רוח הקודש – הוויה אלוהית בעלת אישיות

רוח הקודש – הוויה ואישיות אלוהית
כותרת: נא לא לכבות את הרוח!
איך ירגיש אדם נשוי, אם אשתו תאמר לו לאחר 40 שנות נישואין: אתה נשוי לי כבר 40 שנה, הקמנו משפחה, אמרת לי אין ספור פעמים שאתה אוהב אותי, אך עד היום, אין לך מושג באמת מי אני! מסיבה זו, מעולם לא חווית את כולי.
או במקרה גרוע יותר: לאחר 40 שנות נישואין, תאמר לך אשתך: אתה כל הזמן היית בטוח שאתה נשוי למישהי אחרת. לכן, לא הרגשתי נוח להעניק לך יותר מהמינימום הנדרש.
ככה זה כאשר אדם טוען שהוא מאמין בישוע כאדון מכפר חטאים, אך אינו מכיר את רוח הקודש כפי שרוח הקודש מציג עצמו בכתבי הקודש.
יש שיטענו, 'נו באמת, זה ממש לא ענין עקרוני…העיקר לומר 'ישוע', והכל בסדר'. חכו לסוף השיעור, ואז תבינו את גודל החשיבות שבהכרה ראויה ונכונה של רוח הקודש.

בעת האחרונה הועלו שאלות לגבי אלוהותו של האדון ישוע. אחד מזקני הקהילה באזורנו טען שישוע אינו אל, ומעולם לא היה אל. זקני קהילה בעיר אחרת הצהירו שישוע נוצר בשלב מסוים לפני הבריאה ולא היה קיים מאז ומתמיד.
על מנת לספק לבני הקהילה תשובות הולמות בנושא, השיעורים בקהילתנו התמקדו באלוהותו של ישוע – דרך חלק ממזמורי תהילים, ספר ישעיה ועוד. כל השיעורים נגישים באתרי האינטרנט של הקהילה בווידאו ובטקסט.
מדוע הנושא חשוב? כי האמונה בישוע כאדון ומושיע מכפר חטאים אשר בא לעולם דרך לידת הבתולין ממרים, חי בשלמות ללא כל חטא, מת עבורנו וקם לתחיה, מהווה תנאי הכרחי לישועה (אל הרומים י' 9-10). זו הבשורה שבכוחה לשנות חיים.
עברנו משוכה אחת, ומשוכה נוספת עלתה:
האם באלוהים האחד קיימות שלוש הוויות נפרדות שוות ערך כפי שכתוב בבשורת מתי 28:19: אב והבן ורוח הקודש, או שמא רוח הקודש אינה הוויה אלוהית נפרדת?
האם רוח הקודש היא כוח מופשט? האם רוח הקודש היא ביטוי חופשי כדי לומר – נפשו של אלוהים, מבלי להתכוון להוויה נפרדת?

אחים ואחיות:
כמו שמאוד חשוב להכיר את האדון ישוע כפי שכתבי הקודש מלמדים ומתארים, כי דרכו אנו לומדים להכיר את אלוהים האב, כך חשוב באותה מידה להכיר את רוח הקודש. כפי שאי קבלת האדון ישוע כאלוהים הבן, כאל, מהווה כפירה ומרידה נגד אלוהים, כך כל הבנה מוטעית לגבי רוח הקודש, או התייחסות כלפיה שלא כפי הראוי לה, נחשבת בעיני אלוהים לדבר שגוי ופסול. לעיתים זה רק ענין של חוסר ידע זמני. במצב קיצוני, בו אדם נאבק בגלוי נגד זהותה האמיתי של רוח הקודש, זה עלול להוות ביטוי לכפירה.
לאורך השיעור אני אציין:
א. התייחסויות לרוח הקודש בתנ"ך ובברית החדשה כהוויה אלוהית ואישיות נפרדת.
ב. תכונות ותפקידי רוח הקודש (כהוכחה להיותה הוויה אלוהית בעלת אישיות).
ג. הוכחות מכתבי הקודש שקיימות שלוש הוויות בשלמות האלוהית האחת
ד. הסכנה הטמונה בדחיית רוח הקודש כהוויה אלוהית.

א. התייחסויות לרוח הקודש בתנ"ך ובברית החדשה כהוויה אלוהית.
1. שמואל ב' פרק כ"ג 2-3:
"רוּחַ יְהוָה דִּבֶּר-בִּי, וּמִלָּתוֹ עַל-לְשׁוֹנִי. אָמַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: לִי דִבֶּר צוּר יִשְׂרָאֵל: מוֹשֵׁל בָּאָדָם צַדִּיק, מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים
דוד המלך מציג עצמו כנושא דברו של אלוהים. דוד המלך עושה הקבלה והשוואה לכך שרוח הקודש המעניק לו מילים, זה אלוהים המדבר אליו.
רוח יהוה דיבר בי = לי דיבר צור ישראל
מבחינה דקדוקית – 'רוח יהוה' שווה ערך ומקביל ל'צור-ישראל'. אינני אומר שזו אותה הוויה, אלה שרוח יהוה דיבר בי זה כמו לומר – צור-ישראל דיבר בי, אלוהים דיבר בי.
פסוקים תואמים לתוכן של שמואל-ב' כ"ג 2-3 נמצאים ב:
פטר"ב א' 20-21: "וזאת דעו ראשונה, שכל נבואת המקרא אינה ענין של פירוש אישי, כי מעולם לא יצאה נבואה על פי רצון האדם, אלא רוח הקודש הניעה בני אדם לדבר מטעם אלוהים."
ומדוע כל כך חשוב שרוח הקודש תהיה אחראית על מתן דבר הנבואה לכל הנביאים מבראשית ועד סוף ספר ההתגלות? כדי לוודא שהמסר של אלוהים יהיה אחיד, שלם וללא סתירות וניגודים. רק אלוהים יכול להעניק מסר אחיד לכל הנביאים בכל התקופות. רק ריבון בעל אישיות יכול למלא תפקיד שכזה.
זכריה ז' 12: "וליבם שמו שמיר משמוע את התורה ואת הדברים אשר שלח יהוה צבאות ברוחו ביד הנביאים הראשונים, ויהי קצף גדול מאת יהוה צבאות."
טימ"ב ג' 16-17: "כל הכתוב נכתב ברוח אלוהים, ומועיל הוא להוראה, לתוכחה, לתיקון, לחינוך במעגלי צדק, למען יהיה איש האלוהים מושלם, ומוכשר לכל מעשה טוב."
רוח אלוהים = רוח הקודש, הינו האמצעי דרכו נביאי אלוהים דיברו. דברם היה דבר אלוהים. מכאן, רוח הקודש (רוח אלוהים) הינה מקבילה בערכה ליהוה.
2. מעשי השליחים ה' 3-4:
"אמר לו כיפא: "חנניה, למה זה מילא השטן את ליבך לשקר לרוח הקודש וליטול לעצמך ממחיר השדה? הרי כשעמד ברשותך – שלך היה, ואחרי שנמכר עמדה תמורתו ברשותך. למה עלה על ליבך מעשה זה? לא לבני אדם שקרת כי אם לאלוהים."
פטרוס מתייחס לרוח הקודש כאישיות, ומשווה אותה לאלוהים. לשקר לרוח הקודש = לשקר לאלוהים.
להלן פסוקים מקבילים:
מעשי השליחים י"ג 2: "…אמרה רוח הקודש: "הבדילו לי את בר-נבא ואת שאול לעבודה אשר קראתי אותם אליה."
לוקס מתייחס לרוח הקודש כאישיות – רוח הקודש אמרה. מכאן ברור שרוח הקודש אינו כוח מופשט או עצם כלשהו כבטרייה, אלא אישיות המסוגלת להביע דיעה וחכמה.
איך דיברה רוח הקודש באותו אירוע? יתכן דרך נביא שהיה באותה קהילה.
מעשי השליחים ה' 32: "אנחנו עדי הדברים האלה, וגם רוח הקודש אשר נתן האלוהים לשומעים בקולו."
מעשי השליחים ח' 29: "אמרה הרוח לפיליפוס: "התקרב והילווה אל המרכבה הזאת."
מעשי השליחים כ"ח 25-27: "הם לא הסכימו איש עם רעהו והלכו לדרכם לאחר ששאול אמר להם: "היטב דיברה רוח הקודש לאבותיכם בפי ישעיהו הנביא לאמור: "לך ואמרת לעם הזה: שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו. השמן לב העם הזה ואוזניו הכבד ועיניו השע. פן יראה בעיניו ובאוזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו."
ובכן, שאול השליח מצטט את דבר אלוהים מספר ישעיה ו' 9-10. שאול מפרש לנו – בעזרת רוח הקודש, שהדובר המקורי של המילים הללו היה רוח הקודש. לא האב ולא הבן, אלא רוח הקודש.
גם כאן ההוכחה ברורה – רוח הקודש הינו הוויה אלוהית נפרדת.

3. רוח הקודש זה אלוהים השוכן בגופם של הנושעים.
א. ראשונה לקורינתים ו' 19-20:
"האם אינכם יודעים כי גופכם הוא היכל של רוח הקודש השוכנת בתוככם, אשר קבלתם אותה מאת אלוהים, וכי אינכם שייכים לעצמכם? הלא במחיר נקניתם, לכן כבדו את אלוהים בגופכם."
ב. ראשונה לקורינתים ג' 16-17:
"האם אינכם יודעים כי היכל אלוהים אתם וכי רוח אלוהים שוכנת בקרבכם? אם ישחית איש את היכל אלוהים, אלוהים ישחית אותו. כי היכל האלוהים קדוש, ואתם היכלו."
פסוקים אלו מבהירים לנו על בסיס פרטי וקבוצתי שגופנו מהווה משכן אלוהים. כפי שבמשכן בעבר שכן אלוהים בקרב עמו, כך אלוהים שוכן בתוכנו.
מי שוכן? איזו הוויה? רוח הקודש!
מכאן, רוח הקודש שווה בערכה לאלוהים.
האדון ישוע גם אמר בבשורת מתי כ"ח 20ב: הנה אתכם אני כל הימים עד קץ העולם. בבשורת יוחנן י"ד 20 אמר האדון ישוע: אבי בי ואני באבי…
מכאן האדון ישוע והאב בתוכנו דרך נוכחות רוח הקודש, כי רוח הקודש שווה בערכה לאב ולבן.
מסיבה זו יכול יוחנן לומר באיגרת הראשונה ליוחנן ד' 4: "…שכן הוא אשר בכם גדול מזה אשר בעולם."
מי הוא זה אשר בעולם? אל העולם הזה – השטן (קור"ב ד' 4)
מי גדול מהשטן? רק אלוהים!
רוח הקודש שווה בערכו לאב ולבן.
ואיך פורטים את האמת הזו לחיים משיחיים?
ראשונה לקורינתיים י' 13: אלוהים אינו רק מצווה עלינו לחיות כראוי לשמו ועל פי הדוגמא של ישוע, אלא הוא גם מעניק לנו את מלוא כוחו וחכמתו כדי למלא בשלמות את המצוות שלו. איזו ברכה גדולה ונפלאה לדעת, שלעולם אלוהים לא יציב בחיינו אתגרים למעלה מיכולתנו לבצעם, אלא עם האתגר, ייתן לנו את החסד – דרך נוכחות רוח הקודש בגופנו – כדי לעבור בהצלחה כל אתגר.

4. חטא נגד רוח הקודש כמוהו כחטא בלתי נסלח נגד אלוהים
בשורת מתי י"ב 22-33 כל המגדף את רוח הקודש, לא יסלח לו. לא בעולם הזה ולא בעולם הבא. מכאן, ההתייחסות לרוח הקודש כהוויה אלוהית.
גם אם איננו מבינים ב-100% את הפסוק, הרי שהחלק הברור הוא שרוח הקודש שווה בערכה לאלוהים.

ב. תכונות ותפקידי רוח הקודש (כהוכחה להיותה אישיות, הוויה אלוהית).
לאחר שראינו שרוח הקודש הינה הוויה שוות ערך לאב ולבן, כעת נוכיח לאור התפקידים שרוח הקודש ממלאת, שהיא חייבת להיות הוויה בעלת אישיות.
1. ניתן להעציב את רוח הקודש.
ישעיה ס"ג 10, 14: "והמה מרו ועיצבו את רוח קודשו, וייהפך להם לאויב, הוא נלחם בם… כבהמה בבקעה, תרד רוח יהוה תניחנו, כן ניהגת עמך לעשות לך שם תפארת."
אל האפסים ד' 30: "…ואל תעציבו את רוח הקודש אשר נחתמתם בה ליום הגאולה…"
מכיוון שניתן להעציב רק הוויה בעלת רגשות, יוצא מכך שרוח הקודש חייב להיות הוויה בעלת אישיות.
ואיך מעציבים את רוח הקודש?
– כאשר אנו לא פועלים על פי ההנחיות הכתובות לנו בדבר אלוהים.
– כאשר אנו לא אוהבים כראוי איש את רעהו.
– כאשר איננו סולחים איש לרעהו.
– כאשר איננו נותנים בהקרבה מהכנסתנו כפי שאלוהים מצווה עלינו.
– כאשר איננו מתחברים עם מאמינים או ממעטים לבוא לבית אלוהים ללימוד והתחברות משיחית…
– כאשר אנו לא משרתים את אלוהים על פי המתנות שהעניק לנו
– כאשר אנו ממשיכים לחיות על פי הבשר ולא על פי הרוח, כבריאה חדשה.
– כאשר אנו בוחרים בחטא במקום בטוב ובקדוש המפאר את אלוהים. ז"א, כאשר אנו לא מתמידים בפרי הרוח, אלא בפרי הבשר.
– אנו מעציבים את רוח הקודש כאשר אנו מתעלמים מהעדות שאלוהים מציג לפנינו כדי למשוך אותנו אליו ולדרך הקדושה והטוהר.
– אנו מעציבים את רוח הקודש, כאשר אנו בוחרים בדרך של אי אמונה במקום בדרך האמונה.
– אנו מעציבים את רוח הקודש, כאשר אנו לא מכבדים אותה כהוויה אלוהית כפי שכתבי הקודש מלמדים.

ובמה אנו מסתכנים כאשר אנו מתמידים להעציב את רוח הקודש?
על כך אני ארחיב מאוחר יותר.
רוח הקודש היא הוויה אלוהית בעלת אישיות כי:
2. רוח הקודש מעניק לנושעים תכונות אופי של אישיות – את הטבע האלוהי על ידי הלידה מחדש – בריאה חדשה. (פטר"א א 4, פטר"ב א' 4-11, קור"ב ה' 17, גלטים ו' 14-16, יוחנן ג' 3-8.
רוח הקודש מעניקה לנו את פרי-הרוח. תכונות אופי חדשות ומושלמות.
אל הגלטים ה' 22-23: "…לעומת זאת, פרי הרוח הוא אהבה, שמחה, שלום, אורך רוח, נדיבות, טוב לב, נאמנות, ענווה, ריסון עצמי – על מידות כאלה אין תורה חלה."
תכונות אופי אלו הינם הטבע האלוהי שראינו בדוגמת חייו של האדון ישוע. ברגע ישועתנו, קבלנו את הטבע האלוהי, נולדנו מחדש, וכעת אנו במאבק יום יומי למוטט את הטבע הישן המקולל, ולבטא בחיינו, בעזרת רוח הקודש השוכן בתוכנו, את הטבע החדש. כך אנו מפארים את אלוהים. כך אנו משרתים את אלוהים כשגרירים נאמנים.
3. רוח הקודש חולקת לנו כרצונה את מתנות הרוח, מתנות השירות:
ראשונה לקורינתיים י"ב 11: "ואת כל הדברים הללו פועלת אותה רוח אחת החולקת כרצונה לכל איש ואיש."
חולקת כרצונה… לרוח הקודש רצון. רק לאישיות יש רצון!
4. רוח הקודש מפגיע בעדנו (אל הרומים ח' 26-39).
"וכן גם הרוח עוזרת לנו בחולשותינו, כי אין אנו יודעים להתפלל כראוי. ואולם הרוח עצמה מפגיעה בעדנו באנחות עמוקות ממילים. והבוחן לבבות יודע את מחשבות הרוח, מפני שהיא מפגיעה בעד הקדושים בהתאם לרצון אלוהים…"
הפגעה היא בקשה של גורם חיצוני בעבור מישהו אחר.
רק הוויה בעלת אישיות יכולה להפגיע בתפילה עבורנו. לא רק שרוח הקודש בעלת אישיות, היא גם הוויה שוות ערך לאלוהים כדי למלא את התפקיד הזה.
יישום:
ראו איזו נחמה יש לנו מאלוהים. גם כאשר איננו יודעים מה ראוי לבקש מאלוהים, ולעיתים איננו אפילו מודעים לצורך כלשהו, רוח הקודש מייצגנו אל מול האב, ופועל למעננו. בעת מחלה, משבר במשפחה, קשיים חברתיים, בעיות פרנסה ושירות וכו', רוח הקודש מפגיע בעדנו אל האב.
אלוהים אינו סומך על החכמה שלנו ועל ההצלחות שלנו כדי לקיים את רצונו. הוא פועל בחיינו כדי שנפעל ביעילות והצלחה למען שמו. רוח הקודש יודע טוב יותר מה אנו צריכים, ודואג לייצג את בקשתנו בקדושה וסמכות.

5. רוח הקודש מלמד, מזכיר ומכוון את עיני לבבנו אל ישוע (יוחנן י"ד-ט"ז)
– מנחם (יוחנן י"ד 16)
– רוח האמת שתשכון בכם (יוחנן י"ד 17)
– רוח הקודש שהאב ישלח לכם בשמי, הוא ילמד אתכם ויזכיר לכם כל מה שאני אמרתי לכם. (יוחנן י"ד 26)
– רוח הקודש יעיד עלי (יוחנן ט"ו 26, מקביל למע"ש א': 8-9)
– רוח הקודש יוכיח את העולם על חטא, על צדק ועל משפט (יוחנן ט"ז 8-9)
– רוח הקודש ידריך אתכם אל כל האמת, כי לא ידבר מעצמו, אלא את אשר הוא שומע ידבר ואת הבאות יודיע לכם. (יוחנן ט"ז 13).
פעולות רוח הקודש מעידות שרוח הקודש היא הוויה אלוהית בעלת אישיות!

עד כה הוכחנו ש:
א. התייחסויות לרוח הקודש בתנ"ך ובברית החדשה כהוויה אלוהית.
ב. תכונות ותפקידי רוח הקודש (כהוכחה להיותה הוויה אלוהית בעלת אישיות).
כעת הגענו לסעיף השלישי:
ג. כתבי הקודש מלמדים שקיימות שלוש הוויות בשלמות האלוהית האחת
1. מתי כ"ח 19: "על כן לכו ועשו את כל הגויים לתלמידים, הטבילו אותם לשם האב והבן ורוח הקודש…"
האדון ישוע יכול היה לומר בקיצור: הטבילו אותם לשם אלוהים… אך במקום זאת הוא פירט למה הוא מתכוון במילה "אלוהים".
רבים אומרים "אלוהים" אך מתכוונים לאלוהים השונה ממה שכתבי הקודש מתארים. הפרושים היו אומרים "אלוהים", אך לא היו מעזים להכליל את ישוע בכותרת הזו. לכן, ציון האב והבן ורוח הקודש, נועדו להבהיר שאנו עושים תלמידים ומטבילים אותם בשם אלוהי אברהם, יצחק ויעקב, בשם אלוהי התנ"ך, ולא "אלוהים" פרי מוחנו. (ראה יוחנן ח' 19, 42).
לפיכך, גם האדון ישוע מציין את רוח הקודש כהוויה אלוהית, שוות ערך אליו ולאב.
2. ישעיה מ"ח 16: "…קרבו אלי שמעו זאת לא מראש בסתר דברתי, מעת היותה שם אני, ועתה אדוני יהוה שלחני ורוחו."
ההקשר הוא שאלוהים (המשיח ישוע) הוא הדובר אשר מציג את ריבונותו. והנה, הדובר שהוא אלוהים, מציין שהוא נשלח על ידי יהוה ורוחו למילוי המשימה שבהקשר. סך הכל שלוש הוויות.
3. ישעיה ס"א 1: "רוח אדוני יהוה עלי, יען משח יהוה אותי לבשר ענווים. שלחני לחבוש לנשברי לב לקרא לשבוים דרור ולאסורים פקח קוח…"
האדון ישוע ציטט את הפסוק הזה בבשורת לוקס ד' 18-19 וציין עצמו כדובר. לפיכך, הפסוק מציין שתי הוויות נוספות: רוח יהוה ויהוה. סך הכל שלוש הוויות.
4. ישעיה ס"ג 9-10: "…בכל צרתם לו צר ומלאך פניו הושיעם באהבתו ובחמלתו הוא גאלם, וינטלם וינשאם כל ימי עולם. והמה מרו ועיצבו את רוח קדשו ויהפך להם לאויב הוא נלחם בם."
– הוויה ראשונה: בכל צרתם לו צר
– הוויה שניה: מלאך פניו הושיעם (מתייחס למשיח)
– מרו ועיצבו את רוח קודשו (הוויה שלישית).
גם פסוקים אלו מתארים שלוש הוויות בשלמות האלוהית האחת.
כמובן שישנם עוד איזכורים אך נסתפק בכך (בטבילה של ישוע… )

5. עדות לגבי השילוש מהשטן עצמו!
עד כמה שהדבר אינו נעים, ניתן ללמוד על קיום שלוש הוויות בשלמות האלוהית האחת דרך ניסיון החיקוי של השטן להיראות כאלוהים.
דבר אלוהים מלמדנו שהשטן מנסה לחקות את אלוהים בכל. השטן מציג עצמו כמלאך האור (קור"ב י"ג), כאלוהים לכל דבר וענין.
לאורך ספר ההתגלות המתאר את אירועי שבע שנות הצרה שלפני חזרת האדון ישוע ארצה, יפעל השטן במלוא עוזו.
ואיך השטן יפעל?
איך הוא ישקר וינסה לכבוש לב רבים?
הוא יציג עצמו כשילוש!
שטן = התנין (התגלות י"ב 4) – כאלוהים
צר המשיח = החיה (התגלות י"ג 1) – כמשיח
רוח הקודש = נביא השקר (התגלות י"ג 11). – כרוח הקודש
לא נעים לומר אך, האם כדי להבין מהי אמת אנחנו צריכים ללמוד מהשטן?
האם לא מכבד את אלוהים שנלמד אמת על פי המופת שהוא עצמו מלמד ומראה?
מכל הסיבות הללו אנו יכולים לומר שהשילוש קיים, למרות שהמילה שילוש אינה כתובה בכתבי הקודש.

אם כן, מה מונע מרוב היהודים להאמין שרוח הקודש הינה הוויה אלוהית?
– הם מפחדים שיאבדו את זהותם היהודית. שחס וחלילה הם יידמו לנוצרים…
הם טועים מכיוון שהזהות היהודית בראשם אינה זהות יהודית כתבי קודשית אלא זהות רבנית שאלוהים מגנה ואף גזר דינה לאבדון (מתי כ"ג).
קיום שלוש הוויות בשלמות האלוהית האחת זה לימוד מפי נביאי התנ"ך, לאורך כל כתבי הקודש.
להכיר את אלוהים באמת זה להאמין שבשלמות האלוהית האחת ישנן שלוש הוויות הנקראות: האב והבן ורוח הקודש.
השתחוויה המפארת את אלוהים חייבת לכלול את שלושת ההוויות.
אנו מתפללים אל האב, בזכות דמו המכפר של הבן ישוע המשיח, ובהשראת רוח אלוהים שהוליד אותנו מחדש.
דחיית האמת הזו מהווה עדות לחוסר הכרת אלוהים כראוי.
כילדי אלוהים נושעים אנו צריכים לשאוף להידמות לישוע, לשמוח בזהות משיחית גם אם הדבר יעלה לנו בריחוק מן המחנה (אל העברים י"ג 12-13).

ד. הסכנה הטמונה בדחיית רוח הקודש כהוויה אלוהית.
אחים ואחיות יקרים.
בשלב זה של השיעור הוכחנו שרוח הקודש הינה הוויה בעלת אישיות והיא שוות ערך לאלוהים. רוח הקודש היא אחת משלושת ההוויות הקיימות בשלמות האלוהית האחת.
תפקיד רוח הקודש בחיי המאמין הינו תפקיד קרדינלי, אסטרטגי.
רוח הקודש מוליד אותנו מחדש, שוכן בתוכנו, מעניק לנו את הטבע האלוהי, דרך תכונות אופי חדשות הנקראות "פרי הרוח". רוח הקודש זה המנוע והדלק שלנו להוציא לפועל כל שירות אפשרי לכבוד אלוהים.
רוח הקודש מעניק לנו יכולות שירות שדרכן אנו משרתים איש את רעהו בגוף המשיח, לכבוד האדון ישוע (יוחנן ג' 3-8, י"ד-ט"ז, אל הרומים ח' 26-39, אל האפסים א' 13-14, קור"א ג' 16-17, ו' 19-20, אל הגלטים ה' 22-23, פטר"א א' 4-9, פטר"ב א' 4).
רוח הקודש מלמד אותנו ומזכיר לנו את כל שאנו צריכים כדי לדבר ולייצג את אלוהים בכבוד.
רוח הקודש מפגיע בעדנו.
ללא רוח הקודש – אנו מתים ועיוורים!
התכלית של רוח הקודש בתוכנו: להביא את בחירי אלוהים לנוכחות אלוהים למען ימלאו את התפקיד לשמו נבראו: לשרת את אלוהים ולפארו לנצח נצחים (אל האפסים ב' 10, טיטוס ב' 14).
כאשר אנו כושלים להכיר את רוח הקודש כראוי, וזאת מתוך גאווה לאומית, עצלנות לימודית או עקשנות שלילית, אנו מעציבים את רוח הקודש.
כאשר אנו מתמרדים נגד רצון אלוהים – אנו מכבים את הרוח (תסל"א ה' 19).
כאשר אנו עושים את הרעות הללו, אנו במו ידינו הורסים את השירות שלנו עבור האדון. אנו הורסים את השירות שלנו איש כלפי רעהו בבית, במשפחה ובקהילה.
אל נא נכבה את הרוח! אל נא נעציב את רוח הקודש, כי הוא ילחם נגדנו.
האם מישהו יעז לסגור את מנת החסד שאלוהים רוצה להעניק לו?
האם מישהו מאיתנו ירצה לחבל בשירות שאלוהים מיעד לו?
זה כמו לומר לאלוהים – אל תיתן לי את 100 אחוזי היכולת, האמונה, הברכה והפרי שאתה מעונין לתת לי.
האם מישהו יעז לומר לאלוהים: בבקשה תצמצם את השלום, סבלנות, שמחה, ריסון עצמי? חס וחלילה!
זה כמו לומר לאלוהים – תצמצם את מתנות השירות שלי, או תסגור את ברז הברכה של התחום הזה.
אוי לנו אם כך אנו עושים – גם אם איננו מתכוונים לכך, גם אם זה לא נעשה בזדון. אך לאחר שאנו חשופים לנלמד, אכן נדרש מאיתנו לבחון.
הודעה:
כל הנאמר נכון לגבי אנשים נושעים בגלל אמונתם בישוע כאדון ומושיע מכפר חטאים
רק בלב אלו שוכן רוח אלוהים.
ומה שוכן בלב הלא נושעים? לא רוח אלוהים אלא רוח העולם — כן, רוח השטן.
אנא, אל תצאו מחדר זה ללא רצון לקבל חיים חדשים מאלוהים. זה בדיוק תפקיד רוח הקודש – להוליד אותנו מחדש. לעשות אותנו בריאה חדשה. אנא, אל תדחו זאת למחר, כי היום זה יום ישועה.

סיכום:
א. כתבי הקודש מציגים אלוהים אחד. בשלמות האלוהית האחת קיימות שלוש הוויות שוות ערך – אב, בן ורוח הקודש.
למרות שהמילה שילוש אינה מוזכרת בכתבי הקודש, הרי שמילה זו מתארת בנאמנות את העובדה שקיימות שלוש הוויות שוות ערך בשלמות האלוהית האחת.
ב. כמו שלבן האלוהים, ישוע המשיח יש תפקיד חשוב בישועתנו – הוא שילם את מחיר כפרת החטאים שלנו בחייו, כך לרוח הקודש יש תפקיד חשוב בישועתנו.
רוח הקודש הינה ההוויה האלוהית אשר מולידה אותנו מחדש, מעניקה לנו את הטבע האלוהי, ואת כל הכלים הדרושים לחיי שירות המפארים את אלוהים. בלעדיה, אין לנו שום דבר שרצוי עבור אלוהים.
תכלס, הדרך היחידה להשתחוויה ראויה היא רק כזו הכוללת את שלושת ההוויות בשלמות האלוהית האחת.
אנו פונים אל האב, בזכות הבן ובהדרכת והשראת רוח הקודש.
ג. חוסר הכרה ראויה של רוח הקודש, או לימוד הנוגד את כתבי הקודש, או חיים המנוגדים להוראת אלוהים בדברו, מהווים התקפה נגד רוח הקודש.
כשאנו מכבים את הרוח או מעציבים את הרוח, אנו מסתכנים בכך שרוח הקודש יילחם נגדנו.
כשבני ישראל פעלו כך במדבר, האויבים התגברו עליהם ומגיפות כילו רבים מהם.
בחיי הנושעים, דבר שכזה מתבטא בצמצום ברכה, בצמצום יכולת שירות – עד להפסקתם המוחלטת ובצמצום חיים רוחניים.
אף אדם נושע לא יהיה מוכן לחיות אף לא לרגע במסגרת שכזו.
אם כן, מה אתה?
האם אתה משמח הרוח או מעציב הרוח?