ישעיה פרק ס'

ישעיה פרק ס'

 

תפארתה של ציון בשוב המושיע

קריאת פתיח: ישעיהו סב; יחזקאל מג 1-9; פרק מקביל – ישעיהו מט.

ישעיהו הנביא מסיים את פרק נט בתיאור חזרתו של הגואל לעמו. כשזה יתרחש, יזכה עם ישראל להיטבל ברוח אלוהים. מאותו רגע ואילך יתמלאו פיהם בדבר אלוהים לעולם.

בפרק ס ישעיהו הנביא מתאר בפירוט רב יותר את תפארתה של ציון ואת הברכה על שארית עם ישראל כשהמשיח יחזור וישכון בקרב עמו. כמו כן, מתואר באופן חלקי ההתגשמות והתכלית שלשמה הקים אלוהים את עם ישראל והבטיח את קיומו לאורך שנים כה רבות.

פסוקים 1-3:

1 קוּמִי אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ, וּכְבוֹד יְהוָה עָלַיִךְ זָרָח.
2 כִּי־הִנֵּה הַחושֶׁךְ יְכַסֶּה-אֶרֶץ, וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים, וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְהוָה, וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה.
3 וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ, וּמְלָכִים לְנוגַהּ זַרְחֵךְ.

ישעיהו הנביא פונה במילות עידוד לעמו ישראל: "קומי, שמחי, כי אורך הגיע!"

ישעיהו הנביא חי לפני כ-2750 שנים. כבר אז, לאור הנחיית אלוהים והתורה, היה לו ברור:

א. עם ישראל נתון בחושך ואפלה רוחנית שתמשך זמן רב (פרק ו 6-12).

ב. אורו של עם ישראל הוא אלוהים בכבודו ובעצמו. רק כשאלוהים ישכון בישראל, הגויים יבואו להשתחוות לו. לעומת זאת, כשכבוד אלוהים מחוץ לישראל, העם והעולם נמצאים בחושך ואפלה.

 

מדוע עם ישראל חי בחושך ועיוורון רוחני בתקופת ישעיהו ועד היום?

 

התפקיד:

• אלוהים בחר את עם ישראל לייעוד מאוד מוגדר: להיות לו ממלכת כוהנים וגוי קדוש בין העמים – "… וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל־הָעַמִּים, כִּי־לִי כָּל־הָאָרֶץ; וְאַתֶּם תִּהְיוּ־לִי מַמְלֶכֶת כּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ…"  (שמות יט 5-6).
• אלוהים נגלה לעם ישראל ונתן להם תורה. התורה מכילה נתונים אודות אלוהים ורצונו מכל אדם, בפרט מעם ישראל.

 

• דרך חיי עם ישראל ושירותו אמורים כל עמי התבל להכיר את אלוהים ולפנות אליו (זכריה ח 23: "… בַּיָּמִים הָהֵמָּה, אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים, מִכּל לְשׁונוֹת הַגּוֹיִם; וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי לֵאמור, נֵלְכָה עִמָּכֶם, כִּי שָׁמַעְנוּ אֱלוהִים עִמָּכֶם").

במילים פשוטות: עם ישראל הוא כמו האצבע המכוונת את הגויים לאלוהים.

 

התנאי הדרוש למילוי התפקיד:

לאורך ההיסטוריה אלוהים לימד את עם ישראל שללא נוכחותו בקרבו, העם סובל (דברים כז–כח; ספר שופטים). לעומת זאת, כשעם ישראל נכנע לרצון אלוהים וחוזר בתשובה, פועל אלוהים בתוכו ומשתמש בו לכבודו. אור ישראל הנו נוכחות אלוהים בקרב ישראל.

אך נוכחות זו אפשרית רק אם העם חוזר בתשובה כנה.

 

האור הוא אישיות

מכיוון שאור אלוהים וכבודו מתבטאים דרך המשיח, הנביאים – בנבואות רבות – ציינו את זהותו של המשיח ומועד הופעתו בישראל כדי שהעם יכירו ויקבלו בבואו:

• ישעיהו ז 14: המשיח ייוולד מבתולה;
• ט 5-6: שמות אלוהים ושושלת דוד המלך;
• מיכה ה 1: ייוולד בבית לחם אפרתה;
• זכריה ט 9: יכנס לירושלים רכוב על חמור ועל עיר בן אתונות;
• מלאכי ג 1: יכנס להיכל אלוהים;
• דניאל ט 26: ייכרת בחודש ניסן בשנת 32 לספירה…

מכיוון שעם ישראל דחה את מושיעו וגואלו ישוע המשיח – למרות שהתגלה בדרך ואופן כה ברורים – נענש העם בעיוורון רוחני חלקי (רומים יא 25-27).

משמעות העונש הוא שרוב עם ישראל לא יוכל להאמין ולפענח את דבר אלוהים נכונה! זאת כחלק מעונש עבור זלזול בישוע המשיח ודחייתו.

מתי יגיע לסיומו העונש הקשה הזה? ובמילים אחרות: מתי תתגשם נבואתו של ישעיהו?

העיוורון הרוחני יוסר מעם ישראל בעתיד – לאחר תקופת צרת יעקב בת שבע השנים. במהלך אותה תקופה קשה, יושמדו יותר מחצי מתושבי תבל ושני שליש מהעם היהודי (זכריה יג 8-9, יב – יד; דניאל ט 27; התגלות ו – יט). תקופת הצרה בעתיד נועדה להעניש את יושבי העולם במכות איומות; כל זאת עקב דחייתם את אלוהים וריבונותו בחיי בני האדם. השארית מכלל יושבי תבל יקבלו את ריבונותו של ישוע המשיח בחייהם.

זכריה הנביא מציין בפרקים יב–יד שהמשיח יחזור בסיום תקופת הצרה. בעת ההיא, הוא ישפוך את רוחו על שארית עם ישראל ויתגשם הפסוק האומר: "וְכָךְ כָּל יִשְׂרָאֵל יִוָּשַׁע…" (רומים יא 26). רק אז יוכל העם להבין במלואו את דבר אלוהים ויחיה על פיו.

ישעיהו הנביא מביט בחזון לעבר העתיד כאשר העיוורון והחשיכה הרוחנית סרים מעל עם ישראל.

לכן הוא אומר: "קוּמִי אוֹרִי, כִּי בָא אוֹרֵךְ; וּכְבוֹד יְהוָה, עָלַיִךְ זָרָח." פסוק זה מלמדנו שהאור האמיתי של ישראל אינו נובע ממשהו פנימי שהעם מצליח לעשות בכוחות עצמו, אלא נובע מהתערבות של אישיות חיצונית בקרב ישראל – המשיח בכבודו ובעצמו.

"כִּי-הִנֵּה הַחושֶׁךְ יְכַסֶּה-אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים; וְעָלַיִךְ יִזְרַח יְהוָה וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה."

לפני בוא המשיח, העם היה שרוי בחושך שכיסה את הארץ; בבואו, עם ישראל יוכל למלא את תפקידו: להיות אור לגויים (ראה פרק ב, מט).

מי הוא אור אלוהים, כבוד אלוהים, אור העולם שהנוגה שלו גדול מנוגה השמש?

ישעיהו הנביא מציין בפרק מט 6 שאור אלוהים הוא עבד ה' – קדוש ישראל – המשיח:

"נָקֵל מִהְיוֹתְךָ לִי עֶבֶד, לְהָקִים אֶת־שִׁבְטֵי יַעֲקב, וּנְצִירֵי (וּנְצוּרֵי) יִשְׂרָאֵל לְהָשִׁיב; וּנְתַתִּיךָ לְאוֹר גּוֹיִם, לִהְיוֹת יְשׁוּעָתִי עַד־קְצֵה הָאָרֶץ."

יחזקאל הנביא מתאר את כבוד אלוהים כאישיות אשר אנו מזהים בתור אל שדי – ישוע המשיח (יחזקאל מג 1-9 ופרק א).

ישוע המשיח בעצמו העיד על עצמו ואמר: "הָאוֹר בָּא אֶל הָעוֹלָם וּבְנֵי הָאָדָם אָהֲבוּ אֶת הַחושֶׁךְ יוֹתֵר מִן הָאוֹר, כִּי רָעִים הָיוּ מַעֲשֵׂיהֶם" (יוחנן ג 19); "אֲנִי אוֹר הָעוֹלָם. אִישׁ הַהוֹלֵךְ אַחֲרֵי לא יִתְהַלֵּךְ בַּחושֶׁךְ, אֶלָּא אוֹר הַחַיִּים יִהְיֶה לוֹ" (יוחנן ח 12). כמו כן, ישוע הוכיח את אמיתות דבריו בריפוי עיוור מלידה (יוחנן פרק ט).

בספר ההתגלות כא 23-24 נאמר שכבוד אלוהים – השה, ישוע המשיח – הוא האור במלכות הנצחית של אלוהים, ולכן לא יהיה צורך בשמש ובירח להאיר.

מה מציינים נתונים אלו לגבינו המאמינים בישוע?

מכיוון שאור ה' הוא ישוע ורוחו שוכן בנו, אנו יכולים להבין וליישם את דברו (ראשונה לקורינתים ב 10-16). אנו משרתים אותו כעדים לשאר בני האדם למען יוכלו להגיע גם הם אל אור החיים, ישוע המשיח. זאת ברכה וחסד אדירים ואחריות כבירה! (מתי ה 13-16; מעשי השליחים א 8-10; שנייה לקורינתים ה 18-20).

בפסוק 3 ישעיהו הנביא מציין את התוצאה המשתמעת מנוכחות כבוד אלוהים בישראל:

"וְהָלְכוּ גוֹיִם, לְאוֹרֵךְ; וּמְלָכִים, לְנוגַהּ זַרְחֵךְ."

עמי העולם ומלכיהם הולכים לאור הדרכת עם ישראל.

יגיע היום שהעמים לא ירדפו אחר בני ישראל להרגם, אלא כדי לומר: "… נֵלְכָה עִמָּכֶם, כִּי שָׁמַעְנוּ אֱלוהִים עִמָּכֶם…" (זכריה ח 23). סוף סוף עם ישראל יהיה כלי שדרכו אלוהים מוציא את הגויים מהאפלה ומביא אותם אל אורו.

אפשר להסיק מסקנה מאוד ברורה מדברי הנביא:

עם ישראל יכול למלא את ייעודו כאור לגויים רק לאחר שאור העולם, ישוע המשיח, ממלא אותו ושוכן בציון.

(ראה גם מיכה ד 1-8; ירמיהו כג 5-9; זכריה יד 16-21).

 

בפסוקים 4-9 הנביא מפרט חלק מהברכות שיבואו על עם ישראל כאשר אור העולם, ישוע המשיח, ישכון בבית המקדש החדש בציון ובלב בני ישראל:

4 שְׂאִי-סָבִיב עֵינַיִך וּרְאִי, כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ-לָךְ. בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבואוּ, וּבְנוֹתַיִךְ עַל-צַד תֵּאָמַנָה.
5 אָז תִּרְאִי וְנָהַרְתְּ, וּפָחַד וְרָחַב לְבָבֵךְ; כִּי-יֵהָפֵךְ עָלַיִךְ הֲמוֹן יָם, חֵיל גּוֹיִם יָבואוּ לָךְ.
6 שִׁפְעַת גְּמַלִּים תְּכַסֵּךְ, בִּכְרֵי מִדְיָן וְעֵיפָה, כֻּלָּם מִשְּׁבָא יָבואוּ; זָהָב וּלְבוֹנָה יִשָּׂאוּ, וּתְהִלּות יְהוָה יְבַשֵּׂרוּ.
7 כָּל-צאן קֵדָר יִקָּבְצוּ לָךְ, אֵילֵי נְבָיוֹת יְשָׁרְתוּנֶךְ; יַעֲלוּ עַל-רָצוֹן מִזְבְּחִי, וּבֵית תִּפְאַרְתִּי אֲפָאֵר.
8 מִי-אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה, וְכַיּוֹנִים אֶל-אֲרֻבּותֵיהֶם?
9 כִּי-לִי אִיִּים יְקַוּוּ, וָאֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ בָּרִאשׁונָה, לְהָבִיא בָנַיִךְ מֵרָחוֹק, כַּסְפָּם וּזְהָבָם אִתָּם, לְשֵׁם יְהוָה אֱלוהַיִךְ, וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל כִּי פֵאֲרָךְ.

הנביא מציין את אירועי העתיד, ואכן התגשמותם תיהי בגדר נס:

א. עלייה המונית של בני ישראל לארץ ישראל.

ישעיהו הנביא מקשר בין החזרה בתשובה הלאומית של ישראל ובין העלייה של זרע ישראל לארץ ישראל.

העלייה ההמונית והמוחלטת תהיה כאשר המשיח ישכון בציון ובלב עמו (ראה ירמיהו כג 5-9; ישעיהו לה 10, מט 18, 22). הנביא יחזקאל, בפרקים מז – מח, מתאר גם את גבולות הארץ וחלוקתה לאזורי 12 השבטים. זו ארץ גדולה הכוללת בתוכה אזורים מסוריה ולבנון.

בעתיד הגויים לא יפריעו לעליית יהודים לארצם, אלא ההפך – הם יעזרו ויפנקו את זרע ישראל בדרכו לארץ ההבטחה. "וּבְנוֹתַיִךְ עַל-צַד תֵּאָמַנָה" – יישאו את בנותיך למען לא תתעייפנה. ראה גם ישעיהו סו 12: "הִנְנִי נוטֶה־אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם וּכְנַחַל שׁוֹטֵף כְּבוֹד גּוֹיִם וִינַקְתֶּם; עַל־צַד תִּנָּשֵׂאוּ, וְעַל־בִּרְכַּיִם תְּשָׁעֳשָׁעוּ".

ישנם כאלו היום, המנסים להגשים את הנבואה הזו בכוחות עצמם ובתקציבים גדולים!

להם, אני מציע: את התקציבים הגדולים תשקיעו בגוף המשיח למטרות בישור, לימוד ובגרות רוחנית (רומים טו 26-28); העלייה הגדולה תתגשם כשהמשיח ישכון פה.

ב. הגויים מביאים לישראל ולירושלים את אוצרותיהם.

הנביא מתאר את פליאת בני ישראל ושמחתם כשיראו את עמי תבל עולים לישראל.

הפעם, עליית העמים לישראל אינה לשם כיבוש והרס, אלא כדי להביא את אוצרותיהם לירושלים, לפני המשיח ישוע. העמים לא יעשו זאת מתוך כורח או צער, אלא מתוך שמחה, כאשר פיהם מלא תהילות לאלוהים (פסוק 6).

 

בפסוקים 6-7 הנביא ישעיהו מציין שמות עמים שיהיו בין אלו שיביאו את אוצרותיהם לישראל:

מִדְיָן וְעֵיפָה, שְּׁבָא, קֵדָר, נְבָיוֹת.

• מִדְיָן הוא בנו של אברהם מקטורה (בראשית כה 1-13)

 

• עֵיפָה הוא בנו של מדין, נכדו של אברהם מקטורה.
• שְּׁבָא הוא בנו של יקשן, אחיו של מדין, עוד נכד של אברהם מאשתו קטורה.
• קֵדָר ונְבָיוֹת הם בניו של ישמעאל, הנכדים של אברהם מהגר.

מדוע הנביא מציין בפירוט את שמות עמים אלו במיוחד?

לדעתי הסיבה היא כדלקמן: עמים אלה הנם צאצאי אברהם. כל אחד מהם יכול לדרוש או לתבוע חלק בירושת אברהם ליצחק. הזכרת שמם בין אלו המביאים את אוצרותיהם לישראל – וכל זאת כאשר שירת הלל ושבח לאלוהים בפיהם – מדגישה:

א. עמים אלה יקבלו בכניעה והסכמה את בכוֹרתו של ישראל בעיני אלוהים ואת ירושתו.

ב. עומק השלום ישרור ביניהם לישראל. מכאן ניתן להשליך כי השלום יהיה גם עם שאר עמי העולם (ראה גם פסוק 18: "לא־יִשָּׁמַע עוֹד חָמָס בְּאַרְצֵךְ…).

כאשר עמים אלו יכבדו את החלטתו של אלוהים לגבי עם ישראל, כעם בכור וממלכת כוהנים בגבולות ארץ ההבטחה, יקבל אלוהים את מנחותיהם על מזבחו ברצון.

 

בפסוק 8 הנביא מציין שעליית הגויים לישראל כדי להביא את אוצרותיהם לא תהיה טיפין טיפין, אלא בגלים גדולים. הם יבואו כעננים, כלהקת יונים העפה אל קיניהם –

"מִי-אֵלֶּה, כָּעָב תְּעוּפֶינָה; וְכַיּוֹנִים אֶל-אֲרֻבּותֵיהֶם?"

 

בפסוק 9 הנביא אומר משפט מרגש:

"כִּי-לִי אִיִּים יְקַוּוּ, וָאֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ בָּרִאשׁונָה, לְהָבִיא בָנַיִךְ מֵרָחוֹק, כַּסְפָּם וּזְהָבָם אִתָּם, לְשֵׁם יְהוָה אֱלוהַיִךְ, וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל כִּי פֵאֲרָךְ."

אור העולם, ישוע המשיח אומר: כל עמי העולם מחכים לי. אני אתן את האות שיגרום לעמי העולם להביא את בני ישראל בחזרה לארצם ואת אוצרותיהם לישראל לכבוד שמי.

עם ישראל, היזהר ואל תתגאה! ברכות הגויים אינם באים עליך בגלל הצלחתך האישית אלא בגלל אהבתי אליך וחזרתך בתשובה.

במילים אלו אנו למדים שישוע המשיח הוא ריבון העמים. נתון זה מקביל לנאמר בתהילים פרק ב: המשיח הוא מלך תבל; ולנאמר בספר ישעיהו מה 23: כל ברך תכרע לפניו (ראה גם בראשית מט 8-10; ישעיהו יא 10; יוחנן יד 6).

הנביא מציין שאוניות תשוטנה מתרשיש כדי להביא את בני ישראל לארצם וכן את אוצרות הגויים.

בספר מלכים א (י 22-24) כתוב שפעם בשלוש שנים הגיעו אוניות מתרשיש להביא אוצרות וזהב למלך שלמה וכדי לשמוע מחכמתו: "כִּי אֳנִי תַרְשִׁישׁ לַמֶּלֶךְ בַּיָּם, עִם אֳנִי חִירָם; אַחַת לְשָׁלושׁ שָׁנִים תָּבוֹא אֳנִי תַרְשִׁישׁ, נושְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף, שֶׁנְהַבִּים וְקופִים וְתֻכִּיִּים. וַיִּגְדַּל הַמֶּלֶךְ שְׁלמה, מִכּל מַלְכֵי הָאָרֶץ; לְעושֶׁר וּלְחָכְמָה. וְכָל־הָאָרֶץ, מְבַקְשִׁים אֶת־פְּנֵי שְׁלמה; לִשְׁמועַ אֶת־חָכְמָתוֹ, אֲשֶׁר־נָתַן אֱלוהִים בְּלִבּוֹ…"

כמו כן, בעתיד יבואו העמים לישראל להביא את אוצרותיהם ולשמוע מחכמתו של מלך העולם היושב בציון (מיכה ד 1-8).

• מדוע הגויים יביאו אוצרותם לישראל?
• מה יעשה ישראל עם האוצרות?
• מה יהיה תפקיד ישראל באותה תקופה?
• מה יהיה גורלם של אלו שלא יעלו ויבואו לירושלים?

 

• אילו שינויים יתרחשו בארץ בתקופה ההיא?

התשובות לשאלות אלו כלולות  בפסוקים 10-22:

10 וּבָנוּ בְנֵי-נֵכָר חוֹמוֹתַיִךְ, וּמַלְכֵיהֶם יְשָׁרְתוּנֶךְ, כִּי בְקִצְפִּי הִכִּיתִיךְ, וּבִרְצוֹנִי רִחַמְתִּיךְ.
11 וּפִתְּחוּ שְׁעָרַיִךְ תָּמִיד יוֹמָם וָלַיְלָה, לא יִסָּגֵרוּ. לְהָבִיא אֵלַיִךְ חֵיל גּוֹיִם, וּמַלְכֵיהֶם נְהוּגִים.
12 כִּי-הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לא-יַעַבְדוּךְ, יאבֵדוּ; וְהַגּוֹיִם, חָרוֹב יֶחֱרָבוּ.
13 כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן אֵלַיִךְ יָבוֹא, בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו לְפָאֵר מְקוֹם מִקְדָּשִׁי, וּמְקוֹם רַגְלַי אֲכַבֵּד.
14 וְהָלְכוּ אֵלַיִךְ שְׁחוֹחַ בְּנֵי מְעַנַּיִךְ, וְהִשְׁתַּחֲווּ עַל-כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ כָּל-מְנַאֲצָיִךְ; וְקָרְאוּ לָךְ עִיר יְהוָה, צִיּוֹן קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל.
15 תַּחַת הֱיוֹתֵךְ עֲזוּבָה וּשְׂנוּאָה, וְאֵין עוֹבֵר; וְשַׂמְתִּיךְ לִגְאוֹן עוֹלָם, מְשׂוֹשׂ דּוֹר וָדוֹר.
16 וְיָנַקְתְּ חֲלֵב גּוֹיִם, וְשוֹד מְלָכִים תִּינָקִי; וְיָדַעַתְּ, כִּי אֲנִי יְהוָה מוֹשִׁיעֵךְ, וְגוֹאֲלֵךְ, אֲבִיר יַעֲקב.
17 תַּחַת הַנְּחוֹשֶׁת אָבִיא זָהָב, וְתַחַת הַבַּרְזֶל אָבִיא כֶסֶף, וְתַחַת הָעֵצִים נְחוֹשֶׁת, וְתַחַת הָאֲבָנִים בַּרְזֶל; וְשַׂמְתִּי פְקֻדָּתֵךְ שָׁלוֹם, וְנוֹגְשַׂיִךְ צְדָקָה.
18 לא-יִשָּׁמַע עוֹד חָמָס בְּאַרְצֵךְ, שוֹד וָשֶׁבֶר בִּגְבוּלָיִךְ; וְקָרָאת יְשׁוּעָה חוֹמוֹתַיִךְ, וּשְׁעָרַיִךְ תְּהִלָּה.
19 לא-יִהְיֶה-לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ, לְאוֹר יוֹמָם, וּלְנוֹגַהּ, הַיָּרֵחַ לא-יָאִיר לָךְ; וְהָיָה-לָךְ יְהוָה לְאוֹר עוֹלָם, וֵאלוֹהַיִךְ לְתִפְאַרְתֵּךְ.
20 לא-יָבוֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ, וִירֵחֵךְ לא יֵאָסֵף,  כִּי יְהוָה, יִהְיֶה-לָּךְ לְאוֹר עוֹלָם, וְשָׁלְמוּ, יְמֵי אֶבְלֵךְ.
21 וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ. נֵצֶר מטעו (מַטָּעַי) מַעֲשֵׂה יָדַי, לְהִתְפָּאֵר.
22 הַקָּטוֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף, וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם; אֲנִי יְהוָה, בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה.

מדוע הגויים יביאו אוצרם לישראל?

א. שיקום הארץ ובניית בית המקדש:

במהלך צרת יעקב בת 7 השנים, ארץ ישראל נהרסה ונחרבה. בפסוק 10 מצוין שההרס נבע מכעס אלוהים על ישראל, ושיקומה הנו פרי חסדו. עלינו לזכור שבשובו של המשיח ארצה על הר הזיתים (זכריה יד) ייחצה ההר לשניים ויתרחשו שינויים גיאוגרפיים.

הגויים יביאו את אוצרם על מנת לעזור בבניית בית אלוהים, שהוא בית תפילה לכל העמים (נו 7), וכן לשקם את ארץ ישראל.

מה שעשה כורש מלך פרס בעבר, כשנתן מאוצרו לבניית ירושלים והמקדש, כמוהו כדגימה לעתיד!

ב. אספקה כלכלית לממלכת הכוהנים:

הנביא ישעיהו מתאר בפסוקים רבים שהגויים עולים עם אוצרותיהם לישראל, והעם בציון יונק חלב גויים.
התמונה המצטיירת היא שהגויים מכלכלים את עם ישראל.

מדוע?

בתקופת העתיקה, שבט לוי הוקדש לשירות אלוהים, ושאר העם סיפק את כלכלת בני השבט ששירתו בקודש. בעת שובו של ישוע המשיח ארצה, עם ישראל כולו ימלא את ייעודו כממלכת כוהנים בקרב העמים. לפיכך, כמו שעם ישראל סיפק את כלכלת הלוי המשרת בקודש, כך יספקו הגויים את כלכלת ישראל המשרת בקודש עבורם.
מה יהיה גורלם של עמים שיסרבו לעלות ולהשתחוות בירושלים?

פסוק 12: "כִּי-הַגּוֹי וְהַמַּמְלָכָה אֲשֶׁר לא-יַעַבְדוּךְ, יאבֵדוּ; וְהַגּוֹיִם, חָרוֹב יֶחֱרָבוּ." עמים שיסרבו לעלות לירושלים ולשרת את בני ישראל – יאבדו!

שים לב! ישוע המשיח, מלך תבל, מעמיד את בני ישראל כנקודת בוחן לאמונת עמי הגויים.

שירות עם ישראל יהווה מדד לאמיתות עומק האמונה של הגויים בישוע כאדון ומושיע.

עם האוהב את ישוע ומקבלו כריבון, יקבל את בני ישראל כמשרתיו וישרתם. נתונים דומים: זכריה יב 2 ואילך, יד מפסוק 16; ראה גם ישעיהו סו 24; בראשית יב 3.

 

אילו שינויים יתרחשו בארץ בתקופה ההיא ואילך?

א. ישרור שלום עולמי אמיתי.

עמי העולם יראו ביהודי ידיד וחבר ולא אויב (פסוק 18; ראה גם פרק סב).

ב. שינויים אסטרונומים:

השמש והירח לא יהיו עוד. אור המשיח יחליף את אורם. תפארת ישראל יהיה אלוהים; לא כסף, לא צבא וחכמת אדם (ישעיהו סה 17; ירמיהו ט 22-23; התגלות כא – כב).

ג. שינויים גיאוגרפים:

בחזרתו של ישוע המשיח ארצה, ייחצה הר הזיתים לשניים (זכריה יד) ונהר של מים חיים יזרום מבית המקדש אל ים התיכון וים המלח (יחזקאל מז). ים המלח יהיה אגם מים מתוקים, ועין גדי – כפר דייגים. בית המקדש ייבנה על הר המוריה שיהיה גבוה משאר הגבעות (מיכה ד 1-8; ראה ספר ההתגלות: לפני חזרתו של ישוע יתרחשו רעידות אדמה רבות שישנו את הגיאוגרפיה העולמית).

ד. שינויים בחי (ראה גם פרק סה 25):

הנביא מציין בפרק יא את השינויים שיחולו בעולם החי בעקבות נוכחותו של ישוע המשיח בביתו בירושלים. הסיבה כתובה בספר התגלות פרק כ: השטן יהיה מרוסן ל-1000 שנים, לכן החטא והשפעתו יהיו מרוסנים. אנשים יחיו שנים רבות יותר (ישעיהו סה 20), וחיות לא יטרפו זו את זו.

ממלכת 1000 השנים של ישוע המשיח בארץ הנה התחנה האחרונה שלפני תקופת הנצח.

ה. ריפוי רוחני מושלם של בני ישראל:

פסוק 21: "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים…"; ופרק סה 24: "וְהָיָה טֶרֶם־יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה; עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע…"

ס י כ ו ם :

א. נכון להיום עם ישראל שרוי בעלטה רוחנית. העלטה החלקית הזו נובעת מעונש בעבור דחיית ישוע המשיח.
העיוורון החלקי יוסר בעת חזרתו של ישוע המשיח לאחר צרת יעקב בת 7 השנים.

ב. אור האלוהים הוא ישוע המשיח.

ללא אור אלוהים, כל אדם או עם עדיין שרוי בחושך.

רק בעזרת אור האלוהים, ישוע המשיח, יכול אדם או עם להיות כלי יעיל ומבורך בשירות אלוהים.
לאלו המקבלים את אור האלוהים מובטח לשכון לנצח בממלכתו.

ג. העמים שיבואו לא יעשו זאת כי עם ישראל כל-כך נחמד, אלא כדי לראות ולשמוע את ישוע המשיח, אלוהים בכבודו ובעצמו, המנחה והמורה.

ד. כל המכות הן בגלל מרידה נגד ישוע. כל הברכות הן בגלל החסד של ישוע.

ישוע הוא נקודת המוקד של ישראל. – מה נקודת המוקד שלך?