התגלות פרק כ' - ישוע המשיח

למלוך או לא להיות!

כל הקורא ולומד בדבר אלוהים השלם (תנ"ך וברית חדשה), מבין שכתבי הקודש מלמדים שאלוהים פועל להחזיר את בחיריו הנושעים לעדן, לעולם מושלם בו בני אדם מושלמים ממלאים את תכלית בריאתם.

ומה היה בהתחלה?

אלוהים ברא את אדם וחווה בעולם מושלם ללא חטא והפקיד בידם את הסמכות על כל אשר הוא ברא. אלוהים ציין את ייעודם – לעבדה ולשמרה את הבריאה.

מה מיוחד בצמד הפעלים הללו?

מדובר בצמד פעלים השמור בלבד לעבודת הכהנים במשכן, או לעבודת פולחן וזבח – עבודת הכוהנים (במדבר ג 5-8, י"ח 7).

וכך, אדם וחווה היו הכוהנים הראשונים של אלוהים בבריאה.

בעקבות חטאם, אדם וחווה סולקו מגן עדן והתחברותם עם אלוהים נהרסה.

והנה, כתבי הקודש מסתיימים כמו שהחלו: עולם מושלם בו הנושעים מקבלים גוף חדש ומושלם וממלאים את ייעודם הראשוני: פאר שם אלוהים, עובדים ושומרים את הבריאה ככוהנים של אלוהים.

ומה באמצע?

התהליך שנועד לתקן את הבריאה, ולהחזירה לעדן.

בפרק כ' אנו עדים למספר אירועים מרתקים שנועדו להביא את הבריאה למצב ראשוני ומבורך.

בפרק כ בספר ההתגלות אנו זוכים לקרא, ובעיניים מאמינות גם לראות ולשמוע איך אלוהים מסיר את מקור הרשעה – השטן ושותפיו מן הארץ, ושופט אותם לנצח נצחים באגם האש. כל זאת בצדק אלוהי.

להלן הפסוקים (פרק כ 1-15).

¹^‏ רָאִיתִי מַלְאָךְ יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם וּבְיָדוֹ מַפְתֵּחַ הַתְּהוֹם וְשַׁרְשֶׁרֶת גְּדוֹלָה. ^‎²‏ הוּא תָּפַשׂ אֶת הַתַּנִּין, הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי אֲשֶׁר הוּא הַמַּלְשִׁין וְהַשָׂטָן, וְקָשַׁר אוֹתוֹ לְאֶלֶף שָׁנִים. ^‎³‏ הִשְׁלִיךְ אוֹתוֹ אֶל הַתְּהוֹם וְסָגַר וְחָתַם עָלָיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יַתְעֶה עוֹד אֶת הַגּוֹיִם עַד תֹּם אֶלֶף הַשָּׁנִים; אַחֲרֵי כֵן צָרִיךְ שֶׁיֻּתַּר לִזְמַן מְעַט.

‎⁴^‏ רָאִיתִי כִּסְאוֹת; הִתְיַשְּׁבוּ עֲלֵיהֶם וּמִשְׁפָּט נִתַּן בְּיָדָם. וְנַפְשׁוֹת הַנֶּעֱרָפִים עַל עֵדוּת יֵשׁוּעַ וְעַל דְּבַר אֱלֹהִים, וְאֵלֶּה אֲשֶׁר לֹא הִשְׁתַּחֲווּ לַחַיָּה וּלְצַלְמָהּ וְלֹא קִבְּלוּ אֶת הַתָּו עַל מִצְחָם וְעַל יָדָם — חָיוּ וּמָלְכוּ עִם הַמָּשִׁיחַ אֶלֶף שָׁנִים. ^‎⁵‏ שְׁאָר הַמֵּתִים לֹא חָיוּ עַד תֹּם אֶלֶף הַשָּׁנִים. זֹאת הַתְּחִיָּה הָרִאשׁוֹנָה. ^‎⁶‏ מְאֻשָּׁר וְקָדוֹשׁ מִי שֶׁחֶלְקוֹ בַּתְּחִיָּה הָרִאשׁוֹנָה; עַל אֵלֶּה אֵין לַמָּוֶת הַשֵּׁנִי שִׁלְטוֹן, כִּי יִהְיוּ כֹּהֲנִים לֵאלֹהִים וְלַמָּשִׁיחַ וְיִמְלְכוּ אִתּוֹ אֶלֶף שָׁנִים. ^‎⁷‏ אַחֲרֵי כְּלוֹת אֶלֶף הַשָּׁנִים יֻתַּר הַשָׂטָן מִכִּלְאוֹ ^‎⁸‏ וְיֵצֵא לְהַתְעוֹת אֶת הַגּוֹיִם בְּאַרְבַּע קְצוֹת הָאָרֶץ, אֶת גּוֹג וּמָגוֹג, לֶאֱסֹף אוֹתָם לַמִּלְחָמָה; וּמִסְפָּרָם כְּחוֹל הַיָּם. ^‎⁹‏ הֵם עָלוּ עַל מֶרְחַב הָאָרֶץ וְהִקִּיפוּ אֶת מַחֲנֵה הַקְּדוֹשִׁים וְאֶת הָעִיר הָאֲהוּבָה; יָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם מֵאֵת אֱלֹהִים וְאָכְלָה אוֹתָם. ^‎¹⁰‏ וְהַשָׂטָן אֲשֶׁר הִדִּיחָם הֻשְׁלַךְ אֶל אֲגַם הָאֵשׁ וְהַגָּפְרִית, אֲשֶׁר שָׁם גַּם הַחַיָּה וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר, וִיעֻנּוּ יוֹמָם וָלַיְלָה לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. ^‎¹¹‏ רָאִיתִי כִּסֵּא לָבָן גָּדוֹל וְאֶת הַיּוֹשֵׁב עָלָיו אֲשֶׁר נָסוּ מִפָּנָיו הָאָרֶץ וְהַשָּׁמַיִם, וּמָקוֹם לֹא נִמְצָא לָהֶם. ^‎¹²‏ וְרָאִיתִי אֶת הַמֵּתִים, הַקְּטַנִּים וְהַגְּדוֹלִים, עוֹמְדִים לִפְנֵי הַכִּסֵּא וּסְפָרִים נִפְתְּחוּ. גַּם סֵפֶר אַחֵר נִפְתַּח, סֵפֶר הַחַיִּים. וְהַמֵּתִים נִשְׁפְּטוּ מִתּוֹךְ הַדְּבָרִים הַכְּתוּבִים בַּסְּפָרִים, לְפִי מַעֲשֵׂיהֶם. ^‎¹³‏ הַיָּם נָתַן אֶת הַמֵּתִים אֲשֶׁר בּוֹ, מָוֶת וּשְׁאוֹל נָתְנוּ אֶת מֵתֵיהֶם, וְאִישׁ אִישׁ נִשְׁפְּטוּ לְפִי מַעֲשֵׂיהֶם. ^‎¹⁴‏ הַמָּוֶת וְהַשְּׁאוֹל הֻשְׁלְכוּ אֶל אֲגַם הָאֵשׁ. זֶהוּ הַמָּוֶת הַשֵּׁנִי — אֲגַם הָאֵשׁ. ^‎¹⁵‏ וּמִי שֶׁלֹּא נִמְצָא כָּתוּב בְּסֵפֶר הַחַיִּים, הֻשְׁלַךְ אֶל אֲגַם הָאֵשׁ.

תוכן ענינים:

א. תבוסת השטן והשלכתו לתהום לאלף שנים (1-3)

ב. התקומה לחיים של קדושי הצרה (4-6)

ג. מפלתו הסופית של השטן ושותפיו (7-10)

ד. משפט הכיסא הלבן והגדול על כל דוחי המשיח ישוע (11-15)

א. תבוסת השטן והשלכתו לתהום לאלף שנים (1-3)

ובכן, התהליך של "חזרה לעדן" כולל מספר שלבים.

שלב א: תבוסת השטן והשלכתו לתהום לאלף שנים – משמע, ריסון החטא בתבל.
שימו לב! אין מדובר בביטול החטא. אנו עדיין לא בשלב הנצחי. כבילת השטן בשאול רק מרסנת את החטא בתבל בשלב זה של מלכות המשיח הארצית בת 1000 השנים.

שלב ב: מלכות המשיח בתבל לאורך אלף שנים בה השארית הנושעת של עם ישראל משרתים ככוהנים (שמות י"ט 5-6), והקהילה שחזרה עם ישוע, יחד עם כל הקמים לתחיה מולכים עם המשיח ישוע.

שלב ג: שחרור השטן מהתהום לזמן קצר בתום אלף השנים, בו הוא אוסף את כל הלא נושעים שנולדו במאה האחרונה של מלכות המשיח לקרב האחרון נגד אלוהים ותבוסתם.[1]

שלב ד: משפט הכיסא הלבן והגדול: משפטם של כל הדוחים את ישוע מאז הבריאה.

שלב ה: בריאה חדשה וחיים נצחיים עם אלוהים בירושלים השמיימית.
בשלב זה האדון ישוע המשיח מגיש את הבריאה מתוקנת, מושלמת, מוכנה למלא את ייעודה המקורי, לרגלי אלוהים האב (קור"א טו 24-28).

כעת נתמקד בשלב הראשון: תבוסת השטן והשלכתו לתהום לאלף שנים – ריסון החטא בתבל.

תודה לאל הגענו לפרקים ולפסוקים המתארים את התקופה שבה השטן כבול ל- 1000 שנים, ומלך המלכים ואדון האדונים ישוע המשיח מולך על תבל.

במשך שנים רבות אנו קוראים את הפסוק – "שאלו שלום ירושלים..", והנה אנו לומדים אודות התקופה בה הפסוק הזה מתגשם.

הנביא זכריה בפרק ה' מציג חזון בו הרישעה נחתמת בשנער, וכך מנבא לנו אודות התקופה בתבל בה החטא יהיה מרוסן.
הנביא ישעיה בפרק י"א מתאר את השינוי בחיי הסביבה, הטבע והאדם, בו זאב שוכן עם כבש ואריה אוכל תבן כבקר.

עדיין לא מדובר בשלב הנצחי, אלא בשלב מקדים בו החטא בתבל מרוסן.

כשכל הכלים שבהם השתמש השטן נהרסו ויצאו מכלל פעולה, הגיע העת לטפל בראש.

על מנת להתחזות לאלוהים ולשלוט על העולם, הופיע השטן בחזות של השילוש. בכוחו העצום ובנוקטו טקטיקה נטולת מוסר וערכים, הוא כבש את רוב לבבות בני האדם.

למרות כוחו העצום, הוא ניצב לפני אלוהי האמת ומתברר שלעומת אלוהים, השטן ושותפיו הם כקש באש.

השילוש השקרי ינוצח והשטן ייקשר בתהום ל- 1000 שנים.
תהום = מקום משכנם של שדים אסורים – ראה פרק ט'.

מדוע השטן נקרא הנחש הקדמוני?

שימו לב שהאדון ישוע המשיח מכנה את השטן בשמות תואר רבים:
תַּנִּין, הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי, הַמַּלְשִׁין וְהַשָׂטָן.

ללמדנו שהיה זה השטן בכבודו ובעצמו שדיבר מתוך הנחש והניע את הנחש בגן עדן אשר פיתה את אדם וחווה. כמו כן, מכונה השטן הנחש הקדמוני על מנת להזכירנו שזרע האשה באמת מכה בראש הנחש.

ציון שמותיו של השטן יחד עם תכונותיו נועד להבהיר שנבואת התקווה הגדולה שנאמרה כבר בבראשית ג 15, עת היו אדם וחווה בגן עדן ליד אלוהים, מגיעה לשלבים הסופיים. הנחש הקדמוני יובס.

מדוע השטן נקשר ל- 1000 שנים בתהום ולא נזרק לתמיד לאגם האש?

למרות שהשטן יגיע לאגם האש בסוף התהליך, הרי שלאלוהים יש עבורו תפקיד אחד נוסף בסוף תקופת מלכות 1000 השנים.

אז ישוחרר השטן כדי לאסוף את הלא מאמינים שנולדו במאה האחרונה של מלכות המשיח הארצית, ז"א שגילם פחות ממאה שנים, לעימות האחרון נגד אלוהים.

מדוע כל השותפים לפעולה השטנית צעירים מגיל מאה שנים? על כך נרחיב בהמשך.

בכל מקרה – כשהשטן יהיה כבול 1000 שנים, החטא בתבל יהיה מרוסן ולכן ניתן להבין את מגוון הברכות שבני האדם יזכו להם בממלכת המשיח.
רק כשהשטן מוגבל, אריה יאכל תבן, נמר ירעה עם גדי, דוב עם פרה וילד עם נחש.

רק כשהשטן מוגבל, לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה. כל הברכות והאיחולים הללו מפורטים בספרי הנביאים, מיכה ד' וישעיה ב, י"א, י"ב, ועוד.

אם כאלו ברכות קיימות בעולם כשהשטן מוגבל, תארו לעצמיכם איך יתברך עולמינו כשהשטן יהיה באגם האש? פרקים כ"א-כ"ב.

מדוע 1000 שנים?

מאסרו של השטן לאלף שנים נועד לאפשר לבריאה ליהנות מיום שבת בן אלף שנים בו אנחנו חווים את מנוחת הישועה כשהאדון ישוע נוכח בבית אלוהים שבירושלים.[2]

האם אנו קרובים להתגשמות הפסוקים הללו?
אני מודה שמדובר בהשערה אך כזו שאינה תלושה מהמציאות הכתבי קודשית.

כשבוחנים את הפסוקים של שושלות היוחסין בספר בראשית פרקים ה', י' יחד עם רשימות אחרות בכתבי הקודש מתקופות מאוחרות יותר, ניתן להגיע למסקנה שהבריאה קצת פחות מששת אלפים שנים. לדוגמא, התאריך העברי של 15 בפברואר 2024 הינו ו' באדר א' ה'תשפ"ד.

רובנו לא מציינים את האות ה' בצייננו את התאריך העברי, אך האות ה' שערכה הגימטרי 5, מציינת את האלפים בשנים מאז הבריאה.

וכך, ה'תשפ"ד מתורגמת לשנת 5784 מבריאת העולם.

האם המספר הזה מדוייק ומוחלט?

אינני יודע אך אני משוכנע לאור חישוב השנים של שושלות היוחסין בכתבי הקודש, שאם אנו טועים, לא מדובר במאות רבות של שנים. יתכן בהחלט בעשרות רבות. בכל אופן, אנו לא רחוקים בהרבה מהמספר הזה.

מטרתי בציון ההשערה הזו היא לומר לכל אדם:

אל תשתעשע ברעיון שיש לך זמן בלתי מוגבל לדחות את ישועת אלוהים.

זעק לישוע עכשיו לכפרת חטאים.

האם עלינו להתייחס למספר "אלף שנים" כמספר סמלי, אלגורי, או להבינו מילולית כפשוטו?

להבנתי את כתבי הקודש, עלינו להבין את "אלף שנים" באופן מילולי.

אכן ספר ההתגלות עשיר בתיאורים סמליים ומטאפוריים כגון, סוסים בצבעים שונים וכו (פרק ו'), נחש קדמוני (פרק י"ב), האשה אשר השמש לבושה (פרק י"ב), חיה העולה מן הים ולה עשר קרניים (פרק י"ג), אך נבואות בתנ"ך עוזרות לנו להבין מה סמלי ומטאפורי ומה הסמל מסמל. ראה לדוגמא: חלומות יוסף בספר בראשית כמילון מושגים לאשה שהשמש לבושה… החיה עם הקרניים מבוארת בנבואות דניאל בפרק ז וסוסים בצבעים שונים מוזכרים גם בזכריה א.

לעומת זאת, לא כל הכתוב בספר ההתגלות זה סמלי ומטאפורי.

מספר ההרוגים בעקבות המלחמות והמגפות (פרקים ו;ט) אינו סמלי אלא מילולי.
מספר החותמות, השופרות וקערות הזעם אינו סמלי, אלא מילולי.
מספר החודשים (42 חודשים = חצי שנה – י"א 2) שבהם יפעלו שני העדים בירושלים במהלך החצי הראשון של שבע שנות הצרה, ומספר הימים (1260 ימים שהם 42 חודשים) המוזכרים בפרק י"ב 6 שבמהלכם שארית ישראל ישהו במדבר בבורחם מצר המשיח, אינם מספרים סמלייים אלא מילוליים. לראיה, דניאל הנביא בפרק ט 24-27 מציין את הנבואה בת 70 השבועים שהם 490 שנים. שני חלקיה הראשונים התגשמו באופן מילולי, ולכן החלק השלישי בן 7 השנים, שחציו שלוש וחצי שנים שהם 1260 ימים (42 חודשים), המוזכר בהתגלות י"א ו-י"ב, חייבים להיות מובנים באופן מילולי. בספר הבשורה על פי מתי בפרק כ"ד 15, האדון ישוע מציין אירוע שעתיד להתרחש באמצע שבע שנות הצרה באחרית הימים.

באמצע שבע שנות הצרה, שארית ישראל תברח למדבר מפני רדיפת צר המשיח. חצי משבע שנים זה שלוש וחצי שנים שהם 1260 ימים או 42 חודשים.

לאור הנאמר , ולאור העובדה שבפרק כ המחבר מציין 6 פעמים את מספר אלף השנים, והתיאור הכללי נשמע הגיוני ומקובל, אין כל סיבה להטיל ספק בכך שמדובר במספר מילולי. If it make sense, don’t seek another sense

ב. התקומה לחיים של קדושי הצרה (4-6)

הפסוקים הללו כל כך מרגשים.

מותם של המאמינים הנאמנים לישוע לא היה לשווא. מוות על קידוש שם ישוע לעולם אינו לשווא.

אלו שנרצחו ונהרגו במהלך שבע שנות הצרה מפאת נאמנותם לאדון ישוע המשיח, עתידים לקום לתחיה ולמלוך עם המשיח ישוע בממלכתו הארצית בת 1000 השנים.

האדון ישוע הבטיח שהוא התחיה והחיים וכל המאמין בו יחיה גם אם ימות (יוחנן י' 25).

הנה ההוכחה שהבטחות אלוהים אינן נשכחות אלא מתקיימות ומתגשמות בדיוק מוחלט.

אחים ואחיות, לא קל למסור חיים גם בעבור המשיח.

המוות מאוד מפחיד. אך עלינו לזכור תמיד וגם ברגעים קשים, שהאדון אינו משאיר אותנו לבד, אלא גם מבטיח לתת כוח כדי לציית לו ברגעים הכי קשים (קור"א י 13).

קריאת הפסוקים הללו צריכה לעודד אותנו לחיות כל העת על פי דבר האדון – ובכל מחיר.

חשוב לזכור: כשישוע יחזור ארצה, יחזרו עימו כל אלו שמתו מאמינים או שנלקחו לשמיים יחד עם הקהילה (ראשונה לתסלוניקים ד' 13-18; התגלות י"ט 14; זכריה י"ד 5). אם אתה נושע, זה כולל אותך.

ישוע המשיח הבטיח להעניק משימות ותפקידים בממלכתו הארצית לאותם אלו שנלקחו השמיימה, ולאלו אשר מסרו את חייהם בעבור אמונתם בו. והנה בפסוקים אלו אנו עדים למילוי ההבטחות.

בספר דניאל ז' 27, נאמר שהמלכות והשלטון ינתנו לעם קדושי עליון.

בספר מתי י"ט 28 אמר ישוע לתלמידיו שהם ישבו על כסאות משפט כדי לשפוט את שנים עשר שבטי ישראל.

באיגרת הראשונה לקורינתיים ו' 2 אומר שאול: "האם אינכם יודעים שהקדושים ישפטו את העולם?" (שניה לטימותיאוס ב' 12; התגלות ב' 26, ג' 21, ה' 10).

מכאן ניתן לקבוע שאלו אשר ישבו על כסאות המשפט וישרתו כשופטים, יהיו אלו אשר מתו כמאמינים ושבו עם ישוע משמיים לממלכתו הארצית בת 1000 השנים.

מדוע תפקידים כה רגישים כמו משפט ושלטון ינתנו דווקא בידי אלו?

אותם מאמינים שיקומו מן המתים ויחזרו עם ישוע, יזכו לגוף חדש, ללא חטא וללא יכולת לחטוא. מכיוון שגופם הינו חדש וללא חטא, הרי שמשפטם והחלטותיהם יהיו כהחלטות ומשפט אלוהים והם ישפטו בצדק מוחלט ומושלם (ראשונה לקורינתיים ט"ו 35-58). בעלי הגוף החדש לא יהיו מושפעים מחטא או מבצע כסף, בצע כבוד וגאווה. מסיבה זו הם יהיו ראויים לשרת ככלי שלטון המפארים את מלך הכבוד, הטוהר והקדושה.

בפסוק 5 יוחנן מציין שיהיו כאלו אשר לא יקומו לתחיה להנות בממלכתו של המשיח בת 1000 השנים.

^‎⁵‏ שְׁאָר הַמֵּתִים לֹא חָיוּ עַד תֹּם אֶלֶף הַשָּׁנִים. זֹאת הַתְּחִיָּה הָרִאשׁוֹנָה.

דניאל הנביא בפרק י"ב 2 כבר לימד אותנו שיהיו כאלו שיקומו לחיי עולם ואחרים לחרפות ולדראון עולם.

ז"א – קיימות מספר תחיות מן המתים. האחת של צדיקים והשניה של אלו שמתו חסרי אמונה.

תחית הצדיקים תהיה בעת חזרתו של ישוע ארצה כדי שישתתפו בממלכתו.

לאור הכתוב בספר יחזקאל ל"ד 24; בשורת לוקס י"ד 14; מע"ש כ"ד 15; בשורת יוחנן ה' 29 ובראשונה לקורינתיים ט"ו 23. דוד המלך גם יקום לתחיה וישרת כנשיא בישראל בממלכת המשיח הארצית בת 1000 השנים.

בסיום תקופת המלכות בת 1000 השנים, תהיה תחיתם של חסרי האמונה וזאת רק כדי שיתיצבו למשפט בו ייחרץ דינם לאגם האש.

בפסוק 6 יוחנן מדגיש את אושרם וברכתם של אלו אשר יקומו בתחיה הראשונה:

הם יהיו כהנים לאלוהים ולמשיח וימלכו איתו בממלכתו.
אגב, זהו מעמדינו כמאמינים כבר היום (ראשונה לפטרוס ב' 9).

האם את, אתה ואני זוכרים להודות לאלוהים ולהימלא בענווה ושמחה לאור ההבטחות הנפלאות הללו שישועת החסד מעניקה לנו?

האם כל מה שאנו עושים או מעורבים בו אכן מוצא חן בעיני אלוהים ומקדם את ממלכתו?

האם אנו באמת איגרת כתובה של ישוע לעולם?

אגב, במהלך מלכות המשיח הארצית בת אלף השנים תתגשם ההבטחה של אלוהים לעם ישראל כפי שנאמרה בספר שמות יט 5-6.

אז, כשבני ישראל נושעים וכנועים לכוהן הגדול ישוע, ישרתו עם ישראל ככוהנים בממלכת המשיח (ראה זכריה יד 16-21; ישעיה ס"א-ס"ו).

ג. מפלתו הסופית של השטן ושותפיו (7-10)

^‎⁷‏ אַחֲרֵי כְּלוֹת אֶלֶף הַשָּׁנִים יֻתַּר הַשָׂטָן מִכִּלְאוֹ ^‎⁸‏ וְיֵצֵא לְהַתְעוֹת אֶת הַגּוֹיִם בְּאַרְבַּע קְצוֹת הָאָרֶץ, אֶת גּוֹג וּמָגוֹג, לֶאֱסֹף אוֹתָם לַמִּלְחָמָה; וּמִסְפָּרָם כְּחוֹל הַיָּם. ^‎⁹‏ הֵם עָלוּ עַל מֶרְחַב הָאָרֶץ וְהִקִּיפוּ אֶת מַחֲנֵה הַקְּדוֹשִׁים וְאֶת הָעִיר הָאֲהוּבָה; יָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם מֵאֵת אֱלֹהִים וְאָכְלָה אוֹתָם. ^‎¹⁰‏ וְהַשָׂטָן אֲשֶׁר הִדִּיחָם הֻשְׁלַךְ אֶל אֲגַם הָאֵשׁ וְהַגָּפְרִית, אֲשֶׁר שָׁם גַּם הַחַיָּה וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר, וִיעֻנּוּ יוֹמָם וָלַיְלָה לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.

בפסוקים 7-10 יוחנן מתאר את פעילותו האחרונה של השטן לפני זריקתו לאגם האש.

בתחילת פרק כ' למדנו שהשטן נכבל בתהום ל- 1000 שנים. בסיום תקופת מלכות המשיח בת 1000 השנים, ישוחרר השטן מהתהום כדי להטעות את הגויים בארבע קצוות תבל.

יוחנן מציין שהשטן יצליח לגייס מספר עצום ורב של תומכים.

איך יתכן שיהיו כה הרבה חסרי אמונה לאחר 1000 שנות מלכות של ישוע המשיח על תבל?

כדי לענות על שאלה זו צריך לדעת, מי הם אלו שיכנסו למלכות 1000 השנים.

א. כל אלו אשר חוזרים עם ישוע ואשר חוו תקומה מן המתים, יבואו ויחיו עם גוף חדש. זאת אומרת גוף נצחי אשר אינו מסוגל לחטוא. אלו שחוזרים עם ישוע ואלו שיקומו מן המתים, לא יתחתנו שוב ולא יקימו משפחות (מתי כ"ב 30). שמחתם וסיפוקם ינבע משירות המשיח במלכותו ולנצח נצחים (ראשונה לקורינתיים ט"ו).

ב. קבוצה שניה היא אותם ניצולים מתקופת הצרה בת 7 השנים.

שליש מעם ישראל יינצל וייוושע (זכריה י"ג 8-9). עם אותה שארית מישראל יקים אלוהים את ממלכת הכהנים בממלכתו (זכריה ח' 23). לאור הכתוב בספר ישעיה בפרקים ס"א-ס"ו, המשיח יצרף גויים נושעים לשרתו ככוהנים.

גם שארית תישאר מעמי הגויים. שארית עמי הגויים יקבלו את ישוע כאדון ומושיע ויכנסו לממלכתו בגופם (זכריה ח' 22, י"ד 16-21; מיכה ד' 1-8).

רק שורדי הצרה שייכנסו למלכות המשיח בגופם הארצי, יוכלו להתרבות ולהמשיך את זרע האנושות.

מכיוון שבתקופת המלכות של ישוע בני האדם יחיו מאות רבות של שנים ופוריות האדם תהיה רבה יותר, זוגות נשואים יוכלו להוליד צאצאים רבים (ישעיה ס"ה-ס"ו).

צאצאים אלו יצטרכו ללמוד ולבקש את כפרת אלוהים במשיח ישוע. חלקם יעשו זאת בחסד אלוהים, רבים אחרים יעדיפו לפסול את אלוהים ויבחרו בחטא ובשקר.

הנביא ישעיה מעניק לנו נתון נוסף מעניין במיוחד:

ישעיה ס"ה 20: "לא יהיה משם עוד עול ימים וזקן אשר לא ימלא את ימיו, כי הנער בן-מאה שנה ימות והחוטא בן-מאה שנה יקולל."

במילים פשוטות, בתקופת מלכות המשיח הארצית בת אלף השנים, מי שלא ייוושע במהלך מאה שנותיו הראשונות, ימות. ז"א, לא יהיו בממלכת המשיח הארצית אנשים שאינם נושעים מעבר לגיל מאה שנים.

יוצא מכך שכל המצטרפים למרד האחרון של השטן יהיו הלא נושעים שלא מלאו להם מאה שנים.

רבותי, ישנה שאלה שמאוד מטרידה אותי….

איך יתכן שבתקופה שבה דוד המלך משרת כנשיא, ישוע המשיח בכבודו ובעצמו יושב בציון, אברהם, נוח, ושאר אבות העם חיים בינינו, עדיין יהיו אנשים שיאמרו – אלוהים אינו ריבון ואיננו מאמינים בו.

איזה נס או אות חסרים להם? הרי הם חיים באווירה של נס יום-יומי.

הרי לנגד עיניהם אריה אוכל תבן, ילד משחק עם נחש, נמר עם גדי ודוב עם פרה (ישעיה י"א). הרי האמת ההסטורית של כתבי הקודש תעמוד לנגד עיניהם כדי שיוכלו להבין ולהאמין שכל אשר הובטח התגשם, ולפיכך כתבי הקודש אמת הם.

מסקנה: חוסר ניסים ואותות אינם הסיבה לחוסר אמונה. חוסר אמונה נובע מאי רצון להיכנע לאלוהים. חוסר אמונה נובע מהרצון להיות אדון לעצמך. זה נובע מהרצון לספק את התאוות והרצונות שלך ולא להרגיש אשם או חייב דין וחשבון למישהו רם ממך. לראיה, זמן קצר לאחר חציית ים סוף, עם ישראל החל להתלונן נגד אלוהים.

ישנם הטוענים שאילו היו בימינו הרבה יותר ניסים ומופתים על טבעיים, הרבה יותר אנשים היו מאמינים בישוע.

ובכן, אם מספר הלא מאמינים גדל למימדים כה גדולים בתקופה בה חיי היומיום מלאים במעשים על-טבעיים, ניתן להסיק בבטחון מוחלט שתוספת ניסים אינו הפתרון לגדילת גוף המשיח.

השטן המשוחרר יאסוף את כל אלו אשר בחרו לדחות את אלוהים, ועימם הוא יעלה כדי לכבוש את עיר המושב של ישוע המשיח – ירושלים!

מכיוון שתקופת הצרה שינתה את הגיאוגרפיה העולמית, הרי שירושלים תהיה המקום הגבוה (מיכה ד' 1-8). מחנה הקדושים והעיר האהובה מתיחסים לירושלים וארץ ישראל (תהילים ע"ח 68, פ"ז 2).

הקרב הזה יהיה מאוד מהיר והחלטי. אש אלוהים תרד משמים ופשוט תאכל את אלו שרצו "לאכול" את ילדי אלוהים (מלכים ב' פרק א' 9-12).

השטן בשלב זה סיים את תכלית קיומו והוא נשלח להתענות נצח נצחים באגם האש.

מלחמת גוג ומגוג נוספת?

לפני שנמשיך בביאור הפסוקים, ראוי להתייחס לנתון חשוב ומעניין בפסוק 8:

^‎^"וְיֵצֵא לְהַתְעוֹת אֶת הַגּוֹיִם בְּאַרְבַּע קְצוֹת הָאָרֶץ, אֶת גּוֹג וּמָגוֹג, לֶאֱסֹף אוֹתָם לַמִּלְחָמָה; וּמִסְפָּרָם כְּחוֹל הַיָּם."

האם פסוק 8 מתאר את אותה מערכה המתוארת בספר יחזקאל הנביא בפרקים ל"ח-ל"ט? שם יחזקאל הנביא מציין שגוג מארץ המגוג יעלה עם אוסף עמים על ישראל כדי לשלול שלל.

ובכן, כאשר מעמידים את הנתונים מספר יחזקאל ל"ח-ל"ט מול הנתונים מספר ההתגלות פרק כ', ניתן לראות בבירור שלא מדובר באותה מערכה, למרות ששתיהן זוכות לשם כמעט זהה.

קל יותר לראות זאת בטבלה.

גוג מארץ המגוג ביחזקאל לח-לט

גוג ומגוג בספר ההתגלות כ'

א. צבאות גוג מארץ המגוג עולים על אדמת ארץ ישראל בתקופה של שלום (שווא) בארץ. התקופה מתאימה יותר לעת שלפני תחילת שבע שנות הצרה או זמן קרוב מאוד לכך, יתכן אף שתגלוש לתוך תקופת שבע שנות הצרה.

ב. כשגוג וצבאותיו רק יבואו על אדמת ארץ ישראל, תהיה רעידת אדמה גדולה, בלבול ומהומה שבה האויבים יהרגו זה את זה. יתרה על כך, אלוהים ישפוט את גוג וצבאותיו במגפת דבר, דם, גשם שוטף ואבני אלגביש אש וגופרית.

ג. צבאות גוג מארץ המגוג ימותו ויהיו למאכל עוף השמים וחיות השדה.

ד. אלוהים ישלח אש במגוג וביושבי האיים לבטח וידעו כי אני יהוה.

ה. לאחר השמדת צבאות גוג מארץ המגוג, יושבי ישראל ישתמשו בשלל ככלי חימום למשך שבע שנים.

ו. ידרשו שבעה חודשים לאתר את כל גופות החללים של צבאות גוג ושותפיו כדי לקברם.

א. נאמר במפורש שהאירוע יתרחש אחרי כלות אלף שנות המלכות הארצית של המשיח ישוע.

השלום בעולם יהיה שלום אמיתי בהנהגתו של המשיח ישוע – לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה (מיכה ד 1-6; ישעיה ב).

ב. צבאות גוג ומגוג בהשפעת השטן יקיפו את מחנה הקדושים ואת העיר האהובה ירושלים.

אלוהים יוריד אש מהשמים שתאכל את כל האויבים.

ג. האירוע הבא שיוחנן מתאר זה משפט הכיסא הלבן והגדול ומיד לאחר מכן את ירושלים השמיימית.

אין כל זכר לשימוש בשלל או בקבורה לאורך שבעה חודשים.

לכאורה נראה שמדובר בשני אירועים שונים הנבדלים זה מזה בלפחות 1000 שנים.

אם כן, מדוע שני האירועים בעלי שם דומה עד זהה?

הסיבה לכך טמונה בעובדה שבשני האירועים, למרות הבדל התקופות, האויבים מודרכים ומלאים בהשראת השטן ולאותה מטרה בדיוק.

אילו היו מפנימים את הלקחים מההיסטוריה, לא היו חווים את אותן תוצאות כואבות ומחרידות.

ד. משפט הכיסא הלבן והגדול על כל דוחי המשיח ישוע (11-15)

^‎¹¹‏ רָאִיתִי כִּסֵּא לָבָן גָּדוֹל וְאֶת הַיּוֹשֵׁב עָלָיו אֲשֶׁר נָסוּ מִפָּנָיו הָאָרֶץ וְהַשָּׁמַיִם, וּמָקוֹם לֹא נִמְצָא לָהֶם. ^‎¹²‏ וְרָאִיתִי אֶת הַמֵּתִים, הַקְּטַנִּים וְהַגְּדוֹלִים, עוֹמְדִים לִפְנֵי הַכִּסֵּא וּסְפָרִים נִפְתְּחוּ. גַּם סֵפֶר אַחֵר נִפְתַּח, סֵפֶר הַחַיִּים. וְהַמֵּתִים נִשְׁפְּטוּ מִתּוֹךְ הַדְּבָרִים הַכְּתוּבִים בַּסְּפָרִים, לְפִי מַעֲשֵׂיהֶם. ^‎¹³‏ הַיָּם נָתַן אֶת הַמֵּתִים אֲשֶׁר בּוֹ, מָוֶת וּשְׁאוֹל נָתְנוּ אֶת מֵתֵיהֶם, וְאִישׁ אִישׁ נִשְׁפְּטוּ לְפִי מַעֲשֵׂיהֶם. ^‎¹⁴‏ הַמָּוֶת וְהַשְּׁאוֹל הֻשְׁלְכוּ אֶל אֲגַם הָאֵשׁ. זֶהוּ הַמָּוֶת הַשֵּׁנִי, אֲגַם הָאֵשׁ. ^‎¹⁵‏ וּמִי שֶׁלֹּא נִמְצָא כָּתוּב בְּסֵפֶר הַחַיִּים, הֻשְׁלַךְ אֶל אֲגַם הָאֵשׁ.

מתי יתרחש המוות השני? מי עתיד לחוות את המוות השני? מהו המוות השני?

המוות השני מתרחש בסיום תקופת מלכות 1000 השנים של המשיח בארץ. (ראה פסוק 5)

אלוהים יקים מן המתים את כל בני האדם שמתו כלא נושעים מאז בראשית.

כל אלו יעמדו מול הכסא הלבן והגדול של אלוהים.

ומה יקרה? ספרים ייפתחו.

ספרים המכילים את כל מעשיהם של אותם אנשים וספר נוסף הנקרא ספר החיים.

ספר החיים יפתח כדי להוכיח לכל נוכח ונוכחת ששמם אינו רשום בספר החיים, ומסיבה זו אין להם כל חלק עם אלוהים ומלכותו הנצחית.
ספר החיים הינו ספר מרשם האוכלוסין של אזרחי שמיים (פיליפיים ג' 20; דניאל י"ב 1; מלאכי ג' 16; לוקס י' 20; אל העברים י"ב 23).

מכיוון ששמם אינו כתוב בספר החיים, יפתחו ספרי המעשים להראות להם את כל מעשיהם ומחשבותיהם שנעשו נגד רצון אלוהים, תיעוד כל חטאיהם. כך כל נאשם יעמוד מול רישעתו ואשמתו לפני אלוהים.

לאחר שאשמתו של כל אדם מוכחת לנגד עיניו, ומכיוון שמעולם לא ביקש באמונה את כפרת החטאים שאלוהים סיפק בדם המשיח ישוע, כל נאשם נשלח לאגם האש לנצח נצחים.
מי שלא ביקש באמונה כפרת חטאים, נשאר עם אשמת חטאיו ומכאן אשם לפני אלוהים ונשלח אל אגם האש לנצח נצחים. זה המוות השני.

אגם האש הוא משכנם הנצחי של כל אלו שדחו את דם הכפרה של ישוע וחשבו שדרכם טובה יותר.

אותם חסרי אמונה יבינו מאוחר מדי שדברי השטן היו שקר.

השטן אמר – אתם לא תמותו אלא תהיו כמו אלוהים – בראשית ג' 5, והנה אלוהים יוכיח – מי שנשאר עם החטא וללא אלוהים – יחווה נצח נצחים באגם האש, רחוק מחסד אלוהים, רחוק מאהבה ורחוק מרחמים.

ומה לגבי אלו שלא שמעו על ישוע?

אלוהים ברא את בני האדם עם יכולת להבין שהבריאה מחייבת בורא (תהילים י"ט), ומכאן, לבורא הזה יש תנאים לחיים. הבורא הזה ברא את הבריאה לתכלית כלשהי. ומי ששאינו חי ומתנהג על פי הכללים של אותו בורא, חוטא לבורא. כל חטא נרשם ועל כל חטא יתן אדם דין וחשבון לפני אלוהים.

מי שנושע, זוכה לכפרת חטאים (ישעיה נ"ג 6; אל הקולוסים ב 13-14; יוחנן ג 16). מי שדוחה את ישועת אלוהים בדם המשיח, נשאר עם חטאיו ועליהם נשפט בצדק.

האם ישנה הזדמנות שניה?

שימו לב שהתנ"ך אינו מלמד על הזדמנות שניה לאחר המוות (קהלת ט' 5-6).

תקופת נסיוננו היא בעוד אנו חיים בעולם הזה כאן ועכשיו.
אנא תנצל תקופה זו להכיר את מושיעך ישוע. מחר אינו מובטח לאף אחד.

למרות שהמשפט לאגם האש מאוד קשה וחמור, עלינו לזכור שמי שמנהל אותו זה אלוהים קדוש השופט בצדק. אלוהים נורא אשר השמיים והארץ נסים מפניו.

שימו לב שלילדי אלוהים אין כל חלק במוות השני! ולכן אמר יוחנן בפסוק 6 – מאושר וקדוש מי שחלקו בתחיה הראשונה, על אלה אין למוות השני שלטון.

מדוע למאמינים אין חלק במשפט כסא הלבן והגדול?

מכיוון שאלוהים הבטיח שדם הכפרה של השה מכפר וסולח על חטאותינו ( ישעיה נ"ג; שניה לקורינתיים ה' 21; ראשונה לפטרוס ב' 24; אל הפיליפיים ג' 9 ; שניה לתסלוניקים א' 9).

כשאלוהים סולח, הוא שוכח. חטאותינו רחוקים ממנו כמרחק מזרח ממערב ( תהילים ק"ג 12).

ראו איזו ברכה יש לנו כשאלוהים חותם את שמנו בספר החיים ומוחק את מעשינו מספר המעשים.

לסיכום:

א. אלו שנפטרים ללא אמונה בישוע כאדון ומושיע מן החטא, יקומו לתחיה לאחר ממלכת 1000 השנים. אז הם יעמדו למשפט אלוהים שיוכיח להם שאינם כתובים בספר החיים, אינם אזרחי שמיים.
מעשיהם הרשומים בספר המעשים יעידו על חיים בנפרד מרצון אלוהים.
אנשים אלו יבלו את הנצח עם השטן ושדיו, זהו המוות השני.
אנא קרא בשם ישוע לכפרת חטאים כדי שחלקך לא יהיה עם אלה.

ב. אלו שמאמינים בישוע כאדון ומושיע מן החטא נחשבים בעיני ה' מאושרים וקדושים.

אלוהים בחסדו ועל פי הבטחתו חתם אותנו בספר החיים, מכסה אותנו בצדקתו והרחיק את חטאינו כרחוק מזרח ממערב.

למוות השני אין שלטון עלינו. אנו נחיה עם אלוהים והמשיח לנצח נצחים.

ניתן לומר בוודאות:

מי שנולד פעמיים (טבעי ורוחני) – ימות רק פעם אחת.

מי שנולד פעם אחת (טבעי) – ימות פעמיים.

מסקנה: קרא בשם ישוע לכפרת חטאים כדי שתיוולד מחדש מבחינה רוחנית.

ג. לאור הבנתנו את סגנון החיים שהמשיח מכין לנו בממלכתו, ראוי שנחיה כבר היום על פי היעוד שאליו נקראנו – כהנים למשיח!

האם אחרים יכולים להעיד שאתה כוהן לאלוהים?

האם אחרים יכולים להעיד שחייך הם כאיגרת כתובה של ישוע?

בסופו של דבר, כל לשון תודה וכל ברך תכרע לפני ישוע כאדון – הבה נעשה זאת היום כילדיו הנצחיים ולא כאויביו באגם האש.הבה נזכור עד כמה חשוב לקרא בשם ישוע!

זה למלוך או לא להיות.

[1] ישעיה הנביא בפרק ס"ה 20 מציין שהלא נושעים בעידן מלכות המשיח הארצית בת אלף השנים, לא יחיו מעל גיל 100 שנים. לפיכך, ההמון שיענה לקריאתו של השטן להילחם נגד עיר אלוהים יהיה כולו מתחת לגיל מאה שנים.

[2] רק כתזכורת שיום אחד כאלף שנים בעיני אדוני (פטר"ב ג 8).