תנ"ך מבואר

1 חֲזוֹן עֹבַדְיָה;
כֹּה־אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לֶאֱדוֹם, שְׁמוּעָה שָׁמַעְנוּ מֵאֵת יהוה וְצִיר בַּגּוֹיִם שֻׁלָּח, קוּמוּ וְנָקוּמָה עָלֶיהָ לַמִּלְחָמָה׃


2 הִנֵּה קָטֹן נְתַתִּיךָ בַּגּוֹיִם; בָּזוּי אַתָּה מְאֹד׃ 3 זְדוֹן לִבְּךָ הִשִּׁיאֶךָ, שֹׁכְנִי בְחַגְוֵי־סֶּלַע מְרוֹם שִׁבְתּוֹ; אֹמֵר בְּלִבּוֹ, מִי יוֹרִדֵנִי אָרֶץ׃
4 אִם־תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר, וְאִם־בֵּין כּוֹכָבִים שִׂים קִנֶּךָ; מִשָּׁם אוֹרִידְךָ נְאֻם־יהוה׃
5 אִם־גַּנָּבִים בָּאוּ־לְךָ אִם־שׁוֹדְדֵי לַיְלָה, אֵיךְ נִדְמֵיתָה, הֲלוֹא יִגְנְבוּ דַּיָּם; אִם־בֹּצְרִים בָּאוּ לָךְ, הֲלוֹא יַשְׁאִירוּ עֹלֵלוֹת׃

6 אֵיךְ נֶחְפְּשׂוּ עֵשָׂו, נִבְעוּ מַצְפֻּנָיו׃
7 עַד־הַגְּבוּל שִׁלְּחוּךָ, כֹּל אַנְשֵׁי בְרִיתֶךָ, הִשִּׁיאוּךָ יָכְלוּ לְךָ אַנְשֵׁי שְׁלֹמֶךָ; לַחְמְךָ, יָשִׂימוּ מָזוֹר תַּחְתֶּיךָ, אֵין תְּבוּנָה בּוֹ׃
8 הֲלוֹא בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם־יהוה; וְהַאֲבַדְתִּי חֲכָמִים מֵאֱדוֹם, וּתְבוּנָה מֵהַר עֵשָׂו׃
9 וְחַתּוּ גִבּוֹרֶיךָ תֵּימָן; לְמַעַן יִכָּרֶת־אִישׁ מֵהַר עֵשָׂו מִקָּטֶל׃
10 מֵחֲמַס אָחִיךָ יַעֲקֹב תְּכַסְּךָ בוּשָׁה; וְנִכְרַתָּ לְעוֹלָם׃
11 בְּיוֹם עֲמָדְךָ מִנֶּגֶד, בְּיוֹם שְׁבוֹת זָרִים חֵילוֹ; וְנָכְרִים בָּאוּ שערו (שְׁעָרָיו), וְעַל־יְרוּשָׁלָיִם יַדּוּ גוֹרָל, גַּם־אַתָּה כְּאַחַד מֵהֶם׃
12 וְאַל־תֵּרֶא בְיוֹם־אָחִיךָ בְּיוֹם נָכְרוֹ, וְאַל־תִּשְׂמַח לִבְנֵי־יְהוּדָה בְּיוֹם אָבְדָם; וְאַל־תַּגְדֵּל פִּיךָ בְּיוֹם צָרָה׃
13 אַל־תָּבוֹא בְשַׁעַר־עַמִּי בְּיוֹם אֵידָם, אַל־תֵּרֶא גַם־אַתָּה בְּרָעָתוֹ בְּיוֹם אֵידוֹ; וְאַל־תִּשְׁלַחְנָה בְחֵילוֹ בְּיוֹם אֵידוֹ׃

14 וְאַל־תַּעֲמֹד עַל־הַפֶּרֶק, לְהַכְרִית אֶת־פְּלִיטָיו; וְאַל־תַּסְגֵּר שְׂרִידָיו בְּיוֹם צָרָה׃
15 כִּי־קָרוֹב יוֹם־יהוה עַל־כָּל־הַגּוֹיִם; כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ יֵעָשֶׂה לָּךְ, גְּמֻלְךָ יָשׁוּב בְּרֹאשֶׁךָ׃
16 כִּי, כַּאֲשֶׁר שְׁתִיתֶם עַל־הַר קָדְשִׁי, יִשְׁתּוּ כָל־הַגּוֹיִם תָּמִיד; וְשָׁתוּ וְלָעוּ, וְהָיוּ כְּלוֹא הָיוּ׃ 17 וּבְהַר צִיּוֹן תִּהְיֶה פְלֵיטָה וְהָיָה קֹדֶשׁ; וְיָרְשׁוּ בֵּית יַעֲקֹב, אֵת מוֹרָשֵׁיהֶם׃ 18 וְהָיָה בֵית־יַעֲקֹב אֵשׁ וּבֵית יוֹסֵף לֶהָבָה, וּבֵית עֵשָׂו לְקַשׁ, וְדָלְקוּ בָהֶם וַאֲכָלוּם; וְלֹא־יִהְיֶה שָׂרִיד לְבֵית עֵשָׂו, כִּי יהוה דִּבֵּר׃
19 וְיָרְשׁוּ הַנֶּגֶב אֶת־הַר עֵשָׂו, וְהַשְּׁפֵלָה אֶת־פְּלִשְׁתִּים, וְיָרְשׁוּ אֶת־שְׂדֵה אֶפְרַיִם, וְאֵת שְׂדֵה שֹׁמְרוֹן; וּבִנְיָמִן אֶת־הַגִּלְעָד׃ 20 וְגָלֻת הַחֵל־הַזֶּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר־כְּנַעֲנִים עַד־צָרְפַת, וְגָלֻת יְרוּשָׁלָיִם אֲשֶׁר בִּסְפָרַד; יִרְשׁוּ אֵת עָרֵי הַנֶּגֶב׃
21 וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן, לִשְׁפֹּט אֶת־הַר עֵשָׂו; וְהָיְתָה לַיהוָה הַמְּלוּכָה׃

1 חזון עובדיה.
כך אמר אדוני ה' על אֱדום. שמענו מה' ששליח נשלח אל העמים ואמר: "בואו נצא למלחמה נגד אדום".
נבואה על אדום
2 "עשיתי אותך לעם קטן בעמים, אתה עלוב מאוד. 3 לבך המרושע הִטעה אותך. אתה שוכן בסדקי הסלעים, יושב בגבהים ואומר בלבך, 'מי יוריד אותי לארץ?'.
4 אם תתרומם כמו נשר, אם תבנה לך קן בין כוכבים, משם אוריד אותך", אמר ה'.
5 "אם גנבים או שודדים היו באים אליך בלילה, האם לא היו גונבים רק את מה שנחוץ להם? איך הושמדת?! אם בוצרים היו באים אליך, האם לא היו משאירים את הענבים שעדיין לא הבשילו?
6 איך יחָשף עשיו, יתגלו כל מקומות המסתור שלו!
7 האנשים שֶכָּרתָ אִתם ברית יגרשו אותך עד גבול ארצך, האנשים שסמכת עליהם ירמו אותך ויגברו עליך, ידידיך ישימו לך מלכודת. אין בך תבונה.
8 "הלוא ביום ההוא", אמר ה', "אשמיד חכמים מאדום ונבונים מהר עשיו.
9 הגיבורים שלך יבָּהלו, תימן, וכל איש יושמד מֵהַר עשיו בגלל ההרג.
10 בגלל רשעותך כלפי יעקב אחיך, בושה תכסה אותך ותושמד לעולם.
11 ביום שעמדת מן הצד כשזרים שדדו את רכושו, כשנכנסו לעריו והפילו גורל על ירושלים, גם אתה עזרת להם.
12 לא היית צריך להתבונן באחיך ביום החורבן שלו, לא היית צריך לשמוח על כך שבני יהודה הושמדו, לא היית צריך ללעוג ביום צרה,
13 לא היית צריך להיכנס לעיר של עמי ביום האסון שלו, לא היית צריך להתבונן בו כשהיה במצוקה, ביום האסון שלו, לא היית צריך להושיט יד לרכושו ביום האסון שלו,
14 לא היית צריך לעמוד בצומת הדרכים כדי להשמיד את הפליטים שלו, לא היית צריך להסגיר את הניצולים שלו ביום צרה.
15 כי קרוב יום ה' שיבוא על כל העמים. מה שעשית יֵעשה לך, תקבל גמול על מעשיך.
16 "כפי ששתיתם על ההר הקדוש שלי, כך ישתו כל העמים תמיד. הם ישתו עד תום ויֵעלמו ולא ישָאר מהם זֶכר. 17 אבל בהר ציון ישָארו פליטים והוא יהיה קדוש. צאצאי יעקב יִרשו את אלה שיָרשו אותם. 18 משפחת יעקב תהיה כמו אש ומשפחת יוסף תהיה כמו להבה, אבל משפחת עשיו תהיה כמו קש. הם יבערו באדום וישרפו אותה. לא ישָאר למשפחת עשיו שריד, כי כך אמר ה' .
19 "תושבי הנגב יִרשו את הר עשיו, ותושבי השפלה יִרשו את ארץ הפלשתים ואת אזור אפרים ואזור שומרון, ובני בנימין יִרשו את הגלעד. 20 המון הגולים מבני ישראל ירשו את אזור הפיניקים עד צרפת* [צרפת – עיר ליד צידון] והגולים מירושלים, שחיים בספרד* [ספרד – עיר שמקומה אינו ידוע] יִרשו את ערי הנגב.
21 מושיעים יעלו להר ציון כדי למשול בהר עשיו והמלוכה תהיה לה' ".