לצפייה בשיעור וידאו לחצו כאן.

נהוג לשייך את מזמור ל"ב כחלק מההתנסות של דוד המלך בנוגע לחטא עם בת-שבע, כי ככל שידוע לנו, החטא הספציפי הזה היה האחד שדוד הסתיר ותוצאותיו היו ההרסניות ביותר לדוד ובני ביתו.[1]

גם אם המזמור נכתב באופן כללי ללא הקשר מידי לחטא עם בת שבע, העקרונות וההשלכות זהים. חטא שלא מתוודים עליו ומנסים להדחיק או להסתיר, מוביל לתוצאות הרסניות בחיים של החוטא ובחיי השותפים בחייו. נוכל להתייחס למזמור הזה כמזמור של עידוד לחזרה בתשובה ואזהרה מחוסר התוודות על חטא.

המזמור הנוכחי מתחבר למזמורים ל"ח ו-נ"א. למעשה, מזמור ל"ח כולו מוקדש לתיאור התוצאות ההרסניות של החטא, ומזמור ל"ב מציין גם את התוצאה המבורכת שבהתוודות על חטא ופשע.

מהו הרעיון המרכזי של המזמור?

דוד המלך חווה את הברכה שבסליחה מאלוהים ובעקבות כך הוא ממליץ לכולנו – התוודו על חטאיהם והימנעו מחטא, כדי לחוות את ברכת אלוהים.[2]

מזמור תהילים פרק ל"ב:

  1. לְדָוִד מַשְׂכִּיל: אַשְׁרֵי נְשׂוּי-פֶּשַׁע, כְּסוּי חֲטָאָה.
    2.אַשְׁרֵי אָדָם לֹא יַחְשֹׁב יְהוָה לוֹ עָוֺן, וְאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה.
    3.  כִּי-הֶחֱרַשְׁתִּי בָּלוּ עֲצָמָי, בְּשַׁאֲגָתִי כָּל-הַיּוֹם.
    4.  כִּי יוֹמָם וָלַיְלָה תִּכְבַּד עָלַי יָדֶך, נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי, בְּחַרְבֹנֵי קַיִץ סֶלָה.
    5.  חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ וַעֲוֺנִי לֹא-כִסִּיתִי, אָמַרְתִּי: אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַיהוָה;
    וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲוֺן חַטָּאתִי סֶלָה.
    6.  עַל-זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל-חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא: רַק לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים אֵלָיו, לֹא יַגִּיעוּ.
    7.  אַתָּה סֵתֶר לִי מִצַּר תִּצְּרֵנִי: רָנֵּי פַלֵּט, תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה.
    8.  אַשְׂכִּילְךָ וְאוֹרְךָ בְּדֶרֶךְ-זוּ תֵלֵךְ; אִיעֲצָה עָלֶיךָ עֵינִי.
    9.  אַל-תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין: בְּמֶתֶג-וָרֶסֶן עֶדְיוֹ לִבְלוֹם; בַּל קְרֹב אֵלֶיךָ.
    10.  רַבִּים מַכְאוֹבִים לָרָשָׁע, וְהַבּוֹטֵחַ בַּיהוָה, חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ.
  2. שִׂמְחוּ בַיהוָה וְגִילוּ צַדִּיקִים וְהַרְנִינוּ כָּל-יִשְׁרֵי-לֵב.

 

 

חלוקת הפרק

  1. I. הברכה שבסליחה (פ. 1-2)
  2. II. ההשפעה ההרסנית של החטא על החוטא והסובבים אותו (פ. 3-4)

III. ההתוודות של דוד על חטאו (פ. 5).

  1. IV. ההמלצה של דוד בנוגע לחטא: חיזרו בתשובה כנה (פ.6-11)
  • באלוהים הסליחה והביטחון (פ. 6-7)
  • אל תתנגד לעצת אלוהים (פ. 8-9)
  • השמחה והברכה לבוטחים באלוהים (פ. 10-11)

 

  1. I. הברכה שבסליחה (פ. 1-2)
  2. לְדָוִד מַשְׂכִּיל[3]: אַשְׁרֵי נְשׂוּי[4]-פֶּשַׁע, כְּסוּי חֲטָאָה.
    2.אַשְׁרֵי אָדָם לֹא יַחְשֹׁב יְהוָה לוֹ עָוֺן, וְאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה.

דוד המלך הוא כותב המזמור וזאת על פי הכתוב ועדות השליח שאול באיגרת אל הרומים ד' 6-8. דוד המלך פותח את המזמור במילת התואר: משכיל.

מילת הפועל בציווי – תשכיל מופיעה כבר בספר יהושוע בפרק א' 7. "רק חזק ואמץ מאוד לשמור לעשות ככל התורה אשר ציווך משה עבדי, אל תסור ממנו ימין ושמאל למען תשכיל בכל אשר תלך." ראה גם תהילים ב' 10.

מילת התואר "משכיל" מתארת את עבד יהוה בישעיה פרק נ"ב 13: "הנה ישכיל עבדי…", וכן בירמיה כ"ג 5. הכוונה שעבד-יהוה פעל בחכמה, קדושה וטוהר על פי תורת יהוה, ושרת את אלוהים בדרך המפארת אותו.

לפיכך, ,תשכיל = תצליח.

כל מי שמעונין להצליח ולחיות בחכמה, בדרך שתניב לו וליקרים לו ברכה, צריך לשמוע לעצתו של דוד וליישם את הלקחים והעקרונות שבמזמור.

דוד המלך פותח את המזמור בתוצאת החזרה בתשובה – סליחת החטאים – שהוא עצמו חווה, וכעת מציג את השיעור ולקחו לכל בני אדם. זאת למען יעשו כמוהו, יתוודו על חטאם, ויחוו את הסליחה והברכה הנובעת מחזרה בתשובה.

אשרי: משמעות המילה "אשרי" היא – מבורך.

כך נפתח מזמור תהילים א', וכך בחר האדון ישוע לפתוח את הדרשה על ההר בבשורת מתי פרק ה'.

מי המבורך? אדם שאלוהים נושא מעליו את אשמת פשעיו, חטאיו, עוונותיו ורמיותיו.

א. דוד המלך מציין את השמות הנרדפים של המילה פשע. לכל אחת דגש אחר, אך כולן מהוות מרידה, סטייה ועבירה על מצוות אלוהים שבתורה. כל המילים הנרדפות הללו מכסות את כל הספקטרום של המילה – חטא.

פשע: עבירה על חוק שיש בו גם פגיעה בזולת או ברכושו של אחר.

חטא: סטייה מהמטרה, סטייה מהמצווה של אלוהים. מעשה הנוגד את החוק.

עוון: כל חטא או עברה מעוותת מבחינה מוסרית. כל פעולה הסוטה מדרך הצדק והאמת.

מרמה: פשע ועבירה המבוססת על שקר, ערמומיות, ניצול תמימות של הזולת.

כל אחת מהמילים המתארות סטייה ועבירה על מצוות אלוהים מניבה מוות וריחוק מאלוהים. כל אחת מהעבירות הללו מוגדרת כחטא ומצריכה כפרה וסליחת חטאים. זיכרו שבעבור חטא אחד, עבירה אחת, אדם וחווה נענשו במוות רוחני ופיזי שנכנס לחייהם ולבריאה.

דבר אלוהים מלמד שכל בני האדם ללא יוצא מן הכלל אשמים בסעיפים מפלילים אלו, וראויים לזעמו של אלוהים – שתוצאתו מוות וריחוק נצחי מאלוהים (ישעיה נ"ג 6, אל הרומים ג' 23, ו' 23).

ב. אשרי נשוי פשע…

משמע, מבורך האדם שאלוהים נושא מעל כתפיו את אשמתו הראויה לו בעבור חטאיו, וסולח לחוטא. ז"א, מבורך האדם שאלוהים בעצמו נוטל על עצמו את מחיר האשמה של החוטא, כי אלוהים בעצמו צדיק וללא חטא, ומזכה את החוטא בסליחה, שמעניקה לחוטא שלום וחוסר אשמה. כל הברכה הזו בתמורה להתוודות וחזרה בתשובה כנה.

ישעיה הנביא מלמד את אותה בשורה בפרק נ"ג 5: "מוסר שלומנו עליו."

בן האלוהים ישוע המשיח, שילם במחיר דמו את זעם אלוהים הראוי לחוטאים כמונו. שאול השליח תיאר זאת במילים כה ישירות: "התרצו נא לאלוהים! את זה אשר לא ידע חטאת עשה לחטאת בעדנו, כדי שאנו נלבש את הצדקה של אלוהים בו." (קור"ב ה' 20-21).

הפסוק ממשיך ואומר: ואין ברוחו רמיה…

משמע, אדם שהתוודה לפני אלוהים ולובש את צדקת אלוהים, זוכה לרוח חדשה, רוח הקודש. רוח אלוהים מולידה אותו מחדש ומעניקה לו מבט חדש ושונה על החיים ואת הכוח והאמונה לחיות על פי רצון אלוהים.

נושע באמת אינו מקדיש חייו שוב לרמייה. נושע באמת אינו יושב בביתו ומתכנן וזומם את החטא הבא.

נושע באמת, לעיתים נופל בחטא, אך אינו יושב ומתכנן איך לחטוא ולרמות כדרך חיים. שאול השליח מפרט את דרך החיים החדשים של הנושעים באיגרת את האפסיים ד' 17-32. לדוגמא: הגנב שמפסיק לגנוב אלא עובד ונותן לנזקקים…

שימו לב: לשאת את חטאינו זה לא ענין וירטואלי, תיאורטי. התשלום על החטאים שלנו אינו מסתכם במילה או בסכום כספי. הכפרה על החטאים שלנו היא פעולה פיזית שמישהו אחר נטל על עצמו במקומנו, בסבל רב ובמחיר אישי הכי גבוה. אלוהים הבן נשא את העונש המגיע לנו על עצמו, ושילם במקומנו בדמו. התשלום הינו לאלוהים האב אשר קיבל את דם המשיח בנו, כתשלום מספק.

מדוע שאלוהים יקבע מחיר כה גבוה לכפרה?

  • כדי ללמדנו שאין ביכולתו של האדם להסיר את אשמת החטא ועונשו בכוחו שלו. אין ביכולתו של האדם להפוך עצמו מאשם לצדיק.
  • כדי להבהיר את גודל ההרס שטמון בסטייה מדבר אלוהים.
  • כדי להדגיש את גודל חסדו ואהבתו של אלוהים אותנו. כך נפעל ביתר שאת להימנע מחטא, פשע, עוון ורמיה.

הערה חשובה:

הבה נשים לב שדוד לא אמר: אשרי העשיר שיש לו וילה, מכונית יקרה יופי פיזי וחשבון בנק בלתי מוגבל. למרות שאין רע לכשעצמו באף אחד מהנקודות הללו, הם לא המדד לברכה נצחית.

דוד מבהיר לנו שהברכה בה' הידיעה היא סליחת חטאים, כי רק בה תלויה ישועתנו ומתנת חיי הנצח בקרבת אלוהים (ראה א-יוחנן א 9, ישעיה א' 18, ל"ח 17, מ"ג 25, מיכה ז' 19, תהילים ק"ג 12).

מה אתה מעדיף? להישאר עם אשמתך ומחכה לזעם אלוהים, או להתוודות על חטאיך ולבקש מאלוהים להסיר מעליך את אשמתך?

 

 

  1. II. ההשפעה ההרסנית של החטא על החוטא והסובבים אותו (פ. 3-4)
  2. כִּי-הֶחֱרַשְׁתִּי בָּלוּ[5] עֲצָמָי, בְּשַׁאֲגָתִי כָּל-הַיּוֹם.
    4.כִּי יוֹמָם וָלַיְלָה תִּכְבַּד עָלַי יָדֶך, נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי, בְּחַרְבֹנֵי קַיִץ סֶלָה.

דוד המלך מודה בפומבי שכאשר הוא הסתיר את חטאו, החטא והתוצאה של החטא לא נעלמו, אלא קרה ההיפך.

חטא שאינו נפתר, זה כמו סרטן מתפשט והורס כל חלקה טובה שנותרה בגוף. חטא פתוח פוגע בבריאות! התעלמות מבעיה אינה מעלימה אותה…

דוד מבהיר שהסתרת החטא גרם לייסורי מצפון שהשפיעו על בריאותו לרעה.

דוד מציין שבעת בה הוא הסתיר את חטאו והמשיך בחייו כאילו דבר לא קרה, הוא נחלש והזקנה קפצה עליו. עצמותיו כמו נבלו והפכו לכואבות וחסרי כוח.

נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי בְּחַרְבֹנֵי קַיִץ = כוחי נחלש והפך ליבש. החיוניות והצעירות ברחו ממני – הזדקנתי בצורה מכוערת.

מדוע?

דוד אומר בפסוק 4: יד אלוהים לחצה עלי!

הכוונה שרוח אלוהים הוכיחה את דוד על חטאו ולא איפשרה לו לשכוח את אשמתו ולטאטא את הפשע 'מתחת לשטיח'.

חטא שאינו נפתר, גורם לאדם ירא אלוהים, המודע לאמת אלוהים, להרגיש אשם, חלש, מדוכא, חסר חיוניות, חסר חשק.

ירא אלוהים המסתיר פשע בחייו, ירגיש כל העת אשם ויתרחק מחברה של יראי אלוהים המתענגים על דבר אלוהים וקדושתו. הוא יתרחק מאלו שיזהו את החטא או הפשע בחייו.

התוכחה של אלוהים על חטא שדוד הסתיר גרמה לו לסבל פיזי ונפשי. דוד מציין שהוא זעק מכאב, תסכול וצער, אך שום דבר לא הועיל לו עד שהוא התוודה על חטאו, והיה מוכן לשלם את הנדרש כדי לסדר את ההדורים.

אלוהים לא יניח לילדו להמשיך בחיי ברכה ושלווה אם קיים בחייו חטא פתוח.

במזמור ל"ח דוד המלך מרחיב מאוד בכל הקשור להשפעה ההרסנית של חטא נסתר בליבו של איש ירא האלוהים.

בספר משלי הכולל אימרות חכמה וסיכומי עקרונות לחיים, כתב החכם בפרק כ"ח 13: "מכסה פשעיו לא יצליח ומודה ועוזב ירוחם."

התוודות על חטא אינה מבטיחה שהנפגעים מיד יסלחו והכל יישכח, אך זה הצעד הנכון שאלוהים דורש, ולכן אלוהים יהיה מעורב בפתרון שיפאר את שמו.

 

ההשפעה ההרסנית של החטא על הסובבים אותך:

בהקשר של דוד המלך, החטא של דוד לא הוגבל רק לחייו הפרטיים אלא השפיע על כל בני משפחתו. החטא של דוד הביא לכך שבגללו הומתו ארבעה מבניו. החטא שלו עם בת שבע הסיר שלום מביתו ומשפחתו.

הדבר אינו נכון רק לגבי דוד אלא לגבי כל אחד מאיתנו.

 

יישום ולקחים:

אבא או אימא שהפרו את ברית הנאמנות ביניהם, פוגעים בעצמם וגם ביקרים להם.

הורים חסרי אחריות מבחינה כלכלית, הורסים את כלכלת המשפחה ואת היכולת שלהם לעזור לילדיהם לכשיתבגרו.

אבא או אימא שפשעו במקום עבודתם, עלולים להרוס את הכלכלה של המשפחה שלהם ולהביא את משפחתם לסף עוני.

חטא שאינו פתור יתפוצץ בסופו של דבר ויהרוס את העדות שלנו כהורים מול הילדים שלנו. הפשעים שלנו בכוחם להרוס את ‘ספינת האמונה’ של הילדים שלנו.

מי שאוהב את משפחתו וחבריו, וחפץ לכבד את אלוהים – שיברח מחטא, פשע, עוון ומרמה. ואם יש מישהו מאיתנו שממש ברגעים אלו קיים חטא פתוח בחייו, שיתוודה עליו וירחיק נפשו מהרעה.

תכלס, כל חטא שאינו נפתר, הורס את הנפש והבריאות שלך, ומשפיע ברמה כזו או אחרת על כל הקרובים אליך.

חטא פתוח ומתמשך מתבטא כבר בהתחלה בהרס התחברות משיחית. כאשר אדם פתאום אינו בא לקהילה, וזה לא בגלל בעיה בקהילה, זה ברוב המוחלט של המקרים – חטא שחופר לו בנשמה שעדיין לא נפתר.

חטא שאינו פתור מניב שיפוטיות כלפי אחרים. חטא שאינו פתור עלול לגרום לעיוות של המציאות ולגרום לך לשפוט אחרים כדי להצדיק את מעשיך הרעים.

חטא פתוח הופך את המאמין לאדם חסר סבלנות, חסר שלום, ושונה ממה שהיה לפני כן. חטא שאינו פתור זה מתכון להתפרצויות זעם שאינן מוסברות / מוצדקות.

הדבר נכון גם בקרב זוגות נשואים. חטא ובעיה שלא נפתרת, זה כמו מוגלה שמתנפחת ולבסוף תתפוצץ עם נזקים סביבתיים גדולים יותר.

מסיבה זו בין היתר דבר אלוהים מלמדנו לא לתת לשמש לשקוע על כעסנו (אל האפסים ד' 26(.

 

אלו כלים יכולים לעזור לנו לחטוא פחות ולהתרחק מעוון, פשע ומרמה?

  • התחברות משיחית ומחויבותיות. השתתפות באסיפות הקהילה ובלימוד באופן יסודי ומתמשך. וודא שיש לך חברים נושעים בוגרים באמונה ולהם אתה מעניק את הזכות לבקר אותך כשצריך.
  • קריאה ולימוד עמוקים בדבר אלוהים.
  • תפילה – שיחה ובניה של יחס אינטימי עם אלוהים
  • התוודות מיידית על חטא ולא הסתרתו. אל תיתן לשמש לשקוע על כעסך…

 

III. ההתוודות של דוד על חטאו (פ. 5).

  1. חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ וַעֲוֺנִי לֹא-כִסִּיתִי, אָמַרְתִּי: אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַיהוָה;
    וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲוֺן חַטָּאתִי סֶלָה.

פסוק 5 הינו פסוק מפתח לא רק בפרק הנוכחי אלא בכתבי הקודש בכלל.

  • דוד מודע לחטאו ומבין את הפסול בכך. דוד מסכים עם אלוהים מדוע המעשה שלו היה פסול. ז"א, שההתוודות כוללת לימוד כדי לעזור לחוטא לא לחזור על אותו פשע שוב.
  • דוד אינו מסתיר את אשמתו, וגם אינו יכול בכוחו לתקנו.
  • דוד מתוודה לפני אלוהים על חטאו. דוד מבין שכל חטא הינו קודם כל עבירה על מצוות אלוהים (שמ"ב י"ב 13, תהילים נ"א 4).
  • דוד בטוח בכפרה שאלוהים מבטיח לילדיו החוזרים בתשובה (א-יוחנן א' 9).

דוד מפסיק לרמות את עצמו. דוד המלך מבין ומפנים את פשעיו, מתוודה עליהם ובטוח בכפרה שאלוהים יעניק לו.

שימו לב איך דוד המלך מסיים את פסוק 5.

מדוע ההתוודות על חטא מקלה על החוטא? כי התוודות כנה מחייבת את אלוהים לשאת בעצמו את העול. כאשר העול שהיה על כתפינו מוסר מעלינו, אז קל ונוח לנו יותר.

המילים הללו צריכות לגרום לנו לכבד ולאהוב את המשיח ישוע יותר ויותר.

העול שהיה עלינו, מוסר ומועבר על כתפיו. ושם על הצלב, חווה אלוהים הבן, האדון ישוע המשיח, את זעם אלוהים האב הראוי לחוטאים – במקומנו. ראה תהילים כ"ב, ישעיה נ"ג 1-12, אל הקולוסים ב' 14.

ההקלה שלנו – היא העול שלו.

ואת הפעולה הזו עשה אלוהים כביטוי של אהבה וחסד כלפינו.

"כי כה אהב אלוהים את העולם, עד כי נתן את בנו יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו, אלא ינחל חיי עולם" (יוחנן ג' 16).

 

הערה:

ישנם החושבים שהתוודות על חטא מבטיחה סליחה מיידית מאנשים וביטול כל עונש או קנס. רבותי, מי שעושה חור בדלת יכול לבקש סליחה ויסלחו לו, אך את החור בדלת ניתן יהיה לראות עוד זמן רב.

לעיתים חטאים שלנו משאירים צלקות עד יום מותנו. למרות זאת, עדיף לחיות עם צלקת שמגלידה מאשר עם חטא ניסתר.

יחד עם זאת חשוב לזכור: מי שמתוודה ומציית לאלוהים, יזכה לברכה מאלוהים. חלק מהברכה זה חסד, אהבה וסליחה מהנפגעים עצמם.

דוד לרגע אינו מלמדנו שהתוודות על חטא מבטיחה את הסרת העונש והקנס הנדרש בעולם הזה, אך ההתוודות הכנה על חטא לפני אלוהים, בהחלט מבטיחה תיקון היחס ביננו לאלוהים בעולם הזה ובעולם הבא.

גם אם נידרש לשלם יקר עבור חטאינו בעולם הזה, התשלום יהיה זול ופחות יותר מאשר הסתרת חטא או חוסר התוודות על החטא.

לא לחינם אומר החכם באדם במשלי כ"ח 13: "מכסה פשעיו לא יצליח ומודה ועוזב ירוחם."

 

  1. IV. ההמלצה של דוד בנוגע לחטא: חיזרו בתשובה כנה (פ. 6-11)
  • באלוהים הסליחה והביטחון (פ. 6-7)
  • אל תתנגד לעצת אלוהים (פ. 8-9)
  • השמחה והברכה לבוטחים באלוהים (פ. 10-11)

ההמלצה: א' – באלוהים הסליחה והביטחון (פ. 6-7)

  1. עַל-זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל-חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא: רַק לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים, אֵלָיו לֹא יַגִּיעוּ.
    7.אַתָּה סֵתֶר לִי, מִצַּר תִּצְּרֵנִי רָנֵּי פַלֵּט, תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה.

לאחר שדוד בעצמו חווה את הסליחה של אלוהים, הוא כעת חולק את ההתנסות המבורכת שבסליחה של אלוהים. דוד מעודד את כל יראי אלוהים, ילדי אלוהים האמיתיים (חסיד), לפנות מיד לאלוהים בחזרה בתשובה כנה.

דוד משתמש בביטויים הקשורים למידיות: לְעֵת מְצֹא.

ילדי אלוהים, פנו לאלוהים והתוודו לפניו כעת ומיד, כל עוד זה אפשרי.

מדוע?

כי התוצאה של חטא שאינו פתור יכולה לבוא עליך ועל היקרים לך כמבול פתאום. אף אחד אינו יוצא בריא וחסר פגע ממבול שאלוהים מביא עליך.

אילו דוד היה מתחרט על פשעו עוד כאשר אוריה היה בחיים, הצרות שבאו על חיי דוד היו קלים יותר. פחות אנשים היו נפגעים ופחות מילדיו היו משלמים בחייהם בגלל אותו פשע.

רוצה לעצור מבול של צרות, כאב והרס? פנה ברגע זה אל אלוהים בתפילה, שפוך לפניו ליבך ועשה עימו שלום. התוודה על חטאיך.

יש לנו דוגמא נפלאה לאותו עיקרון באיגרת הראשונה לקורינתיים י"א 23-30, כחלק מהכנה ואזהרה להשתתפות בסעודת האדון. מחלות ואף מוות הן האזהרה של אלוהים לילדיו אשר מסתירים את החטא ואינם מסירים את הרע מחייהם.

רָנֵּי: רון בלשון רבים בסמיכות[6]

דוד המלך אומר בפסוקים 6-7: אתה אלוהים המחסה שלי. אתה אלוהים מגן עלי מאויב ומצרה. אתה אלוהים מקיף אותי בשאגות של שירה, שמחה והלל על ההצלה שהענקת לי מאויביי.

דוד הודה לאלוהים גם במהלך הצרה והבעיות, כי דוד בטח באלוהים וידע שאלוהים סולח ומרחם, ומגן על הבוטחים בו, על חסידיו שמתוודות על חטאם בכנות.

דוד למד שהביטחון בסליחה והחסד של אלוהים מאפשרים לו לשיר ולהלל גם באמצע הצרה.

שימו לב שדוד לא מאשים את אלוהים בשום פגע וצרה שבאו על חייו.

דוד יודע היטב שאין כל פסול או שגיאה בצידו של אלוהים אלא רק בו.

 

ההמלצה: ב' – אל תתנגד לעיצת אלוהים (פ. 8-9)

  1. אַשְׂכִּילְךָ וְאוֹרְךָ בְּדֶרֶךְ-זוּ תֵלֵךְ; אִיעֲצָה עָלֶיךָ עֵינִי.
    9.אַל-תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין: בְּמֶתֶג-וָרֶסֶן עֶדְיוֹ לִבְלוֹם; בַּל קְרֹב אֵלֶיךָ.

 

כל שלב בהמלצה נאמר מתוך ניסיונו האישי של דוד המלך.

דוד משתמש במילים הדומות להוראת הכתובים בספר יהושוע א' 7: "רק חזק ואמץ מאוד לשמור לעשות ככל התורה… למען תשכיל בכל אשר תלך…"

מכאן, דוד אומר לכל חסידי אלוהים, לכל יראי אלוהים אשר מבינים את חשיבות מצוות התורה:

שמע לי, אני מדבר מניסיון. הקשב להצעתי ולך על פי הנחיותיי, זו דרך האור. זו הדרך בה לא תיכשל ולא תיפול. זו הדרך בה לא תצטער. זו הדרך בה תצליח.

אני שם עליך את עיני לשמור עליך, להדריך אותך ולהעניק לך עיצה טובה בכל צעד.

דוד גם מציב אזהרה.

אל תהיו כבהמות שאינן מבינות (משלי כ"ו 3, מל"ב י"ט 28).

בהמות טיפשות עושות כפי הנדרש רק אם הן נשלטות על ידי הרסן והמתג שבפיהן. מכיוון שבהמות לא מבינות כבני אדם, הן מובלות על ידי שליטה ברסן ומתג.

ללא הרסן והמתג, ללא הבנה ראויה של ההוראות, אותן בהמות תהינה חסרות שליטה ומסוכנות לאנשים סביבן.

 

הלקח של דוד המלך מאוד ברור:

תורת אלוהים היא דרך לחיים באור. זו הנוסחה לחיים מבורכים שישועה בצידה.

מי שדוחה את תורת אלוהים שניתנה לבני אדם למען יחיו וימלאו את רצון אלוהים ויתברכו, כמוהו כבהמה חסרת הבנה והיגיון. אדם שכזה פועל בדרך רעה שצרה וסבל באחריתה.

וכמו שמחברים רסן ומתג לחיה כדי שתעשה את מה שהאדון שלהם רוצה, כך אלוהים יכול להפעיל אמצעים כואבים ומבישים כדי ללמד אותנו שיעור לחיים, למען נחזור בתשובה (משלי כ"ו 3, אל העברים י"ב 5-11).

כל בר דעת יסכים שעדיף לשמוע בקול אלוהים ולהסיר בושה כאב והפסד מחיינו וחיי היקרים לנו.

 

ההמלצה: ג' – השמחה והברכה לבוטחים באלוהים (פ. 10-11)

  1. רַבִּים מַכְאוֹבִים לָרָשָׁע: וְהַבּוֹטֵחַ בַּיהוָה, חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ.
  2. שִׂמְחוּ בַיהוָה וְגִילוּ צַדִּיקִים; וְהַרְנִינוּ כָּל-יִשְׁרֵי-לֵב.

 

דוד מסכם את המזמור במשפטים ברורים ונחרצים.

רשע הינו אדם המזלזל במצוות אלוהים ופועל אך ורק על פי רצונו כדי לספק את תאוותיו.

הרשע עיוור לסכנה הצפויה לו מרישעתו ובאמת חושב שהסיכוי שיצליח ברשעה והפשע גדולים יותר מהכישלון.

הרשע חושב שהוא חכם יותר מאלוהים ולכן הוא בוחר להגשים את תוכניתו ואינו נכנע לאלוהים.

לכן, סופו של הרשע זה סבל. לעיתים לא בעולם הזה, אך לבטח בעולם הבא (ירמיה ל' 23, כ"ג 19).

לעומת הרשע, החסיד הנכנע לריבונות אלוהים שבדברו, יזכה לחסד אלוהים ובשפע. לא רק לו אלא גם ליקרים לו.

אדם שכזה הינו מקור לברכה ומופת לכל הסובבים אותו.

לאור כל הנאמר, דוד סוגר את המזמור בביטחון הניצחון המובטח ליראי אלוהים.

דוד משתמש בשפת ציווי ליראי אלוהים.

אתם יראי אלוהים הבטוחים בסליחתו וחסדו של אלוהים – שימחו ביהוה.

אתם הצדיקים – הרנינו.

הרנינו: מן השורש רנן, בבניין הפעיל ציווי[7]  (צורה זו של המילה מופיעה בדברים ל"ב 43 וכן בתהילים פ"א 2. צורה דומה, רננו, ראה גם ישעיה נ"ב).

מדוע נשמח ונרנין?

כי כפרת אלוהים מובטחת לחוזרים בתשובה המתוודים על חטאיהם ומכבדים את אלוהים.

אומנם תוצאת חטאינו בארץ לעיתים נשארת לזמן רב, אך חסד אלוהים ומעורבות כוחו של אלוהים בחיינו, יניבו החלמה, סליחה וחידוש התחברות.

הסליחה של אלוהים לא רק מסירה את האשמה, אלא גם עוזרת לרפא את הנזק.

דוד המלך מסיים את המזמור באותו הטון שבו התחיל.

שִׂמְחוּ בַיהוָה וְגִילוּ צַדִּיקִים; וְהַרְנִינוּ כָּל-יִשְׁרֵי-לֵב.

מאושר האדם המתוודה על חטא כי הוא יחווה את סליחתו של אלוהים.

 

סיכום:

דוד המלך חווה את הברכה שבסליחה מאלוהים ובעקבות כך הוא ממליץ לכולנו: ברכת אלוהים מובטחת לאדם שאינו מסתיר את חטאו, מתוודה עליו באמונה כנה, והולך בדרך אלוהים. זו דרך של הצלחה וברכה.

האם יש בחייך חטא מוסתר שלא התוודית עליו לפני אלוהים ואדם (על פי הצורך וסוג החטא)? (יעקב ה' 16).

האם אתה מבין שחטא מוסתר לא נפתר מעצמו, אלא כמו סרטן ודלקת, זה מתפשט והורס את חייך וחיי היקרים לך?

האם אתה מתכוון להתנהג כסוס או חמור שחייבים לרסן אותם, או להיות מקור ברכה ומופת לחיים משיחיים?

הבה נאמץ את דברי דוד המלך, נתוודה מיד על חטאינו ונשכיל.

 

Bibliography

Andres Max. Lawson, J. Steven. Holman Old Testament Commentary Psalms 1-75. Nashville, Tennessee: B&H Publishing Group, 2003.

  1. F. Keil. Delitzsch F. Commentary on the Old Testamsnt. Vol. V. Psalms. Grand Rapids, MI: Eerdmans, 1991.

ESV Study Bible. Wheaton, Illinois: Crossway Bibles, 2008.

Henry, Mathew. Commentary on Psalms. Rishon Lezion: Hagefen, 2016.

Kasutu, M.D. Psalms. Expository on Psalms. Tel-Aviv: Yavne, 1988.

Khen, Mordechai. Psalms annotated. Jerusalem, Israel: Yenets Ltd., 2010.

Kohen, Menachem. Mikraot Gedolot – Psalms (מקראות גדולות – תהילים). Ramat Gan: Keter, Jerusalem, 2003.

L., Gardon Sh. Psalms . Galil Publishing L.T.D, 1992.

Lockyer, Herbert, SR. A Devotional Commentary Psalms. Grand Rapids, MI: Kregel Publications, 1993.

Spurgeon, H. Charles. The Treasury of David. Grand Rapids, MI: Kregel, 1968.

Wiersbe, Warren W. The Wiersbe Bible Commentary. O.T. Colorado Springs, CO: Cook, 2007.

[1] בעקבות החטא עם בת שבע ורצח אוריה, דוד "שילם" בחיי ארבעה מבניו עד יום מותו.

[2] Andres Max and Lawson J. Steven. Holman Old Testament Commentary Psalms 1-75. (Nashville, Tennessee: B&H Publishing Group, 2003), 171.

[3] “מַשְׂכִּיל,” HALOT, 2:641. Intellectus, insight, wisdom, success in performing God’s will.

[4] אדם שאשמתו נסלחה. אשמה שנלקחה מעל כתפי אחד על ידי אחר.

[5] בלה = בהקשר של גוף האדם, הכוונה לנבל, הזדקן, הרקיב.

[6] Khen, Mordechai. Psalms annotated (Jerusalem, Israel: Yenets Ltd., 2010), 151.

[7] Khen, Mordechai. Psalms annotated (Jerusalem, Israel: Yenets Ltd., 2010), 152.