תנ"ך מבואר

ספר חבקוק פרק א

1 הַמַּשָּׂא אֲשֶׁר חָזָה חֲבַקּוּק הַנָּבִיא׃

2 עַד־אָנָה יהוה שִׁוַּעְתִּי וְלֹא תִשְׁמָע; אֶזְעַק אֵלֶיךָ חָמָס וְלֹא תוֹשִׁיעַ׃
3 לָמָּה תַרְאֵנִי אָוֶן וְעָמָל תַּבִּיט, וְשֹׁד וְחָמָס לְנֶגְדִּי; וַיְהִי רִיב וּמָדוֹן יִשָּׂא׃
4 עַל־כֵּן תָּפוּג תּוֹרָה, וְלֹא־יֵצֵא לָנֶצַח מִשְׁפָּט; כִּי רָשָׁע מַכְתִּיר אֶת־הַצַּדִּיק, עַל־כֵּן יֵצֵא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל׃
5 רְאוּ בַגּוֹיִם וְהַבִּיטוּ, וְהִתַּמְּהוּ תְּמָהוּ; כִּי־פֹעַל פֹּעֵל בִּימֵיכֶם, לֹא תַאֲמִינוּ כִּי יְסֻפָּר׃
6 כִּי־הִנְנִי מֵקִים אֶת־הַכַּשְׂדִּים, הַגּוֹי הַמַּר וְהַנִּמְהָר; הַהוֹלֵךְ לְמֶרְחֲבֵי־אֶרֶץ, לָרֶשֶׁת מִשְׁכָּנוֹת לֹּא־לוֹ׃
7 אָיֹם וְנוֹרָא הוּא; מִמֶּנּוּ מִשְׁפָּטוֹ וּשְׂאֵתוֹ יֵצֵא׃
8 וְקַלּוּ מִנְּמֵרִים סוּסָיו, וְחַדּוּ מִזְּאֵבֵי עֶרֶב, וּפָשׁוּ פָּרָשָׁיו; וּפָרָשָׁיו מֵרָחוֹק יָבֹאוּ, יָעֻפוּ כְּנֶשֶׁר חָשׁ לֶאֱכוֹל׃

9 כֻּלֹּה לְחָמָס יָבוֹא, מְגַמַּת פְּנֵיהֶם קָדִימָה; וַיֶּאֱסֹף כַּחוֹל שֶׁבִי׃
10 וְהוּא בַּמְּלָכִים יִתְקַלָּס, וְרֹזְנִים מִשְׂחָק לוֹ; הוּא לְכָל־מִבְצָר יִשְׂחָק, וַיִּצְבֹּר עָפָר וַיִּלְכְּדָהּ׃

11 אָז חָלַף רוּחַ וַיַּעֲבֹר וְאָשֵׁם; זוּ כֹחוֹ לֵאלֹהוֹ׃


12 הֲלוֹא אַתָּה מִקֶּדֶם, יהוה אֱלֹהַי קְדֹשִׁי לֹא נָמוּת; יהוה לְמִשְׁפָּט שַׂמְתּוֹ, וְצוּר לְהוֹכִיחַ יְסַדְתּוֹ׃

13 טְהוֹר עֵינַיִם מֵרְאוֹת רָע, וְהַבִּיט אֶל־עָמָל לֹא תוּכָל; לָמָּה תַבִּיט בּוֹגְדִים, תַּחֲרִישׁ בְּבַלַּע רָשָׁע צַדִּיק מִמֶּנּוּ׃

14 וַתַּעֲשֶׂה אָדָם כִּדְגֵי הַיָּם; כְּרֶמֶשׂ לֹא־מֹשֵׁל בּוֹ׃
15 כֻּלֹּה בְּחַכָּה הֵעֲלָה, יְגֹרֵהוּ בְחֶרְמוֹ, וְיַאַסְפֵהוּ בְּמִכְמַרְתּוֹ; עַל־כֵּן יִשְׂמַח וְיָגִיל׃ 16 עַל־כֵּן יְזַבֵּחַ לְחֶרְמוֹ, וִיקַטֵּר לְמִכְמַרְתּוֹ; כִּי בָהֵמָּה שָׁמֵן חֶלְקוֹ, וּמַאֲכָלוֹ בְּרִאָה׃

17 הַעַל כֵּן יָרִיק חֶרְמוֹ; וְתָמִיד לַהֲרֹג גּוֹיִם לֹא יַחְמוֹל׃ {ס}
חבקוק
1 זאת הנבואה שניבא חֲבַקוּק הנביא. תלונת הנביא הראשונה ותגובת ה'
2 עד מתי, ה', אקרא לעזרה ולא תשמע, אזעק אליך בגלל האלימות ולא תושיע?
3 למה אתה מניח לי לראות חטאים ולהביט ברֶשע? שוד ואלימות נעשים בנוכחותי ומריבות וקטטות פורצות.
4 בגלל כל אלה איבדה התורה מסמכותה והצדק לעולם אינו מתקיים, הרשעים מקיפים את הצדיק והמשפט מעוּות!
5 "התבוננו בעמים, הביטו והתפלאו מאוד כי אעשה בימיכם מעשה, לא תאמינו אם יספרו לכם.
6 אני עומד לעורר את הבבלים, העם האכזרי והמהיר שחוצה מרחבי ארץ כדי לכבוש ישובים שאינם שייכים לו.
7 הוא איום ונורא, הוא עושה מה שהוא רוצה ומרומם את עצמו.
8 הסוסים שלו מהירים מנמרים ואכזריים מזאבים רעבים. פרשיו דוהרים, הם באים מרחוק, הם עפים כמו נשר הממהר לטרף.
9 הצבא הגדול שלו בא לקחת שלל, הוא מסתער קדימה ואוסף שבויים רבים כמו גרגרי החול.
10 הוא לועג למלכים, צוחק על שרים, בז לכל הביצורים, מקים סוללות עפר וכובש ערים
11 ואז הוא חולף כמו רוח ונעלם. הוא אשם כי הוא מייחס את כוחו לאלוהים שלו". תלונת הנביא השנייה ותגובת ה'
12 ה', הלוא מאז ומתמיד אתה אלוהיי הקדוש. לא נמות. ה', מיניתָ אותו לשפוט. אתה, הסלע, הסמכת אותו להעניש.
13 עיניך טהורות מכדי לראות רע ואינך יכול להביט ברֶשע. למה אתה מביט בבוגדים, שותק כשהרָשע משמיד את הצדיק ממנו?
14 אתה מתייחס אל בני אדם כמו אל דגים בים, כמו אל יצורים שאין להם מושל.
15 הוא העלה את כולם בחכה, גרר אותם ברשתו ואסף אותם. לכן הוא שמח ומאושר, 16 הוא זובח לרשתו ומקריב לה קרבנות כי באמצעותה הצליח והשיג מזון בשפע.
17 האם משום כך ירוקן את רשתו ותמיד יהרוג את העמים בלי רחמים?