חלק א: פרשת 'שלח לך' – 12 המרגלים (פרקים י"ג-ט"ו)
תוכן עניינים פרקים י"ג-י"ד (חלוקה לחטיבות עיקריות)
- שליחת שנים עשר המרגלים (י"ג 1-24)
- תשובת המרגלים ( י"ג 25-33)
- תגובת העם (י"ד 1-10)
- תשובת יהוה (י"ד 11-38)
- הכניסה לנחלה רק לבעלי האמונה. אי אפשר לפרוץ לנחלה – (כמה קרוב כמה רחוק [י"ד 39-45])
בעקבות חוסר האמונה בקרב עם ישראל, העם רצה לשלוח מרגלים לכנען כדי לעמוד על הסיכויים להביס את עמי כנען. לאור הכתוב בספר דברים א' 22, היה זה רצון העם מפאת חוסר אמונתם וביטחונם באלוהים ובהבטחותיו.
אלוהים איפשר את רצון העם ופקד על משה לשלוח נציג מכל שבט מישראל כדי לתור את ארץ כנען המובטחת (במדבר י"ג 1-2).
מה תכלית שליחת המרגלים לכנען?
העם ביקש לבדוק את הסיכוי להתמודד נגד עמי כנען ולהסירם מאדמת הנחלה.
מדוע? מה עשו הכנענים? ויתרה על כך, מדוע אלוהים קבע שלא יהיה כנעני בבית אלוהים בירושלים במלכות המשיח הארצית בת אלף השנים? (זכריה י"ד 21)
ובכן, זה מתחיל עם נוח…
מן הסתם, אנשים נענשים בגלל חטאיהם…(בראשית ט"ו 21), אך יש לכך רקע מחריד ומוקדם יותר.
בבראשית פרק ט' אנו עדים לסיפור מיוחד בו נוח השתכר. הסיפור הקצר מכיל נתונים חשובים והנה חלק מנתונים אלו.
בפרק ט' 22-23 נאמר שחם ראה את ערוות אביו.
למה הכוונה?
בספר ויקרא י"ח 8 כתוב: "ערוות אשת-אביך לא תגלה, ערוות אביך היא." ראה פסוקים דומים נוספים: ויקרא י"ח 10, 16, כ' 20.
מכאן, ערוות האב, היא גופה העירום של אשתו.
לפיכך, חם חטא בכך שעשה מעשה אסור וחמור עם אימו, וכתוצאה מכך נולד כנען.
מסיבה זו נח קילל את חם בקללה כה חמורה. (יתכן מאוד שהמעשה האסור של חם היה הסיבה שנח ואשתו לא הולידו ילדים נוספים, כפי שעשו כל בני תקופתם.)[1]
מה המסר?
נוח ומשפחתו רק יצאו מן התיבה לאחר שעולם שלם הושמד בגלל חטא ומרידה נגד אלוהים, והנה גם נוח ובניו אינם חסינים מהשפעת החטא ההרסנית.
נוח ומשפחתו קיבלו הזדמנות להתחלה חדשה (להקים את זרע האישה – בראשית ג' 15), והנה כבר בשלב הראשוני, החטא מפיל חללים יקרים.
ראו עד כמה אנו בני אדם אבודים במלחמה נגד קללת החטא. אם לא ניפול לחלוטין לרגלי המשיח וחסדו – אנו אבודים ונאבד במו ידינו.
אנו לגמרי נתונים לחסדו של אלוהים כדי לחיות ולעמוד במבחנים רוחניים.
לפני שנבחן את הסכמתו של אלוהים לשלוח מרגלים, הבה נשאל: מדוע שאלוהים בכלל יסכים לבקשה הזו ויצווה על שליחת צוות מרגלים לבדוק אם אפשר לכבוש את ארץ כנען?
- האם אלוהים לא יודע מה קיים בארץ כנען?
- האם אלוהים אינו יודע את כוחם הצבאי של עמי כנען?
- האם אלוהים לא הראה עד כה את כוחו הריבוני ביציאת בני ישראל ממצרים?
- האם אלוהים לא הטביע את צבא פרעה בים? הרי צבא פרעה היה הצבא החזק ביותר באותה תקופה…
אלוהים הבטיח לתת את ארץ כנען לעמו כנחלה… האם יש צבא ארצי כלשהו שיכול לשנות את החלטתו של אלוהים? האם אלוהים אינו ריבון עולם?
ובכן, לאלוהים יש סיבה נהדרת להסכמה לשליחת המרגלים – והיא: מבחן האמונה של עם ישראל! אומנם אלוהים נאמן לקיים את הבטחתו להכניס עמו לארץ ההבטחה, אך הכניסה תהיה רק לבעלי האמונה!
להלן הנתונים:
- משה בוחר שנים-עשר אנשים ידועים ומכובדים. נשיא מכל שבט.
הנשיאים היו האנשים המכובדים ביותר, המופת של השבט. הנשיאים היו המייצגים והאחראים על הנעשה תחתם.
- שנים-עשר הנשיאים אינם כוללים נציג משבט לוי. הגענו למספר 12 כי ליוסף יש זכות כפולה בעבור מנשה ואפרים. כאמור, שבט לוי אינו כלול בשנים עשר.
משה אוסף את שנים עשר הנשיאים ומפרט אילו נתונים ומידע הם נדרשים לאסוף:
- גיאוגרפיית הארץ.
- חוזקו הצבאי של האויב.
- אוכלוסיית האויב: רב או מעט?
- פוריות הארץ ז"א האם יש אדמה טובה ומים ותנאים נוחים לכלכלה?
- הגנת ערי הארץ – ערי פרזות או ערים מבוצרות.
- תנובת הארץ – עצי פרי. כוח הארץ לכלכל עם. לוודא שעונות השנה אכן תומכים בכלכלה חקלאית מבטיחה.
שימו לב שמשה למעשה מבקש מהמרגלים לבחון אם הבטחתו של אלוהים לארץ זבת חלב ודבש אכן אמיתית.
כארבעים שנים קודם (שמות ג' 8, 17), אלוהים פגש את משה בסנה הבוער ואמר לו שהוא עתיד להביא את עמו ישראל אל ארץ הכנעני, ארץ טובה ורחבה שהיא ארץ זבת חלב ודבש.
כעת אלוהים בוחן את אמונתם של שנים עשר השבטים. האם הם מאמינים בו ובמילתו, לאחר כל מה שעשה ופעל לנגד עיניהם עד כה?
המרגלים שבו ממשימתם לאחר 40 ימים.
מלבד יהושוע בן נון וכלב בן יפונה, שאר עשרת הנשיאים הציגו את הארץ באופן שקרי: י"ג 32: ויוציאו דיבת הארץ… ז"א, הציגו עדות שקר.
עשרה משנים-עשר הנשיאים שיקרו במצח נחושה והביעו חוסר אמונה באלוהים.
העדות של הנשיאים השפיעה קשות על כלל העם.
בפרק י"ד, משה מתאר את מרד כלל השבטים נגדו, נגד אהרון ונגד אלוהים.
העם החל לרגום את משה, אהרון, ואת יהושוע בן נון וכלב בן יפונה, ובשלב זה אלוהים מיד מתערב.
בפרק י"ד 11, אלוהים מבהיר בדיוק מה הבעיה המרכזית של עם ישראל:
"ויאמר יהוה אל משה, עד אנה ינאצוני העם הזה, ועד אנה לא יאמינו בי בכל האותות אשר עשיתי בקרבו?"
עם ישראל – שנים עשר השבטים – נכשלים במבחן האמונה באלוהים.
אלוהים מודיע למשה שהוא מתכונן להכות את העם במחלות ונגעים כפי שעשה במצרים, אך משה מתחנן לאלוהים למען יסלח, ויישא את עוון עמו.
אלוהים שומע לבקשתו של משה ואינו משמיד את העם, אך העם נענש במכה קשה:
- ההליכה במדבר תארך 40 שנה. שנה עבור כל יום מארבעים ימי הסיור בכנען.
- כל בני 20 ומעלה עתידים למות במדבר בגלל חוסר אמונתם.
העונש המידי היה שעשרת הנשיאים ששיקרו ועודדו את העם למרוד, הומתו במגיפה.
אלוהים מזכיר את שמותיהם של יהושוע בן נון וכלב בן יפונה, כשניים אשר האמינו באלוהים ובשל כך עתידים להיכנס לארץ ההבטחה.
האם בכך הסתיימה הפרשה?
ממש לא!
בפרק י"ד 39-45 משה מתאר אירוע קשה המדגיש את שנלמד לאורך הפרשה.
העם לא קיבל את ההחלטה של אלוהים דרך משה וכעת מתכונן להיכנס לארץ ההבטחה בכוחו הוא. העם התאבל, נראה כאילו מבקש סליחה, אך לאור הכתוב בהמשך, היה זה לא יותר ממס שפתיים ריק ועקר מכל אמונה וכניעה לרצון אלוהים.
עלינו לזכור, עם ישראל נמצא מאוד קרוב מבחינה גיאוגרפית לכנען. כל שנותר זה הליכה יחסית קצרה והנה רגלינו דורכות בכנען…
והנה העם מתכונן לצעוד ברגל ולהיכנס לארץ ההבטחה…
משה הזהיר את העם לבל יעשו את הדבר הזה. אם ימרדו ויפעלו על דעתם, אלוהים לא יהיה בצידם ומפלתם תובטח והם יוכו על ידי האויבים. וכך בדיוק קרה.
העם למד בדרך הקשה שאי אפשר להתגנב או לפרוץ לתוך ההבטחה של אלוהים.
לסיכום חלק א:
שניים עשר השבטים נכשלו במבחן האמונה באלוהים ובהבטחתו למרות שראו וחוו את נאמנותו וריבונותו של אלוהים. ללא אמונה – בלתי אפשרי להיכנס לארץ ההבטחה. גם בלתי אפשרי לפרוץ לתוכה…
מכאן הלקח ברור: לא ניתן להשיג ישועה בכוח אדם. לא ניתן לגנוב ישועה.
ישועה וכניסה למנוחת אלוהים היא רק על ידי אמונה מושיעה הנובעת מאהבה וכניעה לרצון אלוהים.
שימו לב!
בחלק א' אין אזכור לשבט לוי. האם נשיאי שבט לוי טובים יותר משאר בני ישראל? התשובה בפרשת השבוע הבאה.
[1] פרשנים רבניים גם אוחזים בדיעה שחם ראה את אביו ערום, בגילופין וסירס אותו. לדעתם מסיבה זו לנוח לא נולדו ילדים נוספים מעבר לשלושת הבנים.