התגלות פרק א' פסוקים 1-8.

כותרת פרק א: אל תירא, אני איתך!

חלוקת פרק א':

  • דברי פתיחה (א' 1-8)
  • התגלות האדון ישוע בהדר כבודו (א' 9-18)
  • ההוראה לכתוב החזון (א' 19-20)

מבוא:

ההתגלות של ישוע ליוחנן השליח ניתנה בעת תקופת שבר וצרה למאמינים בישוע. התקופה היא שנת 95 לספירה, בעת שלטון הקיסר טיטוס פלביוס דומיציוס (81-96 לספירה).[1] יוחנן עצמו מאוד זקן, בשנות התשעים של חייו.

רדיפה קשה מתרחשת נגד המאמינים בישוע ורבים מוצאים את מותם לעיתים בעינויים קשים. קהילות נפגעות ומאמינים רבים מן הסתם זועקים: אלוהים אדירים, אייכה כאשר רע לילדיך?

האם אתה רואה? מדוע הרשע חזק והצדיק נרמס? (כמו בכיו של חבקוק)

האם אתה יודע מה עובר עלינו?

הרדיפה נגד המאמינים בישוע לא פסחה על יוחנן השליח. כעונש על עדותו עבור ישוע (א' 9), נשלח יוחנן לאי פטמוס.[2] האי פטמוס נימצא בצד המזרחי של הים האגאי וגודלו כ- 34 קמ"ר. הרומאים השתמשו באי כבית כלא.[3]
כשיוחנן השליח רחוק ממשפחתו הרוחנית, מקהילת אפסוס שבה שרת כרועה קהילה שנים רבות, נותר לו רק להתפלל עבורם ועבור שאר צאן אלוהים, ממרחק.
האם תפילת הפגעה מועילה או שזה רק תרגיל פסיכולוגי להשקטת המצפון?

יישום:

הניסיון האישי של יוחנן מלמד אותנו רבות אודות כוחה של תפילת הפגעה כאמצעי עזרה.
לעיתים אנו לא יכולים לעזור פיזית ליקרים לנו, וכל שנותר לנו זה רק לשאת תפילה עבורם. לעיתים אנו מרגישים שאם איננו שם לעזור באופן פיזי, כי אז איננו עוזרים כלל. מחשבה שכזו גורמת לתסכול וייאוש.
והנה יוחנן מלמדנו שיש כוח בתפילת הפגעה. תפילת הפגעה היא לא התחמקות מעזרה ואינה תרגיל זול להשקטת המצפון.
ראו איך שמואל התפלל עבור העם ואלוהים ענה לו. (שמ"א ז' 9; י"ב 23; טימ"א ב). האדון ישוע התפלל עבור תלמידיו ועבורנו (יוחנן י"ז). שאול השליח מתפלל עבור התסלוניקים ומבקש מהם להתפלל בעדו (תסל" א 2-3; ה 25, ועוד… אל הקולוסים ב 1-5; ד 2).

אלוהים ענה לתפילת ההפגעה של יוחנן, ודרכה העניק להם ולכל הדורות מאז נחמה ועידוד רב, ביודענו שהאדון ישוע שניצח את המוות תמיד עימנו ואף הודיע לנו את שעתיד לקרות בעולם עד לשובו להקים את מלכותו.

הבה נמשיך… בהיותו בכלא, נראה אליו האדון ישוע המשיח ובפיו מסר לקהילות.

האדון ישוע לא נראה ליוחנן בדמות עבד אלא בכבוד והדר אלוהי, וזאת כדי לעודד את יוחנן ולומר לו: אני חי ושולט, אני ריבון, ניצחתי את המוות. האויב הגדול ביותר של בני האדם הובס ותכניתי עבור ילדיי והעולם תקום גם תקום.
יוחנן, לא נעלמתי! אני איתך ועם כל ילדיי, לכן אל תיראו!

המסר המרכזי של הספר:

א. אלוהים שולט על מהלכי כל האירועים בעולם. שום מנהיג או כוח בשמיים או בארץ אינו חופשי לעשות כרצונו אלא אך ורק על פי מה שאלוהים מאפשר.

ב. הרשע לא יחגוג לעד. אלוהים עתיד לשפוט ולהעניש את הרשע והרשעים.

ג. אלוהים תמיד עם ילדיו, איתנו, ועתיד לברך אותנו בחיי נצח עימו על בריאה חדשה ונקיה מחטא. אלוהים מציל אותנו מן הזעם העתיד לבוא על העולם.

חלק הארי של ספר ההתגלות כולל את כל אירועי שבע שנות הצרה שבאחרית הימים בפרקים ו'-י"ט. פרקים אלו מפרטים את האירועים שיתרחשו במהלך שבע שנים הנקראות מפי ירמיה הנביא 'צרת יעקב' (ל' 7). אלו שבע השנים האחרונות בנבואת דניאל בפרק ט' פסוקים 24-27.[4]
לאנשים רבים, ספר ההתגלות הינו ספר המתאר איך עתיד אלוהים להשמיד את רוב בני האדם, אך זאת אינה הסיבה העיקרית לכתיבת הספר.

בעבור חסרי האמונה הדוחים את ישועת אלוהים דרך ישוע המשיח, ספר ההתגלות הוא אכן תיאור אחריתם הכואבת והקשה.

לעומת זאת, בעבור ילדי אלוהים הנאמנים לישוע גם בעת קושי, משבר וסכנת חיים, ספר ההתגלות הינו ספר עידוד ונחמה המבטיח לנו עתיד מושלם עם אלוהים בעולם חדש נטול חטא וחוטאים.

חלוקת ספר ההתגלות:

האדון ישוע מציין במו פיו את חלוקת הספר. בפרק א' בפסוק 19, ישוע המשיח אומר ליוחנן כי עליו לכתוב את אשר הוא ראה, את אשר הווה, ואת אשר עתיד להיות. במילים פשוטות, ספר ההתגלות מציין אירועים מן העבר, מן ההווה ומן העתיד.

לאור הכתוב בספר ניתן לחלקו בביטחון רב על פי החלוקה הבאה:

פרק א' – מתאר אירועים מן העבר.

פרקים ב'-ג' – מתארים אירועים מן ההווה (של יוחנן) – המכתבים לשבע הקהילות

פרקים ד'-כ"ב – מציינים אירועים עתידיים המפרטים את משפט אלוהים וזעמו על הדוחים את ישועתו, הקמת ממלכתו הארצית בשובו והבריאה החדשה.

הערה חשובה.

פרקים א-ב בספר בראשית מקבילים לפרקים כ"א-כ"ב בספר ההתגלות. פרקים אלו מהווים מסגרת לכלל הספר. ההתחלה הייתה בבראשית בנוכחות אלוהים והסיום בנוכחות אלוהים בבריאה חדשה ונקייה מחטא.

מכאן, כל דפי כתבי הקודש בין הפרקים הללו מהווים הנחיה לקבלה באמונה את המשיח ישוע מכפר החטאים כתנאי בלעדי לחזרה לנוכחות אלוהים.

הבה נתחיל בקריאת ספר ההתגלות של ישוע המשיח לעבדו יוחנן בן זבדי השליח.
פרק א' פסוקים 1-3: אשרי הקורא, שומע ועושה.

1 "התגלות ישוע המשיח שנתן לו האלוהים כדי להראות לעבדיו את אשר צריך להיות במהרה. והוא שלח ביד מלאכו והודיע לעבדו יוחנן 2 שהעיד את דבר אלוהים ואת עדות ישוע המשיח, את כל אשר ראה. 3 אשרי הקורא ואשרי השומעים את דברי הנבואה ושומרים את הכתוב בה, כי קרובה העת".

ישוע המשיח מופיע לפני יוחנן באי פטמוס ומציג לפניו – אפוקליפס.[5]

מה זה אפוקליפס?

המילה אפוקליפס ביוונית משמעה – להסיר מכסה (אפו – לקחת, להסיר,  קליפסיס – מכסה). משמעות המילה היא לגלות.

במילים אחרות – האדון ישוע אומר ליוחנן – הינה כל התוכנית האלוהית עבור עבדי ה', מעכשיו בהווה ועד הנצח.

שימו לב! לאלוהים אין כל סודות מילדיו (בראשית י"ח 17 ועמוס ג' 7).

מדוע אלוהים מגלה את כל תוכניותיו לילדיו?
א. ידיעה אודות אירועים העתידים להתרחש, מסירה פחד ונוטעת ביטחון.
מכיוון שרק אלוהים יודע במדוייק את שיתרחש ושולט על כל אירוע ותוצאותיו,
אנו ילדי אלוהים יכולים להימלא בביטחון שאלוהים הריבון נימצא עימנו ושומר עלינו.

ב. הקהילה נקראת גם הכלה (אשתו) של המשיח ישוע (אל האפסים ה' 21-32). וכך, המשיח וכלתו הם בשר ואין לאף צד את הרשות להסתיר פרט מן השני.

יתרה על כך, הבעל (המשיח) מחוייב להגן על אשתו ולשמורה, ובטח לא להניח לה לחוות את זעם אלוהים המיועד לראש הרשעים בלבד (ירמיה כג 19; ל 23; התגלות ג' 10; תסל"א ה 8-9).
מכאן, דבר הנבואה כמוהו כאור המאיר לאורך כל חיינו (פטר"ב א' 19).
כך אנחנו יכולים להתמקד בלחיות חיים מלאי קדושה וטוהר עם הביטחון המלא שרצון אלוהים ותוכניתו יתגשמו עד להבטחה האחרונה. זו גם דרכו של אלוהים לבטא את ריבונותו ואהבתו לנו. חיים ללא פחד!

יש הנרתעים ללמוד את ספר ההתגלות ובכלל להתעמק בנבואות שבכתבי הקודש.

  1. כמות הטקסט העשיר בסמלים מקשה על הבנה ברורה והחלטית.
  2. פרשנים רבים טעו ואמון המאמינים בפרשנים לגבי הספר הזה, קטן.אך מדוע חשוב וצריך ללמוד את הנבואות?

א. הטקסט הנבואי בכתבי הקודש מהווה כ-28% מכלל כתבי הקודש, מכאן יש לנושא חשיבות מעצם משקלו וחלקו בכתבי הקודש.
ב. מכיוון שהתגשמות נבואות הינה אחת מההוכחות לריבונותו וכוחו של אלוהים. בדרך זו מתחזקת אמונתנו באלוהים ובדברו.

ג. ידיעת הנבואות בכתבי הקודש מעניקה לנו הבנה של האירועים ברמה הלאומית והבינלאומית.

כשבוחנים את תוכן הנבואות ותכליתן מגלים דבר מאוד מעודד עבור ילדי אלוהים:

  1. ילדיו של אלוהים יבלו עמו את הנצח.
  2. למרות אלוהותו, הוא קרוב לילדיו, הוא עימנו תמיד – (תהילים ח' – מה אנוש כי תזכרנו..). מי שמקיים את דבר האדון ישוע באמונה ואהבה, אין לו ממה לפחד.

בפסוק הראשון ישוע המשיח הראה ליוחנן את אשר צריך להיות במהרה…

האדון ישוע גם אמר שהאירועים יבואו במהרה (קרובה העת, פסוק 3).

א. המילה במהרה נועדה לעודד את בני אותה תקופה שסבלו, שהפיתרון והתשובה לזעקתם נשמעה ובקרוב גם יזכו לראות את התוצאות. לכן, עליהם להתמיד בחיי קדושה וטוהר, שהרי המפגש עם האדון יכול להתרחש בכל רגע.
המילים הללו ניתנו גם לנו, כדי שגם אנו היום נתמיד לשמור על עינינו ממוקדות בישוע בכל מצב ובכל תנאי.
האדון קרוב, יתכן שנפגוש את האדון היום.
ב. מהר או לאט נראים קצת שונה מנקודת מבטו של אלוהים החי לנצח.

באיגרת השניה של פטרוס הוא כתב: יום אחד כאלף שנים בעיני ה' ואלף שנים כיום אחד (שניה לפטרוס ג' 8).

יוחנן באיגרת השניה שכתב בפרק ב' 18 אומר – זאת השעה האחרונה.

לכן, הבה לא נרפה ידינו מלחכות ולהאמין שהמשיח ישוע יקרא לנו אליו אולי היום.
נשאיר ביד אלוהים את המועד המדויק, ונחיה בכל יום כאילו היום זה יום הפגישה עם הגואל ישוע.

בפסוק 2 יוחנן מציין כי הוא מעיד את עדותו של ישוע המשיח, את כל אשר ראה.

לפנינו מסמך שבו כתובה עדותו של הבורא. בידנו מכתב המכיל את האמת המוחלטת. אי אפשר להתעלם מעדות שכזו.

העדות כה חשובה עד כי יוחנן אומר בפסוק 3:

אלוהים מבטיח ברכה לכל אלו אשר:

א. יקראו

ב. ישמעו

ג. ישמרו את הכתוב בה – ז"א יצייתו לכל דבר ה'.

מכיוון שמצב המאמינים בישוע באותה עת היה קשה, יוחנן מעודד את הקהילות לקרא, לשמוע ולציית לכתוב.
במה ילדי אלוהים צריכים להיות עסוקים כשהמצב קשה, מאיים ומאתגר?

  • לקרא בדבר אלוהים
  • לשמוע את רצון אלוהים בתפילה ומפי נציגי אלוהים
  • לציית להוראת אלוהים בכתבי הקודש

כתבי הקודש מכילים את כל מה שאלוהים רוצה שנדע עליו, על רצונו ועל ייעוד חיינו. את כל מה שאלוהים רצה שנדע לגבי מהלך החיים הוא כתב בדברו.

לראיה, באיגרת השניה לטימותיאוס ג' 15-16 שאול השליח כתב שכתבי הקודש מכילים את כל שאנו צריכים לדעת כדי לחיות על פי רצון אלוהים ולגדול לבגרות רוחנית.
כאשר אנו קוראים, אנו לומדים את הנדרש מאיתנו ומעבר לכך אנו מאפשרים לאלוהים לדבר אלינו. אלוהים לא מצפה מאיתנו לנחש את רצונו, אלא כותב את הכל בכתבי הקודש.

יש בספר הזה אמת שבכוחה להרים את רוחנו ולעודד אותנו, אך גם לבחון את קדושתנו והליכתנו לאור רצון אלוהים ולברך אותנו דווקא בעת של משבר ומצוקה (מבחן של בגרות רוחנית לכלל גוף המשיח).

היום לעומת זאת, רבים מדי אוהבים רק לקרא ולשמוע מכיוון שהנתונים מהווים עבורם אתגר מחשבתי, אינטלקטואלי. רבים מדי רודפים ידע ומשתעשעים בניסיון לפתור את כתב החידה בת 2000 השנים. אנשים רבים אוהבים את הפלפול הפילוסופי, אך נרתעים ונמנעים מיישום הוראותיו של אלוהים, מהציות לדברו.

מדוע? כי ככל הנראה הם מעולם לא נושעו.

אך יוחנן אומר במפורש – הברכה באה על אלו שגם מצייתים.
– הציות מהווה הוכחה לכניעה לרצון אלוהים.

– הציות מהווה הוכחה להתוודות וחזרה בתשובה כנה.
– הציות באמונה לדבר אלוהים הינו המדד לאמונה חיה, לישועה.
הברכה מובטחת לאלו המבינים שהכתוב מדריך אותם לדרך חיים הרצויה בעיני אלוהים (יעקב א' 22-25).
ישעיה הנביא בפרק ס"ו 2 כבר הבהיר שרצונו של אלוהים אינו באנשים המתכסים בדתיות ריקה אלא בכאלו החרדים לדברו, משמע, מהירים לציית. (ראה גם את דברי הביקורת של האדון ישוע לפרושים והסופרים בבשורת מתי כ"ג).

אם אתה או את רוצים לדעת באמת מהי רמת בגרותכם הרוחנית, אז תבדקו זאת על פי מדד הקריאה, שמיעה וציות לדבר אלוהים.

מהי הברכה שאלוהים מבטיח לקוראים, שומעים ומצייתים?

א. נוכחות אלוהים בחיי המאמין. אלוהים איתך ואיתי.

ב. אלוהים לא ייעדנו לזעם. העונש שעתיד לבוא על כל העולם מיועד רק לאלו שדוחים את בן האלוהים ישוע המשיח. זעם אלוהים אינו מיועד לי (תסל"א ה' 9).
ג. מובטח לנו שנמלא את ייעוד בריאתנו, ז"א לחיות לנצח חיים המפארים את שם אלוהים (טיטוס ב' 14).
זהו מסר העידוד עבור המאמינים לאורך כל הספר.

סיכום:

  1. האדון ישוע המשיח נראה ליוחנן בכבוד אלוהי כדי לעודדו ולהבהיר לו וגם לכולנו שהוא ריבון על כל אירוע ומקרה בחיים שלנו. האדון ישוע יודע ונמצא בכל משבר וקושי בחיינו ופועל שכל דבר יצא לבסוף לטובה, אם עינינו וליבנו מתמידים להביט אליו באמונה ובטחון.
  1. לתפילה ולתפילת הפגעה יש כוח. יוחנן השליח נשלח לאי, רחוק מקהילתו, וכל שנותר לו זה לעזור בתפילה. ואכן תפילתו נענתה והמסר העניק כוח לעמידה בסבלנות ליוחנן, בני דורו ושאר ילדי אלוהים לאורך כל הדורות עד היום.
    האם אתה מאמין שיש כוח בתפילה? וודא שליבך נקי וישר עם ישוע, והתפלל על פי רצונו.
  2. ידיעת תוכניתו של אלוהים עבורנו ועבור כלל בני האדם ברמה הלאומית והעולמית מאפשרת לנו להבין ולפענח כראוי את האירועים סביבנו. הידע החשוב הזה מסיר מליבנו פחד ומאפשר לנו להתמקד בעשיית רצון אלוהים בחיינו בבטחון ושלום. האם אתה עסוק במילוי הייעוד שאלוהים קבע לך או בשטויות?4. למרות שכל הכתוב בכתבי הקודש הינו דבר אלוהים וחשוב לחיינו, אלוהים העניק חשיבות מיוחדת לידיעת הכתוב בספר ההתגלות והציות לרצונו.
    פסוק 3 מתאר את תמונת חייו של מאמין אמיתי שחייו מלאים בברכת אלוהים.

– קורא בדבר אלוהים

– שומע את דבר אלוהים

– מציית לכתוב בדבר אלוהים.

האם שלושת התנאים הללו מתארים נאמנה את יחסך לדבר אלוהים?

פרק א' פסוקים 4-8. אלוהים עימנו – בל נירא!

4 "…יוחנן אל שבע הקהילות אשר באסיה: חסד לכם ושלום מאת ההווה והיה ויבוא,

5 ומאת שבע הרוחות אשר לפני כיסאו, ומאת ישוע המשיח העד הנאמן, בכור המתים ועליון למלכי הארץ. לאוהב אותנו אשר בדמו שחרר אותנו מחטאנו

6 ועשה אותנו ממלכת כוהנים לאלוהים אביו, לו הכבוד והגבורה לעולמי עולמים. אמן.

7 הנה הוא בא עם העננים. כל עין תראה אותו, גם אלה שדקרוהו, ויספדו עליו כל משפחות הארץ. כן, אמן.

8 "אני האלף אף אני התו", נאום יהוה אלוהים, "ההווה והיה ויבוא, אלוהי צבאות".

א. למי מיועד המסר מאלוהים?
יוחנן מציין כי המסר שלו נועד עבור שבע הקהילות אשר באסיה:

(פסוק 11) אפסוס, זמירנה, פרגמוס, תיאטירה, סרדיס, פילדלפיה ולאודיקאה.

שבע הקהילות הללו מצויינות בשמן בפרקים ב-ג והיו קיימות במאה הראשונה. למרות שהמסר נועד בראשונה עבור אותן שבע קהילות הרי שהמסר ראוי ומעשי עבור כל קהילה באשר היא וזאת מכיוון שהיו יותר משבע קהילות, כולן היו תחת רדיפה ואיום, כולן הזדקקו לנחמה, עזרה ועידוד, ומכולן אלוהים דורש את אותה מידה של אמונה, טוהר וקדושה.

במילים אחרות – יוחנן מציין שבע קהילות כסמל של כלל גוף המשיח.

למרות שהספר כולל מסר ברור לקהילות הספציפיות הללו, הרי שעל כל קהילה היום ללמוד מן המסר וליישם את הלקחים. כרועה קהילה, אני קורא את הפרקים הללו לעיתים קרובות על מנת לוודא שקהילתנו תהיה תמיד מוכנה "למסדר המפקד".

ישנם הטוענים ששבע הקהילות הן תיאור סמלי – מטאפורה – לשבע תקופות מאז המאה הראשונה ועד לחזרתו של ישוע. להבנתם, כל קהילה מתארת את מצב גוף המשיח בעולם בתקופה מסויימת.
אני לא שותף לדיעה זו. בכל עת ובכל תקופה רובם המוחלט של המאמינים חוו מגוון של צרות ואתגרים. להבנתי, היכן שאפשר להבין מילולית ובאופן פשוט את הכתוב, כך ראוי ונכון לעשות.

יוחנן פותח במשפט ברכה שנשמע כה סטנדרטי, אך ראוי שימשוך את תשומת ליבנו.

חסד ושלום לכם מאת – אלוהים.

בהמשך אני ארחיב ואפרט אודות כל אחת משלושת ההויות באלוהים האחד, אך כעת אני רק אזכיר עיקרון מאוד חשוב:

שלום אמיתי ונצחי אינו נובע מהצלחה כלכלית.

שלום אמיתי ונצחי אינו נובע מחוזה מדיני או פוליטי כזה או אחר.

שלום אמיתי נובע מחוסר עויינות עם אלוהים.

באיגרת אל הרומיים ה' 1 אומר שאול השליח:

"…על כן לאחר שהוצדקנו על סמך אמונה – יש לנו שלום עם אלוהים הודות לאדונינו ישוע המשיח!"

ללא ישוע, אשמת החטא עדיין רובצת עלינו והמצב בינינו לבין אלוהים הינו מצב מלחמה, עוינות – ריחוק – אבדון.

רק עם אמונה כנה בישוע כמשיח אישי שדמו הנשפך הוא דם כפרת החטאים שלי, אלוהים מעניק לי הצדקה (קור"ב ה' 21). רק אז אלוהים מביט עלי ורואה את קדושתו. רק אז מסתיימת העויינות ביני לבינו והוא מעניק לי את השלום שלו. רק אז יש שלום בינינו.

ללא ישוע אין שלום. רק עם ישוע יש שלום נצחי בין אדם לאלוהים או בין אדם לרעהו.
מי שנוכחותו הורסת שלום בין מאמינים נושעים באופן קבוע, כדאי שיבדוק אם הוא באמת נושע.

הברכה הזו מישוע אינה ניתנת לנו בגלל חוכמה יתרה שלנו או כתשלום על מעשים נעלים שעשינו.

קבלת שלום אלוהים היא פעולת חסד ואהבה של אלוהים (יוחנן ג' 16). זה חסד טהור של אלוהים כלפי ילדיו (אל האפסים ב'). אנו מקבלים דבר שלעולם לא נוכל לשלם מספיק עבורו, ולעולם לא נוכל להיות מספיק טובים כדי לקבלו בזכות.

קבלת שלום אלוהים אינו אומר שמלחמות ואתגרים ייעלמו מחיינו.

שלום אלוהים מבטיח לנו שאלוהים עימנו ועוזר לנו להתמודד עם כל אתגר בחיינו.

ראה את הכתוב בספר שופטים פרק ו'.

אלוהים נפגש עם גדעון ושלחו למלחמה נגד צבא מדיין החזק והעדיף מכל הבחינות, ולמרות זאת גדעון כינה את אלוהים בשם: אלוהים שלום.

גדעון כינה את אלוהים בשם "יהוה שלום" כי הוא ידע ששלום עם אלוהים משמע שאלוהים הולך לפניו ועוזר לו בכל אתגר וקושי בחיים. עם אלוהים מנצחים!

לא לחינם אמר האדון ישוע בבשורת יוחנן י"ד 27: "שלום אני משאיר לכם, את שלומי אני נותן לכם. לא כדרך שהעולם נותן אני נותן לכם. אל נא יחת לבבכם ואל יירא."

יוחנן מעודד את שבע הקהילות הנמצאות בצרה: למרות הרדיפה העומדת מולכם, שלום אלוהים וחסדו, עמכם. שימו לב עד כמה העידוד הזה נכון לחיינו היום.
שלום אלוהים משמע שאני בטוח שאלוהים מעורב ומטפל בכל בעיה בחיי.

שלום אלוהים זו השלווה שלכל אתגר ובעיה יש פתרון שמכבד את אלוהים.

שלום אלוהים זה המנוחה שאלוהים ריבון נמצא לצידי והולך לפניי.

שלום אלוהים הינו שלום של אמת, לא כמו השלום הזמני שהעולם מסוגל לתת. השלום שהעולם מסוגל לתת הינו האתנחתא לפני השואה הבאה. זה שלום-שקר ושלום-שווא. זה שלום שנועד להרדים את העולם, לסמם את העולם כדי שלא יבחין בשקרי השטן ובניסיון שלו להשיג שלטון עליהם ועל העולם כולו.

השלום של אלוהים בליבנו זה מתנת חסד ששולם בדם המשיח ישוע.
איזה סוג של שלום ממלא כרגע את ליבך?

איזה סוג של שלום אתה מייחל לעצמך?

את שלום העולם המעוור אותך ומוביל למוות או את שלום ישוע המוביל לחיי עולם וניצחון על המוות?

מהי זהות הדובר?

בפסוקים 4-5 יוחנן מתאר את שלושת ההוויות בשלמות האלוהית האחת בדרך אשר מבטאת ריבונות שנועדה להשקיט את ליבו ודאגת הקהילות ופחדם מרדיפה וצרה.

יוחנן מתאר את השילוש, את השלמות האחת, באופן הבא:

א. את ההוויה שאנו לא רשאים לראות כעת (שמות ל"ג 20) – את האב, במילים:

"ההווה והיה ויבוא".
ב. את רוח הקודש במילים: "שבע הרוחות אשר לפני כיסאו…".

ג. את ההוויה שאנו מורשים לראות פנים אל פנים, (שמות ל"ג 11 בראשית י"ז 1, בראשית י"ח) את אל-שדי, את ישוע המשיח במילים: העד הנאמן, בכור המתים, ועליון למלכי הארץ…"

במילים אחרות: תיאור כה חזק וכל יכול של ההוויות באלוהים נועד לתת מסר:
השלמות האלוהית עסוקה בשמירה וביטחון של ילדי אלוהים. בשמירה על התגשמות התוכנית של אלוהים שמפורטת לאורך כתבי הקודש.

ולכן, מי הוא הקיסר הרודף אתכם לעומת העליון למלכי הארץ? שום דבר!

מי הוא הקיסר לעומת ההווה היה ויבוא? שום דבר!

מה כבר יכול לעשות אדם מול שבע הרוחות אשר לפני כיסאו? שום דבר!

האם תכנית אלוהים תיפול בגלל נכלי אדם? לא ולא!

מול כל צרה, שלום אלוהים וחסדו ניתנים לנו – ילדי אלוהים.

כדאי גם לנו לזכור בכל יום את כוחו של אלוהים על מנת שלא נפחד לחיות חיים קדושים ללא פשרות (ראה שניה לטימותיאוס א' 7).

מי שחייו מתאפיינים באמונה מלאה באהבה ויראת אלוהים, יודע שאלוהים עימו, שלום אלוהים ממלא את ליבו ואלוהים הולך לפניו בכל אתגר. אדם שכזה יודע שעם אלוהים תמיד מנצחים.
זה נכון ברדיפות מבחוץ בעקבות אמונתנו וגם בקשיי היומיום במשפחה ובעבודה.

לפני שנמשיך הלאה – כדאי מאוד שנבין מדוע יוחנן מתאר כל אחת מהוויות האלוהים בתיאורים הללו:

א. הוה, היה ויבוא:

  1. 1. למרות שנהוג לתאר את ישוע, אלוהים הבן בתיאור של האחד שיבוא, (פסוק 8) עלינו לזכור כי אלוהים האב עתיד לשכון לנצח עם ילדיו.

כמו שהמילה 'היה' מציינת את קדם ימי עולם, הרי שהמילה 'יבוא' במשפט הזה נכונה גם לציון העתיד הנצחי שבו אלוהים האב יהיה בחברת ילדיו (קור"א ט"ו 23-24). בסופו של דבר כל הנושעים יחיו גם בחברת אלוהים האב, עם כלל הוויות השילוש.

  1. 2. מכיוון שהתיאור השלישי מציין את ישוע, הרי שהתיאור הנוכחי מציין את האב.

ב. שבע הרוחות אשר לפני כיסאו – (ראה גם התגלות ה' 6)

  1. 1. הדרך הבטוחה ביותר להבין את: 'שבע רוחות אלוהים' היא על ידי מציאת הביטוי בתנ"ך והבנתו שם. (זכריה ד' 10).

בספר זכריה פרק ד', אלוהים מלמד את זרובבל המנהיג ואת יהושוע הכהן הגדול כי אם הם יבטחו בכוח רוח אלוהים, כל הבעיות העומדות לפניהם יפתרו. "לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר יהוה צבאות." ד' 6.

אלוהים הבהיר את המסר הזה דרך סמל המנורה בעלת שבעת הקנים באותו החזון.

המנורה עמדה במקדש באולם לפני קודש הקודשים והייתה האור היחידי המאיר לפני קודש הקודשים – ז"א – המנורה הייתה סמל למשיח שמשמש האור אל האב (התגלות כ"א 23).

שבע הזרועות של המנורה הינם סמל לשבע רוחות אלוהים – ז"א לשלמות ההבנה והחכמה והידע של רוח הקודש (ישעיה י"א 2).

ידוע לנו על פי דברי ישוע ושאול השליח (יוחנן י"ד-ט"ז וראשונה לקורינתיים ב') כי רק בעזרת רוח אלוהים אנו יכולים להכיר את המשיח אור האלוהים, לעשות כרצונו ולראות את פעולתו בחיינו ובעולם. (יוחנן ג' 3-8).

באותה מידה שיוחנן מתאר את האב והבן באופנים שונים, כך הוא מתאר גם את רוח הקודש באופן שונה. נובע מכך כי שבע הרוחות אשר לפני כיסאו הנו ביטוי לציון רוח הקודש. ראיה נוספת היא השימוש באותו ביטוי בפרק ה' 5: "וראיתי בין הכיסא וארבע החיות ובין הזקנים עומד שה כמו שחוט, שבע קרניים לו, ושבע עינים אשר הן שבע רוחות האלוהים השלוחות אל כל הארץ."

  1. יוחנן אומר כי השלום והחסד נובעים גם משבע הרוחות שלפני כיסאו.

מכיוון ששלום וחסד נובעים מאלוהים ולא ממלאכים, הרי שגם זו הוכחה לציון רוח הקודש כהוויה אלוהית שוות ערך לאלוהים הבן ואלוהים האב.

ישנה חשיבות עליונה לכך שהשלמות האלוהית האחת מפורטת כאן על שלושת הוויותיה.

לנו ניתן ללמוד שהכרה אינטימית של אלוהים חייבת לכלול את שלושת ההויות הללו. מכאן, השתחוויה המפארת את אלוהים חייבת לכלול את שלושת ההויות.[6]

ג. יוחנן מציין את ישוע כחלק השלישי בשילוש האלוהי וזאת מכיוון שהוא ממשיך את תיאור פעולתו של ישוע עבורנו בפסוק 6.

ישוע מתואר כ- "עד הנאמן, בכור המתים, ועליון למלכי ארץ"

שלושת התיאורים הללו אודות זרע דוד, מוזכרים בספר תהילים פרק פ"ט פסוקים 27, 28, 38.

שם, אלוהים מציין כי הוא מחויב להקים את הברית שכרת עם דוד, שזרעו ישב לנצח. זרע דוד, המשיח, הוא עד נאמן, הוא היה מבראשית, ראה הכל וכל דברו אמת.
בכור המתים: הוא הראשון אשר קם מן המתים ולתמיד – הוא הדוגמא לתקומה המחכה לנו. הבכור שמתווה הדרך לשאר אחיו – לך ולי המאמינים בו.

עליון למלכי ארץ: הוא, ישוע המשיח, הנו מלך המלכים.

כל מלכי הארץ וכל תושבי תבל תחת סמכותו. ראה תהילים ב', מ"ה, ק"י.

ומה תכלית כל הכוח הזה של האדון ישוע?
לגרום לנו לא לפחד אלא להאמין ולבטוח שכל הגבורה והנצחון בו והוא עימנו.

בעקבות כך, להביא אותנו, נבחרי אלוהים, למלא את היעוד של בריאתנו – כהנים לאלוהים האב.

משמע, לישועה שלנו יש יעוד מעבר להצילנו מזעם אלוהים על חוטאים.

הישועה שלנו היא היא המאפשרת לנו לשרת את אלוהים ככהונים לכבוד אלוהים האב.

כוהנים: נציגי אלוהים בעולם הזה. אנו נציגים של אלוהים ריבון ולא פחדן או חלש.

תפקידנו? להפיץ את בשורת הישועה שאלוהים העניק בדם בנו ישוע וללמד את הנושעים לבגרות רוחנית.

התיאורים הללו של ישוע נועדים לענות על מספר דרישות ומטרות.

  1. לעודד את הקהילות להמשיך וללכת באור ישוע כי אלוהים גדול מכל מלך או קיסר בארץ.
    2. שאלוהים נאמן לקיים את אשר הבטיח. כל כוחו של אלוהים עומד לצד יראיו בהתמודדות נגד הרשע. כוח החזק מן המוות.
  2. לציין את עבודתו, קיומו ונצחונו של ישוע – בעבר, בהווה ובעתיד.

וכך כמו שהאדון ישוע חי וקיים וניצח את המוות, אל לך ולי לירוא, כי המאמין בו יחיה גם אם ימות (יוחנן י"א 25).

לאור הנאמר:
האם לחץ חברתי גורם לך להסתיר את אמונתך? או חס וחלילה להתכחש לישוע?

ראה את עדותם של בני המאה הראשונה והשניה. רבים העדיפו להפסיד הכל, כולל חייהם ובלבד שלא יתכחשו לישוע. ראה גם את תכלית האיגרת אל העברים.
הבה נתעודד. האדון ישוע חזק יותר מן המוות, והחיים נמצאים בידו.

האם תבחר לכפור באדון, או לשאת את חרפתו ולחיות עימו לנצח נצחים?

עלינו לירוא לא מאנשים אלא רק מן האחד שנפשנו נמצאת בכף ידו.

בפסוק 7 יוחנן כבר רואה את הסוף – את מה שצריך לבוא במהרה.

אלוהים שם מול עיניו את התחנה הסופית של הספר מכיוון שחזרת המשיח לארץ להסיר חוטאים ולהקים את ממלכתו עם ילדיו היא תקוותו המבורכת של כל מאמין.

יש משקל עצום לתוספת המילה: הנה הוא בא עם העננים… בפסוק 7.

ללא המילה "הנה", המשפט מציין עובדה ללא תחום זמן ולמעשה יתכן שזה יתגשם בעתיד הרחוק.

תוספת המילה "הנה" מציינת מיידיות, זאת אומרת שהאירוע, ההבטחה לשובו של ישוע היא ממש קרובה ולמעשה יתכן שמיידית.

המילה "הנה" נותנת את ההרגשה שיוחנן רואה את האירוע לנגד עיניו וההתגשמות ממש ממשמשת ובאה.

ואכן, כך צריכים לחיות כל ילדי אלוהים. הנה ישוע בא מהר.

משמע, שעינינו צריכות להיות מכוונות לעבר השמיים, לאלוהים, ולא רק פה בארץ.

אלוהים נתן ליוחנן את המבט לעבר העתיד על מנת להסיר מועקה מליבו ולמלא אותו בשמחה, עידוד ונחמה. הסבל לא יארך זמן רב. זה תיכף מסתיים. הנה הוא בא עם העננים…

כך עושה אב אוהב, כך עושה ישוע המשיח לכל אחד מאיתנו.

ישוע המשיח עודד את יוחנן בפסוק מזכריה י"ב 10. ומספר דניאל פרק ז'.

לא לעולם ישוע יהיה שנוא, לא לעולם ילדי אלוהים יהיו שנואים.

עוד יבוא היום שהאויבים של היום יהיו האחים של מחר.

יבוא היום שאלו שדקרו את המשיח, אלו שדחו את המושיע, עוד יכרעו ברך ויבקשו סליחה.

ההבטחה הזו תתגשם מכיוון שהאומר אותה הוא אלוהים, העד הנאמן, האלף והתו, הראשון והאחרון (ישעיה מ"ח 12).

אמן ואמן!

לסיכום!

  1. ספר ההתגלות ניתן לקהילות בתקופה קשה של רדיפה ונועד להבטיח לילדי אלוהים כי ביטחונם ונצחיותם שמורה בידי מושיעם, ישוע המשיח.

למרות הקושי שאנו עתידים לחוות בחיינו, אלוהים מלמדינו כי שלומו וחסדו תמיד עמנו. עלינו להמשיך ולתפקד ככוהנים לאלוהים בכל מצב.

  1. השתחוויה המפארת את אלוהים היא רק זו הכוללת את שלושת ההוויות: האב, הבן ורוח הקודש. שלושתן שוות ערך ולכל אחת תפקיד ייעודי.
  1. האדון ישוע חוזר ממש בקרוב. הנה הוא בא.
    כשקשה, או בכל יום, ניתן להתעודד בידיעה הבטוחה שאוטוטו הוא בא.
    הנה הוא בא ונחיה עימו בגוף מושלם ללא חטא, ללא סבל וללא דמעה.
    והיום הזה יבוא מהר יותר ממה שנחשוב.

האם אתה מוכן גם היום לפגוש את האדון?

התגלות פרק א' פסוקים 9-20.
כותרת השיעור: דע לפני מי אתה עומד!

האדון ישוע ידע טוב מאוד את הקושי והסבל אותו חווים ילדיו הנושעים תחת שלטון הקיסרים הרומים הרשעים והאכזרים.

על מנת לעודד את יוחנן, ואת שאר בני הקהילות להמשיך ולחיות על פי רצון אלוהים, האדון ישוע העניק ליוחנן ולכולנו מבט מעודד לעבר העתיד.
האדון ישוע גדול ועליון על כל דבר בבריאה וכמובן מעל כל שליט אנושי.

מי שמחזיק את החיים בידיו הוא האדון ישוע ולא שום שליט רומאי.

המבט הזה לעבר העתיד, לעבר יום הופעתו של המשיח, לעבר יום שבו אין חטא, אין סבל או דימעה אלא חדווה של התחברות עם אלוהים, מבטיח שלווה ושמחה גם בתקופות קשות.

עידוד נוסף הזכיר יוחנן כשציטט את זכריה י"ב 10. יבוא יום, ובמהרה, שבו אויבנו ישתחוו לפני ישוע שאותו דקרו ואת תלמידיו רדפו. איזה עתיד שמח יש לילדי אלוהים.

פרק א' פסוקים 9-20. ההתגלות של ישוע ליוחנן השליח

  1. "…אני יוחנן אחיכם ושותף בצרה ובמלכות ובסבלנות בישוע, הייתי באי הקרוי פטמוס בעבור דבר אלוהים ועדות ישוע.
  2. הייתי בהשראת הרוח ביום האדון ושמעתי מאחרי קול גדול כקול שופר
  3. אומר: "את אשר אתה רואה כתוב בספר ושלח אל שבע הקהילות: אל אפסוס, אל זמירנה, אל פרגמוס, אל תיאטירה, אל סרדיס, אל פילדלפיה ואל לאודיקאה."
  4. פניתי לראות את הקול המדבר אלי, וכשפניתי ראיתי שבע מנורות זהב,
  5. ובין שבע המנורות כמראה בן אדם עוטה מעיל עד מרגלותיו וחגור חגורת זהב על חזהו.
  6. ראשו ושערו לבנים כצמר לבן כשלג, ועיניו כשלהבת אש.
  7. רגליו כמו נחושת נוצצת שנצרפה בכור, וקולו כקול מים רבים.
  8. ביד ימינו שבעה כוכבים, מפיו יוצאת חרב פיפיות חדה, ופניו כשמש המאירה בגבורתה.
  9. כאשר ראיתיו נפלתי לרגליו כמת, והוא שם את יד ימינו עלי ואמר: "אל תירא. אני הראשון והאחרון והחי.
  10. הייתי מת והנה חי אני לעולמי עולמים, ולי מפתחות שאול ומוות.
  11. כתוב את אשר ראית ואת אשר הווה ואת אשר עתיד להיות אחרי כן,
  12. את סוד שבעת הכוכבים אשר ראית בימיני ושבע מנורות הזהב. שבעת הכוכבים הם מלאכי שבע הקהילות. ושבע המנורות הן שבע קהילות".

היכן קיבל יוחנן את ההתגלות?

בפסוק 9 יוחנן מציין את המקום שבו התגלה אליו המשיח ומסר לו את המידע אודות העתיד להתרחש. זה האי פטמוס, אי ששימש ככלא ששם הוא מרצה עונש בגלל העדות שלו עבור ישוע המשיח.

בעוד שמאמינים רבים נידונו למוות בדרכים אכזריות ובעינויים קשים, הקיסר דומיציוס ציווה לשלוח את יוחנן לאי מרוחק, ככל הנראה כדי שלא יהפוך לקדוש מעונה וכך הדבר יגרור התנגדות רבה יותר.

יוחנן מכריז על עצמו כאח ושותף לכל הכאב והסבל שעובר על כלל המאמינים שאליהם הספר יגיע, אך גם שותף איתם לתקווה הטובה המחכה לכל מאמין.

גם יוחנן כמו שאול השליח באיגרת אל הרומיים ה' 1-6 מראה כי יש קשר הדוק בין סבל, צרות, סבלנות ותקווה.

צרות מלמדות סבלנות, וסבלנות מביאה לידי עמידה בניסיון, ועמידה בניסיון לידי תקווה – והתקווה שלנו להיות במלכות המשיח הינה בטחון מוחלט.

במילים אחרות: למרות הכאב והאבל השורה בתוך גוף המשיח כרגע, התעודדו. בסוף נשמח ביחד עם ישוע. תאמינו לי – הוא חי מאוד.

חשוב לזכור! צרה וסבל אינם נובעים בהכרח מפשע או חטא ספציפי שעשינו. אומנם יש חובה לבחון את הלב תמיד, אך ראוי לזכור שלצרה וסבל יש גם תכלית חיובית: ראה איוב. אלוהים משתמש בזה כדי לזקק את חיינו, לבגר אותנו מבחינה רוחנית ולהכין אותנו כדי שנהיה מופת לאחרים שעוברים או יעברו מבחן דומה (קור"ב א). [יוחנן ט"ז 33. בעולם צרה לכם, אך התעודדו – אני ניצחתי את העולם.]

ראו דבר נוסף: יוחנן אינו אומר: אני השליח או הזקן, אלא אח ושותף לכל.

יוחנן השליח נותן דוגמא ליחס והקרבה הנדרשת מנושאי תפקידים בקהילה לשאר האחים והאחיות…

בפסוק 10 יוחנן מתאר את הפגישה שאותה חווה עם ישוע.

יוחנן מציין כי הוא היה בהשראת הרוח ביום האדון.

מה זו השראת הרוח ומה הוא יום האדון?

הבה נפנה למילון המושגים שלנו מספרי הנביאים בתנ"ך.

יחזקאל ג' 14, ח' 3, י"א 24  וספר דניאל פרק י'.

שם, יחזקאל נישא בכוח רוח אלוהים מבבל לירושלים כדי לראות דברים מסוימים.

(ראה מלכים ב' פרק ו' – אלישע וצבא ה'..)

לאור מה שקרה ליחזקאל, והדוגמא של אלישע בספר מלכים-ב ו' ואשר קרה לדניאל הנביא בספר דניאל פרק י' ניתן לומר כי:

אלוהים הראה ליוחנן מחזה שניתן לראות רק בהתערבות רוח אלוהים.

יוחנן ראה בעזרת הרוח מחזה מיוחד של ישוע.

בספר ההתגלות פרק ד' 2 יוחנן שוב מציין שהוא בהשראת הרוח ואז הוא רואה מחזות המתרחשים בשמיים.

לכן, או שהוא נלקח לשם פיזית, (כמו שיחזקאל נלקח פיזית) או שהוא ראה לנגד עיניו בעזרת רוח הקודש את המתרחש בשמיים.

כך או כך, "בהשראת הרוח" מציין שהוא ראה אירועים או מחזה בהשראה וכוח רוח הקודש.

יום האדון!

מה הכוונה בביטוי "יום האדון" או יום-יהוה?

האם הכוונה ליום בן 24 שעות או לתקופת שבע שנות הצרה?

תלוי למי אומרים את המלים הללו.

א. לאור הכתוב בראשונה לקורינתיים א 7-8; שניה לקורינתיים א 14; פיליפים א 6, 10; טימ"ב א 12, 18; ד 8, הביטוי "יום האדון" כשהוא מתייחס לנושעים, כוונתו ליום בו הנושעים נקראים לעמוד מול האדון ישוע.

הכוונה ליום ההילקחות שבהמשכו כל נושע נותן דין וחשבון על כל אשר עשה עת שחי בעולם בגופו החוטא.

(קור"א א 7-8: "באופן שאינכם חסרים שום מתנה רוחנית בציפייתכם להתגלות אדוננו ישוע המשיח, אשר גם יחזק אתכם עד קץ למען תהיו נקיים מכל אשמה ביום אדוננו ישוע המשיח…"

מכיוון שהנושעים אינם מיועדים לזעם אלוהים ועתידים להילקח השמיימה לפני תחילת צרת שבע השנים, יום-האדון עבורנו זה היום בו נפגוש את האדון ישוע בהלקחות, לפני תחילת הצרה.

ב. לאור הכתוב בראשונה לתסלוניקים ה 2-5, הביטוי יום-יהוה כשהוא מכוון אל הלא נושעים, מתייחס לתקופת הצרה בה אלוהים מטיל את זעמו על אנשי תבל עבור חטאיהם ודחייתם את ישועתו בדם ישוע.

"…הרי אתם יודעים שיום יהוה יבוא כגנב בלילה. כאשר יאמרו הבריות: "שלום וביטחון!", אז יבוא עליהם שבר פתאום, כצירי לידה על אשה הרה, ולא יוכלו להימלט…". (ראה גם שניה לתסלוניקים א 7-10; פטר"ב ג 10-12; התגלות ו 17).

אם כן, למה הכוונה לנאמר בפרק א 10: "הייתי בהשראת הרוח ביום האדון"?

הכוונה שאלוהים העניק ליוחנן מבט, חזון, תסריט של אירועי משפט אלוהים העתיד לבוא על יושבי תבל באחרית הימים ומפורט לאורך כל הספר.

ההתחלה תהיה בהילקחות הקהילה השמיימה ומיד לאחר מכן משפט אלוהים על יושבי תבל שדחו את כפרת החטאים של אלוהים בדם המשיח ישוע.

אני מאמין שהכוונה לתקופת הצרה ולא ליום ראשון בשבוע, יום תקומתו של ישוע.


מה יוחנן שמע וראה?

יוחנן בשלב זה שמע קול הבוקע מאחור. הקול המדבר נשמע כמו קולו של שופר.

מי בכתובים דיבר אל בני אדם בקול של שופר?

בספר שמות באירוע מתן תורה בסיני אלוהים דיבר אל עמו ישראל וקולו היה כקול שופר (שמות יט 16).

בספר ויקרא כג 24 אלוהים מצווה על עמו לחגוג את זיכרון תרועה. הכוונה, לזכור את דבר אלוהים שנאמר בקול אלוהים, כל שופר, ולחזור בתשובה מכל חטא ועבירה על מנת לעמוד נקיים לפני אלוהים ביום הכיפורים.

ירמיה הנביא בפרק ו' 17 משתמש במילים "קול שופר" כשם נרדף לאלוהים, להזכיר להם את דבר אלוהים שנשמע להם במעמד מתן התורה בסיני.

לפיכך, קול שופר מתייחס לקולו של אלוהים.

המסר של הדובר, המשיח ישוע היה ברור:

כתוב את מה שאתה רואה ושלח לשבעת הקהילות אשר פעלו באותה עת: אפסוס, זמירנה, פרגמוס, תיאטירה, סרדיס, פילדלפיה ולאודיקאה.

כשיוחנן הסתובב לאחור כדי לראות את הדובר אליו, הוא ראה שבע מנורות זהב, ובין שבע המנורות דמות כבן אדם המחזיק ביד ימינו שבעה כוכבים (16).

לפני שנעמוד על תיאור הדמות, הבה נבהיר את משמעות המנורות והכוכבים.

פסוק 20 מלמד שכל מנורה סימלה קהילה, וכל כוכב סימל שליח שנשא את המכתב לאותה קהילה.


מדוע שמנורה תסמל קהילה?

תפקיד המנורה להאיר, להדריך. סמל המנורה הואצל על בחירי אלוהים על מנת שעדותנו תאיר את הדרך אל האמת. הקהילה מתוארת כמנורה וגם ישוע מתואר כמנורה והסיבה היא שהקהילה היא כלת המשיח (אל האפסים ה).

התיאור הזה צריך לנער את מחשבותינו ואת חיינו. אנו שגרירי המשיח! (שניה לקורינתיים ה' 20).

אנו כאיגרת כתובה של אלוהים לעולם. מלח ואור בעולם. אלוהים האציל עלינו סמכות ואחריות כה גדולה. (קור"ב ג' 2; מתי ה' 13-16).

האם החיים שלנו באמת מהווים אור לאחרים?
אנו נעמוד על הנושא הזה בפרק ב' 5.

שימו לב:

ישוע המשיח גם כן מוצג כמנורה (התגלות כ"א 23).

המנורה במקדש האירה את הדרך לקודש הקודשים (שמות כ"ה 31-40) וכך ישוע הנו האור (יוחנן ח 12) והדרך כדי להגיע אל האב. אין כל דרך להגיע לנוכחות אלוהים שלא על ידי ישוע המשיח – יוחנן י"ד 6.

האם החיים שלנו מהווים אור המדריך אחרים אל ישוע? מה אתה ואת עושים כדי שתהיו אור לאחרים ולא מכשול? איך אתה מטפל בחטא בחייך כדי שלא ידעך אור העדות שלך עבור ישוע?

מי הם שבעת הכוכבים?

שבעת הכוכבים הם שבעה שליחים מהקהילות המוזכרות.

המילה מלאך גם מציינת שליח ולא בהכרח דמות שמיימית.

מכיוון שהאיגרות כוללות אזהרה לחזרה בתשובה גם מאותם שליחים שהביאו את האיגרות, יוצא מכך שמדובר בבני אדם ולא בדמויות שמיימיות (ב' 4-5, 14, 20, ג' 1-3, 15, 17, 19). אנו הרי יודעים שמלאכי אלוהים אינם חוטאים.

ככל הנראה כל אחד מהשליחים היה נציג מאחת הקהילות אשר באו לבקר את יוחנן באי פטמוס ולקחו בידם את האיגרת שניתנה מפי האדון. לא מן הנמנע שאותם שליחים היו רועי הקהילות או זקנים באותן קהילות.

זהות הדובר ותיאורו:

כעת נברר את תיאור הדמות הדומה לבן אדם שראה יוחנן (פסוקים 12-18).

על מנת להבין את משמעות התיאורים – ניעזר במילון המושגים על פי ספר יחזקאל ודניאל.

כדאי לציין שדניאל הנביא ראה את אותה דמות בפרק י' 5-6 (בספר דניאל).

יוחנן ראה דמות כבן אדם – צורת הדיבור כבר תואמת את התיאור של ישוע מפי דניאל הנביא ז' 13.. ויחזקאל א' 24. (ראה גם דברי ישוע בספר מרקוס י"ג 26).

  1. עוטה מעיל עד מרגלותיו.
    לאורך התנ"ך, במיוחד בספר שמות כ"ח 4, כ"ט 5 הדבר מתאר את בגדי הכהן. במקומות אחרים כגון שמואל א' פרק י"ח 4 ויחזקאל כ"ו 16 (ט' 2) הדבר מציין אנשים רמי מעלה. יוצא מכך שניתן לראות כי הדמות רמת מעלה או כהן.
  1. חגורת זהב על חזהו.
    מעמד וכבוד
  1. ראשו ושערו לבנים כצמר לבן כשלג.
    דניאל הנביא השתמש במילים אלו כשתיאר את הופעתו של אלוהים האב – עתיק היומין בפרק ז' פסוקים 9,13,22 – ותיאור זה ציין נצחיות.

מכיוון שבספר ההתגלות האדון ישוע מופיע באותה צורת הופעה, הרי שהדבר מצביע על נצחיותו.

ישוע חי לנצח! כך הוא בעצמו אמר בפסוק 18.

  1. עיניו כשלהבת אש.
    בפרק י"ט 12 ישוע מתואר כך כאשר הוא חוזר לשפוט ולהכות את אלו אשר דוחים אותו.

העיניים בנבואות בכתבי הקודש מציינות הבנה וחוכמה, ביחד עם שלהבת האש הדבר מציין שיפוט צודק (אל העברים ד 12-13).

עיניים כשלהבת אש מציינים כי אדונינו רואה הכל ויודע הכל – לא נסתר דבר ממנו. דניאל הנביא גם כן השתמש במילים דומות בפרק י' 6.

  1. רגליו כמו נחושת נוצצת.
    נחושת נוצצת מציינת ניקיון וטוהר של החומר. שקיפות, בהירות כמראה.

בעת העתיקה מראות היו עשויות מפלטות נחושת צרופה.

המזבח שעליו הוקרבו קורבנות עבור החטאים היה מזבח נחושת.

גם בזכריה ו' שני ההרים מנחושת מסמלים התייחסות למשפט ה'.

יוצא מכך שרגלי הנחושת הנוצצת מסמלים את טוהר אלוהים ושפיטת החטא שנעשה בצדק מוחלט.

האדון ישוע לא רק יצרוף את שארית עם ישראל ושארית מהגויים (זכריה יג 8-9; דניאל יב 10), אלא הוא גם צורף את צאנו, הקהילה, כדי שנעמוד טהורים ונקיים מדופי לפניו (קור"ב יא 2: אנו מאורסים לישוע כדי שנעמוד נקיים ככלה טהורה). ראה גם אל הקולוסים א 22; אל האפסים ה 25-27; פטר"א א 15-16; מתי יח 15-20; פטר"א ד 17 – משפט אלוהים מתחיל מבית…).

הצריפה לדרגת טוהר וקדושה אינה נעשית רק במילים, אלא גם דרך קשיים, נסיונות וכשצריך גם עונשים עבור חטאינו (קור"ב א 3-7; ספר איוב; קור"א יא 23-30).

  1. קולו נשמע כמו רעש מים רבים.
    ראה יחזקאל א' 24. כשיחזקאל שמע את הקול הזה הוא כבר ציין כי הקול הנו קולו של שדי, ההוויה האלוהית אותה אנו מורשים לראות (ראה בראשית י"ז-י"ח).

במילים אחרות הוא כבר קבע את זהותו של בעל הקול – ישוע המשיח.

  1. מפיו יוצאת חרב פיפיות חדה.
    ישעיה הנביא בפרק י"א 4 קבע כי בדבר פיו המשיח מבית ישי יכה וישלוט על העמים. ספר אל העבריים ד' 12 משווה את דבר אלוהים לחרב פיפיות ובפרק י"ט בהתגלות ישוע מוכיח איך הוא עתיד להשתמש בחרב זו. (אפסיים ו' 12)
  1. פניו כשמש מאירה בגבורתה.
    בגבורתה = בשיא זריחתה. מלאכי ג' 20 כבר טען כי האור הזה הנו אור מרפא, אור נעים לנאמני אלוהים. כמו כן, באור כזה בהיר וחזק, שום דבר אינו נסתר. הכל גלוי לעיני אלוהים.

בפרק כ"א יוחנן מציין כי בשמיים ובארץ החדשים שאלוהים מכין אין צורך לשמש מכיוון שהאור של המשיח ישוע יאיר את היקום.

לא לחינם אמר ישוע בבשורת יוחנן ח' 12: "אני אור העולם. איש ההולך אחריי לא יתהלך בחושך, אלא אור החיים יהיה לו".

איזו מתנה גדולה נתן לנו אלוהים. חיים שלא נגמרים. טוב ונועם ללא סוף.

מצד שני – איזה חושך קיים לאלו שאינם רוצים את אור המשיח, ממש כמו עולם ללא שמש. שמשמעו ריחוק מוחלט מאהבת אלוהים וחסדו.

תגובתו של יוחנן:

איך הגיב יוחנן לאחר שראה את כבוד אלוהותו של ישוע המשיח?

יוחנן נפל על פניו כמו מת. ממש כמו יחזקאל ודניאל לפניו.

והנה ישוע – אלוהים, שם את יד ימינו על יוחנן ומעודד אותו: – אל תירא!

כמה נפלא לדעת שאנו יכולים להיות בחיק אלוהים וללא פחד.

תורות אחרות מתארות את אליליהם כאל מרוחק ומתנכר לבני האדם, אל מפחיד ואכזר המנצל את פקודיו. אך לא כך עושה אלוהי התנ"ך – הוא קרוב אלינו ומקים אותנו ללכת עמו.

ישוע המשיח מעודד את יוחנן ואומר לו: אני הראשון והאחרון והחי.

שוב ציטוט מישעיה מ"ח 12 ו-מ"ד 6. זהו יהוה! ויהוה זה ישוע, האחד שהיה מת אך הוא קם וחי לעולמים.

ישוע מעודד את יוחנן ומבהיר לו כי מפתחות שאול ומוות בידו.

וזאת לעודד קהילה בצרה – לא תיפול שערה מראשכם ללא ידיעתי ורצוני.

לא ימות אחד מכם ללא ידיעתי ורצוני. אני שולט בכל שקורה. שימחו והתעודדו.

לסיכום

  1. מדוע שישוע יראה ליוחנן דווקא במראה המורכב הזה?

ישוע ניראה והופיע בדרך שהציגה וסימלה תכונות אלוהיות ריבוניות כדי לענות על השאלות והפחדים שכלל הקהילות שאלו באותה עת.

הקהילה זעקה לעזרה, למשפט צדק, לגמול, והנה מופיע האדון בהדר אלוהי וריבוני המבטיח הגנה על ילדיו הנאמנים וניצחון על אויבי ילדיו ומתנגדיו.

אני איתכם, אל תיראו! 

 

  1. כל קהילה היא מנורה גדולה, אור גדול וכל נושע כמוהו כנר מאיר. האם אור החיים והעדות המשיחית שלך מעידים על ישוע? האם חייך מכוונים נפשות לישוע ולבגרות רוחנית?
  1. האדון ישוע עתיד לשפוט ולהטיל את זעמו על כל הדוחים אותו, אך מכיוון שמשמפט אלוהים מתחיל מבית, כל אחד מאיתנו צריך להבין שיום אחד ניתן דין וחשבון על כל מעשה ומחשבה לפני האדון.

האם אתה יודע לפני מי אתה עומד?

[1] Thomas, Robert L. Revelation 1–7: An Exegetical Commentary. (Chicago: Moody Press, 1992), pg. 20.

[2]  Hemer, Colin J. The Letters to the Seven Churches of Asia, in Their Local Setting. (Grand Rapids, MI:

Eerdmans, 2001), pg. 87-89. See as well MacArthur, John. The MacArthur New Testament Commentary,

Revelation 1-11. (Chicago: Moody, 1999), pg. 39-40.

[3] פטמוס (יוונית Πάτμοςטורקית Batnazאיטלקית Patmo) הוא אי קטן בים האגאי השייך לאיי הדודקאנס שהם תת-מחוז במחוז דרום הים האגאי ביוון. זהו האי הצפוני ביותר בשרשרת האיים הדודקאנסים ושטחו 34.6 קמ"ר. חופיו מתפתלים לאורך 65 ק"מ והוא משתרע לאורך 12 ק"מ מצפון לדרום. הנקודה הגבוהה באי היא פרופיטיס איליאס (Προφήτης Ηλίας), וגובהה 269 מטרים מעל פני הים. https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%98%D7%9E%D7%95%D7%A1. 26 אוקטובר 2021.

[4] בספר ההתגלות בפרק י"ב ישנה התייחסות לשבוע האחרון בנבואת דניאל. 1260 הימים שהם 42 חודשים מהווים חצי מתקופת שבע השנים (שבוע נבואי).

[5] ἀποκάλυψις apokalupsis, ap-ok-al´-oop-sis; from 601; disclosure: — appearing, coming, lighten, manifestation, be revealed, revelation.

[6] Letham, Robert. The Holy Trinity, In Scripture, History, Theology, and Worship. (Phillipsburg, N.J.: P&R Publishing, 2004), 407-24. “Therefore, an accepted worship must include all the persons in the Godhead. Knowing God means to know all members of the trinity”. See as well John 8:19,42.