ישעיה הנביא – מבחר פרקים וקטעים מספר ישעיה
פרק מ' פסוקים 1-11.
נחמה רק בישוע
לאחר 39 פרקים בהם הנביא ישעיה מפרט את חדלונם של בני האדם ומנהיגיהם.
והנה פרק מ' (40) פותח במילים:
"נחמו נחמו עמי…"
מדוע?
כי אין תקווה ואין נחמה בבני אדם רגילים. כולם חוטאים וכולם נכשלים.
האם לא נותרה כל תקווה לשלום ושלווה?
יש תקווה, אך לא מקרב בני אדם אלא מאלוהים בלבד.
בפרק מ' ואילך, דבר אלוהים מצווה על בני ישראל ועלינו להתמקד באלוהים כמקור הנחמה. ובמילים מדויקות יותר, להתמקד בעבד-יהוה המיוחד, ישוע, כמקור הנחמה היחידי לכל אדם ועם.[1]
למרות שהעם עדיין לא יצא לגלות בבל, הרי שהנביא, בהשראת רוח הקודש כבר מציין למפרע את אחרית תקופת העונש.
מדוע?
כשילך העם לגלות וכשיעמוד בקשיים הגדולים ביותר, יוכל העם לזכור את דבר אלוהים ולהתנחם בהבטחות הנפלאות העתידות להתקיים. אלוהים לא נוטש את עמו ועתיד להגשים את כל שהבטיח להם.
הנביא ירמיה פעל ממש באותה הדרך כאשר נתן ביד הגולים לבבל את המסר הכתוב בספר ירמיה פרקים כ"ט-ל"א, בו מובטח להם שאלוהים לא ייטוש את הבטחות הברית שכרת עם אברהם, וחזרתם לארצם מובטחת.
דברי הנחמה של הנביאים חיים ופועלים עבורנו גם היום. עבור היהודי והגוי כאחד.
הנחמה שלנו גם היום טמונה באישיות והוא אותו עבד יהוה, המשיח ישוע.
ההבטחות לעזרה, ישועה וחיי נצח עומדות לכל אחד מילדי אלוהים גם היום ובכל מצב.
מאז בראשית, המנחם הוא אישיות, והאישיות הזו היא משיח ישראל, ישוע.
חלוקת הקטע:
- הציווי לנחם את ציון (1-2)
- ההכנה האישית הנדרשת לקבלת המנחם (3-5)
- מהו מסר הנחמה? (6-8)
- מהי התגובה הראויה למסר הנחמה? (9-11)
- הציווי לנחם את ציון (1-2)
- 1. נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי, יאמַר אֱלוֹהֵיכֶם.
- 2. דַּבְּרוּ עַל-לֵב יְרוּשָׁליִם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ כִּי מָלְאָה צְבָאָהּ, כִּי נִרְצָה עֲווֹנָהּ, כִּי לָקְחָה מִיַּד יְהוָה כִּפְלַיִם בְּכָל-חַטאתֶיהָ."
המילה "נחמו" מופיעה 13 פעמים בפרקים מ' – ס"ו. משמע שנחמה היא נושא מרכזי בפרקים מ' עד ס"ו.
הנביא ישעיה מציין כי הוא וכמוהו שאר יראי אלוהים מצווים להשמיע לעם ישראל את דברי נחמת אלוהים. הנביא מדגיש את המילה 'נחמו' כדי לציין שנחוצה נחמה רבה ביותר עבור ישראל. הנחמה הרבה עומדת כנגד הפשע הגדול והנורא אשר בעקבותיו בא עונש גדול ונורא.
מה הפשע הגדול והנורא שישעיה הנביא ציין בספרו?
ניאוץ קדוש ישראל, המשיח המיוחל (א' 4; נ"ב 5).
מה העונש העתיד לבוא על ישראל?
פלישת אויב ובעקבותיה גלות והרס הארץ (ל"ט 5-8). עונש שכזה הינו עונש חמור ומפורט בספר דברים כ"ח.
מכיוון שעד היום שמו של קדוש-ישראל, ישוע המשיח מנואץ בפי בני עמו, מטה העונש של אלוהים לא סר מעל ראשינו. רק ראו את לחץ האויבים על ישראל עד ימינו…
מסיבה זו, עדיין שרירה וקיימת מצוות אלוהים לבוא בדברי נחמה לעם ישראל.
הבה נלמד איך מנחמים את העם בישראל באופן מעשי ויעיל.
א. מי הוא המנחם?
אל מי אנו מכוונים את לב האנשים אותם אנו רוצים לנחם?
אל מי אנו פונים כדי לקבל נחמה?
הנביא ישעיה עונה על שאלות אלו באופן נחרץ בפרק נ"א 12: אלוהים אומר:
"אנוכי אנוכי הוא מנחמכם."
אז הבה נקבע: המנחם הוא אלוהים בכבודו ובעצמו. מכאן, נחמה ראויה היא כזו המכוונת את הסובל לעבר אלוהים בכבודו ובעצמו.
איך אלוהים מנחם את יראיו בפועל?
פעולת הנחמה בנפש האדם היא עבודת רוח הקודש (בשורת יוחנן י"ד 16-17):
"ואני אבקש מהאב ויתן לכם מנחם אחר שיהיה עימכם לעולם. את רוח האמת אשר העולם אינו יכול לקבל משום שאינו רואה אותה, אף אינו מכיר אותה. אתם מכירים אותה, כי היא שוכנת עימכם ותהיה בכם." (בשורת יוחנן ט"ו 26, אל האפסיים א' 13-14, ראשונה לקורינתיים ג' 16-18).
רוח אלוהים היא זו המולידה מחדש את נפש האדם ומעירה אותו כדי לגלות את האמת אודותיו, ז"א חוטא הזקוק נואשות לחסד ה' כדי להיוושע, ואת האמת אודות אלוהים (ראה תשובת ישוע לנקדימון בבשורת יוחנן ג).
רוח הקודש היא הוויה אלוהית לכל דבר ועניין.
בצייתנו לאלוהים, אנו מכוונים את לב השומע לעבר אלוהים, וחולקים עימו את מסר הישועה אודות אלוהים. רוח הקודש הוא האמצעי דרכו האדם מפנים את האמת אודות מצבו הרוחני ומאפשר לאלוהים לרכך את ליבו ולמסור חייו לבוראו. בהמשך השיעור נרחיב בנושא.
בפסוק 2 הנביא פוקד לדבר על לב ירושלים, ז"א לומר לעם ישראל:
מלאה צבאה – תם הזמן שהוקצב לסבלה. (צבא – ציון זמן קצוב, ראה איוב ז' 1), כן גם, הסתיימו מלחמותיה.
נירצה עוונה – העם שילם את חובו לאלוהים (נענש מספיק).
הפסוקים הללו אומנם נכתבו בזמן עבר, אך עדיין לא התגשמו.
הנביא כתבם בזמן עבר כדי לציין את הביטחון בתשובה רוחנית של עם ישראל.
הפסוקים הללו יתגשמו רק לאחר כניעת שארית ישראל לישוע. זכריה י"ב-י"ד
לקחה מיד יהוה כפליים בכל חטאותיה – מדוע להיענש במידה כפולה?
בתקופה העתיקה היה נהוג לתת לבכור מנת ירושה כפולה ואת תפקיד ההנהגה בין האחים. (ראה דברי-הימים-א פרק ה 1-2.)
מכיוון שהבכור קיבל חלק כפול, נדרשה ממנו מידה רבה יותר של אחריות כלפי שאר בני המשפחה.
עם ישראל נחשב לבן בכור בין העמים (שמות ד 22).
לעם ישראל ניתנו הבטחות והתגלויות רבות יותר מכל שאר העמים (אל הרומיים ב').
לפיכך, האחריות המוטלת על עם ישראל לשמוע ולציית לאלוהים היא רבה יותר.
מסיבה זו אלוהים מעניש את ישראל במידה כפולה.
הפסוק אינו מרמז שישראל נענשה מעבר למידת הצדק. אלוהים מעניש רק בצדק וזו מידת הצדק שנקבעה על ישראל (ראה דברים כ"ח 15-68).
הנתון הזה צריך להוות אות אזהרה גם לנו המאמינים, יהודים וגויים כאחד. מכיוון שזהות אור העולם ורצונו ידועים לנו, מכיוון שהבטחות רבות העניק לנו המשיח, נדרשים אנו לאחריות רבה יותר של ציות ועדות אישית קדושה וטהורה. גם אותנו אלוהים יכול למשמע.
- ההכנה האישית הנדרשת לקבלת המנחם (3-5)
- 3. קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר, פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְהוָה; יַשְּׁרוּ בָּעֲרָבָה מְסִלָּה לֵאלוֹהֵינוּ.
- 4. כָּל-גֶּיא יִנָּשֵׂא וְכָל-הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ; וְהָיָה הֶעָקוֹב לְמִישׁוֹר וְהָרְכָסִים לְבִקְעָה.
- 5. וְנִגְלָה כְּבוֹד יְהוָה; וְרָאוּ כָל-בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי יְהוָה דִּבֵּר."
בפסוקים הללו ישעיה מלמד איך עלינו להתכונן לפגוש את נשוא הנחמה שלנו, את קדוש ישראל, ישוע המשיח.
ישעיה משתמש בתיאורים הידועים ומוכרים לשומעיו בני זמנו. כשמלך רם מתכונן למסע, עבדיו משפצים את מסלול הנסיעה כך שמסעו יתנהל תקין ללא מעצורים ומכשולים.
בספר הבשורה על פי מתי פרק ג' פסוקים 1-12 מתואר יוחנן המטביל קורא ומכין את לבבות בני ישראל לפגוש את מלכם, את ישוע המשיח.
בפסוק 3 נאמר שיוחנן המטביל מגשים את הנאמר מפי ישעיה הנביא. יוחנן הוא הקול הקורא.
מכיוון שיוחנן פנה ללבבות האנשים למען יחזרו בתשובה ויתכוננו לפגוש את המלך המשיח, הרי שההרים והגאיות מסמלים את חטאינו ומצב לבבנו הדרוש תיקון.
כמו שדרך ישרה וסלולה הינה קרקע נוחה עבור המלך ללכת בה, כך לב נקי מחטא מהווה משכן נוח וראוי למלך המשיח.
לב נקי מחטא הינו הקרקע הנחוצה לקבלת הנחמה הגדולה שישעיה הנביא מבטיח לעמו.
והנה, לאחר שהנביא מדבר באופן ציורי על ניקוי הלב מחטא, הוא מסיים את פסוק 5 במילים אלו: "וניגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדיו כי פי יהוה דיבר".
רבותי, הנביא ישעיה מלמד שהתגשמות נחמת ישראל היא לראות את כבוד יהוה.
מכיוון שכבוד אלוהים הניגלה לאדם הינו קדוש ישראל, ז"א ישוע המשיח, הרי שדבר נחמה יעיל ונכון חייב להדריך את האדם להבין שהינו חוטא וזקוק לכפרת חטאים שרק ישוע יכול לתת.
הנביא ישעיה אומר: דברו, קיראו… המילים הללו הינן פעלים של עשיה.
הנביא מלמדנו שעל מנת לנחם את ישראל, עלינו להודיע בקול את שם ישוע!
נכון, צריך לעשות זאת בחכמה, רגישות, הבנה, אך ראוי לזכור… צריך לעשות זאת בקול!
ישעיה הנביא אומר: "וראו כל בשר יחדיו כי פי יהוה דיבר".
בעוד הבטחתו של ישעיה לנחמה על ידי המשיח שרירה וקיימת עבור כל אדם באופן אינדיבידואלי מאז ומתמיד, הרי שהתגשמות ההבטחה הזו על בסיס לאומי וגלובלי תתרחש בעת חזרתו של ישוע ארצה. במהלך הצרה הגדולה שארית ישראל תכין את ליבה לקבלת ישוע כאדון ומושיע (הושע ב 16-21; ירמיה ל"א 1-2). לאחר צרת יעקב יחזור המשיח ישוע במלוא הדרו, במלוא כבוד אלוהים. אז יביטו בו כולם, כל השארית מישראל ומשאר עמי הגויים. (זכריה י"ב 10, י"ד, חזון יוחנן י"ט)
כשהדבר יתגשם, יתברר לבני אותה תקופה שוב פעם שדבר אלוהים אמת. כל מוצא פי יהוה יקום ויהיה.
- מהו מסר הנחמה? (6-8)
- 6. קוֹל אוֹמֵר קְרָא, וְאָמַר מָה אֶקְרָא; כָּל-הַבָּשָׂר חָצִיר, וְכָל-חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה.
- 7. יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ, כִּי רוּחַ יְהוָה נָשְׁבָה בּוֹ; אָכֵן חָצִיר הָעָם.
- 8. יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ; וּדְבַר-אֱלוֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם.
פעמים רבות בחיי שמעתי אנשים מנסים לנחם אחרים אך בהבטחות שווא ובדברי שקר.
אינני אומר שמטרת המנחמים היתה לשקר בכוונה, אך במטרה להקל על סבל האבל או הסובל, מנחמים רבים השתמשו בהבטחות שווא ובדברי סרק שיעילותם לדקות, שעות או ימים ספורים.
דברי נחמה המכבדים את אלוהים ויעילותם נצחית, הם כאלו החולקים אמת אודות האדם ואת תלותו המוחלטת בחסד אלוהים.
ומהו המסר המנחם שאלוהים מצווה עלינו לחלוק עם כל אדם?
כל בני האדם כמו עשב שקיים לתקופה קצרה מאוד.
כל נאמנותו ומעשיו הטובים של האדם, מחזיקים מעמד כמו פרחי השדה. זאת אומרת, לתקופה קצרה ביותר.
בני האדם בהחלט דומים לעשב שאינו מאריך ימים.
לעומת זמניותו וחולשתו של האדם עומדת ריבונותו, נאמנותו וחסדו הנצחיים של אלוהים.
ההבטחות הנפלאות שאלוהים מבטיח עתידות להתגשם מכיוון שהן תלויות ונובעות מאלוהים.
הנביא מבהיר היכן אלוהים פירט את הבטחותיו…
כתבי הקודש אומנם כתובים על נייר, אך אלו נכתבו בהשראת רוח אלוהים ומכאן, חוזקם כחוזקו של אלוהים.
ומהו מסר הנחמה של אלוהים הכתוב בכתבי הקודש?
זמניותו של האדם נובעת מקללת החטא שבאה על כל אדם ועל הבריאה בעקבות חטאם של אדם וחווה, כפי שכתוב בבראשית ג.
מאז, כל אדם חוטא ונמצא אשם לפני אלוהים (קהלת ז 20)
החטא גרם לעויינות ולניתוק בין אדם לאלוהים, בינך לאלוהים (ישעיה ס"ד 5-11).
החטא הביא עימו סבל, כאב, צער ועוגמה שכל אדם חווה בדרך כזו או אחרת במהלך חייו.
החטא הביא לפירוד, לגירושין, לאומללות, לחיסרון בכל תחומי החיים.
החטא הביא לעונשים והגדול ביניהם זה ריחוק נצחי מאלוהים. ריחוק נצחי מאהבה, חסד ורחמים. ריחוק נצחי מאור וחיים.
אלוהים תיקן את הנזק של קללת החטא בגלל אהבתו אותך ואותי.
הסרת תוצאת קללת החטא על האדם והבריאה, והחזרתו של האדם לנוכחות נצחית עם אלוהים למען יגשים את תכלית בריאתו, עלתה במחיר יקר.
המחיר היה חייו של בן האלוהים, קדוש-ישראל, עבד-יהוה, המשיח ישוע.
מה שקורבנות החיות סמלו ללא סוף, עשה פעם אחת ולתמיד, קורבן בן האלוהים המושלם.
אלוהים הבן, ההוויה אותה אנו מורשים לראות בא לעולם בדמות אדם, דרך לידה על טבעית בהפריית רוח הקודש (ישעיה ז 14; מיכה ה 1).
זה הוא זרע האישה המובטח בבראשית ג 15.
ישוע המשיח היה ללא חטא (קור"ב ה 21).
ישוע המשיח, אל-שדי, עלה על הצלב כדי למות מות כפרת חטאים עבור הבוטחים בו כאדון ומושיע מכפר חטאים.
האדון ישוע מת ונקבר בקבר.
לאחר שלושה ימים ושלושה לילות קם האדון ישוע מן המתים, והוכיח לכל שכפרת החטאים של אלוהים עבורנו, התקבלה בדמו המכפר של ישוע.
האדון ישוע המשיח יושב מאז לימין האב (תהילים ק"י).
מהו תהליך סליחת החטאים של אלוהים עבור האדם?
- להסכים ולהבין שאת חוטאת, שאתה חוטא וראוי לריחוק מאלוהים.
- להבין ולהאמין שאין ביכולתך להסיר את קללת המוות שבאה בעקבות החטא, ולעמוד נקי וטהור מול אלוהים בטיב מעשיך.
- להאמין באמת הכתובים, שכפרת חטאים ניתנת אך ורק על סמך אמונה בישוע כבן האלוהים אשר בא לעולם כדי לשאת על עצמו את העונש עבור חטאיך.
- לקרא בשם ישוע המשיח לכפרת החטאים שלך. אף אחד לא יכול לעשות זאת במקומך.
- ישועה אמיתית, לידה רוחנית כנה תמיד תתבטא בשינוי חיים. הנושע ישאף להידמות לישוע בכל תחום בחייו. אחד מסימני הישועה הוא הרצון לחלוק את שמחת הישועה עם אחרים… ועל כך בהמשך הפסוקים
לאור הנאמר:
כל הדוחה את ישוע כשה האלוהים, נשאר עם חטאו ואשמתו ויבלה את הנצח באגם האש (התגלות כ 11-15).
כל המאמין בישוע יחיה עם אלוהים לנצח נצחים, גם אם ימות (יוחנן יא 25-26).
כך מבחן המבט באמונה לעבר נחש הנחושת במדבר היה סמל של מבחן הישועה במבט לעבר ישוע המורם, כאדון ומושיע מכפר חטאים (במדבר כ"א 4-9; יוחנן ג 15-16).
אח ואחות יקרים:
היום זה יום ישועה, אנא אל תדחה את ישועתך למחר, כי המחר אינו שלך.
- מהי התגובה הראויה למסר הנחמה? (9-11)
- 9. עַל הַר-גָּבוֹהַּ עֲלִי-לָךְ מְבַשֶּׂרֶת צִיּוֹן, הָרִימִי בַכוֹחַ קוֹלֵךְ מְבַשֶּׂרֶת יְרוּשָׁלָיִם; הָרִימִי אַל-תִּירָאִי, אִמְרִי לְעָרֵי יְהוּדָה הִנֵּה אֱלוֹהֵיכֶם.
- 10. הִנֵּה אֲדוֹנָי יְהוִה בְּחָזָק יָבוֹא, וּזְרוֹעוֹ מוֹשְׁלָה לוֹ; הִנֵּה שְׂכָרוֹ אִתּוֹ וּפְעֻלָּתוֹ לְפָנָיו.
- 11. כְּרוֹעֶה עֶדְרוֹ יִרְעֶה, בִּזְרוֹעוֹ יְקַבֵּץ טְלָאִים, וּבְחֵיקוֹ יִשָּׂא, עָלוֹת יְנַהֵל."
בפסוקים אלו ישעיה הנביא ממשיך בפעלי ציווי לתאר את שתעשה בת ירושלים, הנושעים מקרב ישראל לאחר שיטעמו את ישועת אלוהים.
כפי שכתבי הקודש מפרטים, ישועה אינה דבר תיאורטי בלבד (יעקב ב 19-26).
ישועה כנה תמיד תתבטא בציות והתלהבות לעשות את רצון אלוהים (ישעיה ס"ו 2).
ישועה כנה תמיד תלווה בצעדים המבטאים את אהבת אלוהים ואהבת אנשים.
ומהו ביטוי האהבה הגדול ביותר לבני אדם?
בשורת הישועה, בשורת כפרת החטאים שרק באמצעותה יכול אדם להתכסות בצדקת אלוהים ולהיות בטוח בחיי העולם שקיבל במתנת חסד.
כל שאר המתנות בעולם הן זמניות, כפרח השדה.
רק הישועה היא נצחית ושום מתנה אחרת אינה משתווה לה.
רבותי, ישועה היא המתנה הגדולה ביותר שאדם יכול לקבל.
ישועה באה על סמך שמיעת הבשורה וקבלתה באמונה.
ולכן, עלינו לשלוח מבשרים שיזעקו את בשורת הישועה שהרי אם בני אדם לא ישמעו את הבשורה, איך יאמינו? (אל הרומים י' 14-17).
אלוהים מכבד ביותר את מבשרי הבשורה ולכן אליהם נאמר: "מה נאוו רגלי מבשרי טוב" (ישעיה נ"ב 7; אל הרומים י' 15).
האם רגליך יפות ומכובדות? האם רגלי נושאות אותך למרחקים כדי לזעוק את בשורת הישועה?
שימו לב שהבשורה מתחילה מיהודה. ציווי דומה נאמר מפי האדון ישוע לתלמידיו במעשי השליחים א 8: "אבל בבוא עליכם רוח הקודש תקבלו כוח ותהיו עדי הן בירושלים והן בכל יהודה ושומרון, עד קצה הארץ."
ועוד, שימו לב איך הפסוקים הללו דומים לנאמר באותו הקשר בפרק נ"ב 6 – נ"ג 12.
"מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום מבשר טוב משמיע ישועה, אומר לציון מלך אלוהייך…"
פסוק זה מתקשר לפסוק ממזמור קכ"א: אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי…
ומאין עזרי?
מעם יהוה עושה שמים וארץ.
רבותי,
מקור הנחמה והשלום של עם ישראל ושל כל אדם, יהודי או גוי, הינו המשיח ישוע, עבד יהוה.
שימו לב לשלבי הנחמה בפסוקים 9-11:
- הנה אלוהיכם! ז"א – אלוהים עתיד לחזור לעמו.. (ראה יחזקאל ח'-י', יציאת נוכחות אלוהים מעמו ובזכריה י"ב-י"ד האדון חוזר על הר הזיתים)
- ה' יחזור בחוזק – מכיוון שהכתובים מודיעים לנו שישוע המשיח הוא זה שחוזר, ופה נאמר ה' חוזר משמע שישוע הוא יהוה! כשהוא יחזור הוא יכה באויביו. (זכריה י"ב-י"ד, ישעיה ס"ג 1-6, התגלות י"ט 11-16, מעשי השליחים א' 11).
- שכרו איתו – ה' גומל ליראיו. באותה מידה שהוא משמיד את שונאיו ושונאי ילדיו, הוא מכין ממלכה נפלאה לאוהבי שמו. לך ולי הנושעים הוא מעניק את ממלכתו (דניאל ז' 22, י"ב 12-13, התגלות כ' 6).
- כרועה עדרו ירעה – כשישוע המשיח יישב בציון בממלכתו, נטעם את המשמעות המלאה של תהילים כ"ג ובשורת יוחנן י'. ישוע המשיח הוא הרועה הטוב. האחד שיחפש את הנידחה וירפה את החולה – הוא מצא אותי וריפא את נפשי (ראה גם ירמיה כ"ג 5-6).
ומה איתך?
לסיכום:
- נחמו נחמו עמי זה ציווי אלוהי.
נחמת ישראל וכלל בני אדם אינה בחומר או במיקום גיאוגרפי אלא באישיות והוא ישוע המשיח.
לכן, הנחמה האמיתית היא ישועה, וזו מתנת חסד הניתנת רק על סמך אמונה בישוע.
כל דבר נחמה שאינו מתבסס על הבשורה של ישוע, הינה נחמת סרק ואינה מועילה.
האם דברי הנחמה שלך לאחרים כוללים את הבשורה של ישוע?
- למרות הישגי האדם, ואכן הישגיו רבים, האדם חלש וזמני. לפיכך, אדם ייחשב לכסיל אם יבסס את נחמתו על יכולת אדם.
לעומת חולשתו וזמניותו של האדם, כל הבטחותיו של אלוהים הן אמת ועומדות לנצח.
משמע – הנחמה שלך חייבת להתבסס על אמת הכתובים ולא על דבר אדם זמני ובר חלוף. האם ליבך מוכן לקלוט ולהפנים את דבר אלוהים?
האם כתבי הקודש הם אור לנתיבתך? במי אתה בוטח?
זכור! קווי יהוה יחליפו כוח (פסוק 31).
- אחים ואחיות:
ישועה באה על סמך שמיעת הבשורה וקבלתה באמונה.
לפיכך חובה עלינו להשמיע את בשורת הישועה ולתמוך במבשרי בשורת ישוע.
מה אתה עושה כדי שהבשורה תגיע לעוד אוזן ולב?
מה אתה עושה ואיך אתה תורם להפצת הבשורה כדי שעוד נפש תזכה לנחמה?
[1] כל הנבואות אודות עבד-יהוה בישעיה, המתייחסות לאישות האלוהית, מתגשמות בישוע המשיח. ראה במיוחד ישעיה נ"ב-נ"ג.