שניה לקורינתים פרק ה' 18-21: שירות הריצוי

Print Friendly

שניה לקורינתיים ה' 18-21.
כותרת פרקים א'-ז': שירות משיחי אותנטי
השליח שאול מגן על סמכותו כשליח ועל עצמו כמשרת נאמן
נושא עיקרי של השיעור: שירות הריצוי – השירות שהאדון יעד לשאול השליח.
נושא עיקרי של הקטע: שאול נלחם על צדקת יושרו ושירותו הנאמן כדי שיוכל להמשיך ולשרת את האדון בשירות הריצוי שיועד לו.
כותרת השיעור: בכל תחומי השירות לאדון עלינו להכריז: התרצו נא לאלוהים

הקדמה:
כאמור, מורי שקר שפעלו בקרב המאמינים בקורינתי הציגו את שאול השליח כשקרן וכאדם המתחזה לשליח של האדון ישוע.
אילו מורי השקר היו מלמדים את הבשורה ומדריכים את הקורינתיים לישועה ובגרות רוחנית, שאול היה מוחה על כבודו ושמח בעובדה שהבשורה מופצת ונפשות נוספות נושעות.
הבעיה הגדולה הייתה שאותם מורי שקר לא הציגו בשורה מושיעה אלא מעוותת. אותם מורי שקר לא הציגו את כבוד ישוע אלא את כבודם או כבוד השטן. אותם מורי שקר, בין אם בזדון או טיפשות, גנבו נפשות והרסו את עבודת אלוהים בכל מקום בו השתקעו.

מכיוון ששירות הריצוי הינו עיקר שירותו של שאול (שירות שקיבל מהמשיח ישוע ובכוח רוח הקודש [מע"ש ט']), השליח נאבק כדי להגן על יושרו ונאמנותו. שאול השליח הבין היטב שאילו הקורינתיים יאמינו לשקרים של מורי השקר, הייעוד העיקרי של חייו ייחסם לא רק בקרבם, אלא בכל מקום.
הלוואי שכולנו ניאבק כמו שאול כדי לוודא ששום דבר לא יהרוס את הייעוד שהאדון קבע לחיינו.

תוכן עניינים פרק ה':
המניעים להתמיד בשירות נאמן:
א. חיי נצח עם אלוהים = התקווה המשיחית (פ. 1-10)
1. עובדות אודות גופנו הנצחי. השאיפה למשכן שמיימי (פ. 1-5)
2. איך העובדות בנוגע להבטחות ה' משפיעות על חיינו היום? (6-10).
a. הגוף הנוכחי ארעי, כאד חולף, לכן עינינו לעבר הנצחי (6-8)
b. אנו עתידים לעמוד מול המשיח ולתת דין וחשבון על כל דבר (9-10)
ב. אהבת המשיח מניעה אותנו לשרת (פ. 11-21)
1. שירות נאמן הינו שירות של יושרה (פ. 11-17)
a. יראת אלוהים דוחקת בנו לחיים ללא דופי (פ. 11-12).
b. אהבת המשיח דוחקת בי לחיות למענו (פ. 13-15)
c. משרת נאמן וישר זוכה לראות את שדה השירות כפי שאלוהים רואה (פ. 16-17)
2. שאול השליח נאמן להתמיד בשירות שאלוהים יעד לו (פ. 18-21)
a. אלוהים הוא שייעד לי את שירות הריצוי (פ. 18)
b. מהו הריצוי של אלוהים ומחירו? (פ. 19, 21)
c. האחריות המוטלת על כתפי השותפים בשירות הריצוי (פ. 20)

שאול השליח נאמן להתמיד בשירות הריצוי שאלוהים יעד לו (פ. 18-21)
18. והכל מאת האלוהים שריצה אותנו אליו על ידי המשיח, ומסר לנו את שירות הריצוי.
19. כלומר: אלוהים היה במשיח מרצה את העולם אל עצמו מבלי לחשוב להם את עוונותיהם, והוא שם בנו את דבר הריצוי.
20. לכן שגרירי המשיח אנו, ואלוהים כמו מפציר באמצעותנו. ובכן מפצירים אנו בשם המשיח: התרצו נא לאלוהים!
21. את זה אשר לא ידע חטאת עשה לחטאת בעדנו, כדי שאנו נלבש את הצדקה של אלוהים בו."

1. אלוהים הוא שייעד לי את שירות הריצוי (פ. 18)
בפסוק 18 שאול פותח את המשפט ואומר: "והכל מאת האלוהים שריצה אותנו אליו על ידי המשיח, ומסר לנו את שירות הריצוי."

למה הכוונה במילה "והכל"?
המילה "הכל" מתייחסת לשני חלקים עיקריים בטקסט.

החלק הראשון מתייחס לשינוי שחל בחיים של שאול. אלוהים הוא מקור היוזמה והשינוי שחל בחייו. החיים שלו השתנו עבור אלוהים – ביוזמת אלוהים ובכוחו.
ולראיה, מפסוק 11-17 הוא מציין ש:
- מעשיהם גלויים לעיני כל – הכוונה לשאול ושותפיו
- הם משבחים את אלוהים
- הם מופת לכל אלו שאותם הם משרתים
- הם ממוקדים בציות לישוע גם במחיר אישי גבוה
- אהבת המשיח דוחקת בם לשרת כל אדם ולהדריכו לישועה

שאול מעונין להבהיר שההתמדה שלו לפעול בקרב הקורינתיים ולהשלים את משימתו אינה נובעת מיוזמה פרטית שלו או ממניעים פסולים, אלא כניעה לרצון אלוהים ומימוש היעוד שקבע לו האדון עוד במפגש בדרך לדמשק (מע"ש ט' 15-16, כ"ב 14-15).
שאול מתמיד בשירות נאמן כי הוא יודע שייתן דין וחשבון על כל מחשבה ומעשה לפני המשיח.
אהבת המשיח שמת עבורו, דוחקת בו למלא את היעוד שאלוהים קבע לו (פ. 14). והיעוד שנקבע לו הוא – שירות הריצוי.
בדרך אגב שאול רומז בכך שמורי השקר המטילים דופי ביושרו וסמכותו כשליח, הם אלו שפועלים לא ביושרה, ולא על פי קריאת אלוהים. הדופי בהם ולא בו. הם מרצים אנשים אליהם, בעוד שאול מרצה אנשים לאלוהים! (ראה לדוגמא – אל הגלטים ד' 17). …אל מי ולאן יגיעו אנשים ההולכים על פי עדותנו?

החלק השני מתייחס לשירות הריצוי באופן כללי.
"…והכל מאת האלוהים שריצה אותנו אליו על ידי המשיח…" (פ. 18א')
בחלק השני שאול השליח מבהיר שריצוי חוטאים בחזרה אל אלוהים למען ישועתם, היא יוזמה בלעדית של אלוהים, ממש כפי שאלוהים יזם את הבריאה. כמו כן, אלוהים הוא גם הגורם הבלעדי שקובע מי מילדיו הנושעים ישרת אותו בשירות הריצוי.

אלוהים הוא היוזם את מערכת הסליחה על חטאינו, ולחדש את שניזוק לאחר החטא.
אלוהים הוא היוזם את התוכנית שמחזירה אותנו לשלב שלפני החטא וההרס…
מסיבה זו אנו נקראים "בריאה חדשה" (ראה גם אל הגלטים ו' 15).
אילו אלוהים לא היה היוזם של הריצוי שלנו – היינו נשארים לנצח מנותקים ממנו ורחוקים מחסד ואהבת אלוהים – אגם האש.

קור"ב ד' 6: "האלוהים האומר "יופע אור מחושך" הוא הגיה אור בליבנו להאיר דעת על-אודות כבוד אלוהים אשר בפניו של המשיח."
יוח"א ד' 10: "בזאת היא האהבה, לא שאנחנו אהבנו את אלוהים, אלא שהוא אהב אותנו ושלח את בנו להיות כפרה על חטאינו."

שאול השליח אומר שאלוהים מסר לנו (בהבנה המיידית הכוונה לשאול ולשותפיו), את שירות הריצוי.

מהו ריצוי?
פיוס, שידול, הבעת רצון. הרצון לחדש יחסים שנהרסו. המילה הקרובה לריצוי והינה חלק מהמשפחה היא – סליחה.

ממתי נוצר הצורך בריצוי?
ריצוי יכול להיוולד רק במקום בו יש פירוד ורצון לפייס ולחבר את אשר מנותק.
לכן, הצורך בריצוי נוצר מרגע בו אדם וחווה חטאו.
לפני שאדם וחווה חטאו, הם חיו והתהלכו בנוכחות אלוהים (בראשית א'-ג').
לאחר שחטאו, הם הסתתרו.
החטא גרם לנתק והרס התחברות בין אלוהים לבני האדם.
החטא גרם לכך שהאדם אינו יכול להמשיך ולהוציא לפועל את התוכנית המקורית שאלוהים יעד לו – לעבד את הבריאה לכבוד שם אלוהים (ברא. א').

הנתק והרס ההתחברות שהחטא גרם לבני האדם מתבטאים בקריאתו של אלוהים בגן עדן: "אייכה?"
בעוד הזעקה "אייכה" מצביעה על הנתק והריחוק של אדם מאלוהים, היא מבטאת את רצונו ותשוקתו של אלוהים בקרבת האדם.

זעקת "האייכה" בבראשית ג', היא זעקת הרצון לריצוי שבאה מפיו של אלוהים.
בזעקתו "אייכה", הסכים אלוהים לשלם את המחיר הגבוה ביותר כדי להחזיר את השלום בינו לבני האדם שחטאו.

לפיכך: מאז שהחטא הביא את קללת המוות הפיזי והרוחני על האדם והבריאה, האדם איבד את יכולתו ליזום שינוי רוחני חיובי. אל העולם הזה, השטן, עיוור את עיני בני האדם (ד' 4). עתה כל פעולה שכזו חייבת להיות יזומה על ידי אלוהים ותלויה בחסדו בלבד.

לכן, באותה מידה שאלוהים הוא היוזם הבלעדי למעשה הבריאה בבראשית א', כך אלוהים הוא היוזם הבלעדי של הריצוי שלנו אליו. אלוהים היוזם שבוחר לעשות כל אחד מאיתנו – בריאה חדשה.

לא רק שאלוהים הוא היוזם של הריצוי שלנו אליו, הוא היוזם והבוחר איזה שירות ישרת אותו כל אחד מילדיו הנושעים (קור"א י"ב).

מדוע ששאול יתמקד בנושא שירות הריצוי?
במקרה של שאול השליח, זו מתנתו הרוחנית העיקרית.
הוא לא נקרא להטביל (קור"א א' 17, 23, ב' 4), ובמילים אלו הוא ביקש לציין ולהדגיש את העובדה שהאדון הטיל עליו משימה עיקרית והיא הפצת הבשורה, שירות הריצוי. לכן, אם יהיה דופי בשירותו – שירותו הרוחני יספוג מכה אנושה.
מכאן ניתן להבין שכוח שטני ועצום עמד מאחורי המניעים של מורי השקר להסיר את שאול והשפעתו מקרב המאמינים בקורינתי. לעצור את שירותו היעיל.

לקחים ויישומים
א. ומה איתנו?
אלוהים יעד לכל אחד מאיתנו הנושעים ייעוד ושירות.
האם אני יודע מהו היעוד של אלוהים לחיי?
אם לא, אז מה אני עושה כדי לברר זאת?
אם כן, האם אני מקפיד למלא את היעוד הזה? האם אני מקפיד ששום דופי לא יעצור אותי לעשות את רצון אלוהים?
הרי שירות על פי היעוד מניב את הברכה הגדולה ביותר, ואת הפאר האולטימטיבי שחיי יכולים להציג עבור האדון.
האם זה מעניין אותנו? האם אהבת המשיח דוחקת בנו?
על כולנו לזכור שאנו עתידים לעמוד מול כס המשפט של המשיח וניתן דין וחשבון על כל מחשבה או מעשה בחיינו.

ב. כשנשרת את האדון בצורה טובה וקדושה, אל נתפלא אם התקפות השטן תתחזקנה. אם נגיע למקום חדש, גם שם השטן ינסה להפילנו בפיתוי כדי להרוס את האפשרות שלנו לשרת כעבד תמים ונאמן, להרוס את "אור העולם" שצריך להאיר דרכנו.
לכן, אם הפיתויים יהיו קשים יותר והניסיון לשמור את הקדושה נראה כמשימה קשה או בלתי אפשרית, עלינו להתפלל ולזעוק לאלוהים לעזרה. להתקשר לחברים קרובים. להתרחק מהמקום בו קל לחטוא. להתקרב להתחברות משיחית. בכל חטא עלינו לשמוע את זעקתו של אלוהים: "אייכה"? אנא, אל נישאר מרוחקים ממנו ונסתרים מברכתו, אלא נתרצה אליו בזכות דמו המכפר של האדון ישוע. נאחז בהבטחות האדון באמונה וביטחון כדי שבכל דבר בחיינו אחרים יוכלו לומר: הוא, היא, קוראים לנו – התרצו אל אלוהים.

2. מהו הריצוי של אלוהים ומחירו? (פ. 19, 21)
19. כלומר: אלוהים היה במשיח מרצה את העולם אל עצמו מבלי לחשוב להם את עוונותיהם, והוא שם בנו את דבר הריצוי.
20. לכן שגרירי המשיח אנו, ואלוהים כמו מפציר באמצעותנו. ובכן מפצירים אנו בשם המשיח: התרצו נא לאלוהים!
21. את זה אשר לא ידע חטאת עשה לחטאת בעדנו, כדי שאנו נלבש את הצדקה של אלוהים בו."

כבר בפסוק 18 שאול השליח הבהיר שאלוהים ריצה אותנו אליו דרך המשיח.
מחיר הריצוי של חוטאים בחזרה אל אלוהים הינו במחיר חייו של המשיח. חייו של בן האלוהים ישוע המשיח (פ. 18 ב' – 19). ראה גם קולוסים א' 21-22 (פסוקים מקבילים לקור"ב ה' 21), וכן אל הרומים ה' 9-10.

הרעיון הזה אינו חדש שהרי כבר נרמז עליו:
- בבראשית ג' אלוהים כיסה את ערוות אדם וחוה בעור חיה ללמדם את עיקרון התחליף. חיים תמורת חיים.
- בבראשית ג' 15 (זרע האישה שיפגע בתהליך הרס ראש השטן),
- דם השה על מזוזות הבית במצרים (שמות י"ב)
- הובהר בפרוטרוט על ידי ישעיה הנביא בפרק נ"ג 4-12.
"…אכן חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם…והוא מחולל מפשענו…מוסר שלומנו עליו ובחבורתו נרפא לנו…כולנו כצאן תעינו…ויהוה הפגיע בו את עוון כולנו…והוא חטא רבים נשא ולפושעים יפגיע…"

אלוהים מציג עיקרון: כמו שחטא אדם אחד הרשיע את כל בני האדם – כי כולם יצאו ממנו, כך הצדקה של האחד המושלם – המשיח בן האלוהים, היא זיכוי של חיים לכל בני אדם. בגלל אי ציותו של אחד נעשו רבים לחוטאים, כך בגלל ציותו המושלם של האחד ייעשו הרבים לצדיקים.
זה נשמע נפלא ורב חסד, רק בגלל שזה דבר אלוהים הכתוב באיגרת אל הרומים ה' 18-19.

מדוע מחיר הסליחה שלנו וחידוש השלום וההתחברות שלנו עם אלוהים קדוש וטהור חייב להיות במחיר חייו של בן האלוהים?

חטאם של אדם וחווה הביא את קללת החטא על כל אשר בבריאה.
מכיוון שאלוהים טהור ואין כל חטא בו, ואין בו שום התחברות עם חטא, שום דבר מתוך הבריאה לא יכול לשמש תשלום לכפרת חטא.
מסיבה זו, כלי הסליחה חייב היה לבוא מחוץ לבריאה.
מכיוון שהדבר היחידי שקיים מחוץ לבריאה זה אלוהים בכבודו ובעצמו, הסליחה חייבת הייתה לנבוע ממנו, להיות בו! הריצוי חייב להיות מאלוהים בעצמו!

אלוהים קבע מחיר לחטא – מוות. כך בדיוק אמר אלוהים לאדם וחווה.
שכר החטא הוא מוות (דברים כ"ז 26, אל הרומים ו' 23).
לכן, כדי להסיר את המוות המגיע לכל חוטא, מישהו טהור ומושלם חייב לשלם את החוב הזה. הטהור והמושלם היחיד הוא בן האלוהים, המשיח ישוע.
רק בתשלום החוב על ידי גורם תמים וטהור, יתרצה אלוהים.
מותו של המשיח כקורבן מכפר חטאים הנושא את זעם אלוהים, היה פומבי ומלא בושה – תלוי על עץ. זה המחיר לישועה, וזה מה שסיפק את רצון אלוהים.

אם כן, מה אלוהים רצה ללמד אותנו במחיר הגבוה של כפרת חטאים?
א. להראות את גודל אהבתו של אלוהים את בני האדם (יוחנן ג' 16).
ב. ללמד את גודל הנזק וההרס שקיים בחטא. לכן, התרחקו מן החטא על כל צורותיו.
ג. שתשלום הריצוי הינו חד פעמי ונצחי.
ד. שכל לב ועין-אדם יתמקדו באלוהים – במשיח – כמקור הודיה ותודה ולא בגורם שאינו אלוהים (יוחנן ג' 10-18, במדבר כ"א 4-9)
ה. שהצדקה שלנו תהיה על סמך אמונה, במחיר חסד אלוהים ולא ממעשי אדם (אל האפסים ב' 8-10).

מה צריך לעשות חוטא כדי לזכות בכפרת חטאים?
על החוטא להאמין שישוע הוא האדון, אשר בא לעולם בדמות אדם, כדי להיות קורבן כפרת החטאים שלנו, ומאמין בלבבו שאלוהים הקים את ישוע המשיח מן המתים (אל הרומים י' 9-10).

מה ההשפעה והתוצאה של הריצוי על האדם המאמין בישוע?
פרק ה' 19, 21 וכן אל הקולוסים א' 21-22.
הצדקה של המשיח נחשבת כעת לצדקה של הנושע. ראה בראשית ט"ו 6.
הנביא ישעיה כבר ציין זאת בפרק נ"ג 5 כשאמר: "מוסר שלומנו עליו".
אלוהים הסיר וביטל את שטר החוב שלנו מנגד עיניו (קולוסים ב' 14).
אלוהים כעת רואה אותנו באותו אור וקדושה שהוא רואה את המשיח בכבודו ובעצמו.
אנו לובשים את צדקת המשיח. אלוהים מחשיב לנו את הצדקה של המשיח בכבודו ובעצמו.
כך הדבר מנקודת מבטו של אלוהים.

אחים ואחיות יקרים.
אמונה כנה הנובעת מתוך הכרת אלוהים ותשלומו הכבד על חטאי, מתבטאת בחזרה בתשובה אמיתית, וניהול חיים המפארים את אלוהים בכל תחום.
לא קיים אדם נושע באמת שיכול להיות אדיש לגודל אהבת אלוהים וחסדו בכפרת החטאים שהעניק לו בתשלום דם בן האלוהים, ישוע.
מהרגע שנושענו, השתנה מעמדנו.
מאויבי אלוהים, הפכנו להיקרא ילדיו.
מרחוקים, הפכנו לקרובים.
מעניים מבחינה רוחנית, הפכנו לשותפי נחלה נצחית.
מכלי אבדון, הפכנו לכלים יקרים בשירות אלוהים, שותפים בשירות הריצוי.

יחד עם הברכות והזכויות מגיעה אחריות כבדה וחשובה.
3. האחריות המוטלת על כתפי השותפים בשירות הריצוי (פ. 20)
"…לכן שגרירי המשיח אנו, ואלוהים כמו מפציר באמצעותנו. ובכן מפצירים אנו בשם המשיח: התרצו נא לאלוהים!"

להזכירנו.
בפסוק 17 שאול ציין שהנושעים באמת הם "בריאה חדשה".
כבריאה חדשה תכלית חיינו היא לא לשרת את תאוותנו אלא לשרת את האינטרס של אלוהים.
ומהו האינטרס של אלוהים? מה תכלית אלוהים לישועתנו?
להפיץ את בשורת הישועה בעולם למען ישועת חוטאים. אנו מייצגים את המשיח. אנו שגרירי המשיח.

כבריאה חדשה אנו מייצגים את המשיח בכל תחום ועיסוק בו אנו שותפים.
במקרה של שאול השליח ושותפיו, הוא נקרא ויועד להפיץ את בשורת המשיח. שאול ידע ששירותו זה שירות של ריצוי: (קור"א א' 17, 23, ב' 4)
הוא לא יועד להישאר במקום אחד ולהיות רועה קהילה עד יום מותו.

שאול מדבר במלוא סמכותו של המשיח, את דבר המשיח – התרצו נא לאלוהים. כל מי ששמע את שאול והלך אחריו – הגיע אל ישוע! (קור"א י"א 1, קור"ב י"א 2).
השירות של שאול הציג את כבוד המשיח ישוע.
לעומתו, מורי השקר כיוונו אנשים לעברם. כבוד המשיח לא נראה מהם.
הם לא זעקו: התרצו אל ישוע, אלא, התרצו אלינו…ובהם לא הייתה ישועה.

לקחים ויישומים:
אלוהים מפציר דרך החיים של כל אחד מאיתנו: התרצו נא לאלוהים.

התלמיד, הסטודנט והחייל ישאלו: איך אלוהים מפציר דרכי: בואו אל ישוע?
איך ובאיזו דרך אני משמש שגריר של ישוע?
- דרך מסר הבשורה שאנו אומרים כשאלוהים פותח דלת של הזדמנות.
- דרך החברה שאיתה אנו מתחברים.
- דרך היחס שלנו לסובבים אותנו ולמורים שלנו.
- דרך טוהר והקדושה המאפיינים את דיבורנו ובחירותנו. בדרך שבה אנו אומרים לא לחטא, ומוכנים לספוג ביקורת או עלבון עבור שם ישוע. כן, דרך הטוהר המיני שלנו.
וכאשר קשה לנו – יש לנו את כוח התפילה, כוח דבר אלוהים, כוח אחים ואחיות באמונה שאיתם אנו יכולים לשוחח ולקבל עיצה מועילה.
האם כל מי שמביט ובוחן את חיינו יוכל לומר: האיש הזה מייצג בכנות ואמת את האדון בו הוא מאמין? האיש הזה גורם לנו קנאה רוחנית? האיש הזה גורם לנו להתרצות אל ישוע? האיש הזה קורא לנו – התרצו אל אלוהים?

האב והאם ישאלו?
איך אלוהים מפציר דרכי: התרצו נא אל אלוהים? בואו אל ישוע!
- דרך הנאמנות שלנו איש כלפי רעהו (בעל ואשה)
- דרך מוסר העבודה שלנו
- דרך התלמידות שלנו שמתבטאת בלימוד הכתובים והתחברות משיחית.
- דרך הציות האישי שלנו לדבר אלוהים
- דרך הסבלנות והאהבה שלנו לילדים שלנו
- דרך האזרחות שלנו – יחס לשכנים ולחוקי המדינה

כבריאה חדשה עלינו לזעוק בכל תחום בין אם במילים או במופת: התרצו נא לאלוהים.

לסיכום:
1. מכיוון ששירות הריצוי הינו עיקר שירותו של שאול (שירות שקיבל מהמשיח ישוע ובכוח רוח הקודש [מע"ש ט' 15-16, כ"ב 14-15, קור"א א' 17, 23, ב' 4, ]), השליח נאבק כדי להגן על יושרו ונאמנותו למשיח. שאול השליח הבין היטב שאילו הקורינתיים יאמינו לשקרים של מורי השקר, הייעוד העיקרי של חייו ייחסם לא רק בקרבם, אלא בכל מקום.
הלוואי שכולנו ניאבק על טוהר שמנו כמו שאול השליח, כדי לוודא ששום דבר לא יחסום ויהרוס את הייעוד שהאדון קבע לחיינו.

2. כל מאמין נושע הינו "בריאה חדשה" וכלי בשירות המשיח ישוע.
לכל אחד מילדיו העניק אלוהים מתנות שירות שונות, דרכן המאמין משרת את המשיח במסגרת הקהילה.
למרות השוני במתנות השירות שלנו, כולנו שגרירי המשיח בתחומים בהם אנו משרתים את אלוהים.
לא משנה מהו תחום העיסוק והשירות – חיינו חייבים להיות מאופיינים בזעקה לכל הסובבים אותנו, בין אם בדיבור או במופת אישי: התרצו נא לאלוהים!

האם כל אחד מאיתנו ממשיך את זעקתו של אלוהים מבראשית: "אייכה"?
האם אנו יכולים לומר לכל אדם: לך אחרי אל ישוע?
שאול השליח מוכיח שזה אפשרי, הבה נתפלל ונבקש מהאדון שכך גם יהיו חיינו.