (העדים ככל הנראה שמשים וזקנים), כל הקהילה שומעת וכעת יכולה לפעול בחוכמה, ענווה ואהבה כדי להתקשר עם האח החוטא ולעודד אותו לחזור בתשובה, לסור מן החטא ולהתנצל. כעת האח החוטא מתמודד עם לחץ של קהילה שלמה.
האם הפעם ייכנע לרצון אלוהים ויסור מן הרע? הלוואי!
אם כן, הקהילה חייבת לסלוח ולעזור לאח לחיות חיים קדושים, ולא לחזור על אותו החטא.
ב. במידה והאח החוטא מסרב להיכנע גם להוראת כלל חברי הקהילה, מוטלת על הקהילה החובה להרחיק את החוטא מתוכה (שניה לתסלוניקים ג' 6, ראשונה לקורינתים ה', שניה לטימותיאוס ב' 23-26, טיטוס ג' 10).
משלב זה החוטא נחשב לאדם שאין להתחבר עימו (גוי ומוכס בהקשר המקורי היו אנשים שעבדו אלילים או מכרו חייהם לדרך רעה למען רווח אישי), שכן חייו מאופיינים בחטא נגד האדון ונגד גופו, הקהילה.
אי התחברות משמע:
- אין מבלים עימו
- אין מתחברים עימו. לא משתפים אותו בסעודת האדון ולא בשום פעילות קהילתית.
עד כמה שהדבר נשמע קשה, זה כמו לזרוק את החוטא לידי השטן. שם בקור הרוחני ובעודו מבין את המחיר הגדול שהחטא שלו הביא עליו, אולי הוא יחזור בתשובה.
במצב בו האח מתקשר ומוכן לחזור בתשובה, הוא ימצא אוזן קשבת ולב מוכן לסלוח. אז הוא יצטרך גם לעמוד ולהתוודות מול כל הקהילה אשר הייתה מעורבת במישמוע, למען יידעו כולם שהאח חזר בתשובה.
כל התהליך הזה מאוד כואב אך יש לו תכלית חשובה. גוף המשיח ובית אלוהים חייבים להיות ולהישמר טהורים. אח אמיתי ייכנע ויקבל על עצמו את ענוותו של המשיח. אח אמיתי יזכה לסליחה ועזרה למען לא יחטא שוב.
אדם שעובר את כל התהליך ללא חרטה גורם לשאר האחים והאחיות בגוף המשיח להתרחק ממנו ולפקפק בעובדת היותו נושע.
באיגרת יוחנן הראשונה בפרק ב' 19 כתוב: "…הללו מקרבנו יצאו, אבל לא משלנו היו. כי אילו היו משלנו, היו נשארים אתנו, אך הם יצאו למען ייוודע שכולם אינם משלנו."
במקרה שכזה התהליך עזר לקהילה להרחיק ממנה נטע זר שאינו שייך לאדון ועלול להרוס את עדותה ולטמא אותה.
אין מדובר באיבוד ישועה שהרי אי אפשר לאבד ישועה. לא משנה מה יאמר אותו חוטא… הוא לא יכול לאבד את מה שמעולם לא היה לו.
החטא הקשה פשוט גילה את אשר היה כל העת בליבו!
סליחה, חרטה, חזרה בתשובה כנה הינם סימנים מובהקים לאדם נושע שרוח אלוהים פועל בו.
על פי תכונות אלו יכולים להכיר אותנו כילדיו האמיתיים של האדון (אל הגלטים ה' 22-23, מתי ז' 20).
ז"א, משמעת הקהילתית מעלה על פני השטח את הלא נושע בקהילה. העדפת דרך החטא יכולה להעיד על אי-ישועה.
הערה: גם אח אמיתי, נושע, יכול ליפול בכבלי החטא ולחוות משמעת קהילתית. אך אם הוא באמת נושע, הוא יתעשת, יחזור בתשובה ויחזור לחיק גוף המשיח.
מדוע לא לפנות מיד לרשויות משפטיות?
בכל פעם שמאמינים תובעים מאמינים (כאשר מדובר בחטאים הפוגעים ברכוש, מעילה, גניבה, פגיעה גופנית וכו'), הדבר פוגע בעדות שלנו ועלול להוות מכשול אמונה לאלו הרואים ושומעים את המקרה. עלינו לנצל כל הזדמנות לפתור את הבעיה במסגרת גוף המשיח ולא לפנות לבתי משפט עד כמה שניתן (ראשונה לקורינתים ו' 1-11).
כאשר כל האפשרויות מוצו, והחוטא עומד בעקשנותו, או במידה ומדובר במקרה שיש בו סכנה לחיי אדם או פגיעה מינית, אז אין כל מניעה להשתמש ברשויות המשפט.
עלינו לזכור שאלוהים העמיד את הרשויות במקומן כדי להגן עלינו (אל הרומים י"ג). הלוואי שלא נצטרך להשתמש בהן בגלל חטאו של אדם המציג עצמו כמאמין.

III. משמעת קהילתית היא סמכות אלוהים המואצלת על הנהגת הקהילה (פ. 3-4)
3. "…שכן מבקשים אתם להיווכח אם המשיח מדבר בי, המשיח אשר אינו חלש לפניכם כי אם חזק בקרבכם.
4. ואף כי נצלב כשהיה חלש, הוא חי בגבורת אלוהים. אומנם גם אנחנו חלשים בו, אך נחיה אתו בגבורת אלוהים המכוונת אליכם."
בפסוקים אלו שאול השליח חוזר ומבהיר לקורינתיים שכשליח, האדון ישוע פועל דרך חייו, ואף מעניק לו את מלוא הסמכות והכוח להוציא לפועל את איומיו.
שאול השליח כבר הראה להם אותות וגבורות שנעשו בכוח ריבוני, כדי לאמת את טענתו להיות שליח של ישוע ודובר אמת. שאול שוב מבקש מהם להבין, שחולשה גופנית שלו, או של ישוע על הצלב, אסור שתתפרש כחולשה ריבונית.
האדון ישוע היה ריבון גם כשנצלב, ואותו אדון העניק את מלוא סמכותו לשליחים, ולעושי רצונו, גם אם הם נראים חלשים מבחינה גופנית וחיצונית. לכן, על הקורינתיים להבין שכאשר יבוא שאול אליהם, הוא יוציא לפועל את אזהרותיו במלוא כוחו וסמכותו הריבונית של האדון ישוע.
הקטע התואם נמצא בהמשך דברי האדון ישוע בבשורת מתי י"ח 18-20:
אלוהים מעניק סמכות להנהגת הקהילה
18. "…אמן אני אומר לכם, כל מה שתאסרו על הארץ אסור יהיה בשמים וכל מה שתתירו על הארץ יהיה מותר בשמים.
19. עוד אומר אני לכם, אם שניים מכם יסכימו עלי אדמות בכל דבר אשר יבקשו, היו יהיה להם מאת אבי שבשמים.
20. כי במקום אשר שניים או שלושה נאספים לשמי שם אני בתוכם…"
רבותי, בכל פעם שנעשה משפט בבית הקהילה, עולים הקולות האומרים:
באיזו סמכות אתם שופטים וקובעים את גורלו של אדם?
אחים יקרים: אלוהים אוהב את בני האדם, אך אין הדבר מלמד שאלוהים מתפשר על צדקתו וקדושתו בכל הקשור לגופו – הקהילה.
לקהילה ניתנה הסמכות לשפוט, וכוח השפיטה מבוסס על היצמדות לכתוב בכתבי הקודש.
לקהילה יש את החובה להרחיק ממנה חוטא המסרב להתוודות על חטא ושעלול להרוס את הקהילה.
לאור הנאמר, משמעות דבריו של ישוע הם כדלקמן:
תלמידים יקרים: כל מה שאתם אוסרים על הארץ (מתוך הכרת כתבי הקודש ומתוך החכמה שמוענקת לכם דרך נוכחות רוח הקודש שבכם), נאסר כבר בשמיים.
כל מה שתתירו על הארץ (מתוך הכרת כתבי הקודש ומתוך החכמה שמוענקת לכם דרך נוכחות רוח הקודש שבכם) כבר הותר בשמיים.
במשפטים הללו ישוע המשיח מעודד את השליחים ואחריהם את זקני הקהילות שמלוא הסמכות למשמעת קהילתית ניתנה להם, בכל פעילותם בקביעת צדק בין האחים, כל עוד הם נצמדים לכתוב בכתבי הקודש ומונחים על ידי רוח הקודש.
לפסוקים אלו גם תכלית חשובה נוספת.
על חברי הקהילה לכבד את החלטת זקני הקהילה בשופטם אח שחטא. כאשר גוף המשיח פועל כיחידה אחת, החוטא יבין מהר יותר שהטעות אצלו. אם הגוף מפוצל, חלק מחברי הקהילה ימשיך לנהל יחסי חברות עם החוטא ובכך מאפשר לו להישאר עם חטאו ולפצל את הגוף.
בפסוקים 19-20 ישוע אומר פסוקים כה מוכרים אך לעיתים קרובות אנו מפרשים אותם בדרך מוטעית.
19. "…עוד אומר אני לכם, אם שניים מכם יסכימו עלי אדמות בכל דבר אשר יבקשו, היו יהיה להם מאת אבי שבשמים.
20. כי במקום אשר שניים או שלושה נאספים לשמי שם אני בתוכם…"
לעיתים מאמינים אומרים שאם אנו שניים או שלושה, אז רוח הקודש בינינו. זה לא מה שפסוקים אלו מלמדים. רוח הקודש שוכנת בכל מאמין גם אם הוא לבד במדבר (ראשונה לקורינתים ג' 16, אל האפסיים א' 13-14).
ישוע המשיח הבהיר את הסמכות הכבירה שהוא מעניק לתלמידיו ולילדיו כשהם פועלים כעדים הקובעים גורלו של אדם אחר.
הסמכות הכבירה הזו לא נועדה להגביר את גאוותנו אלא ההפך, להגביר את ענוותנו ואת רצוננו ללמוד את כל דבר אלוהים והיטב.
הסמכות הזו נועדה להטיל יראה הגורמת לנו לחקור את נפשנו ולוודא שאנו באים אל האח בטוהר הלב ובסמכות הכתובים שאותם אנו יודעים על בוריים.
כגודל הסמכות שאלוהים מפקיד בידינו כך גודל היראה והענווה הדורשת צדק וטוהר שצריכה לשכון בלבנו.
כאשר ילדי אלוהים משרתים כעדים נאמנים המכירים את דבר אלוהים ומבקשים לאור הכתוב בדבר אלוהים, אלוהים מבטיח להם שכל שיבקשו ויחליטו הוא יכבד ויעשה! (תהילים ל"ז 4-5, ראשונה ליוחנן ה' 13-15).
לסיכום
שאול השליח מכין את המאמינים בקורינתוס לביקורו הקרוב. על מנת שהביקור ינוצל להתחברות קדושה וגדילה רוחנית, שאול הנחה את הקורינתיים לחזרה בתשובה כנה. עליהם לסלק מקרבם את מורי השקר ולהסיר מליבם את הוראת השקר ששמעו מהם. התקדשות היא הסרת החטא, ורק אז קיים מצע ראוי להתחברות המפארת את שם האדון ישוע (יוח"א א 4).
בקטע הנוכחי שאול השליח מבהיר לקורינתיים שהמשיח אינו מתכונן לוותר על כלתו, אלא יפעל בכל כוחו הריבוני כדי לטהרה ולהסיר מקרבה כל גורם המאיים על קדושתה. שאול משתמש בסמכות שאלוהים הפקיד בידו, וביד הנהגת הקהילה, כדי להוציא לפועל משמעת קהילתית.
משמעת קהילתית נועדה ל:
א. להחזיר אח סוטה אל דרך הישר, לזרועות המשיח ישוע – להחזיר את השה האובד. להבהיר את המחיר האיום של המשך החטא.
ב. להרחיק אח מדומה מצאן אלוהים (יוח"א א 9). להרחיק את החטא מהקדושה למען לא יהרסו ילדי אלוהים מהשפעה מזיקה.
לכן, משמעת קהילתית מהווה כלי הכרחי להבטיח התחברות קדושה.
הסמכות ליישם עונש וחרם נגד אדם המתמיד בחטא בקהילה ניתנת לזקני הקהילה מאלוהים. מה שהנהגת קהילה תקבע – על פי ההנחיות הכתובות בכתבי הקודש, יזכה לאישורו והסכמתו של אלוהים.
מה עלינו ללמוד מכך?
האם עלינו לחכות לאיומים של אלוהים על מנת להסיר את החטא מחיינו?
חס וחלילה!
הבה נחזור בתשובה מיד על כל חטא בחיינו. נעשה זאת כרגע, כאשר אנו קוראים את דבר אלוהים, היום, וכך נוכיח לכל שאנו מכבדים את אבינו שבשמיים.
היום נקרא בשמו, והיום נלך בקדושתו וצדקתו. כך נוכל לבנות התחברות קדושה וטהורה בקהילה ונעמוד מוכנים לפגוש את האדון ישוע – כשיבוא.