תנ"ך מבואר

ספר צפניה פרק א

1 דְּבַר־יהוה אֲשֶׁר הָיָה, אֶל־צְפַנְיָה בֶּן־כּוּשִׁי בֶן־גְּדַלְיָה, בֶּן־אֲמַרְיָה בֶּן־חִזְקִיָּה; בִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ בֶן־אָמוֹן מֶלֶךְ יְהוּדָה׃

2 אָסֹף אָסֵף כֹּל, מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה נְאֻם־יהוה׃
3 אָסֵף אָדָם וּבְהֵמָה, אָסֵף עוֹף־הַשָּׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם, וְהַמַּכְשֵׁלוֹת אֶת־הָרְשָׁעִים; וְהִכְרַתִּי אֶת־הָאָדָם, מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה נְאֻם־יהוה׃
4 וְנָטִיתִי יָדִי עַל־יְהוּדָה, וְעַל כָּל־יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָיִם; וְהִכְרַתִּי מִן־הַמָּקוֹם הַזֶּה אֶת־שְׁאָר הַבַּעַל, אֶת־שֵׁם הַכְּמָרִים עִם־הַכֹּהֲנִים׃ 5 וְאֶת־הַמִּשְׁתַּחֲוִים עַל־הַגַּגּוֹת לִצְבָא הַשָּׁמָיִם; וְאֶת־הַמִּשְׁתַּחֲוִים הַנִּשְׁבָּעִים לַיהוָה, וְהַנִּשְׁבָּעִים בְּמַלְכָּם׃ 6 וְאֶת־הַנְּסוֹגִים מֵאַחֲרֵי יהוה; וַאֲשֶׁר לֹא־בִקְשׁוּ אֶת־יהוה וְלֹא דְרָשֻׁהוּ׃
7 הַס מִפְּנֵי אֲדֹנָי יְהוִה; כִּי קָרוֹב יוֹם יהוה, כִּי־הֵכִין יהוה זֶבַח הִקְדִּישׁ קְרֻאָיו׃
8 וְהָיָה, בְּיוֹם זֶבַח יהוה, וּפָקַדְתִּי עַל־הַשָּׂרִים וְעַל־בְּנֵי הַמֶּלֶךְ; וְעַל כָּל־הַלֹּבְשִׁים מַלְבּוּשׁ נָכְרִי׃
9 וּפָקַדְתִּי, עַל כָּל־הַדּוֹלֵג עַל־הַמִּפְתָּן בַּיּוֹם הַהוּא; הַמְמַלְאִים בֵּית אֲדֹנֵיהֶם חָמָס וּמִרְמָה׃ {ס} 10 וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם־יהוה, קוֹל צְעָקָה מִשַּׁעַר הַדָּגִים, וִילָלָה מִן־הַמִּשְׁנֶה; וְשֶׁבֶר גָּדוֹל מֵהַגְּבָעוֹת׃
11 הֵילִילוּ יֹשְׁבֵי הַמַּכְתֵּשׁ; כִּי נִדְמָה כָּל־עַם כְּנַעַן, נִכְרְתוּ כָּל־נְטִילֵי כָסֶף׃
12 וְהָיָה בָּעֵת הַהִיא, אֲחַפֵּשׂ אֶת־יְרוּשָׁלָיִם בַּנֵּרוֹת; וּפָקַדְתִּי עַל־הָאֲנָשִׁים, הַקֹּפְאִים עַל־שִׁמְרֵיהֶם, הָאֹמְרִים בִּלְבָבָם, לֹא־יֵיטִיב יהוה וְלֹא יָרֵעַ׃
13 וְהָיָה חֵילָם לִמְשִׁסָּה, וּבָתֵּיהֶם לִשְׁמָמָה; וּבָנוּ בָתִּים וְלֹא יֵשֵׁבוּ, וְנָטְעוּ כְרָמִים, וְלֹא יִשְׁתּוּ אֶת־יֵינָם׃
14 קָרוֹב יוֹם־יהוה הַגָּדוֹל, קָרוֹב וּמַהֵר מְאֹד; קוֹל יוֹם יהוה, מַר צֹרֵחַ שָׁם גִּבּוֹר׃
15 יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא; יוֹם צָרָה וּמְצוּקָה, יוֹם שֹׁאָה וּמְשׁוֹאָה, יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה, יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל׃

16 יוֹם שׁוֹפָר וּתְרוּעָה; עַל הֶעָרִים הַבְּצֻרוֹת, וְעַל הַפִּנּוֹת הַגְּבֹהוֹת׃
17 וַהֲצֵרֹתִי לָאָדָם, וְהָלְכוּ כַּעִוְרִים, כִּי לַיהוָה חָטָאוּ; וְשֻׁפַּךְ דָּמָם כֶּעָפָר, וּלְחֻמָם כַּגְּלָלִים׃
18 גַּם־כַּסְפָּם גַּם־זְהָבָם לֹא־יוּכַל לְהַצִּילָם, בְּיוֹם עֶבְרַת יהוה, וּבְאֵשׁ קִנְאָתוֹ, תֵּאָכֵל כָּל־הָאָרֶץ; כִּי־כָלָה אַךְ־נִבְהָלָה יַעֲשֶׂה, אֵת כָּל־יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ׃ {ס}
1 זה דבר ה' שנמסר לצְפַנְיָה בן כּוּשִׁי בן גְדַלְיָה בן אֲמַרְיָה בן חִזְקִיָה בימי יֹאשִׁיָהוּ בן אָמוֹן מלך יהודה.
יום ה'
2 "אשמיד את הכול מעל פני האדמה", אמר ה'.
3 "אשמיד את בני האדם ובעלי החיים, אשמיד את העופות והדגים, את האלילים ואת הרשעים, אמחק את כל בני האדם מעל פני האדמה", אמר ה'.
4 "אעניש את יהודה ואת כל תושבי ירושלים, אמחק מהמקום הזה כל זֵכר לאלילי הבעל, את כוהני האלילים עם הכוהנים 5 ואת המשתחווים על הגגות לשמש, לירח ולכוכבים ואת המשתחווים לה', נשבעים בו ונשבעים במלכם, 6 ואת אלה שעזבו את ה', שאינם מחפשים אותו ואינם פונים אליו".
7 שִתקו בנוכחות אדוני ה' כי יום ה' קרוב, ה' הכין סעודת זבח והקדיש את מוזמניו!
8 "ביום סעודת הזבח של ה' אעניש את השרים ואת בני המלך, ואת כל הלובשים בגדי זרים.
9 אעניש את כל המדלגים על הסף ביום ההוא, את הממלאים את בית אדוניהם בשוד ומרמה. 10 ביום ההוא", אמר ה', "יעלו צעקות משער הדגים ויללות מהרובע השני של העיר, וקול הֶרס גדול ישָמע מהגבעות.
11 יַללו, תושבי העמק, כי כל הסוחרים יֵהרגו, כל בעלי הכסף ימותו.
12 בעת ההיא אחפש בירושלים בנרות ואעניש את האנשים השוקטים על השמרים שלהם, החושבים, 'ה' לא יעשה דבר טוב או רע'.
13 הרכוש שלהם ישדד והבתים שלהם יֵהרסו. הם יבנו בתים אבל לא יגורו בהם, יטעו כרמים אבל לא ישתו מהיין שלהם.
14 קרוב יום ה' הגדול, קרב ובא מהר מאוד! ביום ה' ישָמעו קולות מָרים ולוחמים יצרחו בו.
15 יום של כעס יהיה היום ההוא, יום של צרה ומצוקה, יום של חורבן והרס, יום של חושך ואפֵלה, יום של עננים וערפל,
16 יום של תקיעות שופר ותרועת מלחמה על הערים המבוצרות ועל המגדלים הגבוהים.
17 אביא צרה על בני האדם והם ילכו כמו עיוורים כי הם חטאו לה'. דמם ישפך כמו עפר וגופותיהם יושלכו כמו זבל.
18 גם הכסף וגם הזהב שלהם לא יוכלו להציל אותם ביום כעסו של ה'. באש קנאתו תישרף כל הארץ, הוא ישמיד לגמרי את כל תושבי הארץ בפתאומיות".