התגלות פרק י"ב פסוקים 1-5.

המלאך השביעי תקע בשופר ושרשרת אירועים החלה בשמיים ובארץ.
הדרך לפתיחת שבע קערות הזעם נפתחה והן עתידות להביא על העולם מכות קשות שלא היו כמותן.
אך לפני שיוחנן מציין ומתאר את המכות והנגעים שבאים בעקבות שפיכת שבע קערות זעם אלוהים על הארץ, האדון ישוע המשיח מעניק ליוחנן ודרכו לנו מידע חיוני אודות הכוחות השותפים למלחמה הרוחנית, הפועלים מאחורי הקלעים מאז ימי בראשית.

פרק י"ב הינו פרק הצגת התמונה הכללית – התמונה השלמה.

הפרק מציג לפני הקורא את ההיסטוריה של המאבק בין השטן לאלוהים.

הספר מציג את הדמויות הפועלות לאורך הספר ומטרתן.

פרק י"ב מבהיר שכל האירועים המתוארים בספר ההתגלות הינם תוצאה של מלחמה רוחנית עזה בין השטן לאלוהים, שתחילתה בבראשית ושיאה בסוף הצרה. לשמחתנו אנו גם יודעים שאלוהים שולט בכל אירוע וגם מנצח בסוף. הבנת הפרק עוזרת להבין את מה שקראנו ואת מה שאנו עתידים ללמוד.

נא לקרא את פרק י"ב פסוקים 1-18.

  1. "אות גדול נראה בשמים: אשה אשר השמש לבושה, הירח תחת רגליה, ועל ראשה עטרת של שנים עשר כוכבים
  2. הרה היא וזועקת מכאבים וצירי לידה.
  3. גם אות אחר נראה בשמים: והנה תנין גדול, אדום כאש, שבעה ראשים לו ועשר קרניים. על ראשיו שבעה כתרים,
  4. וזנבו סחב שליש מכוכבי השמים והשליכם ארצה. והתנין עמד לפני האשה הקרובה ללדת כדי לבלוע את בנה בעת הלידה.
  5. לאחר שילדה בן זכר, אשר עתיד לרעות את כל הגויים בשבט ברזל, נחטף בנה אל האלוהים ואל כסאו."
    6. והאשה ברחה למדבר, אשר שם הוכן לה מקום מאת האלוהים, כדי שיכלכלוה שם אף ומאתים ושישים יום.
  6. ומלחמה התחוללה בשמים. מיכאל ומלאכיו נלחמים בתנין והתנין נלחם ומלאכיו.
  7. הם לא התגברו וגם מקומם לא נמצא עוד בשמים.
  8. אז הושלך התנין הגדול, הנחש הקדמוני הנקרא מלשין ושטן, המתעה את כל תבל. הוא הושלך ארצה ומלאכיו הושלכו אתו.
  9. ושמעתי קול גדול בשמים אומר: "עתה באה ישועת אלוהינו, גבורתו ומלכותו וממשלת משיחו, כי הושלך שוטן אחינו המקטרג עליהם לפני אלוהינו יומם ולילה.
  10. והם נצחוהו בדם השה ובדבר עדותם, ולא אהבו את נפשם עד מוות.
  11. על זאת שמחו שמים ושוכניהם. אוי לארץ ולים, כי ירד אליכם השטן בחימה גדולה, בידעו כי קצרה עיתו."
  12. כאשר ראה התנין כי הושלך ארצה, רדף את האשה אשר ילדה את הזכר.
  13. אז נתנו לאשה שתי כנפי הנשר הגדול כדי לעוף למדבר אל מקומה אשר תכולכל שם מועד מועדים וחצי מועד מפני הנחש.
  14. הטיל הנחש מפיו נהר מים אחרי האשה, לשטפה בנהר.
  15. אך הארץ עזרה לאשה. פתחה הארץ את פיה ובלעה את הנהר שהטיל התנין מפיו.
  16. קצף התנין על האשה והלך לעשות מלחמה עם שאר זרעה השומרים את מצוות אלוהים ולהם עדות ישוע.
  17. והוא עמד על חול הים.

משלימי השיעור:

  1. מה היה! המאבק בין השטן לישראל מבראשית ועד עליית ישוע השמיימה (פ. 1-5)

א. מי זו האישה? (פ. 1)

ב. מה זהות התינוק ברחם האישה? (פ. 2)

ג. מי זה התנין? (פ. 3)

ד. מה מסמלים שבעת הראשים ועשר הקרניים? (פ. 3)

ה. מה המשמעות בכך שהכתרים על ראשיו של התנין? (3)

ו. מי הם אותם שליש מכוכבי השמיים? (פ. 4)

ז. מדוע התנין מתאמץ כל כך להרוג את הבן שנולד מהאישה? (פ. 4)

ח. מדוע הבן ישוע נחטף אל האלוהים ואל כסאו? (פ. 5)

  1. מה יהיה! המאבק של השטן נגד ישראל מאמצע הצרה ועד חזרתו של ישוע ארצה (פ. 6-18)

א. מי זו האישה? (פ. 1)

יוחנן רואה אות גדול בשמים. יוחנן ראה אשה שהשמש היתה לבושה, ז"א שהשמש מסביב לאשה כמו שמלה. [1]

הירח היה תחת רגלי האשה ועל ראש האישה עטרת של שניים-עשר כוכבים.

האישה בהריון ונאנקת מצירי לידה.

זהות האישה

האשה המתוארת בפרק היא – ישראל.
מדוע?

  1. בספר בראשית ל"ז 1-11, יוסף מפרט את החלום שהעניק לו אלוהים. בחלום של יוסף השמש והירח מסמלים את יעקב ורחל, ושניים עשר הכוכבים מסמלים את בני יעקב – שבטי ישראל. יוסף, אחיו והוריו הבינו היטב שהחלום מתאר אותם. ז"א, שהאישה בחלום היא עם ישראל.
  2. בספר ישעיה כ"ו 17-18 עם ישראל מתואר כאישה הנאנקת מצירים וזועקת לאלוהים (ראה גם ישעיה י"ג 8, כ"א 3, ס"א 7-8, ס"ו 7; ירמיה ד' 31, י"ג 21, כ"ב 23; הושע י"ג 13; מיכה ד' 10, ה' 2).

ב. מה זהות התינוק ברחם האישה? (2)

בפסוק 2 כתוב שהאשה הרה וזועקת מכאבים וצירי לידה. בפסוק 1 הובהר שהאשה מסמלת את עם ישראל.
מכאן, התינוק נולד מעם ישראל.

  1. פסוק 5 מציין שהאשה תלד בן שעתיד לרעות את כל הגויים בשבט ברזל.

לאור הכתוב בישעיה י"א 4, תהילים ב' 9, התגלות ב' 27 ופרק י"ט 15, אנו יכולים לקבוע בוודאות שהבן הנולד הוא ישוע המשיח. כל הפסוקים הללו משתמשים באותו תיאור כדי לציין את בן האלוהים, ישוע המשיח.

לאור הנתונים הללו ניתן לקבוע בוודאות:

– האשה המתוארת בפרק היא – עם ישראל.

– הבן שבבטן האשה הוא ישוע המשיח.

  1. מה מציינים הצירים והכאב בפסוק 2?
    א. את הסבל, רדיפות וצרות שחווה עם ישראל לאורך ההיסטוריה מעצם היותו העם שדרכו המשיח עתיד לבוא. השטן כל העת פעל וממשיך לפעול כדי לסכל את הופעת המשיח וזאת על ידי לחץ האוייבים על עם ישראל.
    ב. סבלה של האישה וציריה מתארים את התקופה בה עם ישראל היה תחת שלטון רומי מדכא, וחווה סבל בעת בו נולד המשיח ישוע בבית לחם אפרתה. אותה עת המלך הורדוס ציווה לרצוח את כל התינוקות מגיל שנתיים ומטה כדי לוודא שהמלך החדש – ישוע, לא יישרוד.

ג. מי זה התנין? (3)

בפסוק 3 יוחנן אומר שהוא רואה אות נוסף:

"גם אות אחר נראה בשמים: והנה תנין גדול, אדום כאש, שבעה ראשים לו ועשר קרניים. על ראשיו שבעה כתרים"

יוחנן רואה תנין גדול, אדום כאש. לתנין שבעה ראשים ועשר קרניים, על ראשיו שבעה כתרים.

זנבו של התנין סחב שליש מכוכבי השמיים והשליכם ארצה.


מי הוא התנין הגדול?

בפסוק 9 ניתנת לנו התשובה: התנין הגדול הוא השטן בכבודו ובעצמו, האחד אשר מתעה את כל תבל (ראה גם התגלות כ' 2).

יוחנן מציין שצבע התנין אדום כאש: צבע אדום בכל הנוגע לשטן מציין דם ומלחמות (ראה פרק ו').

ד. מה מסמלים שבעת הראשים ועשר הקרניים? (3)

בספר דניאל פרק ז' מתוארות חיות העולות מן הים. אותן חיות מסמלות את האימפריות, הממלכות העתידות לשלוט על העולם עד חזרתו של האדון ישוע ארצה והקמת מלכותו (אריה, דוב, נמר בעל ארבעה ראשים, והחיה עם עשר הקרניים). המספר הכולל של ראשי החיות וקרניהן זה: שבעה ראשים ועשר קרניים.

מי הן אותן אימפריות, ממלכות?
פרק ז' בספר דניאל מקביל לפרק ב' בספר דניאל.

לפיכך, האריה בפרק ז' מקביל לממלכת בבל בפרק ב'. הדוב בפרק ז' מקביל לממלכת פרס בפרק ב'. הנמר בפרק ז' מקביל לממלכת יוון בפרק ב' והחיה עם עשר הקרניים מקבילה לממלכת רומא בפרק ב'.
הסבר אודות זהות הממלכות גם נמצא בספר דניאל פרק ח'. שם מוזכרות במפורש ממלכת פרס וממלכת יוון.

ה. מה המשמעות בכך שהכתרים על ראשיו של התנין? (3)

הכתרים מציינים מי הסמכות השלטונית באותה עת.

פרק י"ב 1-5 מתאר את המצב בעבר כאשר מלכויות בבל, פרס, יוון ורומא היו בשלטון, ומסיבה זו הכתרים היו על ראשיהם.

פרק י"ג 1, מתאר את האירועים בעתיד, בתקופת הצרה בה צר-המשיח ישלוט על קונפדרציה בת עשרה עמים. מסיבה זו הכתרים נמצאים על עשר הקרניים.

ומה המשמעות?

פרק י"ב 1-5 מתאר את הממלכות ששלטו בעולם מבראשית עד הופעתו של ישוע ועלייתו למרום. ומפסוק 6 יש לנו תיאור של האירועים בעתיד, מאמצע הצרה ועד חזרתו של האדון ישוע המשיח ארצה.

מה עלינו ללמוד מהתיאורים הללו?

מראשית, בני האדם נועדו לשלוט בבריאה של אלוהים וכל זאת לכבודו של אלוהים.

בעקבות החטא, השטן הפך להיות שר העולם הזה.
מאז, כל ממלכות בני האדם שולטות בעולם נגד רצונו של אלוהים. כל ממלכות העולם בידיו של השטן, והוא מתמרן אותן להוציא לפועל את תכניתו הזדונית להרוג את המשיח, או להשמיד כל חוליה בשרשרת שממנה בה המשיח.

אותם מלכים לאורך ההיסטוריה פעלו גם כשלא ידעו, כדי להוציא לפועל את מעללי השטן.

אלוהים בריבונותו ריסן ופעל שתכניתו לישועה אכן תתגשם כמתוכנן.

לאור הכתוב בספר דניאל ב', מלכויות הגויים לא תשרודנה לעד.

בחזרתו של האדון ישוע ארצה, הוא ישמיד את כל המלכויות הללו ויקים שלטון נטול חטא, קדוש וטהור. האדון ישוע המשיח ישלוט וימלוך על העולם מירושלים.

אנו יכולים להסיק מתוך הנתונים הללו שכל מלכויות הגויים ששלטו ושולטים בעולם בנפרד מאלוהים, מגובים על ידי כוחו והדרכתו של השטן (ראה גם פרק י"ג). לא לחינם האדון ישוע לימד אותנו שבתפילתנו עלינו לקוות ולהתפלל שממלכת המשיח תקום במהרה.

בקיצור: הכתרים מציינים מי הסמכות השלטונית באותה עת.

ו. מי הם אותם שליש מכוכבי השמיים? (4)

יוחנן עוד מציין שזנבו של התנין סחב שליש מכוכבי השמיים והשליכם ארצה.

כמו שהתנין מסמל את השטן, הרי שכוכבי השמיים מסמלים דבר כלשהו.

פסוקים 8-9 מלמדים ששליש מכוכבי השמיים שהשטן לקח עימו הם שליש מכמות המלאכים שברא אלוהים.


מתי התרחש הארוע הזה בו המלאכים בחרו בין השטן לאלוהים?

בשלב מוקדם בבראשית, לפני חטאם של אדם וחווה, קרה אסון.

מלאך רם מעלה, ששמו הילל בן שחר, בעל הדרגה והסמכות הגבוהים ביותר מבין כל המלאכים – חטא בחטא גאווה.

מכיוון שנמצא בו חטא, סולק אותו מלאך מתפקידו וגורלו נחרץ.

הילל בן שחר, השטן, לקח עימו שליש מכלל המלאכים ואיתם הוא פועל יום ולילה להרוס את תוכניתו של אלוהים עבור בני האדם. (מלאכי השטן מכונים  שדים).

הנתונים הללו לקוחים מספר ישעיה הנביא פרק י"ד 1-23, ויחזקאל הנביא פרק כ"ח 11-19. ישעיה הנביא מנבא על מלך בבל ומוצא בו השוואה לתכונותיו של השטן. כך יחזקאל הנביא מצביע על מלך צור ומוצא בו תכונות שוות לאלו של השטן. בדרך זו אנו לומדים אודות הארועים הקדומים (ראה שניה לפטרוס ב': מלאכים שחטאו)

בשלב זה יש לנו שתי דמויות: ישראל והשטן.

ז. מדוע התנין – השטן, מתאמץ כל כך להרוג את ישוע, הבן שנולד מהאישה? (4)

התשובה ניתנת מאמצע פסוק 4.

 "..והתנין עמד לפני האשה הקרובה ללדת, כדי לבלוע את בנה בעת הלידה."

כבר למדנו שבנה של האשה (ישראל) זה ישוע המשיח.

השטן עומד ומחכה ליד ישראל לרגע שבו המשיח יוולד. ממש באותו הרגע השטן מתכנן להרוג את המשיח ישוע.

מתי זה התרחש בהסטוריה?

בבשורת מתי פרק ב' ניסה הורדוס הגדול לרצוח את ישוע התינוק בבית לחם וכל זאת רק כדי לוודא שלא קם לו מתחרה.

מבחינה ארצית ניתן היה לראות מלך המעונין להרוג את כל מתחריו העתידיים, אך בספירה הרוחנית, היה זה השטן שפעל במלך הורדוס הגדול והניע אותו לרצוח את תינוקות בית לחם.

מדוע שהשטן ירצה להרוג את ישוע?

מכיוון שישוע הינו האחד המיועד "לרוצץ" את ראשו של השטן (בראשית ג' 15). השטן רוצה להרוג את ישוע כדי שמשפט אלוהים נגדו לא יצא לפועל (התגלות י"ט 11-21)

השטן לא התחיל לפעול נגד אלוהים רק מרגע הולדת ישוע.

מכיון שישוע המשיח נועד להיוולד מתוך עם ישראל, מכוון השטן את כל מרצו וכוחו כדי להשמיד את העם הזה.

  • פרעה במצרים שרצה להרוג את כל התינוקות הזכרים (שמות א 15-22)
  • המן הפרסי שרצה להרוג את כל היהודים בממלכת פרס ביום אחד (אסתר ג-ט)
  • אנטיוכוס אפיפנס ששנא את תורת אלוהים והוציא להורג יהודים אדוקים בדתם.
  • הורדוס הגדול שציווה על רצח התינוקות בבית לחם אפרתה מתחת לגיל שנתיים (מתי ב 16).

כל אלו היו מונעים במחשבת השטן כדי להרוס את תוכנית אלוהים ולהציל את עורו של השטן.

מכיוון שהשטן הפסיד במערכה אחת, הוא ממשיך הלאה בנסיונו להשמיד את  ישראל.

אם נבואה אחת אודות ישראל תתבטל בגלל השמדת ישראל, הרי שאלוהים הפסיד והשטן הציל את עורו.

רדיפת ישראל המשיכה בימי הביניים ודרך היטלר ושכנינו בתקופה המודרנית.

ראו איזה חסד עושה אלוהים עם עמו.

בכל פעם שמישהו מנסה להשמיד את ישראל, עם ישראל מרוויח חג או ארוע מיוחד.

פרעה – חג פסח. המן – חג פורים. אנטיוכוס אפיפנס – חג חנוכה, היטלר – יום העצמאות.

תודה רבה, אנו לא מעונינים בחגים נוספים.

תודה לאל – השטן הפסיד במערכה הקדומה.

יישום והפקת לקחים:

כל הקורא את הפרק מבין שקיים מאבק רוחני עצום וכוללני בין השטן לאלוהים.
הדרך של השטן לפגוע באלוהים ובתכניותיו היא אך ורק על ידי פגיעה בילדי אלוהים, במהלכי האדם ביקום.

מכיוון שהאויב שלנו הוא רוחני ונלחם בנו בספירה הרוחנית, כלי הנשק שלנו חייבים להיות קודם כל רוחניים.

לא לחינם אנו מצווים ללבוש את כל כלי נשק האלוהים אם ברצוננו לשרוד את מתקפותיו של השטן (אל האפסיים ו' 10-18).

דרך ההתגוננות שלנו היא:

  • ישועתנו, המבטיחה את נוכחות רוח אלוהים בגופנו ומנחה את מוחנו
  • לימוד מעמיק וקבוע של כתבי הקודש כי דרכם אנו לומדים מהו רצון אלוהים ומהי האמת אותה עלינו לאמץ ועל פיה לחיות. כמו כן, ידיעת האמת היא גם כלי ההתקפה שלנו.
  • תפילה, והרבה. להסתמך תמיד על אלוהים
  • ציות ללא פשרות (ישעיה ס"ו 2; יעקב ב').
  • התחברות משיחית

אם נאמץ את כלי הנשק של אלוהים – נשרוד כל התקפה של השטן ונשמור על עדות משיחית טהורה. כך נוכל להמשיך ולשרת את האדון ונהווה מופת לצאנו.

ח. מדוע הבן ישוע נחטף אל האלוהים ואל כסאו? (פ. 5)

"לאחר שילדה בן זכר, אשר עתיד לרעות את כל הגויים בשבט ברזל, נחטף בנה אל האלוהים ואל כסאו."
בפסוק 5 יוחנן מציין שלאחר שהתינוק של ישראל נולד, זאת אומרת שלאחר לידתו של ישוע המשיח, הוא נחטף אל אלוהים ואל כסאו.

לפני שנבהיר את כל הנתונים, חשוב כבר בשלב זה לראות:

א. הבן שנולד מישראל הגיע אל כיסא אלוהים. רק אלוהים יכול לשבת על כסא זה – ישוע הוא אלוהים.
עלינו לזכור שכל השומעים והקוראים הראשונים של האיגרת יכלו להשוות את המידע רק לכתוב בתורה, נביאים וכתובים.

והנה, המילים הללו בפסוק 5 מציינות שישוע המשיח הוא המגשים את הכתוב במזמור ק"י 1.

שם כתוב: "לדוד מזמור: נאום יהוה לאדוני שב לימיני עד-אשית אויביך הדום לרגליך…".

מזמור ק"י מסתיים בשמחה נפלאה כי האדון של דוד, ישוע המשיח עתיד לרוצץ את ראשו של השטן.

דוד המלך זיהה את ישוע המשיח כאדון שלו, כאלוהים לכל דבר וענין.

ב. יוחנן מפרט את משימתו העתידית של הבן, של ישוע, ואומר:

הבן עתיד לרעות את כל הגויים בשבט ברזל.

על פי דברי דוד המלך במזמור תהילים ב', אנו למדים שאותו בן אלוהים, הוא המשיח, מלך העולם וכמובן על פי פסוק 12 – הוא אלוהים בכבודו ובעצמו. מכיוון שבני אדם מצווים לבטוח רק באלוהים (ירמיה י"ז 7), יוצא מכך שישוע המשיח, הינו אלוהים בכבודו ובעצמו.

הפסוק גם מציין שהבן (ישוע) נחטף אל האלוהים ואל כסאו…

מדוע נחטף?

המילה נחטף מציינת מהירות ותזמון.[2]

משמע, שהמשיח ישוע היה בעולם ובינינו בדיוק את מספר הדקות והשניות שקבע אלוהים. ברגע שמנת הזמן הזו הסתיימה, הוא מיד חזר מעלה לשבת לימין אלוהים. כך, כל דבר ופעולה של אלוהים מנוהלת על פי תכנית ריבונית וללא כל הפתעות. אלוהים שולט בכל אירוע ובכל אשר ביקום.

יישום והפקת לקחים:

המידע הזה יכול לעודד אותנו בכך שכל פעולותיו של אלוהים בחיינו ובחיי בני האדם בכלל, נעשות על פי תכנית מדוקדקת ומושלמת. אלוהים לעולם אינו מאחר ואינו מקדים. תכניתו מושלמת ומנוהלת מתוך כוח וחכמה ריבונית.

לכן, כל כך טוב לסמוך על אלוהים ולהפקיד את בקשותינו לפניו.

את התשמון יבחר אלוהים והוא תמיד יודע טוב יותר מתי לענות לנו ואיך.

מפסוק 6 יוחנן מתאר נתונים שיתרחשו בעתיד, אותם נלמד בעזרת השם בשיעור הבא:

לסיכום:

א. פרק י"ב מבהיר שכל האירועים המתוארים בספר ההתגלות הינם תוצאה של מלחמה רוחנית עזה בין השטן לאלוהים. לשמחתנו, אנו גם יודעים שאלוהים שולט בכל אירוע וגם מנצח בסוף. הבנת הפרק עוזרת להבין את מה שקראנו ואת מה שאנו עתידים ללמוד וכל זאת כשליבנו מלא שמחה וביטחון.

ב. התזמון של אלוהים הוא תמיד מושלם. אלוהים לעולם אינו מאחר בתשובותיו ופעולותיו. כשאנו חיים על פי רצונו ומבקשים על פי רצונו, יש לנו הבטחון שהוא יענה בזמן הנכון. האם אתה בוטח לחלוטין באלוהים?

ג. מכיוון שהאויב שלנו הוא רוחני ונלחם בנו בספירה הרוחנית, כלי הנשק שלנו חייבים להיות קודם כל רוחניים.

  • לימוד מעמיק וקבוע של כתבי הקודש.
  • תפילה, והרבה. להסתמך תמיד על אלוהים
  • ציות ללא פשרות (ישעיה ס"ו 2; יעקב ב').
  • התחברות משיחית.

אם נאמץ את כלי הנשק של אלוהים – נשרוד כל התקפה של השטן ונשמור על עדות משיחית טהורה. כך נוכל להמשיך ולשרת את האדון ונהווה מופת לצאנו.

התגלות פרק י"ב פסוקים 6-18.

פרק י"ב עושה הפסקה במירוץ האירועים המתוארים בספר כדי לעשות סיכום מצב. פרק י"ב מבהיר, שכל האירועים המתרחשים בספר התגלות הינם תוצאה של מלחמה רוחנית עזה בין אלוהים לשטן, שתחילתה בבראשית ושיאה בסוף הצרה.

הבנת הפרק עוזרת להבין ולעכל את מה שקראנו ואת מה שאנו עתידים ללמוד.

נא לקרא את פרק י"ב פסוקים 1-17.

  1. "אות גדול נראה בשמים: אשה אשר השמש לבושה, הירח תחת רגליה, ועל ראשה עטרת של שנים עשר כוכבים
  2. הרה היא וזועקת מכאבים וצירי לידה.
  3. גם אות אחר נראה בשמים: והנה תנין גדול, אדום כאש, שבעה ראשים לו ועשר קרניים. על ראשיו שבעה כתרים,
  4. וזנבו סחב שליש מכוכבי השמים והשליכם ארצה. והתנין עמד לפני האשה הקרובה ללדת כדי לבלוע את בנה בעת הלידה.
  5. לאחר שילדה בן זכר, אשר עתיד לרעות את כל הגויים בשבט ברזל, נחטף בנה אל האלוהים ואל כסאו."
  6. והאשה ברחה למדבר, אשר שם הוכן לה מקום מאת האלוהים, כדי שיכלכלוה שם אלף ומאתים ושישים יום.
  7. ומלחמה התחוללה בשמים. מיכאל ומלאכיו נלחמים בתנין והתנין נלחם ומלאכיו.
  8. הם לא התגברו וגם מקומם לא נמצא עוד בשמים.
  9. אז הושלך התנין הגדול, הנחש הקדמוני הנקרא מלשין ושטן, המתעה את כל תבל. הוא הושלך ארצה ומלאכיו הושלכו אתו.
  10. ושמעתי קול גדול בשמים אומר: "עתה באה ישועת אלוהינו, גבורתו ומלכותו וממשלת משיחו, כי הושלך שוטן אחינו המקטרג עליהם לפני אלוהינו יומם ולילה.
  11. והם נצחוהו בדם השה ובדבר עדותם, ולא אהבו את נפשם עד מוות.
  12. על זאת שמחו שמים ושוכניהם. אוי לארץ ולים, כי ירד אליכם השטן בחימה גדולה, בידעו כי קצרה עיתו."
  13. כאשר ראה התנין כי הושלך ארצה, רדף את האשה אשר ילדה את הזכר.
  14. אז נתנו לאשה שתי כנפי הנשר הגדול כדי לעוף למדבר אל מקומה אשר תכולכל שם מועד מועדים וחצי מועד מפני הנחש.
  15. הטיל הנחש מפיו נהר מים אחרי האשה, לשטפה בנהר.
  16. אך הארץ עזרה לאשה. פתחה הארץ את פיה ובלעה את הנהר שהטיל התנין מפיו.
  17. קצף התנין על האשה והלך לעשות מלחמה עם שאר זרעה השומרים את מצוות אלוהים ולהם עדות ישוע.
  18. והוא עמד על חול הים.

משלימי השיעור:

  1. מה היה! המאבק בין השטן לישראל מבראשית ועד עליית ישוע השמיימה (פ. 1-5)

א. מי זו האישה? (פ. 1)

ב. מה זהות התינוק ברחם האישה? (פ. 2)

ג. מי זה התנין? (פ. 3)

ד. מה מסמלים שבעת הראשים ועשר הקרניים? (פ. 3)

ה. מה המשמעות בכך שהכתרים על ראשיו של התנין? (3)

ו. מי הם אותם שליש מכוכבי השמיים? (פ. 4)

ז. מדוע התנין מתאמץ כל כך להרוג את הבן שנולד מהאישה? (פ. 4)

ח. מדוע הבן ישוע נחטף אל האלוהים ואל כסאו? (פ. 5)

  1. מה עתיד להיות! המאבק של השטן נגד ישראל מאמצע הצרה ועד חזרתו של ישוע ארצה (פ. 6-18)

א. מתי ומדוע האישה (עם ישראל) בורח למדבר? (פ. 6)

ב. מה אופי המלחמה בין השטן למלאכי אלוהים, שבסופה נזרקו השטן ומלאכיו ארצה? (פ. 7-12)

ג. איך אלוהים יציל את שארית ישראל מיד השטן ושדיו? (פ. 13-16)

ד. מי הם האחרים שהשטן ושדיו תוקפים? (פ. 17)

ה. מי הוא העומד על חול הים? (פ. 18)

בשיעור שעבר למדנו את חמשת הפסוקים הראשונים:

  • האשה היא עם ישראל, והתינוק בבטנה הוא ישוע.
  • התנין הוא השטן העומד מאחורי שלטון הגויים בעולם, והכוכבים מסמלים את המלאכים. כשהשטן חטא בבראשית, הוא הצליח למשוך אליו שליש מכמות המלאכים שאלוהים ברא (זיכרו שהשטן במקור הוא מלאך רם מעלה).

א. מתי ומדוע האישה (עם ישראל) בורחת למדבר? (פ. 6)

מאז חרץ אלוהים את דינו של השטן בבראשית ג' 15, מנסה השטן להשמיד את העם שממנו יבוא המשיח – את עם ישראל, כדי שהוא עצמו ינצל.

לאחר שהמשיח נולד, פעל בתוך עמו והגשים את תוכנית ישועתו, עלה המשיח לשמיים, לכסא אלוהים.

מאחר שהשטן הפסיד את שלב א', הוא ממקד את כל כוחותיו נגד עם ישראל. מדוע?

אם אחת מנבואות ה' לגבי עם ישראל תופר, יוכל השטן להוכיח שאלוהים אינו מה שהוא טוען על עצמו וכך השטן יהיה המנצח.

בפסוק 6 אנו למדים שמכל העמים השוכנים בתבל, דווקא עם ישראל (האשה)  ברח למדבר, למקום שאלוהים הכין עבורו, ושם אלוהים ידאג לכלכלת עמו במשך 1260 יום, כדי להבטיח את קיומם.

על איזו תקופה אנו מדברים? מתי יחלו להיספר הימים הללו?

1260 ימים הם 42 חודשים שהם שלוש וחצי שנים.

האירוע הזה ספציפית ומספר הימים הללו מוזכרים בספר דניאל ז' 25, ט' 27, וכמובן בשורת מתי כ"ד 15 ואילך. (השיקוץ המשומם עומד במקום קדוש מאמצע הצרה…).

בכל אותם המקומות ההתיחסות היא לחצי השני, הקשה יותר, הנקרא הצרה-הגדולה.

בעוד שבשלוש וחצי השנים הראשונות של הצרה – משיח השקר יציג עצמו כמגינה של ישראל, הרי שבחצי השני, הוא יפר את בריתו, יחלל את בית המקדש וירדוף את עם ישראל במטרה להשמידו.

לאיזה תכלית נוספת בורחת שארית עם ישראל למדבר?

התשובה לשאלה זו מפורטת בספר הושע ב 16-25, בספר ירמיה ל"א 2-11,  בבשורת מתי כ"ד מפסוק 15 וכן בשניה לתסלוניקים ב 3-9.

באמצע תקופת הצרה יעמיד צר המשיח צלם בבית המקדש וידרוש ישתחוויה לעצמו – כאל.

אז יבין עם ישראל כי רומה והינו נשלט על ידי צר-המשיח.
מכיוון ששארית עם ישראל יסרבו להשתחוות לצר-המשיח כאל, יחל צר המשיח למקד את התקפתו נגדם.
שארית עם ישראל תברח למדבר ושם יגן עליהם אלוהים ויכלכל אותם.

בעודם במדבר, יחוו שארית ישראל את שחווה שאול השליח לאחר שהמשיח ישוע נראה אליו בדרך לדמשק. רוח אלוהים תפעל בליבם ותרכך את ליבם כלפי אלוהים ודברו. שארית עם ישראל יבינו כי טעו והותעו על ידי רבניהם. שארית עם ישראל תלמד מחדש את כתבי הקודש וישכילו אז להבין שישוע הוא משיח ישראל, תקוותם ושלומם – תכלית התורה (אל הרומים י' 4).
שארית עם ישראל יבלו 1260 ימים במדבר, במקום המחסה שאלוהים הכין להם, ויכינו את ליבם למפגש הנפלא עם האדון ישוע בעת חזרתו על הר הזיתים בסוף תקופת הצרה כשהם כולם נושעים (אל הרומים י"א 26; זכריה י"ב 10-י"ג 1).

היכן המקום הזה במדבר ששארית ישראל תמצא בו מחסה? ואיך אלוהים עתיד לכלכל את עמו שלוש וחצי שנים במדבר?

א. הנביא ישעיה בפרק ס"ג 1-6 מתאר את פעולותיו של האדון ישוע בעת חזרתו ארצה בסיום הצרה. בחזרתו, ישוע המשיח יכה וישמיד את כל מתנגדיו (התגלות י"ט 11-21). המשיח ישוע יגיע גם לבוצרה אשר באדום.[3]

ישנם הטוענים שמדובר באיזור הסלע האדום בירדן.
ב. בבשורת מתי כ"ד 15-16 האדון ישוע אומר שהנשארים ביהודה ינוסו אל ההרים, כלומר, הכיוון הוא מזרחה ולא מערבה אל הים.

ג. דניאל הנביא בפרק י"א 41 מציין שאיזור אדום, מואב וראשית בני עמון ימלטו מידיו של צר המשיח כשזה יעבור את ישראל: "ובא בארץ הצבי, ורבות יכשלו, ואלה ימלטו מידו: אדום ומואב וראשית בני עמון."

ד. בספר ההתגלות פרק י"ד 20 כתוב: הגת נדרכה מחוץ לעיר והדם יצא מן הגת עד רסני הסוסים למרחק של שלוש מאות קילומטר." ובפרק ט"ז 16: "והוא אסף אותם אל המקום הנקרא בעברית הר מגידון."

אלוהים עתיד להכות את העמים הנאספים להילחם נגד שארית עם ישראל. דם האוייבים יישפך כנהר מאיזור הר מגידון (מגידו) שבעמק יזרעאל, למרחק של 300 קילומטר. תוואי הזרימה מעמק יזרעאל דרומה למרחק של 300 ק"מ יביאנו לאיזור אדום.

ואיך עתיד אלוהים לכלכל את שארית עם ישראל במדבר?

כתבי הקודש אינם מפרטים איך אלוהים יכלכל את שארית ישראל במדבר לאורך 1260 ימים, אך מתוך הניסיון של כלכלת העם במשך 40 שנה במדבר, אלוהים יודע איך לעשות זאת.

  • אלוהים סיפק לבני ישראל מן ושלווים: "ורוח נסע מאת יהוה, ויגז שלווים מן הים, ויטוש על המחנה… ויקם העם… ויאספו את השלוו" (במדבר יא 31-32)
  • אלוהים האכיל את אליהו הנביא על ידי עורבים: "והעורבים מביאים לו לחם ובשר בבוקר, ולחם ובשר בערב. ומן הנחל ישתה." (מלכים-א י"ז 5-6)
  • גויים רבים ישכילו להאמין בישוע ויבינו כי שארית עם ישראל הינה בבת עינו של אלוהים. אותם גויים, חסידי אומות עולם אמיתיים, יסכנו חייהם כדי לכלכל ולהגן על שארית ישראל המסתתרת. על דוגמא כזו של אנשים אומר המשיח בבשורת מתי כ"ה 31-46: "כי רעב הייתי ונתתם לי לאכול, צמא הייתי והשקיתם אותי, עובר אורח הייתי ואספתם אותי, ערום והלבשתם אותי…"

הערה:

הנה לנו הוכחה נוספת לחשיבות לימוד כלל דבר אלוהים באופן מדוייק.

האדון ישוע העניק ליוחנן ולנו חלק נוסף מתצרף אשר מצטרף לחלקים משלימים מפי נביאי התנ"ך. לימוד נכון ומדויק מאפשר לנו לחבר את החלקים לתמונה שלמה ומדוייקת. כך מבינים כראוי את דבר אלוהים וכך גם ניתן להפיק לקחים ומסקנות כפי שאלוהים רוצה וקבע.

ב. מהו אופי המלחמה בין השטן למלאכי אלוהים, שבסופה נזרקו השטן ומלאכיו ארצה? (פ. 7-12)

  1. ומלחמה התחוללה בשמים. מיכאל ומלאכיו נלחמים בתנין והתנין נלחם ומלאכיו.
  2. הם לא התגברו וגם מקומם לא נמצא עוד בשמים.
  3. אז הושלך התנין הגדול, הנחש הקדמוני הנקרא מלשין ושטן, המתעה את כל תבל. הוא הושלך ארצה ומלאכיו הושלכו אתו.
  4. ושמעתי קול גדול בשמים אומר: "עתה באה ישועת אלוהינו, גבורתו ומלכותו וממשלת משיחו, כי הושלך שוטן אחינו המקטרג עליהם לפני אלוהינו יומם ולילה.
  5. והם נצחוהו בדם השה ובדבר עדותם, ולא אהבו את נפשם עד מוות.
  6. על זאת שמחו שמים ושוכניהם. אוי לארץ ולים, כי ירד אליכם השטן בחימה גדולה, בידעו כי קצרה עיתו."

הערה:

שימו לב לשמות של השטן בפסוק 9: "התנין הגדול", הנחש הקדמוני (התגלות כ 2; בראשית ג 1; קור"ב י"א 3), מלשין, שטן (זכריה ג 1-2; דברי-הימים-א כ"א 1, מתעה את כל תבל (יוחנן יג 2; לוקס כ"ב 31; קור"ב ב 11, יא 3; טימ"א ב 14; יוח"ב 7; התגלות ב 20, יג 14, יח 23, יט 20, כ 3, 8, 10).

כל אחד משמות התואר הללו מתארים את השטן כאישיות רבת עוצמה אשר ייטיב כל אדם להתרחק ממנו. אין לאדם את היכולת האישית להתמודד עם השטן ותכסיסיו.

כתבי הקודש מלמדים אותנו שהדרך היחידה להתמודד מול השטן ולנצח היא אך ורק בכוח "דם השה". על כך בהמשך.

מה עושה השטן היום לפני אותו מועד שבו הוא יזרק מהשמיים ארצה?

נכון להיום השטן מחלק את זמנו בשלושה תחומים:

א. הסטת העמים נגד ישראל.

ב. להכשיל את עדות המאמינים: ראשונה לפטרוס ה' 8: "היו ערים ועמדו על המשמר, אוייבכם השטן מסתובב כאריה שואג ומחפש לו לטרוף מישהו"

ג. להאשים אותנו לפני אלוהים בכל דבר וענין: התגלות י"ב 10 וכן ספר איוב וזכריה ג'.

במילים פשוטות: השטן פועל בארץ כדי להרחיק אותנו מאלוהים ובשמיים כדי להרחיק את אלוהים מאיתנו. תודה לאל שאנו יודעים מראש שהוא יכשל.

מהו תחום ואיזור שלטונו של השטן היום?

לאחר שהמלאך הנקרא הילל בן שחר חטא, הוא ירד ממעמדו אצל אלוהים, אך עדיין הוא שולט על תחום שמיימי הנקרא ספירת הביניים (אפסיים ב' 2). לאור הכתוב בבשורת יוחנן י"ב 31, השטן גם נקרא: שר העולם הזה. לאור הכתוב באיגרת השניה לקורינתיים ד' 4, השטן נקרא: אל העולם הזה. ז"א שהוא פעיל גם בעולם הפיזי שלנו. (ישנם שלוש ספירות – שניה לקורינתיים י"ב).

פסוקים 7-12 מתארים מלחמה קשה בין מלאכי אלוהים לבין השטן ושדיו.

לפני שנפרט את הנושא, הבה נתוודע למספר עובדות:

א. קיים מימד רוחני.

המימד הזה מתואר להפליא בספר מלכים ב' פרק ו', דוגמא נוספת היא עלייתו השמיימה של אליהו הנביא וכמובן התיאור הנפלא של דניאל הנביא בפרק י'.

ב. התוצאה של המלחמות במימד הרוחני מוקרנות על חיינו פה על פני הארץ.

בחזרה לפסוקים: יוחנן מציין שהמלאך מיכאל ומלאכיו נלחמים נגד השטן ושדיו.

  1. הבה נזכור ששיאה של המלחמה הזו היא אמצע תקופת הצרה.
  2. בתנ"ך המלאך מיכאל מוזכר בהקשר להגנת ושמירת ישראל – דניאל י' 13, 20, י"ב 1, יהודה 9 – הקרב על גווית משה.

כתבי הקודש מלמדים שאלוהים מציב מלאכים רמי מעלה, כגול מיכאל, לשמירה בכל הקשור לאינטרסים של אלוהים בנוגע לעמו ישראל. השטן עושה גם כך ומציב מלאכים מטעמו כדי שיפעלו בלב מלכים ושליטים בעולם נגד עם ישראל ונגד תכניתו של אלוהים. (דניאל י').

מכיוון שהמלאך מיכאל מוזכר במלחמה הזו נגד השטן ושדיו, ניתן להבין שגורל עם ישראל תלוי בתוצאת המערכה.

ברור מעל לכל ספק – ככל שמתקרב מועד הקמת מלכות המשיח בארץ, תתעצם התערבותו של השטן למנוע את תוכנית המשיח בעבור ישועת עם ישראל.

השטן ושדיו הפסידו למיכאל ושאר מלאכי אלוהים. כתוצאה מסילוקו של השטן ושדיו (מספירת הביניים), מהשמיים, פצחו תושבי השמיים בקריאות שמחה והלל.

השמחה בשמיים:

אני אגע רק בשני נקודות בשירתם של הנושעים בשמיים:

  1. מכיוון שהשטן הפסיד, שוכני השמיים, הנושעים שנמצאים בשמיים כבר מתחילים לחגוג את ממשלת המשיח.

הרעיון: "ממשלת המשיח" כבר טבוע בספר תהילים פרק ב' וזו עוד הוכחה שישוע הוא המשיח המובטח.

  1. בפסוק 11 הנושעים בשמיים מצביעים על הכח שבעזרתו יכולים בני האדם בארץ להתנגד לשטן ואף להביסו – "הם נצחוהו בדם השה ובדבר עדותם". הם בשמים כבר יודעים הכל.

כלי הנשק היחידי היכול לעמוד נגד השטן בהצלחה – זה דם המשיח.

רבותי, זה לא מטוסים או טנקים – אלא דם הכפרה של ישוע המשיח.

מי שנושע זכאי להגנת המשיח עליו.
זיכרו!

"אל תירא! כי רבים אשר איתנו מאשר אותם." (מלכים ב' פרק ו').

"שכן הוא אשר בכם גדול מזה אשר בעולם." (ראשונה ליוחנן ד' 4).

ג. איך אלוהים יציל את שארית ישראל מיד השטן ושדיו? (פ. 13-16)

  1. כאשר ראה התנין כי הושלך ארצה, רדף את האשה אשר ילדה את הזכר.
  2. אז נתנו לאשה שתי כנפי הנשר הגדול כדי לעוף למדבר אל מקומה אשר תכולכל שם מועד מועדים וחצי מועד מפני הנחש.
  3. הטיל הנחש מפיו נהר מים אחרי האשה, לשטפה בנהר.
  4. אך הארץ עזרה לאשה. פתחה הארץ את פיה ובלעה את הנהר שהטיל התנין מפיו.

בפסוקים 13-16 אנו עדים לתוכניתו הסופית של השטן עבור ישראל.

לאחר שסולק ממעמדו בשמיים (ספירת הביניים), באמצע תקופת הצרה, השטן יודע שזמנו קצר ולכן הוא ממקד את כל כוחו בנסיון להשמיד את ישראל (האשה).

בפסוק 14 יוחנן מתאר בדרך ציורית איך עתיד אלוהים להעביר את עמו ישראל ממקום הסכנה למקום המסתור.

יוחנן מציין שניתנו לאשה (ישראל) שתי כנפי הנשר הגדול.

כנפי הנשר הינם סמל. ה' אמר למשה רבנו בספר שמות י"ט 4 כי הוא הוציא את בני ישראל ממצרים על כנפי נשרים. ידוע לכולנו שנשרים לא הרימו את משה.

הכוונה – הוצאתי אתכם במהירות ובכח. (ישעיה מ' 31; דברים ל"ב 9-11; תהילים י"ז 8)

ישוע המשיח הזהיר את עמו ואמר בבשורת מתי כ"ד 15. כשתראו את השיקוץ המשומם.. תברחו! יבוא יום שהמשפט הזה יהיה הרמז והמידע הנדרש שבזכותו יינצלו רבים מעם ישראל.

ריבונותו של אלוהים תאפשר לשארית להימלט והוא יגן עליהם בדרכם למסתור.

היכן נימצא המקום במדבר שבו עם ישראל עתיד למצא מחסה למשך שלוש וחצי שנים?

לפנינו מספר רמזים המאפשרים לנו להצביע על איזור מסוים.

א. ישעיה ס"ג – המשיח עולה מאדום, מאיזור בצרה לאחר שהביס את מתנגדיו.

מדוע שיבוא מאדום, מבצרה? מכיוון שעמו מסתתר שם.

ב. ישוע אומר במתי כ"ד 15-16 – נוסו להרים. ז"א שהכיוון הוא מזרחה ולא מערבה לים.

ג. דניאל י"א 41 מציין שאיזור אדום, מואב וראשית בני עמון ימלטו מידיו של צר המשיח כשזה יעבור את ישראל.

ד. בספר התגלות פרק י"ד 20, ופרק ט"ז 16 אנו למדים שאלוהים יכה את העמים הנאספים למלחמה נגד ישראל. דם האוייבים ישפך כנהר מאיזור הר מגידון – עמק יזרעאל למרחק של כ- 300 קילומטר (284 ק"מ). תוואי הזרימה מעמק יזרעאל דרומה למרחק של כ- 300 ק"מ יביאנו לאיזור אדום.

מסקנה:

ישנם כאלו הבטוחים שמקום המסתור לשארית ישראל יהיה בפטרה אשר באדום.

מכיוון שהשם אינו מוזכר אינני יכול להיות דוגמטי בנושא.

היכן שזה יהיה, הרי שדבר אחד ברור: אלוהים ידריך את שארית ישראל ושם הוא יכלכל אותם למשך כל תקופת הצרה הגדולה לאורך 1260 יום שהם שלוש וחצי שנים.

מפסוק 15 יוחנן מתאר אך ינסה השטן במאמץ אחרון שלו להשמיד את שארית עם ישראל.
השטן יטיל נהר מים מפיו כדי לשטוף ולהטביע את ישראל, אך הארץ עזרה לאישה.

על פניו נראה שהתיאור סמלי. דבר אחד ברור – אלוהים יפקוד על בריאתו כדי להגן על שארית ישראל מכל תככיו של השטן. כל כלי נשקו ותכסיסיו לא יועילו כי – ה' חזק ממנו.

הנביא ישעיה משתמש בתיאור דומה בפרק נ"ט 19 כדי לתאר את התערבות כוחו של אלוהים בעבור עמו כאשר האויב (צר) עולה על ישראל בשטף כמו נהר.

לא לחינם אלוהים משאיר שארית מעם ישראל. הנבואה הזו נאמרה מפי זכריה הנביא בפרק י"ג 8-9, ששליש מעם ישראל יישאר וייוושע.
אלוהים עושה זאת למען שמו – כי אינו חוזר מהבטחותיו (יחזקאל ל"ו 22; אל הרומים י"א 26).

ד. מי הם האחרים שהשטן ושדיו תוקפים? (פ. 17)

  1. קצף התנין על האשה והלך לעשות מלחמה עם שאר זרעה השומרים את מצוות אלוהים ולהם עדות ישוע.

לאחר שיבין כי הפסיד במערכה נגד ישראל, יפנה השטן את כל כוחו, בזמן הנותר לו נגד שאר המאמינים בני אומות העולם.
התוצאה של הרדיפה אחר שאר הנושעים החדשים תהיה תופת ושואה ברמה עולמית.

מספר הנרצחים מתועד בפרק ז' בפסוקים 9-17.

ה. מי הוא העומד על חול הים? (פ. 18)

פרק י"ב מסתיים במשפט המזכיר סרט המסתיים בשורה המבטיחה המשך… "והוא עמד על חול הים."

מי הוא שיעמוד על חול הים?

על פי ההקשר מדובר בשטן בכבודו ובעצמו.

מה המיוחד בציון עמידתו על חול הים?

הנתון מהווה חוליה מקשרת לפתיח של פרק י"ג – "ראיתי חיה עולה מן הים…"

בנוסף, העליה מן הים, או ציון הים מהווה רמז לכך שמדובר בעמים גויים, זאת בניגוד לתיאור של נביא השקר בפרק י"ג 11, המציין שהוא "חיה אחרת העולה מן הארץ".

לסיכום:

א. פרק י"ב מבהיר שכל האירועים המתוארים בספר ההתגלות הינם תוצאה של מלחמה רוחנית עזה בין השטן לאלוהים.
בנסיונו להציל עצמו ממשפט אלוהים, מנסה השטן להשמיד את עם ישראל ולהפר את תכנית אלוהים לישועתם והגשמת הבטחות שנתן אלוהים לישראל.

כל עם או איש המשתתף בדרך זו או אחרת בפעולה אשר תכליתה היא השמדת עם ישראל, או ילדי אלוהים מכלל העמים, שידע:

  1. הוא כלי ביד השטן
  2. הוא יפסיד, כי אף אחד לא מנצח את אלוהים
  3. הוא יישפט לאבדון ויבלה את הנצח בחברת השטן ושדיו.

ב. באמצע תקופת הצרה, שארית עם ישראל תשכיל להכיר את צר המשיח. שארית ישראל תברח למדבר ושם רוח הקודש תולידם מחדש לישועה.
כשיחזור האדון ישוע בסיום הצרה, כל שארית ישראל תקבלו באמונה, כניעה ואהבה.
ומה איתך? האם גם אתה חייב מכה או עונש כדי לחבק באמונה את גואלך?

ג. אלא שכבר בשמיים, מעידים:

את השטן ניתן לנצח רק בכח דם השה!

מי שמאמין בישוע כמושיעו, זוכה להגנה של אל-שדי, ישוע.

מי המגן שלך? מי עוצר את התקפותיו של השטן ושדיו עליך או עלייך?

(ראה אל האפסיים פרק ו' 10-18; ד' 21-27; איגרת יעקב ד' 7).

[1] Larkin, Clarence. Dispensational Truth or God's Plan and Purpose in the Ages. (Glenside, PA: Rev.

Clarence Larkin Est., 1920), pg. 113.

[2] ἡρπάσθην Rv 12:5 (cp. Jos., Bell. 2, 69); 2 aor. ἡρπάγην 2 Cor 12:2, 4; Wsd 4:11 (Jos., Ant. 6, 14; 12, 144; B-D-F § 71, 2) (s. ἁρπαγή; Hom.+) ‘snatch, seize’, i.e. take suddenly and vehemently, or take away in the sense of: to grab or seize suddenly so as to remove or gain control, snatch/take away

[3] בָּצְרָה, Sam.M75 BenH. baṣra: n.loc.; III בצר; —1. capital of Edom Bosra, Sept. Βοσορρα; Βοστρα Pauly-W. 3:789ff; = el-Buṣeira (dimin.), 45 km N of Petra, altitude 1122 m., Abel 2:287; Glueck 2:97f; Simons Geog. §1297; Reicke-R. 1:269: Gn 3633 Is 346 Jr 4913.22 Am 112 1C 144; —2. in Moab Jr 4824, = III → בֶּצֶר ?; —Is 631 → I בצר qal; Mi 212 rd. ‏בַּצִּרָה (→ צִירָה). †[3]