ישוע המשיח באמת נולד לבתולה יהודיה בשם מרים (לוקס א 27), אשר הייתה מאורסת ליוסף.
חשיבות לידת הבתולין של המשיח מכרעת.
תכלית בואו ופעולתו של המשיח היא כפרת חטאי בני האדם (אל הרומים ה 6-11, ו 23).
מכיוון שהתנאי לכפרת חטאים היא טוהר ושלמות ללא כל חטא, היה על המשיח להיות נטול כל חטא (ישעיה נג, קור"ב ה 21). רק כך יכול היה המשיח להיות קורבן מקובל ומושלם בעיני אלוהים האב (קור"ב ה 21)
על מנת להושיע בני אדם הכפופים לתורה, היה על המשיח לבוא כבן אדם כפוף למצוות התורה (אל הגלטים ד 4-5, אל העברים ב 17).
בחייו, ישוע המשיח קיים את כל מצוות התורה בשלמותם וללא כל חטא, וכך הוכיח שהוא קורבן ראוי ומושלם בעיני אלוהים האב.
מכיוון שכל בני האדם חוטאים מתוקף היותם צאצאי אדם וחווה שחטאו, ועליהם באה קללת החטא שהיא מוות, היה המשיח חייב לבוא לעולם בדרך עוקפת חטא (תהילים נא 7, קוהלת ז 20, מל"א ח 46, אל הרומים ג 23).
עקיפת החטא נעשתה בכך שזרע המשיח הופרה ברחם מרים הבתולה על ידי פעולת רוח הקודש ולא על ידי גבר בשר ודם חוטא (מתי א 18, לוקס א 30-35, ראה רמז בבראשית ג 15 – זרע האשה…).