תהילים קי"ב: שגשוגו של הבוטח באלוהים

הקדמה:

בעוד כל ספרי כתבי הקודש (תנ"ך וב"ח) מנותחים כספר עם נושא מרכזי וזוכים לתוכן עניינים המציג את ההקשרים בין הפרקים כדי לפתח את הנושא המרכזי שבספר, ספר תהילים "זוכה" לטיפול שונה. ספר תהילים מנותח ברוב המקרים ועל ידי רוב הפרשנים כספר שירה בן 150 פרקים. רק בתקופה האחרונה מתרבים המחקרים המתייחסים לתהילים כספר עם נושא מרכזי הכולל חיבורים והקשרים בין הפרקים. למרות שעדיין לא פוענח לחלוטין הדי-אן-איי השלם של ספר תהילים, בדבר אחד כל החוקרים המשיחיים מסכימים, שתהילים כולל בתוכו תיאור שירותו, חייו, מותו ותחייתו של המשיח ישוע (לוקס כ"ד 43-47).

על מנת להבין את הציווי להלל את אלוהים הפותח את המזמור, הקורא חייב להבין ולהפנים את הסיכום ממזמורים 109-110. בשני המזמורים הללו  דוד המלך זועק לאלוהים למען יציל אותו מאנשי הרשע החפצים ברעתו ומונעים ממנו לשרת ולמלא את תפקידו כמלך ירא אלוהים. תשובתו המיידית של אלוהים מדהימה, מעודדת, מנחמת ומחזקת את כל ילדי אלוהים בכל הדורות. אלוהים מבטיח בפרק ק"י לא רק לטפל באדם הרשע המטריד את דוד המלך, אלא לטפל בשורש הרשעה, בשטן בכבודו ובעצמו ולמחוץ את ראשו. זאת, כדי שילדי אלוהים יהיו עסוקים בלשרת את אדונם ללא כל הפרעה.

שימו לב לחדשות המרעישות. הסיומת של פרק ק"י ראויה להיות ההתחלה של מלכות המשיח הארצית, מכיוון שהיא מתארת תקופה בה השטן נוטרל וכל אויבי אלוהים הוסרו מעל פני האדמה (ק"י 5-7). לפיכך, הסיומת של מזמור ק"י מרמז על חזרה לתקופה הדומה לבראשית ב, לפני החטא, אז אדם וחווה חיו בנוכחות ובקרבת אלוהים, ושרתו אותו בטוהר וקדושה. אז זאב וכבש יגורו בצוותא (ישעיה י"א).

לאור הניצחון של אלוהים על השטן ועל כל אויבי אלוהים, וחזרת העולם לחיים בהם החטא מרוסן, המחבר מקדיש את מזמורים קי"א-קי"ט להלל ולשבח את אלוהים עבור ריבונותו, פועל ישועתו, דברו וחסדו.

תגובה דומה, קרי הלל ושירה בעקבות ישועתו של אלוהים, ניתן לראות גם בתגובת משה בשירת הלל לאחר הצלת עם ישראל מפרעה בים סוף (שמות טו 2). גם שם משה ציין את ימין-יהוה הפועלת לישועת עמו, שהיא הקבלה למזמור ק"י 1. דוגמא נפלאה נוספת ניתנת לנו בספר ישעיה י"א ו-י"ב. בפרק י"א הנביא מתאר את ישועת אלוהים על ידי המשיח בן ישי ובפרק י"ב ישעיה פוצח בשירת הודיה וזמר על ישועת אלוהים.

מהו הרעיון המרכזי של מזמור קי"ב?

פירוט הברכות והשגשוג שאלוהים מבטיח ליראים אותו, ולעומתן אובדן התקווה של הרשע.

מזמור תהילים פרק קי"ב:

1  הַלְלוּ-יָהּ:
    אַשְׁרֵי-אִישׁ יָרֵא אֶת-יְהוָה;

    בְּמִצְוֺתָיו חָפֵץ מְאֹד.
2  גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ;

דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ.
3  הוֹן-וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ;

וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד.
4  זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים;

חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק.
5  טוֹב-אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה;

יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט.
6  כִּי-לְעוֹלָם לֹא-יִמּוֹט;

לְזֵכֶר עוֹלָם, יִהְיֶה צַדִּיק.
7  מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא;

נָכוֹן לִבּוֹ בָּטֻחַ בַּיהוָה.
8  סָמוּךְ לִבּוֹ לֹא יִירָא;

עַד אֲשֶׁר-יִרְאֶה בְצָרָיו.
9  פִּזַּר, נָתַן לָאֶבְיוֹנִים,

צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד;
קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד.
10  רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס,

שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס;
תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד.

 

חלוקת הפרק

א. תקוות צדיקים תעמוד לעד (פ. 1)

1. אלוהים מבטיח לברך את יראיו (1א)

ב. פירוט ברכות אלוהים המובטחות ליראיו (פ. 2-9)

1. חוזק, גבורה וברכה לצאצאיו (2)
   2. שפע, לא יחסר לו דבר. (3)
2. אור אלוהים לפניו – לשמור את צעדיו (4)
   4. לב רחום וסלחן, וחכמת חיים לו ולדורשיו (5)
   5. יראי אלוהים מלאים בביטחון ושלווה, כי ינצחו את אויביהם (6-8).
   6. נדיבות – לב רחב ורגיש לצרכי הזולת (9)
   ג. תקוות רשעים תאבד (פ. 10)
             1. הרשע יהיה עד לשגשוגו של הצדיק ולא יהיה לו חלק בברכה (10).

 

ביאור המזמור

דוברי העברית יכולים להבחין מיד שקיים סדר מיוחד במזמור הזה ובמזמורים ל"ד, קי"א, קי"ט ו-קמ"ה. גם פרק ל"א בספר משלי מפסוק 10 עד הסוף (אשת חיל), וספר איכה פרק ד' כתובים באקרוסטיכון. המזמורים הללו כתובים לפי סדר עולה של האותיות העבריות. ז"א, פסוק ראשון מתחיל באות א' וכל משפט מתחיל באות הבאה בסדר האלף בית. סגנון הכתיבה הזה –  נקרא: אקרוסטיכון. מיוונית: akross + stichos (קיצוני + שורה). בימי הביניים נחשב האקרוסטיכון כאחד מקישוטי השיר, וככל שהאקרוסטיכון היה מורכב ומשוכלל יותר (ראה קי"ט), כך הוסיף ליוקרתו של השיר ומחברו.[1]

מה המסר בכתיבה שכזו?

א. המחבר מעונין להעשיר את הכתיבה ולהדגיש את המסר של המזמור. כמו כן, כתיבה באקרוסטיכון עוזרת לזכור את התוכן.

ב. שיטת כתיבה חגיגית שכזו מביעה את רצון המחבר להלל את אלוהים בכל אוצר המילים הקיים. ואם באלפבית היו 1000 אותיות, כי אז היינו זוכים למזמור בן 1000 משפטים לפחות. מצב דומה יש לנו במזמור קי"ט, שם המזמור כתוב באקרוסטיכון ולכל אות מוקדשים שמונה פסוקים.

הערה חשובה:

פרק קי"א מפרט את מעשי אלוהים ואת הסיבות להלל אותו. הפרק מסתיים במסקנה חשובה – ראשית חכמה יראת יהוה. ואז בפרק קי"ב, המחבר מתחיל היכן שמזמור 111 מסתיים, ומפרט את הברכות המובטחות לחכמים היראים את אלוהים.

מסקנה – רק אוויל או כסיל יתעלם מעדות והוכחה שכזו ויזנח את אלוהים.

הערה: מזמורים קי"א ו-קי"ב דומים באורך ומבנה ספרותי. שניהם בנויים על 22 אותיות האלפבית העברי, וכל חצי משפט מתחיל באות עולה של האלפבית.

א. תקוות צדיקים תעמוד לעד (פ. 1)

1  הַלְלוּ-יָהּ: אַשְׁרֵי-אִישׁ יָרֵא אֶת-יְהוָה; בְּמִצְוֺתָיו חָפֵץ מְאֹד.

פרק קי"ב ממשיך את הנושא מפרק קי"א. לאחר שהמחבר ציין שראשית חכמה היא יראת אלוהים, כעת בפרק קי"ב המחבר מפרט את כל הברכות והשגשוג שאלוהים מבטיח לילדיו היראים אותו. מכאן, החכמים בעיני אלוהים מתברכים בכל הברכות השמימיות.

למרות שניתן למנות אין ספור סיבות להלל את אלוהים, הסיבה המיוחדת שגרמה למחבר לכתוב את אשכול מזמורי ההלל היא: ישועתו של אלוהים. ישועתו של אלוהים טומנת בחובה את אהבת אלוהים לבחיריו, את נאמנותו, יושרו, צדקתו קדושתו וריבונותו.

ישועתו של אלוהים משמע, הסרת השפעת השטן על הבריאה, שפיטת דוחי ואויבי אלוהים והענקת סדר עולם חדש לילדי אלוהים בנוכחות אלוהים, למען יגשימו את ייעוד בריאתם והגנת ילדי אלוהים מאויביהם.

בפסוק הראשון המחבר גם מבהיר מהיכן נובעת חכמת יראי אלוהים. היא נובעת מעצם היצמדותם לתורת אלוהים. ירא אלוהים יודע שתורת אלוהים מדריכה רק לטוב ובכל תחום, ולכן יתמיד לקרא, ללמוד וליישם את מצוות אלוהים בכל תחום בחייו (טימ"ב ג' 15-17). כפי שאנו יודעים, חכמה היא יישום נכון של הידע.  חכמת אלוהים משמע – הכרת המושיע ישוע וקבלתו באמונה ואהבה.

מה מניע את יראי אלוהים להמשיך ולציית לדבר אלוהים?

א. אהבת אלוהים עבור ישועתו וקבלתו כריבון (קור"ב ה' 14).

ב. כמו שאוכל טעים גורם לנו לרצות לטעום עוד ממנו, כך הברכה וההצלחה הנובעת מיישום מצוות אלוהים, גורמת לנו תיאבון רב יותר להמשיך וללכת בהדרכת אלוהים. רק כך נבטיח את המשך הברכה שאלוהים מעניק בלב רחב לאוהביו.

בפסוקים 2-9 המחבר מפרט את הברכות שאלוהים מבטיח ליראיו החפצים בדברו.

 

 

ב. פירוט ברכות אלוהים המובטחות ליראיו (פ. 2-9)

1. חוזק, גבורה וברכה לצאצאיו (2)
   2גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ; דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ.

מהי תקוות הורים? טובת ילדיהם וברכת אלוהים עליהם.

והנה, כבר בתיאור הברכה הראשונה שאלוהים מבטיח ליראיו החכמים, מובטחת טובת ילדיהם.

כשחושבים על כך, אנו לא צריכים להתפלא. כאשר אנו כהורים מתמידים ללמד את ילדינו את דבר אלוהים באהבה, וליישם את אותם הלקחים בחיינו האישיים מתוך אמונה ובכנות, הילדים למדים שאלוהים קיים ודברו הינו דבר אמת וריבוני.

ילדים שכאלו מקבלים את החינוך וההדרכה הטובים ביותר לחיים, ואם יאמצו את אמונת הוריהם, הם יחוו את אותה ברכה שראו בחיים של הוריהם.

כוונת המחבר במילה "גיבור" היא להבטיח שגם ילדינו יזכו להיות מלאים ברוח הקודש וכך להתגבר על נכלי הרע, ויעמדו איתן ובכבוד בעדותם לפני אלוהים (ראה תהילים מ"ה 4).

תכלס: אבות ואימהות, אם אתם אוהבים את ילדיכם, היצמדו באמונה ואהבה לדבר אלוהים.

קיראו בקול רם את האמת, והראו לילדיכם את רצינות אמונתכם בציות כנוע ומלא ביטחון בדבר אלוהים.

בהתחלה, יתכן שילדיכם יתעלמו או יתנגדו, אך בהמשך מובטח לנו שהאמת תנצח וכוח אלוהים שטמון בדברו יפעל גם בחיי ילדינו. אלוהים מקיים את כל הבטחותיו.

ניתן לראות במזמור ק"ט 12-13 שההיפך מובטח לצאצאי הרשעים:

"אל יהי לו מושך חסד, ואל יהי חונן ליתומיו. יהי אחריתו להכרית, בדור אחר ימח שמם."

יישום: זה נשמע מפחיד ומאיים, ולכן אני פונה לכל הורה ומבקש:

האם חייך וחיי ילדיך חשובים לך?

אם כן, אז ירא את אלוהים, ואמץ באהבה ויראה את תורת אלוהים בכל תחום בחייך.

2. שפע (3)

3  הוֹן-וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ; וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד.

א. הון ועושר בביתו יכול להתחבר להבטחות הכתובות בספר משלי ג' 8-10 ו-י' 4: בראשון, משלי ג' 8-10, ירא אלוהים נותן מהכנסתו באהבה והקרבה ולכן אלוהים מספק לו אף יותר ובשפע. אלוהים לעולם לא עיוור ממעשי האמונה של ילדיו.

בפסוק השני במשלי י' 4 כתוב: "יד חרוצים תעשיר." הכוונה שירא אלוהים לא יתעצל אלא יהיה אדם חרוץ העובד למחייתו, ולכן לא יחסר לו דבר.

דוד המלך גם אמר: "נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם." תהילים ל"ז 25.

האדון ישוע הבטיח בדרשה על ההר, שאם אלוהים דואג לחיות וציפורים שלא נועדו להיוושע וחיים זמן קצר, על אחת כמה וכמה יותר אלוהים דואג לילדיו גם בעולם הזה וגם בעולם הבא (מתי ו' 25-33). ראה גם משלי ג' 18, ח' 18, כ"ב 4, מתי י' 29-30.

ב. וצדקתו עומדת לעד – ראה חזרה על הפסוק בפרק קי"א 3.

הכוונה שישועת אלוהים, צדקת המשיח בה אנו מכוסים, שהיא ההון הגדול ביותר שאדם יכול לדמיין, מובטחת לחייו של הנושע ירא האלוהים, ושום דבר בעולם הזה או בעולם הבא יוכל לקחת זאת מילדי אלוהים.

הנושעים לובשים את צדקת המשיח, וצדקה זו היא לבושנו הנצחי (קור"ב ה' 21). הכוונה שהקרבה של אלוהים ליראיו ופועלו בחייהם מובטחת להימשך לעולם.

כדאי לזכור: כל הון חומרי בעולם הזה, יישאר פה לאחר הלקחותנו אל האדון.

כל הון חומרי עלול להינזק בעולם הזה בין אם על ידי פגעי טבע, פשע או חוסר חכמתנו העסקית. ישועתנו לעומת זאת, תישאר עימנו לעולמי עד, לנצח נצחים, והיא המבטיחה לנו את החיים לעולם בחברת אלוהים.

יישום: אלוהים עומד בהבטחתו: "יהוה רועי לא יחסר…" תהילים כ"ג 1.

מי ששם את ישוע המשיח כרועה הטוב שלו – לא יחסר לו דבר.

• מי הרועה הטוב שלך?
• מה אתה עומד לקחת איתך לאחר מותך? שום דבר חומרי, אז אנא תוודא שכל מה שאלוהים מפקיד בידך יתורגם לכלי שירות עם פרי נצחי.

3. אור אלוהים לפניו – לשמור את צעדיו (4).

4  זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים; חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק.

שימו לב למשמעות העמוקה של הפסוק.

א. אלוהים מעולם לא הבטיח שליראיו יהיה קל בעולם הזה (טימ"ב ג' 12). אדרבה, ההיפך נכון. כאן יש תזכורת שהחושך של העולם הזה (הכוונה לצרות ואתגרים) הינו מנת חלקם גם של יראי אלוהים.

לא לירוא, כי אלוהים הבטיח שהוא ישכון בתוך יראיו ויעזור להם להתגבר על כל ניסיון (קור"א ג' 16-17, ו' 19-20, י' 13).

אלוהים הבטיח שמי שבונה את חייו על ישוע, כמוהו כאדם הבונה בית על סלע. חייו יעמדו איתן גם בסערות החיים הקשות ביותר (מתי ז' 24-27).

ליראים את אלוהים מובטח שאור אלוהים יזרח להם באפלה כי אלוהים שהוא אור שוכן בתוכם.

ב. כאשר קראתי את הפסוק הזה עלו למוחי מיד מספר קטעים מכתבי הקודש. הראשון היה ברכת הכוהנים מספר במדבר ו' 24-26: שם מובטח ליראי אלוהים: "יאר יהוה פניו אליך ויחונך…". משמע, שאור אלוהים טומן בחובו את מעורבותו של אלוהים בעבור ילדיו.

כמו שהסתר-הפנים של אלוהים משמע שאלוהים אינו מתערב לטובת אדם, אלא משאירו להתמודד עם הבעיה בכוחו, כך הארת הפנים של אלוהים, אור אלוהים שעימנו, הינה הבטחה שכוחו של אלוהים עימנו להילחם נגד הרע, וכך ניצחוננו מובטח.

המקום השני הינו מספר ישעיה ט' 1. שם אור אלוהים מתייחס להתגלות המשיח ליראי אלוהים. וכך, משמעות הפסוק בתהילים מבטיח שאור המשיח יאיר לילדי אלוהים בעולם השקוע בתוצאת קללת החטא המשולה לחושך. חושך רוחני המוביל לאבדון.

בספר משלי ד 18-19[2] יש לנו הסבר לפסוק:

"ואורח צדיקים כאור נוגה (בהיר) הולך ואור עד נכון היום (סוף היום). דרך רשעים כאפילה, לא ידעו במה ייכשלו."

במילים פשוטות, מי שדוחה את אלוהים, כמוהו כאדם המעדיף ללכת בחושך וליפול במכשולי החיים. מי שנכנע למשיח ישראל, ישוע, זוכה להדרכת אלוהים בכל תחום בחייו – זאת דרך קריאה, לימוד וציות לכתוב בדבר אלוהים, שכמוהו כאור.

בחצי השני של הפסוק המחבר מציין שלוש שמות תואר: חנון, רחום וצדיק.

האם הכוונה לתכונותיו של אלוהים או לתכונותיו של ירא האלוהים?

אם הכוונה לאלוהים, הרי שכל אלו – נדיבות, רחמים וצדקת אלוהים עומדים לצידם של יראי האלוהים כדי שיתגברו על כל הניסיונות בחייהם.

אם הכוונה לירא האלוהים, כי אז תכונות אלו מובטחות לילדי אלוהים כחלק מתכונות פרי הרוח כדי לחיות כראוי לילדי אלוהים ולהתמודד בהצלחה עם הניסיונות בחיינו (אל הגלטים ה' 22-23).

יישום: ליראי אלוהים מובטח שאלוהים נמצא לימינם!

מי נמצא לימינך? בעזרת מי אתה מתכוון להתמודד נגד החושך שבעולם הזה?

4. לב רחום וסלחן, וחכמת חיים לו ולדורשיו (5)
   5טוֹב-אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה; יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט.

הדגש בפסוק 5 הינו על הרחמים, הנדיבות וחכמת הדיבור שאלוהים מעניק לליבו של הירא אותו.

א. מהיכן המעלות הנפלאות הללו?

הברכות הללו נובעות מנוכחות רוח אלוהים בתוך המאמין הנושע, מהלידה החדשה שלנו. התכונות הללו הן חלק מחבילת השינויים שרוח אלוהים עושה בתוכנו כדי שנוכל לחיות קרוב יותר לדוגמא של האדון ישוע – מסיבה זו כתבי הקודש מכנים אותנו: בריאה חדשה, האדם החדש. (גלטים ו' 15, אפסיים ד 22-24, קולוסים ג 9). מחבר המזמור מציין את תכונות האופי של אלוהים אותן אנו מכירים בשם: פרי הרוח )אל הגלטים ה' 22-23).

ב. מי מסוגל לרחם, לוותר ולהעניק בנדיבות, מבלי לצפות לקבל תמורה בחזרה?

יכולות שכאלו ניתנות ליישום רק כאשר האדם ניזון באופן קבוע מחסד אלוהים. מי שחי מידו של אלוהים, אינו מפחד לתת בנדיבות.

מי שמודע לרחמי אלוהים בחייו, אינו מפחד או מתקמצן לרחם על אחרים.

החלק השני של הפסוק מתייחס לבסיס ממנו שואב הנושע את צדקת פועלו. כאשר הנושע פועל ועושה עבור אחרים בחכמה שהיא על פי דבר אלוהים, כי אז מובטח לו שהפרי יהיה מבורך בחייו ויפאר את אלוהים.

לפיכך, דבר אלוהים מלמדנו שרחמים ונדיבות צריכים גם כן להיות על פי הנחיית אלוהים בדברו.

המרחם על הפושע שלא בצדק – מתאכזר לקורבן.

המעניק בנדיבות ללא חכמה, עלול לעזור לעצלן ולנצלן להתמיד בדרכם הפסולה.

לפיכך, גם הטוב צריך להיעשות בחכמת אלוהים.

יישום:

מה מניע את מעשינו? הרגש בלבד או השכל?

האם ידינו רועדת כשאנו תורמים לקהילה או לנזקקים? או שאנו עושים זאת בשמחה ובביטחון ואמונה שלא יחסר לנו דבר?

וכאשר אנו עוזרים לזולת, האם אנו עושים זאת כדי להשקיט מצפוננו או בחכמת אלוהים כפי שמפורט בכתבי הקודש?

5. יראי אלוהים מלאים בביטחון ושלווה כי ינצחו את אויביהם (6-8)
   6 כִּי-לְעוֹלָם לֹא-יִמּוֹט; לְזֵכֶר עוֹלָם יִהְיֶה צַדִּיק.

7  מִשְּׁמוּעָה רָעָה לֹא יִירָא; נָכוֹן לִבּוֹ, בָּטֻחַ בַּיהוָה.
8  סָמוּךְ לִבּוֹ, לֹא יִירָא; עַד אֲשֶׁר-יִרְאֶה בְצָרָיו. [נ"א 14]

שלושת הפסוקים מתמקדים בליווי הצמוד של אלוהים בחיי ילדיו הנושעים.

שאול השליח ציין את אותן הבטחות באיגרת אל הרומים ח' 34-39:

זה היושב לימין האלוהים (ראו הקשר לתהילים ק"י), מוודא ששום דבר לא יפריד אותנו מאהבת אלוהים שבמשיח ישוע.

א. מרגע שאלוהים מושיע אדם ומלביש אותו בצדקת המשיח וקורא לו צדיק, שום דבר שבעולם הזה או בעולם הבא יוכל לשנות זאת.

הישועה שלנו היא מתנה נצחית. ההוכחות לכך טמונות בפסוקים המתארים את האופן בו אלוהים בוחר את ילדיו.

1. אלוהים בוחר את ילדיו מקדם ימי עולם (אל הרומים ח' 29-30; אל האפסים א' 4, אל הפיליפים א' 6).
2. אף אחד ושום גורם, לא בעולם הזה ולא בעולם הרוחות, לא יכול להפריד אותנו מאהבת אלוהים שבמשיח ישוע, ולא יכול לקחת מאיתנו את ישועתנו (אל הרומים ח 34-39, יוחנן י' 27-30, פטר"א א' 1-5).
3. מי שטוען שהיה מאמין והחליט לא להאמין יותר, אינו דובר אמת. דבר אלוהים מלמדינו שהוא מעולם לא היה נושע (יוח"א ב 19, אל העברים ו' 4-6).

ב. כמו שהורים דואגים ושומרים על ילדיהם גם כאשר הילדים אינם יודעים זאת או מודעים לכך, כך אלוהים שומר עלינו בכל רגע. ראו מזמור צ"א – מלאכיו ניצבים לידינו בכל רגע. כמו כן, ראו את הדרך בה אלוהים הגביל את השטן בניסיון של איוב (איוב א-ב).

אמת היא שצרות לא פוסחות עלינו, אך יש לנו אבא ריבון ונאמן שיכול לגבור על כל צרה וגם להפוך צרה לדבר חיובי (אל הרומים ח' 28, קור"א י' 13).

ג. צדקת אלוהים אינה כוללת רק את ישועתנו, אלא גם את דינם ומשפטם של אויבי אלוהים שפעלו נגד ילדי אלוהים. לפיכך, אל לנו להתבוסס ברצון לנקמה או משפט לאחרים, אלא להתמקד בשירות האדון ולבטוח באלוהים שצדקתו תיעשה בעולם. האמונה הזו מעניקה לנו שלווה, בטחון ושקט להמשיך בחיים המפארים את אלוהים.

6. נדיבות – לב רחב ורגיש לצרכי הזולת (9).

9  פִּזַּר, נָתַן לָאֶבְיוֹנִים, צִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד; קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד.

זה נראה אך טבעי שהילדים נראים דומים להוריהם. והנה, תכונות פרי הרוח מעניקות לנו את התכונות של האבא שלנו – אלוהים.

דרך הכלים שאלוהים נותן לילדיו, אנו יכולים לשרת אותו ולהוות הזרוע הביצועית שלו בעולם הזה, הכורע תחת נטל קללת החטא.

שאול השליח מצטט את הפסוק הזה באיגרת השניה לקורינתיים ט' 9 כדי לעודד את הקורינתיים לבטא את אמונתם הכנה בנתינה מקריבה.

מי שיודע שכל אשר לו נובע מאלוהים, לא יפחד לתת כדי לעזור לנזקקים.

מי שאהבת אלוהים הוצקה לליבו, יביט על הנזקקים דרך עיניו של אלוהים.

שימו לב שהמחבר אינו משתמש רק בפועל "נתן" אלא גם בפועל "פיזר".

משמעות הפועל "פיזר" היא להדגיש את הנתינה המקריבה, הבוטחת לחלוטין באספקה של אלוהים לכל אשר בחיי.

המחבר אינו מתכוון לפיזור כזלזול או לנתינה טיפשית ולא מושכלת, אלא לנתינה ראויה וכזו שמספקת פתרון ראוי ומושלם לבעייתו של הנזקק (ראה משלי יא 24: "יש מפזר ונוסף עוד וחושך מיושר אך למחסור.").

המילה "קרנו" רבת משמעות בכתבי הקודש. היא מהווה סמל למלך, מלכות, כבוד וכוח (דניאל ז; שמ"א ב' 1; תהילים ע"ה 5-6; צ"ב 11). אלוהים אינו עיוור למעשי האמונה של ילדיו. אלוהים יודע אילו מעשים נעשו לשם כבוד אלוהים ועליהם אלוהים גומל (קור"א ג' 10-15, קור"ב ה' 10).

הגמול הגדול יינתן בעת משפט המשיח – שם יחליט אלוהים איזה תפקיד יטיל על כל אחד מילדיו בממלכתו הנצחית.

במילים פשוטות, מעשינו אינם רוכשים את ישועתנו – זו ניתנת בחסד על סמך אמונה.

לעומת זאת, מעשינו הנובעים מתוך אמונה, בהחלט קובעים את פועלנו במלכות אלוהים (קור"א ג' 10-15, קור"ב ה' 10).

יישום:

האם מעשיך ומעשיי נעשים בהקרבה ולכבוד אלוהים? האם חיי אכן מהווים זרוע ביצועית של אלוהים בעולם הזה?

דע לך, כל מעשיך ומעשי ייבחנו במשפט כס המשיח ישוע.

ג. תקוות רשעים תאבד (פ. 10)

1. הרשע יהיה עד לשגשוגו של הצדיק ולא יהיה לו חלק בברכה (10).

10  רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס, שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס; תַּאֲוַת רְשָׁעִים תֹּאבֵד.

הפסוק האחרון מהווה ניגוד לכל מה שנאמר והובטח עד כה.[3] בעוד הצדיק עתיד ליהנות בחברת אלוהים ולהתברך ממעשי הציות שעשה באמונה, הרשע עתיד לאבד הכל, ולבלות את הנצח בריחוק מאהבת אלוהים ובחריקת שיניים.

"תאוות רשעים תאבד":

מה הרשע רוצה כל העת? לעשות את רצונו ולהשביע את תאוותו.

הרשע אינו מתפלל כדי לדעת את רצון אלוהים ולהיות מסוגל למלא אחר רצון אלוהים. התענוג שלו זו התאווה שלו. כל מעשי הנדיבות וההקרבה של הצדיק נחשבים בעיני הרשע כמעשים חסרי תכלית, כהפסד, כטיפשות.

המחבר מביט קדימה לעבר העתיד, לעבר משפט אלוהים המתואר בספר ההתגלות כ' 11-15. שם יעמיד אלוהים את כל דוחי ישוע מכל הזמנים, למשפט הכיסא הלבן והגדול.

אז ייפתחו ספרים ובהם כתובים כל מעשיהם של חסרי האמונה המושיעה. מכיוון שלא נושעו, נשארו כל חטאיהם כעדות נגדם. אילו היו נושעים, כל חובותיהם היו נמחקים מספר המעשים (אל הקולוסים ב' 6-15).

מכיוון שנשארו עם אשמת חטאיהם, הרשעים לא יכולים לבוא אל נוכחות אלוהים. גורלם נחרץ לאגם האש, שם כל שייוותר להם לעשות זה לחרוק שיניים, לכעוס, ולחוות הפסד שאין דוגמא לו (ראה שימוש באותו ביטוי בבשורת מתי כ"ה 30: "ואת העבד הבלתי מועיל השליכו אל החושך החיצון, שם יהיו היללה וחרוק השיניים.").

המחבר כותב: "שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס."

למה הכוונה?

ז"א, שאין לרשע כל כוח להוציא לפועל את כעסו. כל שנשאר לו לבטא את תסכולו זה חריקת שיניו. הרשע כבר אינו מהווה איום לאף אחד.[4] הרשע כבר אינו החזק המאיים אלא כעת הינו החלש והמפחד (וימס לבב העם [יהושוע ז' 5; שמ"ב י"ז 10]).

תכלס, אין הפסד גדול יותר מלהפסיד את הישועה, מלהפסיד חיי הנצח עם אלוהים ובחברתו.

היכן אתה עתיד לבלות את הנצח? האם בשאול ובחריקת שיניים או בנוכחות אלוהים לנצח נצחים?

סיכום:

1. מזמור קי"ב מפרט את הברכות שאלוהים מעניק ליראיו, לילדיו הנושעים. הברכה הגדולה ביותר שאלוהים מעניק לילדיו היא ישועה. מכיוון שאלוהים בוחר את ילדיו יוצא שהצדקה הניתנת לנו על סמך אמונתנו בישוע, היא מתנת חסד נצחית.
2. תוכנית אלוהים בעבורנו היא לא רק להושיע אותנו מקללת החטא, מזעם עונשו, אלא להחזירנו למצב בו אנו ממלאים את יעודנו הראשוני – משרתי אלוהים למען שמו. לצורך כך אלוהים מעניק לנו את תכונות האופי של המשיח כדי שנשרת אותו ואיש את רעהו בכוח רוח הקודש ולא בכוח הבשר.
3. בעוד הצדיקים מתברכים בעולם הזה ובעולם הבא, כל תאוותיו של הרשע תאבד. כל מה שהרשע הדוחה את ישוע בנה בחייו, יימוט ויאבד.

מה אתה, צדיק או רשע?

אנא, אל תדחה את ישוע כאדון ומושיע מכפר חטאים. היום זה יום ישועה.

Bibliography

Andres Max. Lawson, J. Steven. Holman Old Testament Commentary Psalms 1-75. Nashville, Tennessee: B&H Publishing Group, 2003.

Andres, Max, and Steven J Lawson. Holman Old Testament Commentary Psalms 76-150. Nashville, Tennessee: B&H, 2006.

1991. F. Keil. Delitzsch F. Commentary on the Old Testamsnt. Vol. V. Psalms. Grand Rapids, MI: Eerdmans, 1991.

ESV Study Bible. Wheaton, Illinois: Crossway Bibles, 2008.

Fruchtenabaum, Arnold G. The book of Genesis: Exposition from a Messianic Jewish Perspective. San Antonio, TX: Ariel, 2009.

Henry, Mathew. Commentary on Psalms. Rishon Lezion: Hagefen, 2016.

Cassutu, M.D. Psalms. Expository on Psalms. Tel-Aviv: Yavne, 1988.

Khen, Mordechai. Psalms annotated. Jerusalem, Israel: Yenets Ltd., 2010.

Kohen, Menachem. Mikraot Gedolot – Psalms (מקראות גדולות – תהילים). Ramat Gan: Keter, Jerusalem, 2003.

L., Gardon Sh. Psalms . Galil Publishing L.T.D, 1992.

Lockyer, Herbert, SR. A Devotional Commentary Psalms. Grand Rapids, MI: Kregel Publications, 1993.

Ross, Allen. A Commentary on the Psalms, Vol. 3. Grand Rapids: Kregel, 2016.

Ross, Allen P. A Commentary on the Psalms Vol. 1. Grand Rapids, MI: Kregel, 2011.

Spurgeon, H. Charles. The Treasury of David. Grand Rapids, MI: Kregel, 1968.

Wiersbe, Warren W. The Wiersbe Bible Commentary. O.T. Colorado Springs, CO: Cook, 2007.

[1] Wikipedia –  אקרוסטיכון

[2] Ross, Allen. A Commentary on the Psalms, Vol. 3. )Grand Rapids: Kregel, 2016), 375. המזמור הנוכחי נחשב כחלק ממזמורי החכמה שכן חלק ניכר מהתכונות המוזכרות בו כתובים גם בספר משלי.

[3] Ross, Allen. A Commentary on the Psalms, Vol. 3. (Grand Rapids: Kregel, 2016), 382.

[4] Ibid.