תנ"ך מבואר

ספר מלאכי פרק ג

1 הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי, וּפִנָּה־דֶרֶךְ לְפָנָי; וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל־הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר־אַתֶּם מְבַקְשִׁים, וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר־אַתֶּם חֲפֵצִים הִנֵּה־בָא, אָמַר יהוה צְבָאוֹת׃ 2 וּמִי מְכַלְכֵּל אֶת־יוֹם בּוֹאוֹ, וּמִי הָעֹמֵד בְּהֵרָאוֹתוֹ; כִּי־הוּא כְּאֵשׁ מְצָרֵף, וּכְבֹרִית מְכַבְּסִים׃ 3 וְיָשַׁב מְצָרֵף וּמְטַהֵר כֶּסֶף, וְטִהַר אֶת־בְּנֵי־לֵוִי וְזִקַּק אֹתָם, כַּזָּהָב וְכַכָּסֶף; וְהָיוּ לַיהוָה, מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה׃ 4 וְעָרְבָה לַיהוָה, מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָיִם; כִּימֵי עוֹלָם, וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת׃ 5 וְקָרַבְתִּי אֲלֵיכֶם לַמִּשְׁפָּט, וְהָיִיתִי עֵד מְמַהֵר, בַּמְכַשְּׁפִים וּבַמְנָאֲפִים, וּבַנִּשְׁבָּעִים לַשָּׁקֶר; וּבְעֹשְׁקֵי שְׂכַר־שָׂכִיר אַלְמָנָה וְיָתוֹם וּמַטֵּי־גֵר וְלֹא יְרֵאוּנִי, אָמַר יהוה צְבָאוֹת׃ 6 כִּי אֲנִי יהוה לֹא שָׁנִיתִי; וְאַתֶּם בְּנֵי־יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם׃


7 לְמִימֵי אֲבֹתֵיכֶם סַרְתֶּם מֵחֻקַּי וְלֹא שְׁמַרְתֶּם, שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם, אָמַר יהוה צְבָאוֹת; וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה נָשׁוּב׃
8 הֲיִקְבַּע אָדָם אֱלֹהִים, כִּי אַתֶּם קֹבְעִים אֹתִי,
וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה קְבַעֲנוּךָ;
הַמַּעֲשֵׂר וְהַתְּרוּמָה׃ 9 בַּמְּאֵרָה אַתֶּם נֵאָרִים, וְאֹתִי אַתֶּם קֹבְעִים; הַגּוֹי כֻּלּוֹ׃ 10 הָבִיאוּ אֶת־כָּל־הַמַּעֲשֵׂר אֶל־בֵּית הָאוֹצָר, וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי, וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת, אָמַר יהוה צְבָאוֹת; אִם־לֹא אֶפְתַּח לָכֶם, אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם, וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד־בְּלִי־דָי׃ 11 וְגָעַרְתִּי לָכֶם בָּאֹכֵל, וְלֹא־יַשְׁחִת לָכֶם אֶת־פְּרִי הָאֲדָמָה; וְלֹא־תְשַׁכֵּל לָכֶם הַגֶּפֶן בַּשָּׂדֶה, אָמַר יהוה צְבָאוֹת׃ 12 וְאִשְּׁרוּ אֶתְכֶם כָּל־הַגּוֹיִם; כִּי־תִהְיוּ אַתֶּם אֶרֶץ חֵפֶץ, אָמַר יהוה צְבָאוֹת׃ {ס}
13 חָזְקוּ עָלַי דִּבְרֵיכֶם אָמַר יהוה; וַאֲמַרְתֶּם מַה־נִּדְבַּרְנוּ עָלֶיךָ׃
14 אֲמַרְתֶּם שָׁוְא עֲבֹד אֱלֹהִים; וּמַה־בֶּצַע, כִּי שָׁמַרְנוּ מִשְׁמַרְתּוֹ, וְכִי הָלַכְנוּ קְדֹרַנִּית, מִפְּנֵי יהוה צְבָאוֹת׃ 15 וְעַתָּה אֲנַחְנוּ מְאַשְּׁרִים זֵדִים; גַּם־נִבְנוּ עֹשֵׂי רִשְׁעָה, גַּם בָּחֲנוּ אֱלֹהִים וַיִּמָּלֵטוּ׃
16 אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי יהוה אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ; וַיַּקְשֵׁב יהוה וַיִּשְׁמָע, וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי יהוה, וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ׃ 17 וְהָיוּ לִי, אָמַר יהוה צְבָאוֹת, לַיּוֹם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה סְגֻלָּה; וְחָמַלְתִּי עֲלֵיהֶם, כַּאֲשֶׁר יַחְמֹל אִישׁ, עַל־בְּנוֹ הָעֹבֵד אֹתוֹ׃ 18 וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם, בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע; בֵּין עֹבֵד אֱלֹהִים, לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ׃ {ס} 19 כִּי־הִנֵּה הַיּוֹם בָּא, בֹּעֵר כַּתַּנּוּר; וְהָיוּ כָל־זֵדִים וְכָל־עֹשֵׂה רִשְׁעָה קַשׁ, וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא, אָמַר יהוה צְבָאוֹת, אֲשֶׁר לֹא־יַעֲזֹב לָהֶם שֹׁרֶשׁ וְעָנָף׃ 20 וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה, וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ; וִיצָאתֶם וּפִשְׁתֶּם כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק׃ 21 וְעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים, כִּי־יִהְיוּ אֵפֶר, תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵיכֶם; בַּיּוֹם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה, אָמַר יהוה צְבָאוֹת׃ {פ}
22 זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי; אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב עַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל, חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים׃ 23 הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם, אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא; לִפְנֵי, בּוֹא יוֹם יהוה, הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא׃ 24 וְהֵשִׁיב לֵב־אָבוֹת עַל־בָּנִים, וְלֵב בָּנִים עַל־אֲבוֹתָם; פֶּן־אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת־הָאָרֶץ חֵרֶם׃
1 "אני עומד לשלוח את השליח שלי והוא יְפנה לפניי את הדרך. פתאום יכנס להיכלו האדון שאתם מחפשים, שליח הברית שאתם רוצים יגיע בקרוב", אמר ה' צבאות. 2 "ומי ישרוד ביום בואו? מי יחזיק מעמד כשיופיע? הוא יהיה כמו אש צורפת, כמו בורית* [בורית – חומר ניקוי] לכביסה. 3 הוא יֵשב כמו צורף וכמו מטהר כסף ויטהר את בני לוי, הוא יצרוף אותם כמו זהב וכסף עד שיהיו ראויים להקריב לה' קרבנות. 4 ה' יקבל ברצון את הקרבנות של תושבי יהודה וירושלים, כמו בעבר, כמו בימים קדומים. 5 אתקרב אליכם כדי לשפוט אתכם ואעיד ללא היסוס נגד המכשפים והנואפים, נגד הנשבעים לשקר ונגד אלה שאינם נותנים לעובדים את השכר שמגיע להם, שמנצלים אלמנות ויתומים ומעוותים את משפטם של התושבים הזרים. הם אינם מכבדים אותי", אמר ה' צבאות. 6 "אני ה' איני משתנה, לכן אתם בני יעקב לא הושמדתם".
7 "מימי אבותיכם עזבתם את חוקיי ולא שמרתם אותם. שובו אליי ואשוב אליכם", אמר ה' צבאות. שאלתם: "כיצד נשוב?".
8 "האם ראוי שאדם ישדוד את אלוהים? אבל אתם שודדים אותי!".
"כיצד אנחנו שודדים אותך?", שאלתם.
"במעשר ובתרומות. 9 אתם מקוללים. אתם שודדים אותי, העם כולו עושה זאת. 10 הביאו את כל המעשר אל אוצר בית ה' כדי שיהיה מזון בביתי. נסו אותי בעניין זה", אמר ה' צבאות, "ואפתח בפניכם את השמים, אביא עליכם ברכות בלי סוף. 11 אגער למענכם במזיק כדי שלא יקלקל את פרי האדמה שלכם, הגפן לא תפיל את פרותיה בכרם לפני הזמן", אמר ה' צבאות, 12 "וכל העמים יאמרו שאתם מאושרים כי ארצכם תהיה ארץ מבורכת".
13 "הדברים שאתם אומרים עליי קשים", אמר ה', ואתם שאלתם: "מה אמרנו עליך?".
14 אמרתם: "לשווא אנחנו עובדים את אלוהים. איזו תועלת יש לנו מזה ששמרנו את מצוותיו והלכנו עצובים לפני ה' צבאות? 15 כעת אנחנו מבינים שהרשעים מאושרים. עושי הרע הצליחו. הם גם ניסו את ה' וניצלו מעונש".
16 אז דיברו יראי ה' זה אל זה. ה' הקשיב ושמע אותם ומגילת זיכרון נכתבה לפניו אודות יראי ה' ואודות המכבדים אותו. 17 ה' צבאות אמר: "הם יהיו אוצרִי היקר ביום שאפעל. ארחם עליהם כמו שאב מרחם על בנו העובד למענו. 18 אז תבחינו שוב בין צדיק לרשע, בין מי שעובד את אלוהים לבין מי שאינו עובד אותו,19 כי היום יבוא בקרוב ויבער כתנור. כל הרשעים וכל עושי הרע יהיו כמו קש, והיום שיבוא ישרוף אותם ולא ישאיר מהם שורש או ענף", אמר ה' צבאות. 20 "אבל לכם, היראים אותי, תזרח שמש צדקה ומַרפא בקרניה, ותצאו לקפץ כמו עגלים מפוטמים. 21 אז תרמסו את הרשעים, כי הם יהיו כמו אֵפר מתחת לכפות רגליכם ביום שאפעל", אמר ה' צבאות.
22 זִכרו את תורת עבדי משה, את החוקים והמצוות שמסרתי לו בחוֹרֵב עבור כל ישראל. 23 אני עומד לשלוח לכם את אֵלִיָה הנביא, לפני שיבוא יום ה' הגדול והנורא. 24 הוא ישיב לב אבות אל בנים ולב בנים אל אבותיהם כדי שלא אבוא ואשמיד לגמרי את הארץ.