(במדבר כ"ב-כ"ד)
הרקע לנבואות בלעם על עם ישראל:
פרשת בלק אינה פרשה נפרדת, אלא מהווה הסיומת לשלושת הפרשות שקדמו לה. ארבעת פרשות השבוע (שלח לך, קורח, חוקת ובלק) מהוות סיפור אחד מושלם, שחשוב ללמדו כעסקת חבילה. מסיבה זו חשוב שנזכור את סיכום הלקחים העיקריים בשלושת פרשות השבוע הקודמות.
פרשת שלח לך (במדבר י"ג-ט"ו): עם ישראל מביע את חוסר אמונתו ובטחונו באלוהים בכך ששלח 12 מרגלים (מכל השבטים לא כולל שבט לוי. יוסף כולל את מנשה ואפרים), כדי לבחון את האפשרות והסיכויים לכבוש את הארץ שאלוהים הבטיח. כעונש, המורדים הומתו והעם נשאר במדבר 40 שנה עד שימותו כל בני עשרים ומעלה. אירוע ייחודי התרחש לקראת סיום הפרשה (י"ד 39-45) – הניסיון של חלק מהעם לפרוץ אל ארץ הנחלה ללא אישורו של אלוהים. הלקח מלמדנו שבלתי אפשרי להיכנס לנחלת אלוהים ללא אמונה מושיעה. שום כוח אישי או ארצי יוכל לעקוף את דרישת אלוהים להיכנס לנחלתו – והיא אמונה מושיעה.
מסקנה:
לא נמצאה אמונה מושיעה בקרב בני 12 השבטים שתאפשר לעם להיכנס לנחלת אלוהים המובטחת.
פרשת קורח (במדבר ט"ז – י"ח): 250 נשיאים משבט לוי מביעים את חוסר אמונם באלוהים בכך שהם מורדים נגד משה ואהרון ומאשימים אותם בניצול לרעה של מעמדם. הם לא הסתפקו בשירות שאלוהים קבע להם ורצו את מה שאלוהים יעד למשה ואהרון. בתגובה, אלוהים שרף אותם ופתח את האדמה שתבלע אותם, בני ביתם ורכושם.
מסקנה: לא נמצאה אמונה מושיעה גם בקרב בני לוי.
פרשת חוקת (במדבר י"ט – כ"ב 1): מכיוון שאין משוא פנים אצל אלוהים, גם משה ואהרון לא היו פתורים ממבחן האמונה. אלוהים ציווה על משה ואהרון לדבר אל הסלע, כדי שמן הסלע יצאו מים להשקות את העדה ובעירם. משה ואהרון כשלו במבחן האמונה הזה ועל כך אלוהים הוכיח אותם ואמר להם שהכניסה לנחלת ההבטחה מנועה מהם.
משה ואהרון יכלו לסבול ממועקה נפשית קשה עקב מותם של בני משפחתם הקרובה – בני קורח משבט הלוי, וכן עיקשות הלב של כלל העדה, אך כל אלו לא יכלו להוות תירוץ או סיבה מקלה במבחן האמונה שאלוהים העמיד בחייהם. כישלונם של משה ואהרון הוכיח שאין בהם את האמונה הנדרשת להיכנס להבטחת אלוהים. מטרת הסיפור השלם בשלושת פרשות השבוע הללו זה להוכיח ש:
- נדרשת אמונה מושיעה כדי להיכנס לנחלת ההבטחה של אלוהים. אי אפשר לפרוץ לנחלת ההבטחה ללא אמונה.
- אין בקרב כלל בני ישראל אמונה מושיעה כדי להיכנס לנחלת ההבטחה של אלוהים.
מכיוון שאין מספיק אמונה בקרב בני ישראל כדי להיכנס לארץ ההבטחה, מדוע שאלוהים יכניס את עם ישראל לארץ כנען? לארץ ההבטחה?
התשובה המלאה נמצאת בפרשת בלק.
הנה ההוכחה: ההשוואה בין ההבטחה של אלוהים בברית אברהם לתת לזרע אברהם את ארץ כנען כנחלה, לבין שימוש במשפטי ההבטחה לאורך פרשת בלק.
|
ההבטחה של אלוהים לאברהם בבראשית י"ב 2-3 ו-ט"ו 5. |
איזכור ההבטחות מברית אברהם בפרשת בלק. (במדבר כ"ב-כ"ד) |
|
1. י"ב 2: "ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה"
2. י"ב 3: "ואברכה מברכיך ומקלליך אאור…"
3. ט"ו 5: "…הבט נא השמיימה וספור הכוכבים אם-תוכל לספור אותם. ויאמר לו כה יהיה זרעך." |
1. כ"ב 3: "ויגר מואב מפני העם מאוד כי רב הוא…" 2. כ"ב 5: "…הנה עם יצא ממצרים, הנה כיסה את עין הארץ…" 3. כ"ב 6: "ועתה לכה-נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני, אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ, כי ידעתי את אשר תברך מבורך ואשר תאור יואר." 4. כ"ב 11: "…עתה לכה קבה-לי אותו…" 5. כ"ב 12: "ויאמר אלוהים אל בלעם לא תלך עימהם. לא תאור את העם כי ברוך הוא…". 6. כ"ב 17: "…ולכה נא קבה לי את העם הזה…" 7. כ"ג 8: "מה אקוב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם יהוה?" 8. כ"ג 10: "מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל?…." 9. כ"ג 13: "..וקבנו לי משם…" 10. כ"ד 9: "כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו? מברכיך ברוך ואורריך ארור." (אזכור לברכת יעקב לבנו יהודה בבראשית מ"ט 8-12). |
תשובה: אלוהים מכניס את עמו לנחלת ההבטחה לא בגלל קיום מושלם של מצוות או קיום אמונה בקרב עם ישראל, אלא בגלל הבטחת הברית לאברהם אבינו בבראשית ט"ו.
כעת לפרשת בלק
לפני שנלמד את נבואות בלעם בספר במדבר כ"ב-כ"ד, הבה ננסה להבין מה מתחולל במוחו של בלק מלך מואב. הבה נביט על עם ישראל דרך עיניו ומוחו של בלק מלך מואב.
…עם ישראל צועד במדבר זה כמעט 40 שנה. העם הזה מאורגן למופת וצועד בסדר שבטי מופתי. במרכז נמצא אוהל, ומעליו ענן ביום ועמוד אש בלילה.
העם הזה צועד כשאלוהיו בתוכו.
האלוהים הזה מספק לעברים שיצאו ממצרים מזון ומים בכל יום ובשפע, וכל זאת במדבר.
עמים רבים ניסו לעמוד בדרכו של עם ישראל וכולם הובסו או הושמדו.
המסקנה הנכונה שבלק מלך מואב הסיק: נגד העם הזה נלחמים בכלי נשק שאינם מהעולם החומרי אלא הרוחני.
מסיבה זו בלק משלם כל מחיר שבידו כדי להביא את בלעם המכשף, כדי להסיר מנגד עיניו את האיום שנקרא עם ישראל.
מה שבלק אינו מבין זה ששום מכשף ושום כוח שבעולם אינו יכול להפר את ההבטחות שאלוהים נתן לאברהם בברית בין הבתרים. ההבטחות ניתנו רק מצידו של אלוהים ללא כל תנאי. רק אלוהים מחויב לקיימן ולכן אף אדם או בריאה לא יוכלו לבטלם או לגרום להפרתם. מכיוון שאלוהים אינו מתחרט על הבטחותיו, כל הבטחותיו תתגשמנה, ושארית ישראל תנחל את ההבטחה (אל הרומים י"א 29).
מסקנות ויישומים:
איזו מסקנות אני צריך להסיק היום מכל הסיפורים הללו שנאמרו לבני ישראל לפני כ- 3400 שנים?
א. ארבעת הפרשות מהווים הוכחה לכך שעם ישראל נכנס לארץ כנען המובטחת בגלל נאמנות אלוהים לברית שכרת עם אברהם, ולא בגלל הצלחה כלשהי של עם ישראל.
ב. ללא אמונה אי אפשר להיות רצויים לאלוהים (אל העברים י"א 6).
כמו שכל חסרי האמונה מתו במדבר ולא נכנסו להבטחה, כך כל מי שדוחה את ישוע המשיח היום, לא יראה את הבטחת אלוהים – את ממלכתו ואת הנצח הנפלא אתו אלא את אש הגיהינום.
ג. דרך ההתנסות של עם ישראל עם אלוהים, אתה ואני היום לומדים על אופיו ותכונותיו של אלוהים.
אלוהים נאמן לכל הבטחותיו. אלוהים נשאר נאמן להכניס את עם ישראל לנחלה ולשמור אותם בחיים כדי שיתגשמו כל ההבטחות שנתן להם.
באותה מידה אותו אלוהים נשאר נאמן לשמור את ישועתנו, להגן עלינו, לספק את צורכנו, ולקיים את כל אשר הבטיח לנו, ילדיו!
כל ההבטחות הללו תלויות בכוחו הריבוני ונאמנותו שאינה משתנה.
יש לנו אלוהים נפלא – הכן שלו כן, והלא שלו לא!
האם הוא האלוהים שלך? אם לא, אז אנא קרא כרגע והיום בשם ישוע, כי היום זה יום ישועה.
נבואה ראשונה: מעמדה המיוחד של ישראל
במדבר כג 7-10:
- וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיאמַר: מִן-אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ-מוֹאָב, מֵהַרְרֵי-קֶדֶם, לְכָה אָרָה-לִּי יַעֲקוֹב, וּלְכָה זוֹעֲמָה יִשְׂרָאֵל.
- מָה אֶקוֹב לא קַבה אֵל וּמָה אֶזְעם, לא זָעַם יְהוָה?
- כִּי-מֵראשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ: הֶן-עָם לְבָדָד יִשְׁכּוֹן וּבַגּוֹיִם לא יִתְחַשָּׁב.
- מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקוֹב וּמִסְפָּר אֶת-רבַע יִשְׂרָאֵל? תָּמוֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמוֹהוּ."
כדי להבין היטב את הפסוקים הללו, ראוי מאוד שנרענן את זיכרוננו בכל הקשור לרקע שממנו הם באים.
עם ישראל יוצא ממצרים וכל הקהל הגדול הזה הולך לכיוון ארץ ההבטחה. שום עם אינו יכול לעמוד מולו.
כדי לסבר את אוזנינו, עם ישראל מונה בעת יציאת מצרים 600,000 גברים (שמות י"ב 37). בהוסיפנו את המספר היחסי של ילדים ונשים ביחד עם הערב-רב שהתווסף לישראל, אנו מסיקים בביטחון גבוה שהמספר הכללי של העם עמד על 3 מליון נפש בקירוב.
כל הקהל הרב הזה הלך בסדר מופתי של שבטים, כאשר אוהל מועד ומעליו הענן ביום ועמוד האש בלילה הולך לפניהם. כל הקהל הרב הזה לא סבל מצמא ורעב.
- מים הם קיבלו מן הצור אשר היה בעבורם היכן שהם הלכו
- מן משמיים כיסה את איזור חנייתם בכל יום
- שלווים אלוהים סיפק להם בכל יום כאספקת בשר
את כל צורכיהם הם קיבלו מאלוהים בכל יום ויום (שמות ט"ז, י"ז, במדבר י"א).
כל מי שמבין בלוגיסטיקה יודע שאספקה יומית לכמות כזו של אנשים במדבר ובתקופה ההיא, זה לא פחות מנס בסדר גודל שרק אלוהים יכול לעשות.
לא חסרו לעם ישראל מלחמות במדבר, ובכל מערכה צבאית ידו של עם ישראל הייתה על העליונה, וזאת לאחר שכל צבא פרעה האדיר טבע בים.
בעקבות צבא מצרים האדיר נפלו מלכי האמורי, עוג מלך הבשן, עמים כנענים יושבי הנגב (במדבר כ"א), וכן העמלקים (שמות י"ז).
הידיעות אודות העם הזה שיצא את מצרים, והביס את צבא פרעה ושאר צבאות העמים במדבר, הגיעו גם לאוזנו של בלק בן ציפור מלך מואב.
בלק מלך מואב מביט לעבר האופק והוא רואה את העם הזה שהביס את כל שכניו (כ"ב 2).
מה עושים נגד עם בעל סטטיסטיקה של 100% ניצחונות?
האם מואב חזק יותר ממצרים, מעמלק ושאר העמים?
בלק בן ציפור מלך מואב, מפחד מאוד ומבין שעם כלים קונבנציונליים, אין לו כל סיכוי לנצח את עם ישראל.
מה עושים? מנסים להשיג נשק בלתי קונבנציונלי… כמה מעניין שגם סדאם חוסיין ממשיך דרכו של נבוכדנאצר מלך בבל, ונשיאי אירן ממשיכי דרכו של המן, חשבו בדיוק כמו בלק מלך מואב. כמה חבל שהם לא קראו את סוף הסיפור…
בלק בן ציפור שולח שליחים לבלעם בן בעור המתגורר בארץ ארם נהריים (במדבר כ"ג 7, דברים כ"ג 6). בלעם הינו מכשף ידוע ובעל שם, והוא נדרש בעבור סכום מכובד, להפעיל את קשריו בעולם האפל של השדים והרוחות כדי להביא על ישראל קללה או חולשה שתגרום למפלתה (כ"ב 6, ראה גם שניה לפטרוס ב 16 והתגלות ב' 14). בדרך זו האמין בלק מלך מואב שהוא ועמו יוכלו להינצל.
בפרק כ"ב אנו עדים לדו-שיח בין אלוהים לבלעם. אני לא אפרט על כך בשיעור הנוכחי.
ניתן לקבוע לאור הכתוב בכתבי הקודש ולאור העונש שקיבל בלעם מאלוהים, שהוא היה איש שמכר את נשמתו לשטן.
עלינו לזכור שיש כוח בעולם האפל של השדים. אלוהים אוסר עלינו בכל איסור להתעסק עם הכוחות ההרסניים הללו אשר הורסים את הנפש של כל מי שמתעסק עימם ומדיחים את לב האדם מאלוהים (ישעיה מ"ז, ירמיה ח', שמואל-א כ"ח).
בלק בן ציפור הבין מה שרבים היום אינם מבינים: תוצאת המלחמות נגד עם ישראל נקבעות במימד הרוחני ולא במימד הארצי. זה נכון בעבר ונכון גם בהווה ובעתיד.
בלעם בן בעור מגיע אל בלק (לא לפני ששכר טרחתו הוכפל וכבודו גדל). בלעם עומד על ראש ההר ומשם הוא רואה את כל עם ישראל. כאשר כל עם ישראל עומד מול עיניו, בלעם נושא את דבריו בסגנון משל שיר.
ההקדמה לנבואה הראשונה
- וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיאמַר: מִן-אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ-מוֹאָב, מֵהַרְרֵי-קֶדֶם, לְכָה אָרָה-לִּי יַעֲקוֹב, וּלְכָה זוֹעֲמָה[1] יִשְׂרָאֵל.
- מָה אֶקוֹב לא קַבה אֵל וּמָה אֶזְעם, לא זָעַם יְהוָה?
בלעם אומר במפורש שבלק קרא לו כדי שהוא יקלל את עם ישראל.
המילים "ולכה זועמה…" מתייחסים לחלקו הראשון של המשפט ומטרתם להראות את הרצון לקלל את עם ישראל בזעם רב. ז"א, בלק מבקש מבלעם לקלל את ישראל בקללות הקשות והגרועות שנובעות מכל הלב (משלי כ"ד 24).
בלעם עונה לבלק ואומר: "…מָה אֶקוֹב, לא קַבה אֵל וּמָה אֶזְעם, לא זָעַם יְהוָה?"
בלעם מציין נתון שהלוואי שכל עם היה מאמץ:
איזו תועלת תצמח מהטלת קללה על עם שאלוהים אינו מקלל אותו ואינו זועם עליו?
איזה סיכון לוקח על עצמו אדם או עם לקלל את עם ישראל, שאלוהים הבטיח בברית עם אברהם לקלל את מקלליהם? (בראשית י"ב 3).
במילים פשוטות: בלעם אומר לבלק שאין כל סיכוי להשמיד ולכלות את העם הזה.
אם אלוהים לא החליט להשמידם, אז הם לא יושמדו. הניסיון לפעול נגד העם הזה בניגוד לרצון אלוהים כמוהו כניסיון להילחם נגד יהוה בעצמו (מזמור פ"ג).
על העם הזה אלוהים אמר בספר זכריה ב' 12: "כי כה אמר יהוה צבאות אחר כבוד שלחני אל הגויים השוללים אתכם, כי הנוגע בכם נוגע בבבת עינו."
רבותי, בלעם לא אמר את המילים היפות הללו אודות ישראל מתוך אהבת ציון…אלא מפחד מוות לאחר ההתנסות שהייתה לו עם מלאך-יהוה בדרך מארם.
מלאך-יהוה חסם את דרכה של האתון בשביל אך רק האתון ראתה את מלאך-יהוה.
לאחר שבלעם הכה באתון שלוש פעמים, האתון דברה עם בלעם…
לאחר שאלוהים פקח את עיניו של בלעם, גם הוא יכול היה לראות את מלאך-יהוה.
במקרה הזה אלוהים לימד את בלעם, שלמרות שהוא נחשב לעילוי בכל הנוגע לנושאים הרוחניים בעיני בלק ושאר בני אדם, הרי שבעיני אלוהים בלעם עיוור מוחלט. תכלס, אלוהים קובע מה בלעם יכול לראות.
אלוהים הוא זה הפוקח את עיני האדם כדי לראות ולדעת את רצונו ולא שום שד או קוסם (במדבר כ"ב 27-35, קור"א ב' 10-15).
עם ההבנה הזו המשיך בלעם בדרכו!
יישום והפקת לקחים:
דבריו של בלעם בפסוקים 7-8 מלמדים שאין ממש בקללות וכשפים נגד ילדי אלוהים ההולכים בתמים.
למרות שהנבואה מתייחסת ישירות לעם ישראל, הרי שיש פה עיקרון שנכון לכלל בחירי אלוהים, ז"א, לכלל המאמינים בישוע בין אם גויים או יהודים.
באותה מידה ששום קללת איש או של השטן אינה יכולה להשמיד את ישראל או אף לפגוע בגורם בודד מישראל, כנגד רצונו של אלוהים, כך בדיוק שום קללת אדם או השטן לא תוכל להפר או לבטל דבר בחייו של איבר מגוף המשיח.
מי שמקלל את ברוכי אלוהים הריהו מקלל את אלוהים בכבודו ובעצמו. אוי לעושה דבר שכזה.
לראיה: בכל יום מקללים אותנו ומתפללים להשמדתנו בכל בתי הכנסת בעולם. כן, זו משמעותה של ברכת המינים שבסידור התפילה הרבני.
ברכתו של אלוהים עלינו חזקה יותר מכל קללה.
אם לקללת אדם כלשהו או לשטן היה כוח ריבוני לקלל, הרי שממזמן לא היינו קיימים.
לשטן אין את הכוח לשנות את תכניתו של אלוהים לישועת נבחריו ולקידום מלכותו הנצחית.
השטן גם לא יכול היה לעשות עם איוב כפי שהוא רצה אלא היה מוגבל למסגרת שאלוהים הציב לו (איוב א).
לא השטן בחר את איוב אלא אלוהים, וזאת בגלל תומתו של איוב.
לכן, אל לנו לפחד או לחשוש מקללת אנשים.
עלינו להמשיך את חיי הציות שלנו לאדון ישוע מתוך אהבה ויראת שמו, ולהתעלם לחלוטין מתקוות ליבם ושאיפותיהם המעוותות של חסרי דעת אלוהים. [ראה טימו"ב א 7: "הן האלוהים לא נתן לנו רוח של פחד, אלא רוח של גבורה ואהבה וישוב הדעת…"]
הנבואה הראשונה פרופר:
ובכן, לאחר שבלעם הכריז שאינו יכול להטיל זעם וקללות על ישראל, כל שנותר לו זה להכריז את מה שאלוהים קבע וייעד עבור העם הזה.
בפסוקים 9-10 בלעם ממשיך את מילותיו על ישראל שמתבררות כתיאור תכלית עם ישראל.
- כִּי-מֵראשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ: הֶן-עָם לְבָדָד יִשְׁכּוֹן וּבַגּוֹיִם לא יִתְחַשָּׁב.
- מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקוֹב וּמִסְפָּר אֶת-רבַע יִשְׂרָאֵל? תָּמוֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמוֹהוּ."
בלעם עומד על ראש ההר [שימו לב שבמקרים הבאים בלק אינו מאפשר לבלעם לקלל בעודו רואה את מלוא עם ישראל אלא חלק, ובפעם השלישית אף שום דבר…] ומשם הוא רואה את קצה עם ישראל ואומר:
אני מאשר שאכן אני רואה את עם ישראל.
על העם הזה – אומר בלעם: זהו עם שישכון לבדד ובגויים לא יתחשב.
למה הכוונה?
באילו תחומים עם ישראל נבדל ומיוחד משאר העמים? "לא יתחשב"
א. עם ישראל נועד להיות נפרד משאר העמים, אינו מתבולל בהם ואינו מעורב במעשיהם, ממש כפי שאלוהים נפרד משאר אלילים וטומאה.
במילים פשוטות – קדוש לה' (ויקרא י"א 44).
עם ישראל אינו נחשב לאחד מאלה… אינו כמוהם…
עם ישראל נועד להיות מוביל את שאר העמים אל אלוהים.
משה מציין את הייחודיות של עם ישראל בספר שמות י"ט 5-6:
"ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ. ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש, אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל."
כמו שתפקיד הכוהנים לייצג את אלוהים מול העם ואת העם מול אלוהים, כך תפקיד עם ישראל לייצג את אלוהים כלפי העולם.
עם ישראל נבחר להיות העם שדרכו אלוהים מציג לשאר עמי העולם את תכונותיו, אופיו ודברו. במילים פשוטות – שגרירי אלוהים בעולם.
ישעיה הנביא תיאר את מיוחדות עם ישראל ואמר:
מ"ג 21: "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו."
מ"ד 2: "עבדי יעקב וישורון בחרתי בו."
מ"ד 23: "…כי גאל יהוה יעקב ובישראל יתפאר." (ראה גם מ"ט 3)
באחרית הימים, בעת מלכות המשיח בארץ, ירצו הגויים לתפוס בכנף בגדו של היהודי כדי שיובילם בדרך אלוהים:
ראה זכריה ח' 23: "כה אמר יהוה צבאות בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגויים, והחזיקו בכנף איש יהודי לאמור, נלכה עימכם כי שמענו אלוהים עימכם."
ב. שאול השליח מפרט את הנקודות שבהם עם ישראל מיוחד משאר העמים, באיגרת אל הרומים פרק ט' 4-5:
"בני ישראל, אשר להם מעמד הבנים, הכבוד, הבריתות, מתן התורה, עבודת הקודש וההבטחות. להם האבות, ומהם, מצד יחוסו האנושי, המשיח שהוא מעל כל, אל מבורך לעולמים. אמן."
- שאול השליח ציין את כל הנתונים הללו הקשורים למיוחדות של עם ישראל, כדי להוכיח למאמינים ברומא שאלוהים לא זנח את עם ישראל. אלוהים אינו מתכחש להבטחות שנתן לעם הזה בבריתות עם האבות, ובעתיד אלוהים יחדש את העם הזה כדי שימלא עד תום את ייעודו (אל הרומים י"א 26, 29).
במילים פשוטות: אם אלוהים מפר הבטחה, או משמיד עם שעליו אמר כי בנו בכורו הוא (שמות ד' 22), אז מה הסיכוי שאלוהים יהיה נאמן לקיים הבטחותיו לגויים?
- הדרך שבה אלוהים נוהג בישראל הינה ההוראה לשאר העמים – כך יהיה עימכם.
אם תסטו מדרך האמת, אעניש אתכם כפי שאני עושה לישראל. אם תלכו בדרכי, אני אברך אתכם כפי שאני מברך את ישראל (ראה גם יחזקאל ל"ו).
- עם ישראל היה חייב להישאר נפרד מהגויים, כי רק כך משיח יכול היה לבוא משבט יהודה (בראשית מ"ט 8-10, מיכה ה' 1). אם כן, אלוהים ציווה על עם ישראל להישאר נפרד למען ישועת כלל האנושות.
- מיוחדותו של עם ישראל מתבטאת גם בסליחה שאלוהים עתיד לסלוח לו כדי להבטיח שארית שדרכה יוגשמו כל הבטחותיו. דברי הנביא מיכה בפרק ז' בפסוקים 18-20:
- מִי-אֵל כָּמוֹךָ נוֹשֵׂא עָוון וְעוֹבֵר עַל-פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ? לא-הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי-חָפֵץ חֶסֶד הוּא.
- יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ, יִכְבּוֹשׁ עֲווֹנוֹתֵינוּ; וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל-חַטּוֹאותָם.
- תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקוֹב, חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם."
סליחת החטאים שאלוהים מעניק לשארית עם ישראל מהווה פליאה לגויים אך גם תקווה עבורם. אלוהים סולח באותה מידה גם לגוי שחוזר בתשובה.
זיכרו: בכל הנוגע לישועה אין יהודי וגוי, איש או אישה. כולם שווים לפני אלוהים במחיר ישועתם ואהבת המשיח עבורם (אל הגלטים ג' 26-29).
- עם ישראל מיוחד וייחודי גם כך… מספר בני יעקב שירדו מצרים קובעים את מספר העמים על פני תבל: ועם ישראל הוא בבת עינו של אלוהים.
דברים ל"ב 8-9: "בהנחל עליון גויים בהפרידו בני אדם, יצב גבולות עמים למספר בני ישראל. כי חלק יהוה עמו, יעקוב חבל נחלתו. ימצאהו בארץ מדבר ובתוהו ילל ישימון, יסובבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו." (ראה גם זכריה ב' 12, דברים ל"ג 28-29).
משמעות נוספת לפסוקים הללו היא שאלוהים בחר לשכון בתוך עמו ישראל. בהקבלה, רוח אלוהים שוכן בגוף כל אחד מילדי אלוהים הנושעים (אפסים א' 13-14; קור"א ג' 16-17; ו' 19-20).
- ירמיהו לא 35-37:
- כֹּה אָמַר יהוה, נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם, חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים לְאוֹר לָיְלָה; רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו, יהוה צְבָאוֹת שְׁמוֹ׃
36. אִם־יָמֻשׁוּ הַחֻקִּים הָאֵלֶּה מִלְּפָנַי נְאֻם־יהוה; גַּם זֶרַע יִשְׂרָאֵל יִשְׁבְּתוּ, מִהְיוֹת גּוֹי לְפָנַי כָּל־הַיָּמִים׃
37. כֹּה אָמַר יהוה, אִם־יִמַּדּוּ שָׁמַיִם מִלְמַעְלָה, וְיֵחָקְרוּ מוֹסְדֵי־אֶרֶץ לְמָטָּה; גַּם־אֲנִי אֶמְאַס בְּכָל־זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַל־כָּל־אֲשֶׁר עָשׂוּ נְאֻם־יהוה׃
כמו שלא ניתן להשמיד את עם ישראל, כך לא ניתן להשמיד את הקהילה. ניסיון להשמיד את הקהילה כמוהו כניסיון להילחם נגד אלוהים. נצחיות ילדי אלוהים הנושעים מובטחת.
רבותיי, למרות שקשה לומר או לשמוע את המילים הללו, האמת היא, שישנם עמים שאם יחדלו מלהתקיים, לא תשתנה נבואה אחת בכתבי הקודש. לעומת זאת, אם עם ישראל יושמד, אמיתותו של אלוהים תהיה בסכנה. כך גם נכון לגבי גוף המשיח.
אם כן, עד כה התוודענו רק לחלק מהייחודיות של עם ישראל. רובן הגדול של ההבטחות של אלוהים לישראל נכונות לכלל ילדיו הנושעים מכלל העמים.
רבותיי, מי שיקרא את השיעור עד כה עלול לחשוב שעם ישראל הינו עם טהור נטול כל חטא ואשמה, המקבל מאלוהים את כל הברכות כגמול על מעשיו המוצלחים. ההיפך נכון! (ישעיה א', ו'; מיכה ז')
מדוע אלוהים בוחר את עם ישראל ושומר את העם מבודד משאר העמים?
אלוהים בחר את ישראל ובודד את ישראל משאר העמים – למען שמו!
א. דברים ט' 1-6: (למען שם ה') (ראה גם תהילים קט"ו)
ב. יחזקאל ל"ו 21-23, 32, 38: הכל אני עושה למען שמי
מה המסר לשאר עמי העולם?
ראו איך אלוהים מטפל ופועל עם ישראל. על פי טיפולו בישראל לימדו אודות קדושתו, צדקתו ותכלית פעולתו בעולם. כך תוכלו להכירו ותרצו להתקרב אליו ולבקש את ישועתו.
לאלוהים יש תוכנית לכלל העמים ולכל האנשים שאותם בחר מכלל יושבי תבל.
לעם ישראל יש תפקיד בתוכנית זו שמטרתה הסופית היא:
להציג את בשורת ישועת אלוהים לבני אדם כדי שכל ברך תכרע וכל לשון תודה שישוע הוא אדון. (ישעיה מ"ה 23; פיליפים ב' 5-10).
לא לחינם אומר אלוהים דרך יחזקאל את המילים: "למען שמי" כל כך הרבה פעמים.
על מנת להגשים את תוכניתו הקדושה, אלוהים סולח לישראל. השם של אלוהים עומד פה למבחן ולא שמו של ישראל.
יישום והפקת לקחים:
וואו, לאור מה שלמדנו אודות מיוחדותו של עם ישראל, נראה שהשאיפה של כל גוי היא להיות יהודי וחלק מעם ישראל.
האם זה המסר שאלוהים חפץ לומר לכלל הגויים? ממש לא!
לאורך חיי פגשתי יותר מדיי גויים נושעים שחושבים שעליהם להתגייר או להיות יהודים על מנת לחוות את כל הברכות שיש לאלוהים לתת להם. אנשים אלו חושבים שעצם היותם גויים נושעים, הם מפסידים משהו מהברכות של אלוהים.
זו טעות גדולה וחמורה.
רבותי, עם ישראל והקהילה שהיא גוף המשיח, הם שני גופים שונים שאחד אינו בא במקום השני. אך, מכיוון ששני הגופים הללו (ישראל והקהילה) מייצגים את אותו אלוהים ואת אותו הגואל, יוצא שניתן גם לומר על גוף המשיח, כלל הנושעים היהודים והגויים, שהוא נפרד וייחודי לכבוד אלוהים כמו עם ישראל בכל הקשור לחיי מוסר, קדושה וטוהר.
ולראיה:
– כל מאמין נושע זכאי לקרא לאלוהים "אבא אבינו" ועל כן כל הנושעים שווים בערכם בעיני אלוהים. לכל אחד ולכל קבוצה ייעוד שונה, אך ערך זהה בעיני אביהם וגואלם (אל הרומים ח' 15; אל הגלטים ד' 6-7: "וכיוון שאתם בנים, אלוהים נתן בלבבכם את רוח בנו הקוראת "אבא, אבינו". לפיכך אינך עבד עוד, כי אם בן. ואם בן, אזי גם יורש מטעם אלוהים."). ראה גם ובמיוחד אל האפסים א' – כל הפרק.
– אהבת אלוהים שבמשיח ישוע לעולם לא תיפרד מאף אחד מאיתנו. ישועתנו היא מתנת חסד נצחית ולעולם לא תופר (אל הרומים ח' 29-39; יוחנן י' 27-30; פטר"א א' 3-5).
– כמו שנדרש מעם ישראל להתרחק מההשפעה האלילית של עמי הגויים, כך באותה מידה אלוהים דורש מכל אחד מאיתנו הנושעים, ממך וממני להתרחק מן הרע על כל צורותיו (תסל"א ה' 22).
שאול השליח מבהיר במילים פשוטות וישירות שאל לנו להיכנס לעול אחד (הכוונה לשותפות מחייבת או נישואין) עם הבלתי מאמינים, כי מה לאור עם חושך? (שניה לקורינתיים ו' 14-18).
אתה ואני נדרשים לאחוז באמת המושיעה ולהסיר מקרבנו ומליבנו כל לימוד הסותר את דבר ה' וכופר באלוהותו ומשיחיותו של ישוע המשיח (אל הגלטים א' 6-9; ב' 19-20; ו' 14-16).
– כמו שעם ישראל נחשבים לעם של כוהנים, עם של שגרירים לאלוהים, כך וממש כך גם נחשבים כלל הנושעים בדם המשיח (פטר"א ב' 9-11 – כוהנים; קור"ב ה' 20 – שגרירי המשיח; אל הפיליפים ג' 20 – אזרחי שמיים).
– כמו שאלוהים שכן במשכן ומאוחר יותר בבית המקדש בארץ ישראל, בתוך עמו, כך אלוהים שוכן בתוך כל אחד מילדיו הנושעים. אנו משכן אלוהים (אפסיים א' 13-14; ב' 22; קור"א ג' 16-17; קור"ב ו' 16).
– כמו שאלוהים יעד נחלה ארצית לעם ישראל כך אלוהים יעד נחלה שמיימית לכל ילדיו הנושעים (אל הגלטים ג' 29; ד' 5-7).
– כמו שאלוהים יצר את עם ישראל כדי שיפאר את שמו, כך אלוהים מצפה מכל אחד מילדיו הנושעים, יהודים וגויים, כלל גוף המשיח, שימלאו את ייעודם וזה לפאר את שמו (טיטוס ב' 13-14).
הרשימה שהצגתי נועדה להבהיר לכל אדם שעל מנת להיות מיוחד בידו מלאת החסד של אלוהים, עליו להיות נושע.
שום לאום אינו מעניק כפרת חטאים. רק דם המשיח ישוע מכפר חטאים וזה נתון באותה מידה ליהודי ולגוי (מעשי השליחים ד' 12; אל הרומים י' 9-10; יוחנן י"ד 6; ישעיה נ"ג 6).
לאור המיוחדות שלנו כילדי אלוהים הנושעים, אנו נדרשים להתנהג כיאה ליעוד שנקראנו אליו (אפסיים ד' 1-6).
כילדי אלוהים נושעים, אנו נדרשים להידמות לאדון ישוע בדרך חיינו, תגובותינו, אהבתנו, טוהרנו ואמת המוסר של חיינו (אפסיים ד' 13, וכלל פרק ד'; אל הפיליפים ב' 12-18; קולוסים א' 9-14; ב' 6-7; ג' 1-17; תסל"א ד' 1-8; ועוד).
לכן, במקום לחשוב ולשאוף רק ליהנות מההבטחות שאלוהים מבטיח, הבה נתמקד ביישום ומילוי היעוד שלנו – להיות עדים נאמנים, שגרירים של המשיח המפארים את שם אלוהים בכל תחום בחיינו.
חשוב יותר שכל אחד מאיתנו ישאל עצמו את השאלות הבאות:
האם חברך מתפלאים כשאתה אומר להם שאתה משיחי? או שהם עונים: באמת נראה שאתה שונה…
האם עדותי האישית מפארת את האדון ישוע?
הבה נחזור לנבואת בלעם…
פסוק 10:
לאור מיוחדות עם ישראל והבטחת נצחיות העם, אומר בלעם בפסוק 10:
"מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקוֹב וּמִסְפָּר אֶת-רבַע יִשְׂרָאֵל; תָּמוֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמוֹהוּ."
בלעם מציין את מה שאמר אלוהים לאברהם, שזרעו יהיה ככוכבי השמיים (בראשית י"ב 5). זרע ישראל יהיה כה רב עד כי אפילו את הרבע לא יהיה ניתן לספור. רב כמו אבק.
בלעם מאחל לעצמו שגורלו יהיה כמו גורל עם ישראל.
מה מיוחד בגורל הישרים מקרב עם ישראל? ובכלל גורל הנושעים מקרב כלל העמים?
את צדיקי העם הזה, ובכלל את כלל הנושעים הנקראים צדיקים, אלוהים מבטיח להקים לתחיה ולהעניק להם חיי נצח. את הגורל הזה בלעם גם היה רוצה לעצמו (יוחנן י"א 25-26).
מילות הנבואה של בלעם שנאמרו תחת הנחייתו של אלוהים (פסוק 12) מהוות הוכחה נוספת לקיום חיים שלאחר המוות (דניאל י"ב 2, איוב י"ט 25, דברים ל"ב 39, ישעיה כ"ו 19).
דבר נוסף מיוחד לעם ישראל שכל אדם ועם היו רוצים שיובטח להם.
בעוד ישנם עמים שדבר אלוהים מציין כי הם יושמדו עד אחרון זרעם, לשארית הנושעת מעם ישראל ולכלל הנושעים בשם ישוע מובטח כי לעולם לא יושמדו (ראה – אדום בספר עובדיה, עמלק…).
ניסיון לחבל בקיום העם כמוהו כניסיון להעמיד את אלוהים כאחד שאינו יכול ומסוגל למלא את הבטחתו.
האם בלעם זכה שאחריתו תהיה כמו הצדיקים מקרב עם ישראל?
לא ולא כי בלעם בחר ללכת בדרכי השטן (במדבר ל"א 7-8, וכן התגלות ב' 14).
לסיכום:
- אלוהים הוכיח לבלעם המכשף את עיוורונו הרוחני כאשר פקח את עיני האתון לראות את מלאך-יהוה ואת פיה כדי לדבר. בדרך זו אלוהים לימד את בלעם ואותנו שהדרך לראות את אלוהים ומעשה ידיו היא פעולת חסד של אלוהים. אלוהים מעניק זכות נפלאה זו לכל החיים, רק לאלו הקוראים בשם ישוע לכפרת חטאים. האם תרצה להישאר עיוור לפעולת אלוהים בעולם?
- אין ממש בקללות של בני אדם. מי שמבורך בעיני אלוהים וחי על פי הוראותיו הריהו מוגן. ההגנה הזו מאפשרת לנו ילדי אלוהים להתמקד במילוי יעודנו בעולם, לפאר את שם אלוהים בחיים מלאי ציות הנובעים מאמונה ואהבה. מי שאינו נושע, היה ונשאר תחת קללת החטא ומחכה לזעם אלוהים.
- 3. כל בני האדם עתידים לחיות לנצח. הצדיקים הנושעים בנוכחות אלוהים בבריאה חדשה נטולת חטא, והלא נושעים לנצח נצחים באגם האש.
לא לחינם אמר בלעם: "ותהי אחריתי כמוהו…"
אנא, קרא לאלוהים לכפרת חטאים בשם ישוע והצטרף למשפחת אלוהים שתחיה עימו לנצח נצחים.
אל תחכה למחר כי היום זה יום ישועה.
[1] זעם: to curse, to scold, Arb. zaġama V to speak in anger, OSArb. zꜥm to burst out; Pedersen Eid 81f: to cause someone harm by a curse or as a punishment. nif: pt. נִזְעָמִים: pt. inflicted by a curse