ספר במדבר – פרק כג, פסוקים 7-10
מעמדה המיוחד של ישראל
במדבר כג 7-10:
- וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיאמַר: מִן-אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ-מוֹאָב, מֵהַרְרֵי-קֶדֶם, לְכָה אָרָה-לִּי יַעֲקוֹב, וּלְכָה זוֹעֲמָה יִשְׂרָאֵל.
- מָה אֶקוֹב לא קַבה אֵל וּמָה אֶזְעם, לא זָעַם יְהוָה?.
- כִּי-מֵראשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ: הֶן-עָם לְבָדָד יִשְׁכּוֹן וּבַגּוֹיִם לא יִתְחַשָּׁב.
- מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקוֹב וּמִסְפָּר אֶת-רבַע יִשְׂרָאֵל?; תָּמוֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמוֹהוּ."
כדי להבין היטב את הפסוקים הללו, ראוי מאוד שנרענן את זיכרוננו בכל הקשור לרקע שממנו הם באים.
עם ישראל יוצא ממצרים וכל הקהל הגדול הזה הולך לכיוון ארץ ההבטחה. שום עם אינו יכול לעמוד מולו.
כדי לסבר את אוזנינו, עם ישראל מונה בעת יציאת מצרים 600,000 גברים (שמות י"ב 37). בהוסיפנו את המספר היחסי של ילדים ונשים ביחד עם הערב-רב שהתווסף לישראל, אנו מסיקים בביטחון גבוה שהמספר הכללי של העם עמד על 3 מליון נפש בקירוב.
כל הקהל הרב הזה הלך בסדר מופתי של שבטים, כאשר אוהל מועד ומעליו הענן ביום ועמוד האש בלילה הולך לפניהם. כל הקהל הרב הזה לא סבל מצמא ורעב.
– מים הם קיבלו מן הצור אשר היה בעבורם היכן שהם הלכו
– מן משמיים כיסה את איזור חנייתם בכל יום
– שלווים אלוהים סיפק להם בכל יום כאספקת בשר
את כל צורכיהם הם קיבלו מאלוהים בכל יום ויום (שמות ט"ז, י"ז, במדבר י"א).
כל מי שמבין בלוגיסטיקה יודע שאספקה יומית לכמות כזו של אנשים במדבר ובתקופה ההיא, זה לא פחות מנס בסדר גודל שרק אלוהים יכול לעשות.
לא חסרו לעם ישראל מלחמות במדבר ובכל מערכה צבאית ידו של ישראל הייתה על העליונה, וזאת לאחר שכל צבא פרעה האדיר טבע בים.
בעקבות צבא מצרים האדיר נפלו מלכי האמורי, עוג מלך הבשן, עמים כנענים יושבי הנגב (במדבר כ"א), וכן העמלקים (שמות י"ז).
הידיעות אודות העם הזה שיצא את מצרים, והביס את צבא פרעה ושאר צבאות העמים
במדבר הגיעו גם לאוזנו של בלק בן ציפור מלך מואב.
בלק מלך מואב מביט לעבר האופק והוא רואה את העם הזה שהביס את כל שכניו (כ"ב 2).
מה עושים נגד עם בעל סטטיסטיקה של 100% ניצחונות?
האם מואב חזק יותר ממצרים? מעמלק ושאר העמים?
מלך מואב, בלק בן ציפור מפחד מאוד ומבין שבתנאים הקונבנציונליים, אין לו כל סיכוי לנצח את עם ישראל.
מה עושים? מנסים להשיג נשק בלתי קונבנציונלי…כמה מעניין שגם אחמדיניג'אד הפרסי חושב בדיוק כמו בלק מלך מואב. כמה חבל שהוא לא קרא את סוף הסיפור…
בלק בן ציפור שולח שליחים לבלעם בן בעור המתגורר בארץ ארם נהריים (במדבר כ"ג 7, דברים כ"ג 6). בלעם הינו מכשף ידוע ובעל שם, והוא נדרש בעבור סכום מכובד, להפעיל את קשריו בעולם האפל של השדים והרוחות כדי להביא על ישראל קללה או חולשה שתגרום למפלתה (כ"ב 6, ראה גם שניה לפטרוס ב 16). בדרך זו האמין בלק מלך מואב שהוא ועמו יוכלו להינצל.
בפרק כב אנו עדים לדו-שיח בין אלוהים לבלעם. אני לא אפרט על כך בשיעור הנוכחי.
ניתן לקבוע לאור הכתוב בכתבי הקודש ולאור העונש שקיבל בלעם מאלוהים, שהוא היה איש שמכר את נשמתו לשטן.
עלינו לזכור שיש כוח בעולם האפל של השדים. אלוהים אוסר עלינו בכל איסור להתעסק עם הכוחות ההרסניים הללו אשר הורסים את הנפש של כל מי שמתעסק עימם ומדיחים את לב האדם מאלוהים (ישעיה מז, ירמיה ח, שמואל א כח).
בלק בן ציפור הבין מה שרבים היום אינם מבינים: תוצאת המלחמות נגד עם ישראל נקבעות במימד הרוחני ולא במימד הארצי.
בלעם בן בעור מגיע אל בלק (לא לפני ששכר טרחתו הוכפל וכבודו גדל). בלעם עומד על ראש ההר ומשם הוא רואה את עם ישראל. כאשר עם ישראל עומד מול עיניו, בלעם נושא את דבריו בסגנון משל שיר.
- וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיאמַר: מִן-אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק מֶלֶךְ-מוֹאָב, מֵהַרְרֵי-קֶדֶם, לְכָה אָרָה-לִּי יַעֲקוֹב, וּלְכָה זוֹעֲמָה יִשְׂרָאֵל.
- מָה אֶקוֹב לא קַבה אֵל וּמָה אֶזְעם, לא זָעַם יְהוָה?.
בלעם אומר במפורש שבלק קרא לו כדי שהוא יקלל את עם ישראל.
המילים "ולכה זועמה…" מתייחסים לחלק הראשון של המשפט ומטרתם להראות את הרצון לקלל את עם ישראל בזעם רב. ז"א, בלק מבקש מבלעם לקלל את ישראל בקללות הקשות והגרועות שנובעות מכל הלב (משלי כ"ד 24).
בלעם עונה לבלק ואומר: "…מָה אֶקוֹב, לא קַבה אֵל וּמָה אֶזְעם, לא זָעַם יְהוָה?…"
בלעם מציין נתון שהלוואי שכל עם היה מאמץ:
איזו תועלת תצמח מהטלת קללה על עם שאלוהים אינו מקלל אותו ואינו זועם עליו?
במילים פשוטות: בלעם אומר לבלק שאין כל סיכוי להשמיד ולכלות את העם הזה.
אם אלוהים לא החליט להשמידם, אז הם לא יושמדו. הניסיון לפעול נגד העם הזה בניגוד לרצון אלוהים כמוהו כניסיון להילחם נגד יהוה בעצמו (מזמור פ"ג).
על העם הזה אלוהים אמר בספר זכריה ב 12: "כי כה אמר יהוה צבאות אחר כבוד שלחני אל הגויים השוללים אתכם, כי הנוגע בכם נוגע בבבת עינו."
רבותי, בלעם לא אמר את המילים היפות הללו אודות ישראל מתוך אהבת ציון…אלא מפחד מוות לאחר ההתנסות שהייתה לו עם מלאך-יהוה בדרך מארם.
מלאך-יהוה חסם את דרכה של האתון בשביל אך רק האתון ראתה את מלאך-יהוה.
לאחר שבלעם הכה באתון שלוש פעמים, האתון דברה עם בלעם…
לאחר שאלוהים פקח את עיניו של בלעם, גם הוא יכול היה לראות את מלאך-יהוה.
במקרה הזה אלוהים לימד את בלעם שלמרות שהוא נחשב לעילוי בכל הנוגע לנושאים הרוחניים בעיני בלק ושאר בני אדם, הרי שבעיני אלוהים בלעם עיוור מוחלט.
אלוהים הוא זה הפוקח את עיני האדם כדי לראות ולדעת את רצונו ולא שום שד או קסם (במדבר כב 27-35, קור"א ב 10-15).
עם ההבנה הזו המשיך בלעם בדרכו!
דבריו של בלעם בפסוקים 7-8 מלמדים שאין ממש בקללות וכשפים הנעשים ונאמרים על ידי מכשפים או אנשים, נגד ילדי אלוהים ההולכים בתמים.
למרות שהנבואה מתייחסת ישירות לעם ישראל, הרי שישנה הקבלה מבורכת בין עם ישראל לגוף המשיח. ז"א, לכלל המאמינים בישוע בין אם גויים או יהודים.
לאור ההקבלה הזו, יכול כל נושע לשמוח ולהתברך בזכויות הניתנות לו מאלוהים מכוח היותו נושע.
למרות שאלוהים אינו מבטיח ל"גוף המשיח" נחלה ארצית, הרי שלאברי גוף המשיח, שהם כלל הנושעים בישוע, מובטחות ההבטחות הנפלאות הבאות:
- 1. כל הנושעים מכלל העמים גם כן נקראים כוהנים לאלוהים, שגרירי המשיח, אור העולם (פטר"א ב 9-10, אל הפיליפים ג 20, מתי ה 14-16)
- 2. כל המאמינים הם איברים השייכים לגוף המשיח. המשיח הוא ראש הקהילה (קור"א יב, אל האפסים ה 23).
- 3. אהבת אלוהים שבמשיח ישוע לעולם לא תיפרד מאף אחד מאיתנו. רוח אלוהים השוכנת בנו היא פיקדון לישועתנו הנצחית (אל הרומים ח 34-39, אל האפסים א 13-14, קור"א ג 16-17).
- 4. אנו נקראים ילדי אלוהים (אל הגלטים ג 26-28). אנו יכולים לקרא לאלוהים: אבא אבינו (אל הרומים ח 15, אל הגלטים ד 6).
- 5. אנו שותפי נחלה שמיימית נצחית עם ישוע (אל הגלטים ג 29, ד 5-7).
- 6. לאלוהים יש תוכנית ברורה וריבונית עבור "גוף המשיח". לקיים את המעשים שקבע לנו מקדם, ולמלוך עימו במלכותו הנצחית (אל האפסים ב 10, טיטוס ב 13-14).
לאור העובדות הללו ניתן לקבוע ששום קללה אינה יכולה לשנות את קביעתו והחלטתו הריבונית של אלוהים בעבור ילדיו הנושעים.
באותה מידה ששום קללת איש או של השטן אינה יכולה להשמיד את ישראל או אף לפגוע בגורם בודד מישראל, כנגד רצונו של אלוהים, כך בדיוק שום קללת אדם או השטן לא לתוכל להפר או לבטל חייו של איבר מגוף המשיח.
מי שמקלל את ברוכי אלוהים הריהו מקלל את אלוהים בכבודו ובעצמו. אוי לעושה דבר שכזה.
בכל יום מקללים אותנו ומתפללים להשמדתנו…בברכת המינים…כן, זאת אמת!
ברכתו של אלוהים עלינו חזקה יותר מכל קללה ארצית או קללה כלשהי.
אם לקללת אדם כלשהו או לשטן היה כוח ריבוני לקלל, הרי שממזמן לא היינו קיימים.
תודה לאל, אנו ילדיו המבורכים של אלוהים אשר שילם עבורנו בדם המשיח ישוע.
לשטן אין את הכוח לשנות את תוכניתו של אלוהים המתבטא בציותם של אברי המשיח לדברו ורצונו של אלוהים.
השטן גם לא יכול היה לעשות עם איוב כפי שהוא רצה אלא היה מוגבל למסגרת שאלוהים הציב לו (איוב א).
לא השטן בחר את איוב אלא אלוהים, וזאת בגלל תומתו של איוב.
שום קללה הנאמרת מפי אדם כלשהו או מפיו של השטן בכבודו ובעצמו אינה יכולה להשפיע כהוא זה על חייו של נושע כלשהו, אם אלוהים אינו מאפשר זאת.
אם אנו חוטאים, כי אז אנו צפויים לתוצאת חטאינו.
אין לשום קללה כוח לפגוע בנו או לשנות את חיינו ללא אישורו הבלעדי של אלוהים.
לכן, אל לנו לפחד או לחשוש מקללת אנשים.
עלינו להמשיך את חיי הציות שלנו לאדון ישוע מתוך אהבה ויראת שמו, ולהתעלם לחלוטין מתקוות ליבם ושאיפותיהם המעוותות של חסרי דעת אלוהים. [ראה טימו"ב א 7: "הן האלוהים לא נתן לנו רוח של פחד, אלא רוח של גבורה ואהבה וישוב הדעת…"]
בפסוקים 9-10 בלעם אומר את מילותיו על ישראל שמתבררות כתיאור תכלית עם ישראל.
- כִּי-מֵראשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ: הֶן-עָם לְבָדָד יִשְׁכּוֹן וּבַגּוֹיִם לא יִתְחַשָּׁב.
- מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקוֹב וּמִסְפָּר אֶת-רבַע יִשְׂרָאֵל; תָּמוֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמוֹהוּ."
בלעם עומד על ראש ההר [שימו לב שבמקרים הבאים בלק אינו מאפשר לבלעם לקלל בעודו רואה את מלוא עם ישראל אלא חלק ובפעם השלישית אף שום דבר…] ומשם הוא רואה את קצה עם ישראל ואומר:
אני מאשר שאכן אני רואה את עם ישראל.
על העם הזה – אומר בלעם: זהו עם שישכון לבדד ובגויים לא יתחשב.
למה הכוונה?
באילו תחומים עם ישראל נבדל ומיוחד משאר העמים?
א. עם ישראל נועד להיות נפרד משאר העמים, אינו מתבולל בהם ואינו מעורב במעשיהם, ממש כפי שאלוהים נפרד משאר אלילים וטומאה. במילים פשוטות – קדוש לה' (ויקרא יא 44).
עם ישראל נועד להיות מוביל את שאר העמים אל אלוהים.
משה מציין את הייחודיות של עם ישראל בספר שמות י"ט 5-6:
"ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ. ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש, אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל."
כמו שתפקיד הכוהנים לייצג את אלוהים מול העם ואת העם מול אלוהים, כך תפקיד עם ישראל לייצג את אלוהים כלפי העולם.
עם ישראל נבחר להיות העם שדרכו אלוהים מציג לשאר עמי העולם את תכונותיו, אופיו ודברו.
באחרית הימים, בעת מלכות המשיח בארץ, ירצו הגויים לתפוס בכנף בגדו של היהודי כדי שיובילם בדרך אלוהים:
ראה זכריה ח' 23: "כה אמר יהוה צבאות בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגויים, והחזיקו בכנף איש יהודי לאמור, נלכה עימכם כי שמענו אלוהים עימכם."
ב. שאול השליח מציין את הנקודות שבהם עם ישראל מיוחד משאר העמים, באיגרת אל הרומים פרק ט 4-5:
"בני ישראל, אשר להם מעמד הבנים, הכבוד, הבריתות, מתן התורה, עבודת הקודש וההבטחות. להם האבות, ומהם, מצד יחוסו האנושי, המשיח שהוא מעל כל, אל מבורך לעולמים. אמן."
חשוב לדעת את הרקע לפסוקים של שאול השליח:
- שאול מציין שהבשורה היא מהות התנ"ך והמשיח ישוע הוא הדבר היהודי ביותר.
לאור דבריו הקהילות היו צריכות להיות מלאות ביהודים אך זה לא קרה. הקהילות מתמלאות בגויים שחוזרים בתשובה ולעומתם, כמות היהודים המאמינים בישוע אינה גודלת באופן ניכר. לאור זאת חשבו בני זמנו של שאול השליח שאלוהים סיים את תוכניתו עבור עם ישראל והחליף את ישראל בעמי הגויים שכעת מקבלים את המשיח.
שאול השליח "עובד שעות נוספות" כדי להסביר שלמרות שעם ישראל כרגע מפנה עורף לישוע המשיח, המצב הזה זמני וכל הבטחות אלוהים לישראל בתוקף ועתידות להתגשם.
- שאול השליח ציין את כל הנתונים הללו הקשורים למיוחדות של עם ישראל, כדי להוכיח למאמינים ברומא שאלוהים לא זנח את עם ישראל. אלוהים אינו מתכחש להבטחות שנתן לעם הזה ובעתיד אלוהים יחדש את העם הזה כדי שימלא עד תום את ייעודו (אל הרומים יא 26).
במילים פשוטות: אם אלוהים מפר הבטחה או משמיד עם שהוא קרוב אליו כל כך ועליו אמר כי בנו בכורו הוא, אז איזה סיכוי יש לגוי כלשהו, יהיה מי שיהיה לבטוח בהבטחות אלוהים עבורו?
ג. הדרך שבה אלוהים נוהג בישראל הינה ההוראה לשאר העמים – כך יהיה עימכם.
אם תסטו מדרך האמת, אעניש אתכם כפי שאני עושה לישראל. אם תלכו בדרכי, אני אברך אתכם כפי שאני מברך את ישראל (ראה גם יחזקאל ל"ו).
ד. עם ישראל חייב להישאר נפרד מהגויים כי רק כך משיח יכל לבוא משבט יהודה (בראשית מ"ט 8-10, מיכה ה' 1).
ה. מיוחדותו של עם ישראל מתבטאת גם בסליחה שאלוהים עתיד לסלוח לו כדי להבטיח שארית שדרכה יוגשמו כל הבטחותיו. דברי הנביא מיכה בפרק ז' בפסוקים 18-20:
- מִי-אֵל כָּמוֹךָ נוֹשֵׂא עָוון וְעוֹבֵר עַל-פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ?: לא-הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי-חָפֵץ חֶסֶד הוּא.
- יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ, יִכְבּוֹשׁ עֲווֹנוֹתֵינוּ; וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל-חַטּוֹאותָם.
- תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקוֹב, חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם."
סליחת החטאים שאלוהים מעניק לשארית עם ישראל מהווה פליאה לגויים אך גם תקווה עבורם.
ו. מספר בני יעקב שירדו מצרים קובעים את מספר העמים על פני תבל: ועם ישראל הוא בבת עינו של אלוהים.
דברים ל"ב 8-9: "בהנחל עליון גויים בהפרידו בני אדם, יצב גבולות עמים למספר בני ישראל. כי חלק יהוה עמו, יעקוב חבל נחלתו. ימצאהו בארץ מדבר ובתוהו ילל ישימון, יסובבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו." (ראה גם זכריה ב 12, דברים לג 28-29).
ז. ירמיהו לא 35-37:
- כֹּה אָמַר יהוה, נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם, חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים לְאוֹר לָיְלָה; רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו, יהוה צְבָאוֹת שְׁמוֹ׃
36. אִם־יָמֻשׁוּ הַחֻקִּים הָאֵלֶּה מִלְּפָנַי נְאֻם־יהוה; גַּם זֶרַע יִשְׂרָאֵל יִשְׁבְּתוּ, מִהְיוֹת גּוֹי לְפָנַי כָּל־הַיָּמִים׃
37. כֹּה אָמַר יהוה, אִם־יִמַּדּוּ שָׁמַיִם מִלְמַעְלָה, וְיֵחָקְרוּ מוֹסְדֵי־אֶרֶץ לְמָטָּה; גַּם־אֲנִי אֶמְאַס בְּכָל־זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַל־כָּל־אֲשֶׁר עָשׂוּ נְאֻם־יהוה׃
כמו שלא ניתן להשמיד את עם ישראל, כך לא ניתן להשמיד את הקהילה. ניסיון להשמיד את הקהילה כמוהו כניסיון להילחם נגד אלוהים.
רבותיי, למרות שקשה לומר או לשמוע את המילים הללו, האמת היא, שישנם עמים שאם הם לא ימשיכו להתקיים, לא תשתנה נבואה אחת בכתבי הקודש. לעומת זאת, אם עם ישראל יושמד, אמיתותו של אלוהים תהיה בסכנה.
רבותיי, מי שיקרא את השיעור עד כה עלול לחשוב שעם ישראל הינו עם טהור נטול כל חטא ואשמה, המקבל מאלוהים את כל הברכות כגמול על מעשיו המוצלחים. ההיפך נכון! (ישעיה א', ו')
מדוע אלוהים בוחר את עם ישראל ושומר את העם מבודד משאר העמים?
אלוהים בחר את ישראל ובודד את ישראל משאר העמים – למען שמו!
א. דברים ט' 1-6: (למען שם ה') (ראה גם תהילים קט"ו)
ב. יחזקאל ל"ו 21-23, 32, 38: הכל אני עושה למען שמי
עמי העולם!
ראו איך אלוהים מטפל ופועל עם ישראל. על פי טיפולו בישראל לימדו אודות קדושתו, צדקתו ותכלית פעולתו בעולם. כך תוכלו להכירו ותרצו להתקרב אליו ולבקש את ישועתו.
לאלוהים יש תוכנית לכלל העמים ולכל האנשים שאותם בחר מכלל יושבי תבל.
לעם ישראל יש תפקיד בתוכנית זו שמטרתה הסופית היא:
להציג את בשורת ישועת אלוהים לבני אדם כדי שכל ברך תכרע וכל לשון תודה שישוע הוא אדון. ישעיה כ"ד לבדוק ופיליפים ב'.
לא לחינם אומר אלוהים דרך יחזקאל את המילים: "למען שמי" כל כך הרבה פעמים.
על מנת להגשים את תוכניתו הקדושה, אלוהים סולח לישראל. השם של אלוהים עומד פה למבחן ולא שמו של ישראל.
לאור מיוחדות עם ישראל והבטחת נצחיות העם אומר בלעם בפסוק 10:
"מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקוֹב וּמִסְפָּר אֶת-רבַע יִשְׂרָאֵל; תָּמוֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמוֹהוּ."
בלעם מציין את מה שאמר אלוהים לאברהם שזרעו יהיה ככוכבי השמיים (בראשית יב 5).
זרע ישראל יהיה כה רב עד כי אפילו את הרבע לא יהיה ניתן לספור. רב כמו אבק.
בלעם מאחל לעצמו שגורלו יהיה כמו גורל עם ישראל. את צדיקי העם הזה אלוהים מבטיח להקים ולהעניק להם חיי נצח. את הגורל הזה בלעם גם היה רוצה לעצמו.
מילות הנבואה של בלעם שנאמרו תחת הנחייתו של אלוהים (פסוק 12) מהוות הוכחה נוספת לקיום חיים שלאחר המוות. [דניאל יב 2, איוב יט 25, דברים לב 39, ישעיה כו 19].
בעוד ישנם עמים שדבר אלוהים מציין כי הם יושמדו עד אחרון זרעם, לעם ישראל מובטח כי לעולם לא יושמד. (ראה – אדום בספר עובדיה, עמלק…).
ניסיון לחבל בקיום העם כמוהו כניסיון להעמיד את אלוהים כאחד שאינו יכול ומסוגל למלא את הבטחתו.
ראה את סופו של בלעם.
במדבר ל"א 7 וכן יהושוע י"ב 22.
ובכן: מהו ייחודו של עם ישראל?
א. כלי שדרכו שאר העמים יכולים להכיר את תכונותיו ואופיו של אלוהים.
ב. כמו שאלוהים נצחי, כך שם עמו בכורו יישאר לנצח.
ג. ניסיון להשמיד את עם ישראל כמוהו כניסיון להרוס את תוכניתו של אלוהים ולהילחם נגדו.
מה איתך?
א. האם אתה מתפלל שכל מילה שתצא מפיך תפאר את אלוהים ותשרת אותו?
ב. האם אתה מתפלל ששם אלוהים יתפאר בכל העמים?
ג. האם אתה מתפלל לשלום ירושלים?
לסיכום:
- אלוהים הוכיח לבלעם את עיוורונו הרוחני כאשר פקח את עיני האתון לראות את מלאך-יהוה ואת פיה כדי לדבר. כל זאת בשעה שבלעם אינו רואה את מלאך-יהוה העומד מולו.
בדרך זו אלוהים לימד את בלעם ואותנו שהדרך לראות את אלוהים ומעשה ידיו היא פעולת חסד של אלוהים. אלוהים מעניק זכות נפלאה זו על סמך אמונתם בישוע ונוכחות רוח הקודש בתוכם.
- אין ממש בקללות של בני אדם. מי שמבורך בעיני אלוהים וחי על פי הוראותיו הריהו מוגן. כל שנעשה בחיי ילדי אלוהים הנאמנים נעשה רק באישורו של אלוהים.
- 3. לאלוהים יש תוכנית מפוארת לעם ישראל. שום קללת אדם לא תוכל להפר את תוכניתו של אלוהים.
אמיתותו וריבונותו של אלוהים נמדדים על סמך נאמנותו להבטחותיו. כפי שאלוהים נאמן למלא את הבטחותיו לעמו הנבחר, כך הוא נאמן למלא את הבטחותיו לאברי גוף המשיח, יהודים וגויים נושעים כאחד.
ספר במדבר – פרק כג, פסוקים 19-26
נוכחותו המיוחדת של אלוהים בתוך עם ישראל
במדבר כג 21:
"לֹא־הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב, וְלֹא־רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל; יהוה אֱלֹהָיו עִמּוֹ, וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ׃"
כדי להבין היטב את הפסוק הנ"ל, ראוי מאוד שנרענן את זיכרוננו בכל הקשור לרקע שממנו הוא בא.
עם ישראל יוצא ממצרים וכל הקהל הגדול הזה הולך לכיוון ארץ ההבטחה ושום עם אינו יכול לעמוד מולו. כדי לסבר את אוזנינו, עם ישראל מונה בעת יציאת מצרים 600,000 גברים (שמות י"ב 37). בהוסיפנו את המספר היחסי של ילדים ונשים ביחד עם הערב הרב שהתווסף לישראל, אנו מסיקים בביטחון גבוה שהמספר הכללי של העם עמד על 3 מליון נפש בקירוב.
כל הקהל הרב הזה הלך בסדר מופתי של שבטים כאשר אוהל מועד ועליו הענן ביום ועמוד האש בלילה הולך לפניהם. כל הקהל הרב הזה לא סבל מצמא ורעב. את כל צורכיהם הם קיבלו מאלוהים בכל יום ויום (שמות ט"ז, י"ז, במדבר י"א). כל מי שמבין בלוגיסטיקה חייב להבין שאספקה יומית לכמות כזו של אנשים במדבר ובתקופה ההיא, זה לא פחות מנס בסדר גודל שרק אלוהים יכול לעשות.
לא חסרו לעם ישראל מלחמות במדבר ובכל מערכה צבאית ידו של ישראל על העליונה, וזאת לאחר שכל צבא פרעה האדיר טבע בים. בעקבות צבא מצרים האדיר נפלו מלכי האמורי, עוג מלך הבשן, עמים כנענים יושבי הנגב (במדבר כ"א), וכן העמלקים (שמות י"ז).
הידיעות אודות העם הזה שיצא את מצרים והביס את צבא פרעה ושאר צבאות העמים במדבר הגיעו גם לאוזנו של בלק בן ציפור מלך מואב.
בלק מלך מואב מביט לעבר האופק והוא רואה את העם הזה שהביס את כל שכניו (כ"ב 2).
מה עושים נגד עם עם סטטיסטיקה של 100% ניצחונות?
האם מואב חזק יותר ממצרים? מעמלק ושאר העמים?
בלק בן ציפור, מלך מואב מפחד מאוד ומבין שבתנאים הקונבנציונליים, אין לו כל סיכוי לנצח את עם ישראל.
מה עושים?
בלק בן ציפור שולח שליחים לבלעם בן בעור המתגורר בארץ ארם נהריים (במדבר כ"ג 7, דברים כ"ג 6). בלעם הינו מכשף ידוע ובעל שם והוא נדרש, בעבור סכום מכובד, להפעיל את קשריו בעולם האפל של השדים והרוחות כדי להביא על ישראל קללה או חולשה שתגרום למפלתה (כ"ב 6, ראה גם שניה לפטרוס ב' 16). בדרך זו האמין בלק מלך מואב שהוא ועמו יוכלו להינצל.
עלינו לזכור שיש כוח בעולם האפל של השדים. אלוהים אוסר עלינו בכל איסור להתעסק עם הכוחות ההרסניים הללו אשר הורסים את הנפש של כל מי שמתעסק עימם. (ישעיה מ"ז, ירמיה ח', שמואל א' כ"ח).
בלק בן ציפור הבין מה שרבים היום אינם מבינים: תוצאת המלחמות נגד עם ישראל נקבעות במימד הרוחני ולא במימד הארצי.
בלעם בן בעור מגיע אל בלק (לא לפני ששכר טרחתו הוכפל וכבודו גדל). למרות אזהרתו הראשונה של אלוהים, בלעם ענה לבקשת בלק אך הוזהר לומר רק את אשר ישים יהוה בפיו.
בלעם עומד על ראש ההר ומשם הוא רואה את עם ישראל. כאשר עם ישראל עומד מול עיניו, בלעם נושא את דבריו בסגנון משל שיר ובמקום לקלל את ישראל הוא פותח בסדרת ברכות נבואיות על עם ישראל.
בלק מלך מואב אינו מרוצה ומבקש מבלעם לשנות מקום (פסוק 13) בתקווה ששינוי מקום יניב גם שינוי בגישה של בלעם כלפי עם ישראל.
מצד אחד, בלק חושש שעוצמת ישראל הנגלית לעיני בלעם היא זו הגורמת לו יראה ולכן הוא מברכם במקום לקללם. מסיבה זו הוא דורש מבלעם לפנות הצידה כדי שיוכל לראות רק את קצה מחנה ישראל.
מצד שני בלק מאמין שקללה נחשבת וראויה צריכה לכלול את מבטו של המכשף על המקולל. אילו לא היה חושב כך, הרי שהיה יכול לבקש מבלעם לקלל את עם ישראל מביתו שבארם נהריים…
לאחר שבלעם המשיך לברך את עם ישראל, דרש בלק מבלעם להביט לעבר הישימון, למקום בו עיניו של בלעם אינן רואות זכר מישראל, ושם לנסות ולקלל את ישראל (כג 27-28).
הבה נחזור לניסיון השני של בלעם לקלל את עם ישראל.
כשהוא מביט על עם ישראל מגבעה אחרת שממנה בלעם רואה רק קצה מעם ישראל, אלוהים שם בפיו של בלעם סדרת ברכות נבואיות נוספות וכך הן נשמעות:
פסוקים 19-24:
- לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב, וּבֶן־אָדָם וְיִתְנֶחָם; הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה?, וְדִבֶּר וְלֹא יְקִימֶנָּה?׃
20. הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּי; וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה׃
21. לֹא־הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב, וְלֹא־רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל; יהוה אֱלֹהָיו עִמּוֹ, וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ׃
22. אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם; כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ׃
23. כִּי לֹא־נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב, וְלֹא־קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל; כָּעֵת, יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל, מַה־פָּעַל אֵל׃ 24. הֶן־עָם כְּלָבִיא יָקוּם, וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא; לֹא יִשְׁכַּב עַד־יֹאכַל טֶרֶף, וְדַם־חֲלָלִים יִשְׁתֶּה׃
דברי בלעם המונחים בכוח על ידי אלוהים מגלים לנו אוצר נפלא אודות אלוהים והקשר הנצחי שלו עם עמו ישראל ועם ילדיו בכלל.
אלוהים אינו כמו בני האדם אשר נוטים לשקר או להתחרט ולחזור מהבטחותיהם.
יתנחם = יתחרט
אלוהים אינו כמו בני אדם שמבטיחים הבטחות בגלל רגשות, אך אינם מסוגלים לקיימן כי המציאות חזקה מהם…
אלוהים אינו כמו בני האדם המנחשים את שעתיד להיות. אלוהים הוא זה הקובע את העתיד מבלי שמישהו יוכל לשנות זאת, ולכן לעולם לא יתפלא ולעולם לא יצטרך להתחרט על בחירתו או לשנות את תוכניתו.
בלעם שואל שאלות ריטוריות?
האם אלוהים יאמר דבר ולא יעשה את שהוא אומר?
האם אלוהים ידבר ודברו לא יתגשם?
התשובה המתבקשת היא: בוודאי שלא!
ההוכחה לנו היא הכתוב בספר בראשית בעת מעשה הבריאה.
אלוהים ברא את כל אשר קיים בדבר פיו!
בדבר פיו ברא אלךוהים את החומר, ומן החומר נוצרו חיים וזאת רק משום שפי יהוה דיבר!
לפיכך, כל מה שאלוהים הבטיח לעם ישראל עתיד להתגשם עד ההבטחה האחרונה.
ירמיה הנביא ציין גם הוא את הבטחון שיכול להיות לנו בהבטחות אלוהים לישראל.
בפרק לא 34-37 אמר ירמיה שמי שיוכל לשנות את סדר הבריאה יוכל גם לשנות את הבטחותיו של אלוהים.
שאול השליח כתב באיגרת אל הרומים ט-יא את כל כתב ההגנה שלו לגבי תוכנית אלוהים לעם ישראל.
שאול הבהיר במילים פשוטות שהבטחותיו של אלוהים לישראל מחייבות את נצחיות ישראל (ט 1-6).
לאורך פרקים ט-יא שאול השליח הוכיח את ריבונותו של אלוהים וצדקתו מוכחת ביחס ובטיפול שלו כלפי ישראל.
לסיכום אמר שאול:
אלוהים אינו מצטער על בחירתו (אל הרומים יא 29).
לכן, אלוהים לא נטש את עמו ישראל ומחוייב לכל אשר הבטיח לאברהם, יצחק ויעקב:
נחלה, ממלכת כוהנים, נצחיות ונוכחות נצחית של אלוהים עם עמו ישראל.
מכיוון שאותו אלוהים ריבון ונאמן הבטיח לכלל ילדיו הבטחות נפלאות גם כן, ומכיוון שאותו אלוהים אינו חוזר מהבטחותיו, גם אנו המאמינים בישוע מכלל העמים, יכולים לשמוח ולבטוח שאלוהים לא ישנה את הבטחותיו לנו.
– אלוהים הבטיח להושיע את כל המאמינים בישוע כאדון ומושיע מן החטא (אל הקולוסים ב 6-19).
– אלוהים הבטיח להציל אותנו מן הזעם העתיד לבוא על ישובי תבל (התגלות ג 10, תסל"א ה, אל הקולוסים ב 13-15).
– אלוהים הבטיח להכין לנו מעון נצחי בשמיים (יוחנן יד 1-3).
– אלוהים הבטיח שנהיה עימו לעד (תסל"א ד 17)
– שנמלוך עימו לעד (התגלות כב 5).
בדרך זו, יחסו של אלוהים לעם ישראל ועמידתו על קיום כל הבטחותיו היא אמת המידה והדוגמא ליחסו של אלוהים לכלל ילדיו הנושעים.
בפסוק 20 בלעם מסכם את שאמר בפסוק 19:
- הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּי; וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה׃
ז"א, קבלתי פקודה מפי האל לברך את ישראל. אלוהים כבר ברך את ישראל ולכן אני אינני יכול להשיב בחזרה את מה שאלוהים עשה וכבר פעל. אני בלעם לא יכול לבטל את הברכה של אלוהים על ישראל!
איזה חדשות נפלאות אלו.
כמו שבלעם נקרא לקלל את ישראל, כך נקראים אנשים רבים לקלל את ילדי אלוהים המאמינים בישוע בכל יום.
כן, מליוני אנשים בעולם מקללים את המאמינים בכל יום!
עלינו לזכור:
– אי אפשר לקלל את מי שאלוהים אינו מקללו!
– קללת אדם אינה יכולה לשנות את תוכניתו של אלוהים!
בפסוק 21 אומר בלעם:
"…לֹא־הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב, וְלֹא־רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל; יהוה אֱלֹהָיו עִמּוֹ, וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ."
אוון = חטא
עמל = עוולה, רשע
בלעם מציין עובדה מאוד מעניינת.
כשאלוהים מביט לעבר עמו ישראל, הוא רואה עם ללא רבב. עם ללא חטא או כל דופי שניתן להאשים אותו בו.
ומכיוון שהעם הזה קדוש וללא חטא, יכול אלוהים לשכון בתוכו כשכל העם מריע ומהלל את אלוהים המולך עליהם ושוכן בתוכם.
נו באמת…האם אנו מדברים על עם ישראל?
למרות שאנו רק בספר במדבר, דפי התורה מלאים עד כה במעללי בני ישראל כבודדים וכעם
נגד אלוהים (שמות י"ז – מי מריבה, שמות ל"ב – עגל הזהב, במדבר כ"א 4-9, טענות נגד אלוהים ונחש הנחושת… ובהמשך כאשר המשיח בכבודו ירד לעולם בדמות אדם כפי שניבאו הנביאים – לוקס י"ט 41-44).
לאור כל הטענות הללו, איך יכול אלוהים לומר: 'אינני רואה כל פסול או דופי בישראל?'
אלוהים יכול לומר זאת מכיוון שהפסוקים הללו הינם נבואות המתארות את היחסים בין אלוהים לעם ישראל באחרית הימים. אלו פסוקים המתארים את התמונה העתידית שתהיה לעיני אלוהים בכל הקשור לעם ישראל.
כפי שהנבואה הראשונה שבלעם אמר עדיין לא התגשמה, [זרע רב מישראל, עם ישראל חי כדוגמא ומופת לשאר העמים], גם זו מחכה להתגשמות מלאה באחרית הימים.
מדוע ה' אינו רואה כל פסול בישראל?
היחס של אלוהים לישראל דומה ליחס של הורים לילדיהם. למרות שבנעוריהם הילדים לעיתים מאוד מרדניים וראויים לעונש, ההורים מביטים קדימה בשנים ומתכננים את שהם רוצים להעניק לילדיהם, או מביעים את תקוותיהם הגדולות עבור ילדיהם. כל זאת, למרות שבשלב הנוכחי ילדיהם אינם ראויים לשום פרס.
כך הוא היחס בין אלוהים ועם ישראל.
בספר דברים פרק כ"ח מפסוק 15 עד סוף הפרק אלוהים מציין את הקללות והעונשים הצפויים לעם ישראל אם לא ישמור את מצוות אלוהים.
לאורך ההיסטוריה עם ישראל הימרה את פי אלוהים ונענש רבות.
למרות כל העונשים, אלוהים לא מחה את שם עם ישראל מעל פני האדמה אלא הבטיח כי יבוא יום שבו הוא יסלח לעם ישראל והעם הזה ישרת אותו באמת ובתמים.
(רבותיי: זיכרו, אלוהים אינו מוחה את עם ישראל בגלל מעשי ישראל הנפלאים אלא בגלל שמו של אלוהים ולמענו).
א. זכריה יב-יד: לאחר צרת יעקוב, עם ישראל יכיר בחטאו נגד ישוע. העם יחזור בתשובה וישרת את אלוהים בטוהר ואמת.
ב. מיכה ז 14-20: אלוהים מבטיח לסלוח לחטאי עם ישראל.
ג. ירמיה לא 27-34: עם ישראל עתיד לקבל את הברית החדשה שאלוהים סיפק בדם ישוע המשיח.
ד. אל הרומים יא 26: "כל ישראל יוושע" ז"א – השארית מצרת יעקוב שתתרחש בעתיד.
זיכרו!, אלוהים מעולם לא הבטיח להושיע כל בן ישראל! ישועת אלוהים שמורה לשארית שתקרא בשם יהוה. דרך שארית ישראל, יגשים אלוהים את כל הבטחותיו לאברהם ולישראל.
לאור זאת:
"…לא הביט אוון ביעקב ולא ראה עמל בישראל…", מתייחס למעמד של עם ישראל בעיני אלוהים באחרית הימים ולא למצבו בהווה.
בשלב זה אנו יודעים שבסוף תקופת צרת יעקב שארית ישראל תחזור בתשובה כנה, תקבל את ישוע כאדון ומושיע ותעמוד נקיה וטהורה מול אלוהים.
ואז מה יהיה?
מהרגע שעם ישראל קיבל באמונה את ישוע המשיח כאדון המכפר חטאים, הוסר המחסום בין העם לאלוהים, וכעת אלוהים יכול לשכון בתוך עמו ישראל ועם ישראל יכול באמת לשרת את אלוהים ככוהנים (שמות יט 5-6).
הבה נקרא שוב את הפסוק ונראה מה עתיד להיות לאחר שעם ישראל יחזור בתשובה כנה.
"…לֹא־הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב, וְלֹא־רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל; יהוה אֱלֹהָיו עִמּוֹ, וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ."
הבה נבחן מספר מראי מקומות בכתבי הקודש המתארים את שכינת אלוהים בעם ישראל בעתיד.
א. יחזקאל לז 26-29: הפרק מציין את העתיד לקרות לעם ישראל וכל זאת דרך חזון העצמות היבשות.
"וכרתי להם ברית שלום ברית עולם יהיה אותם, ונתתים והרבתי אותם ונתתי את מקדשי בתוכם לעולם. והיה משכני עליהם והייתי להם לאלוהים והמה יהיו לי לעם. וידעו הגויים כי אני יהוה מקדש את ישראל, בהיות מקדשי בתוכם לעולם".
הפסוקים מציינים את סיום חזון העצמות היבשות.
השלב הראשון בנבואה: הוצאת עם ישראל מארצות גלותם והבאתם לארץ ישראל
השלב השני: אחדות העם כך שלא תהיה יותר חלוקה לשני ממלכות.
השלב השלישי של החזון מתאר איך אלוהים מטהר את עם ישראל ושוכן בתוכם.
– בית המקדש יקום (זכריה ו 12, יחזקאל מ ואילך).
– המשיח ישוע ישכון באופן פיזי בבית המקדש (מיכה ד 1-8, ישעיה ב).
– בעת שהמשיח ישכון בביתו שבהר ציון שבירושלים, החטא יהיה מרוסן כך שאפילו חיות טורפות לא יאכלו זו את זו (ישעיה יא)
יחזקאל מציין שנוכחות אלוהים תהיה על העם וכך ידעו כל הגויים מי הוא אלוהים.
למה מתכוון יחזקאל? ישעיה הנביא מתאר זאת במילים ברורות יותר…
ב. ישעיה ד' 2-6: "…ביום ההוא יהיה צמח יהוה לצבי ולכבוד, ופרי הארץ לגאון ולתפארת לפליטת ישראל. והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו, כל הכתוב לחיים בירושלים. אם רחץ אדוני את צואת בנות ציון ואת דמי ירושלים ידיח מקרבה, ברוח משפט וברוח בער. וברא יהוה על כל מכון הר ציון ועל מקראה ענן יומם ועשן ונוגה אש להבה לילה, כי על כל כבוד חופה. וסוכה תהיה לצל יומם מחורב, ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר."
אלוהים עתיד לציין את נוכחותו בתוך ישראל כפי שעשה בעת היותם במדבר. ביום עמד הענן מעל המשכן ובלילה היה עמוד האש.
איזה נוף מרהיב ועוצר נשימה מחכה לילדי אלוהים שיחיו עם המשיח בממלכת 1000 השנים הארצית.
ג. ירמיה ל"ג 14-16: המשיח ישכון בציון וימלא אותה בכבודו. בגלל שירושלים תהיה מלאה בכבוד אלוהים, שמה של ירושלים יקרה גם – "יהוה צדקנו".
נוכחותו של אלוהים בציון מתבטאת גם בהגנה שהוא מעניק לילדיו. מסיבה זו בלעם מציין בסוף פסוק 21: "…ותרועת מלך בו…"
בתקופה העתיקה, המלך יצא בראש צבאו לקרב. וכך בדיוק אלוהים מתאר את עומק הגנתו על ילדיו. מי שיעז לפגוע בישראל, צריך לגבור קודם כל על אלוהים (זכריה ב 12, משלי ב 7). מי שרוצה למחוק את ישראל, צריך קודם כל לשנות את סדרי הבריאה – ירמיה לא 35-37.
שאלה:
איך הנבואה הזו של בלעם בפסוק 21 קשורה לחיי המאמין בישוע?
- לֹא־הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב, וְלֹא־רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל; יהוה אֱלֹהָיו עִמּוֹ, וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ׃
1. דבר אלוהים מבטיח לכל אדם בין אם הוא יהודי או גוי שישועת חטאים ניתנת אך ורק באמונה בישוע המשיח כאדון מכפר חטאים (אל הרומים י 9-10, מע"ש ד 12, יוחנן יד 6).
הדרך לישועה זהה ליהודי ולגוי כאחד. ראה גם אל האפסים ב.
- 2. כתב האשמה של החטאים מוסר מעל אלו המקבלים באמונה כנה את ישוע כאדון ומושיע (אל הקולוסים ב 13-15).
- 3. יהודי או גוי מהללים ומפארים את אלוהים באותה דרך ואופן. מסיבה זו גם ישעיה הנביא מציין שבית אלוהים יהיה בית תפילה לכל העמים. כמו כן, בעתיד יעלו הגויים להשתחוות לאלוהים בירושלים, וכולם ידברו שפה טהורה וקדושה (ישעיה נו 7, ישעיה ס, זכריה יד 16-21, יג 1-6).
- 4. גופו של המאמין הנושע הופך להיות משכן של אלוהים. אלוהים שוכן בגופו של המאמין בו – ללא הבדל בין אם הוא יהודי או גוי (קור"א ג 16-17, אל האפסים א 13-14).
- 5. אלוהים משנה את פנימיותו של כל נושע בין אם הוא יהודי או גוי כך שאופיו של הנושע דומה לאופיו של אלוהים בכבודו ובעצמו – ראה פרי הרוח אל הגלטים ה 22-23.
- 6. כל הנושעים מהללים את אלוהים כי כולם חווים את אותו אלוהים ואת אותה סליחה שניתנה באהבה ובחסד בדם המשיח ישוע.
- 7. כל כוחו של אלוהים עומד לרשות ילדיו כדי לפעול את רצונו בחייהם ובעולם (יוח"א ד 4, מל"ב ו 16).
ולכן, מכיוון ששמחת הקהילה היום היא שמחת ישראל בעתיד, נשאלת השאלה:
האם כל מי שנמצא בקרבנו באמת רואה את שמחת אלוהים בנו?
האם כל מי שבקרבנו זוכה לראות את אהבת ישוע המשיח חוגגת בינינו?
נכון, אנו עדיין לא נמצאים בגופנו החדש, אך מכיוון שרוח אלוהים בקרבנו, יש לנו את כל הנתונים כדי לחיות על פי הסטנדרטים שאלוהים מציב.
ניתן לעשות זאת כבר כעת והיום אם נפקיד יותר ויותר מחיינו לידי אלוהים.
– אם נתוודה על חטאותינו לפני אלוהים ולפני אדם (יוח"א א 9).
– אם נסלח באמת איש לרעהו כפי שהמשיח סולח לנו (אל האפסים ד 17 ואילך)
– אם נקדיש יותר זמן לקריאת הכתובים מאשר לקריאה שאינה מועילה במימד נצחי
– אם נציית למצוות אלוהים ולא נעדיף את חכמתנו (משלי ג 5-8)
– אם נביט אחד על השני ונחשיב את רענו לנכבדים מאיתנו (אל הפיליפים ב).
בעוד עם ישראל עתיד להיות כוהנים לאלוהים בעתיד, הרי שאנו הנושעים מקרב כל העמים נקראים כוהנים ושגרירים לאלוהים כבר היום (פטר"א ב 9-10, קור"ב ה 10-20)
האם קשה לחיות כמצוות האדון?
כן, אך אלוהים הבטיח שבעזרתו אנו יכולים.
- אלוהים הוא הפועל בנו כדי שנרצה וגם כדי שנעשה כטוב בעיניו (אל הפיליפים ב).
- שאול השליח אמר: "הכל אני יכול בעזרתו של הנותן בי כוח" (אל הפיליפים ד 13).
לסיום (חלקי): [פסוקים 19-21]
א. נבואתו של בלעם מתייחסת לעתיד עם ישראל.
ב. שארית מעם ישראל תישאר בעתיד ואלוהים יסלח לחטאיהם.
ג. אלוהים עתיד להגשים את כל הבטחותיו לעם ישראל דרך השארית שתישאר לאחר צרת יעקב. (ראה תהילים פ"ה: תיאור מפורט של כל הנאמר במשפט הבודד שאמר בלעם.
ח ש ו ב : ישנם הטוענים שעם ישראל סיים את תפקידו עבור אלוהים והקהילה מחליפה את עם ישראל לעולם. לפי דעתם, עם ישראל מקבל את כל הקללות שבכתהי הקודש – והקהילה את כל הברכות.
פסוקים אלו ורבים אחרים מוכיחים את ההיפך. פסוקים אלו נאמרו רק על עם ישראל ומחכים למועד התגשמותם. (ראה גם ירמיה ל"א 34-37 וכן יחזקאל ל"ז – חזון העצמות היבשות).
ד. שמחת הישועה והשירות העתידי של ישראל כממלכת כוהנים ושגרירי אלוהים, הינם מנת חלקם הנוכחית של המאמינים בישוע.
יש לנו זכות וברכה רבה, אך עימה קבלנו אחריות עצומה: האם כל מי שרואה אותנו באמת רואה כוהן ושגריר נאמן של ישוע?
האם כל מי שמבחין בחיינו באמת רואה את שמחת הישועה שלנו.
האם כל מי שרואה אותנו מבחין באופיו של אלוהים דרך חיינו?
כל הנפלאות הללו אפשריים כי:
אלוהים שוכן בתוכנו
כי רוח הקודש מבטיח לעזור לנו להידמות לאדון
כי זה אשר שוכן בתוכנו חזק יותר מזה השוכן בעולם.
הבה נתעודד להבין ולדעת שבאמונה אמיתית וטהורה, אלוהים ישתמש בנו בדרך נפלאה לפאר את שמו.
בפסוקים 22-24 בלעם ממשיך בנבואותיו אודות עם ישראל ואומר את המילים הבאות:
- אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם; כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ׃
23. כִּי לֹא־נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב, וְלֹא־קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל; כָּעֵת, יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל, מַה־פָּעַל אֵל׃ 24. הֶן־עָם כְּלָבִיא יָקוּם, וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא; לֹא יִשְׁכַּב עַד־יֹאכַל טֶרֶף, וְדַם־חֲלָלִים יִשְׁתֶּה׃
כשבלק מלך מואב ביקש מבלעם לבוא לקלל את ישראל, הוא אמר בפרק כב 5:
"הנה עם יצא ממצרים…"
כעת בלעם אומר את האמת – עם ישראל לא יצא ממצרים על דעת עצמו ולא הביס את מצרים בכוחו.
אלוהים היה זה שהוציא את עם ישראל ממצרים.
ומכיוון שאלוהים הוא זה שהוציא את ישראל ממצרים, על כולם לדעת שכל המתעסק או מתמודד נגד יציאת ישראל ממצרים וכניסתם לארץ שאלוהים יעד להם, הריהו נמצא נלחם נגד אלוהים בכבודו ובעצמו.
המתנגד לפעולת אלוהים יצטרף לצבא פרעה בתחתית ים סוף או לגורל העמלקים…
באותו פסוק בלעם ממשיך לתאר את כוחו של אלוהים המוציא את ישראל ממצרים באופן ציורי כקרני הראם.
תועפות ראם לו: כתוקף רום וגובה שלו. ז"א, האל הזה שהוציא את בני ישראל ממצרים הריהו משגב ומבצר לישראל, ממש כמו קרניו המאיימות והמסוכנות של הראם (ראה תהילים כב 22, צה 4, דברים לג 17, איוב כב 25 – תועפות = רב, הרבה, מעוז).
[ראם = שור הבר]
בלעם חוזר על הפסוק הזה גם בנבואה הבאה בפרק כד 8.
גם היום אנו יכולים ללמוד לקח חשוב מעיקרון זה:
גם היום אלוהים פועל בחיי ילדיו ומניע אותם לפעול ולעשות.
אם אנו יודעים ובטוחים שפעולה מסויימת מונעת על ידי אלוהים ונעשית ברצונו, עלינו לחבור לפעולה זו ולתמוך בה. רק כך נפאר את שם האדון.
אל לנו לפעול נגד אדם או פעולה שאלוהים משתמש בהם לכבודו. אם אנו מזהים את ידו המבורכת של אלוהים באדם או בפעולה, עלינו לפעול עימו ולא לעמוד מן הצד כנייטראלים.
אנו רוצים חלק בכל דבר המפאר את אלוהים.
מסיבות אלו השקענו בחינוך של כמה פלטים מדרום סודן שכעת פעילים כמנהיגים רוחניים בקרב הקהילה בדרום סודן.
כך גם נכון בנוגע לכל אדם בקהילה.
כמסקנה מן העובדה שאלוהים הוא זה שהוציאם ממצרים והוא זה ההולך לפניהם ושומר עליהם כשור הבר, ונוכח בקרבם כל הזמן, ממשיך בלעם להסיק מסקנות מדהימות אודות יהוה, תכונותיו ויחסו לעם בחירתו.
- כִּי לֹא־נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב, וְלֹא־קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל; כָּעֵת, יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל, מַה־פָּעַל אֵל׃
המילה "נחש" אינה מתייחסת לזוחל הידוע אלא מהווה מילה נרדפת ל: "קסם".
בלעם קובע:
א. ניחושים וקסמים הם כלים חסרי ערך בכל הקשור לעם הזה.
כאשר העם הזה זקוק למידע כלשהו, אלוהים אומר להם בדיוק את רצונו ותוכניתו על ידי נביאיו ולכן אין להם כל צורך בקסמים וניחושים.
ב. שום ניחוש או קסם אינם פועלים נגד העם הזה כי תוכניתו ורצונו של אלוהים עבורם תמיד יצא לפועל (ראה כג 8).
ראו איזו ברכה כבירה העניק אלוהים לעמו ישראל:
אלוהים אינו מסתיר את תוכניותיו מיקיריו. אלוהים מגלה את רצונו לעמו.
בבראשית יח 17 אמר אלוהים לאברהם: "ויהוה אמר: המכסה אני מאברהם אשר אני עושה?"
מדוע זכה אברהם לברכה כה גדולה – לקבל ממקור ראשון את תוכניותיו של אלוהים?
התשובה כתובה בפסוק 19:
"כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט, למען הביא יהוה על אברהם את אשר דיבר עליו."
דרך הנביא עמוס בפרק ג 7 נאמר:
"כי לא יעשה אדוני יהוה דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים."
ז"א, שבלעם ידע את מה שמאמינים רבים עדיין לא יודעים או אינם מפנימים.
אלוהים אינו מסתיר מאיתנו דבר.
כל אלו המכירים את אלוהים דרך כפרת החטאים שקיבלו בדם המשיח ישוע, נחשבים לילדי אלוהים וזכאים להבין ולאמץ את רצון אלוהים לחייהם.
איך היום יכול ילדו של אלוהים לדעת את תוכניותיו של אלוהים באופן כללי או באופן פרטי לחייו?
- 1. כל דבר אלוהים כתובבכתבי הקודששהם מבראשית עד סוף ספר ההתגלות. בכתבי הקודש אלוהים מפרט את האירועים המרכזיים בעולם וכן את רצונו מבני אדם באופן כללי.
במהלך קריאתנו בכתבי הקודש אנו נתקלים בפסוקים או בתיאור מצבים המהווים תשובה לשאלתנו.
- דרך תפילה. כשאנו מתפללים אנו משוחחים עם אלוהים. אלוהים עונה דרך פעולת רוח הקודש במוחינו. הוא מעניק לנו הבנה, חכמה, בינה כדי להבין ולעשות את רצונו.
- אלוהים עוזר לנו לדעת את רצונו דרךיעוץ והכוונה של אחים ואחיות לאמונה הבוגרים מאיתנו מבחינה רוחנית.
- אנו יכולים לדעת את רצון אלוהים בעבורנו גם דרךאירועים והתנסויות בהם אלוהים דורש את תשומת ליבנו. מקרים בהם אלוהים מעמיד אותנו במצבים המשמשים תשובה ברורה לשאלותנו.
אלוהים כל הזמן מדבר אלינו, עלינו רק להקשיב לו.
השקט הנדרש כדי להקשיב לאלוהים מבוסס על חיי טוהר והתרחקות מן החטא על כל צורותיו (תסל"א ה 22).
כפי שאלוהים התנה בדברו עם אברהם – הוא מלמד את ילדיו לשמור את מצוותיי, וכפי שאמר מפי הנביא עמוס: לעבדיו אלוהים מציג את כל תוכניותיו…
אז, המצב הטוב ביותר לשמוע היטב אתץ רצון אלוהים זה: טוהר רוחני!
בפסוק 24 בלעם מסיים את הנבואה הנוכחית:
- הֶן־עָם כְּלָבִיא יָקוּם, וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא; לֹא יִשְׁכַּב עַד־יֹאכַל טֶרֶף, וְדַם־חֲלָלִים יִשְׁתֶּה׃
דברי בלעם כלפי עם ישראל דומים לדברי יעקב לבנו יהודה בבראשית מט 8-12.
העם הזה, עם ישראל, יקום על אוייביו כאריה הקם מרבצו כדי לטרוף טרף.
האריה טורף את קורבנו ושותה גם את דמו מלבד אכילת בשר הטרף. דם הטרף מהווה חלק מן הנוזלים שהאריה שותה.
לעומת האריה שלעיתים מעצלנותו יחזור לרבצו כדי לחכות לטרף הבא, עם ישראל לא ישוב מן המלחמה עד אשר יכניע את אוייביו וישמידם.
האם באמת כך נראו כל מערכות המלחמה של עם ישראל?
האם עם ישראל ניצח והביס את אוייביו בכל מערכות המלחמה?
עם ישראל ניצח בכל המערכות כאשר הלך עם אלוהים ונכנעמ לרצונו.
עם ישראל ספג תבוסות רק כאשר פנה מאלוהים.
מכיוון שבלעם מנבא אודות עם ישראל, יוצא אם כן שנצחונותיהם של ישראל מציינים את קשרם האמיץ והקרוב לאלוהים. בדרך זו שום אוייב לא יוכל להם.
כשעם ישראל מקיים את רצונו של אלוהים, כל כוחו של אלוהים עומד בעבורם.
גם אם עם ישראל אינו מציית לאלוהים, תבוסת ישראל לעולם לא תביא כליה מוחלטת על העם וזה רק בגלל שלאלוהים יש תכלית לעם ישראל ושמו המפואר תלוי בקיום תוכניותיו לעם ישראל (ראה יחזקאל לו 22).
תגובתו של בלק מלך מואב לנבואתו השניה של בלעם נשמעת משעשעת.
- וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל-בִּלְעָם, גַּם-קוֹב לֹא תִקֳּבֶנּוּ; גַּם-בָּרֵךְ לֹא תְבָרְכֶנּוּ.
- וַיַּעַן בִּלְעָם, וַיֹּאמֶר אֶל-בָּלָק: הֲלֹא דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ לֵאמֹר, כֹּל אֲשֶׁר-יְדַבֵּר יְהוָה, אֹתוֹ אֶעֱשֶׂה.
בלק אומר: אם אינך מסוגל לקלל את העם הזה, אז לפחות 'אל תוסיף שמן למדורה', ז"א, אל תברך אותו ותוסיף על צרתי.
תשובתו של בלעם ברורה:
אמרתי לך כבר מלכתחילה: אני אעשה רק את מה שיהוה יאמר לי לעשות.
האם בלעם באמת נהיה פתאום צדיק הדור?
לאור הנאמר אליו מאוחר יותר ולאור עונש המוות שקבע לו אלוהים, ניתן לקבוע שבלעם היה ונשאר מכשף ומעולם לא שינה את ליבו.
דברי הנופת והצוף על ישראל נעשו מריבונות אלוהים שנכפתה עליו ומפחדו, אך לא מאהבת אלוהים או אהבת ציון!
ומה לגבינו היום?
ישנם מאמינים רבים האומרים באופן נחרץ: אני עושה רק את רצון אלוהים, אך ברגע של מבחן הם תמיד יעדיפו את רצונם הם וסיפוק תאוות בשרם.
ציותו של ילדו של אלוהים אינה נמדדת רק על ידי הכרזותיו היוצאות מפיו אלא בעיקר על ידי הציות שלו למצוות אלוהים בחייו האישיים וביחסיו לזולת.