שנייה לקורינתיים י"ב 11-12: סימני ההיכר של השליח והיחס הראוי למשרת נאמן

Print Friendly

שניה לקורינתיים י"ב 11-12.
כותרת פרקים י'-י"ג: שאול מגן על מעמדו כשליח. השליח מפציר בקורינתיים להתכונן כראוי לביקורו – הסירו מקרבכם את מורי השקר והשפעתם המרעילה.

כותרת השיעור: סמני ההיכר של השליח והיחס הראוי למשרת נאמן.

נושא עיקרי של הקטע: שאול השליח מציג את חוסר בגרותם של הקורינתיים בדרך שאינה אופיינית לו. בנימה סרקסטית השליח מפרט שהקורינתיים נכנעו לשרלטנים ושקרנים שכל מעלותיהם היו חסרי ערך בכל הקשור לישועה. לפיכך, הם נכנעו לאווילות מפיהם של אווילים.
לצערו של שאול, הוא נאלץ לדבר ולהתרברב ביכולותיו – כאוויל, כדי לזכות באהדתם של הקורינתיים. שאול כאמור, עושה זאת בסרקזם, בציניות, כדי להדגיש את טעותם של הקורינתיים.
הבעיה בקורינתוס הייתה חמורה.
אותם מורי שקר הציגו עצמם כשליחי המשיח (י"א 13). כשליח ישוע, הרי שמוצא פיהם כמוהו כמוצא פיו של אלוהים. ככאלו הם דרשו וגם קיבלו מהקורינתיים מעמד כמו או שווה לזה של נביאי התנ"ך.
הסכנה כל כך רבה כי אותם שליחי שקר ניצלו את הכוח הזה כדי להסיט את המאמינים משליחי המשיח הנאמנים (שאול השליח) ומהבשורה שבכוחה להעניק חיים. מעבר לכך, אותם מורי שקר ניצלו את האמון של הקורינתיים בהם כדי לסחוט את כספם.
שאול הבין את עומק הסכנה. הוא הבין שלא די במספר מילים כדי לשכנע את הקורינתיים להתנתק מאותם מורי שקר.
שאול זועק ומנסה בכל דרך להגיע לליבם ומוחם של הקורינתיים כדי שיפנימו את טעותם.
בפסוקים הבאים שאול מזכיר לקורינתיים שסימני ההיכר של שליח ישוע נראו בחייו ולא בחייהם של שליחי השקר. לפיכך עליהם להסיר את מורי השקר הללו מקרבם ומליבם.

הבה נקרא את פסוקים 11-12:
11. "…כסיל נהייתי! אתם אילצתם אותי. הן מן הראוי היה שאקבל את שבחי מכם, כי אינני נופל בשום דבר מן השליחים המעולים, אף שכאין וכאפס אנוכי.
12. הרי אותות ההיכר של השליח נעשו בקרבכם במלוא סבלנות, באותות ובמופתים ובגבורות…"
תוכן עניינים.
א. היחס הראוי של הקהילה לשליחי ישוע (י"ב 11)
ב. סימני ההיכר של שליחי ישוע (י"ב 12)
1. מהי ההגדרה של שליח ומהם התנאים להיקרא שליח של ישוע?
2. כמה שליחי ישוע קיימים? (האם קיימים שליחי ישוע בימינו?)
3. תפקיד השליחים של ישוע
4. מהי האחריות שלנו כלפי הכתבים של שליחי ישוע?

הקדמה:
שליחי שקר לא פעלו רק בקרב המאמינים בקורינתוס.
שאול השליח הזהיר את זקני הקהילות באפסוס (מע"ש כ' 30) לפני שהפליג לירושלים, ואמר להם שמתוך הקהילות יקומו אנשים דוברי תהפוכות להטות אחריהם את התלמידים.
בספר ההתגלות ב' 2 מציין המשיח ישוע שהמאמינים באפסוס זיהו את שליחי השקר והוציאו אותם מתוכם: "…בחנת את המכנים עצמם שליחים ואינם, ומצאת אותם כוזבים…"
שאול השליח כתב את האיגרת אל-הגלטים בעקבות הרעל הרוחני שהכניסו מורי שקר שטענו ששאול אינו שליח ולימודו מסיט מתורת אלוהים (א' 7, ב' 4). אותם מורי שקר עיוותו את בשורת המשיח והסיטו אנשים מחיי עולם.
באיגרת אל הפיליפים (ג' 2) שאול מכנה את מורי השקר ושליחי השקר – כלבים ופועלי רשע.
מילים דומות כתב שאול לטיטוס כדי להזהירו מההשפעה של מורי השקר (טיטוס א 10). אפילו שמעון פטרוס הזהיר מכאלו באיגרתו השניה בפרק ב' פסוק 1.
לפיכך, לאורך כל תקופת פעולתם של שליחי האמת של ישוע, פעלו במקביל שליחי השקר של השטן.
בעוד שבמספר ערים המאמינים זיהו את מורי השקר והקיאו אותם מקרבם, בקורינתוס, שליחי השקר נחלו הצלחה בגלל חוסר הבגרות הרוחני שלהם. ניצחון מורי השקר התבטא בריחוק הקורינתיים משאול השליח.
את אהדתם ותמיכתם העניקו הקורינתיים למורי השקר שהתחזו לשליחים, ואת העורף והדחיה נתנו לשאול – שליח אמת של האדון ישוע.

א. היחס הראוי של הקהילה לשליחי ישוע (י"ב 11)
11. "…כסיל נהייתי! אתם אילצתם אותי. הן מן הראוי היה שאקבל את שבחי מכם, כי אינני נופל בשום דבר מן השליחים המעולים, אף שכאין וכאפס אנוכי…"
הכתובים מלמדים אותנו שהשטן אינו יושב בחיבוק ידיים נוכח פעילותם של שליחי ישוע. היכן שמנוהלת פעילות מבורכת, שם יש גם התנגדות חריפה המונעת על ידי כוחו של השטן.
ואיך השטן פועל לעיתים?
השטן מציג עצמו כמלאך האור, ויודע לסלף את האמת בדרכים מאוד מתוחכמות (יוחנן ח' 44, יוחנן י"ג 27, מרקוס ד' 15, לוקס כ"ב 3, מע"ש ה' 3, קור"ב ד' 4, תסל"א ב' 18, התגלות כ' 3, 8, 10).
מי שאינו מעוגן בדבר אלוהים ואינו עוטף עצמו בהתחברות משיחית בוגרת, הריהו חשוף לשקרים שלא יוכל להתמודד מולם.

אחת מהשיטות של השטן להשתיק את שליחי אלוהים היא להרוס את עדותם, להפליל אותם בדבר שקר, להוציא דיבה נגדם (זכריה ג' 1, לוקס כ"ב 31).

מכיוון ששאול נבחר על ידי האדון ישוע להיות שליח לגויים (מע"ש ט') והאחד שיכתוב חלק מדבר אלוהים, הרי שהתקפה על שאול נחשבת להתקפה אסטרטגית. מדובר במתקפה ושדה קרב בו האדון אינו יכול להרשות לעצמו כישלון או הפסד.

מכיוון ששאול ראה שהקורינתיים נכנעים להתקפת השטן, וקהילת קורינתוס עלולה להימחק, הוא החל לפעול בכלים ודרכים לא רגילות.
[שימו לב, מאוד יתכן שבדיוק לכך התכוון שאול כשציין את הקוץ בבשרו – כמלאכו של השטן הפועל נגדו... (י"ב 7).]
שאול אם כן החל לדבר בשבח עצמו – בדרך סרקסטית, כדי להבהיר לקורינתיים שהוא האמת ומורי השקר הם משרתי השטן. הקורינתיים הכירו את שאול והבינו היטב שהציניות הזו של שאול מבטאת את עומק טעותם.

כתבי הקודש מלמדים שאדם לא ישבח עצמו אלא ששבחו יבוא מפי אחרים (משלי כ"ז 2).
שאול מרגיש נבוך. הוא עושה את מה שהוא לא אוהב לעשות.
להיות כסיל משמע – לדבר בשבח עצמו. להתרברב בנתונים מולדים חסרי ערך לישועה ולהצביע על יכולות ותארים כשבח עצמי. את הדברים הללו עושים מורי השקר…
אז מדוע ששאול יעשה כך גם כן?
- כדי להבהיר לקורינתיים את עומק אהבתו אותם – את המרחק והדבר ששאול מוכן לעשות כדי להגיע אל ליבם. להוכיח שאינו מוכן לוותר עליהם.
שאול היה מוכן לנהוג ככסיל למען ירכוש את תשומת ליבם ויצילם מצפורי הוראת השקר המובילה לאבדון (קור"ב י"א 1, 16, 17, 21, י"ב 6).

שאול השליח למד את העיקרון הזה מהאדון ישוע. הוא אשר היה שווה לאלוהים, הריק עצמו ובא לעולם כעבד, כדי למסור חייו על מנת שלנו יהיו חיי נצח עימו (אל הפיליפים ב')

שאול היה כל כך נבוך.
מבחינת הצדק והאמת, הקורינתיים היו אלו שצריכים להרעיף דברי שבח על שאול. הקורינתיים זכו לבכיר שליחי האדון ישוע עם הידע המקראי העמוק והמשובח, ובמקום להודות לאדון ולשבח את פעולתו של שאול בקרבם, הם דחו אותו ושיבחו את שליחי השקר שאינם אלא אויביהם מבחינה רוחנית.
שאול השליח היה האחד שהציג להם בראשונה את הבשורה. הוא האב הרוחני שלהם (מע"ש י"ח 1-8, קור"א ג' 6, 10, ד' 15, ט' 2, ט"ו 1, קור"ב י' 14).
הוא השליח שמוכן למסור חייו למענם.
הוא השליח שסבל בעבודות דחק ולא ביקש מהם אגורה, כדי לא להוות מכשול וכדי שיוכל להציג את בשורת הישועה בקרבם ולהכשירם לבגרות רוחנית.
לא היה רע כל דופי בשאול שהקורינתיים יכלו להצביע עליו.

אם כך, אז מדוע הקורינתיים לא שיבחו את שאול?
מדוע שאול צריך להגיע למצב בו הוא משבח את עצמו?
התשובה לשתי השאלות הללו היא: ריחוקם מן האמת ועומק כניעתם להוראת השקר של שליחי השקר.

שאול מתאר בסרקסטיות את מורי השקר במילים: שליחים מעולים – שליחים סופר…(צריך להיאמר באינטונציה מזלזלת… כי הוא מתכוון לשליחי השקר)
והנה שאול אומר:
אינני נופל במהומה מאותם "שליחים סופר"…
וכשליח "סופר" אני יכול להעיד על עצמי שלפני האדון אינני אלא כאין ואפס. שום דבר טוב שקיים בי אינו ממני או מכוחי, אלא אך ורק מחסד האדון ישוע. בכל משפט ובכל דבר שאול השליח מכוון לעבר האדון ישוע.
את המשפט הנפלא הזה מורי ושליחי השקר לעולם לא יוכלו להוציא מפיהם… הגאווה שלהם לא תאפשר להם לומר זאת. טובתם האישית וגאוותם כל העת עומדים לנגד עיניהם.

יישומון:
אני מודה לאלוהים שיש לנו קהילה שמעריכה את השירות של העובדים בתוכה והמתנדבים בה. תודה לאל שאיננו צריכים לבזבז זמן בשבח עצמי.
אף לא אחד מהמשרתים בקהילה עובד למטרת קריירה כלכלית, אך כולם ללא יוצא מן הכלל מקדישים את הלב והחיים לשירות.
אנא זיכרו שהשטן מקדיש הרבה יותר מאמץ לפגוע במשרתים הנאמנים, בני ביתם ובנישואיהם.
אני רק יכול לבקש שהקהילה שלנו תמשיך לחבק ולאהוב את המשרתים שבה.
אנא המשיכו להתפלל עבורם.
המשיכו לעודד את המשרתים הנאמנים להתחזק באדון ולהמשיך לשרת באהבה, אומץ ושמחה.
אוי לנו אם משרת נאמן יצטרך לבזבז זמן כדי למשוך את תשומת לב הקהילה מהעולם – אליו!
האינטרס הגדול של כל קהילה שאנשים ראויים ישאפו להקדיש את חייהם בשירות גוף המשיח. לשם כך האחריות של גוף המשיח לחבקם ולעודדם.

אם כן, באיזו דרך נוספת יכול שאול להוכיח שהוא שליח מטעם ישוע והשאר אינם אלא שליחי שקר מטעם עצמם?
ב. סימני ההיכר של שליחי ישוע (י"ב 12)
12. הרי אותות ההיכר של השליח נעשו בקרבכם במלוא סבלנות, באותות ובמופתים ובגבורות…"
שאול מכנה את מורי השקר – "שליחים מעולים", אך אותם "שליחים מעולים" לא הוכיחו בכלום את הסמכתם לשליחות על ידי האדון ישוע. עלינו לזכור ששאול אומר זאת בסרקסטיות.
בפסוק 12, שאול מלמדנו שקיים הבדל מהותי בינו לשאר השליחים.
הוא שאול הוכיח שהוא שליח מטעם ישוע על ידי אותות, ניסים וגבורות, והאחרים לא! לפיכך, הם השקרנים ולא הוא!

על מנת להבין לעומק את משמעות פסוק 12, ולאפשר גם לנו היום לזהות שליחי שקר, עלינו להגדיר ולפרט:
1. מהי ההגדרה של שליח ומהם התנאים להיקרא שליח של ישוע?
2. כמה שליחי ישוע קיימים? (האם קיימים שליחי ישוע בימינו?)
3. תפקיד השליחים של ישוע
4. מהי האחריות שלנו כלפי הכתבים של שליחי ישוע?

1. מהי ההגדרה של שליח ומהם התנאים להיקרא שליח של ישוע?
המילה שליח מתארת אדם הנשלח למלא תפקיד מסוים בשמו ועבור מי ששלח אותו. השליח בתוקף תפקידו כממלא מקום של שולחו, נושא בפיו את הסמכות של שולחו. מסיבה זו האדון ישוע אמר בבשורת יוחנן י"ג 20: "…המקבל את מי שאשלח מקבל אותי, והמקבל אותי מקבל את שולחי."

בברית החדשה השימוש בתואר שליח מתייחס לשני מצבים:
א. אנשים שנבחרו על ידי האדון ישוע להיות שליחיו, ולהם הוא העניק סמכויות וכוחות מיוחדים כדי לאמת את מסר הבשורה שבפיהם (מתי י' 1-15, אל האפסים ב' 20, אל העברים ב' 1-4).
ב. שליחים מטעם קהילה שנשלחו למשימת בישור, לימוד וכו' (ראה מע"ש י"ג 1-5, י"ד 4, 14, קור"ב ח' 23, אל הרומים ט"ז 7, גלטים א' 19, פיליפיים ב' 25).

קיים הבדל מהותי בין שליחי ישוע לבין שליחי הקהילה.
שליחי ישוע מוגבלים ל- 12, ולהם ניתנה סמכות מיוחדת וכוחות מיוחדים. שאול השליח ציין עצמו כאחד מאלה.
שליחי הקהילות לעומת זאת אינם מוגבלים במספר. הם לא נשלחים עם סמכות וכוחות שונים ממה שיש לכל מאמין בישוע.

2. כמה שליחי ישוע קיימים? מהם התנאים להיקרא שליח מטעם ישוע? האם קיימים שליחי ישוע בימינו?
השליחים של ישוע נבחרו אישית על ידי ישוע המשיח.
מדובר קודם כל בשנים עשר התלמידים של ישוע כפי שכתוב בבשורת מתי י' 1-15. (לוקס ו' 13, יוחנן ט"ו 16, ו' 70-71)
להלן ציטוט של ארבעת הפסוקים הראשונים: "הוא קרא אליו את שנים עשר תלמידיו ונתן להם סמכות על רוחות הטומאה, לגרש אותן ולרפא כל מחלה וכל מדווה. ואלה שמות שנים-עשר השליחים: הראשון שמעון המכונה כיפא, אנדרי אחיו, יעקב בן זבדי ויוחנן אחיו, פיליפוס ובר תלמי, תאמא ומתי המוכס, יעקב בן חלפי ותדי, שמעון הקנאי ויהודה איש קריות – האיש שמסר אותו."

יהודה איש קריות ירד ממצבת התלמידים כאשר התאבד, ואז השליחים בחרו שליח במקום יהודה איש קריות כדי להשלים את המספר ל- 12.
התלמידים קבעו תנאים הגיוניים לבחירת שליח במקום יהודה איש קריות: מי שנלווה אליהם בכל העת שהאדון ישוע שרת עם התלמידים, מאז טבילת יוחנן ועד יום הינשאו של ישוע השמיימה (מע"ש א' 21-22).
מתוך שני מועמדים נבחר מתתיהו…
עלינו לזכור שהתלמידים הטילו את הפור לבחירת השליח ה-12 כאשר האדון ישוע ציווה עליהם לחכות בירושלים עד שרוח הקודש ישרה עליהם ויקבלו כוח. התלמידים בחרו את מתתיהו לפני שרוח הקודש באה עליהם!

בספר מעשי השליחים ט', בחר האדון ישוע את שאול להיות שליח.
האם בחירתו של מתתיהו לשליח התקבלה ואושרה על ידי אלוהים?
האם היו בעת ההיא 13 שליחים?
1. בבשורת מתי י"ט 28-29 האדון ישוע הבטיח לתלמידיו: "…כאשר תתחדש הבריאה ובן האדם ישב על כיסא כבודו, (הכוונה למלכות המשיח הארצית בת 100 השנים), תשבו גם אתם על שנים-עשר כסאות לשפוט את שנים עשר שבטי ישראל.
2. בספר ההתגלות פרק כ"א 10-14 מתוארת ירושלים השמיימית.
לעיר 12 שערים ולכל שער אחד משמות שנים עשר שבטי ישראל.
לעיר גם שנים-עשר יסודות וכל אחד מהיסודות על שם אחד משליחי ישוע.

מסקנות: כפי שאף אדם אינו מדמיין שבט מספר 13 או יותר בכל הקשור לשבטי ישראל, כך אין לדמיין יותר מ-12 שליחים של ישוע.
לפיכך, מתתיהו אומנם נבחר על ידי השליחים, אך הדבר נעשה לא לפי הוראת המשיח ישוע, ולכן מתתיהו לא נחשב לשליח של ישוע. מתתיהו הינו אח יקר באדון, משרת נאמן ויתכן שליח מטעם אחים באדון, אך אינו שליח ישוע עם סמכות כפי שנתן האדון לשליחים שבחר בעצמו.

3. תפקיד השליחים של ישוע – מתנת השליח.
הבה נקרא את הכתוב באיגרת אל האפסים ב' 20:
"…בנויים על יסוד השליחים והנביאים, והמשיח ישוע עצמו הוא אבן הפינה."
הפסוק הזה נועד ללמד את ההיררכיה של מבנה הקהילה.
הקהילה בנויה על האדון ישוע (מתי ט"ז 18).
וכולנו יודעים שאין אחר מישוע.
באותו אופן, השליחים והנביאים נקראים יסוד.
ולכן, כפי שאין בונים יסודות בכל קומה של הבניין אלא רק בעת תחילת הבניה, הרי שתפקיד השליחים של ישוע והנביאים הינו תפקיד זמני המיועד לתקופת תחילת הקהילה.
השליחים של ישוע אשר ראו אותו לאחר מותו ועדותם הייתה עדות אישית, הפיצו את הבשורה והקימו קהילות ברחבי האימפריה הרומית. הם הקימו את התשתית לגוף המשיח (ראה גם אל האפסים ד' 11-16).

אם כן אז לאיזו תכלית העניק המשיח לשליחיו כוחות על טבעיים?
האדון ישוע העניק לשליחים יכולות על טבעיים כדי לאמת את מסר הבשורה שבפיהם.
אל העברים ב' 1-4: [ראה גם את שניה לקורינתיים י"ב 12, תסל"א א' 5]
"על כן חייבים אנו לשים לבנו ביתר שאת אל הדברים ששמענו, פן נסור מן הדרך. הרי אם הדבר אשר נאמר בפי מלאכים קיבל תוקף, ועל כל עבירה ומרי ניתן גמול צודק, איך נימלט אנחנו אם לא נשים לב לישועה גדולה כזאת אשר בתחילה נאמרה בפי האדון ואושרה לנו על ידי שומעיו? וגם אלוהים העיד עליה באותות ובמופתים ובכל מיני גבורות, ובמתנות רוח הקודש אשר חילק כרצונו."
מאותה סיבה בדיוק אלוהים העניק למשה ולשאר הנביאים את היכולת לחולל ניסים (שמות ד' 1-9, ו' 6-7, ל"ד 10, נחמיה ט' 10, ירמיה ל"ב 20, מע"ש ז' 36, מל"ב א' 10, 12, מל"א י"ח 36-38 ועוד).
לכן, לאחר שכתיבת כתבי הקודש הסתיימה, ואותם שליחים אימתו את המסר שלהם וסמכותם באותות ומופתים, תפקידם הסתיים.
הקהילה ממשיכה להיבנות על סמך הכתוב בכתבי הקודש ולא על סמך אותות ומופתים.
עלינו להבין שכוחו של המשיח בתוך הקהילה לא פג לאחר מות שליחי ישוע.
במקרה של מחלה או צורך כלשהו של המאמינים, כתבי הקודש מלמדים אותנו לגשת לזקני הקהילה למען ימשחו בשמן את החולה, ואם זה רצון אלוהים כי אז הוא יירפא (איגרת יעקב ה' 14-15). בכל נושא אנו מתפללים ואלוהים הבטיח לספק לנו את כל צורכינו (תהילים ל"ז 3-4, מתי ו' 25-33). כוחו של אלוהים לא השתנה! אלא, קבלנו הנחיה לפעולה ראויה במסגרת הקהילה. אין לנו היום צורך באותות וניסים כדי לאמת את בשורת ישוע. האמת המוכחת בכתבי הקודש הם ההוכחה שלנו.

4. מהי האחריות שלנו כלפי הכתבים של שליחי ישוע?
אחד מהסיבות לשמן האדון ישוע בחר בשנים-עשר שליחיו והעניק להם כוחות על טבעיים היא כדי שיכתבו את הפרק המסיים של כתבי הקודש.
לו התפקיד הרם של שליח ישוע היה נמשך ללא סוף, כי אז לא היה ניתן לקבוע שכתבי הקודש אשר בידינו הינם כלל דבר אלוהים החתום. אז גם יוחנן לא היה יכול להכריז באיגרתו – ספר ההתגלות, שאל לאדם להוסיף או לגרוע מדבר אלוהים.

לפיכך, מכיוון שאנו יודעים מי הם שניים עשר השליחים, ואנו יודעים אילו איגרות הם כתבו – והרי איגרותיהם כלולות בספר הברית החדשה, מוטלת עלינו האחריות ללמוד וליישם את הכתוב כדבר אלוהים במלוא מובן המילה.

אין יותר כתבי קודש מעבר לאלו שבידינו. כל מה שאלוהים רצה לומר לנו כבר כתוב והוכח. האחריות העומדת לפתחנו היא להאמין בכתוב וליישמו באמונה ואהבה.
אי קבלת איגרות שליחי ישוע כסמכות אלוהית משמע שהכנענו את ליבנו ומוחנו להוראה שקרית כלשהי. או שמפאת חוסר קריאה ולימוד כתבי הקודש, איננו כבר חדים וכבר לא מבחינים בין אמת לשקר.
מי שמסיט עיניו מריבונות אלוהים שבכתבי הקודש, הריהו כקורינתיים שהסיטו ליבם משאול ופנו לדרך טעות ואבדון.

אזהרה חמורה.
בדורנו ובימינו אלה ישנם רועים שמתיימרים להיקרא שליחי ישוע. כן, ממש כך.
אותם רועים דורשים סמכות כשליחי ישוע.
מכיוון שסמכות זו אינה מהאדון אלא מרצון הבשר או השטן, הרי שהם ינסו לעשות דברים לא רגילים כדי להוכיח את עליונותם על פני אחרים.
אנא שימו לב והיצמדו לאמת הכתובים. זה השכפ"ץ הרוחני שלנו.
לכן, מכיוון שמספר שליחי ישוע מוגבל ל-12, וכל שליחי ישוע כבר נפטרו בסוף המאה הראשונה, ניתן לקבוע שכתבי הקודש שבידינו הם כלל דבר אלוהים ואין להוסיף על כך דבר.

סיכום:
א. משרתי משיח נאמנים וממוקדים בשירות הינם מתנה מאלוהים בכל קהילה.
מכיוון שמשרתים נאמנים מהווים מטרה עדיפה להתקפת השטן, אחריות הקהילה להתפלל עבורם בכל עת, לעודד ולחבק את המשרתים הנאמנים למען יתמקדו בשירות ויהוו ברכה לכלל הקהילה. אוי לנו אם משרתים נאמנים יצטרכו להתמקד בלמצוא חן בעיני אדם ולא בעיני אלוהים.

ב. כתבי הקודש מלמדים שנבחרו רק 12 שליחי ישוע. שאול השליח בא במקומו של יהודה איש קריות.
האדון ישוע העניק לשנים עשר שליחיו כוחות על טבעיים כדי לאמת את מסר הבשורה אשר בפיהם.
חלק מהיכולות שניתנו לשליחי ישוע זה לכתוב את פרק הסיום של כתבי הקודש. לאחר מותם, הסתיים תפקיד שליח ישוע שהיווה בסיס לקהילה כמו שישוע הינו אבן הפינה. מאז, הקהילות מונחות על ידי רועים ומורים (זקנים ושמשים).

ג. המאמינים בישוע צריכים להתמקד בכתבי הקודש ולא באותות ומופתים. כתבי הקודש הם ספר ההדרכה שלנו לבגרות רוחנית כדי שנידמה למשיח (טימ"ב ג' 16-17). מלוא כוחו של המשיח נמצא בקהילתו, והדרך אל כוח המשיח נמצאת בכתבי הקודש (תנ"ך וברית חדשה).

בהמשך הפסוקים שאול מוכיח את אמיתות שליחותו באהבה המקריבה שלו כלפי הקורינתיים.